פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

בפורום זה יינתנו תשובות על שאלות הנוגעות לשיקום לאחר אירוע מוחי, כגון: כיצד משתקמים לאחר אירוע מוחי? מהם שלבי השיקום? עד כמה אפשר להשתקם לאחר אירוע מוחי קשה? כיצד משפרים את ההליכה לאחר אירוע מוחי? עד כמה ניתן לשקם את תפקוד היד לאחר האירוע? .
2882 הודעות
2367 תשובות מומחה

מנהל פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

08/10/2006 | 21:50 | מאת: ארזה קירשנבוים

כמה שלשיר פשוט עוזר!!! טכניקה של פיתוח קול -בעזרה לדיקציה טובה יותר, פיתוח הנשימה והנשמה. . מנסיוני כמנצחת חבורת זמר של נכים ובהם אנשים אחרי אירוע מוחי וגם נסיון בעבודה יחידנית- במפגשים של אחד לאחד.מעוניינת לפתח מפגשי שירה עם דגש על עבודה עם אנשים אחרי אירוע מוחי.ארזה 052-2430038.

12/10/2006 | 21:51 | מאת: דר' דניאל גוטליב

רעיון מצוין. אני מציע שתיצרי קשר עם חזי ממועדון עמותת נאמן לחולי שבץ בפ"ת ותענייני אותו ברעיון או לחילופין פני לגב' סנדרה לוי נשיאת העמותה בחיפה. חזי יסקין 0544718596 סנדרה לוי 8880953 052 בהצלחה

אבאב שלי עבר אירוע מוחי לפני שנה וחודשיים במשך 8 חודשיים ראשונים הוא קיבן זריקות קלקסן לדילול דם.. ולאחר מכן הקלקסן הוחלף באספירין, העם זה בסדר?.......

לקריאה נוספת והעמקה
12/10/2006 | 21:47 | מאת: דר' דניאל גוטליב

קלקסן מדלל דם הניתן בזריקה והמקביל לו ככדור נקרא קומדין. שניהם בעלי עוצמה למנוע היווצרות קרישים בכלי הדם המוחיים המעניקה כשבעים אחוז הגנה אלא שכגודל ההשפעה המגנה כך גודל הפוטנציאל לתופעות לוואי של דימומים בלתי רצויים אפילו במוח עצמו. אספירין מדלל דם בעוצמה קטנה יותר כך שהוא מעיק מקדם הגנה של כעשרים אחוז וגם הסכון לדמום קטן בהתאם.

12/10/2006 | 22:27 | מאת: אלירן

אבא כבר שנה וחצי לאחר האירוע מוחי מה מומלץ לו? אספירין? או קלקסן? מה אתה אומר?

07/10/2006 | 19:20 | מאת: זיוה

לפני כ-13 שנים עברתי ניתוח להוצאת גידול מאוזן שמאל. במהלך הניתוח נפגע עצב הפנים השמאלי ומאז ועד היום אני סובלת משיתוק עצב הפנים השמאלי (פציאליס). כיום אני בת 21, וכל חלומי הוא לשוב ולחייך כמו בעבר. האם יש פיתרון לבעיה? האם לא חלף זמן רב מדיי? אשמח אם תוכלו לסייע לי ולקשרני עם הגורמים המתאימים. בברכה ובתודה מראש, זיוה.

לקריאה נוספת והעמקה
07/10/2006 | 22:51 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אחרי כל כך הרבה זמן איני יודע אם אפשר לקוות לשיפור בתפקוד העצב הפגוע אבל ליתר ביחטון כדאי לפנות למומחה לשיקום או נוירולוגיה לבדיקה ולבקש גם בדיקת הולכה עצבית (EMG ) . אבל לדעתי בשלב זה עיקר התועלת תבוא לך מפנייה לכירורג פלסטי ואם יש בעיה של צניחת עפעף גם לרופא עיניים כדי לבדוק את האפשרות לבצע נתוחים פלסטיים של הפנים שיחזירו להם את היסמטריה שאבדה. בהצלחה.

30/09/2006 | 22:40 | מאת: שלמה לדרמן

04/10/2006 | 15:01 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שנת בריאות ויצירה

26/09/2006 | 14:37 | מאת: ענבל

שלום ד"ר ענית לי לפני מספר ימים יש לי עוד שאלה ברשותך- האם יכול להיות שאני חולה בALS אבל ה CPK+EMG תקינים?

לקריאה נוספת והעמקה
28/09/2006 | 11:50 | מאת: דר' דניאל גוטליב

EMG אינו יכול להיות תקין במחלת ALS גמר תחימה טובה

שלום רב. ראשית שפע ברכות לכם על הסיוע.בימים האחרונים כבר "חרשתי"את כל הפורום.אביה של אשתי בן 55,אדם פעיל,קבל ארוע מוחי-דימום. בבית החולים נמצא לחץ דם 240.הוא סובל מיד פעם מכך. לצערי אין לנו מידע על נפח הדם במוח,למרות שעשו סי.טי ואנו מתקשים להבין מהרופאים מה בדיוק מצבו.הוא בחצי הכרה,מדבר מידי פעם ומזיז בעיקר פלג ימין של הגוף.כרגע הוא סובל מכאבים חזקים בראש ומתלונן על כך. הרופאים מסרבים לתת לנו מידע על הטיפול ורק לאחר שבקשו מאתנו לרכוש תרופה כלשהיא התברר שבהתוויות מצוין שאסור לחלוטין בשימוש במקרה דימום תוך מוחי, אתמול עשינו בדיקת לחץ דם והתברר שירד ל100, הם לא עקבו אחרי זה מספיק טוב, כך שאין לנו על מי לסמוך. השאלה היא כיצד אוכל לקבל מידע על סוגי תרופות משככות כאבים המתאימות לדימום תוך מוחי. כשאדע את מקום הפגיעה המדויק אוכל לדייק בפרטים,מצטער.אנחנו שוהים כרגע איתו ברוסיה. תודה על הנכונות.יניב

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2006 | 21:12 | מאת: דר' דניאל גוטליב

התמונה הקלינית לא ברורה. אם מדובר בסתם כאב ראש לאחר דימום מוחי הרי שכל טיפול נוגד כאב חזק ובלבד שלא מורפיני מתאים אבל אם מדובר בלחץ תוך גוגלתי גבוה המתבטא גם בכאב ראש יש צורך במתן תרופות להורדת הלחץ כמו סטרואידים או מניטול. לא ברור איזה משממעות אם בכלל יש ללחץ דם הנמוך ולקפיצות שלו וכם לא ברור איזו תרופה זו הייתה שנקנתה ואחר כך לאט השתמשו בה. בהצלחה

19/09/2006 | 16:30 | מאת: תמי

המיילים אלייך חוזרים. אשמח להגיע להרצאה ו/או לשמוע את דעתך בעניין אבי. כזכור, אדם בן 60, שקיבל אירוע מוחי חולף. בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2006 | 21:08 | מאת: דר' דניאל גוטליב

????!!

18/09/2006 | 14:02 | מאת: dror

ד"ר שוב שלום, אימי (59) עברה אירוע מוחי (אנוריזמה) באזור האונות הפרונטאליות לפני מס חודשים ולאחר אשפוז ושיקום ארוך, שוחחרה לביתה. בשבועות האחרונים החלה להגיב בקול מאוד מאוד חלש כך שלא ניתן להבינה. היכן ניתן לקבל מידע בנושא עוצמת הדיבור וכיצד ניתן לשפרו (אם בכלל)? האם מדובר בפגיעה שכיחה למצב זה?

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2006 | 21:07 | מאת: דר' דניאל גוטליב

גש לאתר שלנו WWW.PNAIVEBRIUT.COM וקרא על הפרעות דבור ואחר כך כנס לאתר של לוטבק בתוך האתר וקרא גם שם ואולי תנסה חלק מתרגילי השפה טיפול אצל קלינאי תקשורת מגיע לך במסגרת הקופה - כעשר פעמים בשנה בהצלחה

18/09/2006 | 12:19 | מאת: ש

שלום. בת 33 בריאה בדרך כלל. מזה שלושה שבועות חולשה ביד שמאל וכאבים בזרוע שמאל מהמרפק עד הכתף. כמו כן הרגשה של אי יציבות באותה היד וחולשה ברגליים. הייתי אצל נוירולוג שבדק אותי ואמר שאינו רואה בעיה. אמר שהתחושות הנן סוביקטיביות, כי לא רואה חולשה. יומיים לאחר מכן הרגשתי כה לא טוב שהגעתי למיון- עשו לי CT ראש ובדיקה נוירולוגית נוספת ולא מצאו בעיה העניין הוא שאני מרגישה חולשה ולא מרגישה טוב על פי שיטוטים באינטרנט הכל מוביל למחלות ניוון שרירים כגון ALS מה ניתן לעשות על מנת לשלול זאת? אני בלחץ עצום שמא חליתי במחלה כזו אולי לבצע EMG ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2006 | 21:05 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אם בכל יש בעיה זה נשמע יותר כמו בעיה של עמוד שדרה צוארי ולו משהו רציני. התייעצי עם אורטופד או נוירולוג לגבי אפשרות זו ולגבי האפשרות לבצע EMG כדי לאבחן אותה. ALS זה לא. בהצלחה.

17/09/2006 | 20:42 | מאת: קרן

שלום רב, אבי לקה בדום לב לפני כחודש וחצי ומאז הוא מוגדר כסיעודי מורכב. הוא עונה "לעניין", משיב על שאלות באופן בהיר וצלול, אך ללא עקביות. כמו כן, הוא מזיז את גפיו לפי פקודה, אך, שוב- ללא עקביות.הצוות הרפואי במוסד גריאטרי-שיקומי בו הוא נמצא הפסיק לעבוד עימו בשל חוסר העקביות בתגובותיו.מה ניתן לעשות כדי שימשיכו לעבוד עימו, או ינסו שוב, וכיצד נוכל אנו לעזור לו להגיע לעקביות? בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2006 | 17:51 | מאת: דר' דניאל גוטליב

למיטב הבנתי מדובר במצב לאחר דום לב עם נזק מוחי אנוקסי . זהו אכן מצב קשה מאוד עם החלמה חלקית ואיטית וכך זה נראה גם במקרה של אביך. על אף הקושי בהחלמה ממצב כזה צריך לזכור שבכל מיקרה ההחלמה צפוייה להיות איטית והדרגתית מאוד ועל כן צריך מדי מספר שבועות לבצע הערכה של המצב ולראות אם יש התקדמות מבחינת ההחלמה הספונטנית כדי לממש אותה מבחינה תפקודית. לעיתים ישנן תרופות כמו אמנטדין שיכולות לעזור במקרים כאלו וזה דורש חוות דעת נוירולוגית. הטיפול השיקומי במצב ממושך כזה חורג בדרך כלל ממה שהמערכת המבטחת יכולוה לספק ונופל על כתפי המשפחה. גשו לאתר שלנו וקראו על שקום לאחר ארוע מוחי כדי ללמוד איך לעשות בעצמכם חלק מהדברים. בהצלחה. כתובת האתר WWW.PNAIVEBRIUT.COM

17/09/2006 | 11:34 | מאת: בת של אבא

שלום. אבא שלי בן 73 ועבר ארוע מוחי משמעותי לפני כשלושה וחצי חדשים. השתקם יפה מאד,בעקר מוטורית (מתהלך באופן עצמאי ובטוח למרחקים קצרים וללא אמצעי עזר), אך גם בדיבור שיפור משמעותי - למעשה הוא עצמאי לחלוטין. מאד לא שבע רצון ומתקשה להסתגל לשינויים בחיי יום יום - ללא עבודה ותעסוקה פרודוקטיבית, איננו נוהג ברכב, גר בדירה אחרת והרבה לבד. מה הם הבעד ונגד לטיפול תרופתי אנטי דכאוני אחרי ארוע מוחי? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2006 | 17:46 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שאלה טובה. התועלת רבה בדרך כלל על הסכון מתופעות לוואי אבל אלו קיימות כמו בכל טיפול תרופתי שעושה משהו. יכולה להיות קצת בחילה ולעיתים קצת הרגשה לא נוחה באופן כללי או לפעמים ישנוניות או עוררות יתר לפי סוג התרופה. במינון זהיר והתחלה הדרגתית כמעת ולא ראוים תופעות לוואי ובמידה ויש סמני דיכאון התועלת מהטיפול התרופתי מרובה. קרא עוד על סמני דיכאון לאחר אירוע מוחי באתר שלנו WWW.PNAIVEBRIUT.COM לגבי תעסוקה כנס לאתר עמותת נאמן דרך מדור הקידורים החיצוניים באתר שלנו וקרא על מועדוניות ההפעלה שלהם בערים השונות - חיפה, פ"ת ועוד. בהצלחה.

