אירוע CVA ודימום במוח

ד"ר גוטליב שלום, סבתי בת 70. היתה אישה עצמאית לחלוטין עד לפני חודש וחצי.טיפלה בשני ילדיי שאחד מהם בן חודשיים. לפני קצת יותר מחודש היא התאשפזה עקב חום גבוה והקאות ולאחר 6 ימי אישפוז, היתה לה קריסת מערכות כללית. היא היתה מונשמת במשך יותר משבועיים, קריסת כליות, הלב היה בתפקוד בינוני, והיתה בעיהעם זרימת דם. היא הועברה לטיפול נמרץ מייד לאחר הקריסה, ולפני חמישה ימים (14.10)היא הועברה למחלקה גריאטרית אקוטית. באותו יום, אני ישבתי איתה בערב, דיברנו , צחקנו, היא ביקשה לשתות תה, ושאני יעזר לה להתרומם - בקיצור - קיבלנו סבתא במתה אחרי שבטיפול נמרץ אמרו לנו בימים הראשונים שאין לה סיכוי לחיות. הם החזירו אותה לחיים. שבוע וחצי לפני שחרורה מטיפול נמקץ - היא כנראה עברה TIA. היה לה אירוע פירכוסי, סטייה במבט לצד ימין, ובקידות CT שהראו שכנראה היתה בצקת מוחית - באמת לאחר 24 שעות היא התייצבה. ב- 15.10 יום לאחר שהותה במחלקה, היא עברה כנראה CVA. סטיית מבט לימין, ולאחר כשעה פרכוס מאוד רציני, שלאחריו עוד פרכוסים קטנים במשך 24 שעות. לחץ הדם שלה ממש כשהתחילה סטיית המבט היה 200/100 לפני שהיא קיבלה תרופה להורדת לחץ הדם, ובאמ לאחר האירוע היה פגיעה בצד ימין של הגוף. גם רוב הפירכוס היה בצד ימין של הגוף. הרופאים אמרו לנו שהיא עברה אירוע מוחי מאוד קשה, ושיש לה דימום רציני המוח לפי כל הסימפטומים ושאין טען לעשות CT כי בכל מקרה לא תהיה התערבות כירורגית על מנת לנקז את הדימום. אנחנו מיום רביעי (15.10) פשוט יושבים ומחכים שהיא תמות - לטענת הרופאים שאין לה סיכוי לשרוד - והם פשוט לא מטפלים חוץ מאשר במינימום האפשרי - מתן נוזלים ומורפין (אני יודעת גם כמויות אם יש לזה חשיבות). שאלותי הן כאלה: 1. האם יש לנו כמשפחה אפשרות לדרוש CT על מנת לברר האם יש דימום ומהי חומרתו? 2. האם יכול להיות שכלל אין דימום ועקב חוסר טיפול בעצם מצבה מחמיר? 3. האם ישנן דרכי טיפול? 4. האם ייתכן שלאדם יש דימום רציני במוח במשך 5 ימים, והוא נשאר יציב מבחינת דופק, נשימה, מתן שתן וכדומה? תבין, לא כל כך מספקים לנו תשובות בבית החולים, וממש אין לנו מהיכן לשאוב אינפורמציה. אשמח אם תוכל לעזור ולענות לפחות על השאלות הללו. אשמח לתת עוד פרטים במידת הצורך. תודה מקרב לב שרון

יש לכם כמשפחה זכות לקבל תשובות ברורות על כל שאלה ולדרוש חוות דעת נוספת, הן מתוך המערכת המקומית והן , אם כי במקרה כזה על חשבונכם, מבחוץ. אישה בת שבעים , שהייתה פעילה עד לפרוץ מחלתה, נחשבת היום ל"צעירה" יחסית לגיל השלישי ויש מקום להערכה מלאה של גורמי מצבה. וזה כולל ברוב רובם של המקרים ביצוע טומוגרפיה מוחית (סי.טי.) . ישנם מקרים יוצאים מהכלל כמו למשל, כשהחולה מחובר למכונת הנשמה ומצבו הוא כזה שהסכון שבטלטולו, אפילו בשטח בית החולים אינו שווה את התועלת שבבדיקה. לגבי הטיפול, בדרך כלל קשה להעריך את התועלת מול הסכון של התערבות כירורגית בלי לבצע את הבדיקה הזו. מצד אחד, כאשר מדובר בדימום תוך מוחי, אכן הנטייה לנקז את הדימום מוגבלת, אולם מצד שני, כאשר מדובר בדימום במעטפות המוח (דמום סובדורלי) נקוז כזה מתחייב, אפילו במצבים קשים. האבחנה של דימום אינה ברורה כלל עד שלא מתבצע צלום של המוח וגם אוטם רגיל (סתימה של כלי דם על ידי קריש) יכול לגרום למצב קשה כמתואר, ואז בדרך כלל אין בכלל אופציה כירורגית אבל לעיתים קרובות מנסים תרופות סטרואידליות להפחתת הבצקת המוחית. בהצלחה.

תודה על תשובתך המפורטת והמלאה. השאלה שנותרתי איתה היא האם בעצם יש לאדם סיכוי לצאת ממצב כזה של CVA? האם יש טעם להלחם? האם CVA יכול לגרום מוות ישיר, או האם בעצם העובדה שהרופאים לא עושים דבר, זה מה שגורם למותה האיטי של סבתי? האם ייתכן מצב שיש CVA ודימום המוח ושכל השאר יציב כבר במשך ארבעה ימים מלאים - דופק, מתן שתן, לחץ דם, נשימה....? תודה שוב על העזרה שרון