פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

שלום לד"ר ולכולם השאלה שלי היא בקשר למחקר של הזרקת תאי מוח מעוברים של חזיר לבן אדם שיש לו שיתוק (כל מיני דרגות של שיתוק) ששמעתי עלו די מזמן ומעניין אותי לשמוע מה קורה עם המחקר הזה אז אם מישהו יודע משהו בעינין אז בבקשה תשלחו לי תגובות ומידע שידוע לכם בתודה מראש א

המחקר של הזרקת תאים לאזורי מוח שניזוקו עקב שבץ או מחלה אחרת נמצא ממש בחיתוליו ואף על פי שלא חסרה על כך ספרות מקצועית, אותה נית למצוא באנמצעות מכונות החיפוש הרפואיות כמו medline לא הייתי ממליץ לאנשים לבנות ציפיות מעשיות בקשר לכך בעשור הקרוב, אם כי מי יודע..

מהו השם המדעי לתופעה בה נעלם הצד השמאלי מהמודעות למרות שהראיה בו תקינה? (קריאת חצאי שורות, חצי שעון, וכדומה?) אני יודע שזה אולי לא הפורום המתאים (האדם עליו מדובר אינו אחרי CVA) אבל לא מצאתי מקום קרוב יותר לנושא. איפה אני יכול למצוא חומר על הבעיה ודרכים להתמודד איתה?

דווקא כן הפורום המתאים..התופעה נקראית הזנחת צד כשהיא פוגעת במרחב החיצוני לנו ואנוסוגנוזיה (חוסר מודעות בלטינית) כשהיא פוגעת במרחב הנימי שלנו, באנגלית הזנחת צד היא neglect אני מאמין שתמצא תשובות לחלק משאלותיך באתר שלנו www.pnaivebriut.com במדורים המתייחסחים לרפוי בעיסוק ושם בקישורית להפרעות בתפיסה המרחבית וגם באזורים אחרים של האתר וכמו כן תוכל להגיע למידע נוסף דרך הקישוריות החיצוניות שלו. בהצלחה.

תודה רבה, עזרת לי מאוד.

עברתי לפני כחמש שנים ארוע TIA שלא אותיר בי כל נזק (נעשה אז CT מח שהיה תקין לחלוטין).בבדיקה נאורולוגית שעשיתי לפני מספר שבועות נימצאו רפלקסים ערים מאד בידיים רגליים וסנטר וכדי לשלול תהליכים שונים במח נשלחתי לבצע MRI מח.להלן תוצאותיו "הרחבה קלה של חדרי המח וחלליו,סמטרית,ללא סימני סימני לחץ או סטיית קו האמצע. הבלטת מה של החללים ע"ש וירקו -רובין במיוחד פריונטריקולרית-אחורית. מוקדי אות אבנורמלים זעירים היפראנטנטים (ב-FLAIR/T2) בחומר הלבן העמוק והפריונטריקולרי-שאינם ספציפיים. ללא האדרה פתולוגית. שאר המח ללא ממצא מיוחד. מעבר קרניו-צרביקלי שמור" האם הבדיקה תקינה? האם יש בה משהו חריג שמחייב ברור נוסף?

שכחת לציין את גילך אך בכל מיקרה נראה שהבדיקה תקינה עד כמה שניתן לענות על שאלות כאלו בפורום כזה..בהצלחה

אושפזתי בבי"ח ליממה לאחר שהתעורר חשד לארוע מוחי בגלל תלונה על חוסר תחושה בצד שמאל בגופי. כשהגעתי לבי"ח נימצא בבדיקה המיפרזיס משמאל.מה זה? אציין שתוך זמן קצר נעלם חוסר התחושה ו-CT מוח היה תקין לחלוטין.האם הארוע יכול להחשב כ-CVA?

אינני רופא ולכן לא אתן יעוץ. יחד עם זאת אפנה אותך לכתבה בנושא ומשם תבין. http://doctors.msn.co.il/news/1192/

כתבה נוספת http://doctors.msn.co.il/article-view/207/

אי וודאות שלום לך דוקטור זה עתה יצאתי מבית החולים, כאשר אחי שוהה שם על איבוד כושר הדיבור. הוא קם בבוקר כרגיל וכאשר ניסה לדבר הוא הוציא מפיו מילים לא ברורות. ב ct ראש לא נמצא דם, אך הבחנתי במילה אבססט. אני חייב לציין כי כושר הביטוי שלו השתפר יחסית, אך הוא לא מצליח לבטא מילים המצריכות את תנועת הלשון, כגון: מילים עם אותיות גימל, דלת, למד וכו. יש גם לציין כי הוא לא סובל מתרדמת של העצבים בלשון, ודגימות הדם שלו טובות. אנא עזור לי לנטרל את אי הוודאות ע"י זיהוי הבעיה וטיפולה. תודה מראש אריק ס

ראשית טוב שהוא בביתחולים ובידיים מקצועיות. איני בטוח אך אם הכוונה בציטות שלך היא למונח "אבצסס" הרי שפירושו תהליך דלקתי זיהומי שמוגבל מבחינת מיקומו אך בכל זאת נחשב למצב מסוכן ורציני המחייב לעיתים קרובות אף ניתוח ובוודאי טיפול אנטיביוטי. אם תמסור בהמשך פרטים נוספים אפשר יהיה להמשיך להדריך אותך. ההפרעה הקלינית ממנה סובל אחיך כתוצאה מהתהליך המוחי נקראית אפזיה מוטורית ופירושה שהאזור האחראי על היכולת לבנות היגויים, מילים ומשפטים, הנמצא בדרך כלל בצד שמאל של המוח בחלקו הקדמי נפגע ובמידה ויווצר שם נזק בלתי הפיך יהיה צורך "לאמן" מחדש את הכישורים האלו באמצעות טכניקות של רפוי בדבור. בהצלחה.

יוחנן, אני מקווה שהסיפור שלך לא יסתיים כמו אצלי. לאבי (בן 75) היו אותם תסמינים בערך. זה קרה לפני יותר מחודש ואף שאלתי שאלה בפורום. הוא שוחרר מביה"ח עם טיפול תרופתי. לאחר כמה שבועות הוא קם בבוקר ללא יכולת דיבור (אפזיה) ובמשך כ-5 ימים שותק כמעט כליל בצדו הימני ללא יכולת הליכה, בליעה, דיבור, כתיבה, ושליטה בצרכים. אבי מבין הכל ומודע למצבו. אנו מתקשרים איתו בשאלות של כן/לא. כעת הוא בתהליך שיקום בבי"ח שיקומי, כלוא בתוך גופו. בשיחה שערכתי איתו לאחר הארוע הבנתי שהוא הפסיק מיוזמתו את בליעת הגלולות (אספרין) בגלל בעיות אולקוס וחוסר מודעות להשלכות !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כנראה שזה היה הטריגר שדרדר את משפחתנו למצב הנוכחי. כמו כן ערכתי כמה בדיקות (לא רשמיות) והתברר לי שרק בבי"ח תל-השומר נעשה טיפול אקטיבי בארוע בשעות הראשונות. יתכן ואילו אבי היה מגיע לביה"ח הזה, מצבו לא היה מתדרדר.

לסבתא שלי היה אבססט מס' פעמים, והיא נותחה כל פעם. אחרי תקופה מסויימת, זה היה חוזר. אחרי הפעם האחרונה זה חזר אחרי שבוע.היא לא מעוניינת להכנס שוב לניתוח כי היא מפחדת מההרדמה ומשיתוק של הרגליים שעלול להיות. השאלה שלי היא האם ללחוץ עליה ללכת לניתוח שוב או שהיא יכולה להשאר במצב הזה בינתיים עד שממש יפריע לה והיא תחליט ללכת בעצמה? והאם יש לזה פתרונות טבעיים? (הומאופתיה, דיאטה מיוחדת וכדומה?)

אני מחפשת מידע ופורום שעוסק בהפרעות תנועה ובמחלה שניקראת TEMBLOR TREMUS (אני מקווה שרשמתי נכון) לא הצלחתי למצוא חומר בנושא. תודה גלי

לא נראה לי שרשמת נכון, אולי תתארי את הבעיה ואזהה את השם? בכל מיקרה תגשי למדור הקישורים החיצוניים באתר שלנו ותמצאי שם מספר קישורים לאתרים העוסקים בכל טווח הבעיות הנוירולוגיות. בהצלחה. www.pnaivebriut.com

איך ניקרא ארוע מוחי חולף (להבדיל מ-CVA) וקצת מסמנים אותו בקיצור

TIA קיצור ל TRANSIENT ISCHEMIC ATTACK ובהגדרה הסימנים צריכים לעבור תוך 24 שעות. ישנו מצב ביניים הנקרא RIND קצור לנזק אסכמי חולף שבו הסימנים חולפים תוך שבוע והוא נחשב כבר בעצם לאירוע מוחי "קל".

שלום, אני מעוניינת במידע או באתרים שיש בהם מידע על תופעות לוואי של כדורים נגד דיכאון בהקשר של מחלות ניווניות - פרקינסוניזם. כמו כן אבקש מידע או אתרים שיש בהם מידע על תופעות הלוואי הפיזיולוגיות של הדיכאון.תודה מראש.

תתחילי באתר שלנו www.pnaivebriut.com ותמשיכי ממנו לאתרים החיצןניים שהקישרוים אליהם נמצאים בתוכו. בהצלחה.

