פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

שיקום בבריאות הנפש/שיקום פסיכיאטרי הוא תחום יחסית חדש. בעבר הגישה/תפיסת העולם בתחום בריאות הנפש הייתה שאנשים אושפזו לתקופות ממושכות, ולעיתים למשך כל חייהם, בבתי חולים פסיכיאטרים.

ב-15 השנים האחרונות חל מהפך בגישה. הובן כי מרבית האנשים יכולים לחיות חיים בעלי משמעות בקהילה: לקיים קשרים חברתיים ומשפחתיים נורמטיביים, לעבוד, ללמוד, להקים משפחה ולצרוך את שירותי בריאות הנפש בקהילה.

השינוי בגישה הביא את רפורמת האל-מיסוד (שבמסגרתה מספר מיטות האשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים ירד לחצי), נחקק "חוק שיקום נכי נפש בקהילה", שנכנס לתוקף בשנת 2001, שהביא לתנופה גדולה בתחום השיקום בקהילה. חוק השיקום עיגן את הזכות לקבל סל שירותי שיקום (סל שיקום) שמטרתם לעזור ולקדם את תהליך ההחלמה והשילוב בקהילה.

הפורום עוסק בכל מה שקשור לשיקום בבריאות הנפש: ידע ומידע על תהליכי שיקום, החלמה ושילוב בקהילה, זכויות והאופן בו ניתן לממשם, העצמה ותמיכה.

הפורום משמש כבמה לקבל ולחלוק מניסיונם של אחרים, להתלבט ביחד בדילמות שונות בשלבים השונים של תהליך השיקום, ההחלמה והשילוב בקהילה, לקבל ולתת תמיכה בהתמודדות עם המורכבות והקשיים השונים, לשתף בחוויות של הצלחה והתקדמות או של אכזבה וליצירת דיאלוג שוויוני, שיתוף והפריה הדדית בין כל המעורבים בתחום (מתמודדים, משפחות, אנשי מקצוע, עובדים בתחום השיקום, אנשי אקדמיה וקובעי מדיניות).

2133 הודעות
1664 תשובות מומחה

מנהלי פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

הפקידה בביטוח לאומי החליטה שאני זכאי לקיבצה ואני ממשיך לקבל אותה. מתברר גם שקיבלתי את כל החודשים האחרונים שלא שילמו לי כסכום חד פעמי... מיותר לציין שהדבר לא מוצא חן בעיני במיוחד- אבל כנראה שאין לי ברירה אלא להשלים עם זה... נו- אני מניח שאני לא ממש יכול לבוא אל אף אחד בטענות על העניין הזה בכל זאת...

17/03/2009 | 17:43 | מאת: ענת תנעמי

היי מיכאל, ראשית, תודה על העדכון. שנית למרות שלא מוצא חן בעיניך שקיבלת את הכסף מביטוח לאומי בכל זאת, כבר קיבלת כסף, תשתמש בו לדברים טובים !!! התחיל האביב (או יתחיל בקרוב) ... אני בטוחה שתמצא שימוש בכסף למטרה טובה. תמיד אפשר להתייחס לכסף כאל אמצעי כי הוא באמת כזה. נכון שיש אנשים שעבורם הוא מטרה אבל בכל זאת ... ענת

זה בדיוק הספיק בשביל הטיפול הפסיכולוגי.... אבל אין לי חשק ללכת לטיפול פסיכולוגי עכשיו. האמת שדי מיציתי את זה ואני לא כל-כך אוהב פסיכולוגים במיוחד... הייתי בטיפול כמה שנים....מעבר לזה- שלמצוא עכשיו פסיכולוג שאני אעריך ויהיה לי בו אימון זו לא משימה פשוטה בלשון המעטה ולפסיכולוגית הקודמת אין לי חשק לחזור. במידה מסויימת הטיפול הפסיכולוגי יוצר בעיות שאלמלא הטיפול לא היו קיימות. אני מאוד בעד שכחה והדחקה. אני חושב שזה מנגנון חשוב של הנפש, ואני לא רואה שום סיבה דווקא לחטט בפצעים בכוח... עצם ההכרח לדבר על עצמך עם מישהו שעה זה די מטריד ומעצבן. מה אני צריך את זה? וחוץ מזה- פסיכולוגיה זה די דומה לזנות. אתה מקבל משהו שבאופן טבעי את אמור לקבל ממישהו שאתה אוהב או מחבר- אבל בתשלום...במקרה של זנות זה סקס במקרה של פסיכולוגיה- זו שיחה טובה עם מישהו.

15/03/2009 | 10:41 | מאת: אושרת- מרכז אלמו"ג-חולון

שלום, שמי אושרת, ואני עובדת במרכז אלמו"ג לשיקום בחולון. קראתי על העיתון שלכם באתר דוקטורס בפורום בריאות הנפש ומאוד התלהבתי מהרעיון. רציתי לדעת מה צריך כדי לקחת חלק ולכתוב בעיתון והאם התכנים אמורים להיות בנושא מסוים, או שאפשר לספר על המסגרות שאנחנו מציעים. אשמח לשמוע פרטים נוספים, תודה, -- אושרת פלדמן רכזת שיווק אגודת סעד לחולה- מרכז אלמו"ג לשיקום 03-5018331 www.sla.org.il

15/03/2009 | 10:45 | מאת: עורך העיתון

שלום אושרת היקרה/ מרכז אלמו"ג שיקום חולון א. אני אשמח לצרף אותך לרשימת התפוצה של עיתון דיאלוג. ב. אני מאמין שאחרי שתקראי את העיתון, הוא יהווה מענה לכל שאלותייך. ג. (אני שולח את מהדורה 1) מהדורה 2- יוצאת ב-1 באפריל!!! (אני שמח לבשר שמהדורה 2, היא למעלה מ-100 עמודים, ועוד היד נטויה. ד. בימים אלה אנו כבר עובדים על מהדורה 3!!! עמיר עורך עיתון דיאלוג

13/03/2009 | 18:04 | מאת: ירדן

שלום ידוע לי כי הוסטל "עינבלים" בחיפה, אינו מוסד ממשלתי הייתי רוצה לדעת אם הוא קשור ל"אנוש"? האם יש גוף שמתחזק את ההוסטל.?

14/03/2009 | 18:49 | מאת: ענת תנעמי

ירדן שבוע טוב וברוך בואך לפורום שלנו, אינני מכירה באופן אישי את הוסטל "עינבלים" בחיפה ואינני יודעת לאיזה יזם הוא שייך. גם אינני מבינה את שאלתך לגבי תחזוקת ההוסטל. אני יכולה לומר שכל ההוסטלים שאני מכירה שייכים לגופים פרטיים (חברות או עמותות) ועומדים תחת פיקוח של משרד הבריאות. מקוה שזה עונה על שאלתך ענת

12/03/2009 | 10:44 | מאת: מירב - רכזת פרויקט 'אפיק'

פרויקט 'אפיק להשכלה' עורך יום פתוח ביום ג' ה-17/03/09 בשעה 12:00 במכללת 'אפיק' - רח' גרינשפן 8 פינת יגאל אלון בראשל"צ. היום מיועד למועמדים ולגורמי טיפול בקהילה. בתוכנית - הכרות עם המכללה, מידע על הפרויקט ומענה לשאלות לפרטים נוספים - מירב פן - רכזת הפרויקט טלפון - 03-9697080 או www.mashak.co.il

12/03/2009 | 18:58 | מאת: ענת תנעמי

מירב שלום רב, תודה על המידע החשוב. אני מקוה שאנשים רבים יבואו להתעניין וימצאו אצלכם את מקומם. ענת

אנחנו שלושה אחים ילדים לאמא תשושה נפשית ואמורה להכנס לבית אבות סיעודי אין לאימנו כל נכסים רק פנסיה מביטוח לאומי. אחותי - פושטת רגל עם בעלה מזה מספר חודשים אני גרוש בעל הכנסה בסיסית ומשלם מזונות שנינו לפי מבחן הכנסה פטורים מתשלום כלשהו אחי מרוויח לא מעט כשכיר ונדרש לכ 3,000 ש"ח בחודש לפי המבחן לעיל. אחי מסרב להתחייב בדרך כלשהי או לקחת אחריות כלשהי - מוכן להשתתף בשליש מהמימון הנדרש אם שנינו נתחייב חוזית להשלמה. לאחותי ייעצו שלא לקחת כל אחריות על אימנו בגלל תסבוכותיה היא אני בעצם נשאר לבד עם הדילמה. האם לקחת/לדרוש אפוטרופסות על אימי? משמעות כלכלית של זה? המדינה תדרוש ממני כספים (שאין לי)? אצטרך להתעמת עם אחי(משפטית?)? מה גורלה אם לא אנקוט בכל צעד? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

לאזקי שלום רב, נשמע שמשפחתכם מתמודדת עם קשיים גדולים. הפורום שלנו עוסק בנושא שיקום לאנשים שמתמודדים עם מחלת נפש ולא נשמע שאמך בשלב כזה בחייה. אני מציעה לנסות להעלות את שאלתך בפורום גריאטריה יכול להיות ששם תוכל להיעזר יותר. להלן קישור לפורום http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-2984,m-Doctors,a-Forums.html#550_531 הצלחה ובריאות לכולכם ענת

11/03/2009 | 14:20 | מאת: עמיר

לא ישנתי שלושה לילות, זאת אומרת ישנתי שעה פה ושעה שם, שינה חטופה, חסר סבלנות, עצבני, לוקח כדור אחרי כדור ללא הועיל, חסר תיאבון , תפלות של חיים. היום הלכתי לעבודה והייתי מדריך גרוע- לא ממוקד-עצבני, לא מרוכז, היה לי קשה, למרות הכנה של השיעורים וההרצאות, עד הפרט האחרון, סירטון אטרקטבי בנושא הנלמד, הייתי מדריך גרוע. שאלות שרצות במוחי: א. האם אני מוכן להדרכה. ב. שונא להיות מדריך גרוע. ג. מה קורה כשאני לא יציב. ד. כולם יגידו שיש לכל אחד ימים רעים וטובים, אצלי, באופי שלי , אין דבר כזה "לא טוב"... יש ציפיות ממני, אבא משגע אותי, ואני רק רוצה לישון, לישון, לישון. עייף! עייף! קם ב 2:00 בלילה מדבר אל הכירות, מכין עוד שיעור למשתקמים אותם אני אוהב אהבת נפש, עוד שיעור ועייפות, עוד שיעור ועוד עייפות... כדור, כדור... לנוח... ממה... מעצמי?... אני מוטש מלהיות אני! ד.

לקריאה נוספת והעמקה
11/03/2009 | 20:01 | מאת: ענת תנעמי

היי עמיר, אתה כדרכך מאתגר את הפורום בשאלות קשות, כואבות ומורכבות. חלק מן הקושי קשור לשאלות ולכאבים שאתה מעלה וחלק אחר שלו קשור לציבוריות של הפורום. אנסה בכל זאת להגיב כשאני לוקחת בחשבון את המגבלה שהזכרתי. אתה אומר שאומרים שלכל אחד יש ימים פחות טובים. זה נכון. זה באמת ככה. אני חושבת שזה אך אנושי. היות ואתה עומד בקריטריונים של אנושיות, אין ברירה ! גם אתה נמצא בחברה ה"רעה" הזאת. אז אני מבינה שהקושי אולי הגדול ביותר הוא לקבל את העובדה הזאת, אבל בכל זאת ... מעבר לכך נשמע שעבודת ההדרכה חשובה לך ואתה משקיע את כל כולך בלהכין את עצמך לכל שיעור. גם לשיעור הזה באת מוכן מבחינה טכנית אך, לדבריך, לא מבחינת יכולת הריכוז והסבלנות. אני חושבת שכשלא ישנים הקושי לתפקד במהלך היום הוא גדול מאוד. יכול להיות שלעיתים יש צורך להכין מראש לא רק את החלקים הטכניים אלא גם את המודרכים. להציג בפניהם מלכתחילה את הקושי בריכוז ובסבלנות. ייתכן שהם יוכלו להבין זאת, לקבל ולהכיל. יתכן שהם יוכלו "להתנהג בהתאם" ולהיות לעזר באופן הזה. בנוסף, אני יודעת שאתה נמצא במקום בו יש מסביבך מערכת תמיכה מאסיבית. אני גם יודעת שבמערכת הזאת יש כמה וכמה אנשים שאתה חשוב להם, אולי בלשון המעטה. מערכת התמיכה שם כדי להיעזר בה ! היא שם גם בשעות השפל לא רק בשעות הגאות. אני שמחה, בכל זאת, שהפורום הזה משמש עבורך, ואני מקווה שגם עבור אחרים, מקום משמעותי בו ניתן להביא דברים כמו אלה שאתה מביא. אני מקווה שהדברים שאמרתי יכולים קצת לעודד ולעזור. ענת

11/03/2009 | 21:57 | מאת: מיכאל

עמיר ראשית- כל הכבוד לך שלקחת את הג'וב הזה. אני למשל מבחינה אישית לא מאמין שהייתי מסוגל לעמוד בו, ובחרתי לעשות דברים הרבה יותר קלים.... שנית- קח את התפקיד יותר בקלות, הרבה יותר בקלות. שמע- ביננו- בשורה התחתונה. מה באמת התפקיד שלך ומה חשוב בו? מה אתה כבר צריך להדריך? הרי ה"חניכים" שלך הם אנשים מבוגרים שעברו לא מעט בחיים אם אינני טועה ולא בטוח שהם זקוקים בכלל להדרכה שלך או בכלל. מה שהם זקוקים לו זה בעיקר חבר ופחות מדריך. (חבר שבא מבפנים מתוך המערכת מתוך ה"הם"....) זה מה שחשוב בעיקר וזה אפשר לעשות בלי הרבה מאמץ בעיקר אם אתה מתמודד בעצמך שלא בא מתוך עמדה פטרונית כמו מרבית אנשי המקצוע. בהצלחה...

11/03/2009 | 22:01 | מאת: מיכאל

גם להגיד- זה יותר מדי בשבילי ואני לא מסוגל לזה- זה גם בסדר גמור. בעיקר בתפקיד כזה שהוא ממש לא פשוט. הרבה אנשים לא היו מסוגלים לעשות תפקיד כזה בכלל, קל וחומר בצורה טובה... אל תהרוג את עצמך בשביל איזה ג'וב. לא יקרה כלום גם אם לא תהייה מדריך במקום הזה

12/03/2009 | 17:57 | מאת: עמיר

מיכאל היקר כמה מענג לקבל תגובה ממתמודד/צרכן/???.... ולא מאיש מקצועי, דדקטי ועינייני. אקח את העצה שלך , ואתייחס לדברים ביתר קלות. אתה חייב להבין שאני חי בהוסטל/ מקום בוא אין פרופורציה. (רק היום אחת הדיירות תלשה את דלת השירותים) אז כנראה שזה מדבק... א. הבעיה היא שאני מאמין שיש לי את הנתונים להיות מדריך. ב. אני רואה זה כקריירה לכל החיים. רק מדריך!!!... לא מנהל... רק מדריך, אני רואה בי מדריך לחיים. ג. אני אוהב את החברים (בחיבור טבעי- מקום התעסוקה שלי) אהבת נפש, וכל יום רואה, איך הם מתקדמים, הסיפוק אדיר... ממלא, וגם מקשה... ד. אני אמפולסבי- יש בי שדים. (הכדורים הם חלק מהשדים) מעלים לי את הכדורים ומצפים שאהיה בין אדם שליו והגיוני... פרדוקס בלתי פתיר של מערכת שיקום שלא יודעת, מה לעשות?... מצד אחד הפסיכיאטר נותן כדור, מצד שני מצפים שתהיה נוראמלי, אף אחד לא לוקח בחשבון מה קורה לבן אדם שלפתע, לוקח כל ארבע שעות "לרוון" להירגע ומצד השני... 200 מליגרם של 'סרקוואל'... כדור אכזרי... תוך חודש עליתי מחמישים למאתיים!!!!!!!!! תודה על שאתה שם כמתמודד למתמודד עזרת לי היום מאוד אקח בקלות, או לפחות אשתמש בזה כ' מנטרה' עד שתתגשם.

08/03/2009 | 19:32 | מאת: גלית

איפה אני יכולה למצוא חונכת באופן פרטי? ניסיתי לחפש באינטרנט ולא ממש הצלחתי... מדובר בחונכת עבור בחורה מתפקדת, עובדת, לומדת, אך בעלת קשיים רגשיים ונפשיים. היא אמנם מקבלת קצבת ביטוח לאומי אך אין לה סל שיקום.

