פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

תודה לבני וענת על תמיכה..אך יש לי הרבה שאלות פרטיות בנושא .ברצוני להמשיך לשאול ,אך לא הכל דרך הפורום.מה אפשר לעשות בנידון . ?אם לא אמשיך כאן . תודה על הכל ..

שלום חיה, זה מצוין שאת חוקרת ובודקת ורוצה לשאול. חשוב שתחשבי על התהליך של השימוש בסל שיקום כתהליך. אף לא נתקלתי בנוקשות של "סל שיקום" במידה ויש הגיון סביר בבקשות. כמו כן חשוב שתדעי שהחלטות הם ברי שינוי לאורך התהליך. חלק מתפקיד הועדה של סל שיקום זה גם להיות מקום להתיעצות וחשיבה. ולרוב הועדות הם נעימות ומסבירות פנים. כך שגם בועדה זה מקום טוב להתלבטות. יש גורם מקצועי שמלווה אותך כיום ? בעיקרון במרפאות לבריאות הנפש אמורים להיות גורמים מקצועים שיכולים לענות לך על שאלות פרטיות. יקי

תודה לכולם ש נותנים לי פה ייעוץ ו תמיכה. כמו שהבנתי לכל משתקם ב סל שיקום תופרים לו חליפה אישית(של שיקום). בני כהן כתב שלא חובה לעבוד במפעל מוגן על מינת לקבל עבודה נתמכת..,אבל ועדת סל שיקום יכולה לאשר ו יכולה לא לאשר לגבי עבודה נתמכת..(ב תהליך התחלה כש בן אדם הרבה זמן היה בבית וקיבל קיצבה ברור שירצו לבדוק מסוגלות יכולת התמדה ב עבודה דרך מפעל מוגן),למרות שזה אי רצוני אך נראה לי זוהי הדרך היחידה להתקדם ולקבל עבודה נתמכת.זה מבלבל נורא . שאלה:)ב מיקרה ו לא מאשרים עבודה נתמכת ישר ,כמה זמן חייבים לעבוד ב מפעל מוגן ?שאלה:)על מינת לעבור לעבודה נתמכת צריך לעשות מיבחנים.(איזה?)יקי סינגרלגבי "עמותת משה" לא שמעתי על זה בכלל )עוד דרך סל שיקום ?

חיה שלום, שמח לראות אותך שוב בפורום. אכן כמו שכתבת בסמכותה של ועדת השיקום לאשר את הבקשה או לדחות אותה. דרך אגב, ניתן היום לערר על החלטות של ועדת שיקום אזורית , והערר אמור להיות נדון בפני ועדת ערר מחוזית. כמו שכתבת "לכל משתקם תופרים חליפה אישית" ולכן אין כזה דבר "זמן שחייבים לעבוד במפעל מוגן". במידה ובוועדה הראשונית מאשרים לך מפעל מוגן ואת מתחילה לעבוד בו, אז הכי מומלץ שביחד עם מתאם/ת הטיפול שלך תחליטו ביחד מתי הזמן הנכון להגיש בקשה לשינוי לתעסוקה נתמכת. אין צורך לעבור מבחנים על מנת לקבל אישור לתעסוקה נתמכת, זה תלוי אך ורק באישור ועדת השיקום. לגבי עמותת משה הס כמו שיקי כתב הם מפעילים כרגע פרויקט (שהוא בשלב ניסיוני) של שרותי תאום טיפול, שבעבר ניתנו בצורה מאד מצומצמת ולא מספקת ע"י משרד הבריאות ישירות. וכמו שיקי כתב זה פועל כרגע רק בצורה מצומצמת במחוז מרכז. כתבת ש"זה מבלבל נורא", ואכן בתחילת הדרך זו תחושה של רבים, ולכן אני חושב שאת נוהגת נכון וטוב בניסיונך לקבל כמה שיותר מידע (שהרי הידע הוא כוח) על מנת לפעול בצורה שהכי טובה ומתאימה עבורך. אנו פה על מנת לענות כל שאלה ו/או להתלבט ביחד, לעודד ולתמוך (עד כמה שאפשר במדיום כזה), שבת שלום וסופ"ש נעים, בני

חיה שלום רב, בהמשך למה שבני כתב (ואני מסכימה עם כל מילה) ישנה אפשרות נוספת. יש במספר מקומות (אני לא יודעת מאיזה איזור את) מסגרת שנקראת "תעסוקה מעברית". זו מסגרת שמשמשת להכנה לתעסוקה נתמכת. היא מוגבלת לשהות של חצי שנה. מה שטוב בתעסוקה המעברית הוא שממש עובדים על הכישורים הדרושים לתעסוקה נתמכת וישנן פגישות משוב לעיתים קרובות כך שאת יכולה לדעת איזה כישורים כבר רכשת ואיזה עליך עוד לרכוש. שיהיה בהצלחה וסופ"ש מצויין ענת

איזה יופי...לא חשבתי שהם יעשו את זה, אבל מתברר שטעיתי. (ומכיוון שזו הייתה מטרתי הסמויה אז זה די משמח אותי) הבעיה כרגע היא שאני חושש שהם יבקשו ממני להחזיר את הכסף שקיבלתי בשנה האחרונה, שבה לכאורה עבדתי בלי דיווח כי הם לא קיבלו את האימייל ששלחתי לפני שנה. האם זה חשש ריאלי? ובמידה ויבקשו חזרה- האם זה יהיה בתשלומים? עקרונית רק ביקשו שאני אביא להם תלושי שכר והקפיאו בינתיים. סך הכל גם לא הרווחתי סכומים גדולים (בערך 4000 כל חודש... נו, זה גם לא כל-כך מעט האמת...) ויכול להיות שבכל זאת הייתי זכאי לקבל את הקיצבה (זו קיצבה מופחתת של 1000 ש"ח בלי זכויות נלוות בכלל)- אבל מכיוון שאני רוצה שיבטלו את כל העניין- אני שוקל פשוט להתעלם מהם וזהו. השאלה האם במקרה כזה ידרשו ממני להחזיר את השנה האחרונה? או מה בעצם יקרה אם אתעלם מהם?

היי מיכאל, קודם כל אני שמח כמו תמיד ל"פגוש" אותך שוב בפורום. עד כמה שאני זוכר מהכרותינו הוירטואלית הבנתי שאתה אקדמאי ולכן כמו שכתבת אתה זכאי להמשיך ולקבל קצבה במקביל לסכומים שציינת שהשתכרת בשנה האחרונה. אבל אני לא מצליח להבין בדיוק מה קרה? האם אחוזי הנכות והאי-כושר שלך היו זמניים או לצמיתות? ומה פרוש "הקפיאו בינתיים"? מה גרם להם להעלות את העניין? האם התקיימה וועדה שהחליטה על שינוי באחוזי הנכות ו/או האי-כושר שהיו לך? אתה אומר שזו הייתה מטרתך הסמויה, מה זה אומר? האם זה אומר שאתה יזמת פעולה מסוימת שהתניעה את כל התהליך הזה? ובכלל, אני לא כל כך מבין, הרי קצבת נכות לא נותנים בכפיה.......?? כפי שאתה יודע אני לא עו"ד ו/או משפטן, אבל למיטב ידיעתי לאימייל יש היום תוקף משפטי ולכן אם שלחת כזה ויש לך העתק, אני לא בטוח שהטענה "לא קבלנו" תופסת. בקצור, אני לא מבין עד הסוף את התהליך שקרה ואיפה בדיוק הוא נמצא, אבל בתוך התהליך להתעלם מהם, אני בכלל לא בטוח שזה ישרת אותך (כפי שאתה בטח מבין תהליכים כאלה הם משפטיים ואם אתה מרגיש שאתה הולך להסתבך עדיף לך לקבל ייעוץ משפטי מקצועי). בכל מקרה, אני אישית לא חושב שאתה צריך לוותר על זכויות שמגיעות לך בזכות ולא בחסד, ומאד לא אוהב את ה"שיטה" מבית היוצר של "נערי האוצר" שתכליתה לחסוך כסף לאוצר המדינה ע"י שלילת זכויות (גם אם זה בדרך שגורמת לאנשים לוותר ו/או לא להלחם על זכויותיהם) שקבועות בחוק. העובדה שהרבה פעמים מדינת ישראל (לא רק ביטוח לאומי, גם משרד הביטחון למשל) מתנהגת כחברת ביטוח מסחרית שמנסה להתחמק ולא לשלם למבוטח את מה שמגיע לו מתוך שיקולים כלכליים היא בעיני לא מוסרית, לא ערכית ופסולה מיסודה ולכן לא הייתי ממליץ לאף אחד לתת לזה יד, כלומר לא נכון בעיני לוותר מרצון על זכויות שמגיעות בזכות ולא בחסד, נהפכו צריך להלחם ולקבל את מה שמגיע ואף להלחם במאבק ציבורי להרחבת הזכויות של נפגעי הנפש במדינת ישראל. שיהיה בהצלחה ונשמע רק חדשות טובות (מה שטוב עבורך אישית כמובן) אשמח אם תרצה לעדכן ולשתף אותנו יותר בכל התהליך הזה, לילה טוב ולהשתמע בפורום, בני

אוממ...אוקיי- עקרונית, אתה צודק. נו, כרגע הם פשוט ביקשו שאעביר להם את תלושי השכר שלי- אני אפנה להנהלת חשבונות- אני מניח שהם מחזיקים מזה עותק על המחשב שלהם....וחלק מהתלושים כבר מצאתי בתוך הבלאגן שלי... אני לא כל-כך זקוק לקיצבה הזו ודי לא אוהב שאני מקבל אותה. (זה מבחינה פסיכולוגית, לא עקרונית חוקית וכו... ;-) תודה על תגובתך מ.

ככל ש ידועה לי מתחילים ממפעל מוגן ועוברים ל עבודה נתמכת רציתי לקבל קצת מידעה על כל תהליך הזה ארוך ממישהו שעבר כבר את ..ו הצליח.

לחיה שלום וברוכה הבאה לפורום, גם אני אישית צרכן של שרותי סל שיקום ובשנתיים האחרונות גם נותן שרות כמדריך שיקום. מניסיוני האישי, אני חושב שהשירותים שצרכתי בסל שיקום עזרו לי להשתקם. מכיוון שלכל אחד אמורה להיות מותאמת תוכנית שיקום אישית בהתאם לרצונותיו, צרכיו ויכולותיו, אז במידה וזה אכן מתקיים ומגיעים/בוחרים לקבל את השרות במקום טוב רוב הסיכויים שזה אכן יעזור להשתקם. אין הכרח להתחיל ממפעל מוגן ואחרי זה להתקדם לתעסוקה נתמכת, זה מאד אישי ותלוי ביכולות, בצרכים וברצונות ששונים מאדם לאדם, בד"כ משתדלים לאשר את סוג המסגרת שהכי תתאים לאדם באותה נקודת זמן (יש אנשים שמקבלים תעסוקה נתמכת ומעולם לא היו במפעל מוגן). מקווה שהצלחתי לענות לשאלתך, אשמח לענות על כל שאלה נוספת, ובכלל נשמח להמשיך ולשמוע ממך פה בפורום, בני

חיה שלום, אני רוצה לתת תמונה ממבט של איש מקצוע המלווה מתמודדים בתהליכי שיקום הקשורים לסל שיקום. ראשית אני מסכים עם דברי בני. תהליך השימוש בשירותי סל שיקום הינו מורכב. אין תבנית קבועה לכל אדם. אני ממליץ למצוא איש מקצוע טוב מהמגזר הציבורי ו/או פרטי שילווה אותך בתהליך זה. ישנה אפשרות ציבורית טובה במספר אזורים בארץ שיש בהם פרויקט מוצלח של תיאום טיפול (עמותת משה הס). אם את לא באזורים הללו גם במרפאות לבריאות הנפש וגם במשרדי סל שיקום אמורים להיות שירותי תיאום טיפול. במידה ואת חושבת על המגזר הפרטי תבדרי היטב שהאנשים שאת פונה אליהם בעלי נסיון אמיתי בתיאום טיפול. יום טוב יקי

שלום רב! אני זכאית לסל שיקום מזה כשנה. הבקשה לועדת סל שיקום הוגשה דרך העו'סית בתל השומר. אוטוטו אמורה להיות שוב ועדה בסיום השנה. האם חברת נתן ברמת גן נחשבת למתאמת טיפול פרטית? האם עדיף דרכם או דרך העוסית בתה"ש שהיא הרבה יותר מנוסה ומכירה הועדות. נראה לי שזה כבר יהיה דרך נתן מכיוון שאני מקבלת דרכם שרותי חונכות ועלה הנושא של הוועדה, למרות שנראה לי שעדיף דרך ת"הש. אשמח ואודה על מידע בנושא. בתודה !!!

קבלתי הנחת ארנונה אני חייב לציין שזו הפעם הראשונה שחשתי עזרה מצד הרשויות. הפקידה הייתה אדיבה ונכונה לעזור. ההבדל בסכום היה מפתיע ... למרות שהייתי מוכן מראש... אכן עזרו לי.

עמיר בוקר טוב, זה נחמד לשמוע בשורות טובות - שמישהו הצליח למצות את זכויותיו. יום טוב ענת

ב"ה אנחנו(בשל נכותי הנפשית)"זוכים" בהנחה בארנונה,וקבלתי יחס משביע רצון כשעברנו דירה. בתגובה לכך שגרתי מכתב לראש העיר שלנו(אני תושב חולון),בו אני מודה ומעריך את העבודה והיחס הנאות והאדיב לו זכינו. הוא השיב לי אפילו ולא היהגבול לאושרי ושמחתי(: יש אור אנשים בקצה המנהרה,חרף הקשיים הקיימים. בשורות טובות לכולנו-אמן!

תוכנית הדיור המוגן של עמותת רעות ,מרחיבה את פעילותה ומזמינה מתמודדים לפנות לקבלת ליווי שיקומי בבתיהם. הליווי כולל צוות של עו"ס ומדריך המסייעים למתמודד ללמוד תפקודים ולהיתמך בסביבתו הטבעית. למעונינים ניתן לפנות דרך המטפלים האישיים (פסיכיאטר או מטפל פרא רפואי) ולשלוח בקשה בפקס -02-6780376 . למעונינים בפרטים נוספים ניתן להתקשר לטלפון 02-6480685 בברכה צוות דיור מוגן רעות

תודה על המידע החשוב. ובהצלחה. ענת

המאמר הזה, זהו איזשהוא ניסיון שלי להבין מה בדיוק עבר עליי ומה עליי לעשות בעתיד גם במצבים דומים ובכלל לדעת מה לעשות אחרי שאני יסיים את השיקום הגעתי לתובנה מתקופה רעה שהרופאים קראו לה "חוסר איזון" שמתי לב למשהו שיכול להיות שלא הייתי שם אליו, לב לא עוד מס' שנים ואולי אף פעם לא. איך אפשר להגיע לתובנה ממצב של חוסר איזון? שזה מצב רע להיות בו,לפחות ככה אנחנו חושבים,מסתבר שלהיות "לא מאוזן" זה לא דבר רע אחרי הכול,ואני יסביר. בתקופה שכויכול הייתי לא מאוזן,החוסר איזון בא לידי ביטוי בזה שהיו לי התפרצויות של דיכאון,כעס והאשמה, למרות שהבנתי שהשיקום וכל מה שסובב אותו הוא נכון לי לחלוטין,הייתי נשבר ומתחיל להאשים את כל העולם ובעיקר את עצמי איך נפלתי לחור השחור הזה, ובאותו זמן אני לא כל כך בטוח שאני הולך לצאת ממנו. הכדורים שאנחנו מקבלים עושים אותנו מאוזנים לאורך היום, ומה שהרבה אנשים לא יודעים שזה פשוט עושה אותנו סוג של בובות או רובוטים. מה שהפסיכיאטרית שלי חשבה לעשות אחרי ששמעה שאני מאשים כל הזמן וושיש בי שני צדדים:אחד שרוצה להשתקם ואחד שממש לא, שאני ייקח את הכדורים ויחזור לאיזון - מה שזה בעצם אומר זה שאני יוסף את המינון באופן הדרגתי עד שאני התאזן וככה אני ישכח מכל הצרות שלי. בגלל שהייתי לא מאוזן הצלחתי להבין שכל מה שהרגשתי בעצם היה הדבר הכי טבעי בעולם בשבילי להרגיש פשוט הרגש לא היה תואם למקום שהייתי, ואני נמצא בו עכשיו - שהוא השיקום. בשיקום אני משקם את עצמי שזהו חלק מהטיפול הכולל במחלה וזה בעצם מונע ממני להגיע למקומות חשוכי האל כמו אשפוז וכו'.. ומה שקרה לי בזמן שהוגדרתי כ"לא מאוזן", זה שפשוט הרגשות האלה בעיקרון הפריעו לי בתהליך היציאה מאשפוזים אל העולם בחוץ, אל הנורמליות,בכך שהם הפריעו לי ללמוד את הקורס MCSA שהתחלתי אותו ממש עכשיו. אם הייתי ממשיך ללכת באותה דרך שיכול להיות מאוד שהייתי מצליח בה,אבל הסיכוי שהייתי מצליח בה מבחינה סטטיסטית הוא הרבה יותר נמוך מהדרך שבחרתי בה עכשיו שהיא כמובן קבלת העול של הוספת המינון .בעיקרון בדרך שבחרתי בה אני משיג יותר בכך שאני שומר על השיקום שלי בארבע עיניים שזה בעצם אחד הדברים היותר קריטיים שהיו לי עד עכשיו,ומרגע שאני יסיים את השיקום ואני ייחשב מכל הבחינות ולו מבחינה אחת כנורמלי אני יוכל בעצם לחיות עם עצמי בשלום,להרגיש מה שאני רוצה להרגיש מבלי שיוסיפו לי מינון כדי לשכוח מזה, ולהיות מי שאני, בתקווה שזה יקרה- שבעצם לא יהיו שום מכשולים בדרך, שיוכלו להצביע על זה שהמחלה משפיעה עליי בצורה זו או אחרת. אני שמח לתגובות מכל סוג שהוא!