24/10/2006 | 10:31 | מאת: גלית

אבא שלי בן 77 עבר ארוע מוחי לפני כ- 7 שנים.אפאזי, משותק בפלג גוף ימין.סובל מנדודי שינה.נמצא בבית אבות.בעיית השינה אינ ה נפתרה למרות טיפול בזודורם כדור ואפילו כדור וחצי.בבית האבות הסיעודי בו מצוי מוסיפים לתת לו גם 3 פעמים ביום ( בוקר צהריים וערב ואבן).אבא נראה במשך היום עייף וישנוני.מתלונן על כך שלא ישן טוב בלילה.בד"כ מתעורר אחרי כארבע שעות שינה וסובל.לתחושתי- מינון יתר של תרופות שינה והרגעה ללא צורך. האם תוכל לייעץ ולסייע- גוף או תחום התמחות שיש לפנות.מה דעתך על המינון?נזק של טיפול מתמשך במינונים גבוהים של תרופות אלה לאדם שעבר ארוע מוחי.כיצד מתמודדים מול הצוות המקצועי בבית האבות שנוטה להעדיף להרדים את החולה במקום לטפל בבעיה עצמה??אודה על עזרתך.

15/09/2006 | 21:14 | מאת: אפי

שלום, אבי בן 73, חולה סכרת ולפני כארבעה ימים הוא עבר אירוע מוחי קל. הוא אושפז בבית החולים ושוחחר לאחר יומיים לאחר שעבר מספר בדיקות. הפגיעה היא בעיקר בחולשה בצד השמאלי של הגוף. הרופאים אמרו שבעזרת פיזותרפיה מתאימה תוצאות הפגיעה יעלמו. שאלתי היא כיצד אבי יכול לשנות את אורח חיו על מנת למנוע אירוע נוסף.הוא מטפל כמובן בסוכרת שלו, עושה דיאטה מתאימה וגם עוסק בספורט, האם ישנן נקודות נוספות ? האם ישנה פעילות גופנית ספיציפית ? מזון ספיציפי ? תודה, אפי

19/09/2006 | 13:16 | מאת: healthkeep

שלום, אשמח לשלוח לך מידע בנושא. צרי קשר.

25/09/2006 | 17:55 | מאת: דר' דניאל גוטליב

תודה רבה למי שענה אבל הכלל הוא שאם יש לך משהו להגיד אמור זאת לכולם ורק אחר כך תציע חומר נוסף ורצוי לא מסחרי... לגבי הטיפול המונע באירוע מוחי הוא כולל התייחסות לגורמי סכון אפשריים כמו יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול, עישון, אלכוהול, הומוציסטאין, עודף משקל, הפרעות שינה ועוד וצמצומם האופטימלאלי. במקביל לוקחים תרופות מדללות כמו אספירין ועושים בדיקות עזר כמו דופלר קרוטיס, הולטר ואקו לפי הצורך. בהצלחה. קרא עוד על גורמי סכון והטיפול בהם באתר שלנו WWW.PNAIVEBRIUT.COM בהצלחה

14/09/2006 | 22:10 | מאת: איציק החדש

שלום בבדיקה שעשה לי אורולוג התברר שרמת הפרולקטין שלי בדם הינה 280 . אני גבר בן 54 שנתיים לאחר אירוע מוחי,ללא שום גורמי סיכון . צד שמאל משותק ,נייד עם מקל נשוי +3. האם יש לעובדה זו להצביע על סכנה לאירוע נוסף? האם מצב זה גורם לבעיות בכושר ובתשוקה המינית ? מה עדיף כבדיקה נוספת ct? או mri ? מה הטיפול התרופתי להורדת הפרולקטין ? והאם הטיפול התרופתי לא יכול לגרום נזק ? אני מטופל באספרין -325 . רסיטל-20. סטטין-40.

25/09/2006 | 17:35 | מאת: ד"ר גוטליב

אין בפרולקטין הגבוה משום סכון יתר לריאוע מוחי נוסף אבל יש מקום לייעוץ אנדוקריני לגבי הצורך לעקוב או לטפל בו אם כי הסבריות לכך לא גבוהה. במידה וירצו לברר אפשרות של תהליך המפריש את הפרולקטין בבסיס הגולגולת הבדיקה הראשונה היא CT מוחי. בהצלחה.

14/09/2006 | 10:57 | מאת: תמי

ראשית, תודה על תשובתך המהירה. שנית, רציתי לעדכן כי הוכח בCT אשר נעשה כחודש ומחצה לאחר האירוע כי מדובר באירוע מוחי מסוג TIA. האם תוכל להסביר לי על דרכי טיפול ממולצות. הרופאה שטיפלה באבי טוענת כי טיפול תרופתי הינו מספק.

19/09/2006 | 13:47 | מאת: יונתן

שלום, אני יונתן, מהמכון לחקר המוח בבר אילן. יש לסגל אורח חיים מסויים שגם ימנע הישנות התופעה. אם את מעוניינת, אשמח לעזור ואף להזמינך להרצאה בנושא. [email protected]

25/09/2006 | 17:40 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לא כל כך הבנתי למה התכוון יונתן אבל השתתפותו בפורום רצוייה בתנאי שיגלה לכולנו מה יש לו להגיד.. לגבי הבעיה של אביך לא כל כך ברור מה הכוונה שבCT לאחר חודש וחצי ראו שמדובר בTIA שכן הכונה בביצוע הCT היא לראות אם יש עדות לאוטם ואז כבר מדובר באירוע מוחימ ולא בTIA, אז אני מבין שלא ראו כלום. הבעיה עדיין קלינית שכן אם יש שינויים אפילו קלים בהתנהגות יש מקום לבדיקה רצינית אצל נוירולוג וגם לבדיקת האפשרות של דיכאון שהועלתה על ידך קודם. הטיפול התרופתי בTIA או באירוע הם היינו הך - אספירין והערכת גורמי הסכון כדי למנוע הישנות.

אבי עבר אירוע מוחי קל. TIA. כיום אנו רואים איטיות קלה בתגובותיו, לעיתים חוסר ריכוז או ניתוק והסתגרות בעצמו. הוא מתפקד לכאורה כרגיל לחלוטין אך האיטיות וההתנתקות מפריעה לנו. מצד שני בזמן שהוא כן מרוכז; מידת הבינה, והקשב הינן ברמות גבוהות מבעבר. הוא מקבל תרופות נגד לחץ דם ואספירין. האם הבעיה/הנושא מוכרים? האם ישנה דרך לטפל? האם ישנן שיטות החלמה אלטרנטיביות? האם זהו דיכאון שלאחר אירוע מוחי?

לקריאה נוספת והעמקה
14/09/2006 | 10:01 | מאת: דר' דניאל גוטליב

רצוי שיבדק על ידי נוירולוג ויבחן בשאלה של האם בכל זאת לא מדובר באירוע מוחי חולף (TIA ) אלא באירוע מוחי קל , אולי ללא הסתמנות מוטורית בולטת, שמצדיק התייחסות אבבחונית (מבחינת גורמי הסכון), טיפולית וישקומית יותר רצינית. לפעמים לא רואים את השבץ בCT הראשון המתבצע ביממה הראשונה שלאחר האירוע אלא רק בCT מוח חוזר לאחר שבוע ואז מקבלים מושג יותר טוב על הנזק המוחי במידה וארע. קרא יותר על תוצאות אירוע מוחי במובן המנטאלי שלהן באתר שלנו WWW.PNAIVEBRIUT.COM האפשרות לדיכאון קיימת אבל מדוע כל כך מהר ובמיוחד אם לא אובחן ארוע קבוע? אולי מדובר בחרדה וצריך לשוחח על כך.. בהצלחה

11/09/2006 | 23:30 | מאת: יגאל

שלום רב, שמי יגאל באוך ואני בן לאמא שעברה שבץ מוחי לפני מספר ימים. ישנם מספר שאלות שהייתי רוצה לשאול את הצוות בפורום מיכוון שהיא יקרה לי מאוד. לפני יומיים אמי עברה ארוע מוחי והיא התאשפזה במחלקה הניורולוגית בבית חולים סורוקה מספר שעות אחרי. היא עברה שתי בדיקות c.t. לאחר הארוע צד ימין של גופה מתפקד לסרוגין כלומר אצבעות יד ימין זזות לסרוגין כמו כן אצבעות רגל ימין וישנה הפרעת דיבור בינונית שאמנם משתפרת אך עדיין קיימת. נכון לרגע זה אף רופא לא מצא לנכון לשבת איתי ולהסביר לי מה עבר עליה מה קורה הלאה איך מטפלים, כל הידע שרחשתי על הארוע הוא האינטרנט ומכרי. אני מבקש עזרה במציאת רופא פרטי שיוכל לטפל בה באופן אישי ופרטני. אני כרגע נמצא במצב אבוד של חוסר ידיעה. כל סוג של מידע יתקבל באהבה ובברכה. יגאל באוך. [email protected]

14/09/2006 | 09:57 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אינני חושב שאתה זקוק לרופא פרטי כעת, פנה שוב למנהל המחלקה והוא ידאג שישבו איתך להסביר לך הכול.. גש לאתר שלנו שכתובתו WWW.PNAIVEBRIUT.COM ןקרא שם על שבץ מוחי, גורמיו והמשך הטיפול בו ואז גם תדע איזה שאלות לשאול.. בהצלחה

11/09/2006 | 09:48 | מאת: שמעון .א

לכבוד ד"ר גוטליב דניאל שלום רב שמי שמעון בן 54 סובל מיתר לחץ דם ממאיר עם פגיעה רב מערכתית . בדצמבר 2004 לפני הצינתור הלחץ דם קפץ ל220/130 החדר המתנה לצנתור . הלחץ דם אוזן והכניסו אותי לצנתור . בזמן הצנתור שוב עלה הלחץ דם ל 180/100 לאחר שעתיים עברתי אירוע מוחי בפלג גוף שמאל . שאלתי היא . האם יש קשר ליתר לחץ דם לאירוע מוחי ? בשנת 2005 /2 הוחלט על צנתור נוסף להקל על התעוקה במנוחה וקוצר נשימה ממנה ממנה אני סובל . אין היפרליפידמיה . במהלך הצנתור הלחץ דם עלה ל 300 סיסטולי בשל היפוקסמיה תחת לחצי דם אלו הונשמתי למשך יממה .בדוח צנתור כלילי מחלטרשתית בכל העורקים לאחר דיון מחלקתי הוחלט כי אינו מועמד לרווסקולריזציה . ומחלתו העיקרית היא לחצי הדם המוגברים . האם באמת כל הבעיות של טרשת עורקים מיתר לחץ דם ? לאור האמור אשמח לתשובתך ותודה מראש אם יש ארת בנושא אשמח להדרכתך בברכה ושנב טובה שמעון .א

לקריאה נוספת והעמקה
14/09/2006 | 09:55 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מחלת יתר לחץ דם היא גורם הסכון השכיח ביותר לארוע מוחי הקיים בכשישים אחוז מהחולים. לא מדובר בדרך כלל בהשפעה חד פעמית של עלייה בלחץ הדם (אף שזו עלולה לגרום לארוע מוחי דימומי) אלא בהשפעה ארוכת השנים של לחץ דם גבוה על מצבם של כלי הדם ומשום כך בין היתר החשיבות הגדולה של אבחון וטיפול ביתר לחץ דם כבר מההתחלה של הבעיה. קרא עוד על גורמי סכון לשבץ מוחי במדור הרפואי של האתר שלנו WWW.PNAIVEBRIUT.COM במקרה הספציפי המתואר על ידך נראה שבנוסף ליתר לחץ דם יש גם בעיה של טרשת עורקים מפושטת וקשה להחליט איזה גורם סכון יותר משמעותי. בהצלחה.