08/03/2009 | 19:48 | מאת: ענת תנעמי

שלום גלית וברוכה הבאה לפורום שלנו, את יכולה לנסות לפרסם מודעה באתר שתיל. יש של מקום למודעות עבור אנשים עם צרכים מיוחדים. יש גם אפשרות לפנות לחברות שמפעילות שרות של חונכות ולשלם באופן פרטי. בנוסף, תנסי לפרסם מודעה בלוח מודעות של מחלקה לפסיכולוגיה או עבודה סוציאלית שם אולי יהיו אנשים שיענו למודעתך וירצו לעבוד כחונכים. בהצלחה ענת

08/03/2009 | 21:58 | מאת: יקי סינגר

שלום רב, ניתן לפנות לחברות שעובדות עם סל שיקום ולשכור מהם שירותים של חונכות באופן פרטי ולא דרך סל שיקום. כמו כן אם מעסיקים חונך מומלץ שיהיה חונך עם ליווי של איש מקצוע. בירושלים אני מכיר חונכים שעובדים באופן פרטי את יכולה לפנות אלי במיל יקי

15/05/2012 | 14:47 | מאת: מדריכה שיקומית

אשמח לעזור לך למצוא חונכת למיטב הבנתי יש כמה אפשרויות 1. לפרסם מודעה בלוח אינטרנטי אזורי או ארצי כמו שתיל 2. לפנות לאחת מהחברות הנותנות שירותים לסל שיקום ולקבל מהם שירות בתשלום פרטי. 3. את מוזמנת ליצור איתי קשר ואעזור לך תמר 052-2944766

יש לי 75% נכות, מנסה לקדם את עצמי מקצועית, ומרגישה שצריכה חונך, האם אני יכולה לקבל חונך גם בלי קשר ללימודים ? ואם כן האם אני יכולה לבחור את האחד המתאים לי בכוחות עצמי ולא מתוך מאגר מסוים של ביטוח לאומי ?

08/03/2009 | 18:46 | מאת: ענת תנעמי

דנה שלום וברוכה הבאה לפורום שלנו, שאלתך לא ממש ברורה לי. מה הקשר בין לימודים לחונך ? האם קיבלת אישור ללימודים ? אם כן דרך מי קיבלת אישור - ביטוח לאומי ? סל שיקום ? אשמח אם תוכלי להרחיב את השאלה ולהסביר את עצמך. כך גם לגבי שאלתך השניה. האם את רוצה לקבל חונך דרך ארגון מסויים או לשלם באופן פרטי ? אם את משלמת לו באופן פרטי אז תוכלי לבחור את החונך לפי ראות עינייך. אם את מקבלת שירותי חונכות דרך ארגון מסויים, קרי, ביטוח לאומי או סל שיקום הם יעזרו לך למצוא חונך והוא יהיה מתוך מאגר החונכים שיש להם. אשמח לשמוע ממך שוב ואשמח ליותר פירוט. אז אוכל להשיב על שאלותייך בצורה יותר מדוייקת. להשתמע בפורום ענת

אני קיבלתי לימודים דרך ביטוח לאומי, אבל אקבל אותם בעתיד, ואני רוצה לקבל חונך בלי קשר ללימודים, (לגבי סל שיקום, איני יודעת במה מדובר?) ואני הייתי רוצה לבחור חונך שיתאים לי שהוא סטודנט/ית כלשהיא, הייתי רוצה אפילו לפרסם מודעה ולחפש מישהו שיתאים לי באופן חופשי, האם אפשרי ? דרך ביטוח לאומי או סל שיקום לא משנה לי.

08/03/2009 | 00:49 | מאת: חנה

לחברתי אובחנה הפרעה סכיזואפקטיבית . היא מטופלת בזיקתרספרטדל קונסטה במילונן 25 בדפלפט ובפרוזק. התחושה היא שתפקודיה יורדים והיא נכנסת לקהות חושים . איך אפשר לדעת אם זה בגלל התרופות או בגלל המחלה ?

לקריאה נוספת והעמקה
08/03/2009 | 06:33 | מאת: ענת תנעמי

חנה בוקר טוב, אני מציעה להעלות את שאלתך לפורום פסיכיאטריה. הפורום שלנו עוסק בנושאי שיקום ולא נוכל לענות תשובה מושכלת לשאלתך. להלן הקישור לפורום פסיכיאטריה: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-2212,m-Doctors,a-Forums.html יום טוב ענת

עורך: עמיר ממן מערכת: איתי אפק, שירה קנטי. הגהה: ענת תנעמי. כותבים: מתמודדים, בני משפחות, חברים, מדריכים ומישרד השיקום והבריאות. ב1-4 2009 יוצאת מהדורה שנייה, מורחבת. לקבלת המהדורה נא לשלוח בקשה ל- [email protected]

15/03/2009 | 11:23 | מאת: בני כהן

התגובות שנכתבו להודעה הנ"ל (כל השרשור) נמחקו לבקשת כותב ההודעות. ענת ובני, מנהלי הפורום

05/03/2009 | 11:43 | מאת: עמיר

אני מרגיש בימים האחרונים, תקוע... בין משתקם למדריך, לא יודע מי אני, ופתאום הכל נראה לי הבל הבלים, עוד כדור ועוד כדור... למי אני שייך, אם המשתקמים אני כמו אח גדול, עם המדריכים אני כמו אח קטן, יש מרחק, לחץ, דיסטנס מטופש!... אז יאמרו שיש כאלה שצרכים את הדיסטנס/כמו בצבא. אבל מה זה צריך להיות לי אכפת, מימד של השפלה יום יומי, עומד מול דלתות ומבקש, קפה סוכר ולהדפיס. הדימוי העצמי שלי נוסע על רכבת הרים לשום מקום... ושוב עוד כדור, ועוד כדור, מאזנים אותי, כדי שאפסיק לחשוב יותר מידי. פעם רציתי לשנות , לאט לאט, כדור כדור , כבר לא איכפת לי, כיאלו הם ניצחו, מי זה הם?... האנשים שקובעים את גורלי, אני נלחם בעור שיניי על מעט הכבוד העצמי שנשאר לי, איך עשיתם לי את זה. אני כועס, כעס מתון ומבוקר, רוצה להתרחק מהם, הם, הם... לא רוצה לדבר איתם, הם יחזרו על דיקלומי השיקום שלהם, כמו מנטרה, "לחשוב חיובי, וכו'" לפעמים יש לי הרגשה שהאילם מקומה 2 מבין יותר, הם חיים בסכמות מטופשות, מעל יש רצון כלכלי, אנטרסנטי, הם שחכו את תפקידם, רצים כל היום אחרי פיפי וקקי. רגשים עד כאב, כל דבר מעליב אותם, ןלכן הם מתחבאים, בתוך מסכי מחשב, מתחבאים באמירות כליליות. יש אדם קוראים אותו בני שני... היזם!... מטיל צל על המערכת, רוח שלו קיימת, לא באמת איפת לו, הוא שם, אני פה, אנחנו פה,הוא מסתכל דרך חור הכיס, מצא לו מקצוע מצויין, על הגב שלנו עושה רווחים, הביא לנו טלוויזיה מקולקלת, זה מה שהוא חושב עלינו, אנחנו פח הזבל , לנו זורקים את המיותר, אנשים מיותרים, מדריכים שנזרקים, בלי לחלום על קרירה שיקומית, סלט זבל אחד גדול, גדול... והדיירים מסכמים! "אני זבל, אני כבר רגיל, תעזוב אותי עם המחשבות שלך... רגע יש לך סיגריה"?... אחר לוקחים כדור ושוכחים. העילו לי את מינון הכדורים פי ארבע!!!!!!! ככה החליטו , נסיתי להילחם, אבל עייפו אותי... אני עייף, אני עייף, עייף.... עייף...

לקריאה נוספת והעמקה
05/03/2009 | 15:14 | מאת: ענת תנעמי

היי עמיר, נשמעים מהודעתך בלבול גדול וכעס גדול עוד יותר. האמת שלא היה צריך לחפש את הבלבול והכעס. הם כתובים במילים ברורות. אתה מעלה שאלות של מקום ותפקיד וזה באמת כנראה לא ברור. בנוסף, העלאת מינון של כדורים בצורה כל כך דרסטית, גם אם היא מחוייבת המציאות, יש בה משהו מבהיל. משהו שמעורר שאלות באשר לצורך להיעזר באמצעים חיצוניים באופן כל כך נרחב. משהו שמעלה מחשבות של זהות ושוב, של מקום. אני מוצאת את עצמי מתקשה להגיב להודעה שיש בה כל כך הרבה כאב. כאילו כל מילה תהיה טריוויאלית מידי מול הנאמר. מצד שני היה לי חשוב להגיב. אני מקוה שתשובתי לא תישמע מתיפיפת כי אין לי כוונה להיות כזו. בכל זאת אני שמחה שהפורום משמש מקום להביא את כל מה שנאמר ומקווה שתמשיך לעשות זאת. ענת

03/03/2009 | 22:26 | מאת: אור

שלום, יש לי אחות גדולה בת 34 שלצערנו אובחנה כסכיזופרנית לפני כ-5 חודשים והיתה באשפוז פסיכיאטרי בבי"ח רגיל ולאחר מכן במעקב. לאחר כמה ניסיונות של תרופות היא לוקחת זיפרקסה 10 מ"ג מידי יום ונמצאת במעקב של פסיכיאטרית פעם בכחודש, בעיקר לצורך לקיחת מרשמים. מאז כל השתלשלות הדברים, היא לא מוכנה לדבר על המחלה, ואינה רוצה לשמוע על זה. כל בני המשפחה ניסו הרבה פעמים לדובב אותה. כאשר מזכירים את המחלה, היא נכנסת למגננה ומסרבת לשמוע. הצענו לה שתלך לפסיכולוג לדבר על הכל כל מה שקרה לה, הרגשות שלה וכו'. ונתקלנו בסירוב מוחלט. לא אגזים ואומר שאם מזכירים בפניה את המחלה, היא כמעט מתמלאת בפריחה לגמרי. זה מבחינתה אנטי אחד גדול. לא מזמן בדיון על אפוטרופסות עליה בביהמ"ש, שאגב ניתנה לאחי זמנית - היא הצהירה בפני השופטת כי איננה חולה ושהיא בסדר גמור. אך השופטת התרשמה שהיא בהכחשה כמובן.. ושאלה אותה אם היא בריאה אז מדוע היא ממשיכה לקחת תרופות מידי יום? לא היתה לה תשובה לזה. ברור לנו כי מאוד קשה לה לדבר על זה ולכן לא דוחקים בה יותר מידי, אבל כל יום של הכחשה והדחקה רק מזיק לה. אז איך אפשר לנהוג איתה במצב כזה? להניח לה? יש לציין שהיא גרושה ואם לילד בן 6. אני חושבת שהיא פשוט לא יודעת מספיק על המחלה שלה. היא מסרבת לקרוא חומר באינטרנט, מאמרים או לדבר עם אנשים שעברו את זה. ההתרשמות שלי היא שהמחלה נראית לה מאוד מפחידה בגלל שאינה מקבלת מידע על זה. אז אשמח לעצות בעניין זה איך לעזור לה להתמודד עם זה ולגרום לה להיפתח ? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
04/03/2009 | 07:16 | מאת: ענת תנעמי

אור בוקר טוב וברוכה הבאה לפורום שלנו, ראשית חשוב לי לומר שאני ממש מעריכה את נקודת המוצא שלך שמבוטאת בכותרת הודעתך. זהו מקום ותפקיד לא פשוטים אבל חשובים מעין כמוהם - ואני כמובן מדברת על התמיכה באחותך. שנית, תהליך ההכרה בעובדה שיש מחלה/מגבלה הוא תהליך ריגשי ארוך, כואב ומייגע, דומה במהותו לתהליך של עיבוד אבל. אחותך נמצאת בתחילת התהליך. לא בטוח שהיא כרגע במצב ריגשי שמאפשר לה לדבר, לחשוב, להתייחס או לברר מידע ופרטים על מחלתה. לא בטוח שצריך להכריח אותה לעשות זאת. אני חושבת שהיא תעשה זאת כאשר הדבר יתאפשר לה באופן ריגשי. בזמן הזה חשובה תמיכתכם בה לאין ערוך. חשובה ההתייחסות אליה כאל אחות, אם ואדם בעל ערך, יכולות וכישורים. חשוב לעזור לה לא לוותר על כל אלה. במיוחד לאור דברייך שהיא ממשיכה ליטול את הטיפול התרופתי וממשיכה במעקב הרפואי, לא נראה שהיא מתעלמת באמת (וזה לא מובן מאליו). נראה שהיא מתעלמת רק ברמת הדיבור על וחיפוש המידע שנראה שחשוב יותר לך ולאחיך מאשר לה. מה שאני יכולה להציע לכם, כמובן, במגבלות המדיה הזאת כאשר אינני מכירה אתכם ואת אחותכם הוא להניח לה כרגע בנושא הזה. לעודד אותה לא לוותר על עיסוקיה ותפקידיה. לא בבית ולא בחוץ. לסמוך עליה שהיא יכולה. אלה הדברים שיתנו לה כוח ותקווה לעתיד. אני מקווה שבכך היא תבין בעצמה שהיא אדם שלם ובעל ערך יחד עם העובדה שהיא חולה בסכיזופרניה. בנוסף, קיימות מספר מסגרות לתמיכה וייעוץ למשפחות שאני מציעה לכם לפנות אליהם. הכוחות שלכם חשובים כעת מאוד גם לכם וגם לאחותכם. להלן קישור למסגרת "מילם" שיש לה סניפים ברחבי הארץ http://enosh.org.il/Index.asp?CategoryID=311&ArticleID=1601 וקישור למרכז "שלנו" הנמצא בתל-אביב http://www.wizo.org/women_welfare.asp?catid=284 בנוסף שתי הודעות מתחת להודעתך ישנם פרטים על קורס "קשת". גם זו מסגרת שיכולה לעזור ולקדם. אני מאחלת לכם שיהיה לכם הרבה כח ולאחותך הרבה בריאות. נשמח לשוב ולשמוע ממך בפורום כיצד הדברים מתקדמים ואיך כולכם מתמודדים. וכמובן אשמח לענות אם יש שאלות נוספות. יום טוב ענת

04/03/2009 | 08:25 | מאת: יקי סינגר

שלום אחות, אכן נשמע שיש משפחה שמלווה ברגישות ודאגה את אחותך. אני מסכים אם דברי ענת. הייתי רוצה להדגיש פן שענת דיברה עליו. אנשים רבים מסיבות שונות מעדיפים לא לקרוא בשם/אבחנה למשבר שעברו ולמרות זאת הם דואגים ומטפלים בעצמם. אני מאמין מתוך נסיון כאיש מקצוע שצריך לכבד זאת. בעבר אנשי המקצוע מאוד רצו שאנשים יכירו באבחנת מחלתם. מחקרים ונסיון קליני הראו שפעמים רבות זה לא הכרחי כדי לעבור תהליך החלמה ובנית חיים עם מגבלה. כמובן שהמדיה הנוכחית מגבילה את הבנת התמונה כולה. כמו כן ניתן לקבל עזרה ויעוץ למשפחות בנוסף למרכזים וקורסים במגזר הציבורי (שהם טובים). יש אפשרות לפנות לאנשי מקצוע במגזר הפרטי , רק שבמקרה הנ"ל צריך לבדוק אם יש להם מומחיות בתחום השיקום וההחלמה. יקי

07/03/2009 | 18:13 | מאת: אלי

שלום אור קודם כל עצם פנייתך למדורזה מוכיח עד כמה את רוצה מיסגרת כל שהיא כדי לדבר על הנושא הקשה הזה.אחותיך היא לא היחידה שאינה רוצה להודות במחלה ולדובב אותה שכן תדבר זו משימה כמעט בילתי אפשרית. כאח לשעבר לאחות אני יודע שהסביבה של אחותך שזו את ואחיך האפוטרופוס ועוד, צריכים את התמיכה במגע היום יום איתה כי וודאי קיימות הרבה שאלות הנישארות אצלכן ללא מענה. כבעל ניסיון בקביצת תמיכה של אנוש חבריי לקבוצה וגם אני מקבלים את הכלים להתמודדות קשה זו, ואני ממליץ בחום להיכנס לקבוצת תמיכה כל שהיא שכן מצאתי בה כתובת להרבה שאלות ולבטים של היום יום. אשמח להשיב לשאלותיך. אלי

03/03/2009 | 18:27 | מאת: הילדה המודאגת לאמה

הי מיכאל בעבר הלא רחוק נכנסתי לפורום פה ועניתה לי וגם ענת.מה שלומכם? יש לי בבקשה בקשה אני מחפשת את הסרט הזה בית ההפרעות ראיתי ששלחת לינק למשהו אבל אני לא מצאתי שם בלינק ששלחת אתה יכול לצרוב לי אותו ולשלוח לי ? הודה לך מאוד. תודה רבה רבה

03/03/2009 | 19:53 | מאת: מיכאל

אני מצטער. אני לא הצלחתי למצוא את הסידרה הזו און ליין- הלינק היה למקום שחשבתי שאולי יהיה אותה שם, אבל יס לא העלו את הסידרה הזו לאתר. בכל מקרה- אני לא מתעסק כל-כך בהורדות וצריבות וכאלה. מה כל-כך מעניין או מיוחד בסידרה הזו? ;-)

04/03/2009 | 18:12 | מאת: הילדה המודאגת לאמה

ערב טוב מיכאל זאת לא סידרה זה סרט דקומנטרי על אנשים חולי נפש. באחד מהתגובות שלך כתבת למישהו פה בפורום אז חשבתי שאולי יש לך אותו כי גם ציינת את הלינק. בכל מקרה תודה רבה רבה .