בוקר טוב, ראשית אני שמחה שהגעת לתובנות שהגעת ואתה מרגיש איתן נוח. דרך השיקום היא דרך לא פשוטה בכלל ויש בה הרבה מעקפים, עליות ומורדות. אולי הדבר החשוב ביותר הוא להישאר על הדרך למרות הקשיים ולהגיע למקום שבו מרגישים נוח ויש תחושה של הישג. אני לא יודעת אם זאת התגובה שלה ציפית אבל אני מקווה שהיא ראויה מבחינתך. יום טוב ענת

שלום אבי, חשוב לי לשמוע מה אתה מרגיש/חושב שאתה מפסיד כאשר אתה בחרת להעלות את מינון התרופות ? אני חושב שכך אוכל להבין יותר ולהתיחס. אני רואה הרבה חשיבות בסמנטיקה של מילים. ולכן חושב לי להבין שאתה כותב "אני בשיקום" למה בדיוק אתה מתכוון. אני מצטער שאני קצת נודניק בשאלות, אני חושב שאף על פי שמדובר בתקשורת של פורום ויש קושי בפיתוח דיאלוג בשל המדיום. חשוב לי להבין כדי להתיחס ולפי הכותרת שכתבת זה חשוב לך שנתיחס. יקי

שלום,היתי היום אצל הפסיכיאטר שלי והקראתי לו מתוך דף דברים שהדפסתי על עצמי שאני מאוד מאוד אדיש שאני בנאדם מאוד סגור ויותר ויותר מתרחק מחברה וכו' וכו' ושאלתי אותו מה הטיפול לכל זה אז הוא אמר שזה לפונקס.עכשיו לדעתי לפונקס לא מתאים לי בכלל כי אין לי סכיזופרניה ואף פעם לא היו לי הזיות ומחשבות שוא,למה שאני יקח לפונקס? איזה שטויות.המחלה שלי היא הפרעת אישיות סכיזוטיפלית ואני לא חושב שלפונקס זה הכדור שיציל אותי,מה גם שבשביל זה הוא רוצה שאני יתאשפז למשך חודש וחצי-חודשיים ואני לא מוכן,עברתי כבר אישפוז איזה 5 פעמים והכל היה סתם ומיותר,חבל שבנאדם עדין ונחמד כמוני יגיע כל הזמן לאישפוזים,מספיק הכתמים שדבקו בי בזה עד היום.אפילו שמדובר ישר באשפוז רק במחלקה פתוחה.כל פעם שהיתי מגיע לאישפוז ישר אחרי דקה היתי זועק שם שאני לא יכול יותר ואני רוצה לצאת ומספיק אבא שלי עשה מספיק ועזר לי כדי לצאת משם.בפעם האחרונה שהיתי שם הוא אמר לי בפירוש שבפעם הבאה לא מענין אותו כלום הוא כבר לא יוציא אותי אפילו שאני יצרח עד לב השמים.כי בפעם האחרונה הוא הגיע עד מנהל הבה"יח ורב שם עם כולם ואפילו הגיע לפסיכיאטר המחוזי,אז המחוזי אמר לו מה אתה רוצה הוא הכניס את עצמו לשם הוא בחר בזה" אנא עיזרו לי בקטע הזה ותגידו לי מה לעשות ומה הדרך הנכונה

אבי שלום רב, הפורום שלנו עוסק בנושא שיקום. לצערי לא נוכל לענות על שאלה שנוגעת בנושא של תרופות משום שאף אחד מאיתנו אינו רופא. אני מציעה להעלות את השאלה בפורום פסיכיאטריה. להלן הקישור http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-2212,m-Doctors,a-Forums.html בהצלחה ענת

עבדתי אצל מעסיק שנתיים ושלושה חודשים, הוא שילם לי משכורת גלובלית(כל חודש סכום קבוע). 1.הייתי מעוניין לדעת מה מגיע לי על פי חוק מעבר למשכורת? כגון:ימי חופש, ימי מחלה, הבראה,ביגוד וכו'? 2.כשרציתי לעזוב סיכמנו בע"פ על סכום שיתן לי המעסיק במקום פיצויים, האם אני יכול לתבוע את הכסף? 3. האם מותר לי להקליט שיחת טלפון? והאם זה קביל בבית משפט? תודה, אלי.

ליוסי/אלי (?) שלום, הפורום הזה עוסק בשיקום לנפגעי נפש. אם שאלתך מתייחסת באפן כללי לחוקי עבודה, אז כנראה הגעת לפה בטעות. אם מדובר על איזשהו ניצול , לדעתך, של העסקה של נפגע נפש, אז כדאי שתכתוב יותר פרטים כדי שנבין ונוכל להתייחס. המשך יום נעים, בני

אשמח שתראו מה כתבתי ותענו לי ענת אמא היא בת 53 גרושה חיה לבד בבית ילדים מעל 18 וכולם נשואים.

עניתי בטעות, בשם ילדה מודאגת, כנראה שעות הלילה מבלבלים אותי ולא שם לב לפרטים הנ"ל יקי

ל"ילדה המודאגת לאמה" שלום רב, קראתי עכשיו את כל ההתכתבות שלך פה בפורום, והדבר הראשון שאני רוצה להגיד לך זה כל הכבוד על ההתמודדות שלך עם המצב המורכב שאת נאלצת להתמודד איתו הן בטיפול, תמיכה וליווי של אימך והן בדאגה לטיפול בכל הבירוקרטיה שכרוכה במיצוי הזכויות שמגיעות לאמך. אני חייב לציין שפורום זה עיסוקו בשיקום נפגעי נפש, כאשר בד"כ מדובר באנשים שהקושי שלהם הוא אך ורק בתחום הנפשי. לגבי אמך , ממה שאני מתרשם מדובר במצב הרבה יותר מורכב כיוון שיש פה שילוב של מגבלות פיזיות עקב אירוע מוחי בנוסף לקשיים הנפשיים. לא אחת קורה שבמצבים מהסוג הזה אנשים "נופלים בין הכיסאות" מכיוון שלמשל השיקום של מגבלות פיזיות הוא באחריות משרד הרווחה והשיקום של נפגעי נפש הוא באחריות משרד הבריאות. ולדוגמה, אם ביטוח לאומי קבע לה נכות על רקע נפשי בגובה 30% , זה אומר שהיא לא תהיה זכאית לסל שיקום של משרד הבריאות. אני חייב להגיד ובזהירות (מכיוון שכמו שיקי כתב דרך הפורום אנחנו רחוקים מלהכיר את כל הפרטים של המקרה של אימך) שזה נראה לי אחוזי נכות נמוכים לאדם שנמצא באשפוז יום ובקושי מתפקד כמו שכתבת. בנוסף, אני מסכים עם יקי , שזה נראה מוזר , ולא ברור למה דרשו ממנה להפסיק את עבודתה שמייצרת הכנסה של פחות מ-2000 ¤ לחודש כתנאי לקבלת קיבצה מלאה. אנשים שמקבלים קצבה מלאה מותר להם שיהיה להם הכנסה נוספת בסכומים כאלה. נתתי את הדוגמאות הנ"ל כדי להמחיש שלדעתי מדובר במקרה מורכב, ובשלב הזה של התהליך הבירוקראטי של מיצוי הזכויות, נראה לי שאת זקוקה ליותר יעוץ משפטי שיסייע לך להשיג עבור אימך את מלוא הזכויות שמגיעות לה על פי חוק. אני ממליץ לך לפנות לייעוץ משפטי שניתן בחינם בקליניקה המשפטית לזכויות אנשים עם מוגבלויות, פרטים מלאים בקשור הבא : http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=2&id=205&defid=-1&page=4&item=1920 לאחר מיצוי ההליך הבירוקראטי עם המל"ל, כלומר שתדעי בוודאות, שהיא אכן מקבלת הכרה נכונה מביטוח לאומי, הן מבחינת אחוזי הנכות הרפואית, הן מבחינת אחוזי אי-כושר השתכרות, ומבלי שידרשו ממנה להתחייב לוותר על הכנסות במסגרת מה שמותר בחוק, נוכל בצורה יותר מדויקת וממוקדת לחשוב איתך ביחד איך להמשיך ולמצות את כל הזכויות הנוספות המגיעות לה (שחלקן תלויות בהחלטה הסופית של המל"ל), ובכלל מה אפשרי וכדאי לעשות למען המשך שיקומה (כדאי גם להתייעץ בנושא עם אנשי הטיפול במסגרת האשפוז יום בו היא נמצאת). שיהיה בהצלחה, הרבה בריאות והחלמה לאימך, ואנו פה תמיד על מנת לתמוך, לעודד, להתלבט ביחד ולייעץ (עד כמה שאפשר בפורום), בני

למנהלי הפורום ולך במיוחד אורנה. מה שלומכם?כנראה בזכות התפילות שלכם ושלי אני חושבת שסימנו במלל. אספר לכם היינו היום בשיקום בבקר היתה אשה מאוד נחמדה בשיקום והיא אמרה כך:מבחינה רפואית אמא שלי קיבלה על הכתף שמאל 15% על חולשה בצד שמאל 20% על נפשית 30% יחד זה 65% לגבי אובדן כושר עבודה בגלל שהיא עדין עובדת קצת אז היא תקבל לא את כל הקיצבה (אמא היא עצמאית ובשנה האחרונה העסק הלך ויצתמצם בגלל המצב שלה} ואז באה אשה מהגביה לשיקום ואמרה לי שאם אני יצהיר אצלה עכשיו שהיא לא עובדת יותר אז היא תקבל את מלא הקיצבה וגם רטרואקטיבי וגם הרוה"ח שלה צריך לשלוח פקס שההכנסות שלה הם מתחת ל2000 שקל בחודש.הרוה"ח שלך פקס לגברת בשיקום ואמא הצהירה שהיא ללא עובדת יותר והיא תסגור את העסק שלה מידיתו באמת ההכנסות שלה הם מתחת ל2000 שח. בבקשה כמה שאלות לכם. 1.האם זה 100% אובדן כושר עבודה ברגע שאמרו לנו שהיא תקבל את כל הקיצבה ? 2.האם זה נכון שיהיה 65% נכות כללית ו100% אובדן כושר עבודה? 3.האם עכשיו שנקבל את הכל בכתב כמו שאמרו לנו הם ישלחו לה תעודת נכה? 4.מה זה נותן לה מבחינת עזרה במקומות כמו :עירייה,טלפון,וכו... נכון לעכשיו מה שאני צריכה לעשות זה כמה שיותר לצמצם לה את ההוצאות של הבית או מה לעשות?האמ יש למי לפנות לעזרה? יש לה גם משכנתא . 5.כמה היא תקבל ממלל שאמרו לי את כל הקיצבה אמא תקבל? אני מצטערת שזה ארוך אבל חשוב לי שתדעו הכל. אני מודה לכם מאוד מאוד על הכל. איך אני יכולה לשלוח לכם משהו מימני ומאמא כתודה. אוהבת אותכם מחכה לכם.

שלום ילדה מודאגת (סביר להניח שאת אישה מודאגת), תודה זה הרבה, בחברה שלנו הישראלית שכחו את המשמעות של התודה, אז תודה על התודה. על רוב השאלות לא אוכל לענות לך, אבל חלק גדול מהשאלות הדבר הנכון זה לקבוע פגישה עם מחלקת שיקום. היום שהיא מוכרת הם יכולים להתחיל לעבוד איתה. החוקים והתקנות בנושאים אלו מלאים בפרטים וגם משתנים מידי פעם. אני בטוח שאנשים בפורום כאן יוכלו לעזור לך לגבי חלק מהשאלות. בכל אופן זה בהחלט סביר שאנשים מקבלים אחוז רפואי מסוים ובמקביל מקבלים 100 אחוז קיצבה. כמו-כן אני לא מכיר את החוק לגבי עצמאים אבל לגבי שכירים יש אפשרות לעבוד על תקרת משכורת מסוימת ועדין לקבל את מלוא הקיצבה. אני אשמח לדעת מה קורה לגבי עצמאים, אני אופתע אם זה אחרת. כך שזה מוזר לי לשמוע הדרישה שאמך לא תעבוד כלל כעצמאית, זה דורש בדיקה. כמו כן לא הבנתי עם אמך נפגעת תאונת עבודה ? אם כן יש לך משמעויות שצריך לשקול אותם. אני מבין את הדחיפות והחשיבות ליציבות כלכלית. אבל הנסיון שלי ושל אנשים רבים אחרים וכן ידע מחקרי מדברים שישנה חשיבות רבה בהתמודדות של האדם עם מוגבלות אצלו. כלומר יש חשיבות עצומה לעזור לך לתמוך באמך בתהליך החלמה והשיקום שלה. אניני מכיר את אימך, אבל כל אדם מקים דיאלוג בין כוחות ומגבלות אצלו בין חולי ובריאות אצלו. לפי תיאורך אמך בתחילת ההתמודדות שלה. אני מציע לך וגם לאמך (במידה וזה מתאים) להתחיל לבדוק בפורום זה על סיפורי התמודדות והחלמה (יש הרבה ידע שמסתתר בדפי פורום זה) ויתכן גם להתיעץ עם אנשי מקצוע במגזר הציבורי ו/או פרטי. חלק מהדברים פה אני כותב בהסתיגות מפני שמדובר בתכתובת דרך האינטרנט ובאמת אין לי תמונה מלאה. אבל אלו כיווני מחשבה שעלו לי לאחר יום ארוך. בהצלחה יקי

ערב טוב, בזמן שכתבתי את הודעתי הספקת אתה גם להיכנס ולכתוב. אני רוצה להודות לך על השותפות. ענת

לילדה המודאגת ערב טוב, ראשית אני ממש ממש שמחה ומודה לך על כך שחזרת לעדכן אותנו במה שהיה בביטוח הלאומי ובפרט שאלה בשורות טובות. לגבי שאלותייך: לקיצבה מלאה זכאי כל מי שמוכר באובדן כושר עבודה של 75% ומעלה. אם אמרו לכן שאמך תקבל קיצבה מלאה אז כנראה שאכן הכירו באובדן כושר כזה. אחוזי הנכות הרפואית אינם קובעים את גובה הקיצבה אלא אחוזי אובדן הכושר. לגבי תעודת הנכה – אינני יודעת. (אולי יקי או בני ייכנסו מאוחר יותר ויוכלו לענות לך). לגבי עזרה בתשלומים: אני לא חושבת שיש הנחה בתשלומי הטלפון אבל מי שמקבל קיצבה מלאה זכאי ל-80% הנחה בארנונה. צריך לגשת לעיריה עם תעודת זהות ואישור ביטוח לאומי לגבי קבלת קיצבה. אינני יכולה לומר לך מה יהיה גובה הקיצבה משום שזה קשור גם למצבה המשפחתי של אימך. האם היא נשואה, כמה ילדים מתחת לגיל 18 וכד'. מה שאני כן יכולה לומר לך שרווק ללא ילדים מקבל כ-2,000 ¤ בחודש. לגבי התייעצות ועזרה בהתארגנות יש, לדעתי, שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא לפנות לשרותי הרווחה העירוניים ולבקש שם עזרה. אפשרות נוספת היא לפנות לסניף אנוש הקרוב למקום מגורייך. בכל סניפי אנוש קיימת מסגרת של ייעוץ למשפחות של אנשים שמתמודדים עם מחלת נפש. בסוף התשובה אצרף לך קישור לאתר של אנוש. לגבי הדרך להודות לנו – כבר עשית זאת. כפי שאמרתי בתחילת דברי, העובדה שחזרת לעדכן אותנו מבחינתי, זו כבר הבעת תודה ובנוסף לכך הידיעה שהמידע והתמיכה שקיבלת בפורום עזרו זו הבעת תודה נוספת. לא נותר לי אלא לאחל לאימך בריאות שלמה ולך הצלחה והרבה כוחות להתמודד. גם מה שעשית עד כה מעורר התפעלות רבה ! כפי שאמרתי אני מצרפת קישור לאתר של אנוש http://www.enosh.org.il/ ענת

מחפשת לבני 37 שנים מרכז שיקום ש מבצעים שיקום לא מקום שלוקהים לכם את הקיצבה ו נותנים לכם לבלוע תרופות כדי להיות מתושתשים ולשון מחפשת מקום שבני ילמד לנקות את המקום מגורים,לבשל ו לנקות את הבגדים מבקשת עזרה תודה

מלכה ערב טוב וברוכה הבאה לפורום שלנו, אני אשמח לענות לשאלתך אבל לא הבנתי מה את מחפשת עבור בנך. האם הוסטל, או אולי דיור מוגן ? למה את מתכוונת שאת אומרת שזה מקום שלוקחים את הקיצבה ומכריחים לקחת תרופות ? האם יש מקומות שכבר בדקתם ? אשמח אם תמקדי יותר את השאלה לגבי איזה מסגרת היית רוצה. ענת

תודה ענת על הרצון לעזור הבן היה זמן קצר בחוסטל של אנוש כוללני ו היכולות תיפקודיות ירדו כתוצאה של המדיניות של סיעוד ולא שיקומית ,מקומות שמשקמים את הדירים עם צוות ו תוכניות אישיות לא מצאתי ו מעונינת לשיקום עלמנת לאפשר לרוברט (הבן 37 )חיים אצמאים במסגרת ההגבלות שלו

אני חושב שהשיקום של נפגעי הנפש צריך להיות עד נקודה מסוימת ואז שאתה מגיע לנקודה הזאת אתה מסיים את השיקום,זה האידיאולוגיה שלי בכל מקרה,כי מה שרוב האנשים בצוות של השיקום חושב שהשיקום הוא לכל החיים. זה ידוע שאתה יוצא מאישפוז קודם כל מחכה לך העניין של ביטוח לאומי עד שיכיר את הנכות שלך,וזה לוקח חצי שנה מינימום,ורק אז אתה נכנס למסגרת שיקום ומקבל את הזכויות שלך,במקרה שלי זה היה המימון של ביטוח לאומי ללימודים,אז זה מתחיל בחצי שנה ועד שנה -שנה וחצי עד שאתה נחשב כמאוזן מבחינה כימית במוח ורק אז הם "מועילים בטובם" להכניס אותך למסגרת .ומה שקורה שאתה כבר סיימת את השיקום שלך ואז נכנס ביטוח לאומי ועוד כמציל חיים ומענה לשיקום שלך.ועכשיו זה רק מתחיל להיות מעניין:בזמן שאתה סיימת את השיקום ואתה כבר רוצה לטרוף את העולם מגיע ביטוח לאומי ואומר לך בסתר(בלי להגיד) שאתה את השיקום שלך רק התחלת! ועוד בחוצפתו הגובלת בטמטום אומר לך שהוא שולט בך והזכויות שלך נמצאים בשליטה המוחלטת שלו,זאתאומרת שאם הוא לא רוצה אתה לא תקבל את מה שאתה בעצם רוצה,שזה יכול להיות גם חלום ילדות שלך. אני חושב שאם ביטוח לאומי שמימן לי את הקורס של MCSA רוצה באמת לתת מענה לזכויות שמן הסתם מגיעות לציבור נפגעי הנפש הוא צריך ללכת עם זה עד הסוף ולעשות את זה כמו שצריך: שזה אומר לתת מענה מלא לצרכים קודם כול מבלי לשים איזשהם מיגבלות כאלה או אחרות ודבר שני להתאים את הקורס ככה שהוא יתאים לך אפילו כבר אחרי שאתה יוצא מאשפוז.

