פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

בפורום זה יינתנו תשובות על שאלות הנוגעות לשיקום לאחר אירוע מוחי, כגון: כיצד משתקמים לאחר אירוע מוחי? מהם שלבי השיקום? עד כמה אפשר להשתקם לאחר אירוע מוחי קשה? כיצד משפרים את ההליכה לאחר אירוע מוחי? עד כמה ניתן לשקם את תפקוד היד לאחר האירוע? .
2882 הודעות
2367 תשובות מומחה

מנהל פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

27/01/2008 | 22:48 | מאת: לילך

שכחתי לציין כי אימי חולת סכרת.

לקריאה נוספת והעמקה
29/01/2008 | 08:18 | מאת: דר' דניאל גוטליב

סוכרת היא אחד מגורמי הסכון לשבץ מוחי וצריך להקפיד על טיפול טוב בה. בהצלחה.

אמא שלי עברה היום אירוע מוחי קל- הועבה לבי"ח תוך כארבע שעות ממועד האירוע. כעת לא מדברת בבירור (האמת שלא הצלחתי להבין אותה טלפונית) ונמסר לי כי הצד הימני לה חלש. מה הסיפטומים הנוספים שעלי לצפות להם, מה תהליך ההחלמה ותוך כמה זמן?

לקריאה נוספת והעמקה
29/01/2008 | 08:15 | מאת: דר' דניאל גוטליב

גשי בבקשה לאתר שלנו www.pnaivebriut.com ללמוד מה שאת צריכה על אירוע מוחי כדי להכין עצמך . נסי גם את אתר עמותת נאמן. בהצלחה.

27/01/2008 | 19:27 | מאת: מרים פישר

תודה רבה על התשובה הארוכה והמנומקת. לצערי ניסיתי הכל ושום-דבר לא עוזר.

29/01/2008 | 08:13 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מצטער.

27/01/2008 | 19:19 | מאת: אנה

שלום אחרי פגיעה מוחית צניחה של פה לצד ימין עין ימנית סגורה וצניחה של גבה ימנית,האם המקרה הזה מערב פגיעה של ההמיספירה השמאלית או הימנית? תודה רבה רבה!!!!!! (מראש)

לקריאה נוספת והעמקה
29/01/2008 | 08:13 | מאת: דר' דניאל גוטליב

קשה לענות והאם בטוח שמדובר בפגיעה מוחית ולא בבעיה פריפרית של עצב הפנים?

בעברי שתי מקרי פאציאליסט בצד שמאל של הפנים,כשהמקרה ה-1 עברתי בגיל 18, והשני יום אחרי לידת בני [קיבלתי אפידורל].כיום אני לאחר 4 הפלות,וכל הבדיקות תקינות,לפני כשבועיים עברתי היסטרוסקופיה והכל תקין. ברצוני לדעת אם בהריון הבא זריקת הקלקסן יכולה לעזור לי,ולמנוע הפלה חוזרת, והאם לא יהיו לה השפעות לרגישות שלי.

לקריאה נוספת והעמקה
29/01/2008 | 08:11 | מאת: דר' דניאל גוטליב

נראה ששני ארועי הפציאליס קשורים במחלה וירלית של עצב הפנים (BELLS ) ולא בבעיה מוחית. לגבי הקלקסן פני לפורום מיילדות. בהצלחה.

23/01/2008 | 08:51 | מאת: אמירה

שלום רב דוקטור. בת 65. לפני כשבוע התעלפתי ופינו אותי למיון. במשפחה שלנו הסטוריה של אירועים מוחיים. אני מטופלת להורדת רמת הכולסטרול בדם. נוטלת אספירין. לא עשן לי סיטי בבית החולים. עשיתי דופלר קרוטיס ולהלן הממצאים: rt peak sys velocit lt 92 62cca 98 75eca ica bif 101 88ica prox 90 ica distal צד ימין ביפורקציה בגובה רגיל. לא הודגם ממצא חסימתי הודגמה זרימה תקינה בעורקים eca ica . לא נמצאו רבדים טרשתיים והפרעות המודינמיות. עורק החוליות כיוון זרימה תקין. צד שמאל - ביפורקציה בגובה רגיל. רבדים טרשתיים המוצא ica גורמים להיצרות עד 50% ללא הפרעה המודינמית עורק החוליות כיוון זרימה תקין. לאור הממצא בצד שמאל, אילו בדיקות נוספות אני צריכה לעשות. האם יתכן שהיה לי tia? אילו תרופות נוספות עלי לקחת? אולי פלויקס? תודה מראש רונית

לקריאה נוספת והעמקה
23/01/2008 | 17:51 | מאת: רונית

תוספת... היום התקבלו תוצאות הולטר לב התוצאות:כ-21 שעות עם המכשיר... הפרעות קצב חדריות vpcs ניצפה 1 vpcs במשך הבדיקה הפרעות קצב על חדריות apcs ניצפו 2 apcs במשך הבדיקה. הפרעות הולכה לא ניצפו. שינויים משמעותיים בקטע st לא ניצפו. אנא התייחסותך.. תודה מראש. רונית

29/01/2008 | 08:10 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לא נראהגם שיש בעיות לב אבל איני קרדיולוג..

29/01/2008 | 08:08 | מאת: דר' דניאל גוטליב

דופלר תקין (אינו מחייב פעולה נוספת) ואינך צריכה לקחת תרופות נוספות. כדאי לבדוק לחצי דם בשכיבה ובעמידה. לשלול בעיות לב. בהצלחה.

31/01/2008 | 08:53 | מאת: אמירה

22/01/2008 | 17:01 | מאת: איציק

האם יש קשר ישיר בין לחץ נפשי יום יומי לארוע מוחי

29/01/2008 | 08:07 | מאת: דר' דניאל גוטליב

באופן עקיף בלבד -מתח נפשי מחמיר מחלות שהן גורמי סכון לאיורע מוחי כמו יתר לחץ דם .

04/03/2008 | 10:59 | מאת: ישראל

שאלתי לפורם לאחר שעברתי אירוע מוחי לפני כשנה ,ואני משתמש באספרין וכמו כן באומגה 3 לבעית שומני הדם ..קראתי במסר רב של כתבות שיש להתיעץ אם רופא בשילוב אומגה 3 ואספרין. תודה לתשובה..

תיאור הבדיקה והממצאים הסריקה בוצעה ללא הזרקת חומר ניכגוד תוך ורידי אין לראות דמם תוך גולגולתי מרקם המוח ללא ממצא פוקלי גס (בהסתייגות שלא הוזרק חומר ניגוד), פרט למוקד סיד זעיר פראטלי מימין. קו האמצע שמור. סימני אטרופיה צרבלרית באיזור הסופרא-טנטוריאלי - חדרי המוח, ציסטרנות והחללים התת-עכבישים ברוחב תקין. המבנים שהכללו בבדיקה: גולגולת, ארובות, מערות פנים, רקמות רכות - ללא ממצא מיוחד. לסחכום: סימני אטרופיה צרבלרית

לקריאה נוספת והעמקה
29/01/2008 | 08:06 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בדיקה בגדר התקין בהתאם לגיל.

20/01/2008 | 20:29 | מאת: שלומית

שלום, אבי סובל מיתר לחץ דם מזה חודשיים, בתקופה מסויימת היו לו סחרחורות וגם היום לעיתים רחוקות יותר. עבר סדרת בדיקות כאשר בבדיקת ה CT נמסר כי בפרנכימת המח - אוטם לקונרי בגרעין הלנטיקולרי משמאל. רציתי לדעת מה זה אומר? מדוע אם מטופל מזה חודשיים באספירים לחץ הדם לא יורד לרמות נורמאליות? (היה שיפור אולם לחץ הדם עדיין גבוה וזה מאוד מדאיג. הוא נמצא במעקב אצל הרופא המטפל אולם לא מתבצע כל שינוי תרופתי אשמח מאוד לקבל תגובתכם / התייחסותכם לדברים תודה מראש, שלומית

29/01/2008 | 19:30 | מאת: שלומית

שלום דר גוטליב אני לא קיבלץי התייחסות לשאלתי ותהיתי מדוע מה 20.01 בשעה 20:29

סבתא שלי בת 80, קיבלה אירוע מוחי לפני יומיים ונמצאה בביתה לאחר שנפלה במקלחת ונשארה עם זרם המים פתוח וללא בגדים בערך כ-3 שעות עד שאחד מילדיה הגיע. הוזמן אמבולנס ואיבחנו שהיא סובלת בנוסף ממכת קור. מצבה השתפר, היא התעוררה אך צד ימין שלה לא מתפקד..נראה שהיא שומעת ומקשיבה אך היא לא יכולה לדבר. ביה"ח המליץ להעבירה לשיקום. שאלתי היא מה הסיכוי באם הנך יכול להעריכו, שהיא תחזור לדבר..מה סיכויי ההחלמה כאשר צד ימין משותק? אודה לתשובתך בהקדם

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2008 | 17:13 | מאת: דר' דניאל גוטליב

באופן גס כמחצית החולים לאחר שבץ נותרים במצב הדורש המשך שיקום כמו סבתא שלך וכשני שליש מהם יתקדמו בשיקום למצב שיאפשר חזרתם הביתה עם אומ ללא עזרה. בהתחשב בגילה הנכבד ובבעיה בשפה (=אפזיה) שנוצרה עקב הנזק המוחי ההחלמה הצפוייה אצלה תהיה בוודאי איטית וחלקית יותר אבל אסור להרים ידיים או לוותר על האופציה השיקומית , בוודאי כל זמן שצוות השיקום מאמין בה. בהצלחה.

20/01/2008 | 11:29 | מאת: רינת

שלום, אמי בגיל 62 עברה אירוע מוחי לפני כ-4 חודשים. רגל ויד ימין נפגעו, היד עדיין משותקת ולא זזה, סובלת מכאבים קשים ביד. גם לאחר שקיבלה זריקת קורטיזון, עדיין סובלת מכאבים. היא הולכת מאוד לאט עם סד ברגל ומקל. כרגע היא מטופלת בבית לוינשטיין כ-3 ימים בשבוע. האם בנוסף פיזיותרפיה (פרטי או דרך קופת חולים) בבית יכול לעזור ? האם יש מכון פיזיותרפיה פרטי מומלץ המטפל במקרים אלו? תודה.