02/03/2009 | 19:34 | מאת: דורית רדליך עמירב

קש"ת קידום שיתוף ותקשורת קורס להכשרת הורים ובני משפחה להתמודדות עם אירועים בתוך המשפחה ומחוצה לה בעזרת תקשורת בדרך קוגניטיבית התוכנית משותפת לבית הספר הארצי לשיקום, שילוב והחלמה בבריאות הנפש ולמשרד הבריאות מנהלת אקדמית: ד" ר נעמי הדס לידור רכזת התוכנית: גב' דורית רדליך לאור הניסיון שהצטבר בתחום בריאות הנפש, ברור הצורך במעורבות פעילה של הורים ובני משפחה בתהליך שמאפשר לממש את זכותם להיות מעורבים בחיי ילדם וללוותם בדרך להחלמה. ישנם היום בארץ מספר מודלים של התערבות במשפחה. לכל מודל תפקיד ומקום משלו. אנו מאמינים שבן המשפחה יכול וצריך לבחור את המודל המתאים לו בכל זמן נתון . קשת הוא קורס אקדמי בנושא תקשורת קוגניטיבית דינאמית בדרך תיווכית , הוא פונה ומותאם להורים ולבני המשפחה של האדם הסובל ממגבלה פסיכיאטרית. מטרותיו של הקורס הן: לשפר את איכות חייו של ההורה כאדם נפרד מבן המשפחה עם המחלה, ללמוד להתמודד, בדרך של תיווך עם קשיים בחיי היום יום: במשפחה, בעבודה ובסביבה. להיות פעיל, מעורב ואחראי לטיפול בבן המשפחה. כמו כן קורס קשת שם לעצמו ליעד להכשיר הורים מנחים שיעבדו בצמוד למנחים מהאקדמיה, במטרה להמשיך את השרשרת עוד ועוד. קורס קשת מלמד בצורה מובנית להפוך כל אינטראקציה במשפחה ובסביבתה למצב לימודי מעצים. עד היום בקורסי קשת למדו כ-300 בני משפחה, שדווחו על שינוי ביחסים בבית, באירועים הקשורים למחלת ילדם ובחיים בכלל. ההורים הביעו שביעות רצון מהקורס ורואים צורך בהמשך. נושאים מרכזיים שנלמדים בקורס: • שינוי בהתנהגות דרך למידה מהו? • עקרונות התיאוריה הקוגניטיבית דינאמית והתיווך • התיווך כאמצעי להיות מעורב ושותף פעיל בסביבתך, בחיי ילדך ובמשפחה. מסגרת הקורס: הקורס כולל 15 מפגשים של 3 שעות אקדמאיות כל אחד. מנחי הקורס: מנחים ומרצים מומחים בטיפול קוגניטיבי דינאמי והורים שהתמחו לכך. ביניהם: 1. ד"ר נעמי הדס-לידור – מרצה בחוג לריפוי בעיסוק וראש התוכנית ללימודי תעודה בנושא הטיפול הקוגניטיבי – דינאמי באוניברסיטת תל אביב, לשעבר יו"ר המועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה,מנהלת בית הספר הארצי לשיקום, שילוב והחלמה בבריאות הנפש. 2. גב' פנינה וייס – מרפאה בעיסוק , דוקטורנטית, מומחית בטיפול קוגניטיבי - דינאמי. 3. מר דיויד מוזס – הורה, מנחה עמית, מומחה בטיפול קוגניטיבי – דינאמי. 4. גב אורלי אלון- הורה, יועצת ארגונית, מומחית בטיפול קוגניטיבי דינאמי. 5. גב' אנדראה רפופורט- מרפאה בעיסוק, מומחית בטיפול קוגניטיבי דינאמי ובהדרכה. הורים מדברים על קורס קשת:  הקורס נתן לי תקווה שאפשר גם אחרת....  עכשיו אני יודעת לעשות סדר באירועים בחיי, לטפל באחד, אחד...  הקורס הוא כמו פעמון שמזכיר לי איך אפשר...  אני מבין את ערך השותפות ויודע להשתמש בו עם בתי....  הקורס הציל את היחסים ביני לבין בעלי...  באתי כדי להפסיק להתרגז...אני עדיין מתרגז...אבל לעתים גם יודע ומבין למה...לעתים יודע גם איך לא...  אני מרגיש שיש לי כלים אמיתיים להתמודד בחיי היום יום שלי.... לפרטים נוספים: רכזת התוכנית גב' דורית רדליך עמירב , מרפאה בעיסוק MSc, מומחית בטיפול ובשיקום. טלפון: 4333181 – 054 (ניתן להשאיר הודעה), דוא"ל: [email protected].

לקריאה נוספת והעמקה

דורית ערב טוב, ברוכה הבאה לפורום שלנו ותודה על המידע החשוב. אני מקווה שאנשים רבים יוכלו להיתרם מהמידע ולהצטרף לקורס. ענת

שאלתי לצוות היועצים האם אין מקום אחר מלבד חירום בהרדוף (אין שם כרגע מקום) שבערך על אותו עיקרון של חירום הכוונה ללינה, עבודה, חוגים וכל זאת באוירה רגועה של כפר או קיבוץ ?

02/03/2009 | 22:33 | מאת: ענת תנעמי

ר' ערב טוב וברוך/ה הבא/ה לפורום שלנו, למרות שאינני מכירה באופן אישי את המסגרת אני מבינה שהמקום פועל לפי עקרונות מסויימים שאני לא בטוחה שקיימים במקומות אחרים. את/ה מציין/ת שאת/הה מחפש/ת מקום שיש בו לינה, עבודה וחוגים באוירה של כפר או קיבוץ. אני יכולה לומר לך שיש עוד מסגרות של הוסטלים/דיור מוגן שנמצאים בקיבוצים. אני מצרפת קישור לרשימת שרותי השיקום במשרד הבריאות ומציעה לך לחפש ולברר ישירות במקומות הנמצאים בקיבוצים. להלן הקישור http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=204&pageid=1662 אני מאחלת לך הצלחה רבה נשמח לשוב ולשמוע ממך בפורום האם הצלחת למצוא מקום כפי שאת/ה מחפש/ת ענת

תודה על המענה המהיר. שאלתי הנוספת, ידוע לכם באם יש מתכונת דומה לחירם בקיבוץ או משהו דומה, בתשלום מלא?

למה? מה קרה? 1500 ש"ח, עושים כסף על גבי, גבינו, למה? אימי כל כך רצתה לצאת לקורס, אך אין לנו את הסכום הנידון ולכן... חבל. קשת, התאכזבנו!

02/03/2009 | 19:30 | מאת: דורית רדליך עמירב

שלום עמיר, תודה שאתה מאפשר לי להבהיר את תנאי ההשתתפות בקורס קשת. א. קורס קשת הוא קורס שחשיבותו להורים מוכחת בשש השנים האחרונות. ב. עלות הקורס היא כ-4300 ¤ למשתתף. ג. העלות היא עבור 15 פגישות ושלוש שעות בכל פגישה וארבעה מנחים (אנשי מקצוע מומחים והורים מנחים) מלווים את הקורס לכל אורכו. ד. משרד הבריאות מכיר בחשיבותו, ולכן מממן לכל משתתף למעלה מ60% מעלות הקורס. ה. המשתתפים משלמים לכן, רק 1500 ¤. כמובן אנו שמחים לכל משתתף בקורס. ובאופן אישי נכבד כל החלטה שאמא שלך תיקח בנוגע להשתתפותה בקורס. בברכה, דורית רדליך רכזת הקורס וצוות התוכנית

02/03/2009 | 14:45 | מאת: אושרת- מרכז אלמו"ג לשיקום

חולמים לעבוד בשוק החופשי ולקבל משכורת ראויה? חולמים לעבור לגור בדיור מוגן, הוסטל או לבד? מרכז אלמו"ג לשיקום בחולון מציע הזדמנות להירשם לקורסים בנושאים של תעסוקה או דיור. הקורסים עוזרים ללמוד איך לכתוב קורות חיים, איך להתכונן לראיון עבודה, איך להתמודד עם מעסיקים וחברים לעבודה במקום העבודה שלי, איך לנהל את התקציב האישי, איך לנהל את משק הבית ועוד... לפרטים נוספים והרשמה- 03-5018331 www.sla.org.il

02/03/2009 | 18:56 | מאת: ענת תנעמי

אושרת שלום רב, ברוכה הבאה לפורום שלנו ותודה על המידע החשוב. נשמח גם לשמוע ממשתתפים בהווה או בעתיד שיכתבו לנו על התרשמותם מהקורסים. נשמח לדעת האם הם נעזרו במה שקיבלו בקורס לצורך התקדמותם בתהליך השיקום. להשתמע בפורום ענת

25/02/2009 | 19:10 | מאת: מנחם

אני סובל מהדבר הזה בערך חמישה חודשים אני בן 18 ונתנו לי פרוקסטין סרוקל למיקטל (את שתי האחרונים הפסקתי לקחת בר שבוע וחצי) אני בטיפול ולפני כמה ימים שתיתי אלכוהול , איזה שלש כוסות בערך ,ומאז המצב החמיר בהרבה אני גם לוקח קלנסופם מיליגרם בבוקר ומילגרם בצהריים ומיליגרם וחצי בערב והפרוקסטין 20 גרם בבוקר ו40 בערב , המחשבות חושבות בלי קשר , אין לי נוחות , אני מתוח כל היום ואני מרגיש כלום ואני מרגיש לבד בעולם , טוב מה דעתכם ? יש מצב לבעיה נורליוגית ? ואם כן אז מה לעשות ? לי המצב שלי נראה אבוד ויש לי תחושה שלא אחזור לעצמי לעולם , האם קיים כזה דבר? מה לעשות? אני שונא את הכל ואת כולם ובעיקר את עצמי אני כבר לא זוכר איך הייתי קודם , אבל לידיעתכם הייתי יותר בסדר מבסדר, וחוצמזה אני מפחד נורא להיות חולה סכיזופרניה , המחשבה האחרונה , מפחידה אותי ומכניסה בי מחשבות אובדניות , מה זה להיות סכיזופרני? יוווווווווו איזה פחדדדדדדדדד

לקריאה נוספת והעמקה
25/02/2009 | 21:22 | מאת: ענת תנעמי

מנחם ערב טוב, הפורום שלנו עוסק בנושא שיקום שמשמעו התקדמות, תקווה ומתן משמעות. קשה לקרוא את דבריך ויחד עם זאת קשה לי להתייחס. אינני פסיכיאטרית ורשימת התרופות שמנית אינה אומרת לי ולא כלום. הדבר היחיד שאני יודעת שקשור לעינינינו הוא שערבוב בין תרופות לאלכוהול לא מבשר טובות. דבר שאני מניחה שאתה כבר יודע בעצמך. כרגע נשמע שאתה במקום קשה של חשש בהווה וחשש לגבי העתיד. אתה נמצא בגיל בו גם אנשים אחרים עסוקים בהתלבטויות ובחששות לגבי עתידם. כך שחששותיך הם מובנים בכל מקרה. אתה כותב שהיית יותר בסדר מבסדר. לא בטוח שהמקום או המצב הזה עבר ואיננו. ייתכן שהוא יכול לשוב בדרך זו או אחרת. אני מניחה שכשאתה אומר יותר בסדר מבסדר אתה מתכוון לכך שיש לך כישורים ויכולות. ובכן, כישורים ויכולות אלה כנראה לא אבדו. הם ישנם. לעיתים יש מצבים שאנשים מאבדים את הקשר עם הכוחות, הכישורים והיכולות שלהם באופן זמני אבל זה לא אומר שהם אבדו לעד. יחד עם כל מה שאמרתי אני מציעה להעלות את שאלתך גם בפורום פסיכיאטריה http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-2212,m-Doctors,a-Forums.html ו/או גם בפורום שעוסק בנושא גיל ההתבגרות http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-2075,m-Doctors,a-Forums.html בכל מקרה אני מאחלת לך שתרגיש טוב יותר נשמח לשמוע ממך שוב ענת

26/02/2009 | 14:37 | מאת: משתקם

שלום מנחם. א. הייתי במקמות האלה, או במקמות דומים, ואפשר לעבור את זה. ב. אני ממליץ על חברה!... אנשים... ג. פה בהוסטל יש אנשים, הם היו המשענת שלי. ד. פסכולוגית אמרה לי לפני שנתיים, "האם אתה חושב שתצא מי זה?" באותה תקופה, שנאתי אותה ולא האמנתי שהמצב ישתנה. ה. היום למדתי להעריך את החיים, כל בוקר שאני קם אני אומר תודה!... שלך חבר לפרום

26/02/2009 | 14:37 | מאת: משתקם

שלום מנחם. א. הייתי במקמות האלה, או במקמות דומים, ואפשר לעבור את זה. ב. אני ממליץ על חברה!... אנשים... ג. פה בהוסטל יש אנשים, הם היו המשענת שלי. ד. פסכולוגית אמרה לי לפני שנתיים, "האם אתה חושב שתצא מי זה?" באותה תקופה, שנאתי אותה ולא האמנתי שהמצב ישתנה. ה. היום למדתי להעריך את החיים, כל בוקר שאני קם אני אומר תודה!... שלך חבר לפרום

26/02/2009 | 14:43 | מאת: מיכאל

עזוב אותך משטויות, מנחם. כל בן אדם שיגיע לפסיכיאטר וידבר קצת לא לחלוטין לעניין מדביקים לא איזו קללה בלטינית. ההבדל בין מי שמאבון למי שלא מאובחן הוא שהראשון פשוט הגיע למשרד של פסיכיאטר. זה הכל....

02/03/2009 | 10:03 | מאת: למיכאל

מסכים עם כל מילה, כל העולם דפוק.

25/02/2009 | 10:42 | מאת: יוסי שביט

שלום לכולם שמי יוסי שביט, אני עובד בפרויקט שיקומי חדשני שפותח בקרוב קורס חדשני בשם "גולשים בעסקים". מטרת הקורס לסייע ולעודד משתתפים בעלי צרכים מיוחדים, ללמוד להשתמש במחשבים ואינטרנט וכן ללמוד כיצד ניתן להשתמש בידע כדי להרוויח כסף באינטרנט. במסגרת הפרויקט עוברים המשתתפים סדנאות, קורס, ליווי וחניכה כך שבסופו של התהליך יינתנו להם כל הכלים כך שיוכלו גם להרחיב את הקשרים החברתיים שלהם, לפתח מיומנויות עבודה במחשב וגם לבחון אפשרות של עבודה באינטרנט. הפרויקט מהווה שיתוף פעולה בין הג'וינט, משרד הבריאות ופרויקט שיקומי בשם יוזמה . ממש מינימום סיכון ומקסימום אפשרות להרחיב אופקים ואולי אפילו למצוא תעסוקה בדיוק בדברים שאתם ממש אוהבים. ניתן ליצור קשר בטלפון 08-6655462 (פרויקט יוזמה)

25/02/2009 | 16:47 | מאת: ענת תנעמי

יוסי שלום, ברוך הבא לפורום שלנו ותודה על המידע החשוב. היות והקורס הוא בנושא מחשבים ואינטרנט נשמח בעתיד לשמוע מן המשתתפים, ובמיוחד מן המסיימים חוויות והתרשמויות. יום טוב ענת

26/02/2009 | 08:10 | מאת: יוסי שביט

ביום ראשון או שני יכנס לכאן משתתף מהקורס הקודם. יש לציין כי המשתתפים מהקורס הקודם הקימו כמה אתרים מאוד מרשימים וביניהם גם אתרי מכירות. הקורס מסייע בסופו של דבר גם למצוא מקורות פרנסה באמצעות הידע הנרכש. אתם מוזמנים בכיף לראות את השרשורים העתידיים.

