פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

אני בת 25. בקצרה אני יכולה לספר שמבחינת עבודה מעולם לא הצלחתי להחזיק באחת, מלבד בייביסיטר. הבייביסיטרים שאני כן עושה קשים לי מנטלית, אבל אני עושה אותם בכל זאת. עם זאת,מבייביסיטר קשה להתקיים,ולעבוד בזה משרה מלאה,(כמו כל עבודה אחרת שניסיתי לעבוד בה משרה מלאה) עושה לי לא טוב. למעשה אני מנסה להחלים מדכאון, ממשבר, ומתקשה גם לנסות להחזיק דירה (אני גרה לבד) וגם לנסות להשאר שפויה..כלומר לטפל בעצמי ולחיות טוב יותר. התחלתי לחשוב על אופציית הקצבה. מעבר לסטיגמה, לתהליך הארוך, ולעובדה שאולי זה לא יהיה הרבה כסף, אני חוששת מ"הפתעות" לא צפויות שיבואו במידה ואקבל קצבה, ושלא מספרים לי עליהן כרגע. הכוונה שלי היא הגבלות מסויימות, כמו למשל שלא יקבלו אותי לכל מני עבודות או לא יתנו לי לעשות רשיון לכל מני דברים. אני לא מצליחה למצוא על זה מידע. אנא עזרתכם! תודה!

מה בעניין הסכומים? מצד אחד הבנתי ש-2800 הוא הסכום הגבוה ביותר שאפשר לקבל דרך הקצבה לחודש, ומצד שני, באתרים כמו האתר של המרכזלמימוש זכויות רפואיות האנשים שם מתארים שהם קיבלו בערך טריליונים. ואולי בכלל כדאי ללכת דרכם?

רוב הסיכויים שהמרכז הזה למימוש זכויותמטפל בתביעות מול פוליסות ביטוח אבדן כושר עבודה פרטיות (של חברות ביטוח), ולא מול ביטוח לאומי. ולכן זה לא רלוונטי אליך אלא אם כן רכשת בעבר פוליסה כזו או קרן פנסיה מקיפה\ביטוח מנהלים עם רכיב ביטוחי וכדומה.. כנראה שבזה מדובר באתר שקראת.. בביטוח לאומי יש מה שנקרא -"רטרו" - תשלום רטרואקטיבי על תקופת הזמן שהיית חולה לכאורה, אבל לא היית "מוכרת" לממסד. כמובן שלמרות שיכול להיות מדובר בסכום לא קטן - לדעתי האישית המנומקת בהוודעות האחרות - זה לא שווה את הכסף לאור הבעיות המגוונות שציינתי, וגם כאלה שעלולות להיווצר בעתיד (מדי פעם צצים חוקים ותקנות מפתיעות ומבהילות שמגבילים אנשים מעיסוקים שונין - במיוחד על רקע ההתמקצעות שעוברת החברה המערבית והתקנוניזציה). לגבי מה שבני אמר - אני רק רצה להוסיף ולחדד , שיש, למיטב הבנתי והיכרותי, הבדל לא מבוטל בין תיעוד "קל" בתחנה לבריאות הנפש שבה את מטופלת רק שיחתית עם פסיכולוגית\עו"סית (לא תיעוד מחמיא במיוחד מבחינת הרזומה אבל גם לא ממש קטסטרופה) , לבין תוית של "חולת נפש" בביטוח לאומי או בבית חולים פסיכיאטרי (אשפוז סגור או פתוח), וגם כשמתחילים לתת לך תרופות אנטי פסיכוטיות בתחנה לבריאות הנפש - נראה לי שמתחילה להתעורר בעיה. בקיצור - אם את רק אצל פסיכולוגית ואת שוקלת לקבל הכרה "מורחבת" ב'מחלתך' (במאמר מוסגר: תהרגי אותי אם אני מבין איך נפש מופשטת רוחנית והכרתית יכולה להיות "חולה" כמו איבר אחר בגוף - לבלב או כליה או טחול. כנראה שבבית ספר לרפואה פסיכיאטרית מבינים יותר לעומק מהדואליסטים והאפסטימולוגים הגדולים ;דקרט, יום , לייבניץ, קאנט , פרויד , וישעיהו לייבוביץ', ביחד, - את פתרון החידה הפסיכופיזית. הרי רופאים ובפרט פסיכיאט' הם גזע עליון עם 750 בפסיכו - בתקווה שהם לא למדו באוניברסיטה על שם סטאלין בכיכר האדומה, מי אני שאפקפק..אני הרי רק חולה נפש נרפה שסובל משיפוט לקוי ,אפקט שטוח ,וחשיבה לא מאוגנת במבנה אישיות רעוע..), הייתי מציע לשקול זאת היטב ולהתיעץ הרבה לפני שעושים. הפסיכולוגית שלך מן הסתם היא האחרונה שאובייקטיבית (לא בטוח אבל בסבירות לא נמוכה מהיכרותי עם לא מעט אנשי מקצוע בתחום, אבל אני כמובן לא מכיר אותה אישית),סוד מפורסם הוא שלפעמים גם אינטרסים לא טהורים עובדים כשמדובר בברה"ן ציבורי. (כמו צורך במילוי תקני שיקום, פונקציונאליזם כללי של המערכת השיקומית בעיני המטפל, ועוד כהנה)

לזאתי שלום וברוכה הבאה לפורום, אני מניח שאת מתכוונת לקצבת נכות כללית של הביטוח הלאומי וזו אכן קצבה בסדר גודל של 2000 ומשהו ¤ לחודש (זה תלוי גם בכל מיני פרמטרים שמשתנים מאדם לאדם) ובטח שלא מדובר על קבלת טריליונים. את מתארת סיטואציה שבא לאור התמודדות עם קשיים נפשיים אין לך כמעט הכנסות ודרך לפרנס את עצמך. במקרה שכזה קצבת הנכות בהחלט יכולה לעזור, בנוסף במידה ותמצאי זכאית לקצבה זה ייתן לך אפשרות לקבל גם דברים נוספים כמו למשל סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון. לגבי ה"הפתעות" שאת שואלת לגביהם, ברוב המקרים זה לא אמור לשנות דבר. אבל כשאת מדברת על רישיון ו/או הגבלות השאלה באיזה תחומים. אם את מעוניינת להוציא רישיון לנשק יתכן וזה יפריע, אם תרצי לעבוד במקום שדורש סווג בטחוני גבוהה ו/או רישיון למשל לאחד מהמקצועות הרפואיים זה גם עלול להפריע. אבל ברוב המקרים,ובמיוחד אם את נמצאת בטיפול במקום ציבורי, אז יש שם רישום לגבי העניין הזה והרישום הנוסף בביטוח הלאומי לא ישנה מאומה. בהצלחה, נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

במידה ואכן ארצה לעסוק בעתיד במשהו שהגדרת הנכות עומדת בדרכו, האם אפשר יהיה לוותר על הנכות? כי אמנם זה נשמע כרגע (בעיקר לסביבה שלי אבל האמת שפחות לי) כמו חלומות באספמיה, אבל אולי ארצה באמת ללמוד רפואה או להיות דיילת-ששמעתי שגם את זה לא נותנים, או להיות מאבטחת. מצד אחד אני צריכה את העזרה הזאת אבל מצד שני אני לא רוצה לחסום לי דרכים לכל מני דברים. הפסיכולוגית שלי אומרת דבר נכון- אם לא איעזר עכשיו בכסף הזה, ממילא לא אגיע ללימודים או לעבודות מהסוג הזה (כאמור, בייביסיטר בשבילי כרגע הוא המקסימום) אבל בכל זאת- איך אפשר לדעת מה ילקח ממני? איפה יש את המידע כולו? וסליחה על ההצפה בני, אבל אני גם מאוד חוששת ממשהו: איך אפשר להתקיים מאלפיים שקל לחודש כשרק הדירה שלי לחודש עולה יותר מאלפיים?(ואני גרה בדירת חדר! המחירים הארורים של ירושלים..) מה יהיה אם לא יתנו לי כסף ממשרד השיכון? בכל מקום כתוב שחייבים ללכת עם עורך דין או עם גוף כמו המרכז למימוש זכויות רפואיות כי לא מתייחסים שם אף פעם. במלים אחרות- אני מפחדת! מה יהיה אתי?! סליחה על השיגוע ותודה.

מה שבני אומר לך כאן לצערי חסר ביסוס. מניסיוני האישי ושל מכרים שלי: התיעוד הרפואי\סוציאלי או בביטוח לאומי יהרוס לך את החיים. דבר ראשון - רישיון נהיגה, יכולים לזמן אותך מדי פעם למבחנים משפילים של משרד התחבורה (על חשבונך), מעבר לזה - כל חברה מכובדת במשק או חברת כח אדם מחזיקה אנשים מהקליקה של מדעי ההתנהגות ו"הרשימות השחורות" של אנשים עם בעיות פסיכיאטריות שקופות לכולם. את יכולה לשכוח מעבודה בשירות הציבורי כולו, ומעבר לזה בחברות מסחריות גדולות. כמובן , שגם בחברות קטנות, כמו הייטק, מרחרחים עליך הרבה לפני הקבלה. כלל האצבע אומר שככל שמרויחים יותר כסף במשרה, כך החברה עושה תחקיר יותר מעמיק על המועמד ומגששת עליו (וזאת ממש ממש לא בעיה לגלות דברים במדינתינו הקטנה). מעבר לזה- ביטוחים, ביטוח בריאות פרטי (לא של קופ"ח), ביטוח חיים, פנסיה מקיפה, לא תוכלי לעשות. (זה אומר שגם לא תוכלי לקחת משכנתא בלי ביטוח חיים). ספק אם תוכלי לקחת הלוואה גדולה מהבנק כמו משכנתא בלי קשר לביטוח (שמעתי שגם בנקים מסמנים אנשים "בעייתיים"). לגבי רישוי - את יכולה לשכוח מכל מקצוע שקשור למושג "אחריות". אני לא מדבר על פראמדיק, אחות, שוטר או כבאי. אני מדבר גם על מורה לנהיגה, מורה בבית ספר (יש מגמה של חקיקה לאישורים נפשיים להוראה) , עבודה בחברות שדורשות סיווג בטחוני (ולא חסרות כאלה , למשל חברות תעופה, הייטק, ועוד אלף ואחד דברים שלא העילית בדעתך), רישיון טיס אזרחי, רוב מקצועות הרפואה והפרא-רפואה יחסמו בפניך, עורכת דין אולי תוכלי להיות - אבל שופטת לא (תופס גם לגבי פרופיל נפשי בצבא), פסיכולוג מקצועי (לא רק קליני, אפילו ארגוני לא) . ועוד כהנה. יש בודאי עוד מיליון דוגמאות. הכלל אומר שאף גוף שנותן רישיון לא רוצה לחטוף תביעה כי הוא נתן רישיון\משרה ל"חולה נפש" עם קבלות. מעבר לזה הסטיגמה חזקה הרבה יותר ממה שאת רואה מבחוץ. כשתבואי לרופא משפחה הוא יראה שאת "סכיזופרנית" וכדומה וישר ידבר אליך בטון של ילד קטן. כל מי שישמע על זה - ובסוף אנשים שומעים, כי אנחנו ישראלים ורכלנים - יחשוב מיד שאת "חולת נפש" . תמיד יהיה לך מה להסתיר בביוגרפיה, ואף פעם לא תדעי מה רשמו עליך איפה ומה יודעים. זה ירדוף אותך כל החיים כמו צל. הזוגיות שלך תידפק קרוב לוודאי. כי ככה זה. אנשים מפחדים מחולי נפש, ובנים "בריאים" לא רוצים להתחתן עם בחורות "משוגעות" - ולהיפך (גם אצל בנים זה ככה כמובן ) .. כל זה לא שווה 2300 שח לחודש. (אלא אם כן המקרר שלך ריק, וגם אז לא בטוח שכדאי) מה שכתבתי לך "נכתב בדם" , כמו שאומרים בכניסה למטווח בצבא, מניסיון אישי ומר. בכובד ראש, שלך , נתן.