שלום לך אבי, מתוך נימת דבריך נשמע שאתה כועס על משהו. אבל אני מודה שלא ממש הצלחתי להבין מה מכעיס אותך. אני אשמח לשמוע ממך שוב כדי שאוכל להגיב. אני כן מצליחה להבין שאתה נמצא בתהליך שיקום. אבל האם עשית את הקורס ? האם סיימת אותו ? וגם אשמח אם תגיד לי מה זה MCSA. אינני מכירה זאת. אשמח לשמוע ממך שוב ענת

לא להתייחס למה שכתבתי

שלום והברכה, אחי חזר לפני כחודש מהודו לאחר שנכנס למצב פסיכוטי. נכון להיום הוא נמצא באישפוז יום ואנחנו מחפשים לו פעילות יוצרת. האם העמותה יכולה לתת עזרה במצב כזה? כמו כן, האם אפשר להתנדב לעמותה? בברכה, יניב .

יניב שלום, ראשית אני שמחה לשמוע שכבר לאחר חודש אחיך באשפוז יום ואתה מחפש עבורו כבר פעילות יוצרת. זה חשוב להתחיל יחסית מהר תהליך שיקומי כלשהו שנותן משמעות. אינני יודעת לענות לך על שאלותיך לגבי עמותת "שכולו טוב" אני מצרפת לך קישור לאתר שלהם ואולי שם תוכל למצוא תשובות. http://www.s-tov.org.il/ אני מאחלת לאחיך בריאות ולך הצלחה והרבה כוחות. ענת

"שכולו טוב" הינה קבוצה הדואגת לשיקום תעסוקתי לנפגעי נפש בכל הארץ על ידי העסתקם בפרוייקטים שונים, הפרוייקט העיקרי הינו פרוייקט הדוכנים: עבודה במכירת מוצרי אומנות במרכזי קניות ובקניונים, העבודה תמורת שכר כמובן. לפרטים נוספים תוכל ליצור עימי קשר בטלפון הבא: סיון דוד - מנהלת אזור עמקים - 050-2090227 שיהיה ערב טוב.

אני הילדה זאת שכותבת לך ולא אמא שלי ואמא שלי היא זאת שמוזמנת מחר בבקר לשיקום ואני כבתה מלווה אותה לשם כמו שליוותי אותה לכל הועדות. יש לה בעיות רפואיות ופסיכיאטריות.כמו שכתבתי בעבר היא באשפוז יןם בבריאות הנפש בקושי מתפקדת ובקושי עובדת . עד היום לא קיבלנו שום תשובה משום ועדה. לכן לא ברור לי למה היא צריכה ללכת מחר למלל למחלקת שיקום. היום בבריאות הנפש נתנו לה מכתב שתמסור מחר לשיקום לגב' שזימנה אותה. אז לא ברור ולא מובן לי כלום.אני נעזרת הרבה בפורומים למינהם לשם קבלת יעוץ והדרכה. לפי מה שנאמר לי זה רק לחיוב וני מאמינה כך. אשמח שתיעץ לי עוד היום כי מחר אני עם אמא שלי שם .תודה רבה רבה לך וגםן לענת.

ערב טוב, אמנם אין לי תשובה אחרת מזו שיקי נתן לך קודם אבל נכנסתי בכל זאת כדי לאחל בהצלחה ולומר שנשמח לשמוע עדכון אחרי הפגישה מחר. אז בהצלחה מחזיקה אצבעות ענת

שלום הילדה של ..., מצטער על הבלבול, מקווה שעבר בשלום, לא הייתי באינטרנט אתמול כך שלא היה לי הרבה מה להוסיף, תעדכני אותנו איך היה ? יקי

ערב טוב לכם ענת ויקי ראשית תודה רבה לכם על התשובות. יקי אני לא יודעת מי אתה אני מבינה שאתה אזרח שעוזר למנהלי הפורום או מה?אשמח לדעת שנית יקי לא הבנתי את מה שאתה ענית לי אשמח שתחזור על תשובתך יותר מפורטת ויותר מוסברת. תודה רבה רבה לכםאשמח לשמוע במהרה . אם משהו לא ברור אשמח לענות .תודה

שלום אמא, הפורום הנ"ל מיועד ליצור דיאלוג בין כל הגורמים בעל אינטרס בתחום בריאות הנפש (צרכנים, משפחות, יזמים ואנשי מקצוע). אני אזרח שהוא גם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. אני עוסק בהכשרה, מחקר ועובד באופן פרטי בתחום השיקום וההחלמה. בזמן האחרון התחלתי להגדיר את עצמי גם שיך למשפחות (במשפחתי המורחבת ישנם מתמודדים עם מוגבלות פסכיאטרית). עד כאן להצגה עצמית. אנסה לנסח שוב את תשובתי, ישנו שלב בתהליך קביעת אחוזי הנכות בביטוח לאומי שמחלקת שיקום מעורבת בו. בשלב הראשון נקבעים אחוזי נכות רפואים ע"י רופא. אחרי שלב זה לעיתים (אולי תמיד , אני לא בטוח) נותנים לאיש מקצוע ממחלקת השיקום לתת הערכה לגבי ההפרעה של הנכות לתפקוד בתעסוקה. לשלב השני יש השפעה לגבי קביעת קיצבת הנכות. יתכן שבתך הוזמנה למטרה זו למלחקת שיקום כחלק מקביעת אחוזי הנכות שלה. הטוב ביותר (למרות שזה לעיתים קשה להשיג את ביטוח לאומי) זה להרים טלפון ולשאול למטרת הפגישה. מקווה שאני ברור יותר, אל תהססי לשאול שוב, מדובר בנושאים מאוד מבלבלים, יקי

שבוע טוב למנהלי הפורום ולפורום עצמו. אמי עברה ארוע מוחי ב 2002 ונפגע לה היד נכון להיום פנינו לבטוח לאומי לנכות כללית על בעיות רפואיות שיש לה ועל בעיה נפשית עקב הארוע שהיא עברה. כיום היא נמצאת בבריאות הנפש מטופלת שם באישפוז יום מקבלת שם תרופות ושיחות לגבי ביטוח לאומי עברה 4 ועדות :פסיכיאטרית,אורטופדית,פנימית,ונוירולוגית.עדין אין תשובה לגבי אחוזי הנכות מה שכן זימנו אותה לשיקום בבטוח לאומי . שאלתי היא מה אמור להיות שם? מה יתנו לה ? האם אחרי הפגישה הזאת יקבעו לה את אחוזי הנכות? אמי בת 53 ובבריאות הנפש הפסיכיאטרית אמרה שיש לה דיכאון מגורי. אשמח לשמוע מימכם המומחים תודה רבה רבה מחכה לתשובה.

לילדה המודאגת שבוע טוב, על מנת להיות זכאים לשיקום בביטוח לאומי יש להיות זכאים ל-20% נכות. במחלקת השיקום של הביטוח הלאומי יכולים להציע לאמך מסגרות שיקום שונות החל מאבחון כישורים מקצועיים ועד הכשרה מקצועית ברמות שונות כולל הכשרה אקדמית. במחלקת שיקום, למיטב ידיעתי לא קובעים אחוזי נכות. אלה נקבעים בוועדות הרפואיות של מחלקת הנכות הכללית. אינני יודעת מדוע אמך הוזמנה למחלקת השיקום למרות שעדיין לא קיבלתם הודעה על זכאותה לאחוזי נכות כלשהם. יחד עם זאת הזימון הזה לא נשמע לי מדאיג. אני מאחלת לאימך בריאות שלמה ולך הרבה כוחות. שוב שבוע טוב ענת

שלום רב, אני מסכים עם ענת שאין מה לדאוג. בכל המפגשים שלי עד כה עם מחלקת שיקום מדובר באנשי מקצוע שתפיקדם בעיקר לחשוב איך ניתן לעזור. לרטב הסכמתי לעמדותהם (לא תמיד) אבל מדובר על אנשי מקצוע אדיבים. חסר פרטים בתיאור של ךלגבי קביעת אחוזי הנכות, עם מדובר שאתם בתהליך כרגע לעיתים עובדי השיקום קשורים בהערכת אחוזי אי מסוגלות לעבוד. בכל אופן אני לא חושב שיש מקום לדאגה בקשר למפגש זה. בהצלחה לאימך בתהליך השיקום ולך כתומכת, יקי

מותר לי להביא כלב פרטי שלי?

שרון ערב טוב, לא נתקלתי קודם לכן בשאלה כזאת. אני מניחה שעניין חיות המחמד לא קשור למסגרת של הדיור המוגן אלא להסכם שנעשה עם בעל הבית. יש בעלי בתים המשכירים את דירותיהם ומוכנים שתוכנס לדירה חיית מחמד ויש כאלה שלא. אני חושבת שצריך לבדוק לגבי הדירה הספציפית. שיהיה שבוע טוב ענת

עמית שלום, לפני מספר שבועות העליתי את האפשרות שלמתמודדים יהיה פטור מתשלום של אגרת הטלויזיה. זהו תשלום גדול ומיותר לכל הדעות. אתה הישבת שצריך לבדוק במשרד ממשלתי. האם אכן יהיה לנו פטור מתשלום זה? תודה לכם ולעבודתכם המעולה , ידידותי201.

בס"ד כך ששום דבר לא ממש השתנה ואינני איש בשורות בסוגיה הזו. שבוע טוב ובשורות טובות.

לידידותי 2001 שבוע טוב, ניסיתי לבדוק עבורך את נושא הפטור מתשלום האגרה וגיליתי שמקבלי קיצבת נכות אינם זכאים לפטור כזה. להלן הקישור http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/QuestionsAnswers/QATelevision/ שיהיה לכולנו שבוע טוב ושקט ענת

יכול להיות שההוכחה הנדרשת היא 75% אי תפקוד מביטוח לאומי, ושלא צריך לשלם את האגרה. בכל מקרה -הכי טוב זה לא לקנות מכשיר טלוויזיה על שמך ולא לשנות כתובת במשרד הפנים מהבית של ההורים, ואז הם לא מגיעים אליך פשוט....

מה ניתן לעשות כנגד הפרעת חרדה כללית עם קווים אובססיביים? ההתמודדות קשה ביותר. גם טיפול פסיכולוגי עזר רק בצורה חלקית. אני רוצה חיים טובים יותר. יש לי "הסטוריה" של תרפות נגד דכאון אבל בעת שתוקפת אותי מחשבה שאין לה פתרון זה קשה ביותר. מה ניתן לעשות? ולמה בארץ לא משתמשים בבוסיפרון?

א מהצפון ערב טוב, נחמד לראותך שוב בפורום שלנו אך שאלתך הנוכחית מתאימה לפורום פסיכיאטריה, ולהלן הקישור http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-2212,m-Doctors,a-Forums.html הפורום שלנו מתמקד בנושאי השיקום, ומכיוון שמנהליו הם לא רופאים הם גם לא מוסמכים לענות על שאלות בנושא תרופות. את הפורום הנ"ל מנהל רופא פסיכאטר שיוכל לתת לך תשובה מוסמכת בכל מה שקשור לטיפול התרופתי. באיחולי בריאות, ולהשתמע, בני

בני אני מתנצלת זו הייתה טעות ששמתי לב אליה רק אחר כך.

שלום לכולם, החלטתי לעלות נושא שאינו קשור להתמודדות מסוימת של מתמודדים ו/או משפחות עקב החשיבות. הנושא אינו פרטני אלא מערכתי, וכולם משלמים וישלמו מחיר על כך בעתיד וגם בהוה. שנה שעברה עבדתי במסגרת בית לשיקום החלמה ושילוב בהכשרת צוותים. ברצוני להעלות בעיה קשה שמתגללת על חשבון כל בעלי האינטרסים בתחום השיקום. שנים רבות דובר על הצורך בבית ספר שיעסוק בהכשרה היחודית לתחום השיקום בבריאות הנפש. ונערכו קורסים שונים לקהלי יעד שונים שלא במסגרת בית ספר, אלא כל קורס בנפרד (צרכנים נותני שירות, מנהלים, משפחות....). לפני כשנתים פתחו מסגרת מסודרת של בית ספר לרכז את כל ההכשרות. בשל בעיות בניהול המקום ע"י מכללת אריאל, הבית ספר נפתח למכרז חדש. כיום המכרז תקוע מסיבות שונות ,אין בית ספר ו"השטח" אינו יודע מתי יהיה. מפתיע אותי שבעל האינטרסים השונים (אנשי מקצוע, מתמודדים ומשפחות)אינם מרימים קול ומוחחים שמערך מקצועי של אלפי אנשים אינו עובר הכשרה בסיסית. כולם נפגעים מכך אנשי המקצוע, מתמודדים ומשפחות. יום טוב יקי חשוב לי לצין שאני כותב הודעה זו לא ממקום של בעל אינטרס ישיר להקמת בית ספר, אלא דאגה לתחום בארץ (בחו"ל נושא ההכשרה טבוע בתחום השיקום).

ליקי ולכולם שלום, קודם כל אני רוצה להודות ליקי על הנושא/ הדיון החשוב הזה שהוא העלה לפורום. אני חייב להגיד שאני מסכים עם כל מילה שיקי כתב, ומאד כואב לי ומצער אותי מאד שזה המצב. נכון להיום, העובדה שאחרי שנת פעילות אחת בלבד של ביה"ס לשיקום (במסגרת מכללת אריאל) , ואחרי הרבה שנים שלא היה בי"ס כזה כמו שיקי כתב, שוב אנחנו במצב שאין בי"ס לשיקום ואף אחד לא יודע מתי הוא יפתח שוב , אכן צריכה להטריד את כל מי שהתחום יקר לליבו (אנשי מקצוע , צרכנים/מתמודדים ומשפחות). נכון להיום, רוב האנשים שעובדים במסגרות השיקום (גם אנשי המקצוע וגם אלו שאינם אנשי מקצוע-מדריכים, חונכים, סומכים וכו') לא עברו מעולם שום הכשרה פורמאלית בתחום השיקום בבריאות הנפש. גם אנשי המקצוע , שלמדו באוניברסיטה תחום טיפולי כל שהוא (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וכו') לא שמעו במסגרת לימודיהם באוניברסיטה אפילו הרצאה אחת על המודלים החדשים בתחום השיקום בבריאות הנפש (גישת ההחלמה, התערבויות מבוססות על ראיות וכו') שאותם ביה"ס לשיקום אמור היה להעביר ולהטמיע למערך השיקום. נושא ההכשרה של כוח האדם שעובד בתחום השיקום הוא לא הבעיה היחידה. אני חושב שבעיה חשובה נוספת שצריכה להעסיק ולהטריד את כל מי שהתחום יקר לליבו היא תנאי העסקתם של העובדים בתחום השיקום. מתמודדים ומשפחות רבות מעלים במקומות שונים את הטענה הצודקת כנגד התחלופה הגבוה של האנשים שעובדים במערך השיקום. אבל אני חושב שקשה מאד לצפות מאנשים שמועסקים בתנאים שבהם מועסקים רוב אנשי השיקום נכון להיום (ובמצב שבשנים האחרונות המצב רק הולך ונהיה יותר גרוע; השכר יורד וכן התנאים הסוציאליים הנלווים) להישאר במערכת לאורך זמן. כל מערכת, ובטח מערכת כמו מערך השיקום , שלא דואגת להכשרה עדכנית לעובדיה , ולהעסקת עובדיה בתנאים הולמים, התוצאה המיידית היא שכוח האדם שמגיע לעבוד בתחום הוא פחות איכותי וגם האנשים שעובדים ללא הכשרה מתאימה ועם תסכול מתנאי העסקתם סביר להניח שזה בא לידי ביטוי בצורה כזו או אחרת בעבודתם. ומכאן שהפגיעה בעובדים היא בעצם פגיעה במקבלי השרות (הצרכנים/מתמודדים) שמקבלים שרות פחות טוב ואיכותי מזה שמגיע להם לקבל בזכות ולא בחסד! יקי כתב : "כולם משלמים וישלמו מחיר על כך בעתיד וגם בהווה", האמת שלא יכולתי לנסח זאת טוב יותר. אני אישית כצרכן נותן שרות מרגיש נפגע פעמיים ; פעם אחת כעובד מערך השיקום , ופעם נוספת כצרכן של שרותי השיקום. אני מסכים עם יקי שבעלי האינטרסים השונים (אנשי מקצוע, מתמודדים ומשפחות) צריכים לשלב ידיים למחות ולפעול נמרצות לשינוי המצב. אשמח לשמוע ולקבל תגובות לנושא מאנשי מקצוע , מתמודדים ומשפחות ואולי מכאן נתחיל (ואפילו בקטן) למחות לעשות משהו למען העניין. המשך יום נעים, בני

שלום רב יקי, קראתי את המאמר שלך, אני חייב לציין שאני מתמודד שגר בהוסטל, ומחכה לקורס בבית ספר לשיקום. א. מהכרותי עם מדריכים ומשקמים, חלקם ילדים המשלימים הכנסה ולא יותר, אין להם את ההכשרה המתאימה, וחבל. ב. אנחנו עורכים עיתון ושמו דיאלוג, חברי הטוב איתי אפק, התייחס לבעיה זו, מדרכים בעלי הכשרה לא מתאימה.ונוסף לזה התחלופה הגבוהה.שכר הרעב שמקבלים המדריכים מראה כיצד מתייחסת המערכת אל נושא השיקום. אשמח אם תרצה לכתוב לעיתון שלנו בנושא זה.

