התקף לב החייאה ואי אספקת חמצן למח כנראה לפרקי זמן

היי, קרוב משפחה שמאוד קרוב אלי חטף התקף לב, ביצעו לו החייאה וסביר להניח שלא הגיעה לו חמצן למח לפרקים, הוא הוחייה על ידי הפרמדיקים, בבית החולים הושם בקירור ל 34 מעלות והורדם ליומיים, הוא התעורר לשמחת כולנו, והוא מזהה את כולם. אבל, הוא כאילו מנותק מהמציאות, לא מזהה שקרה לו משהו, לא מזהה את המכשירים שנמצאים עליו, (שואל אותנו איזה מכשירים? כאילו לא רואה אותם) פיזית הוא מתפקד 100%. התנהגותו מאוד השתנתה, פעולות לא רצוניות כמו תנועת נשיקה בשפתיים, קורא לנו מותק שלי והתחושה היא שיש התנהגות רגרסיווית (כמו ילד). כמובן שאינו זוכר כלום מהאירוע ולפי דעתי לפחות חודש מהחיים נמחק לו, לא זוכר לזמן קצר, מביט בנו כאילו מנסה להיזכר מי אנחנו, זוכר דברים רחוקים יחסית, מזהה את ילדיו ובני משפחתו וגם את חבריו. עברו יומיים מאז התעורר, אין לו סמי הרגעה מסוג כל שהוא כרגע, האם יש סיכויי שיחזור לעצמו ומה הסיכוי מבחינה סטטיסטית? אנו כמובן מאוד דואגים ומודאגים. האם יש טיפול ואני לא מדבר על שיקום, אלא, האם יש טיפול שיכול לעזור לו, או רק שיקום שמטרתו ללמד אותו וליצר מיומניות. תודה מראש

לא , הטיפול העיקרי כבר ניתן ובצורה מתקדמת (הנשמה בקרור) וכנראה מוצלחת וכעת צריך להמתין שהטבע יעשה את היתר מבחינת החלמה ספונטאנית. החלקים הראשונים הנפגעים במצבים כאלו קשורים לזיכרון ולראייה ויש מקום לבדיקת נוירולוג מומחה לבדוק כיצד אלו נפגעו (האם הוא סובל מעיוורון קליפתי) כדי שהסובבים אותו יבינו יותר טוב מה מתרחש. במקביל צריך לעזור לו בעדינות אבל בנחישות להמקד במתרחש ולהבין בעצמו מה קרה. בשלב מסוים יועבר להמשיך שיקום ואולי ישקלו תרופות דופמינרגיות לשיפור הפונקציות הקוגניטיביות האלו אבל לא באופן מיידי. בהצלחה.

מאמץ את המשפט הזה של ד:ר גוטליב. בכל מועדון חברים של עמותת נאמן=עמותת נפגעי אירוע מוחי תוכלו לקבל כדברי ד"ר גוטליב עצות מעשיות לעזרה בשיפור הקוגנטיבי מעבר לטיפול השיקומי . אומנם אין להשוות פגיעה לפגיעה אבל במועדון חולון ובמועדון רעות בתל אביב נמצא אדם שעבר טראומה דומה . בראשית לא הכיר את ילדיו - כיום הוא השתקם יפה המון בזכות כוח הרצון. רפואה שלימה.