ארוע מוחי בגזע המוח

קרוב משפחתי בן 58 שהיה בריא לחלוטין קבל לפני כ-3 שבועות ארוע מוחי בגזע המוח. הוא שוכב במח' טיפול נמרץ בבי"ח איכילוב. הוא מחובר למכונת הנשמה כבר למעלה משבועיים ורק אתמול עבר ניתוח בגרון כך שכעת הוא נושם דרך הגרון. בית הבליעה שלו נסתם והוא מוזן ע"י זונדה. לאחר כשבוע מהארוע התדרדר מצבו והוא עבר ניתוח בראש להורדת הלחץ וניקוי תאי מוח שנפגעו. לדברי הרופאים הניתוח עבר בהצלחה אבל מעשית אין שיפור במצבו. יתרה מזאת לפני מספר ימים הוא עבר ארוע של דום לב אבל הצליחו להחיותו בעזרת מכות החשמל. בדיקות CT במוח לאחר דום הלב היו תקינות, גם אקו לב תקין והוא בהכרה. הוא מסוגל להזיז את הידיים והרגליים. אנחנו לא יודעים למה לצפות משום שמאז האשפוז הוא בקושי דבר גם בגלל הארוע וגם בגלל צינור ההנשמה שהיה לו בפה. שאלותי הם איזה נזקים יכולים להגרם לו אחרי ארוע מסוג זה? האם ארוע בגזע המוח הוא קשה יותר מארוע רגיל במוח? כמה זמן לוקח להשתקם והאם הנזקים יכולים להיות בלתי הפיכים? מה גורם לארוע מוחי ואיך ניתן למנוע אותו אם בכלל? האם זאת רק בעייה של לחץ דם גבוה? האם ארוע מוחי אחד יכול לגרור ארועים נוספים בעתיד? ובעצם השאלה המרכזית האם הוא יחזור להיות אותו אדם כמו לפני הארוע? האם הוא יהיה מסוגל לאכול דרך הפה בכלל? היום הוא אפילו לא מסוגל לבלוע את הרוק של עצמו. אנו חוששים שהארוע לא יפגע בו נפשית. אם תוכל להאיר את דרכינו בכל המצב הטרגי בו אנו שרויים נודה לך. בתודה אילן

הרבה מאוד שאלות..אירוע מוחי בגזע המוח מתבטא לעיתים קרובות בצורה קשה יותר מאשר אירוע מוחי בחלקים אחרים של המוח משום שגזע המוח מכיל מרכזים חיוניים לחיים כמו מרכז הנשימה ומרכז העירנות ועוד. ככל שהנזק הראשוני קשה יותר כך צפוי שישאר נזק קבוע חמור יותר ובמצב המתואר מאוד נדיר שתהיה חזרה למצב הקודם. סביר יותר שהחולה ישאר עם נכות משמעותית. לגבי שאלותיך הכלליות יותר פנה בבקשה לאתרנו www.pnaivebriut.con וקרא שם על שבץ מוחי וגורמיו. בהצלחה.

אבי בן 64 עבר לפני שנה ארוע קשה בגזע המוח ומחוצה לו . הרופאים היו סקפטים לגבי הישארותו בחיים ואח"כ אובחן אצלו מצב LOCKED IN כלומר שיתוק תמידי מלא ומוחלט . לאחר שהיה מונשם וללא הכרה במשך חודש החל תהליך איטי ביותר של שיפור מוטורי בדרך נס הוא התאושש בצורה מופלאה למרות כל חוות הדעת של הרופאים. לאחר חמישה חודשים בבית החולים הוא חזר הביתה ועושה את כל פעולות היוםיום בעצמו -אוכל,מדבר ,הולך,שוחה ללא שום עזרה . כמובן שנשארה פגיעה אולם המצב טוב לעין שיעור מכל מה שציפנו . עצתי לכם - לא להתייאש ולאגור כוחות למאבק הארוך והקשה של השיקום . יחד עם זאת לנוכח הסטטיסטיקה הקשה של פגיעות מסוג זה כדאי להנמיך מאוד את רף הציפיות מאיכות החיים הצפוייה לנפגע ובעיקר לסובבים אותו .

ניר שלום תודה על התיחסותך. כרגע יש לגיסי 2 בעיות מרכזיות. עשו לו חור בגרון על מנת שיוכל לנשום טוב יותר בלי הצינור שמוכנס דרך הפה. הוא כבר די נושם בכוחות עצמו אבל מידי פעם עדיין נעזר במכונה. הבעיה השניה היא הבליעה שעדיין הוא אינו מסוגל אפילו מים לשתות דרך הפה ולכן הוא כרגע מוזן בעזרת זונדה. חושבים לעשות לו גסטרוסטום (שזהו צינור הזנה ישירות לקיבה). חוץ מזה הוא מזיז את הידיים והרגליים והשבוע כבר נתנו לו לרדת מהמיטה ןללכת כמה צעדים בעזרת הליכון. אני מזמן הפסקתי להאמין למה שהרופאים אומרים ואני מקווה שגם במקרה שלנו הוא יתאושש ויצא מזה כמה שאפשר. הוא בסה"כ בן 58 ומעולם לא סבל מלחץ דם גבוה, ממחלת לב או כל סימפטום אחר שיכול היה לגרום לארוע הבלתי צפוי הזה.