ליקי, בני ועמיר ערב טוב, אתחיל בכך שאני מסכימה עם כל מילה שכתבתם כולכם. אני בעצמי רציתי ללמוד קורס בבית-הספר לשיקום ובסופו של דבר זה לא קרה ואני בטוחה שכך גם אנשים רבים נוספים. יחד עם זאת, חשוב לא להכליל. יש בתחום השיקום עובדים, מקצועיים ולא מקצועיים שמשקיעים את כל ליבם, מרצם ורצונם הטוב בעבודה היומיומית. גם אם חלקם צעירים לא בהכרח הם אינם עושים את עבודתם נאמנה. לחלקם גם ניסיון לא מועט בעבודה השיקומית והם לומדים תוך כדי העבודה. העובדה היא שבחלק מן המקומות שאני מכירה היטב הגישה השיקומית שהייתה רווחת בעבר לא יימצא שם מקומה יותר. הגישה השתנתה ואיתה צורת העבודה וגם התוצאות. בכל זאת צרכנים/מתמודדים שמשתמשים בשרותי המערכת מוצאים משמעות, מתקדמים ואני מעזה אפילו לומר מחלימים. אז אולי תאמרו שהם עושים זאת למרות המערכת ... אולי. אבל אני יכולה גם לומר שאני מכירה באופן אישי מספר לא מועט של אנשים שלמרות תנאי העבודה וגם תנאי השכר עושים את עבודתם על הצד הטוב ביותר ובאמת מכל הלב. אני חושבת שלמען ההגינות הדברים היו צריכים להאמר. שוב, למרות שאני מסכימה עם הדברים הלא פשוטים שכתבתם. אני מאחלת לכולנו שנוכל יחד להתקדם, להשתפר וללמוד כל יום ויום. ענת

ביום שני וחמשי, קריוקי וכיבוד, בחינם. בשעה 20:00

ברחוב ז'בוטינסקי 73 רמת- גן. 03-6125526 לבקש את עמיר

שלום, 1. האם ניתן לקבל סל שיקום ללא נכות? הכוונה היא גם לא לקבל תשלום וגם שלא יירשם סעיף נכות. אנו זקוקים לשרותי סל השיקום אבל איננו מעונינים בהכרה בנכות . 2. אילו לימודים ושיקום תעסוקתי יש לנפגעי נפש, האם ישנו אתר לרשימות מידע אלו? תודה רבה לכם

שרה שלום וברוכה הבאה לפורום שלנו, 1. ניתן לקבל שרותי סל שיקום ללא הכרה בנכות ע"י הביטוח הלאומי. ישנה רשימה של פסיכיאטרים שרשאים לאשר הכרה ב-40% נכות פסיכיאטרית הדרושים כדי לקבל סל שיקום. אני מניחה שבסניף סל השיקום באיזורך ניתן יהיה לקבל את הרשימה. 2. בקישור הבא ניתן למצוא את רשימת שרותי השיקום. אני ממליצה בכל זאת לפנות לסניף סל שיקום באיזורך כי לעיתים הרשימה אינה מעודכנת נכון להיום ויש שרותים שעדיין לא היו קיימים כאשר יצרו את הרשימה אבל קיימים היום. http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catId=29 אולי ניתן למצוא באתר גם את רשימת הפסיכיאטרים שהזכרתי קודם. בכל מקרה שיהיה בהצלחה ענת

העובדת הסוציאלית טוענת שאין סל שיקום ללא נכות ושהיא לא יכולה לטפל במקרה זה. מה עליי לעשות? אמרתי לה שיש סידור כזה ללא נכות, והיא טענה שהיא מטפלת רק עם נכות, (אגב, דיברה גם בצורה לא נעימה) אין לי כוחות נפש להתמודד גם עם עובדת סוציאלית, מה לעשות?

ענת משה ויקי - תודות על התגובה שעזרה לי, ביום א' אפנה לרכזת שיקום במחוז מרכז, אנסה לבקש ממנה שהיא תפנה בעצמה לעובדת סוציאלית ותסביר לה ההליך. אגב, כמה זמן לוקח התהליך עד לקבלת שרותי סל השיקום, והאם ישנה גם וועדה לסל שיקום? (למרות שהמקרה ללא הכרה בנכות). במידה ויש וועדה לסל שיקום , האם המטופל צריך להיות נוכח בוועדה או שמסתפקים בחוות דעת של הרופאים ובמסמכים הרלוונטיים? תודה רבה לכם.

לכל משתתפי הדיון החשוב הזה ולכולם שלום, קודם כל אני רוצה להתייחס לכל הנושא ברמה הכללית , אני בהחלט מסכים לחלוטין עם מה שיקי כתב לגבי חומרת המצב שבו אנשים רבים שעובדים בתחום לא בקיאים ולא מעודכנים בנושאים רבים שקשורים לעבודתם (ולא רק בתחום הזכויות). אבל חמור מזה, שמדינת ישראל עצמה, קרי הרשות המבצעת (הממשלה), בהרבה מקרים מתייחסת לחקיקה של הכנסת כאל המלצה בלבד. ומה שקרה לגבי הנושא הזה הוא רק דוגמה אחת. חוק שיקום נכי נפש בקהילה התקבל בכנסת בשנת 2000 , החוק קבע ששר הבריאות צריך להסמיך פסיכיאטרים שיאשרו את אחוזי הנכות לאנשים שמסיבות שונות לא מעוניינים לפנות לביטוח הלאומי, ובנוסף החוק קבע ששר הבריאות יקים ועדות ערר מחוזיות (לצורך ערעורים על החלטות של ועדות שיקום אזוריות). ומאז , ורק אחרי פניה לבג"צ, לפני כשנה מונו ועדות ערר ופורסמה רשימה של פסיכיאטרים שמוסמכים לקבוע את אחוזי הנכות למימוש הזכויות שמוקנות בחוק השיקום. ולשרה, את מוזמנת לפנות אלי במייל [email protected] ואני יכול להעביר לך את רשימת הפסיכיאטרים שהוסמכו לעניין במייל. ולגבי השאלות מהודעתך האחרונה, אשור אחוזי הנכות מהפסיכיאטר רק בא להחליף את אישור הנכות מהביטוח הלאומי , לאחר מכן יש לעבור את ההליך הרגיל של וועדת סל שיקום, ורצוי ומומלץ מאד שהמשתקם עצמו ייקח חלק פעיל (עד כמה שאפשר) בוועדה , שהרי הוועדה אמורה לאשר לו תוכנית שיקום אישית שתותאם ותתחשב גם ברצונותיו וצרכיו, ולא רק על פי מה שאנשי המקצוע חושבים. שיהיה בהצלחה, ונשמח להמשיך לשמוע ממך בפורום (את כמובן מוזמנת לעדכן אותנו אם תרצי איך העניינים מתקדמים). ליקי ומשה, המון תודה על תרומתכם החשובה לדיון הזה ולפורום בכלל. שבוע טוב, בני

שלום רב ותודה מראש למי שמכיר אולי יידע לענות, רציתי לשאול , אמי סכיזופרנית , שאובחנה ומקבלת 100 אחוז נכות לצמיתות, מצבה רגסיבי ולכן מתקשה לעבור טיפולי שיניים אצל רופא רגיל, ראשית האם יש מרזכ המתמחה בטיפול באוכלוסיה כזו שמפחדת ומאד חלשה מנטלית ושנית האם יש דרך לקבל עזרה במימון טיפולים כאלה ,דרך ביטוח לאומי או הרווחה בעירייה? שנית, לעתיד לבוא יתכן ויהיה יום בו לא תוכל לשהות בביתה יותר שם היא מטופל ע"י אבי שהנו מובטל , מה האופציות שהמדינה נונת לגבי ליווי או שהייה במוסד? אני לא מכירה מוסדות שכאלה רק בתי חולים כמו גהה וכד',תודה על התשובות

לטלי128 שלום רב וברוכה הבאה לפורום, אני לא מכיר טפולי שיניים "מיוחדים" עבור נפגעי נפש. ניתן לקבל מימון עבור טיפול שיניים דרך סל שיקום , צריך לפנות ולבקש אישור לטיפול שיניים. לגבי אופציות של ליווי בביתה ו/או מגורים מחוץ לבית יש היום אפשרויות מגוונות דרך סל שיקום. במצב שאת מתארת אולי אפשר לבדוק את האפשרות שהיא תקבל סומכת שתעזור לה בבית. בתי חולים, נכון להיום, לא אמורים להוות מוסדות ו/או פתרונות דיור לאנשים, יש היום הוסטלים בקהילה , ודיור מוגן עם רמות ליווי שונות. בקצור , מומלץ מאד שתפנו בבקשה לסל שיקום , ושתבנה לה תוכנית שיקום אישית שמתאימה למצבה , לצרכיה ולרצונותיה. בהצלחה, הרבה בריאות והחלמה לאמך, ונשמח להמשיך וליהיות פה בשבילך בכל שאלה ו/או התלבטות, בני

תודה רבה:)

האם אנשים המקבלים קצבת נכות של הביטוח הלאומי, חייבים לשלם את אגרת הטלויזיה, או שיש לנו פטור מתשלום זה? ידידותי2001

בע"ה בשלוש השנים האחרונות שלמתי אגרה...הבנתי שדברו על חוק שיפטור נכים ובעלי מוגבלויות לשלם את האגרה. אבל טוב לברר זאת עם רשות השידור.

עמית שלום רב, נחמד לפגוש אותך שוב בפורום. תודה על תגובתך בעיקר משום שלי לא היה מידע לגבי עניין האגרה. שיהיה לכולנו יום שקט ורגוע ענת

שלום, קיימת קורס בסיסי, מבוא לשימושי מחשב ואינטרנט? הקורס במסגרת סל השיקום ורץ כבר כמה שנים. כעת נאמר לי שהקורס עומד להיסגר. האם ידוע לכם שהידיעה על סגירת הקורס נוכונה? האם ידוע לכם, על קורס אחר באיזור לשימושי מחשב? ידידותי2001

לידידותי ערב טוב, אני אברר את נושא הקורס ואשיב לך תשובה כאשר תהיה לי. להתראות ענת

ידידותי שלום, בברור שערכתי עם האחראית על נושא השלמת ההשכלה בסל שיקום תל-אביב נאמר לי שהקורס ליישומי מחשב מתקיים בכל הארץ. יחד עם זאת בדר"כ פתיחת הקורס מותנה בכמות הנרשמים. מקווה שעזרתי בהצלחה ענת

איפה מתקיים וכו'.. תודה רבה.. אני יודעת שההודעה הזו ישנה, מקווה שזה יקפוץ למעלה..

בע"ה בימים אלו התרגשה עלינו מערכה מדרום,מרצועת עזה. צה"ל יצא לקדם את הרעה, ולהפסיק את הירי על ישובי דרום הארץ,ואולי אף להשיב את החייל השבוי גלעד שליט הביתה('ושבו בנים לגבולם'). כולכם מוזמנים לשאת תפילה,בין עם ע"י קריאת פרקי תהילים או פשוט לשאת תפילה מהלב לשלומם של חיילינו שמחרפים את נפשם כנגד צוררינו,ושה' יפר עצתם ויקלקל מחשבתם ויתן להם גמולם בראשם. ה' יברך את עמו ברוב עוז ושלום.

לעמית ולכולם שלום, אני מצטרף לתפילה. ורציתי להגיד שמעבר לשלום החיילים, כולנו דואגים ומתפללים בימנו לשלומם של כל תושבי הדרום שנתונים תחת ירי הקסאמים והגראדים שמעבר לפגיעה בחיי אדם וברכוש, יוצרים חרדה ופחד אצל כלל האוכלסיה ובפרט לאלה שיותר רגישים, ואני מניח שביניהם יש נפגעי נפש רבים שעוברים ימים לא קלים. אז בהזדמנות זאת אני רוצה לחזק את כל המתמודדים תושבי הדרום, לבנו איתכם, וכולי תקווה שהמצב הבלתי נסבל שאתם נתונים בו יעבור כמה שיותר מהר. תיהיו חזקים, ואשמח אם משהו מכם שרוצה לשתף, יכתוב לנו ויספר קצת על שעובר עליכם. אנחנו כמו תמיד , נשתדל להקשיב ולתמוך ולחזק, עד כמה שאפשר במדיום מהסוג הזה. בתקווה לימים שקטים יותר, בני

בע"ה וטוב עשית שנתת במה לדבר על מה שעובר עלינו במדינה. היום שאל אותי קולגה,דוור,אם לא גייסו אותי? השבתי בשלילה ובצער שאין ביכולתי ליטול חלק במערך הלחימה והמגן של ישראל,וזאת משום שנפגעתי לפני 13 שנים בתעסוקה מבצעית בלבנון. הנני כל כך רוצה להרגיש שיש לי את היכולת לתרום ולעזור לעם היקר שלנו בשעות קשות שכאלה. אני מבקש לעודד את כל החרדים(לא מהזרם הדתי,אבל בוודאי שגם אותם)במשהו טוב מהמקורות:'עם ישראל,ככל שיענונו,כן ירבה וכן יפרוץ'. תדברו אנשים,תוציאו את מה שמטריד-'דאגה בלב איש ישיחנה'. אסיים במשהו עם קורטוב של אופטימיות קטנה: 'מי הוא האיש החפץ חיים,אוהב ימים לראות טוב'?!(תהילים).

שלום אני בת 22 הייתי בעבר באשפוזים פסיכיאטרים וכיום אני נמצאת בהוסטל לצעירים של נפגעי נפש. נודע לי שיש לי זכויות כמו מלגה באופן חד פעמי של השלמת בגרויות, לאחרונה דיברתי עם מתאמת הטיפול שלי מההוסטל (עו"ס) שאמרה שאני יכולה ללכת לקורס מסויים ללא תשלום. האם אני יכולה לממש את הזכויות הללו גם אם אני מחליטה לעזוב את ההוסטל? תודה

גל שלום וברוכה הבאה לפורום, לפני נושא הזכויות אני רוצה לחזק ולעודד אותך לגבי נקיטת היוזמה וחיפוש הדרך לקדם את עצמך. מניסיוני האישי (וגם מהידע התיאורטי שהוכח מחקרית), אחת הדרכים הטובות ביותר להעצמה, לצמיחה ולהתקדמות היא דרך לימודים (בכל רמה, בהתאם ליכולות ולרצונות של האדם). אני מבין שאת מתעניינת לגבי האפשרויות להשלים בגרויות ו/או קורס להכשרה מקצועית. על מנת להשלים בגרויות את צריכה להגיש בקשה לסל שיקום להשלמת השכלה, במידה והבקשה מאושרת (ואין לזה קשר אם את בהוסטל או לא!) את יכולה להשלים בגרויות במימון של משרד הבריאות (סל שיקום). לגבי קורס להכשרה מקצועית, יש אפשרות לעשות זאת גם דרך סל שיקום וגם דרך שיקום מקצועי של ביטוח לאומי (למימוש אפשרות זו , צריך לפנות לפקידת שקום של ביטוח לאומי באזור מגוריך). את צריכה לחשוב מה מעניין אותך ומה את רוצה ללמוד, ואז לבדוק איפה הכי כדאי ומתאים לך לממש זאת. (בכל מקרה, הלימודים יהיו ללא תשלום, וקבלת האישור לא תלויה בשהותך בהוסטל, אבל כמובן שקבלת האישור תלויה ברמת היכולות וההתאמה שלך למה שתבקשי). שיהיה בהצלחה, הרבה בריאות והחלמה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

שלום, כפי שיש לך זכויות להשתמש בשירותים של הוסטל דרך סל שיקום. לדעתי יש לך זכויות נוספות דרך סל שיקום וביטוח לאומי שאינם קשורים להוסטל. מאידך, לא תמיד פשוט לממש את הזכויות שאין איש מקצוע שמלווה. כך שבמידה שאדם לא נמצא בהוסטל כדי שיהיה איש מקצוע (באופן ציבורי או פרטי) התומך במימוש הזכויות (אבל יש גם אנשים שמסתדרים בלי איש מקצוע). יתכן גם שיתנו את השתתפותך בקורס בכך שיש לך סבירות שתוכלי לעמוד בו. לדוגמא , יש אנשים שמשתמשים בשירותי הוסטל לקום בבוקר כדי להגיע לקורס , בעוד שללא ההוסטל לא היו עומדים בדרישות הקורס רק בגלל קושי להשכמה שאינם מצליחים בשלב זה לפתור בדרך אחרת.. מכיוון שיש חריגים (תמיד) כדי שלא תסמכי על התשובה שלי ותתיעצי עם המתאמת טיפול שלך . השיקול שלך להשאר בהוסטל או לעזוב צריך להיות מעבר לשאלתך הספצפית לגבי קורס מסוים. אשמח לשמוע על ההתלבטויות שלך. אני חושב שלי כאיש מקצוע ולחברים אחרים בפורום זה חשוב לשמוע התלבטויות אלו. אני פגשתי אנשים רבים שעסוקים בשאלה זו. תודה יקי

כיצד ניתן לקבל מביטוח לאומי פירוט אודות אחוזי הנכות- על סמך מה התקבלו, אילו סעיפים וכו'?