ואם פעם תהיה לך בעיה עם החוק או בעיה משפטית אזרחית - תמיד, העדות שלך בבית מפשט, ולא משנה אם זה כי חס וחלילה נאנסת, או אם את תובעת מוכר בחנות מוצרי חשמל על מכשיר פגום - תמיד העדות שלך תחשב פחות, ותלקח בעירבון מוגבל. כי הרי את ידועה בבט"ל כ"חולה", ותמיד יכול להיות שדימיינת. בעיה נוספת איומה: אם תתחתני , עם בעל בריא, יש סיכוי טוב שבמקרה שתתגרשו - הילדים, ורוב הנכסים , ישארו אצלו. ושיתנו לך לפגוש את הילדים לשעה בשבוע רק עם פיקוח צמוד של עו"סית במרכז שלהם. וזה באמת סוף העולם (בלי צחוק, במובן המילולי). ועוד לא אמרנו מילה על הקלות שבה יוכלו לאשפז אותך בכפייה אנשים שירצו להתנכל לך .. את נמצאת בקבוצת סיכון להפרת זכויות ולאשפוז שווא קליל מתוך נקמה של כל אחד .. הערה חותמת: כמובן, שכל מה שאני אומר לך נכתב על דעתי ומתוך ניסיוני. אינני איש מקצוע, ואת צריכה לקבל את ההחלטות שלך בעצמך. אני לא לוקח אחריות על כל דבר שתבחרי לעשות לטוב או לרע.. וגם ככה אף אחד בטח לא יחשוב שאני אחראי למשהו, אני חולה נפש "מאובחן" "מקצועית".. :-)

שלום רב, אשמח אם אוכל לקבל הכוונה או עצה- אחותי בת 33, מאובחנת כסכיזואפקטיבית. מגיל 20 היא יוצאת ונכנסת למסגרות שיקום שונות (הוסטלים, תחנה לבריאות הנפש, מפעלים מוגנים, בתי חולים...).היא בחורה שקטה ונעימה, חסרת מוטיבציה ובעיקר חסרת ביטחון באופן קיצוני. בארבעת השנים האחרונות מצבה רק הולך ומתדרדר. הבעיה העיקרית שלה היא שהיא לא מצליחה להשתלב חברתית ותעסוקתית- נוטה להסתגר, לא מרגישה בנוח ליד אנשים, חושבת שכולם נגדה ושאף אחד לא יכול לעזור לה. היא לא עבדה בצורה מסודרת כבר שלוש שנים, מתקשה להתמיד אפילו יום אחד. לפני חצי שנה היא חזרה לגור עם ההורים, אחרי עשר שנים שבהם היתה עצמאית יחסית וגרה במסגרות שונות. כמובן שהחזרה לבית הוריי רק מחריף את מצבה, היא לא יוצאת כמעט מהבית, ישנה הרבה, ובסך הכל- אדישה ומטושטשת. העובדים הסוציאלים והמטפלים שלה ניסו לתמוך בה ככל שיכלו, אבל היא פשוט לא מתמידה ולא מראה נכונות לשפר את מצבה, עד כדי כך שהם כבר הרימו ידיים ולא מוכנים לעזור לה יותר. מה עושים במצב כזה? איזה מסגרת שיקומית תוכל להתאים לה? חשוב לציין שהיא מסוגלת להיות עצמאית, וזה מאוד חשוב לה, אך היא צריכה עזרה בכל הקשור להתמדה בעבודה וגם סביבה תומכת של אנשים במצבה. עד היום רוב המסגרות שהיתה בהם לא היטיבו עם מצבה, מפני שהיא היתה בסביבה של אנשים עם רמות שונות של פגיעות נפשית ופיזית, והיא הרגישה לא שייכת. אשמח לקבל עצה. תודה רבה!

גילת שלום וברוכה הבאה לפורום, קודם כל מאד מרשים וראוי לציון ההתגייסות שלך למען אחותך שהיא לא מובנת מאליה. בלא מעט מקרים לצערנו הקושי של אחים ואחיות במצב הזה גורם להם להתרחק ולא להתגייס ולנסות לעזור. את מתארת מצב מורכב, מצד אחד את מדברת על התדרדרות במצב בארבע השנים האחרונות ומצד שני את כותבת : " שהיא מסוגלת להיות עצמאית, וזה מאוד חשוב לה". אני חושב שהמילים "זה מאד חשוב לה" הם מאד משמעותיות והם המפתח על מנת שהיא תעלה על המסלול הנכון של תהליך שיקום והחלמה. תוכנית שיקום טובה מציבה מטרות שהם חשובות ומשמעותיות למשתקם ואז בונה את התהליך על מנת להגיע למטרות. כאשר יש לאדם מטרה שהיא חשובה לו ומשמעותית עבורו הוא בד"כ יהיה מוכן להתאמץ על מנת להגיע אליה. את כותבת שבעשר השנים האחרונות היא גרה מחוץ לבית ההורים, האם מדובר רק על הוסטלים או שהיה ניסיון גם בדיור מוגן? אני בהחלט מסכים שהחזרה לבית ההורים כמו שאת מתארת היא לא פתרון טוב עבור הוריך וגם לא עבורה. דרך הפורום יהיה קשה לנו מאד להבין במדויק את המצב המורכב ולהמליץ על כוון מסוים (אם היא תסכים לכתוב ישירות בפורום , אולי נוכל גם לעודד אותה ולתמוך בה ואולי אפילו לכוון קצת יותר טוב). כרגע שהיא בבית ההורים, אולי כדאי להתחיל מלבקש חונכות ו/או מתאמת טיפול דרך סל שיקום (לפי הודעתך אני יוצא מנקודת הנחה שכרגע אין לה שירותים של סל שיקום, תקני אותי אם אני טועה), ומשם להתחיל את הדרך ולבנות עבורה תוכנית שיקום חדשה ומתאימה. בנוסף, לאור ההתמודדות הלא קלה ופשוטה של הוריך ושלך, אני ממליץ לכם גם לפנות לאחד ממרכזי הייעוץ ותמיכה למשפחות. (אם תכתבי מאיזה אזור אתם בארץ, נוכל להפנות אתכם למרכז באזור מגוריכם). את כותבת : " העובדים הסוציאליים והמטפלים שלה ניסו לתמוך בה ככל שיכלו, אבל היא פשוט לא מתמידה ולא מראה נכונות לשפר את מצבה, עד כדי כך שהם כבר הרימו ידיים ולא מוכנים לעזור לה יותר". אני באופן אישי מאמין שהבסיס לאיש שיקום טוב היא האמונה הבסיסית שכל אדם בכל מצב ובכל גיל יכול להשתנות ולהתקדם. חשוב גם שהמסר החשוב הזה שיש תקווה והיא יכולה להשתקם וניתן להחלים זה המסר שגם המשפחה וגם המטפלים חייבים לשדר לה (גם אם וכאשר המצב קשה). שהרי ברור שאם המסר שהיא מקבלת (גם אם הוא לא מילולי) הוא מסר שאנשים הרימו ידיים, ואין תקווה אז זה מאד הגיוני שאין לה טעם להתאמץ ולעשות דבר מלבד לישון ולהיות אדישה (כפי שתיארת שזה בערך מה שהיא עושה בבית ההורים). את והוריך צריכים להיות חזקים ולגייס הרבה כוחות (אפשר למשל לקבל לא מעט כוח מקבוצות של המשפחות שמתקיימות במסגרת מרכזי הייעוץ והתמיכה שהזכרתי) וסבלנות ולהמשיך לשדר לה שיש תקווה והיא בסה"כ בת 33 ויכולה לבנות לעצמה חיים עצמאיים עם איכות חיים טובה יותר ממה שיש לה היום, ולמצוא אנשי מקצוע אחרים שגם יעבירו מסר דומה כי התקווה היא הבסיס החשוב ביותר על מנת להתחיל תהליך של החלמה!! בהצלחה, כולי תקווה שאחותך תצליח להיכנס לתהליך של שיקום והחלמה, כמובן שנשמח להמשיך ולשמוע מכם (ממך ואולי גם מאחותך?), בני

שלום בני והמון תודה על התגובה המפורטת והתומכת. אכן התמודדות לא קלה, ולפעמים גם המשפחה מאבדת כוחות. כמה הערות למה שכתבת: אכן כתבתי שחשוב לאחותי להיות עצמאית (הכוונה למגורים בדירה משלה), אבל כרגע אין לה ממש מוטיבציה לכך, נוח לה לגור עם ההורים כדי לא להתמודד עם החיים. אין ספק שאתה צודק במאה אחוז- הסיבה שמצבה מתדרדר קשורה בהכרח לתחושה המתסכלת שאף אחד לא נמצא שם בשבילה, ואין מי שיטפל בה. יש לציין שהיא היתה בכל המסגרות שציינת- חונכות, סל שיקום, דיור מוגן, הוסטלים... בשנים הראשונות חייתה בהוסטל לצעירים בעלי הפרעות נפשיות קלות בלבד, והיא תיפקדה מצוין- עבדה באופן קבוע והתמידה, היו לה חיי חברה תוססים, וגם מערכת יחסים טובה, היא חשבה על לימודים, ובאופן כללי היתה אופטימית ומאושרת, למרות הקשיים הנפשיים כמובן. אני מניחה שהעזיבה את ההוסטל הראשון וחוסר יכולת להתאקלם במקומות אחרים- הם אלו שגרמו למצבה להתדרדר. לדעתי המסגרת שהכי מתאימה לה היא מסגרת של כפר שיתופי או משהו דומה, שתהיה לה סביבה תומכת שמתאימה לגילה ולמצבה הנפשי (כאמור, מצבה לא מוגדר כחמור או קיצוני) שתהיה לה פרטיות ופינה משלה, ולא תנאי פנימיה. שאלתי היא יותר קונקרטית- האם יש מקומות כאלו שיכולים להתאים לה? איפה אפשר למצוא מידע בעניין? המון תודה! גילת

אשמח לשתף אותכם במשהו שעברתי והאמת עדיין עובר במשך כל השנתיים וחצי האחרונות... מסתבר שהשורש של הבעיה שלי, עדיין, זה פשוט דיכאון, שבא מהמחלה לאחר האפיזודה הפסיכוטית הראשונה והיחידה שעברתי שזה בעצם די ברור שאחרי התקף ראשון וממושך יבוא דיכאון כזה,כי הרי אחרי דבר כזה אתה מתחיל לשאול את עצמך כל מיני שאלות מאוד קשות שלחלק מהן אפילו לרובן אין הסבר כלשהו ונוסיף לזה את בעצם הטריגר של הדיכאון לפחות ככה אני קורא לזה שהוא בעצם העובדה שלא פעלו איתי נכון ובשורה התחתונה אני לא יספר את כל הסיפור כמה שזה נשמע מעניין... :) בשורה התחתונה לא הייתה לי אוזן קשבת וגב תומך לרעיונות למחשבות ולרצונות שלי אם זה מצד המטפלים או מהמשפחה ובקיצור זהו הטריגר שגרם לדיכאון שבכל מקרה היה מופיע הם רק זירזו אותו או גרמו לי פשוט להיות יותר מתוסבך ויותר מוקף בסימני שאלה שהציפו אותי במהלך תקופת הדיכאון. טוב זה ככה על קצה המזלג מה שכן אפשר להוסיף זה שנשרפו לי שנתיים מהחיים על פרש...אני פשוט לא יכלתי לספר מפחד שמה יאשפזו אותי על אובדנות מהעובדה שהתסמין העיקרי של הדיכאון הוא זה שנכנסו לי לחיים מחשבות אובדניות מפחידות ביותר, לא קונקרטיות,לא שלא ידעתי מה זה אני מכיר מקרוב את כל הנושא הזה במהלך התקופה הפסיכוטית, לפחות... אני לא רוצה להכינס לכל מה שקרה לי בדקדקנות יתר כי זה פשוט לא מעניין וגם אין לי ממש כוח להתעסק עם זה, אני לא עו"ס,אני גם לא רוצה להיות ולא מתיימר להיות, אני יודע מה עברתי על בשרי ואני בוחר מה רלוונטי לספר ומה לא...טוב זה הסיפור בקצרה היום אני מתמודד בנוסף על כל הדבר הזה עם עניין נוסף שהוא האם להחליף כדורים על מנת שאני יוכל לקום בבוקר וללכת לעבודה/לימודים כמו כל בן אדם אחר נורמלי, או לא...שמה שזה אומר בקיצור זה שזה או שאני לוקח ריזיקה על החיים ומסכן אותם בצורה כזאת שאני יכול לאבד עכשיו בוא נגיד...מממ...תקופה של 3-4 שנים מהחיים במקרה שהמצב יחריף כמובן וזה מן הסתם יכול לקרות ובגדול, או שאני נותן לעצמי להחלים מהדיכאון הזה עם נוגדי דיכאון וסוגר אחת ולתמיד את נושא המחלה לאחר שאני בשלבים די גבוהים של החלמה מהמחלה ויכול להיות שאחרי הדיכאון אני יהיה במצב של החלמה מלאה שלפחות לפי מה שאני יודע החלמה מלאה אומר שהמחלה לא יכולה לגעת בך לא עכשיו אם זה התסמינים שלה או בעתיד, שכל עוד תיקח כדורים שום דבר לא יפגע בך. שלא ממש מעניין אותי מה אנשים חושבים, זה מה שאני שואף אליו בכל מקרה...חשוב לי הבריאות הנפשית יותר מכל דבר אחר בעולם שכולל בתוכו גם תפקוד...ו...מה שרציתי להגיד זה שיותר נכון בשבילי הוא לא להרוס את המצב הקיים וזהו סגירת המעגל עם המחלה וזהו סוף סוף סיומה הפעיל והתחלת חיי העצמאיים הלא קשורים למחלה שכן כל פעולה שתילקח על ידיי, אם היא תצליח או שלא זה כבר קשור אליי ואשמתי היחידה ולא של אף אחד או אף דבר אחר בעולם...זהו סיימתי היה כיף לחזור לכתוב ולהתכתב שוב, אשמח לתגובה. 