25/02/2009 | 08:19 | מאת: אב מודאג

בני בן 28 אובחן כחולה סכיזופרניה לפני שנה, מאז שהשתחרר מאישפוז לפני כשנה לא מוכן לקבל טיפול תרופתי ולא עושה כלום בבית, רוב שעות היום נמצא בחדרו ולא יוצר שום קשר לא איתנו בני המשפחה ולא עם חבריו הטובים שבמשך הזמן התייאשו ולא באים יותר אנו הוריו עובדי עצות לא יודעים איך ניתן לשכנע אותו לקבל טיפול תרופתי או פסיכולוגי הנ"ל לא מקשיב ואם לוחצים אז מגיעים לאימות מילולי לא נעים מבקש בכל לשון של בקשה הדרכה או יעוץ בתודה מראש האב המודאג

לקריאה נוספת והעמקה
25/02/2009 | 17:08 | מאת: ענת תנעמי

לאב המודאג שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, ראשית, אני חושבת שאתם מתמודדים עם מצב לא פשוט בכלל. קשה לבני משפחה בכלל ולהורים בפרט לראות את בן המשפחה/הבן במצב כזה ולחוש את חוסר האונים הנשמע מהודעתך. מעבר לכך, אני גם בטוחה שבנך מתקשה בעצמו להתמודד עם הסימפטומים של המחלה ממנה הוא אובחן כסובל ויחד עם זאת עם המחשבות על ההשלכות של מחלה זו על חייו, מעשיו, תיפקודו וכו'. יתכן שקיים בו חשש רב לצאת אל העולם כרגע ולעמוד מול ועם השינוי שחל בו. כך שלמרות הקושי הוא זקוק, כמובן, לתמיכתכם ולהבנתכם. שנית, חשוב לומר שפורום באינטרנט הוא מוגבל מעצם מהותו ולכן כל מה שאומר הוא בערבון מוגבל. יחד עם זאת אשתדל להפנות אתכם למקום בו ניתן להתייעץ פנים מול פנים. אתה כותב שבנך מסתגר רוב שעות היום בחדרו. מי משרת אותו ? איך הוא דואג לצרכים כמו אוכל, כביסה ניקיון וכו' ? אולי רעיון אחד שאני יכולה להציע הוא לאפשר לו לדאוג בעצמו לצרכיו. גם במחיר שהדברים לא יקרו מיד. גם אם חדרו יהיה לא נקי במשך זמן מה או לא יהיו לו בגדים נקיים. זה לא פשוט לביצוע אבל אולי זה יכול לעזור בכך שהוא לא יוכל רק להסתגר ולא לעשות דבר אלא יאלץ לדאוג לעצמו. אני חושבת שהתנהגות כזו כאשר היא מלווה בתמיכה שלכם תשדר לו שאתם, למרות דאגתכם לו, משוכנעים ביכולותיו כאדם בוגר שיכול לדאוג לעצמו ולצרכיו. ישנם מרכזים לייעוץ להורים אליהם ניתן לפנות וברובם השרות ניתן ללא תשלום או בתשלום סימלי. אני אוסיף להודעתי קישורים למקומות כאלה. מסגרת אחת היא מילם ולהלן הקישור http://enosh.org.il/Index.asp?CategoryID=311&ArticleID=1601 מסגרת נוספת, אם אתם גרים באיזור המרכז היא מרכז שלנו ולהלן הקישור http://www.wizo.org/women_welfare.asp?catid=284 אני מציעה לפנות לאחת המסגרות הללו. אני מאחלת לכם הרבה כוחות להתמודד ולבנכם הרבה בריאות והצלחה ענת

23/02/2009 | 22:05 | מאת: יובל

אני מחפס הוסטל לבן שלי, הוא בן22 אין לי מס.טלפונים הו כתובות

23/02/2009 | 22:26 | מאת: ענת תנעמי

יובל שלום וברוך הבא לפורום שלנו, יש מעט מאוד מידע בהודעתך. אתה לא מציין איזה סוג הוסטל - כוללני/מתוגבר/צעירים וכד'. אתה גם לא מציין איזור בארץ. האם בנך עבר וועדת סל שיקום ? אם התשובה היא חיובית אז רכזת השיקום/מתאם/ת הטיפול היו צריכות לצייד אותך ברשימת הוסטלים פוטנציאליים. אתה יכול לנסות למצוא את הרשימה גם בקישור הבא: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=204&pageid=1662 בהצלחה ענת

21/02/2009 | 18:19 | מאת: ר

אני בן 28 ומאובחן כבר כשנתיים במחלת סכיזופרניה, ומאוזן תרופתי. יש לי רישיון נהיגה ואני נוהג במכוניתי. אני לא דורש נכות כי הוריי תומכים בי כלכלית (יש להם האפשרות) וכי אני חושש מאוד שיפסלו לי את הרישיון נהיגה. באילו מקרים פוסלים רישיון נהיגה? האם אנשי הרפואה למשל פסיכיאטרים מחוייבים למסור לרשויות מידע אודות חולה שנוטל תרופה הפסיכיאטריות, אין סודיות לא למסור מידע זה אפילו למשרד התחבורה.

21/02/2009 | 22:00 | מאת: מיכאל

אם היית בצבא וקיבלת פרופיל 21 במילואים- כמעט בטוח שידווחו למשרד הרישוי. זה סוג של סנקציה שלהם נגד אזרחי המדינה כדי להרתיע "משתמטים" אם לא קיבלתי פרופיל 21 מהצבא- אין כל-כך מה לדאוג. אמנם עקרונית גם הפסיכיאטר שלך יכול לדווח, אבל אין סיבה שהוא יעשה את זה. אגב, גם מביטוח לאומי אין מה לדאוג- הם לא מדווחים בדרך כלל. לעומת זאת הצבא כמעט תמיד.

21/02/2009 | 08:03 | מאת: ש

יש לי שאלות האם אפשרי ללימוד לימודים / בקורסים שאני אבחר (אני פגועת נפש) בהשתתפות כספית של ביטוח לאומי? היכן יש לימודים נתמכים במסגרת סל שיקום באזור ת"א (לא ראשלצ - זה רחוק לי). אפשרי אפילו שעתיים ביום - בבוקר (אינני מסוגלת ליותר כרגע).

21/02/2009 | 22:22 | מאת: ענת תנעמי

לש' שבוע טוב, לשאלתך הראשונה - לכל מי שיש 20% נכות ומעלה יש אפשרות לקבל זכויות שיקום דרך הביטוח הלאומי. לצורך זה יש לבקש למנות לך עובדת שיקום ודרכה ניתן לבדוק את האפשרויות השונות. לגבי לימודים במסגרת סל השיקום - יש לימודים שונים דרך סל השיקום אבל את לא מפרטת איזה סוג לימודים את מחפשת. אני מציעה לפנות או למתאם/ת הטיפול שלך ולברר דרכה או ישירות למשרדי סל השיקום באיזור תל-אביב - 03-5634806 ולבקש את מי שאחראית על נושא השכלה נתמכת. למיטב ידיעתי היום מי שממלאת את התפקיד הזה היא עו"ס ענת דרורי. בהצלחה ענת

01/03/2009 | 09:00 | מאת: יוסי שביט

מומלץ לבחון גם את הקורס גולשים בעסקים, שמופיע בקישור הבא. הוא מותאם לאוכלוסיית נפגעי הנפש בעלי סל שיקום. מדובר בקורס שמרחיב מאוד את האופקים ומאפשר לך לבחון אופציות תעסוקה מעניינות. מצ"ב הקישור. http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1553,m-Doctors,a-Forums.html בקרוב יפתח קורס גם באזור המרכז. חשוב לציין כי הקורס מועבר על ידי פרויקט שיקומי חדשני שיכול ללוות אותך גם לאחר מכן. יוסי 08-6655462 (אפשר לבקש גם את רותם או מלי)

מעשן סמים, עדיין קשה לו להפסיק תודה

גילי שלום וברוך הבא לפורום שלנו, הודעתך קצת לקונית. לא ברור ממנה האם בנך קיבל אישור לסל שיקום למרות השימוש בסמים, לאיזה שיקום אתה מתכוון חוץ מעניין הדיור וכד'. נשמח לשוב ולשמוע ממך בהודעה מפורטת יותר באשר לאיזה מידע/עזרה אתה מחפש. שיהיה סוף שבוע נעים ענת

19/02/2009 | 11:28 | מאת: אבי

אני חולה בסכיזורפניה והתחלתי להיות לא מאוזן שזה אומר שיש לי מחשבות טורדניות שאומרות לי משהו מסויים שהוא לא הגיוני מבחינתי אבל הוא הופך להיות הגיוני ברגע שאני חושב את המחשבות האלה,כל עוד אני יחשוב את המחשבות האלה אני יהיה עמוק בתוך זה אבל הנקודת אור היא שאני יכול להגיד לעצמי את האמת כל הזמן ולזהות מתי שמתחיל הסבב הזה של המחשבות ולנסות לעצור את זה ולא לתת לזה את המקום שהמחלה דורשת. זה קשה מאוד ואפילו בלתי אפשרי לעשות משהו שאתה לא מאמין בו ב-100 אחוז,ידעתי שאני אמור להשתקם וכבר הבנתי שהדבר הוא לא איזה קונסיפרציה כלשהיא,זה פשוט חוסר איזון,אבל שאתה מבין את הדבר ומתחיל להרגיש שהוא עובד,בקיצור אתה רואה את זה בעיניים שלך אתה מתחיל להבין שהדבר הוא אמת.זוהי נקודת האור שלי ואני מאמין שאני בדך טובה ולא הרבה נזק נגרם ככה שאפשר גם לתקן,בדת אני זוכר שאומרים,:"אם אתה מאמין שאפשר לקלקל,תאמין שאפשר גם לתקן" אמנם זה לא תפור על המקרה שלי אבל אני יכול לקחת את זה לכיוון שלי.זה ההסבר הכי טוב שיש לי למצב הנוכחי,פשוט יש ערפל שחור וסמיך על החיים שלי כרגע ולא יכלתי לראות את זה ועכשיו כנראה שאני יכול ואני מתכוון להילחם בתופעה ולעשות את המאמץ האפשרי לשפר את המצב ולהחזיר אותו לקדמותו.

20/02/2009 | 16:16 | מאת: ענת תנעמי

אבי שלום רב, אני חושבת שהמילה החשובה ביותר בהודעה שלך היא המילה הראשונה של הכותרת - רוצה. על זה יקום וייפול דבר. ראשיתו של השיקום וגם המשך הדרך תלויה ברצון. כל שאר הכישורים, הכישרונות והכוחות מתגייסים לטובת הרצון הזה. יש עוד משהו שאתה ציטטת "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תקמין שאפשר גם לתקן" זה החלק השני - האמונה. אני רוצה להמציא פתגם חדש - למי שיש בארגז הכלים אמונה ורצון - הדרך נפרשת לפניו. מה אתה אומר על הפתגם ? שיהיה שבת שלום ענת

18/02/2009 | 10:15 | מאת: אוולין אינשטיין

ענת , אני האישה עם ה 50% נכות כתוצאה מדיכאון כרוני והפרעת אישיות , בנוסף לכך אסטמה ועוד....,למי עליי לגשת כדי לקבל סל שיקום ? מי אמור לעזור לי בנושא קבלת הסל שיקום ? האם עליי לגשת לעובדת סוציאלית במחלקת נכות כללית של ביטוח לאומי ? כמו כן מדוע כתבו בדוח שנכתב עליי שאני סובלת מאסטמה ולא ציינו מאומה לגבי האמפזימה ומדוע לא ציינו שאני גם סובלת מהתקפי חרדה ? אני בחרדה איומה לגשת ולטפל בסל שיקום . אני גם במעקב אצל פסיכיאטר פעם בכמה חודשים משום שאני זקוקה לטיפול תרופתי קבוע שכולל כדוריי שינה וכדורי הרגעה - בשל בעיה חמורה של סיוטי ליילה ואינסומניה קשה ,ולשעות היום אני לוקחת כדורים נגד דיכאון: רסיטל- 3 ביום ,ואדרונקס- כדור וחצי .אני לאחרונה הייתי אצל עובדת סוציאלית במחלקת שיקם של ביטוח לאומי היא אמורה לעזור לי בנושא של חזרה ללימודים או עבודה ,או קורס מקצועי כלשהו ואז חזרה לעבודה . השארתי לה מספר הודעות בקולן לגביי הזדקקותי לסל שיקום לפני חזרה לעבודה משום שמצב השיניים שלי דוחה וקסטרופאלי ומסיבה שלא מובנת לי היא לא מחזירה לי צלצול/(טלפון). מה אני אמורה להבין מכך? בתודה מראש על תשובתך וסליחה אם הצפתי אותך ביותר מידיי שאלות

לקריאה נוספת והעמקה
18/02/2009 | 15:01 | מאת: ענת תנעמי

גב' אינשטיין שלום רב, אני שמחה לשמוע ממך שוב. נראה לי הכי בטוח להשתמש בשם המשפחה כי אני מודה שהתבלבלתי באשר לשם הפרטי :-) ראשית אענה לסוף של שאלתך - אין צורך להתנצל. הפורום שלנו קיים על מנת שישאלו בו שאלות. אני בטוחה שכאשר מישהו שואל שאלה לגבי עצמו אנשים נוספים יכולים להיעזר ואז יצאנו נשכרים מכל הכיוונים. סל שיקום אינו מסגרת של ביטוח לאומי. יכול להיות שלכן עובדת השיקום של הביטוח הלאומי לא חזרה אלייך. סל שיקום הוא מסגרת של משרד הבריאות ואליהם צריך לפנות מי שנזקק לסל שיקום. הפניה נעשית באמצעות פסיכיאטר או מתאם טיפול במסגרת בה מקבלים טיפול - מרפאה לבריאות הנפש או קופת החולים. ניתן לפנות גם בעזרת עובדת סוציאלית של מחלקת הרווחה העירונית. בנוסף אפשר לפנות עצמאית אם כי זה יותר מסובך וגם כדאי שיהיה איש מקצוע שמלווה בתהליך (בפרט שאת מציינת שאת בחרדה מהתהליך). אופן הפניה הוא כזה: ממלאים טופס עב כרס של פניה לסל שיקום ושולחים אותו למשרדי סל שיקום האיזוריים. לאחר זמן מה מקבלים הזמנה לוועדה. בוועדה יושבת רכזת שיקום מחוזית/אחת מעוזרותיה ופסיכיאטר. האדם הפונה מגיע עם מתאם הטיפול, הפסיכיאטר או העו"ס. בתוך הוועדה מתקיימת חשיבה ראשונית לגבי המטרות אותן רוצה האדם להשיג והדרך להשיג אותן. בכל מקרה החרדה היא מיותרת (אם אפשר להשתמש בביטוי). התהליך הוא לעיתים ארוך ובירוקרטי אבל אינו מאיים. בסך הכל מטרתו של סל השיקום לעזור ולקדם. מקוה שהצלחתי להבהיר את הדברים ובכל מקרה אשמח לשמוע ממך שוב אם יש לך עוד שאלות.אשמח לשמוע גם אם הדברים מתקדמים. יום טוב ענת

03/05/2011 | 10:12 | מאת: ניסים

לפני כשנתיים בעלי עבר תאונת דרכים.מאז חייו וחיינו הישתנו.הוא מטופל בבריאות הנפש כדורים רסיטל קלונקס ליריקה מירו וטרמדקס הוא הופנא לפני כ4חודשים לשיקום בחולון ולא צלח לו שם הוא בבית שוב עצוב ומתוסכל.הוא נמצא בשיחות קבוצה בבריאות הנפש והעובדת סוציאלית אמרה לו שאין לה איך לעזור לו כיוון שהוציאו אותו מהשיקום לדבריהם וזה נכון תמיד מאחר ונמצא שם בלחץ הוא בעל 100אחוזי נכות זמניים לשנתיים הם אמרו לו שיחפש לבד 56אנא בתודה תשובה עזרה

18/02/2009 | 09:23 | מאת: דוד

אני מקבל קצבה עקב נכות נפשית. האם אוכל לגור בשכירות בדירה בבעלות ההורים או בבעלות הסבים ולקבל סיוע בדיור?? ואם כן למי פונים?? תודה מראש על תשובתכם.