06/09/2006 | 10:23 | מאת: דניאל

אבי בן ה-75 לקה בארוע מוחי משמאל לפני כחודשיים. מאז הוא סובל מאפזיה. לעיתים הוא מדבר ואיננו מצליחים להבין מילה ואז הוא מתכנס יותר בעצמו. מאחר ולא ניתן לו שיקום! רופא כללי התחיל טיפול בריספרדל כדי "שיצא מעצמו" -הוא ישן כל היום ,עצוב ואינו משתף פעולה מה שניראה כדכאון . הוא גם מסרב לאכול ולשתות בשעות הערב. הוא מנסה לשוחח איתנו כשאנו דורשים זאת אך בילתי אפשרי להבין אותו.איך ניתן לבדוק אם יש תקוה להחזירו למצבו הקודם? האם מדובר באפזיה סנסורית?.להערכתנו הוא מבין במה מדובר ולא "נדפק לו המח" כפי שאותו רופא טוען. בתודה.

10/09/2006 | 12:46 | מאת: ארזה קירשנבוים

יש לי תלמיד 3 שנים אחרי אירוע מוחי שמתרגל לפי עקרונות של פיתוח קול, שיטת פאולה וגם על פי נסיוני בעבודה עם נכים. נאמר לי שככל שהעבודה קרובה יותר לאירוע עצמו -יש יותר סיכויים להצלחה. אשמח לתת לך פרטים וגם לקשר אותך עם התלמיד ומשפחתו.דכאון- תופעה אופיינית לאנשים לאחר אירוע- וזה מאד מובן שזה יקרה לאדם שמתפקד כרגיל ופתאום צריך ללמוד לעשות הכל מחדש ללא יכולת לתקשר בצורה ברורה.בהצלחה, ארזה 052-2430038

05/09/2006 | 15:38 | מאת: יונה

שלום רב, אבי 9 חודשים לאחר דימום מוחי מסיבי מטופל בקלקסן, כרגע חודשים לאחר קומה ושכיבה ממושכת הוא נייד עם הליכון ומקבל טיפול פיזיותרפי ממושך, רופאת השיקום ממליצה להפסיק את הקלקסן ולחזור לאספירין שבו טופל לפני הארוע ( בעקבות מחלת לב ושני צינטורים+סטנד). אך נראה כי קיים היסוס מאחר וקיים חשש ששטף הדם נגרם אולי מהאספרין עצמו.... והאם יש קשר בין דופלר 50% חסימה שהתגלה חודש לפני הדמם המוחי בעקבות עליה פתאומית בלחץ הדם וסחרחורת, לבין ההמלצה של הנוירולוג בעקבות זאת להכפיל את מינון האספרין והעובדה שאישר לאבי לטוס לאור הממצאים וששלושה ימים לאחר הטיסה קרה ארוע של שטף הדם. אודה לך אם תוכל לחוות דעתך בעניין.

לקריאה נוספת והעמקה
14/09/2006 | 09:50 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אינני רואה קשר בין הפרטים השונים שהועלוף חסימה של 50% בקרוטיס במידה והיה סימפטומטי מצדיקה לפי חלק מהנוירולוגים טיפול אגרסיבי יותר באספירין ובכל מיקרה 200 מ"ג אספירין , במידה וזה היה המינון, לא נחשב לטיפול אגרסיבי במיוחד מבחינת הסכון לדימום משמעותי, כפי שאין קשר בין הצרות הקרוטיס ועלייה בלחץ דם אבל עליה בלחץ דם כן עלולה להיות קשורה לדימום מוחי. ההחלטה להפסיק טיפול בקומדין ולחזור לטיפול באספירין אף פעם לא פשוטה אבל צריך לזכור שהטיפול בקומדין חושף את המטופל לסכון לדימום גבוה פי כמה מהטיפול באספירין כך שזהו חישוב של סכון מול תועלת. בהצלחה.

05/09/2006 | 11:46 | מאת: יעקב גבריאל

דוקטור מדי בוקר החל בשעות המוקדמות 3-4 ועד לקימת המטפל שמנקה לי את העיניים עם מגבת רטובה אני סובל מדמעות וצריבה בעיניים האם זה צפוי לחלוף באיזה שהוא שלב אני שבע שנים אחרי האירוע המוחי יעקב

לקריאה נוספת והעמקה
14/09/2006 | 09:32 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אינני יודע לענות לך משום שמדובר בבעיה שקשורה יותר לרפואת עיניים מאשר לטיפול הכרוני אחרי השבץ ולדעתי עליך לבקש בשלב ראשון מרופא הקופה המבצע ביקורי בית או מאחות היחידה לטיפולי בית לבדוק את עיניך כדי לראות שאין דלקת לחמיות המצדיקה טיפות אנטיביוטיות למספר ימים. אין צורך לסבול כשאפשר לטפל בבעיה..בהצלחה

03/09/2006 | 23:19 | מאת: ענבל

לפני כחודש עברה סבתי (בת 80) התקף לב לראשונה (עד כה תפקדה באופן מלא ונפלא ! ) , היא צונטרה ,הרגישה טוב ולאחר 3 ימים חטפה ארוע מוחי (סובלת מסוכר גבוה). לאחר שבועיים אשפוז שוחררה לבית אבות סיעודי בקיבוץ. כנראה שהפגיעה היתה בצד השמאלי ולפיכך צד ימין משותק, היא לכאורה בהכרה אך לא ברור אם היא מזהה מישהו . הבעיה העיקרית כרגע שהיא מסרבה לאכול (למרות שבהתחלה אכלה) ואננו יודעים אם כתוצאה מדכאון ומודעות למצב, או מפאת פגיעה בבית הבליעה. המוסד בו היא שוהה מציע לחבר לה זונדה לקיבה ע"י נקב, ולדעתנו זה מוקדם מידי (רק מספר ימים) להתערבות כה קיצונית. שאלתי: האם המוסד יכול לחבר אינפוזיה באופן זמני ? האם אפשר לקבל מידע על פגיעה מסוג זה ? האם ידוע אם היא חשה כאב? מודעת למצבה ? מה אפשרויות השיקום הטובות ביותר ומה ניתן לעשות במצב זה... אשמח לתשובה... נכדה מודאגת

לקריאה נוספת והעמקה
14/09/2006 | 09:29 | מאת: דר' דניאל גוטליב

פיום לקיבה מתבצע בערך לאחר שבועיים-חודש של שימוש בזונדה אפית להזנה כדי למנוע פצעי לחץ מהזונדה ברקמות הפנימיות וכדי להפוך את ההזנה לפשוטה ויעילה יותר ואין לראות בו צעד בלתי הפיך שכן ניתן בקלות להוציא אותו החוצה (ללא צורך בפעולה כירורגית מיוחדת כמו שצריך כדי להכניס אותו) ואפשר לנסות לשלב הזנה דרכו עם הזנה דרך הפה תחת השגחה של קלינאית תקשורת או אחות המיומנות בבעיות בליעה אחרי שבץ מוחי. עוד על הנושא תוכלי לקרוא באתר שלנו שכתובתו WWW.PNAIVEBRIUT.COM במדור על שבץ ובמדור על הפרעות בליעה ובתת אתר של ד"ר לוטבק לפעמים הסרוב לאכול נובע מדיכאון קשה וצריך להתייחס גם לאפשרות כזו בהצלחה

29/08/2006 | 18:06 | מאת: יעקב גבריאל

שלום רב האם ידוע לדוקטור הנכבד משהו על הפסקת ייצור מנגנוני הפיכה במיטה והאם שמועה כזו מבוססת ואמינה יעקב

01/09/2006 | 15:55 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מצטער אבל איני מכיר את המושג ואיני מבין למה הכוונה ב"מגנוני הפיכה ". האם תוכל להסביר.

01/09/2006 | 17:16 | מאת: יעקב גבריאל

דוקטור אסביר לפי בקשתך יש מיטה חשמלית טיפולית רגילה ועליה מורכב מנגנון הפיכה אנשים כמוני או כאלה שאינם יכולים לזוז יכולים לקבל פצעי לחץ עקב אי תזוזה כי אדם בריא זז במיטה ובכלל המון פעמים אף בלי שיחוש בכך לשם כך נועד מנגנון ההפיכה מרגע שהוא מופעל באופן חשמלי המיזרן של המיטה משנה תנוחה ימינה ושמאלה או יותר נכון כפי שהגדרת לו זה בא לחסוך את קימת המטפל בלילה כדי להפוך אותי עלות כשלושים אלף שקל ואף יותר עד כאן ההסבר מקווה שתרמתי יעקב

26/08/2006 | 17:17 | מאת: לי

לפני 11 חודשים אבי לקה בארוע מוחי,הוא משתקם לאט אך חל שיפור,נפגע בדיבור ובצד ימין בגוף,אט אט חזר לדבר (לא הרבה),נותרה בעיה ביד ימין. לפני יומיים לאחר צפייה בטלויזיה,הלך אבי לישון ולפתע התמוטט למזלינו אחי היה איתו,הזעקנו אמבלונס ואובחנה אצלו אפילפסיה.שוחרר עוד באותו היום מבי"ח מאחר והרופאים קבעו כי הסי.טי טוב והכדורים שקיבל יעזרו רבות,האם זוהי תופעה מוכרת?האם אבי נעשה חולה כרוני?שמעתי שיש בדיקה שנקראת א.א.גי שרק איתה אפשר לזהות אפילפסיב,אבי לא עבר אותה. דר' מהי דעתך?מה עוד צפוי לנו? (חוץ מזה שנדמה לי כי אבי מדבר יותר טוב עכשיו וגם משום מה יש לו חוש הומר מפותח יותר) תודה.

01/09/2006 | 15:54 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כ13-17% מהחולים לאחר שבץ מוחי יסבלו מסבוך של אפילפסיה עקב הצלקת הנוצרת ברקמת המוח על ידי האירוע המוחי ותחת טיפול תרופתי אנטיאפילפטי מתאים זו לךא צריכה להיות בעיה משמעותית להשמך החלמתם. בהצלחה.

25/08/2006 | 11:11 | מאת: יעקב גבריאל

שלום רב למי שלא זז לאחר ארוע מוחי מהן ההנחיות לשנוי תנוחה כל כמה זמן עליהן להתבצע ואיך למניעת פצעי לחץ יעקב

לקריאה נוספת והעמקה
01/09/2006 | 15:52 | מאת: דר' דניאל גוטליב

רצוי לשנות תנוחה מדי שלוש שעות בערך , ככל שאתה רזה יותר ונקודות הלחץ (בירכיים, בעכוז) בין גופך למזרון פחות מוגנות על ידי השומן התת עורי ומופיעה בהן אדמומיות כך הסכנה גדולה יותר גש לאתר שלנו וקרא יותר על פצעי לחץ ומניעתם WWW.PNAIVEBRIUT.COM במדור הסיעודי בהצלחה

01/09/2006 | 17:19 | מאת: יעקב גבריאל

תודה

19/10/2006 | 23:32 | מאת: יוסי...