26/01/2008 | 17:10 | מאת: דר' דניאל גוטליב

השיקום לאחר שבץ דומה לריצת מרתון ולא לריצה קצרה..נצלו את שלב השיקום "המסודר" דרך לוינשטיין עד סופו ואל תתביישו לבקש הדרכה לתקופה שתהיו ללא המטרייה של הטיפול הזה..כל מבוטח בקופת חולים יכול לקבל מספר טיפולים פארארפואיים לשנה וגם את זה נצלו היטב ויש גם ארגונים וולונטריים כמו יד שרה ועזר מציון המאפשרים המשך שיקום לאחר מכן. בהצלחה.

04/02/2008 | 21:59 | מאת: אריאל וויינר

מכון אריאל לפיזיותרפי והידרןתרפי חיפה, 04-8362969

19/01/2008 | 23:56 | מאת: דורון

שלום דוקטור. האם נטילה של מיקרופירין אכן יעילה למניעת חזרה של אירוע מוחי שנגרם בשל הצטברות שומנים בכלי הדם? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2008 | 17:02 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מיקרופירין מעניק לך מקדם הגנה של כעשרים ומש אחוז מפני הישנות אירוע מוחי וזהו הטיפול המקובל במרבית מקרי השבץ. איזון גורמי סכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת, עודף משקל או עישון וכמובן גם עודף כולסטרול חשובים לא פחות. בהצלחה.

19/01/2008 | 18:38 | מאת: שי ארבל

שלום. אני בן 38 לאחר שני אירועים מוחיים ( אוגוסט 2007, ספטמבר 2007) ומאושפז כעת בשיקום. מהאירוע הראשון סבלתי מתופעה של שיעול וחנק. בבדיקה בתחילת השיקום(FIST) נמצא כי יש מעבר של נוזלים בעת שתייה והומלץ על הסמכה של השתייה. לאחר כשבועיים, כשאני עדיין משתעל ונחנק, נעשתה לי בדיקה נוספת שלא הדגימה את מעבר נוזלים לקנה הנשימה אולם לדתע פשוט "תפסו אותי ברגע טוב" כי לא רק שאני לא משתעל ונחנק אלא אני משתעל יותר ואפילו נחנק הרבה פעמים תוך כדי שיעול לאחר שתייה או אפילו מהרוק. בשיקום די מקובעים שהבעייה עברה וכעת אלה שרידים, לדעתי אלה לא רק שלא שרידים אלה אותה תופעה ואף חמורה יותר. אני אשמח לשמוע את דעתך בנושא.

26/01/2008 | 17:00 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לא כל כך משנה מה "האמת" כאן אלא מה הבעיה..גם אם הבעיה עברה לפי הבדיקה ואתה מרגיש עדיין חשש מפני בליעה רגילה יש כאן בעיה לטיפול והטיפול יהיה מבוסס קרוב לודאי על תרגול עם קלינאית תקשורת המתמחה בבעיות בליעה כדי לשפר את תקפודך בנושא ועד אז ותוך כדי לא צריכה להיות בעיה לצוות או לך להמשיך בכלכלה המוסמכת שהתרגלת אליה ולעבור לכלכלה רגילה "בקצב שלך". אגב, למה לא לבצע בדיקה שלישית לוודא שהמבצ אכן השתפר ולבקש שיראו לך את מעבר בולוס המזון מהלוע לושט כדי שתוכל להשתכנע בעצמך? אין טוב ממראה עיניים...בהצלחה

18/01/2008 | 20:55 | מאת: עמוס

חמי בן 76 חטף אירוע מוחי לפני מספר שעות .זהו האירוע השלישי . כרגע אינו מפסיק לפרכס בבית החולים .האם יש תקוה

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2008 | 17:01 | מאת: דר' דניאל גוטליב

איני יכול לענות על השאלה אבל פרכוסים נוצרים אצל כחמש עשרה מהשורדים את האירוע ומטופלים בהצלחה באמצעות התרופות המקובלות וגם החדשות נגד פרכוסים. בהצלחה.

13/01/2008 | 21:21 | מאת: דוד

אבי בן 85 קיבל אירוע מוחי קל. הוא נמצא כעת בשיקום גריאטרי. כמה זמן לפי החוק מגיע לו שיקום? האם יש זמן מינימום שהם צריכים לחפש אותו תודה

לקריאה נוספת והעמקה
16/01/2008 | 10:37 | מאת: דר' דניאל גוטליב

עד שלושה חודשים כל זמן שצוות המחלקה חושב בישיבת הצוות השבועית ש"החולה ממשיך להתקדם" וזאת במקומות המקצועיים על פי מדדים תפקודיים (למשל הפים) שמעריכים קצב התקדמות כזה. הבעיה היא שזה לא מטמטיקה אלא ביולוגיה ופסיכולוגיה ולעיתים, תלוי בבעיה הספציפית, יכולה להסתמן עצירה לשבועיים ואז "פריצת דרך" או להיפך . באופן כללי צריך כחודש כדי להבין "היכן אנחנו נמצאים" אצל חולה שהוא באמ שיקומי והחלטה מחוקדמת יותר נראית חפוזה ולא אחראית (גם אם המערכת לוחצת לכך). במקרים לא מעטים מוצדק להמשיך מעבר לשלושת חודשי השיקום אבל ישנם גם מקרים רבים בהם ככל שהמטופל "הקל" יחזור מהר יותר הביתה לסביבה המוכרת לו כן ייטב לו וסביבת בית החולים אינה בהכרח המקום האידאלי לשיקום של אירוע מוחי "קל". בקיצור אומנות ההחלטה כמה זמן רצוי וגדאי להישאר בשיקום באשפוז היא אחד המרכיבים היותר מסובכים בנושא. בהצלחה.

10/01/2008 | 15:28 | מאת: ענבל

שלום , אמא שלי בת 57 , בריאה עושה קצת כושר.... חשה לפני שבועיים שינוי בקול והליכה בזיג זג, וכאב ראש בחלק העליון בערך כ- 5 שעות של כאבים , היא היתה בטוחה שזה שפעת ,או לחץ דם נמוך , דבר שהיא לא סובלת ממנו כלל. למחרת סבלה מעייפות קשה והחליטה לגשת לרופא המשפחה,לרופא זה נראה כמו אירוע מוחי , קטן הוא נתן לה רשימת בדיקות שעליה לעבור וכמו כן אספירין הבדיקות נקבעו ל- 21/1/08 ועד 25/1/08 היא תסיים את כולם השאלה הנשאלת - האם לקחת את האספירין ? , לדעתה של אמא שלי אין סיכוי שזה אירוע מוחי, אך הרופא מתעקש מכוון שהלחץ דם שלה תקין , והיא כלל לא חולה בשפעת היא כרגע מתעקשת לא לקחת את התרופה עד התוצאות של הבדיקה מה לעשות יש לציין שדברתי איתה באותו ערב שקרה המקרה והיא נשמעה זוועה, כאילו מצוננת ולא מרוכזת. יום לאחר מכן היא נשמע כרגיל רק היתה עיפה . האם יש נזק בליקחת אספירין פעם ביום (הרופא ביקש פעמיים ביום) , ענבל

לקריאה נוספת והעמקה
16/01/2008 | 10:30 | מאת: דר' דניאל גוטליב

6 מכל 100 אנשים הנוטלים אספירין ידממו בשנה - 4 דימום קטן וחסר משמעות(למשל כתם בעור) ו2 דימום קצת יותר משמעותי. הסכון הזה בטל בשישים לעומת הסכון לקבל ארוע מוחי אם לדעת הרופא קיים כזה ולא מובן מדוע היא מנגדת לקחת כדור שכל כך הרבה אנשים נוטלים ונהנים ממנו. בהצלחה.

08/01/2008 | 20:42 | מאת: דיטה

ד"ר גוטליב שלום לפני כשבוע עבר בעלי אירוע מוחי,אוטם באיזור עורקי צרבלי פוסטריורי משמאל. בוצעו שדות ראיה ואובחן המיאנופיה ימנית לא קונגרואנטית.אין בעיה בגפיים או דיבור. הקושי העיקרי שלו הוא בקריאה,עיתון, ספר,גלישה באינטרנט וכו'. בעלי בן 58 והוא מאד לחוץ ומפוחד מכך שאינו יכול לקרוא כל עבודתו קשורה בכך. שאלתי האם ראיתו תשתקם? האם יש דרך לעזור בשיקום הראיה? תודה על תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה
16/01/2008 | 10:27 | מאת: דר' דניאל גוטליב

המיאנופיה לכשעצמה אינה צריכה להפריע באופן משמעותי לקריאה! אם קיימת הפרעה משמעותית בקריאה צריך לחפש "תוספו" של נזק מוחי שאולי לא אותרו בשלב הראשון כגון דיסלקסיה או הזנח צד ולנסות לטפל בהן. במקביל כדאי כבר להתחיל לאמץ קומפנסציות טכנולוגיו כגוןתוכנות מחשב המקריאות את הכתוב בקול רם (אתה יכול לבחור אפילו את גוון הקול ומהירות הקריאה הנוחה לך) ונמצאות אפילו באופן בסיסי בחבילת התוכנות של מחשב רגיל (הREADER של מיקרוסופט למשל). לגבי שיקום המיאנופיה (שהושאר לסוף כי לדעתי זה הכי פחו משמעותי) יש נסיון לטפל בו באמצעות גרויים חזותיים וחברה המייצרת טיפול כזה אף מוכנה למכור אותו דרך הרשת לדעתי אבל על אף ההגיון בהן ההצלחה לא מאוד מרשימה והיחב עלות/תועל לא כל כך טוב אבל בכל זאת אצל איש צעיר אני מניח שזה שווה כל מאמץ קרא יותר על בעיות תפיסה חזותית לאחר שבץ באתר שלנו www.pnaivebriut.com .בהצלחה.