18/02/2009 | 14:48 | מאת: ענת תנעמי

דוד שלום, השאלה החשובה שאתה שואל נשאלה כבר בפורום. התשובה, יש לומר, מצערת. אין אפשרות לקבל סיוע בשכר-דירה אם גרים בדירה בבעלות ההורים. לגבי דירה בבעלות קרובי משפחה אחרים אינני יודעת אבל אברר ואודיע לך דרך הפורום. כדי לקבל סיוע בשכר-דירה יש לפנות לסניף של אחת החברות שמטפלות בנושא זה: עמידר, מ.ג.ע.ר ומתן-חן. צריך להצטייד בתעודת זהות, אישור מביטוח לאומי על הקיצבה בשלושה החודשים האחרונים וחוזה שכירות. יום טוב ענת

תודה רבה לך ענת על תשובתך המהירה. אמתין לתשובתך לגבי מגורים בדירה בבעלות קרובי משפחה אחרים. ציינת חברות שניתן לפנות אליהן. הכוונה שלי לא לגור בדירה מטעמן אלא בדיור רגיל בקהילה. חבר אמר לי שיש מקרים שפונים לבנק משכן. האם ידוע לך באיזה מקרה בנק משכן רלוונטי לסיוע כספי מגורים בשכירות למתמודדים, והאם נושא סיוע בדיור כלל לא שייך לסל שיקום ?? דוד

18/02/2009 | 07:58 | מאת: עמיר

לכל אדם בעולם יש טייטל/כותרת- הגדרה/כינוי. לפני שבועים החילפו לי את הכותרת כך פתאום בלי התראה מוקדמת. כל חיי הייתי במאי, אחר כך בתקופת המחלה "פגוע נפש-צרכן, מתמודד וכו'" והיום כותרת חדשה.(השם החדש שנתנו לי הפך את משפחתי למאושרת... מהיום הבן לא חולה נפש הוא שם חדש... אפשר לחיות...מחדש.) לפני מספר ימים ישבתי עם חניכה מהמועדון התעסוקתי, היא הייתה ממורמרת, עד שהמצאנו לה טייטל/כותרת חדשה (עוזרת וטרינר) היא הייתה מאושרת. יום למחרת בקשתי מהחבר'ה שכל אחד יגדיר איזה כותרת, כינוי, טייטל הוא רוצה.אחת בחרה אחראית גינון, אחת עוזרת למנהלת, אחד בחר משפטים, אחד בחר פרשן ספורט, אחת בחרה, שליטה רגשית אחרת בחרה אומנית ועוד שמות רבים ונפלאים. הרגשנו שמהיום אנחנו בני אדם... לא רק חולי נפש, בכותרת בשם החדש , נמצא החלום הכמיהה. אתמול הכנתי כרטיסי ביקור, (עם הומור) לכל אחד... אני מרגיש שיש ערך מוסף גדול להגדרה בה משתמשת החברה שלידך במסע השיקום. מאסנו במילה, צרכן, מתמודד, פגוע נפש.... הצורך באינבדואליות, הכרת עצמך מחדש... בימים אלה אני מפנים את הכותרת החדשה שלי... מתאהב בה, בכל יום מחדש, במיוחד בימים כאלה של ערך מוסך עמיר הוסטל בית שני

לקריאה נוספת והעמקה
18/02/2009 | 14:44 | מאת: ענת תנעמי

היי עמיר, לא בכדי החלפתי את כותרת ההודעה שלך בכותרת "משמעות". אני חושבת שזהו מהותו ולב ליבו של תהליך שיקום. או במילותיך שלך: הרגשנו שמהיום אנחנו בני אדם... לא רק חולי נפש, בכותרת בשם החדש , נמצא החלום הכמיהה. אז מה בעצם אנחנו עושים ? אנחנו מסמנים את החלומות והכמיהות שלנו ומנסים למצוא דרך להגשים אותם. בעיני יש חשיבות לא פחותה לתהליך: סימון החלומות, בירור הכמיהות והדרך בה מגיעים אליהם. חשוב הנוף בדרך וחשובים השותפים והמלווים למסע. במיוחד חשובים מלווים שמראים ומאירים לכל אחד את ערכו. זה הופך את הדרך הלא פשוטה בכלל - לאפשרית. שמחתי לקרוא את מה שכתבת ואשמח לשמוע מה עוד אנשים חושבים בעניין. יום טוב ענת

18/02/2009 | 20:05 | מאת: מיכאל

למעשה- אני גם ככל הנראה הולך להגשים את העניין מתי שהוא. רק שלא החלטתי מתי או מה החברה תעשה. אפשר גם עכשיו בעצם, אבל אולי נחכה עם זה קצת..... (הרי אם אני ממנה את עצמי למנכ"ל, בחברה שאני מקים ושהיא בבעלותי המלאה- לא נראה לי שתהייה בעיה....) חברות לא צריכות אגב להרוויח כסף הן גם יכולות להפסיד כסף- מה שלא מפריע בכלל למנכלי"ם שלהם להרוויח משכורת מאוד שמנה. נניח שאני מנכ"ל דרגיקום בע"מ העוסקת במתן שירותי תוכן לאתרי אינטרנט...שכרי מהחברה הוא עשרה ש"ח לחודש, משרדי הוא דירתי. ההוצאות זה החיבור לאינטרנט...נו, אני מניח שתוותרו לי על הפורמליות המוזרה הזו של רישום ברשם החברות או שכירת עורכי דין ורואי חשבון. לא מספיק שאני צריך לשלם שכר דירה? :) בתפוז גם נותנים 8 ש"ח על כל 1000 כניסות לבלוג... אז גם יכולות להיות הכנסות....כל מה שנותר הוא להוציא כרטיס ביקור. הקיצר, עמיר, הרעיון שלך מדליק...אהבתי....

17/02/2009 | 21:49 | מאת: עמי

לפני עשר שנים הייתי במשבר ,הסתגרתי תקופה ארוכה מבחינה חברתית ותעסוקתית.אימי פנתה למשרד הבריאות ,שלחו פסיכיאטר שתוך 10 דקות איבחן אותי בעל הפרעת אישיות סכיזואידית כפי הניראה (כך כתב) סכיזופרניה פרנואידית.מאז ועד היום לא קיבלתי שום טיפול.גרתי אצל הוריי ולא עבדתי.ללא תרופות וללא שיחות.היום אני בגיל 56,ניפצעתי קשה בתאונת דרכים,אחוזי הנכות הועלו אוטומטית למאה .עדיין לא קיבלתי שום טיפול נפשי.האם יש דרך למחוק את האבחנה שניתנה לי אז?

לקריאה נוספת והעמקה
17/02/2009 | 21:57 | מאת: ענת תנעמי

עמי ערב טוב, היות והפורום שלנו עוסק בנושאי שיקום איננו יכולים לענות על שאלות הקשורות לאבחנה. אני מציעה להעלות את השאלה בפורום פסיכיאטריה. להלן הקישור: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-2212,m-Doctors,a-Forums.html#59446_59087 ענת

17/02/2009 | 06:52 | מאת: איוון אינשטיין

אני סובלת מהפרעת אישיות פלוס דיכאון נקבעה לי 50%נכות בשל כך סעיף עיקרי 34 סעיף משנה 2 . רשום גם אסטמה ( אבל זו כנראה אמפזימה) כיום 20% סעיף עיקרי 6 סעיף מ משני : ב . כמו כן גסטריטיס 10% נכות . סעיף עיקרי 12 , סעיף משני ד (או צ) א II=2. השמנת יתר 10% נכות סעיף עיקרי 3 סעיף משני ב (ד) . אני לא מסוגלת לעמוד במטלות של ניקיון ותחזוק כללי של דירת מגורי , בנוסף אני לא מסוגלת לבשל , אני זקוקה לסומכת ולטיפול שיניים מאסיבי , ויתכן שגם קורס כלשהו . האם אני זכאית לסל שיקום . והאם העובדה שנשאר לי עוד קצת כסף מהלוואה וחלק של דירה שרשום על שמי יכול למנוע ממני לקבל סל שיקום למרות שאני לא מצליחה לעבוד כרגע ורוב היום אני במיטה .

לקריאה נוספת והעמקה

איווון שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, נשמע שאת מתמודדת עם הרבה עניינים לא פשוטים בכלל אבל שחשוב לך בכל זאת להתקדם ולשפר את מצבך. התשובה שיש לי עבורך פשוטה בתכלית: כל אדם שיש לו 40% נכות פסיכיאטרית ומעלה זכאי לסל שיקום. כל הדברים שציינת שאת צריכה הם דברים שאפשר לקבל דרך סל השיקום (סומכת, טיפול שיניים) ועוד רבים אחרים (דיור, תעסוקה, השכלה, מועדון חברתי). העובדה שנשאר לך כסף מהלוואה או חלק של דירה רשום על שמך לא מעלה ולא מוריד. אני מאחלת לך הרבה בריאות והצלחה ענת

שיקום http://www.שיקום.ws

16/02/2009 | 14:57 | מאת: מבקש התייעצות

חברי הפורום שלום רב, האם יש מסגרות לימוד / הכנה לבגרויות לנפגעי נפש, שלא דרך סל שיקום , לבחור בן 22 שמשתוקק ללמוד לימודים כלליים וגם לימודים מקצועיים כמו מחשב ועוד- (יש לו הפרעות קשב וריכוז). ודרך סל שיקום מה יש להציע בתחום הלימודים? תודה רבה לכם

16/02/2009 | 18:42 | מאת: מירב - רכזת פרויקט 'אפיק'

פרויקט אפיק - פרויקט ייחודי לנפגעי נפש בתחום הלימודים והעבודה. מצורף קישור לאתר - http://www.mashak.co.il/services3.htm

16/02/2009 | 23:20 | מאת: ענת תנעמי

למבקש ההתייעצות ערב טוב וברוך הבא לפורום שלנו, ראשית, תודה למירב על המידע והקישור לאתר של פרוייקט אפיק. לגבי מסגרות לימודים נוספות - דרך סל השיקום יש מסגרות של השכלה בתחומים שונים. הן השלמת בגרויות והן קורסי מחשב וכד'. מעבר לכך, יש אפשרויות להשכלה דרך מחלקת השיקום של הביטוח הלאומי. לצורך כך צריך לפנות לביטוח הלאומי ולבקש למנות עובדת שיקום. בכל מקרה שיהיה בהצלחה ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום ענת

12/02/2009 | 17:33 | מאת: סימה

בן מכרים (צעיר בן 22) אושפז לראשונה כששוחרר (לפני כחודשיים) קיבל מכתב עם אבחנה של סכיזופרניה. שאלתי: האם על סמך מכתב שחרור אפשר שיקבל קיצבת נכות, בכמה כסף מדובר, האם זה לכל החיים, האם גם נלקח בחשבון את המצב הכלכלי של הוריו? מדובר בבעיה כואבת של אי מוכנות לטיפול תרופתי , ושהמשפחה בעצמה קורסת תחתת הנטל הנפשי - כשהם צופים בבנם הסובל, ואין ביכולתם לשכנעו לקבל הטיפול. מה ניתן לעשות באם החולה שוכב כל היום במיטה ולא מוכן לקבל טיפול תרופתי - האם למחלקת השיקום אין שירות של עובדים סוציאליים שיוצרים קשר כדי לבדוק באם החולה נוטל הכדורים , לנסות לשכנע אותו, להסביר לו. אנא התייחסותכם ומודה על כך מראש,

לקריאה נוספת והעמקה
12/02/2009 | 19:02 | מאת: ענת תנעמי

סימה ערב טוב וברוכה הבאה לפורום שלנו, ראשית, כל הכבוד על האכפתיות לגבי המכרים ובנם שהביאה אותך לפנות אלינו. אשתדל לענות על ראשון ראשון ואחרון אחרון כמיטב יכולתי. (אציין במאמר מוסגר שבני מומחה ממני לגבי זכויות בביטוח הלאומי, אני אשתדל לענות אבל אבקש ממנו להוסיף לתשובתי). אפשר לפנות לביטוח הלאומי והקצבה נקבעת רק לאחר וועדה רפואית של המוסד עצמו ולא על פי מכתב השחרור מבית החולים. בקצבה לאדם רווק מדובר בכ-2000 ש"ח לחודש כאשר זאת קיבצת אי כושר מלאה. חשוב לציין שגובה הקיצבה אינו פונקציה על מספר אחוזי הנכות אלא של מספר אחוזי אי כושר ההשתכרות. (דהיינו יכול להיות אדם בעל 100% נכות אבל עם יכולת השתכרות מלאה ואז הוא לא יקבל קיצבה). בקיצבת אי כושר מלאה (75% ומעלה) מדובר לאדם יחיד בכ-2000 ש"ח לחודש. בדרך כלל נקבעת ראשית קיצבה זמנית ורק לאחר זמן היא הופכת קבועה. הקיצבה יכולה להשתנות או להתבטל כאשר האדם חוזר לכושר עבודה ומשתכר למחייתו. לגבי שאלתך השניה. זה נשמע אכן קשה מאוד לאדם ולמשפחה שסובבת אותו, אבל, אם האדם אינו במצב שהוא מסכן את עצמו או את סביבתו אין דרך להכריחו לקחת טיפול תרופתי. במערך השיקום, למיטב ידיעתי, אין עובדים סוציאליים שתפקידם ליצור קשר על מנת לבדוק אם האדם נוטל טיפול תרופתי או לשכנעו לעשות זאת. לעיתים, כאשר האדם משתחרר מבית החולים ומוזמן להמשך מעקב במרפאה אז עובד סוציאלי או פסיכיאטר במרפאה ינסה לשכנעו לעשות זאת. אבל, שוב אם אין מצב של מסוכנות אין אפשרות להכריח. אני מקווה שעזרתי אפילו במעט,מקווה שהבן של מכרייך ירגיש טוב יותר ושלהם יעמדו כוחותיהם ללוות אותו במצב בו הוא נמצא. ענת

13/02/2009 | 13:40 | מאת: משתקם

סימה שלום... כמו ענת, הרגישות שלך לבן המכרים מרגשת....(מזכירה לי חברת משפחה שלי) א. גם אני- אני הייתי ממש כמוהו ושכבתי במיטה למעלה משנה... מסרב לכל. ב. כדורים- אני לא מאמין גדול בכדורים. ג. סל שיקום- אני ממליץ בחום לספר לחברייך על סל השיקום... מהו?... אחרי קיצבת נכות (שבמקרה של סכיזופרניה, די קל לקבל) אני הוגדרתי כך בתחילת הדרך, ואחרי זה אפשר לגשת לוועדת שיקום ולקבל את הסל-שיעניק אישור לןמגורים בהוסטל. ה. הוסטל- אחרי שנה וחצי במיטה סרבתי בתוקף ללכת להוסטל, והייתי מעמסה על משפחתי, אני חייב לציין שהסבל של ההורים לעיתים קשה יותר, ולדעתי הם צרכים טיפול מקביל. ו. הגעתי להוסטל וכעסתי על הניתוק ממשפחתי!!!... כיום אני מבין שללא הניתוק הזה, לא הייתי יכול לכתוב מיכתב זה. ז. משפחה לא יכולה לטפל כמו מערכת השיקום, אימי ניסתה במשך שנה וחצי. ח. לגביי הכדורים- אולי תכירי לו אנשים שסובלים מאותה מחלה, והוא יבין שיש כדורים שעוזרים. ליצור קשר עם אנשים שעברו חוויה דומה חיזק אותי בדרך הקשה במעלה ההר הסזיפי של מחלת הנפש. משתקם.