בוצע בדיקה נירולוגית צילום סיטי ללא הזרקת ח.נ. ורידי תמונה של נזק מוחי אנוקסי עים בצקת מוחית דיפוזית וטישטוש הקורטקס ונגעים הפודנסים בגרעיני הבסיס דו צדדית. לפני זה קבע נירולוג שהחולה סובל מ - SEVER ANOXIC ENCEPHALOPATHY -מצב נורולוגי ללא הכרה מגיב בדרבציה בגירוי לכאב 4 - GCS.הזמן שקיבל את הדום לב היה בתאריך 10.10.06 הבקש לדעת מה זה אומר הצילום והבדיקה הנירולוגית והאים אפשר לשקם את החולה אים הזמן ואך אפשר לשקם האים יש תרופות או כול דבר אחר הניתן לשיקום תודה.

05/05/2007 | 23:24 | מאת: מריאנה רגב

ד"ר גוטליב שלום, ב- 15.2.07 בעלי קיבל דום לב ברחוב. בנצעה החייה ע"י אנשים שהיו עדים לאירוע וע"י פרמדיק אשר אמר לי כי בעלי הגיב מהר להחייה. הוא הובא לבית החולים בו בוצע CT אשר הראה כי אין פגיעה בגזה המוח ואין דמם תוך מוחי. בעלי היה מחוסר הכרה ומונשם במשך 48 שעות במחלקת טיפול נמרץ לב. לאחר מכן הוא הועבר למחלקה פנימית בבית החולים ממנה הועבר לבית החולים השיקומי "רעות" שם היה במשך חודש וחצי. כיום בעלי מתפקד מבחינה מוטורית אך מבחינה קוגניטיבית מצבו לא טוב. הוא מזהה את המשפחה וחברים אך הדיבור שלו אינו קוהרנטי, הוא אינו שולט לגמרי על הסוגרים. הוא קורא ועושה תרגילים בחשבון. אינו מתמצא במקום ובזמן. אני מבקשת מאוד לקבל מידע לגבי מקום שיקומי נוירולוגי בתל-אביב כי המקומות שהומלצו לנו הם מחלקות לתשושי נפש ונראה לי כי זה לא המקום הנכון עבורו. תודה רבה מראש על תשובתך בהקדם האפשרי, מריאנה רגב

02/08/2007 | 23:02 | מאת: ברוך

אבי עבר כנראה דום לב והחייאה שהתחילה מייד עם האירוע אך נמשכה זמן רב. הגיע לטיפול נמרץ עם פרכוסים. עברו 10 ימים ואינו מתעורר. ע"פ סי.טי ו EEG המצב חמור ביותר. 1. מה ניתן לעשות? 2. מה הדרכים לבירור אם הוא סובל?

12/03/2008 | 21:22 | מאת: אביבית

שלום לך אמי עברה דום לב וכתוצאה מכך אובחן אצלה אחרי בדיקת ct מוח בצקת מוחי דיפוזית ועקב התקבצויות הוחל טיפול אנטיקונבולסנטים ולמראות הטיפול עדין נמצאת בקומה עמוקה ומטופלת אטפומין מונשמת ועברה ניתוח טרכאוסטומה אולי תוכל לעייץ לי ולומר לי אם יש סיכוי שאימי היקרה תקום

24/08/2006 | 10:20 | מאת: ארזה קירשנבוים

טכניקה של פיתוח קול לשיפור יכולת הדיבור ואפילו השירה.אני מורה לפיתוח קול ומנצחת מקהלות עובדת בסטודיו שלי בשיעורים פרטניים לזמרים וגם לאנשים לאחר אירוע מוחי. מנצחת על חבורת הזמר "ארזים- ספיבק" המורכבת מחולי פוליו, שיתוק מוחי ואנשים לאחר אירוע מוחי.פרטים: ארזה קירשנבוים 052-2430038.

לקריאה נוספת והעמקה
01/09/2006 | 15:49 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אשמח לשוחח איתך על עבודתך (0507417571) זה מעניין מאוד! האם יש הצלחות עם חולים לאחר שבץ מוחי? האם את מודעת לשיטת הטיפול הניקראת? MELODIC INTONATION THERAPY

שלום ד"ר גוטליב אני מאמן אישי ואני מאמן כיום קבוצת משתקמים מארוע מוחי במטרה לקדם את תהליך השיקום. האם ידוע לך על פעילות דומה בארץ? ומה דעתך על קואצ'ינג ככלי לשיקום? אשמח לתגובתך ולמידע בנושא.

23/08/2006 | 10:35 | מאת: רני

שלום רב, לא מצאתי פורום נוירולוגיה כללי אך הייתי מוכרח לשאול אותך שאלה זו, על אף שאולי בעבר שאלתיך. אני בן 27 וחולה כ 4 שנים בהיפוכונדריה קשה שהתפתחה לנוירוזה משתקת(מטופל בפבוקסיל). אחת התוצאות היא כמובן התקפי חרדה פיזיים קשים ומתח עצום מתמשך. השלכה של דברים אלו גורמת לי לחשוש מקריסה שלא אחת ממערכות הגוף או פגיעה בהן, במיוחד במערכת העצבים וכלי הדם, הדבר בא לידי ביטוי לעיתים שאכן אני מרגיש ומאמין שכך קרה. האם חששותי מוצדקים ואכן תפקודים נוירולוגיים-קוגנטיביים-מוטוריים יכולים להפגע??? מה עושים????יש לציין שחוץ מזה אני לא חולה במחלה מיוחדת. בתודה מראש, רני

לקריאה נוספת והעמקה
01/09/2006 | 15:45 | מאת: דר' דניאל גוטליב

חששותיך עלולים לגרום לך סבל נפשי אבל לא קריסת מערכות כלשהי. עליך לנסות לשלב את הטיפול התרופתי בטיפול קוגניטבי-התנהגותי. בקש הפנייה למרפאה לבריאות הנפש. בהצלחה

לפני 5 שנים קבלתי פיצוץ מפרצת ימנית+דום לב. שבעקבותיה הייתי כחודש ימים בקומה ,לאחר מכן בעקבות קבלת קומדין קבלתי שטף דם באונה השמאלית.התאוששתי בעיקר בטיפולי פלדנקרייז פרטיים תי'י,צ"יא אישפוז יום בב"ח רעות .ובעיקר טיפול במרכז היום של עזרה ומרפא של הרב פירר.השיפור היה מדהים התהלכתי והרגשתי בן אדם מחודש.אבל עדיין אין ביכולתי לחזור לעבדה (היה לי משרד אדריכלים) בעיות קשב .רציניות עדיין קיימות,לא יכולה לקרא ספר רק עיתונים.מלפני כחדשיים אני בקושי צועדת ומאד רוצה טיפול קוגנטיבי.מבקשת יעוץ. מב"ל קבלתי ונאמר לי שזו המכסה.

קרין, עזרה קוגניטיבית אפשר לקבל במכון רקנאטי למיטב ידיעתי ,

01/09/2006 | 15:43 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כדאי לנסות להגדיר יותר טוב את הבעיה הקוגניטבית והאמוטיבית וזאת ניתן לעשות באמצעות בדיקה רצינית של איש מקצוע מתחום הנוירולוגיה, השיקום , הרפוי בעיסוק או הנוירופיסולוגיה. גם המכונים העוסקים בשיקום קוגניטבי כגון מכון רקאנטי במרכז, או שפיצר בצפון (בדרך כלל עוסקים במוםני משרד הביטחון) והמכונים במחלקות יום של בתי חולים כמו לוינשטיין ואחרים יבצעו הערכה כזו לפני הטיפול עצמו. קשה להיות יותר ספציפי בשבלב הזה. גשי לאתר שלנו לקרוא יותר על בעיות קוגניטביות שונות לאחר אירוע מוחי ונסי להגדיר לעצמך מהן בעיותיך ואז חיזרי לפורום. לעיתים יש גם תועלת בתרופות מסוימות. כתובת האתר WWW.PNAIVEBRIUT.COM בהצלחה

21/08/2006 | 17:33 | מאת: יעקב גבריאל

שלום רב דוקטור אני לאחר ארוע מוחי משותק כולי כמעט וחסר יכולת דיבור הבעיה שלי היא כאבים בישיבה באזור עצם הזנב האם תוכל להפנות אותי ליחידה טובה המתמחה בנושא או לרופא מומחה לנושא באזור חיפה או להציע לי כרית שתפתור בעיה זו אני יושב על כרית חשמלית עם שרוולי אוויר שכל כמה דקות מתנפח שרוול אחר ומדמה שנוי תנוחה הבעיה שזה לא עקבי יום אחד כואב לי לשבת ובמשנהו אין לי בעיה בעבר היו לי כאבים הרבה יותר עזים בישיבה אני חולה כבר שבע שנים יעקב

לקריאה נוספת והעמקה
01/09/2006 | 15:37 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אולי כדאי לנסות כרית עגולה עם חור (בייגלה) כזו המונפקת ליולדות שניתן להשיג בהשאלה בכל סניף של יד שרה. בקש הפנייה מרופא מהשפחה לביצוע מפוי עצם וצלום של עצם הזנב וגש איתם לאורטופד המיומן בהזרקות מקומיות של סטרואידים וחומרי אילחוש כמו עזרקאין להמשך טיפול. יכול להיות שאין מנוס מתקופה מסויימת של שכיבה על הבטן או הצד כדי לתת לאזור לנוח. גם למרפאות הכאב של הקופה באזור מגוריך צריכה להיות עצה בשבילך. אין כל סיבה להגיע לייאוש מבעיה כזו ובמקרה הכי גרוע ניתן גם להסיר את קצה עצם הזנב בניתוח. בהצלחה.

01/09/2006 | 17:33 | מאת: יעקב גבריאל

תודה על התשובה המפורטת ניסיתי ללא הצלחה כרית עם חור אבל את שאר העיצות בהחלט איישם יעקב

19/08/2006 | 22:40 | מאת: דלית

אמי בת 60 חולת סוכרת מזריקה פעמיים ביום אינסולין יש לה משקל עודף ואינה פעילה כלל. מעשנת קופסא ליום. יומה מסתכם בבישול אכילה ישיבה ושינה על הספה שעות השינה שלה אינן מסודרות לכן הארוחות מתפרסות על כל שעות היום והלילה שמכילים המון שומנים וסוכרים (אוכלת הכל בידיעה שהיא מזריקה והסוכר ירד). אישה מאוד עצבנית ועקשנית. מתכחשת למצבה. אתמול היא קיבלה אירוע מוחי המוגדר קל שיתוק בצד שמאל יד רגל פנים ויש לה קשיי דיבור. לאחר שיחרור מבי"ח האם היא תועבר לשיקום? מה ניתן לעשות שאורך החיים שלה ישתנה ותיהיה ערה למצבה? האם במהלך האישפוז או השיקום יש פסיכאטר או פסיכולוג שיוכל לדבר איתה? תודה.

19/08/2006 | 22:43 | מאת: דלית

אציין שהיא אף פעם לא סבלה מלחץ דם גבוהה. יש לה טיגליצירידים גבוהה.

01/09/2006 | 15:33 | מאת: דר' דניאל גוטליב

נראה לי שאירוע מוחי הוא אירוע מספיק טראומטי ומפחיד כדי לשמש מנוף פסיכולוגי לשינויים שבצדק את מעונינת בהם. בכל בי"ח שיקומי תמצאי פסיכולוגית ואם לא אז עובדת סוציאלית מיומנת שתוכל לעזור לאימך בתהליך ההתמודדות עם מצבה. בהצלחה.