שלום, ברצוני לשאול שאלה על אימי, אימי היא אישה בת 62 לפני כ- 5 שנים היא אובחנה כחולת פיברומיילגייה וכחולת IBF ( המעי הרגיז ) היה לה כאבים בכל הגוף ועצירות ושלשולים וכאבי בטן בלתי פוסקים. היא טופלה בכדורים אנטי דיכאוניים כי בעקבות המחלה היא נכנסה לדיכאון קשה, הכדורים הם : קלונקס, פבוקסיל, סרוקסט, פריזמה, אלטרול. וכרגע היא משתמשת ברמרון, ברצוני לציין שהיא לקחה כל כדור לתקופה של חצי שנה , את האלטרול היא העלתה עד 100 מ"ג וכן לפעמים היא שכחה לקחת כדור ביום (היא שיחקה עם הכדורים) . בשנה האחרונה אני הבחנתי שהליכתה של אימי משונה – היא הולכת קצת מכופף יש ימין ורגל ימין קצת פחות פעילות מאלו של צד שמאל, כשמעירים לה היא מצליחה להתיישר אבל אחרי כמה זמן היא שוב מביטה לרצפה, היא טוענת שהיא מפחדת ליפול כשהיא הולכת לכן היא מסתכלת שאין מכשולים ברצפה. כמו כן יש לה יובש בגרון ובלשון ולפעמים היא משתעלת אך זה כבר קיים הרבה שנים. הראומטולוג טוען שתופעות אלה יכולות לנבוע גם ממחלת הפיברומיילגייה כגון כאבים בצאוור, קושי בלהניע את הראש, כאבים בזרועות, בידיים , שריפה בגוף וכדומה. אימי טוענת שקשה לה ללעוס אוכל וקשה לה לבצע פעולות פשוטות כמו פתיחה וסגירה של כפות הידיים, יש לה הרגשת שריפה באיזור הקיבה, היא רוצה לבצע פעולות מהר בגלל עצבים, היא טוענת שבצד שמאל בראש יש לה תחושה של תפוס. לקחתי אותה לפסיכיאטר והוא טוען שיכול להיות שיש לה פרקינסוניזם, ולקחתי אותה לנוירולוג אך הוא לא נתן תשובה חד משמעית לגבי מצבה. השאלות שלי הן כאלה : א. האם יש לה פרקינסוניזם ? ומה הבדל בין זה לבין מחלת פרקינסון ? ב. האם יתכן שהכדורים גרמו למצבה או הדיכאון ? ואיך אפשר לאבחן את מצבה (לעשות אבחנה בין פרקינסוניזם לפרקינסון) והאם רמרון הוא כדור שגורם לפרקינסוניזם ? אני אשמח לקבל שם של פסיכיאטר או נוירולוג או רופא כל שהוא המתמחה בתחום זה כי מצבה של המשפחה מבולבל ואולי אימי צריכה לקבל עוד כדורים לעכב מחלה נוירולוגית שאולי יש לה . נ.ב. בדיקות הדם הכימיות תקינות כולל B12, B1 וכל הבדיקות של הראומטולוג תקינות , אימי עשתה גם בדיקת קונוסקופיה שיצאה תקינה . תודה רבה לכם מראש.

פרקינסוניזם הוא מצב הדומה מבחינה קלינית למחלת פרקינסון: איטיות ונוקשות בתנועות, הפרעה בשווי משקל, הליכה בצעדים קטנים, קושי בקימה מכיסא, חוסר הבעה בפנים ועוד..אולם באופן טיפוסי אין בו את הרעד שיש במחלת פרקינסון. עוד הבדל חשוב הוא שבמצב זה התגובה לתרופות נגד פרקינסון חסרה משום שמנגנון הבעיה שונה והתרופות אינן יכולות לעזור. תרופות מסוג הלידול השייכות לקבוצת התרופות האנטיפסיכוטיות גורמות לפרקינסוניזם כתופעת לוואי בלתי רצוייה. רמרון השייך לתרופות האנטידכאוניות אינו גורם בדרך כלל לבעיה כזו. לגבי שמות של נוירולוגים אינני ממליץ כאן אולם עליך לנסות לאתר נוירולוג שתחום עיסוקו העקרי בגיל המבוגר (באופן כללי כולנו עוסקים בכך אבל חלקנו מתרכזים בזה). בהצלחה.

שלום אמי אובחנה לאחרונה כחולת פרקינסוניזם. היא גם לאחר אירוע מוחי. כיום 4 הגפיים שלה חלשות, הידיים נוקשות (ריגידיות), איטיות בתנועה, הפרעות בשיווי משקל (מתהלכת בקושי עם הליכון ועם עזרה צמודה של מטפלת), נמצאת בדיכאון, תנועות איטיות ומוגבלות. היא התחילה לפני כשבועיים בהמלצת הרופא בכדור "דופיקר". כמו כן היא מטופלת בכדור "לוסטרל" נגד דיכאון בהמלצת פסיכיאטר- מזה חודשיים. היה שיפור בהתחלה ושוב חזר המצב הדכאוני. ברצוני לדעת כעבור כמה זמן אפשר לצפות שיפור כלשהו בעיקבות כדור הדופיקר, וכמו כן האם יש פיסיותרפיה ספציפית למחלת הפרקינסוניזם? תודה על תשומת הלב בת

שלום רב בבדיקת MRI נמצא ממצא של סקלרוסיס די בולט באיזור הפרוטוברנצה העורפית הפנימית מעל ה- TORCULA HEROFILI מצב אנטומי למיתאם עם CT בחלונות העצם מה פירוש הפיענוח ?? אודה לתשובתך המהירה

לצערי אינך מצטטת כל כך נכון כי חלק גדול מהמושגים לא ברורים אבל באופן כללי זה נשמע כאילו הכוונה לממצא בחלון העצם שפירושו משהו בעצם הגלגולת ולא במוח עצמו ובתור שכזה לא נראה במיוחד מדאיג.

אבי 55, קיבל ארוע מוחי ראשון לפני כ-5 שנים, שמאז נשאר עם חולשה רצינית ברגל שמאל ועם יד שמאלית בכלל לא מתפקד(זה אחרי שעבר 4 חודשים של פיזאוטרפיה), כל שאר הבעיות השתקמו מעט(זיכרון, מתמטיקה). לפני כחודש עבר עוד ארוע שבו נפגעה שדה הריאה בעין ימינית ולאחרונה הוא טוען שבקושי רואה כלל. בשבוע האחרון סמתי לב שהזיכרון שלו ניהיה ממש גרוע הוא לא זוכר מה הוא אכל לפני רגע, ובכלל הוא פתאום לא קולט הרבה דברים, חוזר על עצמו, מתבלבל - חששתי אולי קיבל עוד ארוע קטן מאז. הוא בנוסף בעניי בדיקאון קליני, לא מוכן להכשיב לשום עצה או עידד לעשיית ספורט כלשהו, טוען- שספורט רק יעשה לו שרירים ולא יחזיר לו את הבריאות. הוא איבד תקווה לגמרי, מדבר כל הזמן על מוות כמו-"נו מתי אתם קוברים אותי?". כמו כן הוא ממלמל ובוכה יותר ויותר. אנו גרים בקומה 5 בלי מעלית, אז לפני הארוע השני היה יוצא החוצא פעם בשבוע, עכשיו בגלל הריאה בכלל לא, ישן רוב היום. אני היום בת 25, כבר 5 שנים מנסה להפוך את האולם בשבילו,עכשיו אנו עושים בדיקות של הלב וכל מה שקשור כדי למנוע עוד ארוע... הוא גם לא מוכן בשום אופן ללכת לפסיכולוג, הוא יושב כל היום סגור בארבע קירות לבדו. האם אפשר עדיין לשפר תפקוד הפיזי שלו, אולי מכון כושר מיוחד לאנשים כמוהו, צעירים? האם אפשר איכשהו לשפר את הנזק של הריאה(עבר רק חודש)? איך אפשר להעסיק אותו-רק כדי להחזיר לו קצת תקווה, את היעוד שלו בחיים האלו? איך אפשר להוציא אותו מהדיקאון - פסיכיאטר - האם תרופות נגד דיקאון, זה מה שנשאר לא בחיים?

התשובה לכל שאלותיך היא שצריך לנסות ושאסור לותר, אבל כדי להיות יותר ספציפי אין בררה אלא לבדוק אותו ולנסות ליישם את כל משידוע לנו במקרה האישי של אביך. למשל הנושא של הדיכאון, אין כל סיבה שהשאלה שלך תישאל כי יש לנו היום עשר ויותר תרופות אפשריות ואם אחת לא מתאימה בגלל תופעות לוואי או סיבה אחרת אז עוברים מיד לשנייה, כך שכל משצריך הוא לדאוג שיתחיל לנסות את התרופות האנטידכאוניות המתאימות. לגבי הטיפולים השיקומיים אין בררה אלא לבדוק אותו כדי לנסות להבין איזה המלצות ספציפיות אפשר לתת, מדובר בנזק מוחי דו צדדי וזה מסבך את נושא ההערכה של הנזק כי לפעמים הנזק הדו צדדי קשה יותר מאשר הכפלה של נזק חד צדדי אולם בשום פנים ואופן אסור להתיאש ותמיד אפשר לשפר ולו במקצת את אכות החיים של אדם במצב כזה. היכן אתם גרים? אולי אפשר לייעץ לכם על מקום מתאים בקרבת מקום מגוריכם. בהצלחה.

תודה לך על היחס, כרגע אני מנסה לבדוק אפשרות של אשפוז יום בתל השומר למשך כמה חודשים, הלוואי וזה יצליח, אך שום דבר לא בטוח, אני זוכרת שפעם אמרו לי שאין מקום לחולים כמוהו, שהם מלאים בחולים שרק הרגע קיבלו שבץ... אנו גרים בדירה קנוייה בדרך הטייסים בדרום ת"א, בקומה4 בלי מעלית, כבר מזמן חשבתי על לעבור לדירה שכורה על הקרקה אבל הכל נורה יקר - אולי מגיעים לו איזשהן הטבות?.. תודה

שלום ד"ר גוטליב, אמי בת ה- 55, אובחנה בשבוע שעבר כסובלת מ- Normal Pressure Hydrocephalus. ביום ה' הקרוב יש לנו תור לניורוכירורג. כאשר היא אובחנה ע"י C.T. ונוירולוגית, היא שאלה מה פירוש הדבר וכיצד מטפלים במחלה. הרופאה אמרה כי אינה מבינה בזה יותר מדי וכי עד כמה שידוע לה, הטיפול נעשה בכדורים הורמונליים. התחלתי לקרוא מעט על המחלה באינטרנט ולא עלה שום אזכור לכדורים, אלא רק להליך כירורגי בו משתילים צינורית עם וסת אשר יוכל לשלוט בזרימת ה- CSF לתאי המוח. מה תוכל לספר לי על המחלה? תעודד אותי קצת... תודה מראש, א.