אבי שלום, אתה מסיים את הודעתך במילים : "כיף לחזור לכתוב ולהתכתב שוב". גם אני מאד שמח על כך שבמהלך השנתיים וחצי מאז "הכרנו וירטואלית" לראשונה אתה תמיד חוזר כותב, מעדכן ומשתף אותנו בפורום. מהודעותיך שבהם אתה תמיד משתף גם בהתקדמות ובהצלחות לצד הקשיים המורכבים והשאלות הלא פשוטות שעולות לך במהלך מסע ההחלמה האישי שלך אני (ונראה לי שגם הגולשים האחרים בפורום) למדים שההחלמה אכן אפשרית למרות שהיא לא תמיד תהליך לינארי. אני משוכנע ובטוח שגם עם המצב של הדיכאון שאתה מתאר נכון להיום אתה תתמודד. אנשים רבים מתמודדים עם מצבים ותקופות של דיכאון בתהליך ההחלמה שלהם וממשיכים הלאה את מסע ההתקדמות וההחלמה שלהם. זה בהחלט לא פשוט וקל אבל חשוב תמיד לזכור שזה בהחלט אפשרי!! שבת שלום וסופ"ש נעים, ונשמח כתמיד להמשיך ו"לפגוש" אותך בפורום, בני

שלום, לי אח עם בעיה נפשית, מטופל במרכז בריאות הנפש. לאחרונה הוחלט שם על טיפול בזריקות. אחי גם עם אימי, אשה מבוגרת, שמטפלת בו, אולם סבלה הוא גדול מנשוא. התנהגות אחי בבית: צועק, מקלל את כל השכנים, מקלל את עצמו, לא שומר על הגיינה אישית שלו, מדבר, ממלמל ללא הפסק, ישן ביום עד הצהריים, בלילה ער ומפריע לאימי לישון, לא נותן לאימי מנוחה, חייה הם גיהנום. אחי אינו משתף פעולה לגבי הטיפול בו, השיקום, הוא אינו רואה תקווה למצבו, הוא איננו רוצה להמשיך לחיות (כך לפחות הוא טוען כל הזמן). המצב בבית אימי בכי רע. שאלתי: כיוון שאימי לא מסוגלת יותר לטפל בו בבית ולחיות במחיצתו, היא ממש באפיסת כוחו, תשושה נפשית ופיזית - מה ניתן לעשות? האם יש מקום מגורים לאנשים במצבו? נא להפנות אותי. מה ניתן לעשות כשאחי אינו משתף פעולה לשיפור מצבו. מה גם שהוא לא מקבל ברצון את הטיפול התרופתי שהוחלט בשבילו במרכז לבריאות הנפש. מודה מראש. עינת

עינת שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, את מספרת על התמודדות לא פשוטה בכלל. קיימים מקומות מגורים לאנשים במצבו של אחיך. כדי להשתלב בהם צריך להיות מוכר על ידי סל השיקום. אין לי תשובה לגבי שאלתך על שיתוף הפעולה היות ואני לא מכירה את אחיך. הדרך להגיע לכל אחד היא דרך אחרת. ייתכן שתוכלי להיעזר בצוות במרכז לבריאות הנפש שם הוא מטופל. אולי מישהו/י מהצוות שמכיר/ה אותו ושהוא סומך עליו/ה יוכל ללוות אתכם בתהליך. אני מאחלת לאחיך בריאות שלמה ולך ולאימך הרבה כוחות להתמודדותכן. נשמח לשוב ולשמוע ממך בפורום ענת

לעינת שלום וברוכה הבאה לפורום. את מתארת בכאב את הקושי שבהתמודדות המורכבת של אימך ושלך עם מצבו של אחיך. אימך ואת יכולות לפנות לייעוץ ותמיכה לאחד ממרכזי הייעוץ לבני משפחות בהתאם למקום מגוריכן,שירות זה הוא ללא תשלום. כמו כן יש מספר סניפים של אנוש בהם ישנו ליווי ויעוץ של עובדות משפחות. פרטים על המרכזים הנ"ל תוכלי למצוא בקישור (העתק והדבק) שבאתר מידע לבני משפחות : http://www.maman.org.il/50217/support_group בהצלחה, משה

אחי סכיזופרן 100 אחוז נכות מזה 20 שנה.גר לבד .לאחרונה החמיר מצבו ואף מאושפז כרגע באברבנאל.רציתי לקבל הדרכה על מסגרת שיקומית אפשרית של ליווי ופיקוח דיור ותעסוקה.כיצד לפתוח תהליך בעודו נמצא בפיקוח רפואי.מה עדיף מסגרות של המדינה או פרטיות.

ליאור שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, כדי להשתלב במסגרות של דיור ותעסוקה צריך להיות מוכר על ידי סל השיקום. אם לאחיך יש 100% נכות אני מניחה שהוא יכול להיות זכאי לסל שיקום. כדאי לדאוג לכך בעודו מאושפז. מתאמ/ת הטיפול שלו במחלקה יכול/ה לעשות עבורו את הפניה לסל השיקום. לגבי המסגרת המתאימה - אין מסגרות של המדינה. היום כל המסגרות הן מסגרות פרטיות שנותנות שרות ונמצאות בפיקוח של משרד הבריאות. אני מקווה שאחיך ירגיש טוב יותר ומאחלת לו ולך הצלחה. נשמח לשוב ולשמוע ממך בפורום ענת

שלום רב! אני עוזר לחבר מאד טוב הסובל ממניה דפרסיה (מטופלת בתרופות, שונו לאחרונה)שהתגרש מאשתו ועבר לגור לבד דבר שלא תרם לו בכלל והוא שקעה בדפרסיה (כרגע נמצא בבי"ח על מנת להתאים לו תרופות) אני מחפש מסגרת לאחר השחרור. הוא עצמאי ומסוגל לעבוד אך לא יכול לגור לבד.איך מתחילים התהליך?

רוברטו שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, מחמם את הלב לראות את האכפתיות ורצון לעזור לחבר. יש מסגרות דיור לאנשים שמתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית. כדי להשתלב במסגרות אלה צריך להיות מוכר על ידי הביטוח הלאומי ולאחר מכן על ידי סל השיקום. כדי לקבל קצבה מהביטוח הלאומי צריך למלא טפסים שניתן לקבל בסניפי הביטוח הלאומי, להוסיף את האישורים הנדרשים ולאחר מכן מוזמנים לוועדה רפואית. אם מקבלים אישור על 40% נכות רפואית על רקע נפשי ניתן לפנות לסל שיקום (ששייך למשרד הבריאות). כדי לעשות זאת צריך גם כן למלא טפסים, לשלוח אותם למשרדי סל השיקום האיזוריים ולאחר מכן מוזמנים לוועדה. חשוב לדעת שכל התהליכים האלה הם תהליכים בירוקרטיים שאורכים לא מעט זמן. אני מקווה שעניתי על שאלתך ובכל מקרה נשמח לשוב ולענות על שאלות נוספות כאשר יהיו כאלה. אני מאחלת לך ולחברך הצלחה ענת

שלום רב, אבי (63) חולה מזה 25 שנה בחרדה, בכל אותה תקופה הוא לקח כדורים שיצבו את מצבו, אולם, בשנה האחרונה הכדורים לא השפיעו כראוי וע"פ המלצת הפסיכיאטר שלו הוא התאשפז לצורך החלפת כדורים. משך האשפוז היה כ 3 חודשים , ארוכים ומייגעים, וכיום הוא אינו מרגיש טוב הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית, הוא בדיכאון אין לו חשק לעשות כלום והוא אינו מרבה לצאת מהבית. אבי הוא גמלאי צה"ל ונכה צה"ל, אולם, הוא לא מצא מסגרת המתאימה לו בארגון נכי צה"ל. אשמח אם תוכלו להכווין אותי לגבי מסגרת היכולה להתאים לו, משהו שיעסיק אותו ויתן לו סיבה לצאת מהבית. תודה יניב

יניב שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, ישנם כמה דברים שלא ציינת בשאלתך שבגינם יקשה עלי לכוון אותך. ראשית, האם אביך מוכר בסל שיקום (גם אנשים המקבלים קיצבה ממשרד הביטחון יכולים לקבל סל שיקום). שנית, איזה סוג מסגרת אתה מחפש ? תעסוקה ? פנאי ? מסגרת חברתית ? לימודים ? מה אביך אוהב לעשות ? האם יש לו תחביבים ? (למקרה שאתה חושב על מסגרת פנאי/לימודים). בנוסף על איזה איזור בארץ מדובר ? אשמח אם תחזור ותוסיף את הפרטים הנוספים כדי שאוכל לכוון אותך על פיהם (ואולי אביך יוכל לעשות זאת עבור עצמו). בינתיים יום טוב ענת

ענת שלום ותודה רבה על התגובה הזריזה, אני לא חושב שאבי מקבל סל שיקום, את התמיכה הרפואית/שיקומית הוא מקבל רק ממשרד הביטחון, אני אשמח לשמוע ממך קצת מידע לגבי זה. כמו כן, הוא גר בקריות ולפני האשפוז (לצורך החלפת הכדורים) הוא היה מרבה לטפל בגינה, לקרוא המון ספרים, אמנם הוא לא היה בן אדם חברתי כל כך אבל הוא היה מתנדב במשמר האזרחי ויוצא לדייטים דרך משרד היכרויות (הוריי גרושים), מעבר לכך במקביל לאשפוזו לפני כשנה נפטר הכלב שלו שהוא היה מאד קשור אליו והשקיע בו מזמנו ומרצו במשך תקופה ארוכה. המסגרת שנראת לי מתאימה לו היא יותר בכיוון של פנאי וחברה, משהו שקשור לבע"ח יכול להיות גם כן מעניין. כיום אין לו חשק אפילו לנקות את הבית ובטח שלא לטפל בגינה. תודה ויום טוב יניב

שלום באבחון מקצועי שבה האדם מעוניין בלימודי מקצוע מסוימים למרות שבאבחון יצא לו פרופיל שלא מתאים כל כך לזה אם החלטת הפסיכולוגית התעסוקתית היא סוף פסוק או שניתן לערער עליה[במקרה שביטוח לאומי הוא השולח]

לוטוס שוב שלום, כפי שעניתי לך בפעם הקודמת ההמלצות בסוף האבחון - כשמן כן הן. המלצות. כאלה שניתן לקבל או לדחות. אני מניחה שאם הביטוח הלאומי הוא זה ששולח לאבחון הם יכולים לומר שאם לפי תוצאות האבחון הלימודים לא מתאימים אז הם לא יממנו. מצד שני, אם יצא באבחון שזה לא מתאים אולי כדאי לחשוב על משהו שכן מתאים ? אני מניחה בכל מקרה שכל תוצאה יכולה להיות בסיס למשא ומתן. אני מאחלת לך הצלחה וגם חג שמח ענת

עברתי שיקום בתרצו 8 חודשים בהצלחה גדולה ויש לי סל שיקום הומלץ לי שכנפיים זה המקום בשבלי למי פונים

עוז שלום וברוך הבא לפורום, לכנפיים יש אתר בכתובת : http://www.kenafayim.org.il/viewer.aspx?id=1 ושם תוכל למצוא גם פרטים ליצירת קשר איתם. כדאי שתדבר על כך גם עם גורם השיקום שאיתו אתה בקשר על מנת שהוא ימלא בקשה לסל שיקום בכדי לקבל אישור מתאים מסל שיקום עבורך למסגרת זו. בהצלחה, חג שבועות שמח, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

בני אני לא מכיר אותך אבל אתה יודע לתת תיקווה וקיבלתי מימך את המילה הטובה שההיתי זקוק לה נתת לי אור בתוך החשך תודה לך מכל הלב אתה גדול לפעמים המילה בזמן הנכון שווה מיליונים

שוב שלום לכם ראשית אני צריך לספר לכם שכתבתי הודעה בפורום לפני שבוע - שבועיים והיא נעלמה מעיניכם . בפורום הזה , להבא אדע לפתוח נושא חדש. כי השרשור לא קופץ... בכל מקרה.. מה שרציתי לשאול ( לא צריך לענות על ההודעה הקודמת) זה איך אני משיג את הקצבה של הביטוח לאומי, כלומר מה הפרוצדורה להיות מוכר בביטוח לאומי כנפגע/נכה נפש? מההתחלה עד הסוף , בבקשה. תודה ויום מקסים

אדם שלום, אני שמח "לפגוש" אותך שוב בפורום. אכן בפורום זה כאשר משרשרים הודעה בדיון ישן זה לא מקפיץ את הדיון לראש הדף ולכן במקרה כזה כפי שכתבת כדאי לפתוח הודעה חדשה. (אם אתה מתייחס להודעתך מה-6.5.10 , אז היא לא נעלמה מעיני פשוט לא היה לי מה להוסיף מעבר למה שעניתי באותו דיון מספר ימים קודם לכן). ולשאלתך, יש טופס של הביטוח הלאומי שנקרא תביעה לקצבת נכות, ניתן לקבלו בכל סניף של הביטוח הלאומי וניתן גם להוריד אותו מהאתר של הביטוח הלאומי באינטרנט. צריך למלא את הטופס , לצרף את כל האישורים הנדרשים בהתאם להנחיות שרשומות בטופס ולמסור בביטוח הלאומי. לאחר מסירת הטפסים תזומן לוועדה רפואית שאמורה לקבוע את אחוזי הנכות ותקבל תשובה בדואר. בהצלחה, חג שבועות שמח, ולהשתמע בפורום, בני

פרסמתי מקודם הודעה בקשר לצרכנים נותני שירות בירושליים ובקשתי לדעת אם עומדים לפתוח קורס כזה בזמן הקרוב. ההודעה שלי נעלמה..או נמחקה ואין לי מושג למה? יש לכם תשובה?