18/12/2011 | 17:06 | מאת: סכיזו OCD פיברומיאלגיה

כדורים נגד סכיזופרניה עוזרים רק ב 50 אחוז מהמקרים ל 50 אחוזים האחרים שום כדור אנטי פסיכוטי לא יעזור לכל הכדורים האנט פסיכוטים-תופעות לואי מאד קשות ואם הם לא עוזרות? אין אפילו טעם להמשיך ליטול התרפות האלה הם בעיה רצינית ראשית בגלל שברוה המקרים הן לא עוזרות מעט מאד מיקרים אדם ששומע קולות או מניש קולות של אחרים נוטל תרוםה אנט פסיכוטית-והופה היי הוא לא שומע קולות לא מנחש לה הוזה לא מדמיין-איזה יופי? בא ניתן להם תרופה אנטפסיכוטית הם יגמלו מהתסמינים החיוביים ואזנשלח את כולם לעבוד סכיזופרניה היא מחלה בעלת כמה מרכיבים אותם לפחות על סמך חוויותי האחישיות אנמק ואומר מהן באפן הדרגתי 1אתה לא אדם חברותי-ולא מסתדר עם אחרים 2 אתה מבלה את רוב זמנך בחדר ההאזנה למוסיקה (כמו באוטיזם) 3יש לך אי חשר מיני-או לסירוגין דחפים מיניים לרוב ביזארים 4 אתה נמצע בריב עם כל הסובבים אותך ולכן גם הם זקוקים או יזקקו לטיפול פסיכיאטרי 5 יתחנו התפרצויות זעם בכי בלתי נשלטות 6 לרוב הששכנים מודעים למחלתך גם מבלי שתגלה להם 7 יש לך הפרעה קונגקטיבית אתה לא מסוגל לערוך חשבונות בנק8 סכיזופרני הוא כמו אינפנטיל הוא צריך השגחה כי הוא לא ברמה בא הוא יכול לשלוט על זכויותיו ולכן הוא צריך ליווי משפחתי לכל מקום מביטוח לאומי ועד אישפוז בבית חולים או בירור פסיכיאטרי 8 חולה סכיזופפרני יכול להאמין או לחשוב שהוא בריא לחלוטין בעיקר עקב פארנויות כמו מה יחשבו עלי? האם אחי יגרש אתי מביתו אישתו וילדיו 9 חולה סכיזופרני נתקל בטראומה עקב תופעות לואי של התרופות ואז הוא חלילה עשוי לשקר שהוא איננו חולה ומלבד שלא יטול את התרופות-שבדררך כלל בוא נגיד באידיש דזל בזך התרופות האלה 10 ההורים תמיד חיים באשליה שהתרופות יעזרו והיא יתחיל ליחיוצת חיים נורמאלים-מאד נדיר קיים רק באחוז מזערי של המקיקרים 11 עוד לא אוכך שסכיזופרניה נגרמת מעודף דופאמין אבל תרופות אנט פסיכוטיות יש שורה של תופעות לואי שאם יש לסכיזופרני קצת IQ הוא יחשוב אלף פעמים אם לקחת אותם 12 במחלקות הסגורות נותנים להם תרופות בניגוד לרצונם 13 אישפוז פסיכיאטרי כפוי גןרם ל PTSD למשך כל החיים 14 בנוסף התרופות האלה יש עוצמות נזק שעולות על התועלת וברוב המקרים אין תועלת 15 אדם מסוכן שנוטל תרופה אנטי פסיכוטית הופך להיות צמח או זומבי הוא שמן הסוכר שלו גבוה ערכי לפידים הוא רועד 16 סכיזופרני הוא לא פסיכי גם אם הוא צטייר כך באמת יש לו רגשות פנימיים על פי רוב אישיות נרקסיסטית אבל רגשות כלפי עצמו יש לו וברמה גבוהה מאד הסכיזופרני נורא רגיש לעצמו או לסביבה שלו (פארנויות) 17 בסכיזופרניה יש קולות הזיות (פנטזיות) דמיונות שוא הוא עלול להרגיש שהוא קרין ב טלויזיה או האפיפיור או המשיח או להכנס לאקסטזה משיחית כמו נדמה לי שאני נביא שאני בקשר אם אלהים -באופן הדתי סכיזופרני יכול לחוש פארנויות מגיהנום מחטא שהוא ביצע 18 סכיזופרניה יכולה לבוא יחד עם OCD דיכאון ומרכיבים אוטיסטים כביכול 19 בדיקה פסיכומטרית פשוטה יכולה לעלות על סכיזופרניה בקלי קלות 20 לרוב לסככיזופרני יש בעיה בריכוז 21 לסכיזופרני יש התפרצויות זעם והוא עשוי להטריד אחרים בטלפון -נורא אופיני וטיפפוסי לחולה סכיזופרני 22 לרוב הוא מתעצל להתקלח הוא מסריח מקילומטר קשב לו להתגלח והוא יכוך במשך שנים לא לצחצח את שיניו 23 סכיזופרני עלול לשכוח שצריך לשתות לפחות חצי ליטר מיים ביום בדרך כלל אכילתו מופרזת גם ביקיצת לילה הוא אוכל בכמויות מוגזמות 24 רוב הסכיזופרנים מעשנים בשרשרת-אך ישנם סכיזופרנים שלא מעשנים בכלל ובכול זאת הם לא פחות סכיזופרנים אלה יותר ההיתי אומר אינטלגנטים או תרבותיים מסכיזופרנים בעלי פיגור שילי 25 לרוב הסכיזופרנים רמת IQ נמוכה עד בינונית כאשר כל התקף פסיכוטי גורם להפרעה שיכלית 26-לרוב סכיזופרני לא יודע כמה זה 9 פלוס 7 ולכן מאבחן טוב יאתר סכיזופרניה די בקלות 27 סכיזופרני לא עומד על זכויותיו הוא לא יכול לבצע חשבונות בנק (כמו תינוק) הוא לא יודע מה שווי ערך הבית שלו נמשל או כמה משכנתה הוא משלם כל חודש 28 סכיזופרני לא מסוגל להשתתף בכנס ועד הבית-יש לו ליקויים שכליים(גם אם הוא אינטלגנטי מבחינה תרבותית או פיקח) קשיי התרכזות קשיים אורגנים (קשה לו נמשל להרכיב את ה TV החדשה) והוא חבקש מעזרה מהוריו(שלרוב הוא מסוכסך איתם כמובן) או אחין שנטשו אותו מזמן 29 סכיזופרני רוצה לבלות את רוב זמנו על יד המחשב או במיטה תוך שמעת מוסיקה הם אהבים כלי נגינה (לא כולם) כמו גיטרה או פסנטר (רק במידה שהסכיזופרניה פרצה אחרי שהם למדו לנגן) היות והתקפי סכיזופרניה (במיוחד פסיכוטים) נורמים להפרעה שיכלית 30 סכיזופרני לא יכול ללמד את ילדיו כלום או גם לא יוצר תיקשורת אים מלבד חיבוק קל שיר ערש לתינוק לפעמים נשיקות סכיזופרני לא משחק עם ילדיו (הוא חי בעולם משלו כמו אוטיסט) 31 יש מרכיב "הכביכול אוטיסטי" והדיכאוני 32 גן\ם אם ישנה רימיסיה חולה סכיזופרני יתקשה לתפקד לחלוטין הוא לא ינקה את הביית יחליף אתת מצעיו לא ידאג לילדיו (כמו בישול) לא יתענין בצריכיהם הילד עלול להיות בחוץ והחולה הסכיזופרני אפאטי לחלוטין 33 חולה סכיזופרני יכול (במקרה הטוב) לצייר 7 צורות אבל הוא לא יזכור אף אחת מהן (אני מדבר מנסיון אישי) לכן עי בדיקה פסיכומטרית פשוטה-רואים את ההפרעה הקונגקטיבית הקשה החמורה או לא פחות חמורה פי כמה מאותם קולות שצצים לו 34 סכיזופרני לא יכול ליחיות לבד ללא הורה מטפל מלווה או במקרה הטוב אישה שתדאג לכול לצרכיו בדומה לתינוק בן 5-10 35 כמו באוטיזם סכיזופרני לא מסתר בעבודה קוראים לו פסיכי מפגר אידיוט דביל -ואז חולה סכיזופרני נעלב עשוי להפגע ולכן על מנת שהוא לא יפגע ויעלב (זה לא אנושי) הוא עשוי להגיב 36 חולה סכיזופרני לא מסוגל לעבוד כי הוא חולמני מידי זומבי מדי ומרוכז רק בעצמו זה שהסמינים החיובים אינם-שהתסמינים החיובים ישנם -הוא שבר קלי 37 נמשל הוא יכול לשבת במחשב ולהקליד מה הוא חושב מדברים אליו24 שעות מבלי לאכול או לשתות ופעמים נדמה לו שאחרי 13 שעות הוא בילה רק 3 שעות על המחשב (כי הוא מנותק מהמציעות) הוא לא זוכר תאריכי לידה של ילדיו לא זוכר את מספר הטלפון הסוללרי שלו אם זנ מעל ל 6 ספרות בקיצור-זה סכיזופרניה על קצה המזלג

2 מקומות לכניסה מיידית לדיור מוגן שיקומי של עמותת 'מרפא לנפש' הדירה מאובזרת ונמצאת במקום שקט במרכז בני ברק הדיור מיועד לנפגעי נפש שעברו ועדת סל שיקום וקבלו אישור לדיור מוגן,המעונינים לקיים אורח חיים דתי בדירה לפרטים ניתן לפנות למנהל הדיור יאיר: נייד 0544504033 פקס 0346181991

12/02/2009 | 18:48 | מאת: ענת תנעמי

11/02/2009 | 12:42 | מאת: עמי

אפשר ליצור איתכם קשר טלפוני ?

11/02/2009 | 13:20 | מאת: ענת תנעמי

עמי שלום, אני מעדיפה שתכתוב את שאלתך בפורום או לחילופין, אתה יכול לשלוח במייל. יום טוב ענת

שלום רב, שמי גבע צין (32) בבעלותי כלביית גבע הנמצאת בדרום הארץ ליד באר - שבע... בכלבייה בית מחסה כלבים עזובים אשר עוברים תהליך הכשרה ובסופו הם מאולפים לשמירה ולא לאכול מזרים. את הכלבים מאלפים גברים ונשים עם נכות נפשית כזו או אחרת. מדובר על עבודה מהנה וייחודית המשלבת בה רגעים של אושר וסיפוק.הכלבים האומללים שננטשו זוכים ליחס חם ומגע מצד ה"כלבנים" אשר משקמים את הכלבים ונותנים להם ביטחון ותחושת ניצחון. אשמח לקבל פיניות מצד מדריכים המחפשים פיתרונות תעסוקה למתמודדים/ות 052-2962763 גבע

לקריאה נוספת והעמקה

גבע שלום רב, אני ממש שמחה שהעלית את המידע החשוב הזה לפורום שלנו. אני חושבת שאתם עושים עבודת קודש לכל הכיוונים. כמובן בעניין העסקת אנשים שמתמודדים עם מחלת נפש בעבודה בעלת משמעות וביחד עם זאת עבודת הצלה לכלבים עזובים. יישר כח ענת

11/02/2009 | 13:17 | מאת: מעודון חיבור טבעי

שלום. שמי עמיר ואני מדריך במועדון תעסוקתי , בעל בעלי חיים, גינון... אשמח להעביר את הודעתך לרוחמה מנהלת המועדון. יישר כח.

לנו בעצמנו מתייחסים לפעמים כמו כלבים עזובים.... קצת אירונית ההצעה שלך....

10/02/2009 | 01:09 | מאת: אסירה

אני אסירה בתוך החיים שלי. 33 שנים אני כלואה כמו בתוך כלוב בחיים שאני לא רוצה, לא אוהבת, לא ממצה, לא נהנית. כלואה. עובדת במה שאני לא אוהבת, מרוויחה בקושי, אין לי זוגיות שאני כמהה לה כל כך, אני בודדה עד כדי כאב, אין לי חברי אמת, ואני קמה כל בוקר ליום חדש בכוחותיי האחרונים. ממשיכה מתוך אינרציה, מנסה להלחם, לחייך, לשכנע את עצמי שיש סיכוי ליום טוב יותר, שהמזל שלי יתדפק היום על דלת ביתי. והוא לא. נמאס לי להיות כל כך חולה, כל פעם בדיקות, תרופות, כאבים. אני כבר לא יודעת מה מזין את מה יותר - מצבי הגופני הרעוע את מצבי הנפשי, או מצבי הנפשי הרעוע את מצבי הגופני. והייתי אצל כולם: רופאים קונבנציונאלים מכל המינים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מטפלים ברייקי, ובהילינג, בפרחי באך, בדיקור סיני, בדמיון מודרך, בשיאצו, אפילו אצל רבנים ומתקשרים הייתי. וכלום. בכל פעם אני מלאת תקווה מחודשת שהנה... אוטוטו חיי משתנים - הקללה הנוראית הזאת שרובצת עלי תעלם - והיא לא. ואני קמה לעוד יום של מוות. רק הגוף הפיזי שלי חי - הנשמה שלי מתה כל יום עוד קצת. הלוואי והיה לי האומץ לגאול אותה מהכאב הזה, לשחרר אותה לחופשי, מהגוף הפיזי שלי, מהקיום העגום הזה. אבל אין לי. וגם התקווה והאמונה שיש מזור לכל הכאב הזה, וחיים אחרים מסתתרים להם ממש מעבר לפינה עם עוד קצת מאמץ - הולכת ונעלמת לה עוד ועוד בכל יום. אני לא מסוגלת יותר.

10/02/2009 | 07:38 | מאת: עמיר

לום לך , קראתי את מה שכתבת... אני רק מנסה להציע עזרה, הייתי במקום הזה, כל כך הרבה זמן, אין לי תשבות, רק זמן. זמן ועוד זמן. אני חש כי את זקוקה לחברה, א. אני מזמין אותך לקפה. ב. אני מזמין אותך לערב קריוקי... ג. אני מזמין אותך לחוג תיאטרון. ד. אני מזמין אותך (את כותבת מדהים) להיות חלרק ממערכת עיתון למשתקמים. ןלסיום... יש לי ידידה פה בהוסטל, ראינו את הסרט 'יס- מן' , הסרט מספר על אדם שתמיד אומר 'לא' ומיום שהוא אומר 'כן!' חייו משתנים ללא היכר. אז תגידיyes

12/02/2009 | 09:36 | מאת: נודניק

הי.... תאמני או לא, חשבתי עלייך בלילה, רצתי לראות עם עוד אנשים יכתבו, למרבה הפטעתי כנראה יש פחד מסויים, בגלל הכותרת, אך אני רואה בתוך המילים שלך כישרון, יכולת הבעה וחוכמה... (גם אותי לקחו לכל המטפלים) מדיקור סיני, טיפול הומאופאטי, ברכות וקמעות... וכו'... אכל מה שבאמת הציל אותי זו החברה פה בהוסטל, שלושה חודשים לא דברתי כשהגעתי, ולפתע הקשר עם האנשים, כל היום, הביחד, שיקם אותי בדרך שלעולם לא הכרתי. יש משפט שאומר : "או חברותה או מתותה!!! " ... אז אני שוב מזמין אותך אלי, ... קריוקי, חוג תיאטרון, (אשלח לך את העיתון 'דיאלוג' שאני עורך) מה שתרצי, רק אנא אל תסתגרי במחשבות, תני לחיים להוביל... הייתי במקום שלך!!!!... והיום כל בוקר שאני מתעורר אני מודה , למדתי להעריך את החיים, כמה הם נפלאים, בדרך הקשה. שלך עמיר הוסטל בית שני רמת גן

08/02/2009 | 22:17 | מאת: מיטל3

אני מבינה שבין השאר בסל שיקום ניתן לקבל חונכת, סומכת ועוסית. מה ההבדל בין תחומי העזרה והפעילות שכל אחת מהן עושה? מבינה שסומכת ועוסית באות במקביל במסגרת דיור מוגן. מה קורה אם קיים צורך בחונכת ועוסית? חסרה לי מאד מישהי עם ידע לגבי אפשרויות השיקום שלי בכלל ובעבודה וזכאות במסגרות שונות. לחונכת הנוכחית אין כל ידע בנושא. בתודה מקרב לב!!

לקריאה נוספת והעמקה
09/02/2009 | 06:34 | מאת: בני כהן

למיטל3 שלום וברוכה הבאה לפורום, שירותי סמך וחונכות ניתנים בד"כ לאנשים שלא נמצאים במסגרת של הוסטל או דיור מוגן. סומכת אמורה ללוות, להדריך ולעזור בד"כ במיומנות ובפעילויות שבתוך הבית (למשל : ניקיון , בישול וכד'), וחונכת בד"כ אמורה לעזור עם מיומנות ופעילויות שמחוץ לבית בעיקר מה שקשור לפעילות חברה ופנאי . עו"ס הוא איש מקצוע שבד"כ מקיים שיחות עם המשתקם ומקיים קשר עם גורמים נוספים שקשורים לשיקומו במטרה לקדם את תוכנית השיקום האישית של המשתקם. בדיור מוגן (וגם בהוסטל) יש לכל דייר/משתקם ליווי גם ע"י איש מקצוע (לא בהכרח עו"ס, יכול להיות גם ממקצוע טיפולי אחר כמו למשל : פסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק וכד') וגם ע"י מדריך/ת שיקום. נשמח לענות על כל שאלה נוספת שיש לך לגבי סל שיקום, בני

11/02/2009 | 10:45 | מאת: מיטל 3

לבני שלום תודה על המענה!! לגבי ההודעה הנפרדת השנייה שלי הבנת הכל נכון מאד. אני מתנצלת מראש על אורך הודעתי. מה תפקידו של מדריך השיקום? אני גרה בביתי לבד בדירה שכורה. הייתי מאד מעוניינת בהמשך החונכות וזקוקה אף לתוספת שעות חונכות והרכזת בנתן בדעה שלי. השאלה אם מאשרים דבר כזה. כמו כן מעוניינת וזקוקה לליווי ע"י איש מקצוע כמו עוסית וכד שיקיים קשר עם גורמים נוספים וכד' במטרה ונושא חיפוש עבודה ועוד במטרה לקדם את השיקום. גם רכזת החונכות בנתן בדעה כזאת וחושבת שכדאי שיהיה לי דיור מוגן. הבעיה שאמרו לי בוועדה הקודמת לפני שנה שזה או חונכת או דיור מוגן ואז נאמר לי שמקבלים בדיור המוגן איש מקצוע כעוסית וסומכת. היתה לי האופציה אז לבחור בין חונכת או דיור מוגן וויתרתי על הדיור המוגן כי העדפתי החונכת. כאמור קיים צורך גם בליווי של איש מקצוע בנוסף לחונכת שאינה מתמצאת אך אין פוזיציה כזאת בסל שיקום יחד עם חונכות. אלא אם כן המצב השתנה וכיום במקום סומכת יש מדריך שיקום בדיור המוגן כמו שכתבת ואינני יודעת מה תפקידו והאם דומה בתפקידו לחונכת. העניין הוא שמאד קשה לי גם לוותר על החונכת הנוכחית שמאד טובה לי ואמור להסתיים לצערי עוד כמה שבועות אם הוועדה תחליט על דיור מוגן.גם אם מדריך שיקומי דומה לחונכת אני בבעיה כי יקשה עליי לוותר על החונכת הנוכחית. האם בכל זאת אפשרי לקבל חונכת יחד עם איש מקצוע? המון תודות לך בני מכל הלב!!

08/02/2009 | 22:12 | מאת: מיטל3

שלום רב! אני מקבלת חונכת במסגרת סל שיקום מזה כשנה דרך חברת נתן. כעת הסתיימה השנה שאושרה בועדה והוועדה אמורה להתכנס שוב בהקדם. מי אמור לרכז את נושא תיאום הטיפול? רציתי לבקש בוועדת סל שיקום דברים נוספים. בזמנו הבקשה לסל שיקום הוגשה דרך העוסית בתהש. אני לא מטופלת כיום במרפאת בריאות הנפש בתהש ולמעשה כבר כמה שנים אלא במכבי. האם למרות זאת תיאום הטיפול אמור להיות דרך העוסית בתה"ש? למעשה אינני יודעת כלל אם היא נחשבת למתאמת טיפול. היכן ניתן למצוא מתאמי טיפול באיזור רמת גן גבעתיים ות"א? בברכה ובתודה מראש!!