07/01/2008 | 18:49 | מאת: מרים פישר

לכבוד ד"ר דניאל, שלום רב, אני בת 76 בעוד כשבוע.נפגעתי בתאריך 11.6.06 בסתימה בטאלאמוס הטאלאמי במוח התחושות.מתאריך 17.7.06 יש לי כאבים איומים תמידיים יום ולילה מכף רגל ועד ראש בצד ימין של הגוף.את כל התרופות שמצויינות בפורום זה קיבלתי ושום דבר לא עוזר.כדור מורפיום מסוג "אוקסיקונטין" נותן הרפיה מהכאב לכמה שעות בלבד.גם תרופות שנתן מנהל מחלקת כאב בבי"ח רמב"ם לא עזרו ורק גרמו לתופעות לוואי שליליות.מה עושים עם הסבל הנוראי הזה ואיך אפשר להמשיך לחיות? האם יש פיתרון כלשהו? בתודה מראש ובכבוד רב,מריים פישר.

לקריאה נוספת והעמקה
16/01/2008 | 10:18 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לפי התאור שלך מדובר בכאב מרכזי לאחר אירוע טלאמי אבל אסור לפספס גורמים אחרים כגון כאבים מפרקיים או בעיות אחרות שאי טיפול נאות בהןיגרום להמשכיות הבעיה ללא פתרון, כך שדבר ראשון כדאי להבדק אצל מומחה (פנימי, גריאטר, כאב, נוירולוג, שיקומי או אורטופדי) לשלול מקורות אחרים לכאב. לגבי טיפול בכאב טלאמי מרכזי זו אכן בעיה לא קלה ואם נוסו כל התרופות "המקובלות" (אלרטול, סימבלטה וונלפקסין, טגרטול ודפקין, גבפנטין וליריקה וכעת אוקסיקונטין) עליך לפנות למרפאת כאב כדי שיבנו "פירמידת " טיפול נכונה המכילה את כל מרכיבי התרופות "מהקל לכבד" ומנצלת את האפקט האנלגטי המשולב שלהן ובמצב כזה של חוסר היענות לטיפול קונבנציונלי אפשר לנסות גם את הטיפול החלופי (אגופונקטורה למשל) גם אם החתום מטה לא מתרשם ממנו במיוחד כאופציה. במקרים קשים ונדירים יש אולי מקום לטיפולים חודרניים אבל זה יתבצע רק לאחר מצוי כל הטיפולים ושילובי הטיפולים התרופתיים באמצעות מרפאת כאב ודרכה.אגב, הכאב המרכזי אינו חייב להיות תופעה קבועה ובלתי חולפת ותמיד קיית האפשרות שיחלוף או יוקל עם הזמן. בהצלחה.

05/01/2008 | 16:05 | מאת: יוסי

שאלתי לפורם קראתי בחוברת הדרכה לאחר שבץ מוחי שעדיף לקחת תרופה בשם Plavix )Clopidogrel) מאשר אספרין.במחקר השוואתי גדול הוכחה פלויקס כתרופה יעילה יותר מאספרין..??? אם כך למה הרופאים לא ממליצים? במיוחד לאנשים שעברו אירוע מוחי .. לתשומת לבם של רופאים העוסקים בנושא (עבודת קודש): משיחותיי עם מספר אנשים שעברו אירועים מוחים חוסר האינפורמציה בנושא גדול ,לאחר השחרור מבית החולים ובכלל. והכוונה שלי שאין הכוונה והסברה איך להתנהג מה מותר ומה אסור עתידי. (לדוגמא לטוס אורך חיים כללי וכדומה), .להוציא את הפסקת עישון ,לקיחת כדורים לאיזון כל הסכנות והמחלות והפניה לרופא המשפחה שברוב המקרים יודע 60% ולא 99%......תודה לתשובתכם..

לקריאה נוספת והעמקה
16/01/2008 | 10:09 | מאת: דר' דניאל גוטליב

ההבדל בין פלויקס לאספ-ירין עם קרדוקסין אינו כה משמעותי כפי שהחברה המייצרת אותו הייתה רוצה לטעון וההתוייה לפלויקס הייתה ונותרה רק באותם מקרים שארוע קודם קרה תחת אפסירין (וגם אז אין מחקר שמוכיח עדיפות) או שיש רגישות לאספירין. יש מידע לרוב על שבץ מוחי והוא מסופק בחלקו על ידי חברות תרופות (למטרת פרסום תרופותיהן כמובן) ודרל הקופות או עמותת נאמן לשבץ מוחי וגם באתר שלנו תמצא מידע כזה חופשי כתובתו www.pnaivebriut.com בהצלחה.

03/01/2008 | 19:24 | מאת: דניאל

האם לא מסוכן וקיים חשש שיהיו פירכוסים בפרק זמן זה עקב אי לקיחת הדנטואין ואחרי כמה זמן לעשות שוב בדיקת דם (רופא המשפחה המליץ בעוד 10 ימים)

לקריאה נוספת והעמקה
16/01/2008 | 10:05 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כל זמן שרמת דנטואין ב"תחום הטיפולי" (10-20) המטופל "מכוסה" תרופתית ולא אמורים להיות פרכוסים. הזמן הנכון לבדוק שינויים הוא אכן עשר ימים לאחר החדרת השנוי שכן זה הזמן שלוקח למאזן ה"כניסה-יציאה" של התרופה מנוזלי הגוף להתאזן. בהצלחה.

03/01/2008 | 07:38 | מאת: אתי

שלום לכולם שמי אתי ואני עו"ס בחברה המעניקה שירותי סיעוד. אם אתם / הוריכם/ יקיריכם , נשים מעל גיל 62 וגברים מעל גיל 67, מתקשים בתפקוד היום-יומי (ניידות, רחצה, אכילה, הלבשה, שליטה על הסוגרים) ועומדים במבחן הכנסות - יתכן ואתם זכאים לשעות טיפול ביתי מהביטוח הלאומי. למתגוררים בחיפה / נהריה והסביבה / קריות אני מציעה סיוע ללא תשלום התקשרו אלי לקבלת פרטים נוספים ולקביעת פגישה אישית : 04-8522958 סוף שבוע נעים , רפואה שלמה ובריאות טובה לכולנו אתי

לקריאה נוספת והעמקה
03/01/2008 | 19:09 | מאת: דר' דניאל גוטליב

טוב פרסומת ניחא, אבל "ללא תשלום"? אין ארוחות חינם..

שלום, חוק הסיעוד (מתן שעות טיפול ביתי לזכאים שאושרו ע"י בטל"א) קובע ששירותי הטיפול הביתי יינתנו באמצעות חברות סיעוד ולא ישירות כתשלום לזכאי (כדי שהזכאי יקבל את הטיפול הדרוש לו - ושיימנע מצב לפיו ייעשה שימוש לרעה בתשלום שלא למטרות שלשמו ניתן, קרי: הטיפול בנזקק...). הרבה יותר מדי (לטעמי, לפחות) זכאים - אינם מודעים לזכאותם, ו/או מפאת מצבם אינם מסוגלים לטפל בנושא הגשת התביעה לבטל"א על כל הכרוך בכך. לפחות חברת הסיעוד בה אני עובדת - אינה גובה שכר טירחה בעבור הייעוץ והטיפול בהגשת תביעה. לא יודעת מה עושות חברות אחרות. מבחינתי- זכותו של אדם להיעזר בשירותיי - ואח"כ לפנות לכל חברה בה יבחר ולקבל באמצעותה את שעות הטיפול. מאחר ולצערי אני מודעת למצוקה , לחוסר האונים, לעיתים, ולקשיים הנילווים להתמודדות ביום -יום - מצאתי לנכון לשתף באפשרות להיעזר. אין כאן עניין של "ארוחות חינם" , אבל בהחלט מדובר בשירות ללא תשלום : הביטוח הלאומי משלם לחברות הסיעוד המאושרות על ידו לספק שירותי טיפול , וחברת הסיעוד משלמת למטפלת המועסקת אצלו. מבחינה זו - החוק מגדיר שאין אפשרות לממש את הזכאות בכסף אלא רק בשעות טיפול ("גמלה בעין") ומכאן , שהבחירה של הזכאי היא בחברה . מקווה שהבהרתי את הנושא. הרבה בריאות, חשיבה חיובית, כוחות ו.. שבת שלום אתי

02/01/2008 | 22:46 | מאת: דניאל

אימי לאחר אירוע מוחי, סובלת מפרכוסים , מטופלת בלמיקטל 200 מ"ג ביום ודנטואין 300 מ"ג ביום. אחת לחודש וחצי חודשיים , רמת הדנטואין מטפסת לגבהים מפחידים - עכשיו עומד על 40 האם נכון להפסיק את נטילת התרופה ל-24 או 48 שעות (בהמלצת נוירולוג) ולאחר מכן להמשיך, האם פרק זמן זה מספיק להורדת רמת התרופה בדם כמו כן הפירכוסים יכולים לחזור בפרק זמן זה תודה

03/01/2008 | 19:07 | מאת: דר' דניאל גוטליב

נכון מאוד ואולי אפילו לא מספיק..צריך לחזור לבדוק הרמה ולבדוק שירדה חזרה אל מתחת לעשרים..בהצלחה

03/01/2008 | 19:36 | מאת: דניאל

האם לא מסוכן וקיים חשש שיהיו פירכוסים בפרק זמן זה עקב אי לקיחת הדנטואין ואחרי כמה זמן לעשות שוב בדיקת דם (רופא המשפחה המליץ בעוד 10 ימים)

01/01/2008 | 12:33 | מאת: עיוורון קורטיקלי

אבי עבר אירוע מוחי לפני 3 שבועות וכתוצאה מכך הוא נמצא בעיוורון קורטיקלי.מבחינה קלינית מצבו מוגדר יחסית בסדר משתף פעולה מדבר ברור והזיכרון שלנו יחסית בשליטה לא רע כמובן שיש מצבים של בלבול ואיבוד הזכרון כמו כן היו ימים של איבוד שליטה מבחינה קוגנטיבית וחוסר שקט.כיום מצבו רגוע יותר והוא התחיל את תהליך השיקום. השאלה שלי היא האם הזמן ירפא את העיוורון והאם יש סיכוי שהוא יחזור לראות? תשובת הרופא שטיפל בו בב"ח הינה כי ישנו סיכויי קטן למצב הפיך. לפי תשובת אבי לשאלה האם הוא רואה הוא עונה "צללים וצבעים" אשמח לקבל את תשובתך לגביי זה ולשאלה נוספת האם יש קשר נוסף בין זה לבין החוסר שקט שלו? לתשובתך אודה, טלי