מצטערת ... המודעה שלי הופיעה פתאום חחחחחחחח המחשב שלי ככנראה מתחיל להזדקן תודה!

גרם לשתינו לכתוב בזמן משותף :-)

ענת שוב שלום, הודעתך ממש לא נמחקה. שימי לב כמה הודעות למטה קיבלת תשובה גם ממני ותשובה אפילו יותר מלומדת מבני. שיהיה ערב טוב ענת

ענת שוב שלום, פשוט נוספו הודעות חדשות לפורום, וההודעה שלך נמצאת קצת יותר למטה. בדיוק לפני מספר דקות גם עניתי עליה. נשמח לשמוע ממך בתוכנית, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך גם בפורום, בני

ענת וענת..... :-) , זה כנראה מה שקורה שכולם כותבים ביחד...... :-) לילה טוב, בני

שלום. אני בחור בן 24 המחפש הוסטל לצעירים עד גיל 30 באזור חיפה-מרכז הארץ. האם יש מקומות גם שמתאימים לאנשים גבוליים כמוני שלא סובלים ממחלות נפש, אבל בעלי תפקוד נמוך?

לסקרן שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, שאלתך לא ממש ברורה לי. האם אתה מחפש הוסטל לצעירים באיזור חיפה/ המרכז או משהו אחר ? למה אתה מתכוון שאתה אומר "אנשים גבוליים כמוני" ? בכל מקרה אני מצרפת קישור לרשימת שרותי השיקום באיזורים השונים שם תוכל למצוא את המסגרות ששאלת עליהם. להלן הקישור: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=204&pageid=1662 (צריך להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת) אשמח גם אם תחזור ותשלים את המידע ותסביר יותר למה אתה מתכוון. בינתיים ערב טוב ענת

תודה על העזרה :) אני בחפש או באיזור חיפה והקריות או באזור המרכז (אבל לא דרומה מדי). גבוליים אני מתכוון לאנשים שלא בהכרח בעלי בעיות נפשיות קשות וכרוניות כמו סכיזופרניה והאלו.. יותר דכאון או תפקוד לקוי. אני יודע שסביר להניח שאין אבל בכל זאת שווה לנסות. הייתי בעבר בהוסטל של צעירים דרך אגב אבל אני מחפש מקום אחר.

בימים אלו אני מחלים מ- שושנה ברגל . התחלתי לעבוד לפני שבוע באולם אירועים בב"ב . והופ חטפתי שושנה אני כבר שבוע מרותק למיטה --- בתקווה ובדרך להחלמה אמן . זהו מצבי להיום . שלום ושבוע-טוב וחג- שמח לכולם. אייל

אייל שלום, בזמן האחרון ההודעות שלך מעלות בי תגובה אמביוולנטית. מצד אחד אני שמחה לשמוע ממך שוב, ושמחה גם שמצאת מקום עבודה והתחלת לעבוד אבל מצד שני אני מצטערת לשמוע על השושנה ברגל. בכל זאת נשמח לשמוע מה אתה עושה במקום העבודה הזה ואם אתה מרוצה. אני מקווה שתחלים במהרה שיהיה שבוע טוב וחג שמח גם לך ענת

אני עובד באולם אירועים כ- שעתיים וחצי בערך , ואני מסדר שם כיסאות סביב לשולחנות כמובן . וזו עבודה רק לבנתיים אני מעריך מה גם השכר נמוך. שבוע-טוב .

שלום רב. בימים אלה אנחנו בדרכנו לפתיחת מרכז להכשרה מקצועית עבור נפגעות נפש דתיות / חרדיות. מדובר בשיתוף פעולה עם סל שיקום והוא נועד עבור נשים מעל גיל 18 אשר בתחילת מחלה או מאובחנות, אשר רוצות ומסוגלות ללמוד ובהמשך להשתלב בשוק העבודה, כל אחת על פי יכולתיה ורמתה . אנו מציעים שני מסלולים: מסלול א- לימודי מזכירות / מטפלות לגיל הרך 1. מסלול ללימודי מזכירות- ניהול משרדי, הכולל לימודי מחשב ,תוכנות אופיס, הקלדה, ארגון משרד , תקשורת בינאישית וכו' 2.לימודי טיפול לגיל הרך- חינוך ופעילות, הגיינה, העשרה,תזונה וכו'. המסלול השני מיועד לנשים בעלות יכולת אמנותית גבוה והוא כולל שילוב בבית ספר גבוה לאמנות "אמן" בתחומים של: צורפות אמנות קרמיקה צילום קונדיטוריה-אמנות המזון הלימודים מתקיימים בים השעות 9 ל 14. בהמשך ייפתח גם מסלול לגברים. ניתן לשמוע עוד פרטים ב 02-5302705

ובהצלחה בהמשך !

שלום, קבלתי הצעה להצטרף לקורס של "צרכנים נותני שירות" אשר אמור להפתח בירושליים. את ההצעה קבלתי מ-פמלה רכזת השיקום בירושליים. היא נתנה לי מס' טלפון סלולרי כדי להתקשר למיכל רונאל הרכזת בירושליים. לצערי הרב הטלפון שניתן לי אינו נכון ואיני יכולה ליצור קשר עם מיכל ולהצטרף לקורס. בבקשה בבקשה...האם יש לכם את המספר התקין של מיכל רונאל? המספר שניתן לי הוא--050-3773130 המס' הזה הוא לא המספר הנכון

ענת שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, אני מציעה לנסות להתקשר למיכל בטלפון של סל שיקום בירושלים. המספר הוא 02-5314873/4. בהצלחה ענת

ענת שלום, בימים אלו מתקיים המחזור השישי של קורס "מצרכנים לנותני שירות" בת"א. בשלב הזה לא נקבע מתי והיכן יתקיים המחזור הבא. ניתן היום להתחיל לעבוד כצרכן נותן שירות גם מבלי לעבור את הקורס ולקבל ליווי תעסוקתי מומחה בתחום זה מתוכנית "צרכנים נותני שירות" (מיכל רונאל היא רכזת הליווי של התכנית באזור ירושלים). במידה ואת מעוניינת לבדוק אפשרות זו את מוזמנת להתקשר למשרדי התוכנית, טל. : 09-7656475 , ו/או לפנות אלי למייל : [email protected] . בהצלחה, בני כהן רכז הסברה תוכנית "צרכנים נותני שירות" יוזמה-דרך הלב

התבלבלתי בין מיכל רונאל למיכל רכזת השיקום בירושלים. סליחה ! ענת

תודה רבה ענת..תודה רבה בני.. התקשרתי לטלפון בשעות הצהריים ,אך אין תשובה. ושלחתי לך אי מייל גם כן בצהריים. אני חושבת שזה יהייה מצויין מבחינתי לוותר על הקורס בעיקר ממניעים כספיים. אני במקצועי מורה לשעבר אקדמאית..ובמשך השנים צברתי תוך כדי התמודדות ידע לא קטן בתחום הפסיכיאטריה מחלות הפרעות נפשיות וכן בתחום הטיפול התרופתי. לדברי פמלה אני מתאימה! מספר שאלות לי אליכם בבקשה: 1. האם העובדה שלא מתקיים קורס בירושליים אלא נכנסים ישר לעבודה אומרת שהעבודה היא בהתנדבות? 2. האם לאחר התחלת העבודה, העובדים ידרשו לעבור את הקורס בכל זאת? 3. מדוע , אם אפשר לדעת לא מתקיים קורס של צרכנים נותני שירות גם בירושליים? תודה!

שלום, בני אובחן לפני כשנתיים כסכיזופרן. נוטל כדורים (לא תמיד). דיברתי עם הפסיכולוג שלו לדבר איתו על הכדורים, קימה בבוקר, אירגון החיים, אולם לא רואים תוצאות. אולי לחולי סכיזופרניה לא מתאים טיפול פסיכולוגי (החולים לא הגיונים מי יודע מה). איזה מטפל אחר בתחום יכול לעזור לו להצבת מטרות והתקדמות (לא שיחות סרק). אין אנו רוצים סל שיקום, יש אפשרות באופן פרטי. תודה על ההדרכה.

שלום שרה, נראה לי שבמצבים אלה גישה קוגניטיבית- התנהגותית יכולה לעזור יותר מאשר 'בחישה' בעבר בכיוון דינמי. האם הפסיכולוג הנוכחי בעל כלים והכשרה כזו? אם לא שווה לבדוק שינוי. בעיני במצבים כאוטיים רק החיבור לחיים והחזרה לשגרה יכולה באמת להניב תוצאות שיקומיות. ההתיחסות למציאות הקונקרטית ועמידה במשימות היום יום תוך אימון ממושך מאפשרים חיבור לכוחות ומזרזים תהליך שיקומי. האינטואיציה שלך נראית לי נכונה מאוד. הרבה הצלחה.

שרה שלום וברוכה הבאה לפורום, ראשית, תודה רבה לתמר שאני בהחלט מסכים עם דבריה (תמר, נשמח להמשיך ולהיתרם ממך בפורום). שרה, את כותבת שאת מעוניינת ב"הצבת מטרות והתקדמות", ואכן בשיקום כאשר בונים לאדם תוכנית שיקום אישית זה בעצם הלב של תוכנית השיקום מתוך התייחסות לכוחות של האדם ולרצונותיו (כמובן מתוך התייחסות גם למגבלות אך הדגש הוא על הכוחות). מטפל בגישה קוגניטיבית-התנהגותית אכן כמו שתמר כתבה יתייחס יותר למציאות הקונקרטית ופחות לניתוח העבר ויכול לעזור. אך אני חושב ששיחות בחדר הטיפול של מטפל בלבד לא מספיקות על מנת להתקדם, צריך גם לעשות ולהתנסות בדברים בפועל/בשטח ולא רק לדבר עליהם בחדר הטיפול של המטפל ולכאן בדיוק נכנס השיקום. לכן כדאי שתבחרי מטפל עם התמחות וניסיון בשיקום פסיכיאטרי שיוכל מעבר לשיחות בחדר הטיפול גם לבנות תוכנית שיקום אישית עם בנך עם מטרות והדרך להגיע אליהם תוך שימוש בכלים ו/או שירותי שיקום שיוכלו לקדם את בנך לעבר המטרות שהוא בעצמו יציב (בסיוע המטפל במידת הצורך) אלו שחשובות ומשמעותיות עבורו! יש אפשרות לעשות זאת באופן פרטי תמורת סכומים לא קטנים (אין באפשרותנו בפורום זה להפנות לגורמים פרטיים). אך אם מדובר בשירות/ים שיש אפשרות לקבל בחינם (דרך סל שיקום) נשאלת השאלה מדוע אתם לא מעוניינים בסל שיקום? נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום ולענות על כל שאלה ו/או התלבטות , נשמח מאד , במידה וזה אפשרי, שבנך יכתוב בעצמו בפורום (במקרה כזה נוכל גם לכוון ולייעץ בצורה טובה יותר ולנסות לעודד ולתמוך בו במיוחד שמדובר בקשיים של תחילת ההתמודדות שמאד מוכרים לרבים מהגולשים בפורום זה). שבוע טוב, בני

כדאי לחשוב על כיוונים אחרים ? כמו מציאת יעוד ומשמעות בחיים... עבודה , לימודים, אהבה, סתם חיים שקטים בלי הגורואים של בריאות הנפש שמטרטרים במוח? הרי התרופות וה"שיחות" נוטלות מהאדם את האחריות לגורלו, וגורמות לו להרגיש כמו "חולה". ובן אדם ש"מאובחן" כ"סכיזופרן" - מתנהג כסכיזופרן. (ואנחנו לא מדברים על זה שכמעט לכל אחד אפשר להדביק אבחנה כזו.. זאת לא אבחנה מדעית אלא סתם הגיג שתלוי במצב הרוח של הפסיכיאטר הבודק, ואם הוא רב עם אשתו או עם הבוס אתמול..יתרה מזו, הDSM עצמו מוציא ומכניס ללקסיקון שלו כל יומיים וחצי אבחנות על פי צו האופנה) מניסיון אישי, וקחי את זה כחומר למחשבה - היום שבו הפסקתי לקחת את התרופות והתחלתי לקחת את עצמי בידיים , היה היום הטוב בחיי.

שוב שלום. אני שלחתי את השאלה שלי פעמיים לפורום ועדיין לא הגיע לי התשובה. אפשר בבקשה לשלוח את התשובה לדואר אלקטרוני בבקשה זה מאוד מתריד אותי.