מדובר בגדילה של מערכת החללים הפנימיים הקיימים במוח ומכילים את נוזל המוח שעוטף אותו גם מבחוץ ונועד בין היתר להגן עליו מפני זעזועים פיזיים (בלעדיו כל מכה קלה בראש הייתה מורגשת כחבטה חזקה). כתוצאה מגדילת החללים האלו נוצר לחץ על רקמת המוח שמסביבם ומתחילות להופיע באופן הדרגתי תופעות קליניות כגון הפרעות בהליכה, קושי בשליטה על השלפוחית וירידה קוגניטבית. האבחנה אינה פשוטה משום שבגיל המבוגר קיימת הרחבה של חללי המוח משנית להצטמקות המוח "בהתאם לגיל" וזהו תפקידו של הנוירורדיולוג לוודא שצלום המוח אכן מצביע על הרחבת חדרים ולא "סתם" אטרופיה מוחית "שקשורה לגיל". לאחר מכן ניתן לבצע , בדרך כלל במסגרת מחלקה נוירוכירוגית בדיקות נוספות שתאשרנה את התועלת הצפוייה מהתקנה קבועה של וסת לניקוז, לפני שמבצעים את הניתוח הדפיניטיבי שכמו כל ניתוח יש בו סכנה מסוימת. לצערנו גם לאחר שכל הצעדים נעשו על מנת למנוע פעולות מיותרות ההצלחה הטיפולית של התקנת וסת אינה מלאה ובחלק מהמיקרים היא מתבטאת רק בעצירת התהליך ולא בחזרה למצב הקודם ובחלק מהמיקרים אף לא בזה. לסכום: זהו מצב די מסובך לאבחון וטיפול ולגיטמי לקבל חוות דעת נוספת לפני שמבצעים פעולות דפיניויטיביות. בהצלחה.

שלום, האם זהו מצב הפיך לאחר תאונת דרכים אצל אנשים מבוגרים (גיל 66)? תודה

שלום, אמי (79) עשתה CT של המוח ולהלן התוצאות: "אטרופיה צלברלית ואטרופיה מוחית היקפית ומרכזית עם הרחבה של חדרי המוח, ציסטרנות וחריצים. ללא עדות לדמם, אוטם, בצקת או אפקט מסה. ללא האדרה פתולוגית או ממצא פוקלי לאחר הזרקת חומר ניגוד. הסתיידות בגרעינים בזלים. סיכום: אטרופיה מוחית." האם זה אלצהיימר? מה הטיפול? תודה

שלום לאחרונה הועלה חשש לגביי כי אני חולה אפילפסיה, לאחר שדיווחתי כי התעוררתי פעמיים על הריצפה, עם כאב ראש ושתן במכנס. אני בן 22. איש לא היה עד לאירועים. 1. הנוירולוג בביה"ח ביקש ממני להרים את שתי הידיים, והרגליים, ליגוע עם האצבעות באף, בדק את קשב הראייה שלי וכדו' - למה בדיוק? מה בדיוק בדיקות אילו בודקות? לפי דבריו הבדיקות הללו יצאו תקינות, מה שאומר שסביר להניח שאין מדובר באפי', וליתר ביטחון שלח אותי לCT וEEG. האם בדיקות אילו שוללות ב- 100% את קיום המחלה. אודה לך על תשובתך, ואם תוכל להפנות אותי למקורות מידע נרחבים ומפורטים על הבדיקות הללו. תודה,

כבר התייחסנו לשאלות כאלו בעבר אף על פי שזה לא בדיוק הפורום לכך. הבדיקות המתוארות על ידיך הן בדיקות נוירולוגיות רגילות שבודקות תקינות מסלולים עצביים שונים בתוך מערכת העצבים. בדיקות הCT והEEG יעזרו לאתר בעיה אבל לא ישללו אותה באופן אבסולוטי ויהיה צורך להמשך מעקב. מידע נוסף באתר האגודה הישראלית לאפילפסיה אי"ל. בהצלחה

אבי בן 75 לקה בארוע בצדו הימני. במהלך אישפוזו הורע מצבו כך שביום הראשון לאחר הארוע יכול היה להתהלך עם קצת עזרה ואף לכתוב מעט בידו הימנית. לאחר שלשה ימים הוא אינו יכול ללכת כלל ולא להזיז את ידו הימנית כלל. האם ההרעה תמשיך? תיסוג? האם אלו סימפטומים מוכרים. תודה.

כן, לצערנו מקרים רבים של אירוע מוחי אינם מסתיימים בהסתמנות ההתחלתית אלא ממשיכים להתקדם גם לאחר ההגעה לבי"ח. כמו כ אירוע ראשון אינו מונע אירוע חוזר ומטרת הטיפול הרפואי היא על כן לצמצמם עד כמה שניתן את השפעת גורמי הסכון כמו לחץ דם בלתי מאוזן או פרפור פרוזדורים. בהצלחה.

תודה. יתכן שההרעה נובעת מבצקת במקום הפגוע ובקרוב (כשתחלים הבצקת) יחזור המצב ההתחלתי כמו ביום הראשון לאחר הארוע. האם אני סתם נאחז בתקוות שוא???

שלום, אבא שלי בן 77 לקה באירוע מוחי לפני כשנה הבנו מהרופאים כי מדובר באוטם גדול במוח מאז ועד היום אין שינוי קל אפילו במצבו הוא משותק לחלוטין בכל הצד השמאלי . לאחרונה הוא טופל ע"י חשמל בכף היד דבר הגורם לאצבעות ידיו לזוז אך כמובן זו לא תגובה רציונלית . שאלתי היא האם טיפול חשמלי באיזור הראש יכול לגרות תאי מוח ולהצליח לשנות במידה את מצב השיתוק ?

מצטער אבל לא.

שלום רב אבא (55)עבר ארוע מוחי לפני כחצי שנה ,הארוע נבע מדימום מוחי כתוצאה מלחץ דם גבוה מאוד כתוצאה מהארוע אבא נפגע בתנועה ,בעיקר מוגבלות ברגל שמאל, וכמו כן בזכרון לטווח קצר (הוא מאוד מבולבל ולפעמים הוא לא זוכר דברים שבוצעו בטווח של דקות) כמו כן אבא נמצא בדיכאון מאז המקרה ומאוד קשה לו להשלים ולהתמודד עם המצב (הוא היה מאוד פעיל לפני המקרה והיה רגיל לעבוד סביב לשעון) ישנה תופעה, שלדעתי קשורה לדכאון,שבשעות הערב הוא נהפך להיות מאוד עצבני ומאוד אנטי ולא מוכן לשתף פעולה עם אף אחד ,כמו התקף כזה שלוקח לו הרבה זמן לחלוף עד שהוא נרגע וזה בלתי נשלט . כיום אבא נמצא בטיפול פיזוטרפי וכן לוקח כדורים להורדת לחץ הדם שאלתי היא מה אופן הטיפול הנדרש ע"מ לפתור את בעיית הדיכאון וההתקפים והאם בהכרח הפתרון הוא בנטילת כדורים לאור העובדה שאבא לוקח הרבה כדורים (יל"ד).

הפתרון לדיכאון אחר אירוע מוחי, תופעה שכיחה הפוגעת כמעט במחצית המחלימים, בהחלט כולל נטילת תרופות משום שהתועלת בהן רבה יחסית מהנזק שעלול להגרם מתופעות לוואי (ואין כמעט תרופה בלי תופעות לוואי). במילים אחרות המחיר כדאי. אבל גם ליחס התומך והמבין ולהפעלה אינטלגינטית שתהיה בהתאם ליכולתו של המחלים, לא יותר מדי ולא פחות מדי יש תפקיד חשוב בהחלמה מדיכאון כזה ולשם כך אני מזמין אותך לדפדף בדפים השונים של האתר שלנו www.pnaivebriut.com וללמוד יותר על שבץ, על הסתמנויותיו ועל דיכאון אחרי שבץ וגם לנצל את מגוון המשחקים והתרגילים שבו. בהצלחה.

שלום! רציתי לדעת האם ארוע מוחי יכול להיגרם על רקע סרטני, אם כן כיצד זה קורה?

סרטן אינו גורם לאירוע מוחי במובן הצר של המונח הזה (שבץ מוח או CVA ) אולם מחלה סרטנית יכולה לפרוץ במוח (כסרטן ראשוני של המוח או כפיזור של סרטן באבר אחר של הגוף) ולהסתמן בדומה לאירוע מוחי אם כי באופן טיפוסי ההסתמנות הדרגתית יותר. כמו כן מצבים מתקדמים של סרטן מסוגלים לפעמים לגרום במנגנונים שונים ליתר צמיגות של הדם שמגדיל את הסכון ליצירת קרישים ואז גודלת גם הסכנה לשבץ מוח.

לפני כחצי שנה עברתי ניתוח פתוח לתיקון בקע מפשעתי עם רשת. כיום עדין יש לי כאב תמידי (כעיין מתיחה מכאיבה באיזור) שמתגבר עם מאמץ או ישיבה ממושכת. המנתח מציע לחכות חצי שנה נוספת. האם יש לך הצעה שתעזור בפיתרון הבעיה? האם ידוע לך על מקרים דומים שניפתרו בדרך זו או אחרת? תודה

מצטער טעות בפורום...

האם שכיח ששני התקפי אפילפסיה התקיימו אצל בן 20 , בהפרש של שבועיים- אם לפני כן חווה רק אתקף אחד בכיתה י"ב _(שלושתם מתוך שינה)? האם ידוע לך מהוא אופן הטיפול בחולי אפילפסיה בצה"ל? תודה

אין כאן שאלה של שכיחות מאחר ואם הנך סובל מהבעיה ואינך מטופל כהלכה אפשרי שתחווה מספר התקפים ואת זה צריך כמובן לנסות למנוע על ידי ייעוץ עם נוירולוג וטיפול תרופתי מתאים. בנוסף לטיפול התרופתי חשוב להמנע ממצבים החושפים אותך לסכון מוגבר להתקף אפילפטי כמו צום או שתיית אלכוהול. יותר מידע תוכל לקבל באתר האגודה הישראלית לאפליפסיה "איל". בהצלחה.

שלום רב. איפה מוצג באתר של "פנאי ובריאות" או בכל אתר מומלץ אחר, מידע על הזנחת צד והטיפול הפיזיותרפי שלה. תודה רבה ויום טוב. יואב ואילית, סטודנטים לפיזיותרפיה, אונ' חיפה.

במדור שיקום בתת מדור רפוי בעיסוק ראו בקישורית ל"הפרעות תפיסה מרחבית" וכן באזורים אחרים של האתר www.pnaivebriut.com אם תיכנסו לגוגל ותחפשו תחת unilateral neglect תמצאו הרבה דפים מעניינים , למשל http://www.undergrad.ahs.uwaterloo.ca/~sl2mcint/attention.htm בהצלחה

שלום לך דוקטור יקר ראשית תודה רבה על תשובתך המפורטת. מכיוון שלאימי יש כיב קיבה וכן אסמה מצאתי שהתרופה המתאימה מאלה שהצעת היא טגרטול. (להזכירך מדובר באירוע מוחי בצד שמאל מלוווה בכאבים חזקים כל יום) אמרתי לרופאת המשפחה שאלגלוזין לא עוזר לכאבים ושאלתי אותה על הטגרטול. הרופאה אמרה שזה לא מתאים (לא ברור לי למה) ואמרה שניתן לאמא סמים (התכוונה כנראה למשככי כאבים חזקים יותר) . אמא מאד צלולה ועירנית וחבל שתקח תרופות שיגרמו לה לנמנום ואולי אפילו לבילבול. נראה לי שאכן עלי לפנות למומחה. שאלתי- איך מגיעים לרופא שמומחיותו טיפול בכאבים שנובעים מאירוע מוחי. שוב תודה על עזרתך. שולה

אפשר לפנות לנוירולג או לרופא במרפאת כאב. בהצלחה.