15/08/2006 | 22:16 | מאת: אלה

אבי בן 42 חולה דיאליזה פריטוניאלית במשך 3 שנים,פוליצטמיה ורה מאושפז בבית חולים כבר יותר משבועיים לאחר CVA קיימות בעיות בליעה,שיווי משקל וקורדינציה לשמאל הרופאים חושבים על השתלת זונדה ישירות לבטן, אני רוצה לדעת האם זה פתרון היחיד לבעיית הבליעה, ומהו הסיכוי להשקמתו של אבי לאחר אירוע מוחי זה?

לקריאה נוספת והעמקה
16/08/2006 | 10:34 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בהנחה שהוא נבדק על ידי קלינאית תקשורת מומחית לבעיות בליעה נוירולוגיות (יש כאלו בכל בי"ח גדול) ונקבע שהחלמת הבליעה תארך זמן ( מעבר לשבועיים-שלוש) יש הצדקה להתקנת זונדה לקיבה (פיום) כדי למנוע ממנו ירידה במשקל וסבל ונזק מיותרים עקב השימוש בזונדה אפית. במקביל הוא צריך להתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת מומחית לבעיות בליעה כדי לתרגל טכניקות בליעה רגילות וקומפנסטוריות (יש כאלו) ולהתחיל בזהירות רבה לאכול כלכלה רכה דרך הפה. לאחר שכמות הכלכלה דרך הפה תגדל ותמלא את צרכיו הקלוריים ניתן יהיה "לשלוף" את הצנור לקיבה ולחזור לאכילה הרגילה. זהו תהליך שיכול להמשך (כאשר הוא מצליח) כחודש עד חודשיים וסכויי ההצלחה שלו גבוהים (כשלושת רבעי המקרים). בהצלחה.

12/08/2006 | 23:40 | מאת: דניאל

אבי עבר לפני כחודש CVA שביטויו היה חולשת יד ימין (הרגשת כובד) עם הופעת אפזיה שביטויה קושי להתבטא. אנו לא מצליחים להבין אותו. הבעיה העיקרית היא שהוא רוצה רק לישון, לא רוצה לאכול או לשתות ובכלל לשתף פעולה. מאוד עצוב לראות אותו. מה עושים?. אגב,הוא לא נשלח (לצערנו)! לשיקום ובמסגרת הקופה נשלח רופא מטיפול בית . אבי מסרב לשתף פעולה ובעצב אומר שהוא לא רוצה כלום. מה עושים?.

14/08/2006 | 13:19 | מאת: שלמה

הכנס לאתר www.hearsay.co.il וראה מקרה דומה ותוצאות

16/08/2006 | 10:28 | מאת: דר' דניאל גוטליב

ללא קשר להצעתו של שלמה שכבודה במקומה מונח' זהו מצב בלתי נסלח שבו אדם עם אפזיה הולך הביתה ללא טיפול. לאביך מגיע שיקום הדבור במסגרת הבטוח הרפואי ששילם כל חייו ועליך להתעקש על כך. המקום לקבל אותו הוא במסגרת מחלקת יום של אחד מבתי החולים הגריאטריים ו/או שיקומיים (מאחר ומצבו מאפשר לו להיות בבית זה בהחלט עדיף שימצא שם ולא באשפוז) או במסגרת טיפול של קלינאי תקשורת המגיע הביתה מטעם יחידה לטיפול ביתי של הקופה המבטחת. לאחר שימצה את השלב הזה של הטיפול או במקביל הוא יכול להיעזר בתוכנות כמו זו ששלמה פיתח וגם באתר שלנו תמצא הדרכה ותרגילים בנושא כתובתו: WWW.PNAIVEBRIUT.COM בהצלחה

11/08/2006 | 19:28 | מאת: איליה

שלום, ד"ר גוטליב, שאלתי היא: כיצד ניתן לסייע לאדם שעבר אירוע מוחי בימים האחרונים ולא התעורר בינתיים אבל מגיב לכאב, ופתח עיניים, (אך שוב סגר אותם), האם לדבר אליו זה מסייע, ומה עוד כדאי לעשות. אולי לגרות את חוש הריח ? (פלג הגוף הימיני משותק) איך עוד ניתן לסייע?. בתודה, איליה.

16/08/2006 | 10:22 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אינני מכיר שימוש בחוש הריח אף שיש בזה הגיון מסויים ולא הייתי מתנגד לריח נעים במחיצת חולה השוכב מחוסר הכרה. בהצלחה.

12/12/2006 | 20:17 | מאת: נתי

שלום ד"ר גוטליב, קראתי כל שאלה ותשובה במדור מ- 4 החודשים האחרונים. למרות שהפורום נקרא פורום "שיקום" עיקר עיסוקו, ואני מבין ומזדהה, במתן מידע חיוני ודחוף למקרים ההה. אני מבקש מידע "היסטורי": עברתי אירוע בקארוטיס השמאלי (פגיעה בתיפקוד צד ימין) לפני 6 שנים. נותרה בעיה ברגל (רגל שמוטה קלות) אבל הבעיה העיקרית היא בכף-היד. כף-היד איננה נפתחת (פקודת הסגירה מועברת ומתבצעת, מובן שהשרירים חלשים). שמרתי על טווח תנועה מלא ועל חוסר עיוות. השאלה אם יש טכנולוגיה/מיכשור מוכחים שיוכלו לשפר לאורך זמן את תיפקוד היד (פתיחתה) ללא צורך עתידי במיכשור לאחר מכן, ללא נפילה בידי שרלטנים. בתודה מראש, נתי.

11/08/2006 | 19:28 | מאת: איליה

שלום, ד"ר גוטליב, שאלתי היא: כיצד ניתן לסייע לאדם שעבר אירוע מוחי בימים האחרונים ולא התעורר בינתיים אבל מגיב לכאב, ופתח עיניים, (אך שוב סגר אותם), האם לדבר אליו זה מסייע, ומה עוד כדאי לעשות. אולי לגרות את חוש הריח ? (פלג הגוף הימיני משותק) איך עוד ניתן לסייע?. בתודה, איליה.

16/08/2006 | 10:21 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אין שיטות בדוקות ומדעיות ועצם הנוכחות לידו, מגע יד ביד , דבור או מוזיקה יש בהן אולי תועלת ובודאי אין בהן נזק. בהצלחה.

08/08/2006 | 11:18 | מאת: מיקי

אבי - בן ה 65 - עבר לפני כשנתיים וחצי אירוע מוחי בחומרה קלה יחסית. במהלך חצי השנה האחרונה היו לו מספר אירועים רצופים של TIA. האם ההיסטוריה הזו קשורה לסכנה כלשהי בטיסה ממושכת? הורי שוקלים לטוס לארצות הברית, אך חוששים מהחמרה או מאירוע נוסף עקב הטיסה הארוכה. האם יש יסוד לחששם?

לקריאה נוספת והעמקה
16/08/2006 | 10:20 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בדרך כלל דורשות חברות הבטוח לחו"ל לפני טיסה פסק זמן של לפחות חצי שנה בלי כל דינמיקה נוירולוגית . כדאי להבדק אצל נוירולוג כדי לעבור על גורמי הסכון לשבץ מוחי (כגון לחץ דם בלתי מאוזן או הצרות של עורקי התרדמה ) ולבדוק באופן ספיציפי את הסכון של אביך. בכל מיקרה צריך להבין שלא רק הטיסה בעייתית אלא גםם כל המאמץ הכרוך במעברים לשדה התעופה ומנו ואת זה ניתן לבטל על ידי ארגון טוב והמנעות ממאצים מיותרים ולפעמים חלוקת הטיסה ליותר מטיסה אחת בטיסות ממושכות. בהצלחה.

שלום דוקטור, הנני סובל מבעייה נוירולוגית כלומר חוסר ריכוז כצוצאה מכאב בצוואר-עורף, הנני פונה אליך כנוירולוג ורוצה לדעת מהפאן הנוירולוגי איזה בדיקת emg אני צריך לעבור, על מנת למצוא את מקור הכאב לפי מיטב הבנתי תפקוד העצב באזור עמוד שידרה צווארי לא מתפקד כהלכה ולכן אני מרגיש כאב, חוסר ריכוז זיכרון ועוד כהנה רק בגלל הכאב, הבנתי שבסיטי לא רואים כמעט כלום... mri גם לא רלבנטי... אני צריך ממך עזרה מקצועית ע"פי נסיונך כדי לטפל בבעיה. אגב ניסיתי אתופן וזה לא ממש עזר לי. יש לציין שהכאב נמצא רק באזור הצוואר עורף ולא מקרין ולא מוקרן למקומות אחרים. אני חושב שיש לי דלקת בעצב השריר. אגב לנוירולוג המטפל בי יש תורים רק לסוף אוקטובר תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה
16/08/2006 | 10:16 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בדיקת הולכה עתבית של הידיים לעצבים המוטורים והסנסורים כולל גלי F ובדיקת שריר של מספר שרירים לדוגמא. בהצלחה.

עשיתי בדיקת emg ולהלן התוצאות:normal ncs AND emg of the upper limbs no evidence of any neuropathy OR radiculopathy. לפי מיטב הבנתי התוצאות תקינות. אך אני חוזר ומדגיש כי הבעיה לא חלפה אני עדיין מרגיש כאב וחוסר ריכוז וכל הבדיקות שעשיתי יוצאות תקינות. אני חושב שהבעיה קשורה לשרירים שיוצאים מעמוד שידרה צווארי, ניסיתי בעבר לקחת אתופאן אך זה לא עוזר אתה חושב שיש אולי עוד בדיקה שעלי לעבור?

עשיתי בדיקת emg ולהלן התוצאות:normal ncs AND emg of the upper limbs no evidence of any neuropathy OR radiculopathy. לפי מיטב הבנתי התוצאות תקינות. אך אני חוזר ומדגיש כי הבעיה לא חלפה אני עדיין מרגיש כאב וחוסר ריכוז וכל הבדיקות שעשיתי יוצאות תקינות. אני חושב שהבעיה קשורה לשרירים שיוצאים מעמוד שידרה צווארי, ניסיתי בעבר לקחת אתופאן אך זה לא עוזר אתה חושב שיש אולי עוד בדיקה שעלי לעבור?

ד"ר שלום רב! אני יוצרת איתך קשר לגבי קרוב משפחה שלי שעבר אירוע מוחי וכתוצאה מכך נפגעו לו רגל שמאל ויד שמאל. הוא טופל בבית לוינשטיין בטיפול מסור, יש לציין. אמרו לו שהרגל תשתקם יותר מהר והיד יקח לה זמן רב יותר אך היא תגיע לתפקוד של לפחות 75% ואכן, הרגל אט אט משתפרת. אך היד, למרות הטיפולים השונים, לא מגיעה לשיפור. איני יודעת למי לפנות לקבלת ייעוץ. אודה לך מאוד אם תוכל לייעץ לי ולמשפחתי בנושא זה או להפנות אותנו למומחה בארץ או בחו"ל המתעסק בתחום זה. תודה רבה אדוה

06/08/2006 | 10:48 | מאת: דר' דניאל גוטליב

עניתי לשאלה דומה לפני מספר שבועות ואודה לך מאוד אם תעייני בתשובה שם. ציינתי את ספרה של ד"ר יקותיאל "דרך היד" המתאים לחלק ממקרי היד הפגועה (אלו בהם נפגעה התחושה), את תפקידה של מרפאה בעיסוק המומחית לטיפול ביד המיפלגית ויש כאלו במרבית המרכזים העסוקים בשיקום ואת התרגילים וההסברים הנמצאים גם באתר שלנו שכתובתו http://www.pnaivebriut.com כמו גם את השיטה החדשה יחסתית של טיפול באמצעות "השבתת" היד הבריאה ואילוץ היד החולה לנסות לבצע תנועות לאחר מכן אשמח לענות על שאלות נוספות אם תהיינה. בהצלחה.