הילית שוב שלום, שאלת ונענית פעמיים. התשובה נשלחת לדואר האלקטרוני ע"י האתר אם מסמנים את האפשרות הזו מתחת לקוביית "תוכן"ההודעה". יום טוב ענת

אני עומד ללמוד בבית לוינשטיין מקצוע אך אין לי אפשרות כספית לקחת טיפול פסיכולוגי.האם העובדות הסוציאליות שם מספקות תמיכה פסיכולוגית לקשיים בתוך המוסד ומחוצה לו?

לוטוס בוקר טוב, אכן העובדות הסוציאליות המלוות את הלומדים בהכשרות המקצועיות מספקות תמיכה בהתמודדות עם קשיים. אני לא בטוחה שזו תמיכה שיכולה להחליף טיפול פסיכולוגי במובן המלא של המילה. בכל מקרה אני מאחלת לך הצלחה ענת

שלום אני סובלת מדיכאון סכיזופרני ורפא אמר שישלי הבאדוניה זה אומר שאני לא נהנת מכלום ולא מסוגלת לשמוח. השאילה אם זה יעבור לי מתשהו אולי בערת כדורים? או ש זה לכול החיים? תודה

הילית שוב שלום לך, אני חושבת שכדי שתקבלי תשובה מלומדת את צריכה להעלות את שאלתך בפורום פסיכיאטריה ששם יש רופאים שעונים על השאלות. להלן הקישור http://www.doctors.co.il/forum-2212 בהצלחה ענת

בני ידידי היקר, לכל הכותבים בפורום,שלום להזכיר,חלפו קצת יותר מ-3 שנים מתחילת המאבק באיכילוב להשגת זכויות עובד למשתקמים.המאבק נחשב להצלחה גדולה.אני גאה במה שעשיתי יחד עם חברי לעבודה.וכן הבטחתי לבני שאכתוב,אז קצת היסטוריה.לפני 3 שנים הגעתי לאיכילוב דרך ה"קרן למפעלי שיקום",נתבקשתי ע"י פקידת ההשמה לעבוד חודש חינם,למרות מצבי הקשה הצלחתי למחות ולומר לה שזה לא חוקי,גם על הכשרה מקבלים שכר.אני לא אחזור על התשובות שלה הן לא משהו שצריך לקבל מקום.לאחר שעבדתי חודש חינם (תארו לכם מפעל ציבורי שמעבר לשירות לאומי,עובדי שירות של השב"ס,מערך מתנדבים מסודר יש לו גם אפשרות להעסיק אנשים עם מוגבלויות לחודש ולפעמים יותר בחינם!).הגיע זמן קבלת השכר,אין תלושי שכר,אין ימי מחלה,הבראה,פנסיה.השכר הזעום כ-10 ש"ח לשעה עובר ישירות לחשבון הבנק.אני מתחילה לברר ולקרוא המון בנושא,לא יכול להיות שאני עובדת במקום ציבורי ומשלמים לי כאילו שאני במפעל מוגן.לא יכול להיות שאני עובדת כל כך קשה אבל משתכרת פחות מנער בתיכון,שעובד לצידי בחופשת הקיץ.אם עד עכשיו מעניין לכם הישארו קשובים להמשך....מבטיחה להמשיך זוהרה

זוהרה שלום רב וברוך שובך, זה לא פייר להשאיר אותנו ככה במתח ... אני, ואני בטוחה שגם כל מי שקורא את הודעתך מצפה להמשך השתלשלות העניינים בקוצר רוח. אז מה עם ההמשך ? ענת

כתבתי בחצי שעה האחרונה בפירוט.זה מתיש כמו לעבור את הכל מחדש.אז עכשיו אקצר.הקרן למפעלי שיקום -מוסד משפטי,מבוקר ע"י מבקר המדינה.אני כותבת,ממשרד מבקר המדינה עוזרים ובשלבים קשים של המאבק מציעים הגנה.במקביל מכתבים לבני פפרמן ולעוזריו בתמ"ת שמפנה אותנו לאבחונים להתאמת שכר.הקרן למפעלי שיקום מנסה לעצור ומעכבת בכמה חודשים את כניסת המאבחנים של התמ"ת לאיכילוב.אני פונה לרותי סיני כתבת לעניינים חברתיים בהארץ..... עוצרת מטעמים טכניים אמשיך מיד

התחלתי עם מדריכת שיקום והייתי 2 פגישות עד שהיא הודיעה לי שהיא חולה. לא יודעת אבל זה נראה לי לא רציני. אני אתן עוד שבוע ואם היא עדיין לא תבוא, אז אדרוש מחליפה. מה אתם אומרים? עדי

עדי יקרה . באמת יתכן שהיא חולה .את יודעת ממש בטבעיות יכול להיות . בהחלט תני לה צ'אנס.התרשמי בפפגישה הבאה ממנה לעומק ואם יש כימיה ואת מרגישה טוב איתה חבל לפספס. מסכימה איתך שללכאורה זה נניראה מוזר ולא נעים אבל היי סבלנית ותבדקי מה אאת מרגישה כלפיה.זה יכול להיות גם קשר מאוד טוב. בהצלחה

שלום לשתיכן, עדי, נחמד לפגוש אותך שוב. רינה, אני מסכימה עם כל מילה. ושוב תודה. יום טוב לשתיכן ענת

שלום, אני מתמודד, בן 28, נמצא במעקב ונוטל תרופות. כיום אני גם חונך למתמודדים אחרים. אני מתלבט כיום האם להתחיל לימודי עבודה סוציאלית לתואר ראשון, כאשר המטרה היא לעסוק בשיקום בתחום בריאות הנפש. שאלותי הן: האם ישנם קשיים למתמודד שמסיים לימודי עבודה סוציאלית, לקבל רשיון לעסוק בעבודה סוציאלית? האם ישנו קושי להתקבל לעבודה בתור עובד סוציאלי בתחום בריאות הנפש, לדוגמה בהוסטלאו במרכז תעסוקתי, בהנחה שכל שיש התאמה בכל שאר הקריטריונים הדרושים לעבודה? האם ישנם קשיים אחרים שלא חשבתי עליהם עקב היותי מתמודד? האם יש טעם לחלום על תואר שני בתחום קליני, בהנחה שכל שאר תנאי הקבלה מולאו? אשמח לתשובה, המשך יום טוב.

יניב שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, אני אתחיל דווקא מהסוף ... יש טעם לחלום כל חלום, שהרי "לפעמים חלומות מתגשמים ... :-), או משפט נחמד ששמעתי ממישהי שהיא מאמנת במקצועה "במקרה הכי גרוע ... נצליח". אני יכולה לומר לך שאני מכירה באופן אישי עובדים סוציאליים שהם מתמודדים ואני לא יודעת על קשיים בקבלת הרישיון. העו"סים שאני מכירה גם עובדים בתחום בריאות הנפש. לגבי קשיים אחרים, אם מדובר על קשיים במהלך הלימודים - יש מסגרות של השכלה אקדמית נתמכת במספר אוניברסיטאות (אני חושבת שתל-אביב, באר-שבע, חיפה וירושלים) ששם ניתן לקבל תמיכה במהלך הלימודים. גם עזרה ממוקדת בלמידה וגם עזרה בשעת הצורך מול האוניברסיטה. בנוסף, אם אתה חושב על עיסוק בבריאות הנפש לאחר סיום התואר הראשון ועל המשך לימודים יש באוניברסיטת חיפה תואר שני ב"בריאות נפש קהילתית" שהוא ממש ממוקד לכיוון. בכל מקרה חזק ואמץ ענת

שלום, אני מעוניינת לדעת אילו מסגרות שיקום קיימות שפועלות קצת אחרת? כמו הרדוף וכפר איזון... אילו עוד יש? תודה, יעל

יעל שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, אני באופן אישי לא מכירה מסגרות נוספות בסגנון של הרדוף וכפר איזון. אני מקווה שאולי מישהו אחד מגולשי הפורום שמכיר מסגרת כזו יוכל לספר לך עליה. יום טוב ענת

שלום, אני חשוב שחשוב לכוונה "פועלות אחרת" כדי שנוכל לעזור יקי

במשך עבודתי כמשקמת יש לנו ככמובן הדרכות אישיות נהדרות של המדריככים שלנו.לי אישית זה מוסיף המון.אולם זה לא פותר אותנו מלהמשיך ולחשוב איך עוד אפשר לעניין את המישתקמים שלנו בהרחבת עולמם כל אחד במקומו . אם יש לכם רעיונות מעבר לבתי קפה סיפריה ציבורית חוג התעמלות או חוג איפור אותו עשתה מישתקמת שלי שקיבלה בסוף תעודה!!!! אנא שתפו אותנו בעוד רעיונות למי שלא אוהב ללכת ברגל לצערי .לאחרונה התחלתי לעשות עבודות יצירה עם מישתקמת שלי וזה תענוג. ספרו לנו עוד על רעיונות יפים אולי נקים כאן בנק רעיונות . מה דעתכם?

רינה שלום, כל הכבוד על היוזמה המבורכת. אני מקווה שיכנסו עוד אנשים ויוסיפו רעיונות משלהם. אני אוסיף משלי לים הכללי - מה לגבי משחקי שולחן ? למשל משחקי קלפים למיניהם, דומינו, דוקים, שש-בש, פאזלים וכיוצ"ב. זאת נראית לי פעילות נעימה לשעות הפנאי (אני בכל מקרה אוהבת ...) אני חושבת שבכלל הרעיון לפתוח בפורום בנק רעיונות הוא נפלא !!! בהצלחה ענת

ענת תודה על תשובתך. רק הבעיה היא שההמישתקמת שלי לא אוהבת כאלה דברים .וזה ממש מגביל בעשייה .חוץ מבתי קפה היא לא מעונינית במאומה.לא פשוט .

שלום בני שמחתי מאוד לקרוא בפורום .הוא חשוב וחיוני לא ידעתי על קיומו. לצעיר בחיפה לא מצאתי מקום להעשיר את ידיעותי בתחום (אני מורה בהשכלתי ועבדתי הרבה בחינוך המיוחד,השתלמתי בייעוץ משפחתי וזוגי) אני קוראת מאמרים כי תחום השיקום מעניין אותי מאוד אולם מאוד הייתי רוצה ללמוד משהו יותר מסודר קורס השתלמות או סדנא שתיתן לי עוד כלים .מכיוון שאינ לא הולכת ללימודים אקדמאיים כרגע האם תוכל להמליץ לי ולחברי בחיפה על קורססים בתחום ואולי נבקש זאת מהמדריכים שלנו בחברת נתן. תודה על העזרה .

רינה

רינה שלום, שמח שגילית את הפורום שלנו ומצאת בו ענין. תודה על הפרגון. ולשאלתך, הכשרות וקורסים לעובדי השיקום בבריאות הנפש היו אמורות להתקיים בביה"ס לשיקום שלצערנו לא פועל נכון לעכשיו. אכן, זו בעיה קשה שלעובדים בתחום אין כרגע מענה של הכשרות וקורסים מסודרים ומתאימים בתחום. כולי תקווה שימצא פתרון וביה"ס לשיקום יחזור לפעול. נכון לעכשיו, את יכולה להעשיר את הידע שלך בתחום במסגרת ימי העיון שמתקיימים. אם את עובדת בתחום דרך חברת נתן, אז אני מניח שאתם מקבלים את הפרסומים לגבי ימי העיון (הלא מעטים)שמתקיימים. ערב טוב, ונשמח להמשיך ו"לפגוש" אותך בפורום, בני

שלום לכולם כבר שנה וחצי שאני בתחום ונהנית מכל רגע .אני עובדת בחברת השמה ויש לי נסיון בתחום הן מחניכה אישית של קרובת משפחה והןן בעבודה עם משתתקמים.אשמח לעבוד שעות נוספות בתחום כיום אני מועסקת בשליש משרה בלבד.נהנית מאוד שממחה בעבודה שלי והכי שמחה באמת לעבוד ביחד עם המישתקמים שכל כך משתפים פעולה למרות הקשיים . אשמח להצעה למספר שעות נוסף בהוסטל הוא בממיסגרת אחרת פרטית או קהילתית . אשמח לעבוד עם מבוגרים אשמח לעבוד בבתי חולים .חנכתי זממן מסויים שם כשהמישתקמת שלי אושפזה.יצירתית וסבלנית .אשמח להצעות עבודה באזור חיפה קריות תודה .

לרינה שלום וברוכה הבאה לפורום, מכיוון שיש לך ניסיון בתחום, נראה לי שאם תכנסי לאתר "שתיל" (פשוט תחפשי בגוגל) שיש בו כל יום די הרבה הצעות עבודה חדשות בתחום, תוכלי למצוא עבודה נוספת די מהר. בהצלחה, ונשמח להמשיך ו"לפגוש" אותך בפורום, בני

:)

שלום שמי איציק אני בן 30 אני בתחילת מערכת יחסים ובגלל המצב הנפשי שלי קשה לי להבין מה לעשות בהרבה מצבים שאני נקלע להם האם אתם יכולים לעזור אני רוצה את המערכת היחסים הזו מאוד ואני לא רוצה לאבד אותה אני מוכן לעשות הכל כדי להצליח בה בבקשה עזרו

איציק שלום וברוך הבא לפורום, בהחלט ניתן לחזק ולרכוש מיומנויות חברתיות, אך כמובן שלא ניתן לעשות זאת דרך הפורום. אני ממליץ לך לשוחח על כך עם גורמי השיקום ו/או הטיפול איתם אתה נמצא בקשר על מנת שיעבדו איתך על זה ו/או שיפנו אותך לגורם מתאים. בהצלחה עם מערכת היחסים החדשה, נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

שלום לכולם, האם קיים הוסטל לפגועי נפש עם מענה רפואי של 24 שעות ביממה? אשמח לתשובה, חן.

