שיקום לאחר ארוע מוחי

שלום לכולם לפני כחודש וחצי אבא שלי עבר ארוע מוחי שגרם לו לשיתוק בחצי גוף ( צד ימין). לאחר שבוע בבית חולים העבירו אותו לבית חולים שיקומי בו הוא שוהה פחות מחודש אחד. בחודש הזה הוא היתקדם מאד בתחום הדיבור וגם מתחיל להזיז את פרק יד ימין. היום בית החולים השיקומי הודיע לנו שצריך לדון בסידורים לקראת שיחרורו. המישפחה שלנו חושבת שהשיחרור מוקדם מאד וניתן עוד לשפר רבות את תיפקודו לקראת החזרה הביתה. אני מעוניין לשאול את ד"ר גוטליב ואת שאר המישתתפים בפורום: מה ניתן לעשות על מנת לשנות את החלטת בית החולים ? מישהו עבר תהליך דומה ומעוניין לשתף אותי בידע שצבר ? מה עמדת חוק הבריאות ? (אני יודע שאדם זכאי לשלושה חודשי שיקום ) מה הן זכויות החולה ומישפחתו במצב הנתון ? אשמח לקבל כול תגובה שתעזור לאבא שלי במצבו. רב תודות עבור הזמן שהיקדשתם לקריאת מכתבי זה שחר

שחר שלום אני עברתי את מה שעבר אבא שלך גם לי היה בעיות עם שיקום אני גר בנתניה הטלפון שלי 098611979 058673761 אין אני רופא ואין כמו המלצות של דר גוטליב אשר עוזר בצורה מדהימה לכל החולים אשר פונים דרך המחשב אני מוכן לעזור מעבר לכך ממתין לך חיים

החוק מאשר אשפוז תשלום הקופה המבטחת לאשפוז שיקומי עד שלשוה חודשים מיום האירוע ואינו מפרט. הבנתנו את ההוראה הזו היא שכל מטופל ישהה באשפוז שיקומי ככל הדרוש ועש שלושה חודשים כדי להביאו למצב האופטימלי שבו הוא יכול להשתחרר הביתה כדי להמשיך משם את התהליך השיקום. איננו חושבים לרגע שתהליך השיקום כולו יסתיים תוך שלושה חודשים כי מדובר בתהליך הנמשך שנה ומעלה אלא שבמסגרת האשפוז המטופל יגיע למצב שבו הוא יכול לחזור הביתה, בהשגחת ועזרה של בני משפחתו ומטפל מטעם חוק סיעוד אם יש מקום גם לכך מבלי שזה יגרום לו לסבוכים או נזקים או להאטה בקצב השיקום שלו. הנתת היסוד מאחורי גישה זו אומרת שמקומו של אדם בביתו ושם בסביבתו הטבעית ייקל עליו הכי הרבה להתמודד עם השינוי במצבו וגם המוטיבציה לחזור לתפקוד עצמאי תהיה הרבה ביותר. אחרי שכל המילים היפות האלו נאמרו והובנו צריך להודות שאכן קיים לעיתים קרובות לחץ לשחרור מהיר מבית החולים כדי לפנות מיטות שלא תארנה ריקות אלא תתמלאנה מיד במטופלים חדשים שממתינים בבי החולים הכלליים (כלומר הצוות לא יעבוד יותר קל בגלל עזיבת המטופל הספציפי) וכמו כן צריך לזכור שמרגע שמדברים על עזיבה ועד לרגע שזה באמת מתרחש יכולות לעבור בקלות שבועים שלוש שבהן צריך לארגן את הבית ולבצע את כל הסידורים הנחוצים וכל המקדים הרי זה משובח. עד כאן התיאוריה. היישום של כל זה בהחלט קשה ודורש רגישות ותקשורת טובה בין משפחת המטופל והצוות המטפל ואז נוצר שתוף פעולה שבו כולם רק מרויחים. בהצלחה.