01/08/2006 | 12:08 | מאת: שיווק וכנסים שיבא תל השומר

הננו, שיווק המרכז הרפואי שיבא תל השומר מעונינים ליידע את כלל קהילה בדבר ערב הרצאות בנושא בעיות הזיכרון, ערב זה הינו בהשתתפות מיטב הפרופ' המרצים של המרכז הרפואי הכנס פתוח לכלל הקהילה ומפורסם גם באתר הרשמי של המרכז הרפואי שיבא. לפרטים והרשמה 03-5305000 שלוחה 3. נשמח לארח אתכם

לקריאה נוספת והעמקה
06/08/2006 | 10:41 | מאת: דר' דניאל גוטליב

תודה.

31/07/2006 | 20:21 | מאת: עידית

אבי בן 81 והוא עבר ארוע מוחי לפני כשנה וחצי.סימת הארוע:דמום מוחי שפסק לאחר זמן מה.אבי עבר אשפוז ושקום שנמשך כ-3 שבועות.הוא מוגבל בתנועתו ודבורו נחלש. רופא שהתיענו אתו טען שאין צורך לתת לו תרופות מניעה כיוון שאינו סובל מעודף לחץ דם.אין לו בעיות בריאות והסיבה שבגללה עבר את הארוע היא גילו והיותו מעשן (2 קופסאות).האם לא נדרש כאן טפול תרופתי מניעתי? תודה

06/08/2006 | 10:40 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אין תשובה חד משמעית אבל בדרך כלל במקרה כמו זה של אביך שבו הסיבה לאירוע הייתה דמום ולא קריש ובמיוחד אם אין גורמי סכון כמו יתר לחץ דם אכן איננו נוהגים לתת טיפול מונע "מדלל דם" כמו אספירין מואף יכולה להיות בו סכנה. בהצלחה.

25/07/2006 | 19:52 | מאת: ברי

אבי חלה לפני כעשרים שנה, בהיותו כבן ארבעים וחמש בניוון של האונה הימנית הקדמית. אשמח אם תוכלו להפנות אותי למקומות בנט שבהם אוכל לקרוא על העניין ועל תופעותיו כולל החמרה עם העלייה בגיל אם יש וכו'. תודה רבה לכם!

06/08/2006 | 10:38 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מצטער אבל האבחנה שציינת - נוון של האונה המוחית הקדמית הימנית - אינה מוכרת לי ככזו. האם אתה מתכוון לארוע מוחי שגרם לנוון כזה או למחלה אחרת? בכל מיקרה אצטרך קצת יותר פרטים כדי לנסות לענות. בהצלחה.

לפני כ-3 חודשים באופן פתאומי בעלי חש ברע ואושפז ואובחן אצלו לאחר זמן רב, אובחנה אצלו דלקת מוח ויראלית שפגעה באזור המח הקטן ובגזע המח, נגרם לו נזק רב, במוטוריקה, הוא סובל מאטקסיה קשה מאוד ומניסטגמוס בעיניים, כתוצאה מהאטקסיה הוא אינו יכול לעמוד ללא תמיכה, וכמובן שאינו יכול ללכת. הוא מטופל בכדור שנקרא gabapetin וכן הוא נמצא בשיקום בבית לוינשטיין. שאלתי היא האם ישנו איזה טיפול אחר יעיל לבעיית האטקסיה, האם ישנו איזה מומחה בארץ בנושא, וכן האם ישנה אפשרות בכלל לצאת מהמצב הארור הזה.

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2006 | 20:59 | מאת: דר' דניאל גוטליב

הטיפול בגבפנטין בודאי לא ניתן לאטקסיה ובמינון גבוה אף יכול להחמיר אותה כך שאני מניח שיש סיבה טובה אחרת בגללה הוא מקבל אותו. הטיפול באטקסיה מוטורית באמצעות רפואה פיזיקלית קשה וממושך ובעלך נמצא במקום המקצועי ביותר כך שבשלב ראשון הייתי מציע להתאזר בהמון סבלנות ועקשנות ורק איר כך ,לאחר השחרור , במידת הצורך לחפש מומחים אחרים. מלבד תרגילי שווי משקל לרוב היו נביונות לעזור לחולי אטקסיה בעזרת תופת משקולות לגפיים אבל הן לא הוכחו כמועילים במיוחד. השימוש בהליכוניחם כבדים התומכים ומחזיקים את כל משקל הגוף בזמן תרגול ההליכה הוא כנראה הדרך הטובה ביותר להתקדם. בהצלחה.