חן שלום וברוכה הבאה לפורום, למה כוונתך במענה רפואי? אחות/רופא כללי/פסיכיאטר? בהוסטלים בקהילה אין מענה רפואי 24 שעות ביממה. בהוסטל כוללני או משולב יש איש צוות (בד"כ מדריך שיקום) 24 שעות ביממה, ובמידה ומתעורר צורך במענה רפואי, תפקידו של איש הצוות במקום ליצור קשר עם הגורם הרפואי המתאים. יש מעט מקומות שמוגדרים כ"מגורים טפוליים" ושם למיטב ידיעתי יש מענה של אחות 24 שעות ביממה. אם כוונתך לרופא תורן 24 שעות ביממה, נראה לי שהמקום היחידי שנותן מענה כזה זה בית-חולים. ערב טוב, ונשמח להמשיך ו"לפגוש" אותך בפורום, בני

שלום רב, הייתי שמחה אם תוכלו לעשות לי קצת סדר.. מהי תעסוקה מוגנת? למי פונים בשביל לעבוד דרך תעסוקה מוגנת?? מה היא נותנת שבשוק העבודה החופשי אין? לאיזה מקומות עבודה היא מפנה? מדובר על שכר שווה ? אני ממש אודה לעזרתכם!

הילה שלום וברוכה הבאה לפורום, מניסוח שאלתך אני מבין/מניח שאת שואלת לגבי תעסוקה נתמכת. תעסוקה נתמכת היא שירות של סל שיקום , וכמו כל שירות אחר בסל יש צורך לקבל אישור מתאים עבורו. לאחר מכן ניתן לבחור היכן וממי לקבל את השירות שנכון להיום ניתן ע"י גורמים שונים. שירות התעסוקה הנתמכת נותן לך ליווי של עובד/ת השמה וליווי תעסוקתי שאמורים ללוות אותך ולעזור לך במציאת עבודה בשוק החופשי שמתאימה לרצונותיך, כישוריך ויכולתך תוך התחשבות במגבלות (במידה וקיימות). הליווי שונה מאדם לאדם ועובד על הצרכים השונים של כל אחד בתחום מיומנויות חיפוש עבודה (כמו : ניסוח קורות חיים, סימולציות לראיונות עבודה וכד'), וכן מלווה את האדם במהלך הקליטה בעבודה (כמו : תווך מול המעסיק להתאמות במידה ויש בהם צורך) וליווי שוטף גם במהלך העבודה לעזרה בהתמודדות עם קשיים שעולים תוך כדי העבודה. מקומות העבודה הם מקומות שונים ומגוונים בשוק החופשי. לגבי השכר זה מאד תלוי ביכולות של האדם. במידה ויכולת העבודה של האדם נמוכה משל עובד אחר, יש צורך לעבור תהליך (תוך כדי העבודה) לקביעת שכר מינימום מותאם. בהצלחה, נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

בקרוב תפתח תכנית פל"א- פרויקט לימודים אישי זוהי תכנית חדשה בצפון הארץ (איזור חיפה) בתכנית ניתן לוויי וסיוע למתמודדים בלימודים על תיכוניים (לימודים מקצועיים או אקדמאיים לרכישת מקצוע בשוק העבודה ) זוהי תכנית ייחודית ומיוחדת המכוונת למתמודדים בעלי פוטנציאל לימודי גבוה, אשר מעוניינים ללמוד ולרכוש מקצוע. התכנית מורכבת משלושה שלבים: 1. מכינה בת ארבעה חודשים במכללה למנהל – חיפה. 2. ליווי וסיוע בלימודים במוסדות הלימוד השונים (אוניברסיטאות, מכללות.). 3. ליווי במציאת עבודה והשתלבות במקצוע הנלמד. התכנית מתאימה לזכאי סל שיקום בוגרי 12 שנות לימוד שימצאו מתאימים. פרטים להתקשרות: אופק תעשיות ימים א-ה בין השעות 08:00- 16:30 טלפון : 04-8580473, 04-8580626 (אייל דרור) דוא"ל : [email protected]

שרה שלום וברוכה הבאה לפורום, תודה רבה על המידע החשוב. אני משוכנע ובטוח שהוא חשוב ומעניין עבור גולשי הפורום. אני ,מאד שמח שסוג השירות הזה שעד כה ניתן רק באזור המרכז מתרחב ונותן מענה גם לאוכלוסיה בצפון. בעבר, היה פה בפורום דיון לגבי העובדה שאין מענה מהסוג הזה לאנשים שלא מאזור המרכז, ומירב (מפרויקט אפיק) הבטיחה שעובדים על זה ויהיה מענה גם לתושבי הצפון. יישר כוח, בהצלחה עם התוכנית החדשה, לך , לניצה ולכל הצוות, בני

תודה רבה ! אשמח לענות על כל שאלה שתעלה בפורום.

שלום רב, משתקם שאני מלווה מעוניין מאוד להשתלב בקבוצת כדורגל האם מישהו מכיר מסגרות ספורט (מלבד חוגים של תוכנית עמיתים) באזור פ"ת או נתניה?

סיוון שלום וברוך הבא לפורום, לצערי אני (וכנראה גם שאר הגולשים בפורום) לא מכיר פעילות שכזו באזור פ"ת או נתניה. אבל אני יודע שלמשל באשדוד המועדון החברתי של אנוש יצר שיתוף פעולה עם מועדון הספורט וקבוצת הכדורגל המקומית ויש שם מענה שכזה. חשבתי שאם יש ביקוש לעניין באזורכם אולי משהו ירים את הכפפה, יאמץ את הרעיון ויזום דבר דומה למה שעשו באשדוד. שבוע טוב, ולהשתמע בפורום, בני

שלום אני עומד לעבור אבחון במרכז בבית לוינשטיין ויש לי שאלות.האם נלקחים בחשבון בסיכום ובהמלצות דברים כגון התרגשות ולחץ שעלולות להוביל לשגיאות בשאלות פשוטות או עייפות וחוסר בטחון עצמי? אם מישהו עושה יותר שגיאות מהסיבות שציינתי[ולא מחוסר ידע]בתרגילים ובצורות הנדסיות למשל האם זה אומר שלא ימליצו לו על מקצועות כאלה?

לוטוס שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, ראשית צריך לקחת בחשבון שההמלצות בסיכום האבחון כשמן כן הן - המלצות שאפשר לפעול לפיהן ואפשר גם לא. יכול להיות שהידיעה הזאת כבר יכולה להוריד חלק מההתרגשות והלחץ שאתה מדבר עליהם. לגבי המשך שאלתך אני לא יכולה לענות היות וצריך לראות את התוצאות כדי להתייחס ברצינות. אני מציעה לשתף את המאבחן/ת בחששות ובתחושת הלחץ ולשאול אותו/ה ישירות את השאלות שאתה שואל כאן. האבחון בסה"כ הוא בעדך ולמען טובתך כך שאני מניחה שתקבל תשובות רציניות על שאלותיך. בכל מקרה אני מאחלת הצלחה ענת

שלום רב, אני לא יודע בדיוק איזה אבחון אתה אמור לערוך. אני מסכים עם דבריה של ענת. כמו כן כבר ידוע שינה בעיתיות עם חלק מהאבחונים התעסוקתים בהתאמתם לאנשים שמתמודדים עם מחלה/הפרה נפשית ואינם מבטאים תמיד יכולות בשל גורמים רגשים שמשפעים שלא בהכרח יהיו קימים בתעסוקה אמתית. חשוב שמאבחנת תדע על הלחצים שאתה עומד בהם שתוכל להתחשב בהם בסיכום האבחון. יום טוב יקי

משהו אולי יודע איך אני מקבלת הלוואה לא לדירה , הלוואה כספית בתנאים ללא ריבית או מינימלית ? יש לי תעודת נכה של ביטוח לאומי נראה לי שאני נחשבת זכאית , עפי הרישום יש לי 50% רפואי ו75% אי כושר . משהו יכול לעזור, זה דחוף תודה ....אם למשהו יש מושג אני מברכת אותו שישתף אותי איך ולמי פונים .

לאפרת שלום וברוכה הבאה לפורום, אני אישית לא מכיר אפשרות לקבל הלוואה ללא ריבית. למיטב ידיעתי הגופים היחידים שמותר להם לעסוק במתן הלוואות הם בנקים. בד"כ כדאי מאד להזהר מהלוואות מגופים אחרים שהם בד"כ גופים מפוקפקים. אם משהו מגולשי הפורום מכיר איזשהו סידור מיוחד של הלוואות עבור אנשים שמתמודדים עם מגבלה , נשמח שישתף את כולנו במידע. ערב טוב, ולהשתמע בפורום, בני

אני ממש זקוקה להלוואה לצורך עסקה שנראית לי רווחית . אני ממש מחפשת הלוואה בתנאים המשתלמים ביותר . ב י ו ת ר. אף מקום לא טרח לחשוב על מה שנקרא זכאים? שום תנאים מועדפים? מה הקטע? ההלוואות בבנק הם לא לטובת הלקוח .ממש לא . בני תודה ואתה מקסים אבל אין צורך בהודעות או תגובות סרק אני ממש זקוקה להלוואה או שההזדמנות בורחת לי ואני יחוש החמצה שלא תועיל להרגשתי .ואני לא מוצאת בי הגדרה של מוגבלת - אנשים שהביאו אותי למצב הזה הם בעיני המוגבלים , ב ה' הידיעה . אני בחורה כשרה ואמיתית וישרה ויש ענין לברור מילים לפני שהם יוצאים .... מקווה שתשכיל לא להתגרות ולענות לשם תועלת ועם זאת אני מעריכה את כוונותיך הטובות ובטוחה שאין לך כוונות זדוניות . בטוח. אבל באמת שאין מקום להגדרות כמו מוגבל או כדומה .זה ממש לא נעים . מקווה שיסייעו לי לגבי הלוואה....... ושוב תודה .

אחיניתי עברה התקף פסיכוטי על רקע של לחץ בלימודים סיימה 2 תארים בהצטיינות ברצף לפני כשנה . לאחר מכן עברה טיפול תרופתי ללא אישפוז בבית וכעת נשארה רק עם טיפול של פסיכיאטר ידוע, שהוריד את הטיפול התרופתי והיא מתפקדת בסדר במישור הלימודים ,מבחינה חברתית יש לה חברות , אך אינה עובדת ומעונינת לקבל תמיכה כדי להחזיר לעצמה את האמון בעצמה לנסות לחיות חיים רגילים בקהילה שלא בנוכחות הוריה. האם יש מקום פרטי שיכול לתת התמיכה או מדריך שיתמוך בה עד שהיא תסתדר בקהילה ובעבודה ?

למירי שלום וברוכה הבאה לפורום, יש מקומות ציבוריים שבהם שירותי השיקום ניתנים ללא תשלום (לזכאי סל שיקום) וכמובן שיש גם מקומות פרטיים שנותנים שירותי שיקום בתשלום אך אין באפשרותנו בפורום זה להפנות למקומות פרטיים. חשוב לבדוק מה הרצונות והצרכים הספציפיים של אחייניתך, ומה הסיבה לפניה לשירותים פרטיים (במידה וסוג השירות שמתאים לה ניתן בחינם דרך סל שיקום)? מכיוון שאחיניתך מוכשרת ומשכילה, נראה לי שהכי נכון יהיה לשמוע ישירות ממנה מה הרצונות, הצרכים והמטרות שהיא מעונינת לקדם נכון להיום? ועל סמך זה לחשוב ביחד מה סוג התמיכה שהכי תתאים עבורה. אני מזמין את אחיניתך לכתוב בעצמה בפורום (ניתן כמובן לכתוב בשם בדוי), אשמח אם היא תעשה זאת, ונראה לי שאז ההכוונה שנוכל להציע תיהיה יעילה הרבה יותר. ערב טוב, ולהשתמע בפורום, בני

שלום מירי, אני מסכים עם דברי בני. ישנם שירותים ציבורים מגוונים מאוד שחלק גדול מהם איכותים. אני לא הייתי רץ לשירות פרטי לפני שהייתי בודק האם שירותים ציבורים יכולים לשרת את אחינתך. יקי

בני משפחה יקרים, כמיטב המסורת גם השנה יתקיים כנס המשפחות השנתי אתכם ועבורכם. כנס משפחות 2010 "לבד וביחד"- מהתמודדות אישית לשותפות מחזקת. הכנס יתקיים בימים ג' –ד', 8-9 ביוני 2010 בבית המלון בקיבוץ שפיים. שמחנו מאוד לשמוע מכם בני המשפחה את ההדים החיוביים שעלו לאחר הכנס האחרון, כמו גם אחרי קודמיו,ובמיוחד שהדגשתם לנו את תחושת השותפות שלכם, כמו גם את הכוח שאתם מקבלים מכנס זה. נשמח מאוד לראותכם לוקחים חלק ביומיים מיוחדים אילו שהופקו על ידי בני משפחות ואנשי מקצוע- יומיים מלאים בתוכן, חוויה, שותפות והנאה (יש אפשרות גם ליום בודד על פי בחירתכם). הנכם מוזמנים ליצור עימנו קשר לרישום ולקבלת פרטים נוספים. הקדימו להירשם! בברכה מילם- מרכזי ייעוץ למשפחות מתמודדים מילם אשדוד 08855125 מילם ירושלים 026522147 מילם נתניה 098335042 מילם חיפה 048642644

אני בן 35 נשוי בפעם השניה אבא ל 2 ילדים והשלישי בדרך . סובל כ 11 שנה מ סכיזואפקטיב , עם אישפוז אחד בילבד בכל מהלך חיי, מטופל באופן פרטי ויסודי ולוקח תרופות דפלפט וטגרטול כמו שעון, מבצע בדיקות דם כל שנידרש ובכל זאת עובר יסורים לא קלים במהלך חיי, משברים שנובעים מדיכאון, מריבות עם האישה, שתית אלכוהול ,בכמויות מופרזות .לכן אני פונה אלייכם באים למישהוא מיכם היה ניסיון עם טיפול במריחואנה, עלי לציין שאין לי ניסיון כלל עם סם זה. אבקש לדעת גם מה ההשלכות של צריכתו. בתודה מראש ניר.