לאחרונה סבלתי מסחרחרות בשכיבה לכמה רגעים וזה עבר וגם בקימה לכמה רגעים.היום הופיעה בליטה מאחורי הראש כלומר בין הצוואר לגולגולת.האם זו לימפה?מדוע זה נפוח וכואב?מה לעשות?????????

זה לא בדיוק הפורום המתאים לשאלתך ונשמע שאת אדם צעיר כך שסחרחורת בגילך אינה צריכה להעלות שאלה של אירוע מוחי. מכל מקום סחרחורת תנוחתית כמתוארת על ידך יכולה לנבוע מבעייה באזנים או מבעייה של לחץ דם נמוך ומיעוט שתייה. לגבי השאלה על בלוטה אין אפשרות להתייחס אליה אלא צריך להיבדק על ידי רופא המשפחה. בהצלחה.

שלום דוקטור אמי עברה אירוע מוחי לפני שנה בצד שמאל. האירוע קשה והיא הולכת בעזרת הליכון מעט מאד. הבעייה שיש לה כאבים חזקים כל יום לסרוגין. נאמר לה שיש שיתוק שבא עם כאבים ואין מה לעשות מלבד תרופות-שלצערי לא עוזרות. היא מקבלת 4 פעמים ביום אופטלגין ו2 פעמים ביום אלגוליזין. שאלתי- מה פרוש שיתוק שבא עם כאבים, מניין נובעים הכאבים.? ובעיקר- האם יש תרופות אחרות שעשויות להקל עליה? כאביה כל כך חזקים שהיא מבקשת למות. את הטיפול קיבלה מרופא משפחה. האם יש צורך ללכת לרופא מומחה? האם תוכל להמליץ על אדם שמומחיותו כאבים? תודה מראש על עזרתך שולה.

לעיתים רחוקות מלווה השיתוק בחצי הגוף (המיפלגיה) בכאבים המאופיינים בכך שהם מתעוררים עקב כל מגע, אפילו שיטחי וגם בלעדיו, ואנו קוראים להם "כאבים מרכזיים" משום שמקורם בבעיה מוחית. הטיפול בהם מבוסס על תרופות מסוג התרופות האנטיאפליפטיות כמו טגרטול והאנטידכאוניות כמו אלתרול ויש הנותנים גם תרופות ממשפחת המורפיום. אולם חשוב לזכור שבדרך כלל כאבים בחצי הגוף בחולה משותק מקורם בבעיות ראומטיות הקשורות לחוסר התנועה ההופך את המפרקים לרגישים וכואבים והטיפול אז מבוסס על תרופות פשוטות יותר מקבוצת נוגדי הדלקת כמו הוולטרן על גבי מינון מלא של תרופות כמו אקמול ואופטלגין. זה על קצה המזלג. וכן, הייתי ממליץ שתבדק על ידי מומחה שייעץ לרופא המשפחה כיצד לנהל את הטיפול בכאב הכרוני. בהצלחה.

שלום האם רמת אנזימים גבוהה בדם משפיע על היתכנות לשבץ?

אינני יודע לאיזה אנזימים הכוונה ואינני מכיר אנזימים שרמה גבוהה שלהם מעלה חשד לסכון לשבץ.

שלום רב ראשית כל, תודה על תשובתך. בנוסף הייתי מעוניין לדעת מה אחוזי ההצלחה באבחון אפי' ע"י הבדיקות השונות והאם ייתכן שהן מעוותות בגלל גורם כלשהו. אם כן מה משפיע על תוצאות הבדיקה? מהוא טווח הזמן שעד אליו ניתן לאתר את שאריות ההתקף בבדיקות MRI CT, EEG, וכו'. האם נוירולוג יכול לקבוע האם מדובר באפי' או לא? שוב,המון תודה.

לא ניתן לדבר על אחוזי הצלחה לאיתור אפילפסיה בבדיקות הדמייה משום שאפילפסיה אינה "נצפית" אלא מתרחשת ברמת הפעילות החשמלית במוח. כמו כן מרגע שהסתיים התקף לא נותרים "שאריות". משכן נית להגיד ברמה סטיסטית הוא שהסכוי "לגלות" פעילות אפילפטית "שקטה" במוח (שאינה מתבטאת באופן קליני) גדל ככל שחוזרים על בדיקות האא"ג (דבר שכמובן לא ניתן לעשותו ללא הגבלה) ולאחר שלוש בדיקות כאלו יש לנו סכוי של כשבעים אחוז (אבל לא יותר) לשלול אפילפסיה אם כולן היו תקינות.בהצלחה.

שלום רב! אנו סטודנטים לפיזיותרפיה מאוניברסיטת חיפה והיינו רוצים לדעת איפה אפשר להשיג חומר הקשור לNEGLECT. העבודה הספציפית שלנו מתמקדת על שבץ ב-LEFT HEMISPHERE תודה רבה. יואב ואילית

תתחילו באתר שלנו www.pnaivebriut.com ןתקראו שם בפרקים הקשורים לשבץ מוחי על הזנחת צד וחוסר מודעות ללקוי (הבעיה בנגלקט קיימת הן המרחב הפנימי שלנו ואז קוראים לזה חוסר מודעות ללקוי או אנוסוגנוזיה והן הרמחב החיצוני ואז קוראים לזה הזנחת צד או נגלקט) ואחר כך התשמשו בקישוריות החיצוניות של האתר כדי להגיע לאתרים באנגלית בהם תוכלו להרחיב על הנושא. אם אתם מעדיפים ספרות כתובה אז חפשו את ספרו של פרופ' קנט היילמן clinical neuropsychology by Heilman למוד נעים

שלום רב לאחרונה הועלה החשש כי בני בן ה- 20 לוקה באפילפסיה, זאת לאחר שהתעורר על הרצפה, ספוגבשתן של עצמו עםם כאבי שרירים ברגליים וקצת בידיים. ברשותך אשאל מס' שאלות, ולמרות מספרן הרב, אודה לך אם תואיל לענות על כולן: 1 . האם זה בכלל נפוץ שאדם בגיל בני יחלה פתאום באפי', למרות שאין לו עבר נוירולוגי (יש לנו מיגרנה במשפחה)? .2 נאמר לנו כי ניתן לקבוע על פי בדיקה כלשהי (סריקת מוח -+) האם בננו עבר התקף אפילפטי.על איזו בדיקה בדיוק מדובר, ותוך כמה זמן מרגע ההתקף ניתן לראות את שאריותיה במוח? נניח שהבדיקה נעשתה שבוע מההתקף - האם עדיין ניתן לאתר זאת? .3 האם תוצאות הבדיקה נכונות ב100%, אם לא מהי מידת נכונותה? 4.האםיש לסיגריות השפעה כלשהי על הפעילות החשמלית-מוחית? מה משפעי עליה? ומה עשוי להשפיע על נכונות הבדיקה? . 5 . כמה זמן אמורים השרירים שלו לכאוב לאחר ההתקף? האם הם תמיד חייבים לכאוב? אילו שריריםכואבים בד"כ? מה אופי הכאב? .6האם ישנו כיום טיפול מוחלט או עיקרי למחלה? האםיש אתר ישראלי בעברית שמרחיב בפרוטרוט על כל העניינים הקשורים במחלה. אני מודע שאלו המון שאלות, אך אודה לך מאוד-מאוד אם תשיבי עליהן בפירוט. בהערכה רבה, שלום כהן

אפשרי אך לא שכיח שאפילפסיה אידיופטית (ללא סיבה משנית) תופיע בגיל 20 ובכל מיקרה יש צורך בברור נוירולוגי מקיף לשלילת גורמים משניים להתקף כזה. איני מכיר בדיקת מעבדה או הדמייה שתאפשר לאבח התקף אפילפטי לאחר שבוע אך התאור הקליני המסופק על ידך אכן מתאים לכזה. סיגריות אינן בריאות אך לא באופן ישיר בנושא של אפילפסיה. שרירים עלולים לכאוב ממספר שעות ועד מספר ימים אחרי התקף כזה אולם כאבים ממשוכים יותר דורשים ברור בפני עצמו למקורם. ישנן היום די הרבה תרופות לאפילפסיה לצורותיה ובדרך כלל הטיפול משביע רצון. פרטים נוספים באגודת אי"ל (לחולי אפילפסיה) ובאיגוד חולי אפילפסיה (חפשו בנטקס): 02-5000283 Email:[email protected] בהצלחה

שלום רב ראשית כל, תודה על תשובתך. בנוסף הייתי מעוניין לדעת מה אחוזי ההצלחה באבחון אפי' ע"י הבדיקות השונות והאם ייתכן שהן מעוותות בגלל גורם כלשהו. אם כן מה? מהוא טווח הזמן שעד אליו ניתן לאתר את שאריות ההתקף בבדיקות EEG, CT, MRI וכו'. שוב, המון תודה.

לפני כ-5 חודשים סבי חווה אירוע מוחין,יש לציין שהוא היה חולה סכרת.לאחר האירוע המשפחה לקחה אותו למיטב הרופאים בישראל ולפסיכולוגים,ואז הייתה תקופה שהיה נראה כאילו זה עבר לא,הוא התחיל לאכול לבד לשתות לבד להצליח ללכת בקצת עזרה ועוד כל מיני שיפורים אך אז הוא אושפז בבית החולים מכיון שלא חש בטוב ולאחר כ-3 שבועות נפטר. איני בא פה להוריד את רמת האופטימיות.יש להיות אופטימים כי יש מצבים שבהם אפשר לצאת מזה,וסבי כמעט עשה זאת.אני קורא לכם ! תלחמו בכל הכח לשקם את קרוביכם מהאירוע ולא לבזבז כל רגע ,כי כל שלב בטיפול צריך לעשות מהר כי הזמן קצר !!! ואם לא נעשה זאת מהר ונטפל בחולה הוא יאבד לנו. בתקווה שתצליחו לעבור את החוויה הנוראית הזו, מישהו אחד בעולם.

