צפי לשיקום

אבי, בן 75, עבר אירוע מוחי (TIA) ראשון לפני חמישה שבועות. לאחר יום עבר התקף של חוסר שקט פסיכוסומטי שנמשך יומיים. לאחר שבוע שוחרר מבית החולים לשיקום ואף החל ללכת באופן עצמאי. במהלך השיקום עבר אירוע מוחי (CVA) , הוחזר לבי"ח שם עבר כעבור יומיים ארוע מוחי נוסף (הרופאים תיארו זאת כהרחבה של הארוע השני). הוא יצא שוב לשיקום, במצב של תשישות מוחלטת. כל היום הוא מעוניין לישון, בקושי משתף פעולה בפיסיותרפיה, ראייתו נפגמה מאוד, הוא חסר קשב, בוכה הרבה, עסוק בדיבור על יציאות וכאבים, למרות שמדי פעם ניתן לשוחח איתו שיחות של ממש (מדובר באיש אקדמיה שעבד עד ליום הארוע). שאלותי: 1. האם יש צפי לקידום ושיפור ולטווח השיפור? 2. בהנחה שישחררו אותו כמתוכנן עוד שבועיים , האם עדיף מעבר הביתה או למוסד כלשהו? אנו מניחים שבית עדיף, אולם חוששים מאי התאמה של הבית פיסית לצרכיו, ומוטרדים מהעובדה שכיום, בזמן חולשה, מטפלים בו שניים בו זמנית. גם אם ניקח מטפל צמוד , הוא לא יעמוד במעמסה. 3. האם יש פסיכולוגים (חיפה) שניתן להסתייע בהם? תודה על התשובות

אין אני מתכוון לענות בשם דר גוטליב אבל כאדם שעבר כבר מספר אירועים גם אני שאלתי את אותם השאלות יש לנו עמותה בשם נאמן שמקורה בחיפה מספר הטלפון שלהם הוא8380377 04פקס 8340281 04 נא לפנות לגב לילי מאור בטוח אני ששם יהיה לכם כתובת לשאלות ועזרה חיים מנתניה

תודה רבה על המענה של נציג עמותת נאמן בחיפה . לגבי שאלותיך ובהנחה שתפנה גם לאתר www.pnaivebriut.com כדי "להכין שיעורי בית" אני מזכיר שאמנם מרבית ההחלמה מתרחשת בחודש הראשון אולם ההסתגלות הקשורה ברכישת טכניקטות שיקומיות לשיפור החיים ממשיכה תקופה ארוכה אחר כך. באופן ספציפי אני מתרשם מהאפשרות לבעיה דכאונית (מבחינה קלינית יותר נכו לקרוא לזה בעית הסתגלות דכאונית) שאפשר לטפל בה תרופתית ומחקרים של התקופה האחרונה מצביעים על יתרון להתחלת טיפול כזה מקודם ככל האפשר כך שהייתי מציע לך לנצל את משאבי הקופה המבטיחת שלך כדי לבצע הערכה טובה של מצבו הפיזי והנפשי של אביך ולמצות את האפשרויות הטיפוליות בתחום התרופתי והפיזיקלי. בהצלחה.