19/07/2006 | 20:46 | מאת: איציק החדש

אני מבקש מחברי הפורום המכובד להעביר לחבריהם ושכניהם נכים ובעלי מוגבלויות מקרוב ןמרחוק. המלצות אלו יעזרו להם להתגונן כהלכה ולהקטין את הסיכון לחייהם. להלן ההמלצות : מידע לאנשים עם מוגבלות 17 יולי 2006 היערכות מוקדמת היא המפתח להתמודדות נבונה בשעת חירום חומר זה מתייחס לאנשים עם צרכים מיוחדים ומטרתו לעזור לאנשים עם מוגבלות, לבני המשפחה, לחברים, לשכנים, למכרים, למתנדבים ולאנשי מקצוע להתכונן כיאות למקרה של הפצצות או התקפת טילים על ישראל. זו תוספת למידע הכללי המופץ לציבור הרחב. המרחב המוגן וציודו  המרחב המוגן הוא המקום הבטוח ביותר עבורכם במקרה של הפצצות ומתקפת טילים. חישבו, בדקו והחליטו מראש מה המרחב המוגן שלכם זאת ע"פ סדר העדיפויות הבא:  ממ"ד מרחב מוגן דירתי, הוא המקום הבטוח ביותר, אך הוא קיים רק בדירות שנבנו לאחר 1992.  מקלט שניתן להגיע אליו תוך דקה מהישמע אזעקת אמת. חשוב ביותר! בדקו כמה זמן דרוש לכם להגיע למרחב מוגן. אם אתם זקוקים ליותר מדקה אתרו אזור מוגן קרוב, כגון: חדר מדרגות, קירות מגן, וכדומה והכינו אותו.  היעזרו במידת הצורך באנשים נוספים להכנת המרחב המוגן ולשהות בו. אם אין כאלה פנו למוקדים המצויינים בסוף ההנחיות לקבלת עזרה מקצועית או התנדבותית.  הכינו את הדרך למרחב ואת המרחב המוגן או את חלופתו באופן שתתמצאו בהם היטב ותרגישו "בבית" כמידת האפשר.  ודאו שהחפצים, המכשירים שאתם זקוקים להם בשגרה יהיו במקום קבוע, מזוהה ונוח לגישה.  הרחיקו מכשולים בדרך אל ובתוך המרחב המוגן, כגון: עציצים וכדומה.  ודאו כי כל המכשירים שבשימושכם (כגון: טלוויזיה, רדיו, טלפון, פקס, מחשב, טייפ עם קלטות, משקפיים, עדשות מגע, אמצעי תאורת חירום, אמצעי תנועה, מקל נחייה, וכדומה) יהיו בהישג יד וטעונים והצטיידו בסוללות רזרביות.  בחרו במרחב מוגן עם גישה לשירותים. במידה ואין אפשרות רצוי להצטייד בשירותים כימיים או בכל כלי קיבול מתאים.  ציידו את המרחב המוגן באמצעי ניקיון בסיסיים.  מומלץ לארגן את המרחב המוגן, בתקופת החירום, למקום לינה קבוע. בריאות ותרופות לסובלים מבעיות רפואיות:  הקפידו להצטייד מראש במסמכים רפואיים, החתומים על ידי הרופא המטפל, ובהם מצוינים: מצב הבריאות, רשימת התרופות והמינון, רשימת הבדיקות השגרתיות, שעליכם לעבור ומרשם רזרבי.  הקפידו על רישום תרופות שאסור לכם להשתמש בהן.  ארזו המסמכים במיכל עמיד מפני אש/מים.  דאגו למלאי תרופות מספיק בעת החירום.  על פי נוהלי קופות החולים אנשים הסובלים ממחלות ממושכות יוכלו להצטייד בתרופות למשך שלושה חודשים. זיכרו: מרפאות קופת החולים ובתי המרקחת יהיו פתוחים בשעת חירום וניתן יהיה לקבל טיפול ולהשלים את מלאי התרופות במידה והנכם מרותקים לבית: וודאו מראש כי לעת הצורך שמכם מופיע ברשימות לשכות הבריאות, הרווחה או/ו קופ"ח. לחילופין דאגו לאדם שיוכל לצייד אתכם כנדרש. מידע, תמיכה וסיוע כל הוראות פיקוד העורף בשעת חירום יועברו באמצעי התקשורת. • וודאו כי כל המכשירים פועלים וכי יש קליטה במקום המצאותכם. • בהתארגנות ובעת חירום מומלץ לשהות בחברת אנשים נוספים וליצור אווירה מרגיעה. • רצוי לסכם מראש בעת חירום, לתאם ולתכנן את דרך ההיערכות המשותפת. • רצוי לידע שכן או קרוב על שהותכם במקום ולעדכן חברים וגורמים מסייעים במספרי טלפון, כתובת אלקטרונית, SMS, וכומה. • • במידת הצורך מומלץ לפנות לארגון הרלוונטי או למסגרת המקצועית אליה אתם קשורים, או למוקד העירוני ולהבטיח שיהיה מי שיסייע. • הצטיידו במספרי טלפון, פקס, כתובות דואר אלקטרוני וקהילות תמיכה אינטרנטיות של אנשי קשר חיוניים. • לבעלי טלפון נייד: דאגו כי המכשיר יהיה טעון וכי המטען ימצא בהישג יד בכל עת. • הצטיידו בפנסים וברדיו נייד עם סוללות רזרביות למקרה של הפסקות חשמל. • לנעזרים בעובדים זרים: נא להסב תשומת לבם לפרסומים בתקשורת בשפות שונות. לרשותכם מוקדי מידע נוספים, הכוללים שירותי מתנדבים, אשר יפעלו בחלק מהיממה או בכולה (פרטים בדף האחרון) שירותי תמיכה נפשית • מוקדים לתמיכה נפשית יפעלו במשך 24 שעות בער"ן ונט"ל. • מרפאות לבריאות נפש הפזורות ברחבי הארץ יפעלו בעת חירום, כמרכזי טראומה להתערבות דחופה, במשך 24 שעות, תוך שמירה על קשר הדוק עם המוקדים העירוניים. מספרי הטלפון של המרפאות מצויים במוקדי המידע שמספרם מופיע בסוף האיגרת. חדרי מיון בבתי חולים כלליים יפתחו, בשעת חירום, אתר לטיפול בדחק נפשי אשר יפעל 24 שעות ביממה. . דגשים לאנשים כבדי שמיעה וחרשים  בני 16 ומעלה עם ירידה בשמיעה של לפחות 50 דצבלים, זכאים לזימונית. החלוקה מתבצעת ברחבי הארץ. לברורים פנו לאח"א (פרטים בזסוף האיגרת).  אם אינכם זכאים לזימונית תוכלו להתחבר ע"י הזימוניות האישיות שברשותכם לערוץ החרום של פיקוד העורף יפעיל. לשם כך צרו קשר עם מוקד "ביפר" 03-6106666 ובקשו להתחבר.  הודעות יועברו גם ברשת SMS שתופעל ע"י ארגון "בקול" (פרטים בסוף האיגרת).  רצוי להבטיח איש קשר ומתרגם שישהה אתכם במרחב המוגן.  ודאו כי המרחב המוגן שבחרתם יכול לעמוד בעומס של מספר מכשירים במקביל וכי יש בו נקודות חשמל וטלוויזיה. דאגו לכך שתוכלו להגיב לדפיקות על דלת הבית, באמצעות מכשירי הגברה, איתות או שילוט, או/ו סמנו לכוחות הבטחון, על הכניסה, כי אתם כבדי שמיעה/חרשים  ציידו את המרחב שבחרתם באביזרי עזר ייחודיים שבשימושכם, כגון: מפצל חשמל, מכשירי שמיעה, אביזרים לניקוי וסוללות רזרביות, מקלט טלוויזיה עם מערכת הגברה (אם יש) וספק למערכת ההגברה. מכשיר פקס עם נייר רזרבי ומלא בדיו, מכשיר SMS ומטען, זימונית וסוללות, מערכות התראה העומדות לרשותכם: כגון: גלאי לבכי תינוק,התראה לצלצול טלפון/פקס/אזעקה, מגבר או תאורה מהבהבת לדפיקה או לצלצול בדלת, לחצן מצוקה – אם יש,משרוקית או פעמון לקריאה לעזרה, מחשב עם חיבור לאינטרנט (אם רגילים להשתמש בו), כלי כתיבה ופנקס, תג מזהה ובו כתובים מסרים חשובים, כגון: אני קורא שפתיים בלבד, ועוד. דגשים לאנשים עם מגבלות ראייה ועיוורים • ארגנו מראש את המרחב המוגן ואת הדרך אליו לנגישות ולנוחות מירבית. לאנשים הנעזרים בכלבי נחייה • הכינו/הביאו עמכם למרחב שבחרתם את ציודו של הכלב: אוכל, שתייה (ל—48 שעות), בד ועיתונים לניקוי וכן שקיות לאיסוף צואה. • הכינו לכלב ערכת חירום לשבעה ימים לפחות. רצוי לכלול בה גם צעצוע מועדף, רצועת הולכה ומחסום פה, קערה מתקפלת לאוכל ומים ושאר ציוד. • צרפו צילום של פנקס חיסונים עדכני ושל רשיון בתוקף. אחסנו אותם במיכל חסין אש/מים. דאגו לתג מזהה שלו ושל בעליו או לשתל של מיקרו-ציפ. • שמרו אצלכם תמונה של כלבכם. דגשים לאנשים עם מוגבלות תנועה  בחרו מרחב מוגן המאפשר תנועה נוחה.  אם אין באפשרותכם לשהות במרחב מוגן המצוייד בשירותים, מומלץ להצטייד בשירותים כימיים ולוודא מראש שיהיו יציבים, בגובה מתאים וליד אמצעי תמיכה והישענות. אם הדבר אינו אפשרי מומלץ להצטייד בכסא גלגלים המותאם גם לצורך זה.  אם אתם משתמשים בכסא גלגלים או קלנוע ממונע, וודאו שיש לכם סוללות נוספות וזמינות. בדקו מראש את סידורי הטענת הסוללות והבטחת החלופות להם.  היו מוכנים לאפשרות של נקר בגלגל, הכינו ערכה או מתז לטליאת הנקר ולמילוי אוויר בהתאם לצורך או לחילופין- הכינו פנימיות רזרביות ומשאבה.  ציידו את תיק החירום בזוג כפפות כבדות לצורך סבוב גלגלים בדרכים חסומות.  ניתן להיעזר באמצעים טכניים היכולים להקל בהכנת המרחב המוגן ובשהייה בו. פרטים על כך במוקד יד שרה ובמוקד מילב"ת. פרטיהם מופיעים בסוף האיגרת.  אכסנו את תיק החירום באריזה היכולה להתחבר לכסא הגלגלים/הליכון/קלנוע וכדומה. רשמו עליו את פרטיכם האישיים.  זיכרו: ייתכן מצב שבו לא יהיה ניתן להשתמש במעלית. היו מוכנים לצורך שיווצר לשאת אתכם ללא כיסא גלגלים. דאגו מראש לתרגול ולקבלת סיוע בנושא. דגשים לנפגעי נפש • המרפאות ויחידות השיקום בקהילה ערוכות למתן מענים שיגרתיים ודחופים עבורכם. • היוועצו בכל שאלה עם התומך/מטפל קבוע, רצוי במסגרת בה אתם מסתייעים/מטופלים בדרך כלל. רצוייה גם התחברות לצ'טים רלוונטיים. • אדם הנמצא באיזור מרוחק ממקום מגוריו יכול לברר כתובת מרפאה או חדר מיון פסיכאטרי במוקד ער"ן או באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il/units/mental • הצטיידו במלאי תרופות מספיק, במרשם ובמסמכים המפרטים את אופן הטיפול בכם. דגשים לאנשים עם מוגבלות שכלית, התפתחותית אוטיזם • רצוי לתרגל את הפעולות הנדרשות לכניסה ולשהות במרחב מוגן והתנהגות בעת חירום. • הצטיידו בתרופות, בעזרים להפעלה וציוד אישי משמעותי. • התכוננו מבעוד מועד למצב מבחינת לבוש רזרבי, היגיינה אישית וכדומה. • במרחב בו אתם שוהים השתדלו ליצור אווירה מרגיעה ודאגו לעיסוק מהנה בה. לסיכום: הערכות מוקדמת היא המפתח להתמודדות נבונה בשעת חירום טלפונים חיוניים • משטרה 100, מד"א 101, מכבי אש 102, חברת חשמל 103 • מרכז מידע ארצי של פיקוד העורף: טלפון: 1207, פקס" 08-9783603 ערוץ 33, כתובת אלקטרונית: www.idf.il\oref • מוקד עירוני: 106, 107, 109 • משרד הרווחה: 118 • משרד הבריאות: www.health.gov.il • נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות: www.mugbaluyot.justice.gov.il • מוקד מידע בנושאי מצוקה נפשית (ער"ן) 09-8621201 או חיוג מקוצר 1201. פועל בימים א-ה בין השעות 8.00-20.00 וביום ו בין 8.00-13.00. בעת חירום המוקד יפעל 24 שעות ביממה. המוקד פועל בארבע שפות: עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. • מילב"ת - המרכז הישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכים 03-5303739 (לנושאים טכניים). פועל בימים א-ה בין השעות 9.00-15.00. • מטה מאבק הנכים: טלפון: 03-6921105, 03-6921681/3, פקס: 03-6921555 (24 שעות ביממה) – מפעיל מתנדבים ברחבי הארץ • אתר נגישות ישראל: www.aisrael.org • מוקד מידע בנושאי מצוקה נפשית (ער"ן): 09-8621201 או חיוג מקוצר 1201. (פועל 24 שעות ביממה בעת חירום), המוקד פועל בארבע שפות: עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. • עמותת שקל, "בנפשנו": קו סיוע טלפוני לאנשים שמתמודדים עם מצוקה נפשית ובני משפחותיהם. טלפון: 02-6722554 . ימי א', ב' וד' בין 9:00 עד 13:00. • נט"ל: המרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה על רקע לאומי: קו פתוח לקבלת תמיכה וסיוע נפשי 1-800-363363. • מוקד יד-שרה: 24 שעות ביממה. השאלת ציוד רפואי שיקומי, מענה למצוקה, משדרי מצוקה והפעלת מתנדבים. פריסה ארצית. טלפון: 02-6444444 או 6444* פקס: 02-6444508 • המרכז הישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכים (מילב"ת): טלפון: 03-5303739 פקס: 03-5357812 . בשילוב מתנדבים (לנושאים טכניים) פועל בימים א'-ה' בין השעות 9:00-15:00. • מרכז מידע ארצי לעולים של משרד לקליטת העליה: מענה ברוסית, ספרדית, צרפתית, אנגלית ואמהרית. טלפון: 03-9733333 פקס: 03-9732143. • על"ה: מידע לכבדי ראייה ועוורים: טלפון: 02-5882155 פקס: 02-5826166. • אקי"ם ישראל – מידע עבור אנשים עם מוגבלות שכלית: טלפון: 03-7662222 פקס: 03-6470055. • ית"ד- אגודה ילדי תסמונת דאון (ע"ר): טלפון: 02-6761115, פקס: 02-6731374. • אח"א- אגודת החרשים בישראל: מוקד מידע לקבלת זימוניות לאנשים חרשים וכבדי שמיעה. טלפון: 03-7303355 פקס: 03-7396419 • בקול Call-ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים (ע"ר): טלפון: 03-5257001 פקס: 03-5257004 דוא"ל: לשליחת דואר אלקטרוני • המכון לקידום החרש: טלפון להודעות – 0546202870 טלפון- 03-6311595, פקס מס' – 03-6316891, אתר האינטרנט: www.sela.org.il • החברה למתנסים - קו תמיכה לאנשים עם מוגבלויות (נפשי, פיסי, חושי וקוגניטיבי) טלפון: 1700-700-511 שעות פתיחה: א' – ה' – 08:30 – 19:00.

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2006 | 20:54 | מאת: דר' דניאל גוטליב

תודה רבה וכל הכבוד.

18/07/2006 | 20:01 | מאת: איקו

אדם אחרי מעקפים וסטרוק בזילרי קל--וקופח מסרבת לתת לו פלוויקס !!!!????? מי צודק? לעלות את המינון באספירין ? לקנות פלוויקס באופן פרטי ? להגיש תביעה נגד קופח ? אודה לתשובתך איקו

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2006 | 20:53 | מאת: דר' דניאל גוטליב

את הויכוח שלך עם קופת חולים איני יכול לפתור אבל שילוב של 200-300 מ"ג אספירין עם שלוש כדורי קרדוקסין לא פחות טוב והרבה יותר זול. בהצלחה.

18/07/2006 | 16:00 | מאת: דפנה

שלום. שמי דפנה. אני בת 30 ולפני כ-9 חודשים קיבלתי CVA. מאז עברתי שיקום בבי"ח לווינשטיין וחל שיפור ניכר ברגלי השמאלית אך ביד השמאלית לא חל כמעט שיפור וזה מרפה את ידיי. האם מישהו יכול להמליץ לי על בעל מקצוע המתמחה בשיקום גפיים (עליונות במיוחד) לאחר CVA? אודה מאוד לכל עזרה שהיא. דפנה

22/07/2006 | 20:52 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אינני ממליץ על אנשי מקצוע באופן אישי אבל את מחפשת מרפאה בעיסוק המתמחה בשיקום היד וכאלו תמצאי במחלקות לשיקום נוירולוגי של בתי החולים השיקומיים והגריאטריים קצת יותר הסברים כלליים על שיקום היד ואפילו תרגילים תמצאי המדור הרפוי בעיסוק של האתר שלנו "פנאי ובריאות.קום" אם הבעיה ביד אינה רק מוטורית אלא גם תחושתית את מוזמנת לקרוא את ספרה של ד"ר יקותיאל על שיקום היד (בעברית). כדאי גם להתעניין באינטרנט על הטיפול הנקרה "שימוש מאולץ ביד" בהצלחה

13/07/2006 | 20:26 | מאת: בלומה

שלום רב. לפני שבועיים עברתי ניתוח מעקפים .אני בת 58 .אני סובלת מדיכאון ומקבלת "סרוקסט " . כמו כן אני גורבת גרב אלסטית וחגורת חזה .שאלתי היא : כמה שעות צריך ללבוש את החונקים האלה? אני יודעת שהם מאוד משמעותיים להחלמה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
16/07/2006 | 11:14 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לגבי חגורת החזה לא ברור לי מדוע את לובשת אותה אבל אם מדובר בהחלמה איטית של צלקות אחרי הנתוח אז גשי לרופא הכללי ואם צריך לכירורג לשאול אם אפשר כבר להוריד אותה. לגבי הגרבייים שוב לא ברור מה הסיבה אבל אם מדובר במצב לאחר טרומבוזה בוריד הרגל אז רצוי להמשיך ללבוש אותן לפחות כמה חודשים אבל הן לא צריכות "לחנוק" כדי להיות יעילות ואת יכולה לרכוש בכל חנות אורטופדית גרביים בלחץ בינוני שיהיו נוחות ויעילות באותה מידה ואם מדובר בטיפול מונע לאחר הנתוח על אחת כמה וכמה וניתן גם לשקול הםפסקת השימוש בהן עם החזרה לניידות רגלית רגילה ופעילה אחרי הנתוח. בהצלחה.