תודה ושלא תדעי עוד צער.

אמי (בת 82) עברה ארוע מוחי לפני למעלה משנה והיא מאושפזת כחולה במצב סיעודי מורכב בית חולים גריאטרי. היא אינה מסוגלת לתקשר ומשותקת בכל הגוף פרט ליד ימין והיא ניזונה דרך זונדה. בימים אלו הודיעו לי כי משרד הבריאות ממליץ על ניתוח PEG שהוא מעין כניסה דרך דופן הקיבה לצינור המזון במקום הזונדה. ברצוני לדעת את היתרונות או החסרונות של שיטת האכלה זו והאם מומלץ לעשות טיפול זה שהוא בהרדמה מלאה. תודה, טלי

הזנה דרך צנורית לקיבה (גסטרוסטום) אינה שונה באופן עקרוני מהזנה דרך צנורית אפית (זונדה) ואף עדיפה עליה מבחינה זו שהצנורית האפית מפריעה לדבור אצל חולה שיכול לדבר, גורמת לריור יתר אצל חלק מהחולים, עלולה לגרום לפצע ברירית האף כשהיא נמצאית שם הרבה זמן ואינה מוסיפה לתחושה הכללית או אסטתית של המטופל..(בשעה שהגסטרוסטום חשוף רק בעת השימוש בו ויתר הזמן הוא מקופל מתחת לחולצה). יתרון חשוב נוסף קיים אצל אותם מטופלים שמסוגלים לבלוע כמויות קטנות של מזון מותאם (דייסתי) והתקשו לנסות זאת כל זמן שהשתמשו בצנורית אפית. התקנת הגסטרוסטום אינה נעשית בדרך כלל בהרדמה כללית אלא בהרדמה מקומית כך שהסכנה קטנה יותר אולם בכל זאת אינה נטולת סכון לגמרי (כמו כל פעולה כירורגית) ועל כן דורשת הסכמה בכתב של המטופל או בא כוחו. למען ההגינות צריך לציין, אף על פי שזה לא צריך להיות שיקול בהחלטה, שהתקנת גסטרוסטום (פיום בעברית) "הופכת" את המטופל מחולה סיעודי מורכב שהקופה המבטחת מחויבת בטיפולו באחד מבתי החולים שלה לחולה סיעודי רגיל שהאחריות על טיפולו נופלת על משפחתו וכשזו אינה יכולה לשאת בנטל על משרד הבריאות. בהצלחה.

תודה רבה.

למכירה כסא גלגלים מיחד, תוצרת ספרד, חדש, נול לדחיפה מתפרק בקלות ונכנס לבגז של כל רכב.

אין לי כל התנגדות לשימוש זה בפורום אבל אני מפנה אותך גם לאתר שלנו www.pnaivebriut.com ובעמוד הבית תמצאו הפנייה ללוח מודעות מיוחד שבנינו לציוד סיעודי "מיד שנייה" כדי שאנשים יוכלו להציע ציוד כזה או לחפס אותו. בהצלחה.

אני מעוניינת לקבל פרטים על הכיסא (האם יש תמיכה לראש, האם קל לנשיאה ועוד). אנא צרו עמי קשר בטל: 066682375 תודה. אייל

אשמח לקבל פרטים 054-428822 תמי

שלום אבי עבר ניתוח קורוטיס עקב עורק סתום ב-90 אחוז. לאחר הניתוח עבר שוב אירוע מוחי ולפי בדיקת הסיטי מראה שהחומר הלבן והחומר האפור נפגעו והחסימה הפכה ל-100 אחוז במקום הניתוח. מבחינה מוטורית ישנה פגיעה זניחה. מקבל כדור פלביקיס 1 ליום. כיום חודש לאחר המקרה ישנם ימים טובים וישנם ימים בהם ישנה נסיגה בזיכרון ובדיבור. אבי כבן 66 נאמר לנו לחכות 6 שבועות מאז המקרה כדי לקחת אותו לקליניקאי תקשורת. מה לדעתך עלינו לעשות? האם ישנה אפשרות לפגוש או להתייעץ עם מישהו? בתודה מראש,

לא כל כך ברור לי מה הבעיה כעת אבל אם אתם ממתינים לקלינאי תקשורת אני מניח שמישהו חושד שיש בעיה בתפקודי השפה. אם אכן כך אינני מכיר כלל הממליץ לחכות 6 שבועות לפני שניגשים לקלינאי תקשורת ולדעתי אפשר ורצוי לגשת כבר כעת. אם יד בעיה קוגניטבית אחשרת, בזיכרון או בתפיסה מרחבית או בתחומים אחרים של הקוגניציה כדאי להבין אותה כבר כעת כדי לא לדרוש ממנו דברים שעלולים להיות מתסכלים מדי מבחינת הקושי ולנסות להתאים את הסביבה ליכולתו. באופן כללי הייתי ממליץ להגיע לנוירולוג לבדיקה. בהצלחה.

חבר של המשפחה (בן 61) עבר אירוע מוחי וכתוצאה מכך פלג גופו השמאלי משותק. ברצוני לדעת למה ידו המשותקת כל הזמן רועדת? והאם אפשר למנוע זאת?

רעד ביד החלשה יכול לנבוע ממספר סבות. הסיבה השכיחה היא חולשת השרירים שם כך שכאשר אתה מנסה להשתמש ביד החלשה התנועה מתבצעת בקושי מסויים המתבטא ברעד. זהו "רעד בפעולה" שאינו אמור להיות קיים במנוחה ואפשר לקוות שעם הזמן והתחזקות השרירים החלשים הוא יחלוף. סיבה שנייה קשורה למקומות מסויימים במוח שהפגיעה בהם גורמת לתופעות של רעד , לעיתים עדין ולעיתים גס (המקומות האלו נמצאים בדרך כלל באזור המוח התיכון ונפגעים בדרך כלל במהלך אירוע מוחי של גזע המוח) והוא קיים גם במנוחה , כלומר ללא שהחולה מתכוון לבצע כל תנועה היד רועדת. במקרים כאלו אפשר , לפי סוג הרעד, לנסות תרופות שונות (קלונזפם, נוירולפטיקה) שמקלות על התופעה במידה וזה מוצדק מבחינת חומרתה. בהצלחה.

אני בן 26 לפני חודשיים הייתה לי חסימה בעורק הראשי בגזע המוח. לאחר ניתוח ארוך נפתחה הסתימה, הניתוח הצליח. עברתי את כל הבדיקות האפשריות. כיום אני בשיקום כאשר אני חש חולשה קלה 4/5 בצד שמאל. אני מטופל בפיזיוטרפיה פעמיים בשבוע וכן שעורי פילאטיס. אני מתפקד בצורה טובה בחיי היום יום כמו כל אדם בריא,להוציא כדור קומאדין פעם ביום. שאלתי היא האם במצבי אני יכול לצרוך סמים קלים מדי פעם או אם בכלל. תודה מראש על תשובה כנה.

פלוני נכבד! אינך מצפה ברצינות שאענה לשאלתך ועוד כאן בפורום הזה? ככלל, רצוי שתדע שאחת מהסבות החשובות לאירוע מוחי בגיל צעיר היא שמוש בסמים בעלי תכונות לוואי של כווץ כלי דם כמו קוקאין (זה נחשב לסם קל או כבד?). כמו כן בוודאי ידוע לך שמחלת האידס שכיחה בקרב צרכני סמים "כבדים" עקב שימוש במזרקים לא סטרילים וגם במחלה זו קיימת מעורבות מוחית חמורה. באשר לחשיש (זה סם קל?) אמנם יש מקומות בעולם המערבי בהם השימוש בו לצרכים אישיים הפך לחוקי אך עוד לא אצלנו. בהצלחה.

שלום - אשתי עברה אירוע מוחי "קל" לפני 5 חודשים (בחודש שלישי להריון). במהלך האירוע פלג גופה השמאלי שותק והראיה נעשתה כפולה. נאמר לנו בבי"ח שזה כנראה קריש דם בגזע המוח. כיום, גופנית היא בסדר גמור מלבד הראיה, שגם היא מאוד השתפרה, אך עדיין לא לגמרי והיא צריכה להתאמץ למקד את הראיה. שאלותי: האם יכול להיות שהמצב הנוכחי ישאר והפגיעה בראיה תשאר קבועה? (בחודש האחרון השיפור היה מינימלי). האם יש דרך לתקן? האם מאמץ בלידה עלול לדרדר את המצב? תודה מראש. יואב

אירוע מוחי במהלך הריון יכול להגרם ממספר סבות ואני מניח שאשתך עברה ברור מקיף ושתמצא בהשגחה מיוחדת בזמן הלידה. לגבי הראייה הכפולה קשה לי לענות לך אך באופן כללי ותיאורטי ביותר הייתי אומר שגם אם אולי תוותר בעיה קבועה של חוסר קואורדינציה מושלמת בין העיניים הגורמת לראייה כפולה הרי לעיתים קרובות הראייה 'מתרגלת' לכך בדומה למה שקורה אצל ילדים הסובלים מפזילה שעין אחת שלהם הופכת 'עצלה'. בינתיים אם הראייה הכפולה מפריעה בפעולות כמו קריאה וכדומה הייתי מציע להשתמש ברטייה המכסה על העי אולם לכסות בכל פעם עין אחרת. כמו כן הייתי מציע לתאם תור במרפאה נוירואופטלמולוגית באחד מבתי החולים. אינני מכיר לצערי תרגילים המשפרים את הבעיה אולם כאמור במרבית המקרים מפסיקים להתלונן על כך לאחר זמן מה. בהצלחה.

תודה. כתבת שהיא צריכה להיות בהשגחה מיוחדת בזמן הלידה. איזו השגחה נדרשת? (רופא הנשים והנוירולוג לא ציינו השגחה מיוחדת מעבר לעובדה שניידע את הצוות הרפואי במקרה) כמו כן, האם הראיה הכפולה עלולה להדרדר כתוצאה ממאמץ הלידה?[ תודה. יואב

אצל אבי בן 78 החלו לאחרונה (כ3 חודשים) הפרעות בדיבור - דיבור לא ברור והבלעת מילים. בשבוע האחרון הרגיש שיתוק קל ביד שעבר לאחר מספר ימים. הוא אושפז לביקורת, בוצעו בדיקות שונות, לחץ דם, דם ואקג (לא CT) ללא אבחנות מיוחדות. האם ישנן בדיקות חיוניות אותן צריך לעבור? תודה

נראה לי שעליו לעבור את כל טווח הבדיקות המקובל לברור מחלת כלי דם מוחית: CT, דופלר צאוורי והערכה נוירולוגית פנימאית לגבי גורמי סכון לבביים ואחרים, כמו כן צריך לבדוק שלא מדובר בבעיה נוירולוגית אחרת. הברור המתואר על ידך אינו נראה לי מספיק. בהצלחה.