לקריאה נוספת והעמקה
03/01/2008 | 19:06 | מאת: דר' דניאל גוטליב

הבעיה עם עיוורון קורטיקלי שבדרך כלל הוא מלווה בעיה בזיכרון שמאוד מקשה על השיקום בכללותו ואם אכן מצב הזיכרון אצלו יחסית שפיר זה מזל גדול וכבר משאיר פתח לאופטימיות..ההחלמה מעיוורון קורטיקלי עוברת בדרך כלל דרך שלבים "מוזרים" שעלולים לכלול מצבים הדורשים מיומנות רבה באבחון- מצבי סימולטנגנוזיה בהן אתה רואה הכול דרך צנור צר אבל אינך מחבר את התמונות לגשטלט אחד, מצבי הזנחת צד בהן אינך שם לב לחלק מהמרחב ומצבי אגנוזה בהן אתה רואה חפץ אבל מתקשה לקרוא לו בשמו או לזהות אותו מבחינת השימוש בו..זה מסבוך ודורש מעקב כמעת יומי תוך ניצול של כל שינוי לטובה..בקש מהמרפאה בעיסוק להסביר לך ולעזור לך לעקוב אחר המתרחש..קרא עוד באתר שלנו www.pnaivebriut.com בהצלחהי

ראשית תודה על תשובתך. שנית אשמח דעת היכן אני יכולה למצוא מרפאות ו/או רופאים שמטפלים במצבים מסוג זה. תודה רבה, טלי

שלום ד"ר, האם תרופת הלידול במינון של 10 טיפות ליום מהווה סיכון כלשהו לאדם שעבר ארוע מוחי עם שטף דם ולקה בעיוורון קורטיקלי לפני כשנה וחצי? לתובתך אודה. חג שמח מיקי

הבן שלי נפגע מוחית בחלקים המוטורים הפגיעה היא קשה מכיוון שהוא נפל לבור עם כימיקלים וגזים רעילים, לאחר חודשיים חזר להכרה מלאה, עם זכרון מלא לא מדבר עם עיוורון קורטיקלי רואה צללים וצבעים , האם יש סיכויי שמצבו ישתפר והראיה תחזור?

30/12/2007 | 18:47 | מאת: אופיר

שלום רב, אתמול בערב לקה אבי, אורי ינקו, באירוע מוחי, שכתוצאה ממנו נפגעו התחושה והיכולת המוטורית של יד שמאל ורגל שמאל. מאז אתמול השתפרה התחושה ביד והוא טוען שהיא שבה לקדמותה (הוא גם יכול להפעיל כוח). לגבי הרגל, הוא יכול להזיז אותה, אך אין לו בה תחושה. לאירוע זה קדם אירוע קל של חוסר תחושה קלה בפנים, אך אז לא בוצע שום בירור או טיפול מיוחד. בנוסף הוא סובל מלחץ דם גבוה ומטופל בכדורים – אינני יודע אילו. מאז אתמול בערב הוא מאושפז בבית חולים. במהלך שהותו שם עשו לו שתי בדיקות CT: אחת בלילה שבו הגיע והשניה היום לפני הצהריים. לא עשו לו שום טיפול תרופתי או אחר. מחר הוא אמורה להתחיל פרוצדורה של טיפול שיקומי, אך זה יכול לקחת מספר ימים, לאור העובדה שמדובר בבית חולים ציבורי וישנה תחרות על מספר מיטות שיקומיות מצומצם, וכן לאור הצורך באישורים מקופת החולים בה הוא מבוטח. האם זה נכון שיש חשיבות קריטית להתחיל את השיקום סמוך כמה שאפשר לאחר האירוע?האם ניתן לעשות שיקום בבית (גם אם באופן פרטי)? איך עושים שזה יתחיל הכי מהר שאפשר? איך מגיעים לשירות מסוג זה? בתודה, אופיר

לקריאה נוספת והעמקה
03/01/2008 | 18:58 | מאת: דר' דניאל גוטליב

באירוע לא מאוד קשה כמו זה המתואר על ידך לא כל כך חשוב אם השיקום יתחיל מחר או בעוד 4-5 ימים ובלבד שיתחיל..אף שניתן לשקול הליכה הביתה במצב קל אני ממליץ להגיע לביה"ח השיקומי הן לצורך השגחה והן לצורך הדרכה וטיפול. תמיד אפשר, כשהמצב קל, ללכת הביתה לסוף שבוע מביה"ח ולחזור ביום ראשון להמשיך הטיפולים...שיקום סנסורי של הרגל הוא לא דבר שכיח ורצוי שאיש מקצוע יעריך את כל מצבו לפני שאתם ממהרים הביתה במחשבה שהכל בסדר..בהצלחה.

23/12/2007 | 23:05 | מאת: מאיה

אביו של בעלי בן 59 עבר שבוע שעבר שבץ מוחי. הוא היה לבדו כשזה קרה ועברו כנראה כשש שעות מרגע הארוע ועד שקיבל טיפול. כרגע היכולת הדיבור שלו מוגבלת מאוד , מילים בודדת ומשפטים של שלוש ארבע מילים אם כי כל יום יש מגמת שיפור קלה, נראה כאילו מילים עומדות לו על קצה הלשון אך אינן יכולות לצאת, הוא לא לגמרי זוכר את השמות של בני המשפחה הקצת יותר רחוקים מילדיו ( כלות , בני דודים , כלב ) או שאינו מסוגל להגיד אותם בקול רם. שיחקנו איתו שש בש ואפילו שח מט והיה די בסדר , לעומת זאת ארבע לחלק לשתיים היה כישלון חרוץ. יש הישהו שיכול להגיד לי למה לצפות וכמה זמן אורך השיקום? האם הוא יוכל לחזור לעצמו אי פעם ? מודבר באדם בעל קרירה מצליחה ותובענית , האם יוכל לחזור לעבוד?

03/01/2008 | 18:55 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שאלותייך כלליות מדי והתשובה בעיקרון היא חיובית - בוודאי שיש סכוי להחלמה! נא גשי לארת שלנו וקראי הכל על שבץ מוחי ועל שלבי ודרכי ההחלמה ממנו כולל בעיות השפה ודרך האתר הגיעי גם לזה של עמותת נאמן ואחרי שתהפכני ל"לקוח מלומד" תוכלי לחזור עם שאלו ספציפיות יותר..בהצלחה.

עמותת נאמן הוקמה למען נפגעי שבץ (בעיקר מתחת לגיל הפרישה)ובני משפחותיהם . תוכל/י להסתייע בקו התמיכה 1-800-222-102 ובנוסף לשקול הצטרפות לאחד ממועדוני תמיכה בארץ. ובנוסףלהכנס ל אתר עם פורום ,מידע,זכויות ועוד : www.neeman.org.il מאחל ליקר לך בריאות והחלמה הכי טובה שאפשר איציק

שלום, היכן נמצאים בתי החולים/מרפאות/מכונים שיקומיים פרטיים הטובים ביותר שעובדים בשיטת Bobat, ונמצאים בין תל אביב לאשקלון? תודה, מאיר.

03/01/2008 | 18:52 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שיטת בובט היא השיטה הותיקה והמקובלת לטיפול בחולי שבץ (שלדעתי כבר אבד עליה הכלח) והיא מקובלת בכל מכון של כל בי"ח שיקומי בארץ, אינך צריך לחפש מקום מיוחד שעוסק בה כי זה הסטנדרט. בהצלחה.

20/12/2007 | 15:23 | מאת: עזרא

שלום! אתמול בטלויזיה דווח על אירוע מוחי ואם מגיעים תוך 3 שעות לבית חולים ישנו טיפול תוך ורידי המונע את ליקויי האירוע תוכל להסביר מה הטיפול והאם זה נכון ומתאים לכל אחד שעבר אירוע בתודה מראש

22/12/2007 | 18:21 | מאת: דר' דניאל גוטליב

רק כחמישה אחוז מחולי שבץ בארה"ב נמצאים מתאימים לטיפול כזה בהגיעם לבי"ח לאחר הארוע כך שלא צפוי שאצלנו שיעור המתאימים יהיה כל כך שונה, אבל אכן קיימת כיום האפשרות "להחזיר הגלגל אחורה" כשמגיעים בטווח שלוש שעות מתחילת האירוע לחדר מיון בבי"ח המיומן בטיפול טרומבוליטי כזה ועומדים בקריטריונים (יותר מעשרה קירטריונים שונים) כדי להיות מתאימים לקבל אותו. בהצלחה.

22/12/2007 | 21:34 | מאת: איציק מנאמן

הכנס לאתר נאמן שם תמצא אתרשימת בתי החולם בהם נותנים את הטיפול תוך 3 שעות

18/12/2007 | 23:25 | מאת: דלית

שלום, אני בת 47 קיבלתי אירוע מוחי לפני כשנתיים , יד שמאל לא תיפקודית בשל טונוס מוגבר,אולי כדאי להזריק בוטוקס ליד, ומה הסיכויים אחרי שנתיים לשיפור? שאלתי איפה לעשות את ההזרקות באיכילוב ? תל השומר? בית לווינשטיין?, נאמר לי שחשו מאד מי שמבצע את ההזרקה דלית

לקריאה נוספת והעמקה
22/12/2007 | 18:12 | מאת: דר' דניאל גוטליב

זריקת בוטוקס יכולה להקל זמנית (2-4 ואולי 6 חודשים) על כיפוף היתר של האצבעות בכף היד הספסטית או של כל מפרק כף היד ואפילו לעיתים על כיפוף היר של המרפק ואני מסכים שיש חשיבות לנסיון של המזריק ויכול להמליץ על המרפאה באיכילוב אף שאין זה אומר שהאחרות אינן טובות. לא פחות חשוב - לאחר הזריקה - ובלעדיה לנצל את כל האמצעים להפחתת הספסטיות כגון סד מתאים לכף היד המפסק את האצבעות ומונע את כיפוף היתר שלהן, תרגילים "אנטיספסטים" כגון הישענות על כף היד המושטת עלהשולחן בכל משקל הגיו ותרופות אנטיספסטיות כגון וליום, בקלוזל או דנטריום. לא לשכוח גם שהליכה מרובה יכולה להחמיר את הספסטיות ביד ולבדוק היכן עובר שביל הזהב בין הצרכים השונים. בהצלחה.

20/11/2013 | 15:23 | מאת: רונית

שלום רב, רציתי לדעת אם אפשר דרכך לדבל את הטלפון של המרפאה באיכילוב המתעסקת עם הנושא?