16/07/2006 | 13:51 | מאת: בלומה

תודה רבה על ההתיחסות שאלות נוספות.אם אפשר? כמה ק"מ אני צריכה ללכת ? עד מתי יהיו לי כאבים בחזה ובגב? כמה ק"ג אני יכולה להרים אם בכלל. (כביסה למשל). האם אני יכולה לנקות את הבית? מה מותר מה אסור? תודה מראש ,בלומה .נ.ב. עברתי את הניתוח ב-27/6 .

16/07/2006 | 13:53 | מאת: בלומה

סליחה ........אני עברתי ניתוח מעקפים . לא ארוע מוחי.

12/07/2006 | 11:17 | מאת: קרין חוה

שלום. שמי חוי ואני בת 57. עברתי אירוע מוחי כפול בשתי האונות (הראשון מפרצת והשני שט"ד בעקבות קומאדין). עוד לפני האירוע הראשון שקרה לפני כ-6 שנים טופלתי באקטיבל שהופסק עקב האירוע. גלי החום שהיו לי לפני האירוע הוחמרו אחריו מאז הפסקתי עם ההורמונים. כמו כן עליתי מאז האירוע במשקל באופן חריג.כמו כן יש לי יובש נוראי בפה. רציתי לדעת איך ניתן לטפל בתופעות אלה והאם ניתן לקשור אותן לאירועים המוחיים שעברתי או לגיל המעבר? למי עלי לפנות בנושא זה? נוירולוג או צוות רב תחומי? בתודה, חווה קרין

לקריאה נוספת והעמקה
16/07/2006 | 11:10 | מאת: דר' דניאל גוטליב

הנטייה שלי לייחס את התופעות לתקופת המעבר אבל זה דורש בדיקה קצת יותר מפורטת. הייתי מתייעץ עם הגניקולוג או המרפאה המומחית לתקופת המעבר ואם הם היו שוללים זאת פונה שוב לרופא המשפחה לבדוק שלא מדובר בתופעת לוואי תרופתית כלשהי ורק בסוף מנסה להתיעץ עם נוירולוג. לגבי העלייה במשקל לא משנה למה זה קשור - הטיפול הוא לחזור מייד למשקל הרצוי ואם צריך דיאוטנית ותרופות יכולות לעזור. שוב לבדוק שאין תרופה כמו למשל סרוקסט שגורמת לעודף אכילה. לגבי היובש בפה צריך לנסות סוכריות חמוצות וכל דבר אחר שמגביר את הפרשת בלוטות הרוק בפה, להבדק על ידי רופא כללי ואחר כך לפי הצורך רופא אא"ג לשלול בעיה בבלוטות האלו ואם צריך לבקש בבית מרקחת ספריי מיוחד להרבת הלוע במקרים של קסרוסטומיה (יובש בפה). בהצלחה.

11/07/2006 | 13:23 | מאת: יונה

שלום רב, אבי בן 66, 7 חודשים לאחר שטף דם מאסיבי בגזע המוח והמוחון הקטן, עבר ניקוז והתקנת שאנט. לפני כיומיים חזר הביתה מאחר ולא קיבל אישור מקופ"ח להמשך שיקום, אבי צלול, משתף פעולה, מבין את מצבו, אך עדיין עם טרכאוסטומיה, פג (לא בולע), מתהלך מעט מאוד עם הליכון ובתמיכה. המעבר לבית קשה מאוד לו ולמשפחה אך אנו מאמינים שיש עוד פוטנציאל שיקומי, כרגע המאבק שלנו הוא עם קופ"ח על המשך שיקום יום במרכז שוהם הסמוך למקום מגורנו ובמקביל עם השהייה בבית נוכל גם לתרום לשיקומו.שאלותיי הן: 1.היכן וממי ניתן לקבל תמיכה נפשית/שיקומית בשבילו בבית (פסיכולוג שיקומי?) 2. האם מומלץ על רפואה אלטרנטיבית כמו שיאצו שיקבל בבית והאם זה יכול לגרום לנזק? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
16/07/2006 | 11:04 | מאת: דר' דניאל גוטליב

האתגר השיקומי לאחר מיצוי הזכויות מטעם הקופה המבטחת אכן נופל על כתפי המשפחה אבל זה לא בהכרח דבר שלילי שכן בשלב הזה מדובר בדרך כלל בדברים קטנים שאותם נכון לתרגל בתוך הבית ובקרב האשנים שיטפלו באדם המוגבל והמשך התעסקות במסגרת המלאכותית של מרכז לשיקום אינו תמיד תורם רבות למאמץ הזה. גשי לאתר שלנו וקראי שם את כל החומר בקשר לשיקום על כל הבטיו כדי לראות כיצד אתם יכולים להתקדם בכוחותיכם ואם יש עוד שאלו תפני אותן דרך הפורום. לפי התאור יש עוד הרבה עבודה. לגבי תמיכה נפשית - בנוסף לךחומר שתמצאי באתר (כולל ההתייחסות לתרופות נוגדות דיכאון) לאחורנה ניתנה הרצאה בעניין בנושא על ידי ד"ר חנן דוד בלוינשטיין בפורום של עמותת נאמן ואולי תרצי להתעניין בקשר לכך. את הקישורית לעמותה תמצאי במדור הקישוריות החיצוניות באתר שלנו. כל עו"ס, פסיכולוג אחות או רופא המבין בנושאים אלו מוכשר לעזור וגם לחברי העמותה שהם מחלימים או בני משפחות של יש מה לתרום. לגבי רפואה אלטרנטיבית - תמצאי כמה הערות במדור המתאים באתר שלנו אבל למעו האמת גם אם נכון שנזק לא יגרם משיאצו כדאי מאוד למדוד את היחס בין העלות לתועלת שבשימוש בטיפול כזה כמו בכל טיפול אחר. כלומר אם במקום ההוצאה על שיאצו אפשר להשיג עוד כמה טיפולי פיזיותפריה מפיזיותרפיסט או מרפאה בעיסוק המיומנים בשבץ וכדומה אז צריך לבדוק במה משקיעים... בהצלחה

09/07/2006 | 13:50 | מאת: יאיר

שלום רב כמעט כל מכה בעיקר בידיים יוצרת שטף דם שיורד תוך שלושה ארבעה ימים, זה כולל בדיקת דם משאירה שטף דם מהר מאוד, תודה על ההתיחסות

16/07/2006 | 10:56 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בהנחה שאתה לוקח מדללי דם כמו אספירין אפשר להתייחס לכך כתופעת לוואי אבל זה לא אומר שצריך להפסיק אותם וזה לשיקול דעתו של הרופא המטפל ביחד איתך האם להקטין את המינון , בהנחה שאינך לוקח מדללי דם או תרופה אחרת המפריעה לקרישה יש גם תופעות כאלו של רגישות יתרה בכלי הדם הקטנים של העור שאינן חמורות מבחינת משמעותן אבל בכל זאת כדאי להתייעץ עם רופא עור לגבי הצעדים שכדאי וניתן לנקוט. בהצלחה.

07/07/2006 | 11:37 | מאת: בטי

08/07/2006 | 21:50 | מאת: צוות האתר
03/07/2006 | 17:20 | מאת: מנסה להשתקם

לד"ר גוטליב שלום! אני בת 54 לפני כ-שנתיים לקיתי באירוע מוחי כתוצאה מתסחיף לאחר ניתוח חסימת מעיים. הארוע - במוחון הקטן עברתי שקום בבית לווינשטיין ( לדעתי השקום הופסק משום שלא היתה התקדמות בגלל ניתוח הבקע וחסימת המעיים נשאר בקע ענק שמונע ממני אף לעמוד אלא עם חגורה תומכת) בעזרת החגורה אני מצליחה להתהלך למרחקים קצרים - כמובן עם מעט גרירת רגל שמאלו ואילו כף היד היתה פחות פונקציונאלית - במיוחד בפעלות עדינות שבהם אני זקוקה לקורדינציה. לאחרונה אני מרגישה שחלה נסיגה בתפקוד הרגל והיד. אני חשה בקושי בגרירת הרגל ואילו היד כמעט אינה מתפקדת למרות שאת הזרוע אני מזיזה די בחופשיות הבעיה היא כף היד-אחיזה. כמו כן, יש לי קושי בדיבור למרות שהוא איטי לעומת טרום האירוע ,שהוא ברור לכל הדעות אולם קשה ומעייף אותי לדבר. מאז האירוע יש לי תחושה עקצוץ בצד הימני (הפגיעה היא בצד השמאלי - יותר)של הפנים ואני גורבת גרב אחת אף בשינה משום רגישות יתר לקור גם עכשיו בקיץ. עד היום אף אחד לא התייחס לבעיה זו . האם ניתן לטפל בה? האם ייתכן? מה עושים? ישנה אפשרות לחזור לפיזיוטרפיה? בתודה מראש על תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה
03/07/2006 | 23:56 | מאת: דר' דניאל גוטליב

המנגנון שבו ארע האירוע המוחי שלך כבר לא פעיל ולא כל כך ברור מדוע תתפתח החמרה במצבך שנתיים לאחר ארוע תסחיפי מוחי. יש מקום לבדיקה אצל נוירולוג שמכיר אותך מאז האירוע כדי לקבל חו"ד אוביקטיבית לגבי ההחמרה שאת מרגישה. אולי הבעיה קשורה להבטים אחרים של מצבך הרפואי המשפיעים על ההלקוי הקבוע שאת סובלת ממנו מאז האירוע? לגבי העיקצוץ בגפה יש אולי מקום לשקול טיפול בתרופות "אנטינוירלגיות" כמו טגרטול או אלטרול שמדכאות קצת את הרגישות העצבית לגרויים חיצוניים בהנחה שזו אכן נפגעה כתוצאה מהאירוע. שוב צריך להבדק אצל נוירולוג בשאלה זו. בהצלחה

02/07/2006 | 13:49 | מאת: ניהול

שלום לרופא , ביצעתי בדיקת MRI מוח בשל בעיית חוסר שיווי משקל מתמשך . תוצאות - סדרות TSET2 , FLAIR, DIFFUSSION ו- SET1 . קיים אות תקין של החומר האפור והלבן למעט מוקד בודד של אות פתולוגי תת קורטיקאלי משמאל שהינו בלתי ספציפי . חדרים וסולצי ברוחב תקין . אין הפרעה דיפוזית . האם ניתן לומר שהתוצאה תקינה ? האם הבעיה באות הפתלוגי יכולה להיות שייכת לבעיית חוסר שיווי משקל , לקושי שלי ללכת . בתודה מראש ניהול

לקריאה נוספת והעמקה
03/07/2006 | 23:50 | מאת: דר' דניאל גוטליב

התוצאנ לא ספציפית כפי שכתוב והמוקד לא מסביר בעיות שווי משקל. בהצלחה.