אחותי (בת 54) עברה לפני כשבועיים ארוע מוחי, שהתאפיין בלחץ דם גבוה ביותר ובתחושה מוגבלת בצד שמאל. היא שוחררה לביתה לפני שבוע ומטופלת תרופתית ללחץ הדם ובפיזיותראפיה. היא מתלוננת על תופעה "מטרידה ביותר" של זרמים חזקים והתכווצויות בלתי פוסקות בגפיים השמאליות. חיפוש קצר בפורום לא העלה התייחסות לבעיה דומה. האם התופעה היא "נורמלית" למצבה, והאם ניתן להמתין בסבלנות עד לתור (שעדיין לא נקבע לה) לנויורולוג?

לא הייתי מגדיר את התופעה כ'נומאלית' אף על פי שיש כל מיני תלונות בגפיים החלשות הנובעות משינוי קל בתחושה או מכאבים שרירים-מפרקיים קלים שניתן להתייחס אליהן כ'צפויות' לאחר האירוע. בכל זאת היה רצוי לזרז את הביקור אצל הנוירולוג כדי לשלול תופעות של כאב 'מרכזי', תופעות אפילפטיות ותופעות של התכווצות יתר של שרירים (ספסטיות). בהצלחה.

שלום! אבי בן 75 עבר ארוע מוחי קל לפני 40 יום , הפגיעה אובחנה בגזע המוח וב CT שערך השבוע אובחנו "אוטמים בגזע המוח" - שאר הבדיקה תקינה, וגם דופלר צווארי תקין. הנזק שנותר מהארוע -קושי קל בדיבור -אך הוא ברור לחלוטין , וכתב יד קטן מאוד (הוא מודע לכך וכותב בכוונה גדול אך באופו טבעי הכתב מזערי). בנוסף הוא נראה מדוכא מאוד ,חושש להשאר לבד , פניו נפולים ומתעייף במהירות. אבקש הסבר על המימצא הנ"ל וכן על פשר ההתנהגות ןמה ניתן לעשות בנדון. תודה!

אינני בטוח שאני מבין לאיזה ממצאים אתה מתכוון. האירוע בגזע המוח אכן נראה כאירוע "קטן" ויכול להיות שמדובר בסוג של אירוע הגורם באופן טיפוסי לקושי בהיגוי וחוסר מיומנות ביד אחת שההחלמה ממנו היא אכן בדרך כלל סבירה מאוד אולם בכל זאת צריך לעשות הכל כדי שלא ישנו כאלו ומבחינה זו להתייחס לאירוע הקל כאל נורת אזהרה. לגבי ההתנהגות הדכאונית וחרדה זוהי תגובת הסתגלות צפוייה לאירוע, קל ככל שיהיה וצריך לבדוק שלא תהפך למצב דכאוני של ממש המחייב כבר טיפול תרופתי ולשוחח עם המחלים על כל ההבטים של מחלתו כדי שיוכל להתגבר על הזעזוע ולהמשיך הלאה. בהצלחה.

לפני כשנה עברה אימי אירוע מוחי (CVA), שנבע כפי הנראה מווסקוליטיס. בבדיקות MRI שלאחר האירוע נראו כתמים לבנים בחלקו השמאלי של המוח, ואובחנה גם פגיעה בגזע המוח. על פניו, לא נראים סימנים חיצוניים, אך מידי פעם, בעיתות לחץ, נאמרים על-ידה משפטים חסרי קשר, המלווים בקושי רציני בשליפת מילים מהזכרון. הרגשתה היא כי המצב הולך ומחמיר. אימי בת 48, חולת-סוכרת, עובדת הרבה מכפי יכולתה בעבודה ניהולית אינטנסיבית המלווה במתח רב. ממה נובעים לדעתך התקפים אלו? מה ניתן לעשות? האם יכולה לחול החמרה במצבה? אודה מאד על תשובה מהירה, יוליה.

שתי אפשרויות: האחת שכתוצאה מהאירוע נותר לקוי קל ביכולות קוגניטיביות כמו זיכרון או שפה והוא מתבטא רק בשעות של מאמץ יתר מבחינה קוגניטבית, כלומר בשעות "לחץ". לשם כך היה כדאי להבדק בצורה יסודית כדי לראות אם אכן קייחסר עדין כלשהוא בתחום הקוגניטבי, אף על פי שלא תמיד קל לאתר לקויים עדינים כאלו. אפשרות שנייה קשורה לאבחנה היסודית אף שלא פרטת עליה אך וסקוליטיס היא לעיתים תהליך נמשך עם תקופות של שקט ולאחריהן תקופות של פעילות של הבעיה היסודית וצריך על כן לבדוק שהוסקוליטיס אינה פעילה וזה כבר דורש בדרך כלל הערכה נוירולוגית יסודית כולל בדיקות דם רלבנטיות ךמחלות הוסקולטידיות. בהצלחה.

בהתאם לדבריך, הוסקוליטיס רדומה בתקופות מסויימות. שאלתי הינה- האם ניתן להאריך את משך תקופות הרגיעה, ואם כן-כיצד? שאלה שניה באותו הקשר, אילו בדיקות צריכות להיות מבוצעות כדי לאתר את קיומה של המחלה במצב פעיל? שאלה נוספת לי אליך- כיצד ניתן (הווה אומר, בעזרת אילו בדיקות) לאתר את הליקויים הקוגניטיביים? שוב תודה מראש, יוליה.

ראשית, תודה על תשובתך המפורטת. כמה נקודות: אבי אינו משותק. קיימת חולשה בצד שמאל , אך אין שיתוק. חוסר נכונותו לשתף פעולה בפיזיותרפיה הפכה את ההליכות המועטות שעשה למכניות. ישיבתו הלא יציבה גורמת לכאבים ביד שמאל, עליהם הוא מתלונן זמן רב. מדובר באדם אינטילגנטי שרוב הזמן מבין ומודע למה שקורה איתו, ולכן הוא גם מדוכא במיוחד בגלל הרגשת הכליאה. לא הבנתי מתשובתך לגבי האפשרות להסביר לו את הסיבות ל"כליאתו" ואיזה איש מקצוע יוכל לסייע לו בכך. תופעות חוסר השקט מתבטאות ברצון לצאת מהמיטה בלילות (למרות שבמשך היום בגלל שנאתו לכסא הגלגלים הוא מבקש לשכב רוב הזמן), בחזרה כפייתית על משפטים או בקשות מהסובבים אותו וכן מהבקשה החוזרת לתנועה .

אינני יודע אם אפשר להוסיף עוד הערות תיאורטיות למשכתבתי בתשובתי הקודמת. השלב הבא צריך להיות כפי שכתבתי לעבור באופן מסודר על כל האפשרויות ולגלות את הסיבה אם היא ניתנת לגילוי וטיפול. כל רופא מיומן יוכל לעשות זאת. בהצלחה.

אבי עבר לפני כחודשיים רצף של אירועים, שהשלישי היה הקשה מביניהם. האירוע הראשון לווה בחוסר שקט פסיכוסומטי. לפני כחודש החלו לחזור תופעות חוסר השקט, בייחוד בלילות, שאז הוא מנסה , בין היתר, גם לקום מהמיטה - ולכן קושרים אותו. חוסר שיתוף הפעולה שלו בפיסיותרופיה, דרדר את היציבה שלו, ולכן גם על כיסא הגלגלים ישנה תמיכה שקושרת אותו לכיסא. כל הקשירות האלו עושות לו אסוציאציה של בית משוגעים...והוא לא מפסיק להתלונן על כך. בנוסף, הוא כל הזמן מבקש לזוז ממקום למקום. הצורך הזה בתנועה , עד כמה שראיתי קיים גם אצל חולי אלצהיימר. האם ייתכן שהפגיעה שלו גרמה לפגיעה שדומה לתופעות האלצהיימר?? כרגע הוא במסגרת סיעודית אולם אני חוששת שאפילו זו מסגרת שאינה מתאימה. אשמח לקבל תגובה.

לא קל לענות על שאלתך בקיצור ואני כבר מפנה אותך לקבל פרטים נוספים דרך האתר שלנו www.pnaivebriut.com והקישרוים השונים שלו לאתרים דומים. אי שקט כמתואר על ידך יכול להווצר עקב סיבות שונות והגישה לטיפול מבוססת על בדיקה שיטתית ויסודית. נתחיל בסבות הקשורות ישירות למצב "בלבולי" כתוצאה מהפגיעה המוחית. צריך לברר מה מאפיין את ה"בלבול" ולנסות כמיטב יכולתנו להקל על הנסיבותץ המעוררות אותו. למשל מצב של הזנחת צד שבו המחלים אינו מודע למתרחש בצד אחד של המרחב וכל הגירויים הבאים מהכוון הזה אינם מתפרשים כהלכה ועלולים לגרום לאי שקט מצידו או מצב של אפזיה שבו המחלים אינו מבין היטב המדובר אליו או אינו יכול להתבטא כהלכה ועל רקע זה נוצרות אי הבנות או מצב של אמנזיה שבו המחלים סובל מזיכרון לקוי. בכל אחד מהמצבים האלו ובשילובים שלהם יש סכוי להקל על הבילבול על ידי הבנת הגורמים והמנעות מהתקלויות מיותרות או התאמת הסביבה. לדוגמא: השארת אור לילה דלוק ליד מיטת המחלים יכולה להקל עליו להתמצא כאשר הוא מתעורר בלילה ומתקשה להזכר היכן הוא נמצא. כעת נעבור בקצרה לגורמים אחרים הקשורים באופן עקיף למצבו חסר התנועה של המחלים הסובל משיתוק. למשל כאבים במפרקים בשרירים הגורמים לו לרצות לקום לחלץ שרירים גם כשהוא אינו מסוגל לכך פיזית או דוגמא אחרת טחורים המקשים עליו לשבת וכך גם טיטול רטוב או צורך להתפנות במעיים או בשלפוחית ועוד ועוד , ולבסוף קיימות תופעות לוואי תרופתיות שעלולות להופיע דווקא בתרופות הניתנות לפעמים כדי להרגיע את המחלים וגורמות לו לאי שקט בישיבה ורצון בלתי מוסבר לקום, תופעה הנקראית בלשו המקצועית אקטיזיה שפירושה קושי בישיבה. הרשימה אינה מסתיימת כאן ולא תמיד נמצא פתרון אולם אסור לוותר על גישה יסודית ושיטתית. בהצלחה.