17/12/2007 | 17:43 | מאת: אתי

שלום רב דוקטור, נא חוות דעתך: אני בת 42 ברקע אסטמה ולפני כחצי שנה אושפזתי בשל"חשד לארוע מוחי".סבב של בירורים ובדיקות במהלך האישפוז יצאו תקינים והשתחררתי מבית חולים עם טיפול של אספירין 1 ליום.(100 מג,) בביקורת אצל המטולוג נעשה בירור של אנטיקרדיוליפין שיצאו עם ערכים גבוהים ומבדיקה לבדיקה ירדו-אך עדיין נקראים "גבוליים".נשלחתי לבדיקת MRI ולהלן תוצאותיה: "מודגמים מס' מוקדים הפראנטנסים בחומר הלבן פריאטלי דו-צדדי,ופרונטלי קרוב לורטקס מימין לא ספציפי,ללא הפרעה ב-DWI ,ללא אפקט מסה. יכולים להתאים לשינויים איסכמים על רקע מחלה וסקולרית. חדרים וחריצים תקינים." רופאת המשפחה שעיינה בתשובה אמרה לי שהתשובה אינה חד משמעית ולא נראה לה שאצטרך תוספת לאספירין כגון קומדין. אני מוטרדת מאוד מהמושגים הרפואיים בתשובה שאינני מבינה מהם מילה ומתוחה מאוד. אנא תשובתך המפורטת עד שאגיע לניורולוג והמטולוג.(רציתי להזכיר גם שאני סובלת שנים ארוכות ממיגרנה ומאז השימוש באספירין הם הלכו ופחתו,האם האספירין עוזר לכך?) תודה מכל הלב. אתי.

22/12/2007 | 18:07 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אני מסכים עם רופאת המשפחה לגבי ההחלטה לא לפנות מיד לטיפול נוסף מעבר לאספירין כמו קומדין בבחינת "דבר ראשון לא להזיק" שכן טיפול כזה יכול כידוע לך גם להזיק (לגרום לדימומים) ולא רק להועיל (להגן מפני ארועים נוספים כמו אלו שנצפו בMRI ) ועלייך להתאזר בסבלנות עד שתגיעי להערכה של המומחים הנ"ל כדי להחליט על סמך בדיקותיך אם יש מקום לטיפול כזה. בהצלחה.

17/12/2007 | 11:56 | מאת: צביקה

לאבי היה אירוע מוחי לפני כשבועיים. בעקבות זאת הוא סובל מחולשה בצד שמאל של הגוף. הוא נמצא בביתו ומקבל טיפול פיזיותרפי וריפוי בעיסוק. בימים האחרונים הוא מתלונן על קולות מוזרים שהור שומע בראשו מדי פעם. לעיתים אלה קולות של נשימה ולעיתים צלילי מוסיקה. זה קורה כאשר הוא אינו בפעילות או שיחה. כשהוא מתחיל לדבר הקולות נעלמים. לאבי יש בעיית שמיעה והוא מרכיב מכשירי שמיעה מזה כ- 10 שנים. האם התופעה הזו מוכרת ומה גורם לזה? כיצד ניתן להתגבר על זה?

לקריאה נוספת והעמקה
22/12/2007 | 18:03 | מאת: דר' דניאל גוטליב

הלוצינציות שמיעה נדירות יחסית לאחר אירוע מוחי אבל כאשר נפגע החלק הרכתי (טמפוראלי) של ההמיספרה הימנית של המוח (האם זה החלק שנפגע אצלו?) הן עלולות לקרות ואין בהן כדי לסמן משהו מדאיג אלא רק תוצאה נוספת של האירוע המוחי (בדומה לשיתוק וכו'). אפשר לנסות לטפל בהן במידה והן הופכות למטרד רציני עם מינונים עולים של תרופות אנטיאפילפטיות כמו טגרטול או דפלפט(ורצוי היה לבצי לפני כן בדיקת EEG ) אבל צריך להביא בחשבון את תופעות הלוואי המרדימות במקצת של תרופות אלו ולשקול את יחס ה"עלות/תועלת" של טיפול כזה. לא יזיק גם לבדוק את מכשירי השמיעה...בהצלחה.

13/12/2007 | 00:01 | מאת: מוטי

אחי מחוסר הכרה 3 חודשים עקב תאונה ופגיעה בראש ... הרופאים המליצו להשתמש בתרופת הדופיקר כדי להעירו האם כדי ?

16/12/2007 | 09:09 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אין מה להפסיד ומקובל. בהצלחה.

11/12/2007 | 16:44 | מאת: רוסילאנה

לד'ר גוטליב הנכבד לפני שנתיים עקב תאונת דקרכים, קיבלתי מכה חזקה מאוד בראש ואושפזתי ליומיים בבי"ח. מאז אותו תאונה, הזיכרון שלי, במיוחד הזיכרון הקצר אינו תקין. במקרה הגעתי באינטרנט לחברה שמביאה מקנדה תוכנה מיוחדת שנקראת שרפר בריין. במקור זו תוכנה לבעיות של הפרעות קשב וריכוז. עבדתי עם התוכנה חצי שנה והרגשתי ממש שיפור רציני, במיוחד בעבודה (אני מנהלת חשבונות). אך אני מרגישה שאני זקוקה לתוכנה כמו סם. בלעדיה או יותר נכון לאחר הפסקות (חודש חודשיים) כאשר אני מרגישה נסיגה אני חוזרת לתרגל בה אפילו פעם פעמיים וזה שוב משתפר. השאלה שלי, היא מה קורה שם במוח? האם נשאר לי נזק בלתי הפיך? זה ממש מטריד את מנוחתי ואני אודה לך על הסבר תודה

לקריאה נוספת והעמקה
12/12/2007 | 21:37 | מאת: מורה נבוכים

אינני רופא החרדות גרועות מכל דבר אחר בטוח שאת בסדר גמור .לאחר כל מכה באבר בגוף הוא זקוק להתאוששות , תני למוח להתאושש. כדי להיות בטוחה בקשי בדיקת EEG CT MRI דרך המושלם או הזהב יש אפשרות שתעשי זאת במחיר מוזל אם לא יאשרו לך דרך חברת ביטוח. שווה לעשות בדיקה זו ולהרגע או לגלות בעיה ולטפל בה. היי בריאה

16/12/2007 | 09:08 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מורה נבוכים הנכבד, אני מתחיל להתקשות לנהל את הפורום הזה ביחד איתך...

16/12/2007 | 09:07 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אני מאוד מקווה שזו לא שאלה "שתולה" כדי לפרסם את התוכנה הזו..בסך הכול זו תוכנה טובה כמו כל אחרת (איני מכיר מחקרי השוייה והם יהיו די קשים לבצוע) והרעיון הוא להפעיל את המוח כמו שמפעילים כל "שריר" אחר בגוף ולא לוותר לתחושת חוסר השליטה בקשר לתלונות של הפרעות זיכרון שנוצרות בכל מיני הזדמנויות כולל לאחר חבלתראש מינוירת. בהצלחה.

11/12/2007 | 09:04 | מאת: אילן

שלום רב אימי בת 63 כ- שנה אחרי אירוע מוחי עם אוטם חריף עם פגיעה קשה בפלג גוף שמאלי+פגיעה בדיבור. אימי לאחר צילום MRI והתשובות כדלהלן:מכוון לסלה. מודגם אוטם ישן בטריטוריה של MCA מימין עם אנצפלומלציה ושריד דם תת חריף. יש EMPTY SELLA חלקיתעם דחיקה של רקמת הסלה לצידי האוכף עם צניחה קלה של הכיאזמה כלפי האוכף המורחב. אנא ממך, עדכן אותי מה אומרים הממצאים - אינני מבין בכך כלל מה אומר הדו"ח הנ"ל??????? בתודה מראש על תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה
12/12/2007 | 21:29 | מאת: מורה נבוכים

אינני רופא אבל שאלה נוספת מתבקשת למה היו שני אירועים אולי הטיפול התרופתי אינו נכון ואינו מועיל אולי היא צריכה לקבל פלוויקס ולא אספרין .

16/12/2007 | 08:59 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מורה נבוכים הנכבד - מי שלא תהיה - אתה קצת מבלבלב את הפונים בהערותיך משום שלא מדובר כלל בשני ארועים..הזהר..

16/12/2007 | 08:57 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אין לכאורה קשר בין שני הממצאים: אוטם=סתימת כלי דם שגרמה נזק ברקמת מוח באזור שהיה מקבל ממנו דם תסמונת האוכף התורכי הריק= וריאנט אנטומי של אופן ישיבת בלוטת יתרת המוח בבסיס הגוגלוגלת שברוב המקרים אינו מוסיף או גורע אם כי במקרה דנן מוזכר דחיקת הכיאזמה וצריך לראות למע ולמה הכוונה. בהצלחה.