נועה שלום רב, נראה לי שפניה לביטוח לאומי, נכות כללית בשעות קבלת הקהל היא הדרך לקבל את הפרטים שאת מבקשת לקבל. שבת שלום ענת

תודה ענת. האם ניתן להשיגם טלפונית? אני מוצאת רק טלפון של המוקד הראשי

היי מירב הפרוייקט שלכם מאוד מענייך אותי כרגע אני כמצא בתהליך להכנס לתוכנית מעברים במרכז שיקום בית לווינשטיין בו אני הולך לעבור אבחון מקצועי ואני חושב שלימודים אקדמאים יכולים להתאים לי ,האם יש אצלכם תהליך של אבחון מקצועי והאם כל התוכנית כרוכה בתשלום? בתודה דודו

דודו שלום רב, בהמשך הפורום כלפי מטה ישנה ההודעה של מירב שם היא נתנה את הפרטים הבאים: באתר האינטרנט www.mashak.co.il ניתן לקבל מידע על הפרויקט, על תהליך ההרשמה, וכן טופס הרשמה אשמח לעמוד לרשותכם לפרטים נוספים. טלפון – 03-9697080 תוכל להשתמש בפרטים אלה כדי לקבל תשובות לשאלותיך. שיהיה בהצלחה וסופ"ש מצויין ענת

דודו שלום, פרויקט 'מעברים' הוא פרויקט שמקביל לפרויקט 'אפיק'. יש בו חלקים דומים וחלקים שונים מעט. הפרויקט מורכב מ-3 שלבים, כאשר השלב הראשון הינו מכינה ובשלב השני כל סטודנט יוצא למסגרת לימודים עפ"י תוכנית שנבנתה לאחר המכינה. המכינה בד"כ ממומנת ע"י מח' שיקום בביטוח לאומי. לפרטים יותר ספציפיים כדאי להתקשר ולברר. המכינה שנמשכת כ-4 חודשים משמשת לנו כסוג של אבחון, לעיתים יש צורך באבחון נוסף שביטוח-לאומי מפנה בתיאום עם צוות הפרויקט. לפרטים נוספים - מירב - 03-9697080

איך אפשר להגיע לתובנה בגלל שהיית לא מאוזן? שזה מצב רע להיות בו,לפחות ככה אנחנו חושבים,מסתבר שלהיות "לא מאוזן" זה לא דבר רע אחרי הכול,ואני יסביר. הכדורים שאנחנו מקבלים עושים אותנו מאוזנים לאורך היום מה שהרבה אנשים לא יודעים שזה פשוט עושה אותנו סוג של בובות או רובוטים,כל אחד יבחר אחד שמתאים לו. בגלל שהייתי לא מאוזן הצלחתי להבין שכל מה שהרגשתי בעצם היה הדבר הכי טבעי בעולם להרגיש אלא פשוט הוא לא היה מתאים להרגיש באותו מקום שאני נמצא כרגע בחיים וזהו השיקום. בשיקום אני משקם את עצמי שזהו חלק מהטיפול הכולל במחלה וזה בעצם מונע ממני להגיע למקומות חשוכי האל כמו אשפוז וכו'.. ומה שקרה לי, שהייתי כמו שהם אומרים "לא מאוזן", פשוט הרגשות האלה של הכעס והעצבים והאשמה שכמו שאמרתי מקודם הם כל כך טבעיים בשבילי להרגיש ואני יגיע גם לזה,הרגשות האלה הפריעו לי להשתקם ומכאן הפריעו ללמוד ובעצם יכלו לגרום לי להפסיק את השיקום ובעתיד היותר רחוק גם להיכנס לאשפוז שני. מה שכן יכול להיות שיום אחד אני כבר ייחשב כנורמלי זאתאומרת יסיים את השיקום ולדברים בחיים שלי לא יהיה יותר משקל כל כך גדול בחיים שלי פשוט דברים לא יהיו קריטיים ומכאן אני בעצם יוכל להיות מי שאני בלי שזה יפריע למחלה באיזושהיא צורה ויוכל לחיות עם מי שאני בעצם בשלום. ובקשר למה שאמרתי לגבי הרגשות, הם נבעו מתוך פחד מאוד גדול שיש לי שאני חושב שזה קשור ל"חרדת נטישה" – וזה נובע בגלל שהייתי במצב פסיכוטי הייתי משתמש בסמים קלים בלי מודעות לזה שאני חולה ונהפכתי להיות "אלים" ונכנסתי לכלא בגיל מאוד צעיר-19 ואני ממש חנון אמיתי גם בתור ילד,הייתי במגמה של 15 יחידות בתיכון לפני שהתחילה לי המחלה וכו'...

שלום לך אבי. אני חייב לציין שמה שאהבתי בכתבה שלך את זה שהיית 'חנון'. גם אני הייתי כזה ומעולם לא נגעתי בסמים (קלים או קשים) בקיצור ילד טוב, היום אני נוטל הרבה כדורים, שלדעתי הם סוג של סם. נ.ב אני מתאכסן ברשת ' שני בקהילה' ויש עתון ושמו דיאלוג- אם תרצה לכתוב לעיתון- אשמח אני גם מבטיח לשלוח לך עותק אם תרצה. לפרטים וכתבות: [email protected]

אני כהגדרת המערכת, אגרפוב! אשמח להכיר מישהו בעל בעיה דומה, ודרך להתמודדות עימה, האם יש שם משהו בעל אגרופוביה?... אשמח ליצור קשר.

היי עמיר, ברוך הבא לפורום. איזה כיף לראות אותך בפורום. אני בטוח שאתה יכול לתרום בכתיבתך רבות לפורום, וכולי תקווה שנמשיך להפגש גם בפורום. והנה קשור לסיפור אישי של מי שהצליח להתגבר על אגרופוביה, ולצאת ממנה : http://www.enosh.org.il/Index.asp?ArticleID=2299&CategoryID=223 חג אורים שמח, שבת שלום וסופ"ש נעים, בני

בני היקר. א. קבלתי וקראתי את הכתבה. תודה רבה. ב. קראץתי גם את מה שכתבה מיכל לגבי רצונה להיות מדריכה, אשמח לקבל פרטים לגביי אות "מיכל"... שבת שלום עמיר

שלום, אשמח לדעת אם ישנם אנשים שסובלים מקלסטרופוביה או אגרופוביה שיסכימו להתראיין לסדרה דוקומנטרית. תודה, תמר פרטים נוספים אפשר לקבל במייל: [email protected]

שלום, שמי עמיר ואני דייר בהוסטל "בית שני". אני עורך בהוסטל מידי שבוע ערב קריוקי, ויש ברצוני להזמין אנשים מבחוץ בכדי לשיר יחדיו. א. להכיר אנשים. ב. בילו במקום לשוחח רק על המחלה. ג. להפיג שיעמום.

היי עמיר, באמת, כמו שבני כבר כתב, כיף לראות אותך כאן. אולי כדאי להוסיף להודעתך פרטים כמו יום, שעה, כתובת או לחילופין דרך שבה ניתן ליצור איתך קשר ע"מ לברר פרטים אלה. בהצלחה שבת שלום ענת

היי עמיר צור קשר דרך האימייל שלי ואעביר לך את הטלפון שלי. אני מגיעה כמעט כל שבוע לת"א אבל בדרך כלל בסוף השבוע (חמישי\שישי\מוצ"ש)

גל ערב טוב. אנחנו לרוב עורכים קריוקי בערב יום שני. נשמח לארח אותך פה בהוסטל בכל יום שתבחרי. שמו של ההוסטל 'בית שני' הוסטל חביב ונעים, (ז'בוטינסקי 73- ר"ג) תוכלי לפגוש אנשים מיוחדים, נפעיל את מערכת הקריוקי לכבודך. אני משאיר לך את האי מייל שלי: [email protected] לימים שקטים יותר. עמיר.

שלום, בתי בת 22 אושפזה בגלל פסיכוזות קשות, כרגע היא בבית ללא מעש, הציעו לנו סל שיקום אבל בשל הדאגה העתידית לבתי אני חוששת לקבל זאת. מה אפשרויות בסל השיקום לנפגעי נפש? הייתי רוצה לדעת באם חייבים להוציא נכות כדי לקבל סל שיקום? מה היתרונות של סל שיקום? באם אנו רוצים בשיקום תעסוקתי , יש אפשרות באופן פרטי? האם יש הוסטלים טובים פרטיים (האם אפשר לקבל רשימה של הוסטלים פרטיים וציבוריים)? האם כל נפגע נפש מקבל שיקום תעסוקתי והוסטל? תודה.

שרה שלום רב, ברוכה הבאה לפורום שלנו. את שואלת שאלות חשובות מאוד וניכרת דרכן הדאגה שלך ויחד איתה בלבול גדול. דווקא סל שיקום עומד תחת כותרת הדאגה לביתך. דרך סל השיקום ניתן לקבל שירותים שונים בכל התחומים. גם תעסוקה, גם דיור, גם השכלה וכו'. לא חייבים להוציא נכות כדי לקבל סל שיקום. יש רשימה של פסיכיאטרים שיכולים לתת חוות דעת שמקבילה ל-40% הנכות הפסיכיאטרית הדרושים על מנת להיות זכאים לסל שיקום. יש אפשרות לממן תעסוקה באופן פרטי אך מדובר בלא מעט כסף ובכל מקרה המסגרות הן אותן המסגרות שמגיעים אליהן דרך סל השיקום. לגבי הוסטלים - כל ההוסטלים שאני מכירה הם הוסטלים בבעלות פרטית שעומדים תחת הפיקוח של משרד הבריאות. אני לא מכירה הוסטלים ציבוריים. מלבד, אולי הוסטלים מסויימים ששייכים לבתי חולים וגם הם לא ממש ציבוריים. בכל מקרה בנושא סל שיקום את דואגת לשוא. ניתן לפנות לוועדת סל השיקום ולבקש שירותים שונים ובוועדה אין כפיה כלשהי לקבל שרות מסויים. כל אדם שפונה לוועדה מבקש מה שהוא חושב שמתאים לו באותה עת והוועדה מאשרת או מציעה שרות אחר. בכל מקרה אני מציעה כן לעשות את כל הדרך. להוציא קצבת נכות כללית שמבטיחה לביתך הכנסה לא גדולה אבל בכל זאת הכנסה מסויימת וגם לאחר אישור הנכות ע"י הביטוח הלאומי לפנות לסל השיקום. מה שאני מציעה לך בינתיים הוא לחפש באתר של משרד הבריאות את שרותי השיקום באיזור בו אתם גרים ולבקר בחלקם. בדרך-כלל תגלי שהשד אינו נורא כל כך. אולי להיפך. תופתעי מהגיוון האפשרי ומהנכונות לתמוך ולקדם הקיימים ברובם. אני מציעה במקביל לפנות למסגרת לייעוץ למשפחות לצורך התמיכה בך ובשאר המשפחה שמדברייך אני מבינה שמשמשת כרגע את מקור התמיכה העיקרי לביתך. על-מנת לשמור על כוחותיכם כדי שתוכלו למלא את התפקיד החשוב הזה בהמשך. ייעוץ כזה קיים ברוב הסניפים של אנוש ברחבי הארץ. להלן הקישור לאתר של אנוש http://www.enosh.org.il/ וקישור לאתר של משרד הבריאות - בריאות הנפש - שיקום http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catId=29&PageId=1653 אני מאחלת לך דרך צלחה, לביתך הרבה בריאות ולכולכם הרבה כוח חג אורים שמח ענת

לשרה שלום וחג שמח, את כותבת שבשל הדאגה העתידית לבתך את חוששת לקבל את ההצעה לפנות לסל שיקום. הייתי שמח אם תוכלי לנסות ולספר/להסביר ממה החשש לפנות לסל שיקום? מה את רואה בדמיונך כתסריטים עתידיים אשר גורמים לך לחשוש מהענין? במידה ותוכלי לשתף אותנו, אני מניח שנוכל להתייחס לענין בצורה יותר ממוקדת ולהפיג את החששות. ודרך אגב, מה בתך חושבת על ההצעה לפנות לסל שיקום? האם שוחחתם איתה על זה? חשוב מאד שהיא תיהיה שותפה כמה שיותר (בהתאם למצבה) לתהליך קבלת ההחלטות, שהרי מדובר בחייה שלה, וזה גם יכול להוביל לתהליך החלמה הרבה יותר טוב שבו היא מעורבת ולוקחת אחריות על חייה (אפילו אם זה בהדרגה, במידת הצורך). את כותבת שבתך יושבת כיום בבית ללא מעש , ובמצב הזה סביר מאד להניח שהפניה לסל שיקום תוכל רק לעזור לה למצוא את הדרך חזרה לניהול חיים משמעותיים, תוך בחירה שלה בשרותי השיקום (מתוך המגוון הקיים, הלא קטן יחסית) שהכי מתאימים לרצונותיה ולצרכיה נכון להיום. את יכולה לנסות גם לדפדף קצת בהודעות בפורום ולהתרשם מסיפוריהם של אנשים שנעזרו בסל השיקום (דרך אגב, זה כולל גם אותי), וחזרו לנהל חיים משמעותיים. חבל מאד שבתך תשב בבית ללא מעש, כאשר היום יש (להבדיל מפעם שלא היה) את האפשרות לקבל לווי ותמיכה (בהתאם לצורך) לחיים עצמאיים בקהילה בכל תחומי החיים (דיור, עבודה , לימודים, חברה ופנאי וכו'). שיהיה בהצלחה, הרבה בריאות והחלמה לבתך, נשמח לשמוע ממך (ואולי גם מבתך?) בפורום, ונשתדל לעזור ולתמוך (עד כמה שאפשר בפורום), בני

להלן איפה שיהיו לביתך בעיות בעתיד: אישפוזים וכאלה מגבילים אותך בעיקר אם אתה רוצה לעבוד במקצועות טיפוליים. רופא, אחות, פסיכולוג, עבודה סוציאלית) ובמוסדות ביטחוניים. וגם בהוראה קצת יכולה להיות בעיה. זה לא אומר שזה בלתי אפשרי, אבל בהחלט יכולים להיות קשיים בקבלה לעבודה בתחומים האלה. (בעיקר פסיכולוגיה קלינית ורפואה למשל, שזה כמעט בלתי אפשרי. סיעוד- יותר סיכוי אבל גם קשה. עבודה סוציאלית- כמעט פתוח לגמרי אבל יש סיכוי לבעיות... הוראה- כמעט פתוח לגמרי. קצת סיכוי לבעיות. מוסדות ביטחוניים- מי בכלל מעלה בדעתו לגשת לזה בין כה וכה אחרי אישפוזים...אבל בדרגות נמוכות כמו מאבטח לדעתי גם עם זה אין בעיה. חוץ מזה- הכל די פתוח...היי-טק ומדע- פתוח לגמרי. אוניברסיטאות- לא בתחומים של רפואה ופסיכולוגיה- פתוח לגמרי. שירות לקוחות ומכירות- פתוח לגמרי. תעשיה- אין בעיות. כפי שאפשר לראות, הגורמים הכי סטיגמטיים כלפי פגועי נפש הם אנשי המקצוע עצמם... זה ממש ניכר לעין... :-) בכל מקרה- המגבלות התעסוקתיות האלה יהיו תקפות עם סל שיקום ובלעדיו- אז זה לא משנה....