לקריאה נוספת והעמקה
09/02/2009 | 06:40 | מאת: בני כהן

למיטל3 שלום רב, תיאום טיפול הוא למעשה גם סוג של שרות של סל שיקום , אבל לצערנו נכון להיום הוא ניתן בצורה מאד מוגבלת. ממה שאני מבין אמורה להיות לך בקרוב ועדת מעקב של סל שיקום ואת מעוניינת לבקש שירותים נוספים ו/או אחרים מלבד החונכות שקבלת בשנה האחרונה. את כותבת שכבר כמה שנים את מטופלת במכבי (אני מניח שאת מתכוונת שיש לך שם פסיכיאטר/ית) ולא בתה"ש, ומצד שני את כותבת שלפני שנה נעשתה פניה לסל שיקום ע"י עוס"ית מתה"ש שבעקבותיה קבלת בשנה האחרונה שרותי חונכות מנתן? כדאי לך לנסות לדבר ולהתייעץ עם רכזת החונכות של נתן או לנסות ולחדש את הקשר עם העוס"ית מתה"ש (במידה והיית מרוצה מהטיפול שלה) או לפנות למרפאה לבריאות הנפש באזור מגוריך ולבקש מעוס"ית שם לעזור לך עם זה. שיהיה בהצלחה, נשמח לענות על כל שאלה נוספת שיש לך, ובכלל נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום (את מוזמנת אם תרצי למשל לעדכן ולשתף בתוצאות הועדה), בני

09/02/2009 | 22:47 | מאת: יקי

שלום, אמור להיות בסל שיקום שירות של תיאום טיפול אך תפקודו בעיתי בשל תקצוב נמוך ועומס.בכל אופן "תיאום טיפול" הינה מומחיות מקצועית. את זכאית לפנות שוב לבריאות הנפש ולבקש עוסי"ת (דבר שפעמים רבות הינו מסורבל ולוקח זמן). את יכולה לפנות לרכזת של החונכות אך את צריכה להיות מיודעת שאין זה תפקידה וכן שיכול להיות ניגוד אינטרסים ( שניתן לעקוף אותו אם רוצים) מבחינתה להיות ספקית שירות שעובדת כמתאמת טיפול. יש אפשרות לפנות למגזר הפרטי.אם ברצונך לפנות למגזר הפרטי את יכולה לשאול בפורום ותקבלי שמות מנסיון שלהם. אך את צריכה לקחת בחשבון שמדובר בעלות כלכלית לא מבוטלת. כמו כן כפי שבני כתב ועדת המעקב משמשת כסוג של תיאום טיפול (קצת בעיתי) וכן בועדת סל שיקום יכולים למנות לך מתאם טיפול. הכי חשוב אל תוותרי. ממכתבך אני שומע שאת מעונינת להמשיך קדימה, זה נכון שיש מכשולים של המערכת (שאין תיאום טיפול כפי שצריך באזורך) אבל אל תתני לכך למנוע את מסע ההחלמה שלך. אני מוד שאני ביקורתי כלפי המערכת אבל המצב סביב תיאום טיפול הוא עגום. לשמחתי המערכת מנסה לשפר את המצב במחוז מרכז בפרויקט חדש של תיאום טיפול. יקי

08/02/2009 | 20:07 | מאת: נועם

שלום וברכה , הייתי מעוניין בהמלצות על מסגרות שיקום פרודוקטיביות . העדיפות שלי היא מקומות שיש בהם עבודה , רוחניות וטבע . מסגרת מלאה ותומכת של אנשי מיקצוע והדרכה. שיקום המאפשר מגורים ועצמאות בונה . מודה לכם מקרב לב על העזרה.

08/02/2009 | 21:26 | מאת: יקי סינגר

שאלות מצוינות, אבל חסר לי קצת אינפורמציה כדי לעזור: למה אתה מחפש התערבות שיקומית ? מה המטרה שלך ? למה אתה מתכוון בפרודקטיבי ? יקי

09/02/2009 | 01:02 | מאת: נועם

שלום יקי, אני מחפש מקום בשביל מכרה שלי שכרגע נמצאת באישפוז בפעם השנייה . מדובר בבחורה מאוד רגישה , אוהבת טבע ואמנות . כבר שנים אינה עצמאית ,בעלת קושי חברתי ונפשי. אני מחפש מסגרת על מנת שתוכל לרכוש מיומנוית עם תחושה של עשייה על מנת לשקם את הערכה והבטחון העצמי באווירה נעימה וירוקה עם אנשים מיקצועיים. דוגמא של מקום כזה "חירם" בקיבוץ הרדוף . רציתי לשמוע על עוד מקומות עם מישהו יכול להמליץ...

08/02/2009 | 19:35 | מאת: עמי

הסיפור הוא כזה: אדם שאובחן לפני שנים כבעל הפרעת אישיות סכיזופרנית ,ולא טופל אף פעם.היה מוכר בביטוח לאומי עם נכות גבוהה.לפני זמן מה עו אחוזי הנכות עקב תאונת דרכים.האיש לא מעוניין לקבל טיפול.בבריאות הנפש מתנים סל שיקום בשיתוף פעולה מצידו.האם זה נכון?

לקריאה נוספת והעמקה
09/02/2009 | 06:57 | מאת: בני כהן

לעמי שלום וברוך הבא לפורום, קשה מאד ואולי אפילו בלתי אפשרי לשקם אדם שלא מראה שום נכונות ולו המינמלית לשתף פעולה. שיקום לא ניתן בכפיה, והוא אכן דורש שיתוף פעולה מצד המשתקם. ואכן , מותר לועדת השיקום לדחות פנייה עקב חוסר שיתוף פעולה של הפונה. לא כל כך ברור לי איך אדם שלא טופל אף פעם מוכר בביטוח לאומי? וגם אם הוא לחלוטין לא רוצה לשתף פעולה אז לא כל כך ברור לי למשל איזה סוג של שרות הוא רוצה ו/או חושב לקבל מסל שיקום? אם תרצה להסביר ולפרט קצת יותר אז אולי נוכל לחשוב על דרך פעולה שתוכל לקדם את עניניו. בברכה, בני

09/02/2009 | 21:37 | מאת: עמי

לבני שלום,האדם שמוכר היה במשבל לפני שנים,הגיע פסיכיאטר לביתו ואיבחן אותו.הוא לא הסכים לקבל טיפול וחיי את חייו. עד שלפני חצי שנה נדרס על הכביש בעת רכיבת אופניים והתוצאה חבלת ראש קשה.היום יש בעיות קוגנטיביות בנוסף לרקע הנפשי.עדיין הוא לא מוכן ללכת לבריאות הנפש אבל אני אפוט שלו.האיש מדבר לעיניין,אינטילגנט,נעים לשיחה,לא מפריע לאף אחד.אינו פגוע מוטורית.עוס של בריאות הנפש לא מקדמת את סל השיקום ללא הגעתו למרפאה.האיש רווק,כרגע גר בבית הוריו הקשישים,אין לו דירה,אין לו רכוש וקצבת השרם הולכת למטפל שנימצא איתו.זה בינתיים.הוא לא מטופל בתרופות ומעולם לא טופל.

07/02/2009 | 22:33 | מאת: אבי

האם פסיכיאטר שקיבל מייל עם גידופים ממטופלו לשעבר יכול לנקוט נגדו בצעדים?

08/02/2009 | 01:37 | מאת: זה אבי אחר

עדיין מבקש תגובה על השאלה ממנהלי הפורום. בטעות השתמשתי בשם זהה למישהו אחר ששאל שאלה שאינה קשורה לשאלתי. סליחה

08/02/2009 | 13:54 | מאת: ענת תנעמי

אבי שלום וברוך הבא לפורום שלנו, אני חושבת שדין פסיכיאטר ומטופל לשעבר כדין כל אזרח ואזרח. הוא יכול לנקוט בצעדים כפי בחירתו. ענת

07/02/2009 | 00:19 | מאת: אבי

הסיבה שאני "לא רציתי להשתקם",ואני אומר את זה באופן כללי כי אני לא רוצה להתעמק יותר מיד במחלה עצמה,הסיבה היא בגלל שלא הגדרתי לעצמי נכון את השיקום,אני חשבתי בתומי שלאנשים אין זכות לפגוע בי שאני חולה ושאני רוצה לעזור לעצמי ולהשתקם,או שפשוט לא רציתי להתמודד עם זה שיש דבר שנקרא סטיגמה בעולם שלי.ומה שאני עשיתי זה להגדיר לעצמי שיקום כזה כמו כל שיקום מכל דבר, שפשוט שאתה מגיע לשיקום מלא של היכולות אתה סיימת את השיקום בהצלחה ויכול להמשיך הלאה בחיים שלך ולעשות דברים אחרים אולי דברים שאתה יותר רוצה לעשות,מן הסתם. אז מסתבר שזה לא ככה אחרי הכול,ושאתה מסיים את השיקום כויכול אתה אמור גם ללמוד איך להילחם עם הסטיגמה ככה שתוכל לחיות איתה בשלום.מה לעשות כולנו יצורים די מורכבים ושואפים לחיות בהרמוניה בעולם,ושאתה לא מרגיש שהעולם שלך מקבל אותך כמו שאתה שזה אומר חברים,בת זוג.מקום העבודה או הלימודים,בקיצור כמעט כל דבר-כנראה שהסטיגמה בבריאות הנפש כל כך חזקה שהיא לא תיעלם,בלשון המעטה,בזמן הקרוב.אז שקורה דבר כזה פשוט הבן אדם לא מסוגל לחיות עם עצמו בשלום,ובגלל הסיבה הזאת צריך להכליל את הנושא בשיקום מהמחלה,כי העולם מה לעשות מנסה לפגוע בך. אתה פשוט צריך להגיע למצב כזה שאתה כל כך חזק שהסטיגמה כבר לא תפריע לך וזה עוד מאמץ שצריך לעשות ואם אני לא טועה גם האחרון... בקיצור מה שאני חושב,שוב בגדול,שהסיבה שאני לא רציתי להשתקם זה בגלל שלא הגדרתי לעצמי נכון את השיקום וגם זה בגלל שלא יכלתי,יותר נכון-הגוף שלי לא יכל להכיל את האינפורמציה הזאת,אולי עכשיו הוא מתחיל להכיל את זה... אני הלכתי בדרך שעשתה לי רק טוב וברגע שהייתי כבר לא מאוזן ולמחלה הייתה תפיסה עליי או השפעה עליי אז בעצם מה שהיא עשתה זה לגרום לי לסבול-שזה אומר שהיא גרמה לי ללכת בדרך הפוכה למה שהייתי רגיל וזה סבל טהור. ואני חושב עוד דבר שבגלל שהשיקום הנפשי עדיין בחיתולים שלו - אין עדיין חוקי ברזל,פשוט דברים הם לא מאורגנים ולא מסודרים ולכן למחלה פה יש יותר חופש פעולה לנקוט נגדך.

08/02/2009 | 10:52 | מאת: אבי

צריך לציין שכל זה לא אומר שאני הולך לשנות את ההגדרה של השיקום,גם מהסיבה שהשיקום עבד לי מצויין לפני שהייתי לא מאוזן וזה התחיל להתקלקל בזמן שהייתי לא מאוזן. וגם מהסיבה שהעניין של להבין למה לא רציתי להשתקם,היה רק מניסיון להבין את עניין חוסר האיזון ורק בשביל זה.

05/02/2009 | 11:37 | מאת: ילדה

אני יודעת שישנה בעיה לקבל סל שיקום לבנות המאובחנות עם אנורקסיה. עד היום אני באמת לא מצליחה להבין את זה שהפרעת אכילה לא הוגדרה כהפרעה נפשית. ועל כן אנחנו הרבה פעמים לא זכאיות לשיקום. מה שיוצר מצב דיי מגוכח בעייני כי התפקוד לקויי בכל מצב.. לעיתים ישנו אישפוז כרוני. וחוסר תפקוד. אחחח הבירוקטרטיה מעולם לא הצלחתי להבין את זה. אבל השאלה שלי היא קצת אחרת. קיבלתי סל שיקום בעבר כדי שאכנס להוסטל.. אבל קיבלתי כחריג ועם המון תנאים שכולם היו קשורים במשקל שלי.. אחרי תקופה קצרה העיפו אותי מההוסטל ובעצם נשללה ממני הזכות לסל שיקום. כיוון שלטענתם הייתי לא מתאימה לשיקום. לא הצלחתי לעלות במשקל בזמן השהות בהוסטל וגם המשכתי לרדת. (מדובר בסה"כ ב 5 חודשים) האם אני יכולה להגיש בקשה מחדש לסל שיקום? אם אני מעוניינת ללמוד דרכם?

לקריאה נוספת והעמקה
05/02/2009 | 18:13 | מאת: ענת תנעמי

לילדה ערב טוב, אני חושבת שאת יכולה לנסות ולהגיש מחדש סל שיקום. אני באופן אישי נתקלתי במישהי שנשללו ממנה הזכויות ועברה שוב וועדה וקיבלה אותן מחדש. (האמת שזו שאני מדברת עליה עברה את הוועדה השניה במחוז אחר ושם כנראה לא ידעו שזכויותיה נשללו). גם יכול להיות שאם את רוצה רק השכלה הם בכלל לא יתנגדו. שההתנגדות מלכתחילה הייתה קשורה לכך שרצית שרות של דיור. מעבר לכל זה אם לא יאשרו לך יש גם וועדת ערר לסל שיקום שניתן לפנות אליה. בכל מקרה שיהיה בהצלחה ענת

05/02/2009 | 19:08 | מאת: ילדה

ראשית תודה על התגובה. שנית, הפעם הקודמת שאושר לי סל שיקום הוא אושר כחריג כיוון שחשבו שדיור בהוסטל זה הדבר שיעזור לי כחלק מתהליך החלמה. מה שלא ממש עבד. יש טעם בכלל להגיש שוב? עם אבחנה של אנורקסיה. בסה"כ מבחינת סל שיקום אני לא זכאית

04/02/2009 | 17:10 | מאת: טל

היי אני בן 24, אני עובד כבר שנה בנגרייה ובקרוב מתחיל תואר בתקשורת ופסיכולוגיה במכללת רעננה כרגע אני רוצה להוציא רישיון נהיגה אני מטופל ב5 mg ציפרלקס ו5 זיפרקסיה , שזה פחות או יותר רבע ממה שלקחתי לפני 7 שנים שאושפזתי, ההבחנה הרשמית היתה סכיזופרניה. הייתי רוצה לקבל אינפורמציה אולי מבין אנשים שכבר עברו את העניינים במשרד הרישוי איזה מידע יש להם אליי ומה אני מחוייב למסור להם. מה לגבי המכון לגאות, איזה מבחנים עושים לנו שם? מילאתי את כל מה שצריך אם זה בדיקת ראייה ובדיקת רופא, אבל אני אני פשוט מפחד להגיש תטפסים כי הבנתי שאם פוסלים אותך פעם אחת הבקשה הבאה נפסלת כמעט אוטמטית ע"ס הבקשה הראשונה, מאין רפואה פקידותית

05/02/2009 | 16:19 | מאת: מיכאל

היי טל אני עברתי את התהליך הזה אחרי שהיה לי כבר רישיון נהיגה במשך כמה שנים טובות, ובשבילי זה היה תהליך לא מאוד מסובך אבל די מרגיז ומעצבן, שכלל מעבר של מבחן פסיכולוגי (די מפגר למען האמת) במכון הרפואי של משרד הרישוי, לאחר מכן ריאיון עם פסיכולוגית. אחר כך הפסיכיאטר שלי העביר חומר אליהם והזומנתי לפגישה של פסיכיאטר של משרד הרישוי. בסוף התהליך השאירו לי את הרישיון בתוקף ולא שללו אותו. אבל הסיבה שזומנתי הייתה כי צה"ל דיווח עלי בגלל שקיבלתי פרופיל 21 במילואים. אחרת הם לא היו יודעים על זה בכלל. תראה, עקרונית, הכי טוב היה אם לא היית מדווח על זה וגמרנו. פשוט לא רושם את זה בטופס. הבעיה היא שרופא המשפחה שלך צריך לחתום לך על הטופס ואם רשום לו במחשב האבחנה והטיפול- מה שמן הסתם רשום- אז הוא חייב לדווח על זה. אז תצטרך לעבור את המבחן הפסיכולוגי הזה שתיארתי מקודם- זה לא ביג דיל ואין שום סיבה שלא תוכל לקבל רישיון. התרופות שלך גם בסדר גמור מבחינת עירנות...לא צריכה להיות שום בעיה, אבל תצטרך לעבור את התהליך. בהצלחה.... (שורה תחתונה: אין מה לחשוש בכלל מהעניין הזה, בן אדם...פשוט תגיש מה שצריך ותקבל את הרישיון... :) יום טוב מ.

03/02/2009 | 12:33 | מאת: חיה

תודה בני כהן על הכל ו תמיכה ..קיבלתי המון אינפורמציה..ו זה עזר לי מאוד. אני רק מקווה שכל השיקום דרך סל שיקום לא יפגע לי בעתיד,הרי זה לא קל לבוא לעבודות שאת יודעת שהם מודעים לבעיות שלך (לא משנה אם זה מפעל מוגן או עבודה נתמכת.אך נימאס לי להשלים עם המצב של חוסר תעסוקה ,למרות שמקבלים קיצבה. אך על מינת לרכוש בטחון ויכולת להאמין שאני כן שווה משהו ומסוגלת ליותר דברים בן אדם צריך להתחיל לפעול.ואני מקווה שזה דרך נכונה שבחרתי ,למרות החששות והתלבטויות שלי מה יהיה.למרות שיש לי קיצבה שעוזרת לי אך מצד שני כואב (כש אני יודעת על מה מקבלת),הלוואי שבעתיד שאני אגיד (כמו מיכאל מהפורום שאמר הצלחתי לגרום ככה שהורידו לי קיצבה),לא יודעת אולי גם אני אצליח מתישהו את זה,אך לי יהיה יותר קשה כי אני לא אקדמאית. בני כתב על חוק החדש שיוצא עוד כמה חודשים .אתה יכול לפרט יותר על מה מדובר?