20/01/2008 | 14:59 | מאת: מור

סבתא שלי בת 80, קיבלה אירוע מוחי לפני יומיים ונמצאה בביתה לאחר שנפלה במקלחת ונשארה עם זרם המים פתוח וללא בגדים בערך כ-3 שעות עד שאחד מילדיה הגיע. הוזמן אמבולנס ואיבחנו שהיא סובלת בנוסף ממכת קור. מצבה השתפר, היא התעוררה אך צד ימין שלה לא מתפקד..נראה שהיא שומעת ומקשיבה אך היא לא יכולה לדבר. ביה"ח המליץ להעבירה לשיקום. שאלתי היא מה הסיכוי באם הנך יכול להעריכו, שהיא תחזור לדבר..מה סיכויי ההחלמה כאשר צד ימין משותק? אודה לתשובתך בהקדם

10/12/2007 | 19:52 | מאת: שולי

איזה רופא מטפל בבעיות שיכחה וזיכרון, מדובר באישה בת 78 שעברה ניתוח ומאז חלה התדרדרות בזיכרון, האם ניתן לעשות משהו, או לפחות למנוע התדרדרות נוספת תודה מראש

12/12/2007 | 21:27 | מאת: מורה נבוכים

חוץ מנוירופסיכולוג שיאבחן ופסיכולוג שאולי יעזור. רצוי לקבל טיפול (מגיע 12-24 בשנה על פי סל הבריאות) במרפאה בעיסוק לטיפול בבעיות זיכרון כדוגמת אסתר המלכה בתל אביב

13/12/2007 | 09:34 | מאת: שולי

מורה נבוכים אשמח באם תוכל לפרט את שם המרפאה והאם ידוע לך על מרפאה כזו הנמצאת באיזור הצפון תודה מראש

10/12/2007 | 14:02 | מאת: גיא

שלום רב , לפני שבועיים אבי איבד את ההכרה כתוצאה מבצקת בריאות שמנעה ממנו לנשום . הוא נותר דקות ספורות ללא דופק ועבר החייאה לאחר מכן , שלפי צוות מד"א בוצעה יחסית מהר . כרגע אבי מאושפז כאשר הוא מונשם מלאכותית וכשהוא חוזר להכרה הוא נמצא באי שקט תמידי , ושמתי לב שהוא מזיז כל הזמן את הגפיים . בדיקת אי אי ג'י לא בוצעה עקב בעיות טכניות , ובסיטי מוח נצפתה אטרופיה כללית . נראה שהוא מזהה אותו ושומר על קשר עין , אך כרגע אנו שואלים אותו שאלות פשוטות והוא ממלמל תשובה לא ברורה . מהי הערכתך לגבי מצבו והאם הוא יוכל להשתקם לחזור לבנאדם שהיה ? יש לציין שלאבי לפני אירוע הדום לב לא היה הייתה מגבלה קוגנטיבית מסוימת . האם יש מקום לבדיקות נוירולוגיות נוספות ? ומה הם ? בתודה מראש גיא

לקריאה נוספת והעמקה
16/12/2007 | 08:55 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כבר נשאלתי על מקרים דומים בעבר ולא נוח לענות על הסכון/סיכוי להחלמה בגלל המורכבות וההטרוגניות הרבה של הנזק המוחי לאחר תת חימצון כללי למוח. לפי המתואר על ידך קיימת התאוששות ניכרת כך שהאירוע אף שקשה הותיר פונקציות מוחיות פעילות (מניע גפיים) ואולי ההנשמה כעת היא לאו דוקא בגלל שמרכז הנשימה אינו פועל (גזע המוח אינו עובד) כך שיש צורך להתאזר בסבלנות ולהמתין וזה לא הזמן "להתנבא". בהצלחה.

09/12/2007 | 11:09 | מאת: טושטוש

סבא של מתקרב לגיל 70 סובל מסוכרת ועודף משקל,לאחרונה עבר (חשש) אירוע מוחי שבעקבותיו נפגע יכולת הדיבור שלו,שמיעה,עין ימין פוזלת וכאבי ראש נוראיים. הרופאים לא ידעו לקבוע בדיוק מה הבעיה ואם אכן הוא עבר שבץ,לאחרונה המצב אף התדרדר עוד יותר והוא אושפז בבית חולים עם אותם הסמפטומים וחולשה כללית ואי יכולת תנועה ללא עזרה.בנוסף הוא סובל מכאבי ראש חזקים במיוחד.אחרי כל הבדיקות האפשריות,הרופאים במרכז רפואי בדרום הארץ לא קבעו עדיין דיאגנוז כלשהו.נאמר להורי שיתכן והוא עבר שבץ/ או שזה גידול סרטני בראש "הגולגולת מתפרקת"(אלו המילים) כל המשפחה נמצאת במצב של חוסר ידיעה ודואגים מאוד,אנו סומכים על הרופאים אך כנירא שאין להם את התשובות...אנה עזרו לי בבקשה בעצה,אולי מוכר לכם מיקרה דומה או ידוע מרכז רפאי בו ישנם מטפלים מומחים למקרים אלו. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה
12/12/2007 | 21:39 | מאת: מורה נבוכים

ד"ר גוטליב בתל השומר הוא הכתובת ויש שם מרכז רפואי הבודק את מכלול הסיבות והבעיות .

16/12/2007 | 08:46 | מאת: דר' דניאל גוטליב

???"?

16/12/2007 | 08:46 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לא, האבחנה המבדלת בין אירוע מוחי לגידול מבוססת בראש ובראשונה , ברוב המקרים, על המהלך שהוא הדרגתי בגידול (שבועות וחודשים) וחד (שעות עד ימים) בארוע מוחי ולאחר מכן בדיקות ההדמייה (CT או MRI ) נותנות ברוב המקרים את התשובה ואם יש צורך הולכים גם לבדיקות חודרניות כמו ניקור מותני. בהצלחה.

08/12/2007 | 14:13 | מאת: דניאל

אמי בת 70 נתקפת בפירכוסים כל חודש וחצי, אחרי אירוע מוחי שהיה לפני שנה רציתי לדעת אם החלפת הדפלפט בלמיקטל יעילה אחרי ניסיון של שנה עם דפלפט ודנטואין ההמלצמה היא ל הגיע ל 200 למיקטל ו300 דנטואין תודה

לקריאה נוספת והעמקה
08/12/2007 | 15:20 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אני מניח שהייתה ברמה טיפולית של דפלפט ולא עזר לה כך שתוספת למיקטל לאפנוטין היא צעד סביר. בהצלחה.

07/12/2007 | 22:26 | מאת: ארבל

דודי בן ה-51 חווה התקף לב שני בעת שהותו ברחוב. כנראה שעברו יותר מכמה דקות עד שהוא קיבל טיפול ובזמן הזה לא הגיע חמצן למוח. כרגע הוא שוכב יומיים ללא הכרה כאשר הרופאים אמרו שמוחו ספג פגיעה ושהוא לא יחזור לעצמו. רציתי לדעת האם היו בעבר מיקרים בהם אנשים התעוררו ממצבים כאלה ואם-כן האם חזרו לתפקד באיזושהי צורה? כמו-כן, מהי המדיניות בנוגע לניתוק ממכשירי ההנשמה שהוא תלוי בהם? האם מותר לרופאחם להחליט עצמאית על ניתוק כאשר הם חושבים שאין לאדם סיכוי להתעורר?

לקריאה נוספת והעמקה
08/12/2007 | 15:19 | מאת: דר' דניאל גוטליב

ככל שעובר יותר זמן (ימים) ללא שהחולה התעורר (בהנחה שאינו מקבל חומרי הרדמה מסבות אחרות כגון הנשמה מלאכותית) הסכון להישאר במצב בלתי הפיך של נזק מוחי מפושט עקב אי אפסקת חמצן למוח גדל מאוד וצריך להתכונן לכך. אף על פי כן נצפו מקרים בהם אנשים חזרו להכרה לאחר תקופות ממושכות אולם כמעת תמיד נותרו עם מגבלות תפקודיות קשות (סיעודיים). בכל מיקרה אין לרופאים זכות לנתק מכשירים ובודאי ללא מעורבות של המשפחה. חזק ואמץ.

07/12/2007 | 18:05 | מאת: יעקב גבריאל

האם בכלל חזרת כושר הדיבור אפשרית יעקב

לקריאה נוספת והעמקה
08/12/2007 | 15:15 | מאת: דר' דניאל גוטליב

איזו שאלה כללית! התשובה הכללית ג"כ היא כן! גש לאתר שלנו www.pnaivebriut.com וקרא עוד על אפזיה - פגיעה במרכזי הדבור המוחים - סוגיה השונים, סכויי ההחלמה מכ"א ואמצעי הטיפול (באמצעות קלינאית תקשורת כמובן). בהצלחה.

04/12/2007 | 02:32 | מאת: רויטל

שלום, סבי עבר היום אירוע מוחי. בזמן הליכתו היומית החל להרגיש לא טוב, חברו ישר הזעיק את דודתי ולפני שלקח אותו האמבולנס הוא אמר לה שכואב לו מאוד הראש. כשהגיע לביה"ח נשם בכוחות עצמו אך הרופאה החליטה לחבר לו הנשמה מלאכותית. לאחר כמה שעות עשו לו צילום סי.טי ושם נתגלה שטף דם מוחי קשה מאוד. חיכו לתשובה האם יש אפשרות לנתחו בראש אך החליטו שלא. רציתי לדעת האם אין עוד משהו שאפשר לעשות.... כמו MRI? או טיפול כלשהו שיגביר את סיכויי ההחלמה שלו?? אני לא יכולה לחשוב אפילו על זה שהוא לא ימשיך להיות כמו שהיה תמיד.. יש אפשרות החלמה בכלל?? בבקשה תגיד שכן.. הוא הבנאדם הכי חשוב בחיים שלנו!

לקריאה נוספת והעמקה
08/12/2007 | 15:13 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מצטער שאיני יכול להביא בשורה וגם בדיקת הMRI לא תעזור במקרה זה אבל אם סבך ישרוד את האירוע הדימומי ואף על פי שקרוב לודאי ישאר עם נכות קשה הרי שהסכוי שלו להחלמה תפקודית יהיה בכל זאת גדול מאשר במקרה מקביל של אירוע אסכמי משום שעם ספיגת הדמום חלק מרקמת המוח חוזר לפעול. היו חזקים.

12/12/2007 | 21:49 | מאת: מורה נבוכים

אינני רופא. תגיעי לסבך תעודדי אותו תלטפי תספרי לו סיפורים מעודדים-הוא יתחזק אל נכון אבל!!! לצערינו הוא לעולם לא יחזור למה שהיה אבל!!! מה שהוא יהיה יכול להיות אדם נפלא הכי טוב שאפשר (תרתי משמע) וגם גיבור בעל כורחו חזקי ואמצי

03/12/2007 | 20:08 | מאת: אלי

ד"ר נכבד שלום רב! אבא שלי בן 70 נמצא בבית אבות כבר שנתיים לאחר אירוע מוחי (דימום תוך מוחי). אבא כרגע בבית חולים הוא היה עד אתמול מונשם עקב דלקת ריאות ו-sepsis, יש לאבא טרכוסטומיה (קנולה). הרופא בבית חולים לקח לאבא תרבית מהקיח (הפרשות) של הקנולה. ושם בבדיקות מעבדה הראה שאבא נושא את החיידק בשם k.p.c שהבנתי שהוא עמיד לאנטיביוטיקה. מאז גילוי חיידק זה אבא נמצא בבידוד. רציתי לדעת אודות חיידק זה, האם הוא חיידק מסוכן?..... ממה עלינו להיזהר? ומה אפשר לעשות בשביל להעלים את החיידק הזה?