ניר שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, השארתי את שאלתך ללא תשובה בתקווה שמישהו מגולשי הפורום יענה. אני רואה שלא קיבלת תגובה, לצערי. לגבי ההשלכות של צריכה מריחואנה - אני מציעה להפנות את השאלה לפורום פסיכיאטריה. שם המשיבים הם רופאים ויוכלו לענות על השאלה ביתר דיוק. הנה הקישור: http://www.doctors.co.il/forum-2212 (יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת). יום טוב ענת

שלום לכולם, האתר החדש של עמותת לשמ"ה עלה לרשת. כולכם מוזמנים לבקר, הקשור : http://www.lishma.co.il

קבוצה להורים ואחים של חולים כרוניים במחלות שונות נפתחת באזור העמקים. הקבוצה תפעל בימי א' אחר הצהרים בהנחיית עו"ס ומנחה בטבעתרפיה. ההשתתפות בתשלום בסבסוד משרד הרווחה, עמותת כתף חמה ומ.א עמק יזרעאל. להצטרפות פנו לעו"ס דורון במרכז הרפואי העמק 0575387593 תושבי עמק יזרעאל פנו לעו"ס עדילי במועצה 6520066/7

שוב שלום פניתי לנוירולוג ( פעם ראשונה שהלכתי לקופת חולים מאז הפגיעה) הוא שלל בעיה. הפנה לפסיכיאטר. שבוע הבא כנראה. רציתי לשאול אתכם מה הוא הזמן שלוקח לנפש להחלים מעוצמת הפגיעה בהתחשב שאין לחץ ממשי פרט לעיסוקים של יומיום ודאגה לרווחה אישית. ולראש גם להחלים. תודה

אדם שלום, אני שמח "לפגוש" אותך שוב בפורום. כפי שכבר כתבתי לך לפני מספר שבועות החלמה היא תהליך אישי (שונה מאד מאדם לאדם) ולכן קשה מאד לענות על שאלתך. מהמעט שאנו מכירים בצורה וירטואלית (מכתיבתך בפורום) אני מתרשם שעשייתך מאד חיובית, אתה מתעניין ויוזם ונוקט צעדים שיוכלו לקדם אותך. האקטיביות שלך היא חשובה ביותר והיא משאב וכלי שיש לך שיתרום רבות לקידום תהליך ומסע ההחלמה האישי שלך. תמשיך בדרך ובצעדים שהתחלת לקחת, ואנו נשמח להמשיך ולהיות פה עבורך בכל התלבטות, שאלה , יעוץ והכוונה וגם כמקור תמיכה בהתמודדות לאורך תהליך ההחלמה (עד כמה שניתן באמצעות מדיה אלקטרונית זו). שבת שלום וסופ"ש נעים, בני

דבריך מאוד מעודדים ותומכים הם אור דרך קוי האינטרנט ... תודה לך מאוד

כל כמה זמן מתכנסת ועדת סל שיקום? הגשתי טפסים לפני שלושה חודשים כמעט (דרך העו"ס) ועדיין לא קבעו לי תור לועדה. זה ראלי?

מימי שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, זמני ההתכנסות של ועדת סל השיקום שונים ממסגרת למסגרת ומאיזור לאיזור. זה תלוי גם במספר האנשים שפונים לועדה. יש מקומות בהם הועדה מתכנסת לעיתים קרובות אבל רשימת הפונים כה ארוכה שלוקח זמן עד שכל אחד מהפונים מוזמן לועדה. שלושה חודשים הם זמן ממש ריאלי. אני מקווה שתוזמני בקרוב לועדה. נשמח לשוב ולשמוע ממך בפורום יום טוב ענת

שלום ענת/בני, אני חוויתי בעבר משבר נפשי גדול שכלל 2 אישפוזים אחד ב- 2003 והשני ב- 2005 ועברתי תהליך שיקומי שכלל ועדיין כולל שיחות אצל פסיכולוגית בתדירות של פעם - פעמיים בשבוע, טיפול תרופתי וכן הלאה. לאחר האשפוז הראשון הייתי חזקה מאוד והיה לי קל לצאת למעגל העבודה ולחיות חיי חברה סבירים אבל לאחר השאפוז השני נשברתי מאוד מאוד חזק והבטחון העצמי שלי ירד מאוד. עם הזמן, באיזהשהוא אופן התייצבתי הכרתי בחור נפלא , התחתנתי וקנינו בית משותף. כיום, אני מתמודדת עם טיפולי פוריות (הבעיה קיימת אצל בעלי) וכמובן עם ההתמודדות הרגילה של להתחזק ולחזור לעצמי. הבעיה העיקרית שלי איננה תיפקודית, ואפילו אני לוקחת מינון נמוך מאוד של תרופות אבל אני מאוד מאוד מאוד (!!!) רגישה וישנם מצבים רבים שקורים שאני שמה לב לפרטים אצל אנשים שנדמה שאומרים עליי דברים מאחי הגב או "מסמנים" ובכלל אני נפגעת מהר מאוד וחזק מאוד. אני לא יודעת מה לעשות כדי לשנות זאת בי, אני מאמינה שזה נובע בעיקר (אולי לא רק) מהעובדה שאני מרגישה שאנשים כביכול בוחנים אותי ורואים שאני אולי מתנהגת מוזר. מה עליי לעשות?!?! איך אני יכולה להפסיק להיות כזו עדינה ורגישה ומתי למען השם יקרה המצב שאני לא אקח דברים כל כך ללב ממה שאנשים אומרים מאחורי גבי ולא יהיה אכפת לי מה חושבים עליי. אני אומרת זאת לעצמי ולא מצליחה לשנות!!! אנא עזרו לי למצוא דרך שתועיל לי בברכה, אביטל.

אביטל שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, ראשית אני מוכרחה לומר שאני מסירה בפנייך את הכובע. נשמע שאת מתמודדת עם היומיום בהצלחה למרות הקשיים שעומדים בפנייך. את מספרת שאת נמצאת בשיחות אצל פסיכולוגית בתדירות של פעם או פעמיים בשבוע. נראה לי שזו המסגרת שבה את צריכה להעלות את השאלות שאת שואלת. במסגרת וירטואלית כמו שלנו, בהתחשב בעובדה שאינני מכירה אותך כלל מעבר למה שסיפרת, אין, לצערי, אפשרות לייעץ מעבר לכך. אני מחזיקה אצבעות להמשך התמודדות מוצלח נשמח לשוב ולשמוע ממך בפורום יום טוב ענת

אכן כמו שכתבה לך ענת זה ענין פסיכולוגי, או שאין בטחון עצמי או שיש הרגשת נחיתות, [כמובן לכל דבר רגשי יש גם מקור ביולוגי, ואכן הנפש שלך (ועוד רבים רבים) רגישה, ואם את סובלת מזה עד קשיי תפקוד אז תסתייעי בפסיכיאטר]. אני חושב שלא מספיק הטיפול הפסיכולוגי, אלא צריך למצוא בעצמך אלו דברים יביאו לך סיפוק פנימי וכח פנימי, כשתרגישי קרקע מתחתך תוכלי להביא שורשים ולפרוח. אני מזדהה עם כל דבריך, ועם הכאב. בתקווה להבראה..

קודם כל תודה על התגובה, ראשית כל שאלה: כשאתה כותב שאתה מזדהה עם הכאב למה אתה מתכוון? האם אתה מטפל/ מטופל?? אני מודעת לעצמי מאוד וכנראה שיש איזה סוג של רגשי נחיתות ו/או בטחון עצמי ירוד אבל לגבי קשיי התפקוד זה מאוד מוגדר : בסה"כ אני עבדתי אחרי כל המשבר בסוכנות ביטוח שנתיים ואח"כ הייתי סייעת בצהרון והצלחתי מאוד בעבודה, אני מתחזקת את הבית וכן הלאה והלאה... ישנם תחומים מסויימים שאני חסומה בגלל החוסר בטחון הזה ואז קשה לי להתקדם ממש וזה לא בגלל שאין לי הפוטנציאל כמובן, נהפוך הוא, ואני מתכוונת שכאשר מציעים לי להתקדם בעבודה יש לי פחדים ומעצורים.... חוצמזה, אני מסכימה לחלוטין שאני צריכה למצוא מה עושה לי טוב וכבר מתחילה "להזיז עניינים" :)) ושוב, תודה על התמיכה.

לאביטל היקרה גם אני מתמודד עם רגישות יתר לי אישית עזרו כדורים ssri ו snri וכדור אדרונקס, ממה שאני קורא- ומרגיש באופן אישי הכדורים האנטי פסיכוטיים ובדגש הנוירולפטים- פנותיאזינין מורידים את הבטחון העצמי! והכי חשוב לא להתחבט על כשלונות העבר, ולהסתכל לעתיד בתקווה! אני יודע שקל לתת עצות ....ומקווה שתמצאי את עוצמות הנפש שלך ותתגברי!

שלום, ברצוני לשאול לגבי מכר שהשתחרר מאשפוז ראשון- הוא נזקק למסגרת ומתלבט האם לפנות לביטוח לאומי על מנת להיות מוכר כנכה נפשית.הוא מעדיף למצוא עבודה בכוחות עצמו אך חושש שלא יצליח ומכיר בחשיבות העצומה של תעסוקה. הוא לא מחפש את הקצבה אלא חשובה לו המסגרת והתעסוקה. כיצד פונים לביטוח לאומי? האם יש לאן לפנות לסיוע בתעסוקה גם ללא הכרה כנכה? וכיצד מתחילים לחפש מסגרת זמנית- קבוצות תמיכה, טיפול? האם ניתן לפנות לאנוש - למסגרת חברתית- גם ללא סל שיקום? כיצד ממלאים סל שיקום שלא במסגרת אשפוזית? תודה רבה גילי

גילי שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, הפניה לביטוח הלאומי ולאחר מכן לסל השיקום נעשית בעזרת מתאם/ת טיפול. אני מניחה שאם מכרך היה מאושפז הוא הופנה לאחר מכן למסגרת המשך טיפול במרפאה כלשהי. במרפאה הזאת אמור/ה להיות לו עובדת סוציאלית (או בעל/ת מקצוע אחר/ת) שיכול/ה לעזור לו לפנות למסגרות האלה. ניתן לפנות לתעסוקה גם ללא הכרה בנכות אבל אז זו תהיה תעסוקה רגילה בשוק החופשי ללא תמיכה וליווי של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. לגבי הפניה לאנוש - אני מניחה שבפעמים הראשונות ניתן להגיע למועדון חברתי גם ללא סל שיקום אך לאחר מכן הוא כן ידרש לכך. במסגרות האלה שהזכרתי (מרפאה, מועדון חברתי) ניתן גם לחפש מסגרת של קבוצת תמיכה. בנוסף לכל אלה קיים גם קו מידע בנושא בריאות הנפש שמספרו 1-700-500-930 שם תוכלו לפנות ולשאול שאלות נוספות. שעות הפעילות של הקו הן א-ה 9:00-17:00 ו 9:00-13:00 אני מקווה שעכשו הדברים קצת יותר ברורים ואשמח לענות על כל שאלה נוספת אם תהיה וכמובן נשמח לפגוש אותך (או את מכרך) שוב בפורום שלנו. יום טוב ענת

שלום אניאו סובלת מדיכאוןוחרדות ורופא אמר לי שישלי הבדוניה האם זה יעבור? אני מתופלת ברספונד גאודון ואפקסור ויש לי אפתיה חזקה. האם יש לזה טיפןל ו מהוא? תודה מראש

הילית שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, הפורום עוסק בנושאים הקשורים לשיקום. אני מציעה לך להעלות את שאלתך בפורום פסיכיאטריה. שם המשיבים הם רופאים ויוכלו לענות לשאלתך. להלן הקישור: http://www.doctors.co.il/forum-2212 יום טוב ענת

את בריאה והכל עבר לך אניאו .

