חרדות וירידה משמעותית בראיה

שלום. לפני כשלשה חודשים אימי קיבלה אירוע מוחי. זה היה מאוד בלתי צפוי, כאשר לפתע החלה לקבל סחרחורות לפני כניסתה לאולם אירוע משפחתי, ולא ליראות כלום. היא הייתה צריכה להעזר בי ובאחרים על מנת שיגלו לה מי עומד ממש מולה. באותו ערב כבר פינינו אותה לביה"ח. אימי נהגה ליטול תרופות רבות, משום שהסוכר בגופה היה גבוה, וגם את הכדורים "אספירין". באותה תקופה לא לקחה את האספירין מזה שבועיים והרופאים אמרו שזה היה מאוד בלתי אחראי להפסיק כך טיפול רפואי, ושרב הסיכויים לקתה בשבץ מן הסיבה הזו(היאגם נהגה להתעצבן הרבה בתק' ההיא). ובכן, היא אושפזה בביה"ח כחודש ימים, ולאחר שהשתחררה- אושפזה ב"בית לוינשטיין" ברעננה, על מנת שתקבל טיפול צמוד בתהליך השיקום. (יש לציין שהיא רק בת 52).כעת לאחר ששוחררה- יש תחושה שהשיקום שם לא קידם אותה כלל וכלל. היא עדיין רואה מאוד מטושטש וקשה לה קצת לזהות אנשים, היא לא רואה את פניהם בצורה מדויקת. לפני המיקרה, היא הייתה פשוט מדהימה במה שהייתה עושה בבית- היא הייתה עובדת בלי הפסקה כעקרת בית... הייתה עושה הכל לבד, היה בה כוח בלתי יאומן... כעת, כמובן, היא לא עושה כלום.. היא עכשיו הולכת טוב מאוד (כשאושפזה בביה"ח הייתה צריכה להעזר באנשים כדי ללכת- וגם לא היה לה חוש כיוון בכלל..), מדברת יפה ותוכן דבריה לא שטותיים, אך עדיין- זה לא אותו דיבור כמו שהיה לה תמיד.. יש לפעמים מין תחושה שהדיבור שלה הוא כמו של ילדה קטנה. בקשר לזיכרון- היא זוכרת את כל הדברים הישנים, הזיכרון הארוך שלה פשוט מדהים- היא זוכרת בע"פ פרקים שלמים של תהילים, זוכרת מה קרה לה לפני שנים וכו'..., אך כשמדובר בזיכרון לטווח הקצר זה פחות טוב.היא לא תזכור דברים שאמרנו לה לפני 10 דקות. הדבר שהכי מטריד אותי זה הראייה שלה. עקב האירוע- הראייה שלה השתבשה לגמרי. היא מאוד פוחדת וחוששת שלא תחזור להיות כמו שהייתה ולראות כמו שראתה- וזה מכניס אותה לחרדה מתמדת. היא מקבלת גם כדורים להרגעת החרדות,אך הם לא עוזרים לה במיוחד.. רציתי לשאול אותך האם המקרה הזה נקרא חמור, והאם היא תשוב להיות כמו שהייתה ולראות כמו שראתה? האם עצם העובדה שהיא לחוצה מאטה את תהליך ההחלמה והשיקום שלה? בבקשה תענה לי ותאמר לי אם כל זה יעלם לה, והיא תשוב להיות האימא שתמיד הייתה... תודה מקרב לב (וסליחה על המכתב הארוך...) ג'ולי.

לצערי, זה בהחלט נשמע כמו מקרה חמור של ארוע מוחי שפגע לכל הנראה בחלקו האחורי של המוח , אזור בו מרוכזים מרכזי הראייה והתפיסה החזותית והמרחבית. ישנן הרבה סוגי הפרעות ראייה עקב אירוע מוחי ואיני יכול להתחיל לפרטי את כולם כאן אך הם מאופיינים במורכבות היחסית של הבעיה: למשל קושי לשים לב לצד אחד של המרחב ולא לצד השני, או קושי לזהות פנים ולא חפצים אחרים או קושי לזהות חפצים בשמותיהם ולאוו דווקא לראות אותם. כוונתי היא שבמקרים כאלו כדאי להתחיל את הדיון, שממילא אינו קל או פשוט, ממצב שבו מדברים על האבחנה היותר ספציפית של הבעיה ואין לי ספק שבבית לוינשטיין, במסגרת האבחונים הרפואיים והבדיקות שנעשו על ידי מרפאות בעיסוק או ניורפסיכולוגים שם התקבל רושם מסויים לגבי סוג הבעיה שממנה סובלת אימך. אני חושב שכדי להתחיל להתקדם עליך לחזור אליהם, אני מניח שהיא נמצאית בטיפול יום כעת שם אז זה לא יהיה קשה, ולבקש שיסבירו לך מה בדיוק אופי בעיית הראייה ממנה סובלת אימך וכיצד קוראים לה. לאחר מכן תחזרי אלינו לפורום ונמשיך לדון בכך. בהצלחה.

ולא, לחרדות בפני עצמן אין השפעה שלילית על ההחלמה אך הן בוודאי מקשות על האדם לנצל את כל הפוטנציאל שלו כדי להתמודד עם הבעיה.