לקריאה נוספת והעמקה
08/12/2007 | 15:05 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מצטער אבל חיידק כזה לא מוכר לי. אולי תנסה לפנו לפורום מחלות זיהומיות? בהצלחה.

03/12/2007 | 17:30 | מאת: תמר

בת 75 כנראה לאחר אירוע מוחי (לא הרגישה בו ), סובלת מהאטה משמעותית בקצב הדיבור ,רופא מטפל הגדיר זאת כדיסארתיה - סוג של הפרעת בדיבור הקשורה בשרירים. למי אפשר לפנות ליעוץ , אילו רופאים מטפלים בהפרעה כזו ? תודה , תמר

08/12/2007 | 15:04 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אני הייתי פונה ראשית כל לקלינאית תקשורת רצינית שתאפיין לי את הבעיה ותציע הצעותיה להמשך טיפול. במידה והיא חושבת שהבעיה אינה על רקע אירוע מוחי הייתי פונה לנוירולוג. בהצלחה.

שלום ד"ר , הנני מאובחן כסובל מחשד ל- אטקסיה פירדמלית - צרילברית . ברצוני לעבור מיפוי מוח . היכן מבצעים כזו בדיקה בארץ ? עלות .. ? מה בעצם הבדיקה המיוחדת הזו יכולה לעזור לי בהיהבט הטיפולי / דיאגנוסטי . בברכה נף

לקריאה נוספת והעמקה
08/12/2007 | 15:02 | מאת: דר' דניאל גוטליב

יש כל מיני "מפויי מוח" ולא ברור למה ה כוונה, מה עוד שאיני מכיר תועלת מיוחדת בבדיקה כזו למצב כמו שלך (שלמעו האמת בהגדרה שהבאת גם הוא לא כל כך מוכר לי). בהצלחה.

01/12/2007 | 12:33 | מאת: אריאל

פעילות גופנית מתמדת מהווה מרכיב חשוב באורח חיים בריא, הן במישור הגופני והן במישור הנפשי. היא תופסת מקום ניכר כיום בעולם המערבי כגורם העוזר לשפר את איכות חיינו - נשים וגברים כאחת. מבחינה זו, קשה להתעלם מכך שיותר ממחצית מאוכלוסיית העולם הן נשים, ורבות מהן מנהלות חיים פעילים מאוד גם בתחום הספורטיבי. פציעות ספורט אינן תופעה חדשה והיא מוכרת לנו בעיקר מעולם הספורט המקצועי. עם זאת, כתוצאה ישירה מכניסת הפעילות הגופנית היומיומית ל''תפריט הקבוע שלנו'', חשוב מאוד להקדיש את תשומת הלב גם לפציעות ספורט אפשריות ולהשתדל למונען. נשים, בשל צרכיהן הייחודיים הנובעים מהמבנה הפיזיולוגי שלהן, מצריכות גישה ייחודית לנושא זה בכללותו. נוסף על פציעות הספורט שאופייניות לנשים, קיימות בעיות נוספות הקשורות באופן ישיר או עקיף לסביבה ההורמונלית המיוחדת של האישה. שילוב של הפרעות אכילה, בעיות במחזור הווסת עד כדי הפסקתו ואוסטיאופורוזיס המוכר כ''תסמונת הטריאדה של אתלטיות נשים'' (Female athlete triad), נראה לעתים די קרובות אצל ספורטאיות מקצועיות ולא מקצועיות מכל הגילאים ובכל הרמות. הפרעות אכילה ומאזן אנרגיה שלילי הוא דבר נפוץ מאוד אצל מתעמלות (התעמלות קרקע ומכשירים, התעמלות אומנותית) ורקדניות בלט. דרישות אנרגטיות גבוהות הנובעות מפעילות גופנית עצימה, מביאה ל''סחיבת משאבים'' ושינויים הורמונאלים הזהים לאלה של אנורקסיה נרווזה. למרות שהדבר נשמע רחוק מכל אחד ואחת מאיתנו, מה תגידו על הדוגמא הבאה: אישה צעירה אנרגטית ואינטליגנטית, עם דימוי עצמי ''לא-מי-יודע-מה'', מתחילה דיאטה להורדת כמה קילוגרמים ''עודפים''. במקביל היא מתחילה פעילות במסגרת מועדון/חדר כושר היא מתעמלת 3-4 פעמים בשבוע בחדר כושר, עוד פעמיים שיעורי ספינינג וכמובן לפחות שני אימוני עיצוב הגוף. לבסוף, כדי למנוע את כאבי הגב, היא מוסיפה עוד פעמיים בשבוע שיעורי פילאטיס, לא לפני שמבצעת הליכה ספורטיבית במשך 6 ימים בשבוע עם חברה. כעבור מספר שבועות של צמצום קלורי ניכר והוצאה אנרגטית כזאת, היא מרוצה מאוד מהצלחתה בהורדה במשקל. אבל זה לא מספיק. היא חושבת ש''אם היא כבר הורידה קילו או שניים, למה שלא תחזור למשקלה מלפני 4-5 שנים, או לזה שלפני ההריונות?''. החברות מחמיאות וביחד עם הפמפום הבלתי פוסק בפרסומות בטלוויזיה ובמדיה הכתובה לגבי מודלים נשיים אנורקטיים. היא מוצאת עצמה מכורה לתחושת העוצמה הגופנית הנובעת משיפור הסיבולת השרירית והאירובית. בשלב זה מופיעים מחושים של כאבי ברכיים, שוקיים או גב תחתון והיא פונה לעזרה רפואית. הבעיה היא שגורמים מטפלים רבים, הן במרפאות הראשוניות והן במקצועיות, ממליצים על כדורים לכאבים (נוגדי דלקת) או טיפולים פיזיותראפיים מבלי להתייחס לתמונה הכוללת. התמונה הכוללת היא בעצם הופעתם של שברי מאמץ. אלו עלולים להופיע כתוצאה מהשינויים ההורמונליים, מהירידה במשקל והתזונה הלקויה ומבריחת הסידן (אוסטיאופורוזיס). מבחינה זו, גם הטיפול בהפרעות במחזור הווסת הנובעים מפעילות גופנית מאומצת מאוד ושל הדלדול במסת העצם, וגם הטיפול בשברי המאמץ הוא דומה. הרעיון הוא הורדה בכמות האימונים, עליה במשקל ושיפור המצב התזונתי. בנוסף, טיפול בגלולות למניעת הריון הוא טיפול מקובל מאוד אשר עשוי להשפיע לטובה בכל המדדים הללו. חשוב לדעת כי שינויים אנטומים ופיזיולוגיים בין גברים לנשים משפעים הן על הביצוע הספורטיבי והן על שכיחות הפציעות. לנשים בד''כ גפיים קצרות וכתפיים פחות רחבות מאשר אצל הגברים. לנשים יש משטחים מפרקיים קטנים יותר באופן יחסי לגברים, דבר שמוריד מהיכולת לבלום זעזועים ולפתח עוצמות גדולות יותר כמו בזריקת כדור או במכת אגרוף. למרות שאין הבדלים איכותיים במבנה השריר, מסת השרירים למשקל גוף, גבוהה יותר אצל גברים ולכן סה''כ כוח השרירים גדול יותר. נשים נוטות להיות חלשות יותר מגברים בגפיים העליונות אבל הן מסוגלות להגביר את הכוח של חגורת הכתפיים והידיים ב 15%-45% יותר מבלי לפתח מסת יתר של שרירים. ההמלצה העיקרית לנשים היא להיזהר משימוש לא מבוקר של במכשירי הכושר. אלו על פי רוב, אינם מותאמים לאחיזה, לעוצמה או לארגונומיה הייחודית של האישה. http://www.ariel-orthopedic.co.il/

לקריאה נוספת והעמקה
08/12/2007 | 15:00 | מאת: דר' דניאל גוטליב

???

01/12/2007 | 11:54 | מאת: דניאל

אמא לאחר שנה של אירוע מוחי, ובעקבותיו התקפים אפילפטיים טופלה בדפלפט 1500 במשך שנה וכעת הוחלט להחליפה בלמיקטל - דעתך על כך כמו כן מקבלת ודאנטואין 300 חייב לציין שאמא מדי פעם מקבלת הרעלת דנטואין האם יש נגד זה פתרון תודה

לקריאה נוספת והעמקה
01/12/2007 | 12:13 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לעלוךת בדפלפט לגבול העליון של הרמה הטרפויטית (90-100) ןלשמוןר על רמה טרפויטית של דנטואין (מח ל20). אם יש בעיות שינה אפשר לנסות במקום דנוטאין לומינל- תרופה ישנה ויעילה שעוזרת גם לשינה. בהצלחה.

29/11/2007 | 17:31 | מאת: רחלי

שלום! רציתי לקבל עצה...אשמח אם תוכלו לעזור לי.. אמא שלי עברה ארוע מוחי ליפני כמעט שנה בתחילה המצב שלה היה מאוד גרוע והיא לא זכרה דברים פשוטים כמו כמה ילדים יש לה ושמותייהם לאט לאט המצב שלה הישתפר אחרי 3 חודשים בלוינשטיין היא כבר "הולכת" עם קושי ויד ימין לא מתפקדת היא הישתנתה מהקצה לקצה מבחינת אישיות והכפכה להיות ממש רגישה היו לה תקופות שהייתה בוכה המון...מצב כזה ממש קשה לי כי אני לא יודעת מה לעשות כדי לעזור לה אני משתפת אותה בחיי,בערבים עושה לה פיזיותרפיה היא מקבלת גם פיזיותרפיה מקופת חולים אני שואלת איך אני צריכה להיתנהג לידה כי היא ממש נעלבת בקלות אפילו ממשפט שבכלל הייתה הכוונה סתמית...אני לא רוצה ללכת על קליפות ביצים בגללה איך אני יכולה לנהוג אחרת? מה אני יכולה לעזור לה?