שלום לאם המודאגת, הדאגה והבלבול מובנים ביותר. בנוסף לדברים שהאנשים היקרים כתבו עד כה הייתי מעונין להוסיף מספר נקודות. אני הייתי משתמש בדימוי של ארגז כלים עבור "סל שיקום". סל שיקום הינו אוסף של התערבויות שיקומיות (הכלים שבארגז) שאמורות לשרת את האדם המתמודד עם מחלת/הפרעה נפשית בתהליך החלמתו. אחד הדברים החשובים ביותר בשימוש בארגז הכלים ( ההתערבויות השיקומיות) הוא לזכור שהכלים נועדו לשרת אותנו. יש נטיה פעמים רבות לקפוץ לשלב הקונקרטי של שימוש בכלים לפני שחושבים למה אני משתמש בכלי ? לכן בניה של תכנית שיקומית מאוד חשובה. השימוש בשירותים של סל שיקום יכול להיות מאוד מועיל. מאוד חשוב ההכנה לשימוש בשירותים אלו. אני ממליץ לך להעזר בשירותים פרטים או ציבורים כדי לקבל מידע ויעוץ לגבי החלמה , שיקום ושילוב. כפי שענת כתבה ישנם שירותים שניתנים דרך אנו"ש, יש קורס מצוין לבני משפחה של מתמודדים בשם "קש"ת" וכן ישנם אנשי מקצוע פרטים המתמחים בתחום. אני גם ממליץ לבתך להעזר ולהתיעץ טרום הפניה לסל שיקום. ישנם איזורים בארץ שיש בהם פרויקט שעוזר למתמודדים לבנות תכנית שיקומית (אין לי את הטלפון אבל תוכלי לברר במשרדים של סל שיקום) וכן ישנם גם אנשי מקצוע פרטים המתמחים בתחום זה. לגבי הנושא פרטי או ציבורי: כאיש מקצוע העובד במגזר הפרטי, ישנם מקרים בודדים שמסיבות שונות אני תומך באנשים בסוג של תעסוקה נתמכת באופן פרטי. כמעט תמיד אני מעדיף לעזור לאנשים להשתמש בשירותים של חברות ועמותות שממומנים ע"י סל שיקום (שלרוב הם טובים, אך לעיתים גם לא). התמיכה שלי כאיש מקצוע במגזר הפרטי פעמים רבות היא בבחירה של השירות המתאים ו/או הטוב יותר ( ע"פ הנסיון שלי). לחלק מהשירותים שסל שיקום מממן ניתן לשלם באופן פרטי אבל באמת לא כדאי אף אחד לא מרויח מזה מלבד המדינה שלא משלמת בעצמה. לסיכום: ההמלצה לבדוק שימוש בשירותי סל שיקום ישנה סבירות גדולה שהינה נכונה לבתך (אבל לא בהכרח). אבל נשמע לפי השאלות ששאלת שכדי לך להתעמק ולהבין יותר ויש מענים ציבורים ופרטים כדי לעזור לך ולבתך בנושא זה . בסופו של דבר בתך היא שתבנה התכנית השיקומית לפי מטרותיה והיא גם שתממש את התכנית כך שיש הכרח שתהיה מובילה בתכנית השיקום ובנתיב ההחלמה שלה. אני מאחל הרבה כוחות בהמשך הדרך, המסע אל החלמה הינו לעיתים מבלבל ומדאיג למתמודד ולבני המשפחה, מקווה שעזרתי במעט, יקי

שאלה בנוגע לדיור בהוסטל שלא במסגרת סל שיקום אחי - חולה בסכיזופרניה פרנואידית כ- 30 שנה ומוכר בבטל"א ב- 100% נכות. אושפז כ- 25 פעמים ומעולם לא הצליח להשתלב בכל מסגרת שיקומית הוסטל/דיור מוגן. כמו כן, אינו מתפקד עצמאית במינימום. אינו משתף פעולה, לא מכיר במצבו, חסר שיפוט וחוטא מידי פעם בעישון גראס וחשיש. מסיבה זו אינו זכאי לסל שיקום. כיום מוגדר כחסר דיור, מאושפז במחלקה לתחלואה כפולה בבי"ח אבראבנל.אף מסגרת לא מוכנה לקבלו ולדברי הנהלת המחוז במשרד הבריאות לא יקבל סל שיקום בגלל עניין הסמים. גם הנהלת בית החולים לא מוכנה להכניסו לאף מסגרת בתוך בית החולים למרות שטוענים שמפאת מחלתו לא יוכל לחיות בחוץ.הצוות המטפל הגיע למבוי סתום. האם יש למי לפנות בכלל??? אגב, בעבר היינו במסגרת תמיכתית ב"אנוש" ולא נעזרנו.

שלום, מדובר באחותי שאובחנה כסכיזופרנית ונמצאת במעקב רפואי של בית חולים מזה כחודשיים. בהמלצת פקיד הסעד ורופאיה אחי הגיש עתירה להתמנות כאפוטרופוס זמני שלה. אחותי כמובן מתנגדת לכך בכל תוקף. אחרי שיחה עם אדם שהיה במצב שלה והחלים, הבנו שאפוטרופסות עלולה להזיק יותר מאשר להועיל. זה ישלול לה את העצמאות גם אם זה לזמן קצר. וגם אז יהיה אחר כך קשה לבטל את המינוי כי זה בהוראת בית המשפט ועוד אחרי שמשרד היועץ המשפטי לממשלה נתן את ההסכמה למינוי. הסיבה העיקרית לבקשת האפוטרופסות היא שאחותי צברה חובות כספיים כשהיתה בשיאו של ההתקף הפסיכוטי - מה שלא היה לה קורה אם היתה בריאה. מצד שני, נאמר לנו שאם לא ימונה לה אפוטרופוס, אף אחד מהנושים לא יוכל לדרוש ממנה את מלוא החוב כיוון שהיא לא היתה אחראית למעשיה ובמקרים האלה החוק לצידה. אז אני אשמח לדיעות האם באמת כדאי ומומלץ למנות לה אפוטרופוס זמני? זה עלול לפגוע לה בעצמאות . ופגיעה בעצמאות יכולה לפגוע בהחלמה שלה. יש לציין שהיא בכלל לא מסוכנת ולמיטב הבנתי היא מסוגלת להבין דברים ואף הולכת לבד לסידורים קטנים, מטפלת בילד שלה ככל יכולתה . ובכלל היא בעלת תואר שני והבנתי מקריאת החומר בנושא, שככל שהאדם בעל רמת התפתחות אישית גבוהה כך הליקוי יותר קטן. וזה לדעתי מה שיש לה היא בד"כ מסוגלת להבין משמעות של דברים. תודה מראש

הי ליאורה לא נשמע היגיוני למנות לאחותך אפוטרופוס. מאוד לא הגיוני, אמנם אני מאמין שבתי המשפט והפסיכיאטרים מסוגלים להסכים לכל עיוות ככל שזה נוגע למי שמתויג כחולה נפש, קל וחומר עם סכיזופרניה, אבל עדיין זה לא אומר שאתם צריכים ליזום את העיוות הזה. לגבי החובות- היא תצטרך להתמודד איתם כמו כל אדם שצבר חובות. היא תוכל להגיע להסדר חובות ולפרוס את החובות על תקופה ארוכה. יש הרבה אנשים שמגיעים למצבים כאלה ויש פתרונות רבים בשביל זה. לא סביר להגיע עד לקיצוניות כזו גדולה כמו מינוי אפוטרופוס. אגב, יש אפשרויות לעזרה בתחום הזה גם בלי מינוי אפטרופוס. למשל- בהסכמתה של אחותך- ייפוי כוח בבנק וניהול כספים על ידי אחד מבני המשפחה לתקופה מסוימת גם בלי מינוי אפוטרופוס. יש המון מצבי ביניים אפשריים ולא צריך ללכת עד הקיצוניות הכי גדולה. אני בטוח שאפשר לחשוב על עוד פתרונות יצירתיים בשיתוף פעולה עם אחותך. מ.

אני מקווה שאת מודעת גם לעד כמה צעד כזה יכול להיתפס בצורה קשה ביותר מצידה. וגם לעורר הרבה מאוד חשדות.... מה זה אפוטרופוס? אתם הרי לא תהיו רק אפטרופוסים של החובות שלה. מה עם הנכסים? מה עם ירושה שהיא אולי תקבל יום אחד? שכר עבודה? את צריכה להבין עד כמה הצעד הזה הוא קיצוני ביותר. מילא- בן אדם שלחלוטין לא מודע לעצמו במשך שנים. מה כבר אפשר לעשות... אבל את אומרת שאפילו יש לה תואר שני ורוב הזמן היא מודעת על עצמה... את לא מתארת לעצמך לאיזה בור את מכניסה אותך ואותכם וכמה התנגדות וכעס זה יכול לעורר, שלא לדבר אפילו על פרנויה. לא תצאו מזה... תעזרו לה עם החובות, אבל אל תעשו דבר כזה קיצוני.

ליאורה ערב טוב, ראשית ברוכה הבאה לפורום שלנו. מדברייך עולה דאגה מאוד גדולה לאחותך ויחד עם זאת הערכה וקבלה שלה עם כל המכלול. אני שמחה לקרוא בתוך דברייך את הרגישות הגדולה שלכם כמשפחה אליה. אני חושבת שזה כלי חשוב מאוד להחלמה. אולי אחד החשובים שבהם - תמיכה !! ובעיניין האפוטרופסות: על פניו אני מסכימה עם מה שאמר מיכאל. מה גם שמתוך דברייך עולה תחושה שאת ממש לא שלמה עם הנושא. אני מציעה להתייעץ עם גורם משפטי ואולי במקביל עם גורם בנקאי בעניין החובות. יש לאחותך אפשרות לקבל ייעוץ משפטי חינם במקומות מסויימים אם יש קושי להתייעץ במקום שכרוך בתשלום. גם ייתכן שבמחלקת הרווחה העירונית ניתן יהיה לקבל תשובות לשאלותיכם. בכל מקרה בקשה של מינוי אפוטרופוס עוברת דרכם. אני אנסה בימים הקרובים למצוא כתובות/קישורים למקומות בהם ניתן לקבל ייעוץ משפטי חינם. אני מאחלת לכם הצלחה לאחותך הרבה בריאות ולכולכם הרבה כוח. ענת

לליאורה שלום רב, בהמשך למה שענת כתבה, אני מצרף קישורים עם פרטים מלאים של 2 מקומות בהם ניתן לקבל ייעוץ משפטי חינם : 1. הקליניקה המשפטית לזכויות אנשים עם מוגבלויות של אוניברסיטת בר אילן : http://www1.biu.ac.il/File/file_biu_08_12_10_8_24.doc 2. הלשכות לסיוע משפטי של משרד המשפטים : http://www.justice.gov.il/MOJHeb/SiuaMishpati/DafKesher.htm בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, ואולי גם מאחותך? (נראה לי שאולי כדאי שגם היא תכתוב מה היא מרגישה וחושבת על כל הענין הזה, ודרך התגובות פה בפורום, אולי תצליחו להגיע לפתרון, מתוך שותפות, שיהיה טוב ומקובל עליה), בני

שלום לכם שמי: עידית בן-ששון ואני בת 46 ורווקה וגרה לבדי בדירה של הורי שנפטרו כבר כמעט 20 שנה מאז שהורי נפטרו ובדרך כלל מתנהלת בצורה עצמאית עד כה עד עכשיו אבל כשרק הוצאתי כספים בסכומים גדולים עבור בן אדם שלכאורה קלטתי אותו שהוא במצוקה ונתתי לו כל פעם סכום כסף כשהיה צריך בהתחלה זה היה סכום כסף קטן ואחר כך זה היה סכום כסף גדול ומה גם שהוא ביקש ממני שאני אחתום על מיסמך שבו שאני אמורה להיות ערבה לו אם ירצה לקנות דירה לעצמו וכתב על המסמך בכתב ידו: "בנוכחות שני עדים" אולם אני הייתי איתו לבד במכוניתו בלי שום עדים ואני חשבתי שהוא רוצה לקנות לי דירה ושאני אשכיר אותה לאנשים ואקבל כל חודש מהם כסף על זה שהם שוכרים את הבית וככה חשבתי לעצמי אז אני חתמתי וגם הוצאתי 2000 שקל בחודש על ביטוחים על תאונות אישיות ועל ביטוחי חיים כאלה ואחרים ואני משתכרת בדרך כלל בשכר נמוך מהעבודה כי אני עובדת קצת שעות ביום וגם מקבלת קיצבת ביטוח לאומי על נכות עקב בעיות רגשיות ולכן אחי ואשתו ואחותי ובעלה רוצים בכוח למנות לי אפוטרופסות על ידי צו בית משפט ולהכריח אותי לגור בדיור מוגן במקום להמשיך לגור לבדי בבית ולדעתי זה צעד קיצוני וחריג והם מסרבים לתת לי הזדמנויות ולתת לי מקום לשיפור נוסף וישנן עוד דרכים נוספות ויעילות לפתור בעיות **נ.ב** עוד אנשים גם צערים וגם מבוגרים נופלים בפח ואני לא הראשונה ולא אהיה האחרונה שאני אפול בפח וגם האפוטרופוס עלול לשלול את הזכויות שלי ואת העצמאות שלי ואת החופש שלי ואני מרגישה חנוקה ושבוייה ומשועובדת ומה גם שאני מטופלת על ידי פסיכיאטר שממליץ על אפוטרופסות וגם שוטרת בלבוש אזרחי גם המליצה ואח שלי לא רוצה שאני אוציא שקל מבלי להגיד לו וזה חונק אותי ממש אנא תנו לי עצה בנושא כי גם אח שלי אומר לי: "אני לא יכול לאשר לך שתהיי עצמאית אני מצטער ואת לא יכולה לגור אצלי אני מצטער ואת יותר מדי דורשת תשומת לב ואת לא יכולה להחליט לבד אלא צריכים להחליט בשבילך ואת לא יכולה לבחור כי אין לך ברירה אלא להסכים גם אם זה לא נראה לך ואת רוטנת ומקטרת ומתלוננת כאת נמצאת אצלי" במקום שיגיד לי וידבר על מנת לפתור את הבעיה אז ככה הוא אומר לי ובעלה של אחותי אמר לי: "את מפריעה לנו בזה שאנחנו במקום להיתעסק עם מי שהכי קרוב לנו אנחנו מתעסקים איתך ואין לך זכות החלטה וזכות בחירה והדירה בגבעתיים שייכת לשלושתיכם ואנחנו נחלק אותה וניתן לך שליש מהדירה ונגיד שאת לא אחראית לבית המשפט" אם אמרתי לו שלהם ולאח שלי ואשתו כבר יש בתים ושטיפלתי באמא עד יומה האחרון ואני חיה ממשכורת נמוכה זה לא מעניין אותם כי כל מה שמעניין אותם זה הכסף והרכוש והבית אני לא מעניינת אותם כלל והם רוצים לשלוט בי

חג שמח לכולם, עם הרבה אור בחיים בכלל ובשבוע החנוכה בפרט. להשתמע בפורום, בני

גם לך בני, חג אורים שמח. ולענת ולכולם!

מתי מתקבלת תשובה בקשר לפנייה למשרד הבריאות על תעסוקה מוגנת ?

ערב טוב, השאלה שלך לא מספיק מפורטת. אני לא מבינה ממנה האם הפניה נעשתה כפניה ראשונה לוועדת סל השיקום או באמצעות טופס שינוי החלטה שנשלח בדואר. בכל מקרה התשובה יכולה לקחת בקלות כמה שבועות. לוקח זמן עד שהיא מתקבלת במשרדי סל השיקום, עד שרכזת השיקום חותמת ומאשרת (אם היא מאשרת), עד שמקלידים את ההחלטה במחשב ועד ששולחים הודעה על האישור בדואר. זה במקרה של טופס שינוי החלטה. אם הפניה היא פניה ראשונה לוועדת סל שיקום צריך לחכות עד שתהיה וועדה במקום ועד שתהיה הזמנה לוועדה. כך שבכל מקרה כדאי להתאזר בסבלנות רבה. בהצלחה מקווה שהתשובה תגיע בהקדם ענת

שלום לכולם, כולכם מוזמנים לבזאר חנוכה שיתקיים מחר, יום שני , 22.12.08 , בין השעות 11:00-20:00 , בבית "אנוש" ברח' הציונות 33 א' , חולון (ליד הגינה). הבזאר מציע מוצרים במחירי מציאה, וכל ההכנסות הם לרווחת המשתקמים בסניף אנוש חולון. בבזאר ניתן למצוא מוצרים לבית ולמשפחה, קוסמטיקה, מוצרי חשמל, כלי בית, תכשיטים, בגדים ועוד...... נשמח אם תבואו, וגם אם תספרו לחברים. חג שמח, בני כהן חבר הנהלה (נציג המתמודדים) בסניף אנוש חולון

בע"ה פקדתי את הבזאר שהתקיים היום במועדון אנוש בחולון,ורכשתי מס' פריטים. יישר כח על היוזמה ולחברים של המועדון. שיהיה לכם ולצוות המועדון חג חנוכה שמח-מלא באור ובניסים.