כשנולדתי מלכתחילה היו לי בעיות בהתפתחות פיזית והרופאים לא כל כך ידעו להגיד מה הסיבה שלהם, נעשו כל מיני הנחות, ואחת מהן היתה שזו היא השפעת הידרוצפלוס, אבל הזמן עבר אני בהדרגה הצלחתי להגיע לרמת ההתפתחות שכלית ופיזית סבירה, להשיג את בני גילי וחששות נשכחו, אם כי החל מגיל שלוש עשרה סבלתי מעליות בלחץ דם פעם בכמה חודשים, אבל בעיקר הן לא היו כל כך משמעותיות, אחר כך כשהגיע זמן להתגייס לצבא אז רופאת המשפחה שלי שלחה אותי לנירולוג שהוא יכתוב את חוות דעתו על בריאותי, והוא שלח אותי לעשות בדיקת CT של מוח, והבדיקה לא היתה מוצאת חן בעיניו, והוא שלח אותי לעשות בדיקת MRI, ואז הובחן אצלי הידרוצפלוס, אבל משום שהוא תפס אזור מאוד לא גדול ולא התפשט הוא לא נחשב כמסוכן, ואנחנו כמעט שכחנו על כך. עברו שבע שנים בעיקרון מצב הבריאות נשאר יחסית טוב ויציב, היתי מלא אופטימיות לגבי העתיד, ופתאום לפני כחודש וחצי תקף אותי גל נוסף של עליית לחץ דם, לא יודע מה היו ערכי המקסימום, אבל ההרגשה היתה פשוט רעה מאוד, מעולם לא הרגשתי כל כך גרוע, וכל זה קרה דווקא בסוף שבוע כשהמרפאות סגורות ואין אפשרות למדוד לחץ דם, רק ביום ראשון הגעתי לרופאת המשפחה שלי, והיא מדדה אצלי לחץ דם 180 ל 110, וזה אחרי הקלה יחסית במצבי, בעת הביקור אצל רופא עיניים נתגלו בעיות עם עצב הראיה שלא היו עד אז. עכשיו אני עובר סידרה של בדיקות, ומעניינת אותי השאלה האם הידרוצפלוס יכול לגרום לעליית לחץ דם, או שאולי צריך לחפש את הסיבות מחוץ לתחום הנירולוגיה. תודה מראש על התשובה.

מדובר במצב לא שכיח שאינו מוכר לי ונמצא מחוץ לתחום המומחיות שלי כך שאיני יכול לחוות דעה. מצטער.

דוקטור שלום אבי חולה CVA מזה כשנה. הוא סובל מדכאון והתפרצויות זעם, שלרוב סופגת אותם אמי. הוא מטופל בתרופות, אך זה המצב. שאלתי היא לא לגביו אלא לגבי אמי - היא זקוקה לתמיכה ולהכוונה, אולי ייעוץ פסיכולוגי. למי יכולים אנו לפנות, כדי לקבל בעלי מקצוע שמתמחים במצבים מעין אלה? תודה מקרב לב בעד תשובתך. קובי

נסה לפנות לעמותת חולי שבץ - עמותת נאמן שאת הקישור אליה תמצא בדף הקישורים החיצוניים באתר שלנו www.pnaivebriut.com כמו כן פנה לחזי נציג העמותה במרכז שאת הטלפון שלו מסרתי בתשובה לשאלה האחרונה או הלפני אחרונה כאן בפורום ולבסוף נסה לפנות לשירות הסוציאלי בבי"ח בית רבקה שם התנהלה קבוצת תמיכה כזו לאחרונה ואולי יש להם בתוכנית קבוצה חדשה שאימך תוכל להצטרף אליה האם באמת לא ניתן לשנות משהו בהתנהגות אביך? האם נבדקה האפשרות לטיפול תרופתי מתאים וליעוץ עבורו? בהצלחה

ד"ר גוטליב שלום א. אני מודה לך על תשובתך בנושא טיפולי שיניים עזרת לי מאוד לקבל החלטה תודה. ב יש לי שאלה נוספת האם ניתן לבצע טיפולים רפסולוגיים ומסזים ושיאצו לחולה שעבר אירוע מוחי לפני כשנה ואינו סובל מלחץ דם או מחלות אחרות? בתודה מראש גבי

אפשר בהצלחה

האם קיימת בארץ קבוצת תמיכה לבני/ות זוג של נפגעים מוחית? אודה לכם אם תוכלו לתת פרטים על קבוצה כזו אם קיימת במרכז הארץ (טלפון, כתובת וכו'). תודה מרב

מרב שלום נא לפנות לעמותת נאמן במידה ואת מאזור נתניה תןכלי לפנות אלי יש לנו קבוצה קטנה שמוכנה לעזור אך המקום הוא עמותת נאמן בתל אביב אשר עוזרת לאנשים כמנו בתודה חיים מנתניה

התקשרי בבקשה למר חזי יסקין 054718596 בהצלחה

שלום בת 83, לפני שנה עברה אירוע מוחי, חלק הגוף השמאלי משותק. היד אינה מתפקדת כלל, הולכת מעט עם הליכון, (לאחר האירוע נפלה ועברה ניתוח) שאלתי- סובלת כאבים ביד וברגל מאז האירוע, כאבים חזקים בעיקר בלילה, מקבלת אופטלגין שתורם להפוגה קלה בכאבים איזה טיפול יעיל יותר ניתן לתת לה לכאבים, בהתחשב בעובדה שהיא סובלת מאסמה. שאלה נוספת- החולה צלולה , ובשל מוגבולתה הפיסית משועממת מאד- איזה עבודות ניתן לעשות ביד אחת, איך ניתן להעסיקה כדי לשקם את מצב רוחה. איזה מועדונים מתאימים קיימים באיזור דיזינגוף, עלי לציין כי קיים מקום שיקומי מתאים ברח אסתר המלכה, ולמרבה הצער והפליאה הפעילות לנפגעי אירוע מוחי בקומה השנייה - ואין מעלית!!! אודה על התיחסותך

ל גבי הטיפול באופטלגין או באקמול שאותו יש לתת באופן קבוע אפשר להוסיף טיפול באלתרול או בטגרטול באופן קבוע ובעת הצורך להוסיף טיפול בנרופן או בפרקוסט לפי עצמת הכאב. כל זה בהשגחת רופא ולאחר שנעשה ברור למקור הכאבים. לפעמים מכשיר tens עוזר ואפשר לקבל על כך הסבר מפיזיוטרפיסט. לעיתים טיפול משחרר ספסטיות בבקלוזל או בוליום יכול גם לעזור, שוב הכל לפי מקור הכאבים כפי שנקבע בבדיקה רפואית. בהצלחה. אם אתם חברים במכבי יש מועדון יום של מכבי ליד בזל. אפשר להתעניין במחלקה הפסיכוגריאטרית באיכילוב אם כי שם בעיקר מיועד לחולי אלצהיימר. אינני מכיר מועדוני יום אחרים בתל אביב.

לד"ר גוטליב שלום. אני בן 38, ולפני חצי שנה עברתי אירוע מוחי שבעקבותיו נפגע שדה הראיה הימני, כמעט לחלוטין. עקבתי אחר תשובותיך למשתתפים אחרים בפורום, אני רוצה ברשותך לדעת: מקובל היום שאין אמצעי טיפולי/רפואי לשיקום שדה ראיה שנפגע. האם בכל זאת יש דרך לטפל בפגיעה בשדה הראיה? האם אכן קיימים תיפולים כלשהם במקור רפואי כלשהוא לשיקום שדה ראיה שנפגע? ושאלה נוספת: האם יש אפשרות כאשר יש חסם בשדה ראיה בצד ימין לקבל רשיון נהיגה? תודה אבנר

נתחיל מהסוף: אינני מומחה להחלטות של רופאי המכון לבטיחות בדרכים אך לדעתי אסורה הנהיגה כשיש עוורון של מחצית שדה הראייה אם כי במקרה שבו העוורון אינו פוגע בשדה הראייה המקולרי (המרכזי) וזה משהו שאותו ניתן לראות בבדיקת שדה ראייה ממחושבת אפשר אולי לשקול "הנחה". לגבי הטיפול בעוורו כזה יש דיווחים של "טיפולים" מוצלחים בבעיה זו וכמעת כולם מגיעים מגרמניה אולם לנו בארץ אין למיטב ידיעתי ניסיון מעשי איתם וגם איני מכיר מרכז המפעיל אותם. אם תרצה פנה אלי אישית ואנסה לסדר לך קשר עם אחד המרכזים בגרמניה העוסקים בכך (בלי אחריות..) שהפירסומים שלו נמצאים אצלי. בהצלחה. מן הסתם לא מדובר בטיפול זול ואינני מאמין שיכוסה על ידי הקופה אבל בהתחשב בגילך ואם במקרה יש בידיך ביטוח משלים אולי כן?

תודה ד"ר ותודה שוב על תשובתך המהירה. אני חייב לציין שההתייחסות שלך שונה ממה ששמעתי עד כה. אני אכן מבקש לפנות אליך אישית באופן פרטי. אודה לך אם תוכל לשלוח מס' טלפון לכתובת דואר אלקטרוני הנ"ל, יש ביידי תוצאות בדיקת שדות ראיה ממוחשבת ממכון מור בחיפה. כמו כן צילומי CT. [email protected] ושוב - תודה. אבנר

לנוירולוג שלום רב, אימי סובלת מתחושת שריפה פנימית - חום גופני פנימי שלא עולה במדחום. היא עברה בדיקות שונות אך אף רופא אינו יודע מהי מחלתה. אדגיש שאימי חולנית , עברה 7 ניתוחים , ביניהם הוסר גידול נדיר הנקרא: פסיוודו מיקסומה. חייה של אימי הפכו לגיהנום , היא חלשה ואינה מסוגלת לישון. אני פונה אליך בבקשה להצביע על כיוון רפואי מסויים, האם ייתכן שבעייתה היא נוירולוגית ? או כל בעיה אחרת לידיעתך. תודה, מקרב לב, דליה

חבל ששכחת לציין בת כמה אימך. מכל מקום תחושות חום פנימי נובעות לעיתים רחוקות בלבד מבעיות נוירולוגיות ויש לחפש את מקורן בתחום האנדוקריני הפנימאי והפסיכולוגי. בהצלחה.