לקריאה נוספת והעמקה
30/11/2007 | 16:25 | מאת: איציק מנאמן

שלום לרחלי את מודאגת לגבי אמך ,כל מה שקורה לה עתה הינה תופעה נורמלית לאחר אירוע. היא תשתפר ועזרתך ותמיכתך חשובות לאין ערוך. בדרך כלל לאחר אירוע הגוף התופעות הגופניות בולטות יותר אבל ישנה פגיעה מנטלית ורגשית ישירות בגלל האירוע וכתגובה אנושית נורמלית לחסרים החדשים . אחת הדרכים לטפל בזה תרופתית כדי לפצות על החוסרים או הנתקים הנוירולוגיים הינה בכדורים מתחום הSSRI(ד"ר גוטליב יסביר טוב ממני-כי אני לא רופא )כמו ציפרמיל ציפרלקס ורק על ידי וברשות ובמעקב רופא .. הדרך השניה הינה הכנסתה למסלול עיסוק שיקום . בכוונה אינני אומר חזרתה כי למעשה האירוע מחזיר את החולה למצב של חוסרים ( מעין חורים שיש בגבינה שוויצרית) והחולה צריך ללמוד למלא מחדש את אותם חורים . לדוגמא לקרב את כף המרק לפה או לרדת מדרכה -זה לא פשוט עבורו ,ממש כמו תינוק. כל מה שאת עושה נהדר אבל וסתי את המעשה שלך שלא תיקרסי . כי עדיף שאמך תקבל הכוונה גם מאנשי מקצוע . לדוגמא בתחום הרגשי מ:נוירו-פסיכולוג,פסיכולוג ופסיכיאטר בנושא דיבור מקלינאי תקשורת ובנושא תפקוד מריפוי בעיסוק . הייתי מציע לך ללכת לאיבחון וכוונה אצל רופא שיקומי אני הייתי בוחר בד"ר גוטליב.

01/12/2007 | 12:04 | מאת: דר' דניאל גוטליב

תודה לאיציק מנאמן על ההפנייה אבל עם כל הכבוד לד"ר גוטליב (החתום מטה) ולרב פירר מדובר אכן בבעיה לא פשוטה שדורשת התערבות מקומית של היועצים הרפואיים בביה"ח בו שוכב אביך. ראשית צריך לתת לו הטיפול נגד כאבים היעיל ביותר - קרוב לודאי באופיטים רגילים (MCR ) או סינטטים כדי להקטין הכאב המקומי באצבע הנמקית כי זה באמת מצב כואב מאוד ואין סיבה ב2007 לסבול מכאב כזה עם התרופות העומדות לרשותנו. במקביל צריך להביא מרדים וכירורג מהמקום לבדוק את האפשרות לבצע כריתה מקומית (בהנחה שהאצבע הייתה כבר לפני כריתה) גם בצבו הנוכחי , לאחר שבץ מוחי קשה, באמצעות פרוצדורה ניתוחית מקומית שתבוסס על הרדמה מקומית של האזור ברמת כף הרגל, הפלקסוס או חוט השדרה (הרדמה ספינלית). המרדים יעריך יכולתו לבצע את ההרדמה (ויתן יעוץ לגבי הטיפול נגד כאב עד אז) והכירורג יביע הסכמתו לבצע הנתוח. לעבודה ובהצלחה!

01/12/2007 | 21:47 | מאת: רחלי

תודה רבה על העצות ועזרה אני בהחלט ימשיך ללמוד על הנושא שיהיה לכם סוף שבוע מקסים

01/12/2007 | 12:09 | מאת: דר' דניאל גוטליב

זו תשובה לשאלה על האם הבוכה והתשובה שנייה כאן מיועדת לשאלה הקודמת על הנתוח ועם הפונות השליחה על הבלבול.. לא בטוח שמדובר ב"רגישות" כל כך כמו שמדובר ב"לביליות" חוסר יצביות רגשית שמאפיינת אנשים לאחר שבץ קשה ומתבטאת בהתפרצויות בכי ולעיתים גם צחוק בלתי נשלטות. כולנו מקבלים מתי שהו את הברקסים המוחיים המאפשרים לנו להחזיק אצלנו את ההתבטאויות הרגשיות האלו אבל לאחר שבץ הם לעיתים מתקלקלים ואז כל גרוי חיצוני מעורר תגובה נפשית "בלי פרפורציה" . אפשר לטפל די טוב בבעיה עם כמוןת קטנה של תרופה כמו אלרטול או דומות לה ורצוי שנוירולוג או פסיכוגריאטר ימליצו על הטיפול המתאים. קראי עוד על תואצות האירוע וההתמודדות איתו באתר שלנו www/pnaivebriut.com בהצלחה

27/11/2007 | 18:30 | מאת: דינה

שלום אני מאוד זקוקה בעזרתכם סבא לפני שבועיים קבל שבץ מוחי, התוצאה שיתוק של צד שמאל ,הרופאים אמרו שנפגע 50% של המוח. סבי היה אמור לעשות ניתוח יומיים לפני כן, יש לו נמק באגודל ברגל ימין והיו אמורים לעשות לו משהו הדומה לניקוי הוריד באצבע. כרגע הוא נמצא בשיקום וסובל מכאבים חזקים לוקח תרופות הרגעה שלא עוזרות ולא יושן לילות . אני לא יודעת האם לבקש שינתחו את סבי , או האם כדאי לחכות עוד מספר שבועות ? האם יש בית חולים מומלץ לנושא או רופא שמתמחה בנושא? תודה על עזרה דינה

30/11/2007 | 18:58 | מאת: איציק מנאמן

שאלתך לא פשוטה. עדיף שתקבלי עצה מד"ר גוטליב כרופא שיקומי שיבקר בתשלום ויחווה דעתו. ולדבי מנתח כדאי גם לקבל עצה נוספת מהרב פירר 03-5777000

01/12/2007 | 12:06 | מאת: דר' דניאל גוטליב

נא קראי תשובתי שבטעות נרשמה לשאליתה הבאה.

26/11/2007 | 13:11 | מאת: מור

בעלי בן 44, עבר אירוע מוחי לפני כשלושה חודשים הוא נמצא בשיקום בלווינשטיין לאחר שיחה עם הרופא המטפל שאמר לי כי הוא סובל מבעיה פסיכונרולגית מה הכוונה ומה הטיפול המתאים הוא אמור להשתחרר משיקום בסוף החודש מה לעשות ?

27/11/2007 | 12:04 | מאת: מורה נבוכים

תיגשי לנוירופסיכולוג בבית החולים ,אם אינני טועה שמו ד"ר מנן דויד מומחה ומצוין שיסביר לך אם תבקשי ממנו פגישה ועם בעלך.

01/12/2007 | 11:51 | מאת: דר' דניאל גוטליב

פסיכונאולרולגית? איני מכיר את המשוג? אולי נוירופסיכולוגית? ואם כן - איזו בדיוק? בדקי שוב וחזרי אלינו עם השאלה שוב. הצלחה.

24/11/2007 | 18:21 | מאת: הילה

שלום רב... אנחנו מחפשים מקום לשיקום באזור המרכז עבור אבי. בן 56 שאינו מזיז את יד שמאל ומעט את רגל שמאל... אשמח לקבל המלצות.. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
25/11/2007 | 14:33 | מאת: מורה נבוכים

קודם כל קופת חולים מחויבת לתת שיקום מלא ןאחר כך שיקום יום ואחר כך 12-24 טיפולום פרטניים לפיסיותרפיה ,ריפוי בעיסוק(כולל טיפול בזיכרון) המוסדות המומלצים לפי סדר עדיפות תל השומר לווינשטיין רעות וכל השאר ובאם הכל הסתיים ויש עוד שיפור והקופה מסרבת לפנות לעזרה למרפא שבבני ברק

01/12/2007 | 11:52 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שוב תודה למורה נבוכים ואני מסכים כללית עם כל הכתוב מלבד הרשימה המעדיפה מקום זה על אחר. איני מעוניין לתת ציונים לכל המקומות והקרבה למגורי בן או בת הזוג המבקרים את יקירם בביה"ח חשובה לעיתים לא פחות..

27/11/2007 | 12:06 | מאת: מורה נבוכים

המקום המומלץ לפי סדר עדיפות לווינשטיין תל השומר רעות והכי טוב לבעלך לעשות כל יום תרגילים שילמדו אותו

01/12/2007 | 11:50 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בגיל צעיר לא צריכה להיות בעיה לממש זכויותיו לשיקום במסגרת קופת החולים שלו שתפנה אותו לאחד מבתי החולים השיקומיים - לוינשטיין, בית רבקה, רעות או המחלקות באיכלוב, תה"ש ועוד ועוד. לאחר מכן למכון שיקומי של הופה כמו בן מאיר של הכללית ביפו וכדומה ורק אחר כך צריך לחפש פתרותות "מחוץ למערכת" כמו מחלקת השיקום בעזרה למרפא בבני ברק וכו. באיזה שלב של השיקום הוא נמצא?

22/11/2007 | 17:49 | מאת: דניאל

שלום אני שואל בהקשר לאמא שלי בת 70 לאחר אירוע מוחי לפני שנה, החלה לקבל פיכוסים והתקפים אפילפטיים כל חודשיים נוטלת כיום דאנטואין 200מ"ג דפאלפט כרונו 1500 מ"ג ועכשיו רוצים להוסיף למיקטל השאלה האם זה לא יותר מידי תרופות וסיכונים, והאם זה הגיוני לטפל בכל כך הרבה תרופות ביחד תודה

לקריאה נוספת והעמקה
25/11/2007 | 14:30 | מאת: מורה נבוכים

אינני רופא תמיד תלך עם הרופאים אבל צריך לעשות בדיקות דם וEEG לראות ההשפעה חיובית או שלילית ? מה דעתך שהיא תתחיל במזון טבעי שיכיל מרכיבים המחזקים והמקטינים אפילפסיה?

01/12/2007 | 11:44 | מאת: דר' דניאל גוטליב

תודה למורה נבוכים אבל איני מכיר מזונות המקטינים אפילפסיה בגיל המבוגר.

01/12/2007 | 11:43 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כעשר אחוז מהחולים לאחר אירוע מוחי יסבלו מאוחר יותר מאפילפסיה ויטופלו בתרופות דפלפט 1500 נשמע כבחירה ט"מ אבל דנטאין 200 שנמע מינון נמוך מדי ולא אפקטיבי ואולי כדאי להגיע בתרופה זו למינון אפקטיבי לפני שמתחילים שלישית. ככלל רוצים לטפל בבעיה בכמה שפחות תרופות ותופעות לוואי שבכל זאת להשטלת על הבעיה של האפיפלסיה באופן סביר. בהצלחה.