04/02/2009 | 00:31 | מאת: בני כהן

חיה שלום, שמחתי לשמוע שהפורום מצליח לעזור לך. אני חייב להגיד שאני מסכים עם כל מה שכתבת בהודעה האחרונה, ובייחוד רציתי להדגיש את המילים "בן אדם צריך להתחיל לפעול". שיקום והחלמה הם תהליך, חייבים לצאת לדרך גם אם היא קשה, ונכון שבד"כ קשה מאד בהתחלה, אבל כל מסע ארוך מתחיל בצעד קטן שהוא בדרך כלל הצעד הקשה ביותר. אני יכול להגיד לך שמניסיוני האישי, הן כמי שעבר תהליך שיקום והן כמי שעובד היום בתחום השיקום ומלווה אנשים אחרים בתהליך, שכל אחד שמגלה נחישות, מתאמץ ומתמיד ההתקדמות וההישגים (שהם שונים מאדם לאדם) לא מאחרים להגיע. את יכולה לדפדף קצת בדפי הפורום ולהתרשם מסיפוריהם האישיים של אנשים שחזרו לעבוד בעבודה רגילה ,שלומדים בקורסים וגם באוניברסיטאות, שהתחתנו והקימו משפחות ולשאוב משם את התקווה. תאמיני בעצמך וביכולות שלך ועם מאמץ והרבה סבלנות, דברים לא קורים מהיום למחר ( כמו שאמרתי ואני שב ומדגיש מדובר בתהליך), תראי שדברים יתחילו לזוז. אל תפסיקי לחלום ולשאוף לעתיד טוב יותר, תציבי לעצמך מטרות ריאליות שמתאימות לרצונות שלך וצאי לדרך ותנסי לממש אותם. ובקשר לחוק החדש, התכוונתי ל"חוק לרון" שאמור להיכנס לתוקף ב-1.08.09. החוק אמור לשנות את כל מה שקשור לקבלת קצבת נכות כללית במקביל להשתכרות מעבודה. באופן כללי החוק יאפשר לאנשים לעבוד ולהשתכר ובמקביל לקבל קצבה, וככל שהם ירוויחו יותר מעבודה קצבתם החודשית תרד בהדרגה לפי גובה השכר שהם מקבלים. הנוהלים החדשים (לגבי דיווח וכו') לא ברורים כרגע עד הסוף, ובנוסף גם הדברים יהיו שונים מאדם לאדם ותלויים בנתוניו האישיים (כגון : נכה חדש או וותיק , נכה קשה או קל ועוד). ולכן אני לא יכול להתייחס באופן מדויק למקרה הפרטי שלך, כמו שאמרתי עדיף שתבדקי זאת ברגע שתתחילי לעבוד. שיהיה בהצלחה, ושתזכי לשיקום מוצלח, להחלמה ולשילוב מלא בקהילה, נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום ונשתדל כמיטב יכולתנו לייעץ , להתלבט ביחד , לתמוך ולעודד, בני

02/02/2009 | 16:29 | מאת: צרכן נותן שרות

השבוע אני מתחיל דרך חדשה, כצרכן נותן שירות. תודה לבני כהן שהיה מודל וחבר לאורך הדרך, זהו תחילתו של פרק חדש.... אני אכן משקשק , אך מאמין כי יש לי אותך לשאלות ותהיות... בני כהן... מומלץ!!!! בתודה והערכה עמיר

לקריאה נוספת והעמקה
03/02/2009 | 03:12 | מאת: מיכאל

מה? הוא מוצר? :-) מה זה הקטע הזה של צרכן....אני ממש לא אוהב את המושג הזה "צרכן". אם כבר "מתמודד" כבר יותר מוצלח.... להיות צרכן מזכיר לי מכשירים סלולרים או תור במקדונלדס או משהו כזה. לא הייתי רוצה שמי שמטפל בי יראה אותי כצרכן. אמנם זה עדיף בהרבה מאשר שהוא יראה אותי כמוגבל שצריך להחליט הכל עבורו. אבל נותן שירות לצרכן? אוממ...לא נשמע לי...הייתי מעדיף כבר מטפל או עוזר...או אפילו מורה! הכי טוב כמובן זה שותף לדרך או חבר- אבל על זה לא משלמים לאף אחד ובלתי אפשרי לשלם...! ;-)

03/02/2009 | 06:55 | מאת: בני כהן

היי מיכאל, קצת מפתיע אותי שאתה מתלהב מהמושג "מתמודד", מתמודד עם מה?.......עם מגבלה?.....עם נכות?............ :-) היה נדמה לי שאתה לא אוהב את המושגים האלו?............... :-) המושג "צרכן", הוא יבוא מארה"ב, ולכן אני מסכים שאם אתה חושב על צרכנים של מכשירים סלולריים בארץ (כאלה שחברות הסלולר עושים ככל שעולה על רוחם והצרכנים שותקים) אז לא לזה התכוון "המשורר". בתרבות האמריקאית המושג של צרכנות הוא בעל השפעה וכוח רב, חברה או מותג שיעשו דבר, כמו למשל, עליה לא גדולה במחיר הקפה, עלולים להיתקל בתגובה של "חרם צרכנים" כמעט גורף ומעבר לחברות המתחרות, מה שנותן בידי הצרכנים כוח להשפיע. נכון להיום שרותי השיקום בארץ ניתנים ע"י עמותות ויזמים פרטיים שמתחרים ביניהם, וזכותו של כל מי שזכאי לסל שיקום לבחור היכן הוא רוצה לקבל את השרות שאושר לו. מכאן שמקבלי השרות הם בעצם צרכנים, שאם הם יאמצו דרך של "צרכנות חכמה ונבונה" זה ייתן להם כוח להשפיע, ובייחוד מכיוון שמדובר על קבוצה גדולה מאד של אנשים. מכיוון שכולנו רוצים בדיוק את מה שכתבת, שהיחס הפטרוני של פעם (שבו המטפלים ואנשי השיקום החליטו הכול בעצמם מכיוון שהם יודעים טוב יותר מה טוב עבור המטופל שלהם) ילך ויעלם מהעולם, אז כדאי לנו מאד להשתמש באותו "כוח צרכני" על מנת להשפיע ולשנות. אז מה אתה אומר אולי בכל זאת עדיף "צרכן" על "מתמודד"? דרך אגב, היום כבר מאד "טרנדי" להשתמש במושג "לקוח", ומי יודע איזה מושג יהיה מחר............ :-) המשך יום נעים, ולהשתמע בפורום, בני

03/02/2009 | 06:43 | מאת: בני כהן

היי עמיר, עברה שנה מאז שענת ואני קבלנו את הזכות לנהל את הפורום הזה. במהלך השנה האחרונה היו פה הרבה הודעות שרגשו אותי, וגם תגובות של תודה והערכה שכמובן זה תמיד נעים לשמוע. אבל אני חייב להודות שבכל השנה הזו מעולם לא הרגשתי את מה שהרגשתי כאשר קראתי את הודעתך זו, פשוט אני לא יכול לתאר את זה במילים. נפלה בחלקי זכות גדולה להכיר אותך ולראות את הדברים המדהימים שאתה עושה. אז שוב, ברוך הבא ל"משפחת צרכנים נותני שרות", שיהיה בהצלחה בדרך החדשה, ואני כמובן בטוח שאתה הולך להצליח ובגדול. ואני חייב בהזדמנות זו לסיים עם ציטוט מדברים של ד"ר פטרישיה דיגן (ד"ר לפסיכולוגיה ומתמודדת) : "בחרנו בעבודה קשה מאוד. לפעמים אני חושבת שאנחנו קצת מוזרים אם בחרנו בכיוון זה של עבודה. כוונתי שמחשבים אינם דורשים מאיתנו לגדול, והתשלום יותר טוב. אבל אנחנו ממשיכים בעבודה זו ונאמנים לה. למה? בגלל שאנחנו חלק מקשר התקווה ואנחנו רואים בפנים של כל אדם עם בעיות פסיכיאטריות חיים אשר מחכים לאדמה טובה לגדול בה. אנחנו מחויבים ליצירת אותה אדמה." למיטב ידיעתי, ד"ר פטרישיה דיגן לא עסקה מעולם במחשבים ובכל זאת היא בחרה בהשוואה הזו, ואלי כמובן שהמשפט הזה מאד מדבר ונוגע. המשך יום נעים, ואני "יחזיק לך אצבעות" מחר בבוקר, למרות שממש אין צורך כי אני יודע ובטוח שהכול "ידפוק טיפ טופ"........ :-) בני

02/02/2009 | 10:04 | מאת: חיה

יקי סינגר כן יש לי עו"ס ,אך יש לי התלבטויות הרבה בין עבודה נתמכת ומוגנת.. כמו שבני כהן כתב שלא חובה להתחיל שיקום ממפעל מוגן ,אך יש לי שאלה.. אך על מינת לבקש עבודה נתמכת חייב לעבור איזהשהו פרק זמן מסויים אחרי וועדת קביעת אי כושר שמזקה בקיצבה מלאה ?שמעתי חצי שני?או שזה לא נכון..האם אישור של וועדה סל שיקום על תעסוקה נתמכת חייבים ישר לדווח לבטל"א..?

03/02/2009 | 07:03 | מאת: בני כהן

חיה בוקר טוב, מכל מה שאת כותבת אני מבין שאת מאד מעוניינת להגיע לתעסוקה נתמכת אבל לא בטוחה שיאשרו לך את זה (תקני אותי אם אני טועה). דרך הפורום אין לנו שום דרך להכיר אותך מקרוב ולדעת בדיוק מה קורה איתך נכון להיום ומכאן גם מה הכי מתאים לך נכון להיום. אני מסכים עם יקי שאם את מטופלת ע"י עו"ס שמכירה אותך היה כדאי לך להתייעץ איתה בנושא. בכל מקרה , את יכולה להגיש בקשה לתעסוקה נתמכת, ואם בוועדה יחשבו שזה לא מתאים ונכון עבורך להיום אז הם יציעו לך אלטרנטיבה (מפעל מוגן או תעסוקה מעברית כמו שענת כתבה). ושוב, בהמשך תוכלי להגיש בקשה לשינוי ולמעבר לתעסוקה נתמכת. ואולי בכלל יאשרו לך את בקשתך לתעסוקה נתמכת, בקצור , לא תדעי עד שלא תנסי. במידה ויש לך אישורים מביטוח לאומי על קבלת קצבת נכות (לפחות 40% נכות רפואית על רקע נפשי), את יכולה להגיש בקשה לסל שיקום, ואין שום צורך לחכות חצי שנה. כאשר מקבלים אישור של תעסוקה נתמכת אין שום צורך לדווח לבטל"א, צריך לפנות לאחת העמותות או החברות שמספקות שרותי תעסוקה נתמכת, שם תקבלי עובדת השמה שתעזור לך למצוא עבודה , וכאשר תתחילי לעבוד תבקשי הנחיות מעובדת ההשמה לגבי כל מה שקשור לדווח לביטוח לאומי (בייחוד לאור העובדה שבעוד מספר חודשים יכנס לתוקף חוק חדש ונהלים חדשים לגבי כל העניין הזה). מקווה שהצלחתי לענות על שאלותיך, נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

ברגע שיש לך אישור של 40% על רקע נפשי את יכולה לפנות לסל שיקום, לא צריך לחכות ולא צריך לדווח. אם יש לך עו"ס תתיעצי איתה, אם את לא סומכת עליה או שהיא לא מכירה את התחום את בהחלט יכולה להשתמש בועדה סל שיקום להתיעץ בה, כפי שנאמר זה אחת ממטרותיה ? חשוב להתחיל ופעמים רבות לומדים תוך כדי "תנועה/עשיה" יקי

01/02/2009 | 15:41 | מאת: ילדה

קיבלתי קצבת נכות לאחר שרותי הצבאי. מה שאומר ששרתי שרות צבאי מלא. אומנם הייתי חולה עוד קודם ובחרתי לא להצהיר על זה לצבא מבחירה אישית. למרות שזה התגלה בצבא וטופלתי במהלך השירות. אבל זה לא קשור לנושא. סיימתי את השירות והתחלתי לעבוד מהר מאוד הפסקתי בגלל המצב הנפשי. וחתמתי אבטלה. קיבלתי כמו כל החיילים המשוחררים את המענק הצבאי על עבודה מועדפת/ דמי אבטלה. לאחר תקופה באמת הוצאתי נכותכשנה לאחר מכן. וקיבלתי כסף גם רטרו אבל לא על התקופה של האבטלה מן הסתם. ביטוח לאומי תבעו אותי שאני חייבת להם את הכסף של המענק הצבאי... איך ולמה? ובאיזו זכות בכלל? הרי אם שירתתי בצבא אני זכאית לו כמו כל חייל משוחרר. בלי קשר לזה שאני כיום מקבלת קצבת נכות. הם טוענים שבתקופה שחתמתי אבטלה כבר לא יכולתי לעבוד באמת. יש להם אתת הזכות לקבוע עובדה כזאת בכלל? או לשלול זכויות של חיילים משוחררים? רק בגלל שהיום אני מוכרת נכה?

02/02/2009 | 07:07 | מאת: בני כהן

ל"ילדה" שלום וברוכה הבאה לפורום, כבר שמעתי הרבה סיפורים על כל מיני "תעלולים/תירוצים משפטיים" שבהם משתמשת מדינת ישראל כדי לחסוך קצת כסף, אבל האמת שבסיפור כזה עוד לא נתקלתי. אני חייב להגיד שעל פניו ממה שאת כותבת זה נשמע רע מאד, אין לי מושג אם זה חוקי, אבל גם אם זה חוקי זה בטוח מסריח. מצער מאד שכך נוהגת המדינה באנשים שתרמו למדינה, שרתו שרות צבאי מלא, ומקבלים יחס כפוי טובה מהמדינה. לדעתי האישית, היחס הזה של רשויות המדינה הוא אות קלון למדינת ישראל ומעיד על בעיה חמורה בערכים ובמוסר. לא יתכן שהמדינה תדרוש מאנשים לתת הכול (כולל להקריב את חייהם למען המדינה במהלך שרותם הצבאי), אבל כאשר קורה להם משהו, המדינה תתנער מהם ו/או תערים עליהם קשיים שונים ומשונים בבואם לממש את זכויותיהם (והדוגמאות לכך רבות מאד, לצערי הרב). מכיוון שאת כותבת שביטוח לאומי תבעו אותך , אז כדאי מאד שתפני לקבל ייעוץ משפטי מוסמך. (פורום זה עוסק בייעוץ בנושאי שיקום, ופה מדובר בסוגיה משפטית). שיהיה בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

30/01/2009 | 19:52 | מאת: חמאדה

למקבלי נכות כללית +שירותים מיוחדים האם זכאים לסל שיקום השאלה היא אם עושים סל שיקום האם אמשיך לקבל שירותים מיוחדים אודה לכם אם תענו לשאלתי

01/02/2009 | 09:35 | מאת: ענת תנעמי

חמאדה בוקר טוב וברוך הבא לפורום שלנו, אין מניעה לקבל סל שיקום למי שמקבל שירותים מיוחדים אלא אם זה כפל שרותים. למשל אם באמצעות השרותים המיוחדים מקבלים סומך/ת לא ניתן לקבל זאת גם דרך סל שיקום. אני מניחה שאותו דבר אמור גם לגבי המשך קבלת שירותים מיוחדים כאשר יש סל שיקום. דהיינו ביטוח לאומי לא יאשר שירותים שכבר יש דרך סל השיקום. מקוה שעניתי על השאלה בהצלחה ענת

30/01/2009 | 17:10 | מאת: חיה

תודה לבני וענת על תמיכה..אך יש לי הרבה שאלות פרטיות בנושא .ברצוני להמשיך לשאול ,אך לא הכל דרך הפורום.מה אפשר לעשות בנידון . ?אם לא אמשיך כאן . תודה על הכל ..

31/01/2009 | 12:25 | מאת: יקי סינגר

שלום חיה, זה מצוין שאת חוקרת ובודקת ורוצה לשאול. חשוב שתחשבי על התהליך של השימוש בסל שיקום כתהליך. אף לא נתקלתי בנוקשות של "סל שיקום" במידה ויש הגיון סביר בבקשות. כמו כן חשוב שתדעי שהחלטות הם ברי שינוי לאורך התהליך. חלק מתפקיד הועדה של סל שיקום זה גם להיות מקום להתיעצות וחשיבה. ולרוב הועדות הם נעימות ומסבירות פנים. כך שגם בועדה זה מקום טוב להתלבטות. יש גורם מקצועי שמלווה אותך כיום ? בעיקרון במרפאות לבריאות הנפש אמורים להיות גורמים מקצועים שיכולים לענות לך על שאלות פרטיות. יקי