ד"ר גוטליב שלום האם 11 חודשים לאחר אירוע מוחי ואני מקבל טבליות אספירין 325מ"ג וקרדוקסין פורטה יכול להתחיל בטיפול שיניים , ניקוי אבן, וכתרים? אבקש היתיחסותך גבי

ככלל כן. לפי מידת החודרניות של הטיפול אפשר לרדת במינון האספירין ל100 מ"ג קרטיה ולהפסיק את הקרדוקסין למספר ימים אך לא הייתי ממליץ להפסיק לגמרי. בניקוי אבן איני רואה כל סיבה לשנות את הטיפול. בהצלחה.

שלום. אני בן 35 לאחר מיני אירוע שקרה לפני חצי שנה בערך,השתקמתי מהר יחסית בערך כחודשיים וחצי ,חזרתי לעבודה בהתחלה היה קשה מאוד אבל "מתרגלים" וגם יש התחשבות רבה ממקום העבודה,האם אני צריך להגיש תביעה לביטוח לאומי?והאם זה לא מאוחר מידי?ואם כן אז איך עושים זאת. תודה אבי

אף פעם לא מאוחר להגיש תביעה לביטוח הלאומי אולם גם לא כדאי לבנות עליה יותר מדי..אם הבנתי נכון לא מדובר בנכות עבודה אלא בנכות כללית אולם חזרתך לעבודה אומרת שהשתקמת היטב אלא אם כן הכנסתך נפגעה. במידה והייתה תקופה של שיקום ממושך שבה כלל לא השתכרת אך נגבו ממך מס הכנסה על הכנסות אחרות אתה יכול לנסות גם להגיש בקשה לפטור ממס הכנסה לאותה תקופה. בהצלחה.

אף פעם לא מאוחר להגיש תביעה לביטוח הלאומי אולם גם לא כדאי לבנות עליה יותר מדי..אם הבנתי נכון לא מדובר בנכות עבודה אלא בנכות כללית אולם חזרתך לעבודה אומרת שהשתקמת היטב אלא אם כן הכנסתך נפגעה. במידה והייתה תקופה של שיקום ממושך שבה כלל לא השתכרת אך נגבו ממך מס הכנסה על הכנסות אחרות אתה יכול לנסות גם להגיש בקשה לפטור ממס הכנסה לאותה תקופה. בהצלחה.

אף פעם לא מאוחר להגיש תביעה לביטוח הלאומי אולם גם לא כדאי לבנות עליה יותר מדי..אם הבנתי נכון לא מדובר בנכות עבודה אלא בנכות כללית אולם חזרתך לעבודה אומרת שהשתקמת היטב אלא אם כן הכנסתך נפגעה. במידה והייתה תקופה של שיקום ממושך שבה כלל לא השתכרת אך נגבו ממך מס הכנסה על הכנסות אחרות אתה יכול לנסות גם להגיש בקשה לפטור ממס הכנסה לאותה תקופה. בכל אשנב ובטלפון ידירכו אותך לגבי ההליך וגם בדף הטפסים להורדה של מדור ההדרכה הסוציאלית באתר שלנו תוכל להעזר www.pnaivebriut.com בהצלחה.

שלום לך אני בת 27 וסובלת ממחלת ה"לופוס". המחלה התגלתה לראשונה בצבא בגיל 20 לערך. מטופלת בכדורים וויטמינים מידי יום,מעקב רפואי בבה"ח תל השומר מידי מ"ס חודשים. "המחלה התפרצה לי בצורה קשה לפני לערך כשנה:אושפזתי בבה"ח לתקופה ארוכה של חודש ימים בין בתי חולים שונים(אסף הרופא ותל השומר). לציין כי אימי חולת "לופס" שני רבות. המחלה מאופינת בעליות חום פתאומייות,התנפחות של מפרקים בעיקר באזור הברכים ואצבעות הידיים,חולשה כללית,אדמומייות בפנים,כאבים ומוגבלות תנועה לעיתים קרובות. ברצוני לדעת מהם זכויותי היכולים להיות מוכרים בביטוח לאומי ומהן הזכויות של חולי "לופוס" ביכלל. אשמח לקבל תשובה או טופס רישמי כלשהו. (במידה ותרצו טפסים רלונטים דירשו באימייל תגובה). בברכה-עינב אלון.

שלום לך אני בת 27 וסובלת ממחלת ה"לופוס". המחלה התגלתה לראשונה בצבא בגיל 20 לערך. מטופלת בכדורים וויטמינים מידי יום,מעקב רפואי בבה"ח תל השומר מידי מ"ס חודשים. "המחלה התפרצה לי בצורה קשה לפני לערך כשנה:אושפזתי בבה"ח לתקופה ארוכה של חודש ימים בין בתי חולים שונים(אסף הרופא ותל השומר). לציין כי אימי חולת "לופס" שני רבות. המחלה מאופינת בעליות חום פתאומייות,התנפחות של מפרקים בעיקר באזור הברכים ואצבעות הידיים,חולשה כללית,אדמומייות בפנים,כאבים ומוגבלות תנועה לעיתים קרובות. ברצוני לדעת מהם זכויותי היכולים להיות מוכרים בביטוח לאומי ומהן הזכויות של חולי "לופוס" ביכלל. אשמח לקבל תשובה או טופס רישמי כלשהו. (במידה ותרצו טפסים רלונטים דירשו באימייל תגובה). בברכה-עינב אלון.

שלום לך אני בת 27 וסובלת ממחלת ה"לופוס". המחלה התגלתה לראשונה בצבא בגיל 20 לערך. מטופלת בכדורים וויטמינים מידי יום,מעקב רפואי בבה"ח תל השומר מידי מ"ס חודשים. "המחלה התפרצה לי בצורה קשה לפני לערך כשנה:אושפזתי בבה"ח לתקופה ארוכה של חודש ימים בין בתי חולים שונים(אסף הרופא ותל השומר). לציין כי אימי חולת "לופס" שני רבות. המחלה מאופינת בעליות חום פתאומייות,התנפחות של מפרקים בעיקר באזור הברכים ואצבעות הידיים,חולשה כללית,אדמומייות בפנים,כאבים ומוגבלות תנועה לעיתים קרובות. ברצוני לדעת מהם זכויותי היכולים להיות מוכרים בביטוח לאומי ומהן הזכויות של חולי "לופוס" ביכלל. אשמח לקבל תשובה או טופס רישמי כלשהו. (במידה ותרצו טפסים רלונטים דירשו באימייל תגובה). בברכה-עינב אלון.

אבי עבר אירוע מוחי בפעם השלישית, בפעם הראשונה הוא נפגע ביד שמאל ובדיבור לאחר תקופה היד חזרה לעצמה וכן הדיבור עם ליקוי קל בפעם השניה הוא נפגע בכל צד ימיןף יד, רגל ופה לאחר פיזיוטרפיה הוא החל ללכת קצת ולהזיז טיפה את יד ימין כעת, לאחר אירוע שלישי שקרה לו בשבוע שעבר הוא שוכב בבית חולים ומזיז טיפה את ידיו ורגלו השמאלית אך הוא אינו מתקשר בכלל בתחילה לאחר האירוע הוא חובר להנשמה וכעת הוא ללא הנשמה כלל רק עם חמצן נא אמור לי מה ניתן לעשות כדי לקבל את אבינו בחזרה לפחות בתחום התקשורת הוא אינו מגיב כלל עיניו פקוחות אך אינו מדבר ואפילו לא מתקשר כלל עמנו אנו נואשים וזקוקים לעזרה דחופה הרופאים כבר נואשו ממנו יש לציין כי בעלי הוא רק בן 60 עם עבר בריאותי לקוי הוא עבר ניתוח לב פתוח וצנטורים רבים אודה לתשובתך הכנה..

לאחר אירועים מוחים חוזרים נוצר לעיתים נזק מוחי מצטבר המשפיע על תפקודים שבדרך כלל אינם נפגעים לאחר אירוע מוחי בודד. זוהי תוצאה של העובדה שחלק מהתפקודים שלנו, כמו למשל השליטה על הגו או השליטה על מערכת שרירי הבליעה וההגוי נמצאים בשליטת שני צידי המוח וכאשר נפגע צד אחד יכול הצד השני עדיין לשלוט עליו אולם כאשר הנזק הוא דו צדדי, בדרך כלל כתוצאה מאירועים חוזרים, אובדת השליטה עליהם. ישנו ספר מופלא של עיתונאי צרפתי בשם "תנועת כנפי הפרפר" (או דומה לכך) שהוכתב על ידו במלואו בעזרת תנועת העיניים שלו שנותרה שמורה בשעה שתפקודים קומוניקטיבים אחרים נפגעו. מטרת ההקדמה הארוכה הזו היא לנסות לתת לכם את ההרגשה שאחרים כבר היו במצב הקשה כל כך שאתם נמצאים בו ואף על פי שאין לנו פתרון טיפולי מלבד לקוות בעזרת טיפול רפואי וסיעודי תומכים טובים לאיזושהי החלמה טבעית במצבו של אביך בכל זאת אסור לכם להרגיש שאינכם יוצרים איתו קשר, בעזרת לחיצה בכף היד, מבט מעין לעין ותחושותיכם הפנימיות. בהצלחה.

שלום רב אני 8 שנים אחרי ארוע מוחי "קל" שקיבלתי לאחר לידה ועדיין כל גוף ימין שלי רדום למרות שזה לא מפריע לי לתפקד ההרגשה היא לא נעימה. האם ייתכן שאחרי כל כך הרבה שנים עדיין אין שינוי במצבי ומה אפשר לעשות בברכה יפעת

התלונה שלך עומדת בניגוד למוכר לי שאומר שבמשך השנים המוח "לומד" לזהות את השינויים כנורמאלים אבל אני מניח שלכל כלל יש גם יוצאים מהכלל. באשר לטיפול אפשר לנסות תרופות בעלות אפקט אנטינוירלגי המשמשות לטיפול בתלונות דומות אם כי בשלב פחות כרוני. בין התרופות האלו נמצאות תרופות אנטידכאוניות טריציקליות כמו אלטרול (במינו של 10 מ"ג ותוך עליה הדרגתית ל25 ואחר כך 50 ועד 75 מ"ג) ותרופות אנטיאפילפטיות כמו טגרטול (במינון של 100 מ"ג שלוש פעמים ביום ועליה הדרגתית ל600 ו800 מ"ג). כל זה כמובן לאחר בדיקת נוירולוג לשלול גורמים אחרים לתלונותיך. בהצלחה.