היי עמית, תודה רבה שנענת להזמנה. חג אורים שמח גם לך ולכל משפחתך, ואני מבין מהודעתך בשבוע ברה"נ שעבורכם זה חגיגה כפולה מכיוון שאתם חוגגים גם יום הולדת לבנכם. שיהיה יום הולדת שמח לבנכם ולכם ושתזכו להרבה נחת , אושר , ואור. להשתמע בפורום, בני

מתמודדים בעלי יכולת לימודית, המעוניינים ללמוד קורס מקצועי או לימודים אקדמאיים, הזקוקים לכניסה הדרגתית למסגרת הלימודים, קבלת כלים ואסטרטגיות למידה וכן קבלת כלים ומיומנויות חברתיות שיאפשרו שילוב מוצלח בלימודים מוזמנים לפנות לפרויקט 'אפיק' – פרויקט ייחודי לליווי נפגעי נפש בעולם ההשכלה והעבודה. בחודש מרץ יחל מחזור הלימודים הבא של פרויקט 'אפיק'. החל מהחודש הבא יתקיימו ועדות הקבלה למועמדים חדשים. באתר האינטרנט www.mashak.co.il ניתן לקבל מידע על הפרויקט, על תהליך ההרשמה, וכן טופס הרשמה אשמח לעמוד לרשותכם לפרטים נוספים. טלפון – 03-9697080 מירב פן – עובדת סוציאלית רכזת פרויקט 'אפיק' מש"ק ראשל"צ

מירב שלום, תודה שאת דואגת לעדכן את גולשי הפורום. אני בטוח שזה יכול לעניין חלק מהגולשים בפורום. שבוע טוב, וכמובן שנשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

בסוף הסתבר שהייתי לא מאוזן בחודשיים +- האחרונים והשטח האמצעי שכל כך חיפשתי אותו הוא פשוט לא היה שם,וכל מה שאמרו לי הפסיכולוגים והצוות בשיקום לפחות מה שהבנתי מהם-שאני לא מקבל את המחלה זה כל כך לא נכון הרי אני קיבלתי את המחלה לפני בצורה כל כך משכנעת הרי ההחלמה שלי הייתה וממשיכה להיות כל כך מהירה מה שכן יצא טוב מהשיחות האלו זה שיחה אחת עם עובדת סוציאלית במסגרת שיקום איפה שאני משתקם שגרמה לי בדיעבד להבין שהמחשבות האלה שהיו לי היו מחשבות אובססיביות,טורדניות שכל הזמן העסיקו אותי כמו ששמתם לב...בכל מקרה הפסיכיאטרית שלי שמה לב לזה מוקדם בגלל העקשנות של אמא שלי שהיא סוג של מטפלת,ולא שלי- ועל זה צריך לשים דגש,והעלתה לי את המינון באופן הדרגתי במיליגרם וחצי. מוסר השכל מכל הסיפור הזה-שאמורים לנסות למנוע את זה עוד לפני שזה קורה כי מה לעשות,המחלה עושה אותנו רגישים יתר על המידה בכל מה שנוגע ללחצים ומתחים שזה קורה ברוב המקרים,לפי מה שאני הבנתי,בעיקר מהסביבה,ובגלל הרגישות הזו אנו נוטים לאבד מהאיזון התרופתי או הנפשי,לא משנה איך תקראו לזה. והדבר השני שברגע שזה קורה צריך ורצוי לזהות את זה כמה שיותר מהר ולגשת לפסיכיאטר/ית כדי לקבל טיפול תרופתי יותר אינטנסיבי.

היי אבי, אני מבין מדבריך שאתה מרגיש עכשיו טוב יותר מאשר בשבועות הקודמים, וזה כמובן מאד משמח לשמוע. פשוט כמו שכבר כתבתי, ונדמה לי גם מיכאל כתב, וגם אתה מציין זאת עכשיו, נראה שאתה אכן עושה תהליך החלמה יפה ומדהים. נוהגים להגיד שתהליך ההחלמה הוא לא תהליך ליניארי, כלומר זה לא תהליך בקו ישר כל הזמן קדימה; לפעמים זה יכול להיות בתקופות מסוימות קצת כמו טנגו 2 צעדים קדימה וצעד אחורה, אבל בסופו של דבר לאורך זמן (עם מאמץ וסבלנות) התוצאה הסופית היא של התקדמות לעבר המטרות שאתה הצבת לעצמך (שהם אמורות להיות משמעותיות מבחינתך, ובעצם כך אתה מייצר לך את המשמעות לחיים שהיא כל כך חשובה לתהליך ההחלמה). אז תמשיך הלאה בתהליך ההחלמה הנהדר שאתה עושה למרות כל הקשיים בדרך, ואין ספק שהדרך לא קלה ויש בה קשיים ומכשולים , אבל חלק מהתהליך זה גם הלמידה מהניסיון שמשפרת את יכולת ההתמודדות עם הקשיים שעולים. כול טוב, הרבה בריאות, שבת שלום וסופ"ש נעים, בני

זה מה שהסתבר?! וואלה... אתה נשמעת כאן בפורום בחודשים האחרונים בסדר גמור ולחלוטין מודע לעצמך....אבל אני כמובן לא יכול לדעת, כי אני לא מכיר אותך באופן אישי ולא יודע איך אתה מתנהג ומרגיש ביום-יום. נו, אז הוסיפו לך מיליגרם וחצי...יופי. זה מה שיעזור לך? הלוואי...מניסיוני זה אף פעם לא כל-כך פשוט, אבל בעולם הפסיכיאטרי המעוות זה הפיתרון שהם בדר כלל נותנים. אני אספר לך סיפור: הייתה לי פסיכיאטרית באישפוז האחרון שלי, שכל הזמן הייתה מסבירה לי שהכל חומר, ושהתנהגות אנושית נקבעת על ידי חומרים במוח ושגם התאהבות איננה אלא שינוי הורמונלי וכו..וכו...אוקיי. בעקבות זאתף באחד הימים כשנפגשתי איתה אמרתי לה (בצחוק מבחינתי), שלא נראה לי שהגעתי עדיין לאיזון ביו-כימי. והיא ממש ממש נעלבה, אפילו קצת כעסה עלי, ואמרה לי שהיא מסתכלת על הבן אדם ולא על הביו-כימיה... ביי מ.

תשמע מי אם לא אני ילך איתך בכיוון הזה של לצחוק על כל החשיבה ה"מעוותת" הזאת של הטיפול בעולם בריאות הנפש,אבל לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין ש50% מהטיפול ויש כאלה שיגידו 100% זה השיתוף פעולה שלך בתור מתמודד עם הטיפול שאתה מקבל. מה שאני אומר שיכול להיות שאם הייתי הולך בדרך שבחרתי בזמן שהייתי "לא מאוזן", יכול להיות שבסופו של דבר הייתי מגיע לאותו מקום עם הטיפול הזה שאני מקבל וזה היה פותר לי את כל הבעיות אבל גם יכול להיות מאוד שלא...כי אז הייתי פועל בצורה די קיצונית ובעיקר לא מאוזנת וגם יש עוד אלף ואחד סיבות אז בגדול...כן? הסיכוי שהייתי מצליח בחיים או בשיקום,לא יודע...היה הרבה יותר קטן מאיך שאני יכול עכשיו.תאמין לי אם יש משהו אחד שלמדתי מכל המצב החדש שלי ואני מתכוון למצב של המחלה,זה שלהיות פתוח יותר ולקבל דעות של אחרים ופשוט כמה שזה נשמע דפוק לעשות פחות או יותר מה שאומרים לך, ופחות להתווכח לפחות ככה תגיע לחוף מבטחים בשלום ואפילו יותר מהר משאתה חושב.

שלום רב, אני פועלת דרך עמותת אלווין, ועוזרת לאנשים נכים למצוא עבודה. אני עובדת ביחד עם הביטוח הלאומי בת"א, מחלקת השיקום, ולמעשה מסייעת לאנשים הלוקים במגוון גדול של סוגי נכות. גם רמות ההשכלה שלהם שונות ומגוונות. אשמח לקבל עבורם הצעות עבודה באזור המרכז. תודה, קרן.

לקרן שלום רב וברוכה הבאה לפורום, האמת שאני לא יודע עד כמה מעסיקים פוטנציאלים (אם כוונתך למעסיקים בשוק החופשי) גולשים בפורום הזה. בכל מקרה, תמיד שווה לנסות ויוזמתך מבורכת, ואשמח מאד אם תצליחי לגייס ולו מעט הצעות עבודה דרך הפורום. מכיוון שפורום זה עוסק בשיקום לנפגעי נפש, אשמח אם תוכלי לספר קצת על מה שיש לך ולעמותת אלווין להציע לנפגעי נפש שמחפשים עבודה. שבוע טוב, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

הי, מס' מילים על העמותה.. עמותת אלווין פועלת למען שילובם של ילדים ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים בקהילה. פועלה של אלווין הוא במס' מישורים כגון חינוך, שיקום, דיור, תעסוקה ופנאי. אוכלוסית היעד שונה ומגוונת וכוללת למעשה את כל מי שהינו בעל נכות, פיזית, התפתחותית, קוגניטיבית וכן נפשית ורגשית. כאמור אחד מהפרויקטים בהם עוסקת העמותה הוא שיקום תעסוקתי. העזרה שלי לנפגעי הנפש, כמו לכל הנכים, היא בעזרה בחיפוש עבודה המתאימה לפונה, וליווי שלו בתהליך הקליטה והעבודה. אז שוב.. אשמח לקבל הצעות עבודה. תודה, קרן.

שלום לכולם, השבוע הוא שבוע בריאות הנפש. בכל שנה נבחר נושא מרכזי לשבוע זה , והשנה הנושא המרכזי הוא המאבק בסטיגמה. אני מזמין את כולכם לכתוב על הנושא הזה, שבטוח מעסיק את כל הגולשים בפורום הזה, להביע את דעתכם, לשתף מניסיונכם וחוויותיכם שקשורים לנושא, ונראה לי שדיון מהסוג הזה הוא חשוב מאד, ויכול לתרום לכולנו (מתמודדים, משפחות ואנשי מקצוע), וגם לשיח הציבורי בנושא כאוב זה. אני מצרף קשור ל-3 הרצאות בווידאו בנושא הסטיגמה, מתוך כנס בנושא שנערך באוניברסיטת חיפה : http://actv.haifa.ac.il/programs/List.aspx?li=52 אתם מוזמנים גם להתייחס ולהגיב על ההרצאות. תודה רבה לאילאיל צין שהעבירה לי את הקשור. ובנוסף אני מצרף קשור לתוכנית האירועים של "עמיתים" לשבוע ברה"נ : http://www.matnasim.org.il/_Uploads/3368peilotamitim1208.xls תודה רבה לאליעד מתוכנית "עמיתים" שהפנה את תשומת ליבי לעניין. שבוע טוב ומוצלח, ולהשתמע בפורום, בני

בע"ה אני כאמור קצת יותר משמונה שנים משוקם. נישאתי,יש לי ילד שבחנוכה בעזרת השם ימלאו לו שנתיים,ואוטוטו(טפו,טפו,טפו בלי עין הרע)נשוי 3 שנים. אני ב"ה גם זוכה לקום כל בקר ולצאת לעמל יום,קרי לעבוד. משלח ידי כעת הוא מיון וחלוקת דברי דואר. בטרם צאתי לעבודה אני מקפיד לשאת תפילת שחרית מקוצרת(מניח תפילין) בת כ-15-20 דקות,שותה קפה,אוכל מעדן,נוטל תרופות,משכים את אשתי והילד,מכין להם לשתות(לילד בקבוק סימילאק),אח"כ מלביש את הילד וכמובן מחליף לו את הטיטול מהלילה. ככה, כל בקר- הנני מקיץ ב-05:30,למעט שבת שקם ב-07:00 והולך לבית הכנסת. אני מתמודד שחש שחי חיים מלאים כ'אחד האדם'. בשבת האחרונה שוחחתי עם אחד ממתפללי בית הכנסת שתמיד באופן קבוע בא לשבת לידי. ספרתי לו שבעברי שרתתי ביחידה קרבית מובחרת ונפגעתי בנפשי(לא מוכר כנכה צה"ל,אלא ע"י הביטוח הלאומי),ושאהבתי את הצבא מאוד! הוא התרשם ואמר:כל הכבוד! הוא ממש לא נרתע ממני,הוא גילה סימפטיה ואמפטיה,ואמרתי לו שהאמונה עוזרת לי לא פחות מנטילת כדורים,אך לא באה במקומם. המתפלל אמר שלפעמים התרופות יכולות להחריף את המצב ולא תמיד מיטיבות עם החולה. זה לפעמים נכון,אך אלמלא נטילת הכדורים הסדירה,ספק אם הייתי מגיע לאן שהגעתי,מה עוד שסיכויים סבירים שהייתי שב לאשפוז/ים חוזרים ונשנים. אני סמוך ובטוח שכשרואים שאנו מתמודדים ועושים דברים כאנשים 'נורמטיבים',אז ההסתכלות וההתיחסות היא בהתאם. אנשים רוצים לראות שיש לך ענין בחיים,שאתה חי בשלום עם עצמך ועם סביבתך. כמה שפחות להעביר על עצמנו וסביבתנו בקורת עושים לא אחת את החיים יפים יותר. צריך להעריך כל רגע,כל דבר. להבין שאין מובן מאליו ושבשורה תחתונה אף אחד לא חייב לנו דבר,ושצריכה להיות לנו שאיפה לנתינה,אך גם לדעת לקבל. תודה לך אלוהים על כל מה שנתת(ואולי)ותתן. אני אולי קצת מקדים את המאוחר,אבל חנוכה מתקרב וזה הזמן להדליק אור וחום בלבבות של כולם,שכן: מעט מן האור,דוחה הרבה מן החושך. כסלו נחשב גם חודש של נסים וגאולה.

עמית שלום רב, ראשית סליחה על האיחור בהתייחסות אבל אם שמת לב לא ניתן היה להכנס לאתר במשך זמן מה. האמת שמבחינתי סיפור כמו שאתה מספר, בעודך מזדהה בשמך המלא, כבר עשה את שלו בחודש הניסים והגאולה. אז קודם כל תודה. ממש מעורר התפעלות לשמוע את סיפורך. מעורר התפעלות ושמחה. לשמוע שאתה קם כל בוקר "עם שיר קטן בלב" ומודה על הדברים שיש ושעוד יהיו ... הלואי על כולנו ! סיפורים כמו שלך באופן בו אתה מספר אותו הם, לדעתי, סיפורים שמקטינים את הסטיגמה שאליה בני מתכוון בהודעתו. אם אתה משוחח עם שכנך מבית הכנסת והוא מבין ש"אין לך קרניים" כבר עשינו צעד גדול קדימה בנושא הקטנת הסטיגמה. אני מאחלת לכולנו שיירבו כמוך ומאחלת לך ולמשפחתך המשך חיים מלאים ומהנים ושוב תודה ענת

לעמית שלום רב, בהודעתך השניה בדיון זה כתבת : "אם סיפור חיי הקצרצר שהבאתי כאן עזר למישהו,אז בזה שכרי." כבר ביום למחרת התברר שאפשר להוריד מהמשפט הנ"ל את האם שבתחילתו. אני בטוח שלא רק סמדר שכתבה כאן התעודדה מספורך האישי, ויש עוד אנשים שקראו (או יקראו) , התעודדו, והסיפור האישי שהעלת לפורום באומץ רב ישמש להם כמקור לתקווה שהיא כל כך חשובה , ובעיני הבסיס (שבלעדיו אי אפשר) לעלות על ממסלול/תהליך החלמה. המון תודה שהחלטת להצטרף ולקחת חלק פעיל גם בפורום הזה, שאתה תורם לו בצורה משמעותית. והנה לכבוד שבוע בריאות הנפש הצלחת לתרום גם למאבק בסטיגמה וגם לתת תקווה ועדוד לאנשים אחרים, ממש 1+1 :-))) יישר כוח, שבוע טוב, בני

אחי התחיל ללכת לשיקומון של יד שרה לאחר תאונת דרכים .שם ביקשו מימנו סיכום מחלה מבית חולים שיקומי שהיה לאחר התאונה.לאחי יש אחוזי נכות נפשית ואני לא מעוניינת שידעו על כך האם הם יכולים להכריח אותי להציג זאת?

שולי ערב טוב וברוכה הבאה לפורום שלנו, מדוע את חוששת שבשיקומון של יד שרה ידעו על נושא אחוזי הנכות הנפשית ? מה החשש ? אני מניחה שהם מבקשים את סיכום המחלה כדי שיוכלו לעזור לאחיך בדרך הטובה והנכונה ביותר. ככל שיהיה בידיהם יותר מידע הם יוכלו לעשות זאת בדרך הטובה ביותר. אינני מכירה את המסגרת של השיקומון הזה ולכן אינני יכולה לתת לך תשובה מוסמכת האם הם יכולים להכריח אותך להציג זאת. אולי יש אפשרות לבקש מבית החולים השיקומי סיכום מחלה שכולל רק את החלקים הפיזיים ? בהצלחה ענת

שלום שולי, מה עמדת אחיך בענין ? עמדה זו חשובה מאוד. נושא החשיפה היא קושיה לא פשוטה ומורכבת. בכל אופן אני יכול להגיד לך לגבי הנסיון שלי עם יד שרה בירושלים. הם לא ששים לקבל אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית. מצד שני מתיחסים באופן שונה למוגבלויות שונות. לדוגמא: אחוזים על רקע פוסט טראומה יקבלו יחס הרבה יותר מקבל מאשר חוזים על רקע סכזרופניה. אינני מצדיק זאת אבל זו המציאות בחלק מהמקומות. אינני מכיר את המסגרת הספצפית שבו את מדברת עליו , אז אני זהיר בהתיחסות. יש צורך באיש מקצוע או בעל נסיון אחר שמכיר ספצפית את מסגרת זו. בהצלחה יקי

המציאות היום שחלק גדול ממנה היא המחלה שממנה אני סובל,שהיא סכיזופרניה דוחפת אותי לפינה וגורמת לי לעשות המון חשבונות נפש עם עצמי. הייתי חייב להגיע לאיזושהיא החלטה בנוגע לעתיד שלי כי משום מה העתיד נראה רחוק מאוד והייתי צריך ממש לגשש באפילה,מה שנקרא כדי לנסות להבין אותו. אז הגעתי להחלטה: אני נע בין זה שאני לא רוצה להשתקם ולבין זה שאני כן רוצה להשתקם זאת אומרת שאני נע בין קיצוניות אחת לשנייה,כמו שאמרתי בפעמים קודמות התשובה חייבת להיות וצריכה להיות משהו באמצע. מצד אחד אין דבר כזה "כן רוצה להשתקם" - אין דבר כזה המשתקם הכי טוב כי לשיקום אין מדד של זמן,השיקום הוא כמו שאתם יודעים,הוא לכל החיים. ומצד שני אין דבר כזה "לא רוצה להשתקם" כי שוב השיקום הוא לכל החיים ואם אתה אומר דבר כזה זאתאומרת או שאתה כבר בורח או שאתה מתכנן לברוח מהמחלה- שזה אני חייב להגיד,לא תשובה כל כך ריאלית למצב.. אני תיכננתי את החיים שלי עד שבעצם נודע לי על המחלה או אולי קצת לפני,שזה בעצם רוב חיי,כחיים ללא המחלה,ללא שום מגבלה כזאת או אחרת,והיום אני אמור לתכנן את החיים שלי עם המחלה,וזה עולם אחר לגמרי, מה שזה אומר שאני מתחיל פה בין אם אני רוצה ובין אם לא משהו חדש לחלוטין, דף חדש, וכמו שאמרתי מקודם התשובה היא באמצע,אין לאן לברוח ואין מה להכחיש,מה שכן יש זה לעשות מה שאני מרגיש באותו רגע ולא לפי "אולי איך שהגדרתי לעצמי ותכננתי לפני שחליתי",שזה אומר שאם אני רוצה ללמוד יותר ולהתקדם בתחום הזה כל מה שנותר לי לעשות זה לעשות את זה,היום אני לומד קורס במחשבים שלומדים פעמיים בשבוע אז אם אני רוצה אני יכול לשלב בין זה לבין לימודים באוניברסיטה,וקצת-לא הרבה,להיות חכם ולעשות לי תנאי שאם אני רוצה להוסיף עוד משימה אני קודם כל יעבור מבחן אחד מהקורס ואם אני יעשה את זה אני יוסיף את המשימה וישלב בין השנייה,ככה אני לא עוזב את השיקום וגם עושה את מה שאני מרגיש ורוצה.