לעיתים קרובות אני שומעת את המושג של תיוג פסיכיאטרי. ואני תמהה האם אשפוז של בתי בעבר שם עליה תיוג פסיכיאטרי? ואם היה לה אשפוז והיא מנהלת אורח חיים תקין לחלוטין, אינה נוטלת תרופות - האם היא עדיין בעלת תיוג פסיכיאטרי? האם קבלת קצבה מביטוח לאומי, היא הקובעת את התיוג הפסיכיאטרי? ואם היא תוותר עליה האם יוסר התיוג מעליה? למותר לציין,שהמושג ברור לגבי אותם אנשים הנוטלים תרופות באופן קבוע, חוזרים ומתאשפזים.

ל"עקרוני" שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, אני מתקשה לענות לשאלתך. תיוג פסיכיאטרי הוא מושג חברתי והתשובה לשאלתך היא בעיני המתייג. למשל, אני יכולה לומר לך שיש אנשים הנוטלים תרופות באופן קבוע, חוזרים ומתאשפזים ומעבר לכך מנהלים אורח חיים תקין לחלוטין. כך שגם לגביהם התיוג אולי אינו מתאים. תיוג הוא מושג מכליל וכמספר האנשים המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית כך מספר דרכי ההתמודדות. אני אשמח אם עוד אנשים בפורום יתייחסו לשאלתך שיהיה יום טוב ענת

שלום ענת תודה על תשובתך.חשוב לי להיכנס לדקויות. כתבת שהתשובה היא בעיני המתייג או שמא התכוונת לומר המתויג? אם לא , מיהו אותו מתייג? מי קובע? ואולי זה האיש עצמו שמשייך עצמו לקהילה המתויגת? את הביטוי שמעתי בהרצאה שהיתה לפני שנה באוניברסיטת חיפה לגבי הסטיגמה של פגועי הנפש.

כתבתי בשורה אחת מתחת תחת אותה כותרת את כל מה שקשור לחבר אשמח לקבל קצת יעוץ תודה ביי

דרור שלום, עניתי לשאלותיך בשורה שמתחת. ענת

שלום, כאחד שממש לא מזמן התחיל לשמוע פעם ראשונה דברים שקשורים למחלת הסיכזופרניה מחבר, שלא מזמן גילו לו שהוא חולה במחלת נפש שנקראת "סיכזופרניה בלתי מאורגנת" אני כותב לכם מהקצת שאני יודע ממה שהוא אמר לי, לאחרונה שהרופאים המטפלים בו נאמר לו שזה סיכזופרניה הכי קשה, לפני כמה חודשים זה התפרץ לו בכל מיני הזיות פחדים דיכאון עד כדאי כך שהיו צריכים לקחת אותו לבית חולים ושם איבחנו שמדובר בהפרעה נפשית ואישפזו אותו בכפיה בבית חולים לחולי נפש לתקופה של חודש ומאז ועד הלום שעברו יותר משמונה חודשים הוא מטופל בכדורים דיכאון, חרדה, ועוד כדור שאמרו לו שזה לכל החיים שהתפקיד של הכדור הזה להשלים חומר שהמוח לא מפריש, החבר המטופל היום בגיל 41 התגרש ממש בתקופת האיבחון והטיפול שלצערי זה הקשה עליו הרבה יותר מהרגיל כי הוא היה מאוד מחובר לבית לאישה והילדים, הפתיע אותי מאוד איך זוגתו ממש בשיא המחלה החלית להרים ידיים ולהתגרש!!!! לאחרונה הוא קיבל 100% נכות לשנה אבל אמרו לו שזה יהיה לכל החיים. השאלה שלי מה זה סיכזופרניה בלתי מאורגנת? האם הוא יום אחד יוכל לחיות ללא הכדורים? שאני מדבר איתו הוא מאוד צלול, קצת שמן לאחרונה והבנתי שזה קשור לכדורים, והשאלה הנשאלת איך עוזרים לחבר כזה מה עושה להם טוב איך ניגשים אליו מה כדאי לעשות שיהיה לו טוב אשמח לקבל קצת יעוץ תודה ביי

דרור שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, המסירות שלך לחברך והרצון שלך לעזור מעוררות התפעלות. לגבי תיאור הסימפטומים ושאלות לגבי טיפול תרופתי אני מציעה לך לפנות לפורום פסיכיאטריה. http://www.doctors.co.il/forum-2212 (צריך להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת). המשיבים בפורום הזה הם רופאים ויוכלו לתת לה תשובה יותר מדוייקת ממני בשאלות האלה. לגבי שאלתך הנוספת - מה שהכי חשוב בעיני הוא להמשיך להיות חבר. עם כל המשתמע מכך. כמו שהיית תומך בחבר בכל מצוקה אחרת - זו התמיכה שאתה יכול להציע לחבר הזה. אי אפשר לענות על השאלה "מה עושה להם טוב", התשובה היא ספציפית כמו לכל אדם אחר. מה שאתה יודע שעשה טוב לחברך לפני שהוא חלה זה מה שכנראה יעשה לו טוב גם היום. מעבר לכך ניתן גם פשוט לשאול אותו איזה תמיכה הוא היה רוצה ממך. אני רוצה שוב לומר שחברותך אינה מובנת מאליה ואני מקווה שתשובתי עזרה במשהו שיהיה יום טוב ענת

כחבר 20 שנה פלוס מתקופת הצבא לא חושב שדברים כאלה ואחרים צריכים לשנות את מבנה החברות... חבר זה חבר בטוב וברע!!! ככה חונכנו וככה נעביר את זה לילדינות, בתשובתך חיזקת אצלי המון דברים שהרגשתי מול אותו חבר פשוט צריך להתנהג ממש רגיל ולתת כל הזמן תחושה אמיתית שאתה שם שצריך הרצון הרבה יותר טוב שהוא בא לא רק מהפה אלה מעומק הלב והתשובה לכך מהחבר זה שהוא שמח ומשתף אותך בדברים שהוא עובר ולא פוחד והכל באוירה כייפית ואמיתית. שוב ענת תנעמי תודה רבה

אני ממלא טופס עבור ביטוח לאומי (תסיעת קבת נכות), ויש סעיף של הכנסות. כיום אין לי הכנסות אבל יש חשבון בנק עם ריבית - אך אני חושש שאם אסמן כך בטופס, לא אזכה לסל שיקום והקצבה תהיה סמלית בלבד. מה אתם עשיתם (מי שיש לו סל שיקום) בנושא הזה בטופס? תודה

טועה, אין פה גרם אחד של אדיבות

לס. שלום, בהודעתך הראשונה אתה פנית לגולשים בפורום (מי שיש לו סל שיקום) בבקשה לשתף אותך בדרך בה הם נהגו כאשר מלאו את הטפסים. עד כה , אנשים בחרו שלא לשתף מניסיונם האישי בהקשר זה, וזו זכותם המלאה! אנו בהחלט מזמינים אנשים לשתף ולספר על דברים מניסיונם האישי, אך זו בחירתו של כל אחד מהגולשים בפורום. הייתי מצפה ממך לכבד את בחירתם של גולשי הפורום ולכן מאד מצערת אותי ההודעה הנוספת (ובמיוחד סגנונה) שבחרת להוסיף. למרות זאת אני עדיין מזמין את גולשי הפורום שיבחרו בכך לשתף אותך מניסיונם, ומקווה שכך יקרה. שבת שלום וסופ"ש נעים, בני

ס שלום הכי טוב שתפתח חשבון נוסף בבנק הדואר- זה ללא עמלות ולשם יוכנס הקצבה. מקווה שעזרתי!

ס שלום תפתח חשון בבנק הדואר-ללא עמלות ולשם תכנס הקצבה

היי , אני מתגוררת בדיור מוגן רגיל כ - 10 חודשים . יש לי עוד שלושה שותפים , כלומר סה"כ ארבעה שותפים בדירת 5 חדרים. שאלתי היא כזו : אני לא מסתדרת עם שני השותפים האחרים שלי ( אנחנו שתי בנות ושני בנים ). התקשורת לא טובה בינינו , אני סטודנטית ואחד מהם , לא מפסיק לנגן בגיטרה שלו כל היום ולא רק שהוא מנגן , הוא שר וצורח. מעבר לכך , תפסתי אותו גונב לשותפה חלב מהמקרר וכשעימתנו אותו עם הגניבה הוא לטענתו "לא גנב" , הוא אמר שזה נראה לו הכי טבעי בעולם לקחת מאדם שגר איתו חלב . יש לציין שכל אחד מהדיירים קונה לעצמו את האוכל והשתייה. אסור לקחת בשום אופן ללא רשות. העיניין הוא שנראה לי שהוא עושה זאת באופן שיטתי משום שהוא אפילו לא הבין את חומרת העיניין. עוד אציין שאני מאוד רכושנית לפרטיותי ומאז אני מפחדת שייכנסו לי לחדר : יש לי כסף בחדר , סיגריות ודברים אישיים. הבעיה הכי גדולה שלי עם שני השותפים הוא על בסיס הניקיון. יש יום קבוע בשבוע שעל כל אחד לנקות את החלק שמוטל עליו בסוף השבוע. זה כתוב בתקנון הדירה והם מחפפים בזה. מקים חפיף ובשבוע האחרון לא ניקו בכלל. אני עצמאית ברוב תחומי החיים : מבשלת לבד , מכבסת מנקה , עובדת לומדת ונורא קשה לי עם זה שכל שבוע בישיבות הדירה יש מחלוקת על הניקיון. הם מצידם לחיות בלכלוך ולי זה קשה. הבעיה היא שלפני כיומיים צרחתי על שניהם שנמאס לי מהם , שנמאס לי להיות "תקליט שבור" , כל פעם לחזור על עצמי וזה מוציא ממני המון אנרגיות. בשבילי שבועיים שבית לא יהיה נקי אני לא רוצה את זה. השותף הלך להתלונן עליי שהצעקות שצעקתי( באמת הגיעו לי מים עד נפש ) זה בגדר אלימות. הוא החליט שאני אלימה ולא הגיונית ושזה בסה"כ ניקיון. הוא לא מבין שזה פוגע בי ובאיכות חיי.מה עליי לעשות? בהתחלה הייתי נחמדה , דיברתי יפה והם ניצלו את זה. לא עשו את המוטל עליהם. וזה חוק - ניקיון בדירה - אני כבר לא מדברת על השותף השני שבכלל לא מתקלח ( אולי פעם בשבועיים ). אני אובדת עצות. אשמח להצעות.ואשמח לשמוע ממנוסים ממני. תודה וערב טוב.

חנית שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, מגורים עם שותפים בדירה אחת הוא בכל מקרה לא פשוט. בדר"כ היתרון שיש במסגרת של דיור מוגן היא שיש צוות שיכול ללוות ולעזור בלהסתדר אחד עם השני. בעניין החדר שלך אני יכולה רק להציע לך לנעול את החדר, אם זה אפשרי, ואז תוכלי להשאיר שם את חפצייך האישיים ללא חשש. לגבי שאר הנושאים, אני חושבת שכדאי לערב את הצוות. בכל מקרה נראה שזה עדיף על מריבות וצעקות. במיוחד בהתחשב בעובדה שאת כותבת שאלה לא ממש עוזרות ... אני מקווה שעוד אנשים יגיבו, אולי כאלה שגרים בעצמם בדיור מוגן עם שותפים/ות. אני גם מקווה שתשובתי עוזרת לך במשהו בכל מקרה שיהיה יום טוב ענת

אשמח לקבל עוד עצות ורעיונות להתמודדות מחברי הפורום כדי להחליט מה לעשות. יום טוב.

נפתח דיור מוגן בירושלים מבית "קידום", לאוכלוסיה הדתית\חרדית הרואה את הצרכיים הייחודיים של החברה,עם רצון גדול לעזור ולתמוך כדי שכל אחד ואחת יוכלו לנהל חיים עצמיים ומלאים.לפרטיים נוספים ניתן ליצור קשר בנייד:0504143953 רחלי

אנו סטודנטיות שנה ג' בחוג למדעי התנהגות במכללת רופין. במסגרת סמינר מחקרי אנו עורכות מחקר בנושא שאירי התאבדות. אנו מחפשות משתתפים אשר חוו התאבדות של יקיר בסביבתם הקרובה. נשמח לדעת האם יש אפשרות להעלות הודעה בפורום אם מישהו מסכים לכנות לנו על השאלון. תודה רבה מראש, רותי ושירה

שירה שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, המחקר שאתן עורכות נשמע מעניין וחשוב. אתן יכולות להעלות קישור בפורום או לתת כתובת מייל שאליה ניתן לפנות. בהצלחה ענת

ענת שלום, תודה רבה על העזרה. ניסיתי להעלות את הקשיור אך לדעתי זה לא הצליח. אשמח אם תגידי לי איך ניתן לעשות זאת. תודה רבה מראש, שירה