מה זה משנה ה"מחלה"? תתעלם מהמחלה... פשוט תניח את זה בצד- זה לא רלוונטי לכלום. תמשיך את החיים שלך כרגיל: לימודים, עבודה, חברים וכל מה שבא לך. וזהו.... במה בכלל מתבטאת כרגע המחלה שלך? כל מה שתגיד לי עכשיו- אני יכול להציג בצורה אחרת מתוך שדה שיח שהוא לא פסיכיאטרי רפואי- מה שיהפוך את זה לבעיה אחרת לגמרי שגם הפיתרון שלה הוא לא פסיכיאטרי.

היי אבי, אני מקווה שראית את מה שרשמתי ב-29.11 כתגובה להודעתך הקודמת. אני חושב , נראה לי כמו מיכאל, שאתה מאד עסוק במילים כמו : "מחלה" , "משתקם" ועוד כל מיני מילים , ובחיפוש המשמעות שלהם בכלל ובחייך בפרט. מניסיוני (ואני חושב שמיכאל יסכים איתי, ואני אשמח עם עוד אנשים בפורום ישתפו אותך מניסיונם), כולם עוברים את התהליך הזה, אבל באיזשהו שלב, רבים מאיתנו מבינים שזה קצת סוג של "בזבוז אנרגיה" על משהו שלא ממש מקדם אותנו. כי לדעתי פשוט כל אחד מאתנו צריך לעשות מה שכל אדם בוגר עושה; לעשות איזושהי הערכת מצב לגבי תחום היכולות שלו (ולכל אדם יש יכולות מסוימות, וגם מגבלות מסוימות) ולנסות לממש את הדברים המשמעותיים עבורו בחיים בתוך מסגרת היכולות הזו. דרך אגב, מסגרת היכולות יכולה להיות גם דינאמית (כלומר היא יכולה גם להשתנות בתקופות שונות בחיים מסיבות שונות). אתה כותב שאתה לומד מחשבים, שזה דבר שאני מכיר הרבה אנשים "בריאים" שלא מסוגלים לעשות מכל מיני סיבות, ולכן זה נראה לי סותר את התחושה שלך שאתה חי "בצל המחלה" . בקצור, כמו שכבר כתבתי לך בעבר, נראה לי שבסה"כ אתה בדרך הנכונה, עושה את הבחירות הנכונות עבורך, תוך כדי התלבטות ובדיקה של עצמך , שזה לכשעצמו גם תהליך מבורך. אבל, למרות שאני יודע עד כמה כל הדילמות שאתה מעלה פה בפורום קשות להתמודדות, פשוט תנסה לקחת אותם בפרופורציה הנכונה, ותמשיך לקדם את חייך , ולנסות לממש את המטרות שמשמעותיות עבורך בחיים. שבוע טוב, ולהשתמע בפורום, בני

אני לא מסכים עם שניכם,לפחות בינתיים....יכול להיות שזה ישתנה,אני לא יודע,יש לי תכונה כזאת שאני לא סגור על עצמי על דברים שחדשים לי כמו השיקום. אני חושב שאם משהו מפריע לך לנהל אורח חיים כמו שאתה רוצה אז יש משהו בדבר הזה.הדבר הזה,הרצון שלי לפחות ההתחלתי שאני לא מעוניין לעזור לעצמי ולהכיר במחלה,הוא בכלל לא סוג של בזבוז אנרגיה בהתעסקות בו,הרי כל פסיכולוג בגרוש יגיד לך שכדי להתגבר על זה, ולקבל את המחלה אתה אמור להגיד את המילים שאתה "לא מצליח להגיד",שברגע שאתה אומר אותם אתה מתחיל את התהליך של העיבוד של הרגשות. אז להגיד שזה בזבוז של זמן ואנרגיות זה משהו שמהאופי שלי אני לא יכול להגיד,אני לא יודע מה איתכם,אבל כנראה שזה גם מאוד אינדיבידואלי.

בהצלחה! אתה נשמע כאחד חזק!

תוך כמה זמן יש תשובה ממשרד הבריאות בקשר לתעסוקה נתמכת?(אישור)

לא' שלום רב, למיטב ידיעתי אין ממש זמן מוגדר שבו משרד הבריאות מחויב לתת תשובה. אבל כדאי לשים לב שזה גם שונה אם מדובר בהגשת בקשה ראשונית לאישור סל שיקום, לעומת מישהו שיש לו כבר סל שיקום ומגישים עבורו רק בקשה לתעסוקה נתמכת. ממליץ לך לדבר על זה עם מי שהגיש עבורך את הטפסים, ובמידה וכבר עבר הרבה זמן (בצורה לא סבירה), כדאי שמי שהגיש את הטפסים יפנה לרכזת סל שיקום ויברר מה קורה. שבוע טוב, ונשמח להמשיך לשמוע ממך בפורום, בני

מרכז "שלנו" - מרכז יעוץ לבני משפחה של נפגעי נפש, עבר למרכז תל אביב. כתובתנו החדשה היא דוד המלך 40, בית הורים ויצו, אגף B, קומה ראשונה, חדר 134. נשמח לראותכם במעוננו החדש. צוות מרכז "שלנו"

תודה על המידע החשוב. נשמח אם תמשיכו להעלות בפורום עדכונים לגבי הפעילות המבורכת שלכם למען המשפחות. שבוע טוב, בני

שלום, האם אדם אשר הוא נכה בגב, ונזקק לתמיכה בעזרת מקל, יש סיכוי להשתלב באיזשהיא עבודה בשוק החופשי ?

ענת שלום רב, אמנם הפורום שלנו עוסק בשיקום של אנשים שמתמודדים עם מחלת נפש ולא עם נכות פיזית דווקא אבל התשובה היא חד משמעית כן. הנכות בגב והצורך בשימוש במקל אינם מכשולים בכל סוג של עבודה רק בעבודות מסויימות. בהצלחה ענת

אמנים ישראלים נרתמים לסייע במאבק בסטיגמות כלפי נפגעי הנפש במסגרת אירועי שבוע בריאות הנפש העולמי: "עמיתים לאומנות"- תערוכה ראשונה מסוגה תציג יצירות של אמנים נפגעי נפש לצד יצירות של אמנים בריאים בתערוכה אחת משותפת התערוכה נערכת על ידי תוכנית "עמיתים", הפועלת למען שילוב נפגעי הנפש בקהילה אוצר את התערוכה דורון פולק התערוכה תיפתח באירוע השקה חגיגי, שיתקיים ביום שני 15/12/2008, בשעה 18:30, בגלריה של בית ציוני אמריקה. בארוע ישתתפו האמנים ואנשי ציבור, מובילי דעת קהל, אנשי תקשורת, ואנשי מקצוע. התערוכה תינעל בתאריך 29/01/2009. בתערוכה 'עמיתים לאומנות', יוצגו יצירותיהם של אומנים המתמודדים עם מחלה נפשית לצד כאלה שאינם מתמודדים עימה והציבור יוזמן לשפוט אותן מבלי לדעת מה של מי. חווית הביקור בתערוכה מסוג כזה, נועדה לאתגר את הסטיגמות עימם מגיע המבקר ולעורר מחשבה על הקשר בן היצירה ונבכי הנפש לפרטים נוספים ניתן לפנות ל : רלי, תוכנית עמיתים טל' 09-7641534 או באי מייל [email protected]

לאליעד שלום וברוך הבא לפורום, קודם כל תודה רבה על המידע החשוב הזה שהעלת לפורום. אני רוצה לציין, שמכיוון שהנושא של שבוע בריאות הנפש השנה הוא המאבק בסטיגמה, הרעיון שלכם של "הציבור יוזמן לשפוט אותן מבלי לדעת מה של מי", ממש מוצא חן בעיני, ואני מסכים שהוא אכן יאתגר את המבקרים עם הסטיגמה. יישר כוח לכל העושים במלאכה ב"עמיתים", ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

תודה בני. אני מסכים שהנושא חשוב עד מאד ואין טוב יותר מבוחן מציאות על מנת לעורר מחשבה חוזרת על דעותיהם של אנשים כלפי נפגעי נפש. בהזדמנות זו אני יכול לעדכן כי במהלך השבוע הקרוב מתרחשים אירועים רבים במתנ"סים השונים בהם פועלת תוכנית "עמיתים" כל זאת במסגרת שבוע בריאות הנפש. באם תיהיו מעוניינים אוכל לשלוח לכם קובץ עם הפעילויות השונות שרובן פתוחות לקהל הרחב בחינם או בתשלום סימלי.

אבקש לדעת אם ישנה תערוכה במתכונת המדוברת בעתיד הקרוב , ( אח שלי הינו אדם אשר לוקה בשכלו אך אומנות הינה פרק מרכזי בחייו )

משה שלום אני אינני עובד יותר בתוכנית עמיתים כך שאיני מעודכן בפעילויות המתקיימות בימים אלו. ניתן לקבל בכתובת הבאה פרטים גם על פעילויות ההסברה במסגרת שבוע בריאות הנפש וגם על פעילות התוכנית בכלל http://www.matnachim.org.il/?CategoryID=173 בהצלחה רבה אליעד אנטמן

פורום תמיכה לאחים ואחיות לנפגעי נפש נפתח באתר ממ"נ. האחים והאחיות מוזמנים להעלות בפורום זה שאלות המעסיקות אותם בנושא היחסים עם האח/ות שחלה/תה, היחסים עם ההורים, האחריות שלהם מול האחריות ההורית, השפעת הופעת המחלה על חייהם החברתיים, או הזוגיים, או המשפחתיים, ההתמודדות עם הסטיגמה, הציפיות שלהם, של הוריהם מהם, הפחד לאכזב,....ועוד. הפורום בהנחיית מיכל עדולמי. אל הפורום : http://www.maman.org.il/50217/sibling_forum

למשה, למיכל ולכל מי שלקח חלק בהעלאת הרעיון של פורום לאחים ולאחיוות וקדומו, מזל טוב לרגל פתיחת הפורום, ושיהיה בהצלחה. שבוע טוב, בני

שלום רב רני מתמודדת עם מניה דפרסיה בהצלחה וחשה שיש לי הרבה לתרום למתמודדים אחרים הייתי רוצה להיות מדריכה חברתית באנוש , אני חשה שהניסיון האישי שלי והאמפתיה והרגישות הרבה שיש לי כלפי מתמודדים אחרים עשויים להפוך אותה למדריכה טובה. שאלתי היא האם זה אפשרי ? וכן אם צריך הכשרה מסוימת ואם כן מהי?

הדס ערב טוב וברוכה הבאה לפורום שלנו, ישנו ארגון שנקרא "צרכנים נותני שירות" שדרכו יכולים צרכנים לעבוד בכל מיני מסגרות שיקום. להלן הקישור http://www.shelpro.co.il/Pages/Site/Details/NewsDetailsPage.aspx?ID=15 כאשר יפתח שוב בית הספר לשיקום אני מניחה שיפתח גם קורס נוסף שזה הנושא שלו. בשנה האחרונה היה קורס כזה. בהצלחה ענת

שלום הדס צריך מן הסתם איזה רקע או הכשרה בתחום טיפולי כלשהוא- בדרך כלל מגיעים לתפקיד הזה דרך לימודים בעבודה סוציאלית או פסיכולוגיה או תחומים משיקים קצת פחות אקדמים רשמיים, כמו טיפול עם בעלי חיים, ביבליותרפיה, פסיכודרמה, דרמה תרפיה, קואצ'ינג....יש המון תחומים כאלה. אני דווקא לא הייתי ממליץ לספר על היותך מאובחנת עם מאניה דיפרסיה- פשוט תגישי קורות חיים בלי לציין את זה ויש סיכוי סביר שיקבלו אותך במידה ותהייה לך איזו הכשרה ויתרשמו ממך לטובה בריאיון. אם את מתעקשת לציין את זה- אז את יכולה, אבל אל תצפי שזה יתן לך איזה יתרון- יתכן שאפילו ההיפך.... מ.

הי הדס, מאד שמחתי לקרוא את הצהרתך/שאלתך , ואני מאמינה שאכן היכולות שרכשת מנסיונך האישי הן יתרון גדול בעבודה השיקומית. אני עובדת כמלווה תעסוקתית בפרויקט של "צרכנים נותני שרות" ואת מוזמנת ליצור איתי קשר במייל [email protected] או בטלפון 0507-858798, ונוכל לעזור לך בתהליך העסקה שלך. דרך אגב אפשר להיות מדריכה חברתית או שיקומית לא רק באנוש - יש עוד הרבה אפשרויות... להשתמע, מיכל רונאל

היי מיכל, ברוכה הבאה לפורום, שמחתי מאד לראות אותך כותבת בפורום. ואשמח מאד אם תמשיכי לתרום לפורום בכתיבתך. שבוע טוב, ולהשתמע, בני

להדס שלום רב וברוכה הבאה לפורום, כמי שמשתתף בפרויקט "צרכנים נותני שרות" מזה כשנתיים, אני באמת ממליץ לך בחום לפנות למיכל ולהצטרף לפרויקט. על מנת להיות מדריך שיקום אין בהכרח צורך בהשכלה אקדמית בתחום טיפולי. אם את מתעניינת בהדרכה חברתית במועדון חברתי כמו שכתבת, אז אם יש לך למשל איזשהו ידע בתחום מסוים שאת יכולה להעביר איתו חוג במועדון חברתי זה יכול להוות יתרון. (אני למשל, התחלתי עם הדרכות של חוגי מחשבים מכיוון שבעברי עסקתי במחשבים). אבל כמו שמיכל כתבה יש עוד כל מיני אפשרויות ושווה לבדוק. לא ידוע נכון להיום מתי יפתח קורס "מצרכנים לנותני שרות" הבא, אבל יש למיטב ידיעתי תוכניות לפתוח קורס בחודשים הקרובים. בינתיים את יכולה לשלוח קורות חיים כפי שמיכאל הציע (לבד או בסיוע של מיכל), אבל אני לא לחלוטין מסכים עם מה שמיכאל כתב לגבי החיסרון בציון העובדה שאת מתמודדת. אין לזה תשובה חד-משמעית, ונושא החשיפה הוא בהחלט דילמה שמלווה כל מתמודד בתחום העבודה וכמובן גם בעבודה כצרכן נותן שרות. אבל, במקרים לא מעטים היום, דווקא העובדה שתצייני בקו"ח שאת מתמודדת יכולה להוות יתרון. קודם כל , במקרה שהמנהל במקום מאמין ברציונל של "צרכנים נותני שרות" אז זה בטח מהווה יתרון, אבל גם במקרה שהוא לא ממש מאמין, יש מצב שהוא יעדיף אותך מכיוון שמשרד הבריאות שמוציא היום מכרזים למסגרות שיקום, נותן במכרז משקל לכמות הצרכנים שהיזם מעסיק. בנוסף, אם את רואה שאת לא מצליחה בשלב הזה לקבל עבודה בשכר (מכיוון שאין לך ניסיון ו/או הכשרה פורמאלית), הייתי מציע לך לנסות ולהתנדב ודרך ההתנדבות לרכוש ניסיון ולסלול את דרכך לעבודה בשכר (דרך אגב, גם אנשים שסיימו תואר אקדמי בתחום טיפולי , הרבה פעמים מתחילים בדרך זו). גם אני אישית, התחלתי כאשר חלק מחוגי המחשבים שהעברתי היו בהתנדבות, ואני מאמין שהניסיון שרכשתי עזר לי להשתלב בהמשך כאיש צוות מן המניין בשכר מלא. שיהיה בהצלחה, וכמובן שנשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני