פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

ד"ר גוטליב שלום האם יש קשר בין אירוע מוחי להגברת החשק המיני?, כי מאז שעברתי אירוע אני כלהזמן חושב על מין זה לא היה כך לפני. עכשו אחרי כמעט שנה החשק המיני גבר מאוד ומאוד מפריע ליום יום האם זה זמני ויחלוף או צריך לפנות לטיפול בברכה משה

הבעיה השכיחה לאחר שבץ היא דווקא ירידה בחשק המיני וחששות לקיים יחסי מין על רקע המגבלות הגופניות. בעיה של עודף חשק היא נדירה מאוד אולם דווחה, בעיקר לאחר נזק באזור המוח הנקר האונה הטמפורלית. המנגנון אינו ברור וכך גם לגבי הטיפול. אולם ישנו מצב לא בלתי שכיח של אבוד ה"מעצורים" (דיסאינהיביציה) התרבותיים הקשורים בהתנהגות המינית שלנו ואז נהוג לנסות ראשית כל טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת מעכבי קליטת הסרוטונין (פרוזק, פבוקסיל ועוד). כאשר זה לא עוזר אפשר במקרים קיצוניים לנסות מדבקת אסטרוגנים אולם זה כבר מחייב ביקור אצל אנדוקרינולוג. שני טיפולים אלו ניתנים לניסיון גם במיקרה שלך. באופן פרדוקסלי אותן תרופות שכעת הזכרתי, נוגדי הדיכאו יודעות לפעמים לעורר את ההתרגשות המינית וכך גם תרופות המעוררות את הפרשת הדופמין כך שיש מקום לבדוק מהן התרופות שאתה נוטל ולוודא שלא מדובר בתופעת לוואי של תרופה כלשהי. בהצלחה.

שלום רב, סבתי עברה אירוע מוחי לפני כחודש וחצי, מאז היא מאושפזת בבית חולים שמואל הרופא. הצד הימני שלה משותק והצד השמאלי מתפקד אך לא בצורה מלאה. לפני כשבוע היא התחילה לקבל טיפולים פיזיותרפיים, ריפוי בעיסוק. ביום שני הקרוב אמורים לשחרר אותה. היא גרה איתנו אך אין אנו יודעים איך נוכל להיתמודד עם המצב שנוצר, אנחנו גרים בקומה שלישית בלי מעלית ולא נוכל להוציאה החוצה, כמו כן, אין לי מושג איך נוכל לרחוץ אותה ולטפל בשאר הצרכים שלה. היינו רוצים למצוא איזה שהוא מקום שנוכל לאשפז אותה שם, מקום בו היא תוכל לקבל טיפוליים פיזיוטרפיים אך אין אנו מוצאים מקום כזה. האים תוכל לייעץ במשהו?

ראשית כל עליכם למצות את הנסיון השיקומי המגיע לה במסגרת הביטוח הרפואי הניתן לה על ידי קופת החולים שלה. אם אכן החלה לקבל פיזיוטרפיה רק לפני שבוע יש מקום לניסיון של כחודש לפני שממחליטים שהפוטנציאל השיקומי מוצה. שנית , כאשר אדם נותר במצב סיעודי קשה בתום הנסיון השיקומי ומשפחתו אינה יכולה לקחת אותו הביתה, החלטה קשה בני עצמה, הוא יגיע לבית אבות במימון מלא , אם מצבו הכלכלי שפיר, ובמימון חלקי עם השתתפות של מב"ר אם הוא עומד בקריטריונים כפי שיוסברו לכם על ידי העו"ס במחלקה. במידה והוא מגיע לב"א במימון מלא שלו זכותו לבחור את המקום המתאים לו והמחירים נעים בין 8000 ל12000 ש"ח אך מקומות חדשים "ויקרתיים" יכולים לדרוש גם 14000 ש"ח ויותר! לחודש. כאשר מגיעים לבית אבות פרטי במימון פרטי כדאי מאוד להתאים את הציפיות לפיסיותרפיה וטיפולים שיקומיים אחרים לפני חתימת החוזה ולא אחריו כי המקובל אינו כולל בדרך כלל טיפולים פיסיותרפים שניתן להגדירם כ"שיקומיים" אלא יותר כ"משמרים" אם כי יש יוצאים מהכלל. ניתן גם להחליט מראש על מדיניות של שילוב בין המוצע כרוטינה על ידי בית האבות ותוכנית "שיקום" פרטית בנוסף שתובא על ידי המשפחה מבחוץ. גם החתום מטה עוסק במתן שירותים כאלו ואפשר לפנות אלי דרך הנייד הרשום בראש המדור. באשר להמלצות על בתי אבות ספציפים אינני מוכן להפוך את הפורום במה להמלצות ספציפיות כאלו מה עוד שהן משתנות לפי האזור הגיאוגרפי אבל שוב נית ליצור קשר איתי. באופן כללי קיים כיום עודף מסויים של מיטות בבתי האבות, אם כי לא בכולם, הסיעודיים ואפשר "לדבר" על המחיר. בהצלחה.

שלום רב!!! דודי בחור כבן 58, חולה אלצהמר, המחלה נתגלתה בשנת 2001 בערך בחודש ספטמבר בבדיקת איבחון אובחן כי הוא סובל מדמנסייה (אלצהמר), וניוון תאי המח. בדיקת מיפויי מח - לא תקינה . מבחינת התנהגותית: בתחילת המחלה הוא היה אלים עצבני, חסר תאבון ולאט החל להפסיק לדבר. נכון לעכשיו הוא נוטל את התרופות הבאות: 1. 2 כדורים כל בוקר וערב EBIXA 10 מ"ג כל כדור ביבוא מחו"ל. 2. 2 כדורים לשיפור הזיכרון (לשמר את המחלה) אקסלון 4.5 מ"ג בוקר וערב. 3. 2 כדורי הרגעה "ואבן" 10 מ"ג כל אחד. 4. 1 כדור לבעייה בבולטת התריס אלטרוקסין 100 מ"ג. לאחר נטילת הכדור המתואר בסעעיף 1 הוא הפך להיות רגוע יותר ואף החל לומר כמה מילים ולמעשה בעקבותיו מצתבו נשמר. את הכדור הנ"ל החל ליטול מתאריך 22.09.03 (רק לאחרונה) אך לצערנו הוא לא שולט בצרכיו שאלתי הינה: א. האם כדור EBIXA יוכל לסייע לו בבעייה זו? ב. האם לכדור הנ"ל ישנן תופעות לואי ואם כן מה הם? ג. אשמ ח לקבל כל מידע אודות המחלה בכלל וכדור זה בפרט - יש לציין כי כדור זה נקנה עם הסברים בשפה הדנית ואין לי אפשרות לזהות את תופעות הלואי שלו… אשמח לקבל את תשובתכם המהירה… עדי המיואש

אינני מכיר את התרופה בשם אביקסה ואף לא מצאתי אותה לפי שם זה במאגר המידע האמריקאי. אני מציע שתסתכל שוב בקופסה ותנסה לראות מה שמה הפרמקולוגי של התרופה ואולי אוכל לענות לך. לגבי התרופות האחרות : ריוסטיגמין או אקסלו היא תרופה למחלת אלצהיימר בשלב הקל והבינוני שלה שתופעות הלוואי העיקריות שלה ה המערכת העיכול בצורה של בחילה והקאות. ואבן היא תרופת הרגעה ממשפחת הואליום ואלתרוקסי היא תרופה לבעיות בלוטת התריס. תוכל לקרוא קצת יותר על תרופות למחלת אלצהיימר במדור התרופות של המדור הסיעודי או בגישה מהפרק על המחלה במדור המידע הרפואי באתר שלנו www.pnauvebrut.com בהצלחה

שלום. לפני כשלשה חודשים אימי קיבלה אירוע מוחי. זה היה מאוד בלתי צפוי, כאשר לפתע החלה לקבל סחרחורות לפני כניסתה לאולם אירוע משפחתי, ולא ליראות כלום. היא הייתה צריכה להעזר בי ובאחרים על מנת שיגלו לה מי עומד ממש מולה. באותו ערב כבר פינינו אותה לביה"ח. אימי נהגה ליטול תרופות רבות, משום שהסוכר בגופה היה גבוה, וגם את הכדורים "אספירין". באותה תקופה לא לקחה את האספירין מזה שבועיים והרופאים אמרו שזה היה מאוד בלתי אחראי להפסיק כך טיפול רפואי, ושרב הסיכויים לקתה בשבץ מן הסיבה הזו(היאגם נהגה להתעצבן הרבה בתק' ההיא). ובכן, היא אושפזה בביה"ח כחודש ימים, ולאחר שהשתחררה- אושפזה ב"בית לוינשטיין" ברעננה, על מנת שתקבל טיפול צמוד בתהליך השיקום. (יש לציין שהיא רק בת 52).כעת לאחר ששוחררה- יש תחושה שהשיקום שם לא קידם אותה כלל וכלל. היא עדיין רואה מאוד מטושטש וקשה לה קצת לזהות אנשים, היא לא רואה את פניהם בצורה מדויקת. לפני המיקרה, היא הייתה פשוט מדהימה במה שהייתה עושה בבית- היא הייתה עובדת בלי הפסקה כעקרת בית... הייתה עושה הכל לבד, היה בה כוח בלתי יאומן... כעת, כמובן, היא לא עושה כלום.. היא עכשיו הולכת טוב מאוד (כשאושפזה בביה"ח הייתה צריכה להעזר באנשים כדי ללכת- וגם לא היה לה חוש כיוון בכלל..), מדברת יפה ותוכן דבריה לא שטותיים, אך עדיין- זה לא אותו דיבור כמו שהיה לה תמיד.. יש לפעמים מין תחושה שהדיבור שלה הוא כמו של ילדה קטנה. בקשר לזיכרון- היא זוכרת את כל הדברים הישנים, הזיכרון הארוך שלה פשוט מדהים- היא זוכרת בע"פ פרקים שלמים של תהילים, זוכרת מה קרה לה לפני שנים וכו'..., אך כשמדובר בזיכרון לטווח הקצר זה פחות טוב.היא לא תזכור דברים שאמרנו לה לפני 10 דקות. הדבר שהכי מטריד אותי זה הראייה שלה. עקב האירוע- הראייה שלה השתבשה לגמרי. היא מאוד פוחדת וחוששת שלא תחזור להיות כמו שהייתה ולראות כמו שראתה- וזה מכניס אותה לחרדה מתמדת. היא מקבלת גם כדורים להרגעת החרדות,אך הם לא עוזרים לה במיוחד.. רציתי לשאול אותך האם המקרה הזה נקרא חמור, והאם היא תשוב להיות כמו שהייתה ולראות כמו שראתה? האם עצם העובדה שהיא לחוצה מאטה את תהליך ההחלמה והשיקום שלה? בבקשה תענה לי ותאמר לי אם כל זה יעלם לה, והיא תשוב להיות האימא שתמיד הייתה... תודה מקרב לב (וסליחה על המכתב הארוך...) ג'ולי.

לצערי, זה בהחלט נשמע כמו מקרה חמור של ארוע מוחי שפגע לכל הנראה בחלקו האחורי של המוח , אזור בו מרוכזים מרכזי הראייה והתפיסה החזותית והמרחבית. ישנן הרבה סוגי הפרעות ראייה עקב אירוע מוחי ואיני יכול להתחיל לפרטי את כולם כאן אך הם מאופיינים במורכבות היחסית של הבעיה: למשל קושי לשים לב לצד אחד של המרחב ולא לצד השני, או קושי לזהות פנים ולא חפצים אחרים או קושי לזהות חפצים בשמותיהם ולאוו דווקא לראות אותם. כוונתי היא שבמקרים כאלו כדאי להתחיל את הדיון, שממילא אינו קל או פשוט, ממצב שבו מדברים על האבחנה היותר ספציפית של הבעיה ואין לי ספק שבבית לוינשטיין, במסגרת האבחונים הרפואיים והבדיקות שנעשו על ידי מרפאות בעיסוק או ניורפסיכולוגים שם התקבל רושם מסויים לגבי סוג הבעיה שממנה סובלת אימך. אני חושב שכדי להתחיל להתקדם עליך לחזור אליהם, אני מניח שהיא נמצאית בטיפול יום כעת שם אז זה לא יהיה קשה, ולבקש שיסבירו לך מה בדיוק אופי בעיית הראייה ממנה סובלת אימך וכיצד קוראים לה. לאחר מכן תחזרי אלינו לפורום ונמשיך לדון בכך. בהצלחה.

ולא, לחרדות בפני עצמן אין השפעה שלילית על ההחלמה אך הן בוודאי מקשות על האדם לנצל את כל הפוטנציאל שלו כדי להתמודד עם הבעיה.

שלום, אבי בן 59 ולקה לפני כשנה וחצי בארוע מוחי ראשון ומאז קיבל עוד מספא ארועים חלקם קלים וחלקם קשים. לפני כחודשיים השתחרר מבית לוינשטיין במצב סביר אך עם הרבה עבודת שיקום לפניו. לפני שבועיים חלה ירידה משמעותית בזכרון תופעה הפוגעת בתהליך שיקומו. מה ניתן לעשות במצב זה? תודה.

התמונה לא כל כך ברורה וראשית כל צריך לברר את סיבתה של ההתדרדרות האחרונה: אירוע נוסף , בעיה רפואית אחרת שמחמירה את מצבו באופן כללי או אולי ירידה במטיבציה והרגשת דיכאון. לגבי הטיפול בבעיות זכרון זהו נושא לא פשוט משום שאי לנו "תרופות" המשפרות את הזכרון לאחר שבץ מוחי אם כי לאחרונה פורסמו מספר דיווחים על כך שאות התרופות המשמשמות לבעיות הקוגניטיביות במחלת אלצהיימר עשוייות לעזור גם כשמתפתחות בעיות כאלו לאחר שבץ (תרופות כמו דונוזפיל ). ה"טיפול" העיקרי הוא בבניית סביבה המקלה על המחלים לתפקד באמצעות תזכורות ברורות הרשומות באופן דיסקרטי מעל לחפצים דרושים והמזכירות לו את סדר יומו. לשימוש בלוחות לעריכת סדר היום במשבים תפקיד חשוב מאוד. נא קראי על כך יותר באתרנו www.pnaibvebriut.com במדורים המתייחסים להפרעות זכרון, לבית החכם ולשימוש ביומן ממוחשב. בהצלחה.

רציתי לומר רק מספר מילות תודה ל ר ו פ א ול א ד ם שבך. שוחחתי איתך לפני מספר דקות בטלפון אבל היה קשה לי להביע ולהללך בפניך לכן אני מנצלת פורום זה כדי לומר תודה באחור , אבל כפי שהמשפט אומר "מעולם לא מאוחר מידי" את אימי הבאתי לבית רבקה למחלקה בניהולך לפני כשנתיים לאחר התקף לב ו ארוע מוחי , שהוגדר כקשה. אימי אישת כבדת משקל מאוד, שהטפול בה היה קשה, עשיתם עבודה מופלאה ואני זוקפת זאת אך ורק לזכותך ראיתי מהצד כיצד אתה מפעיל את המחלקה, את האיכפתיות שלך מכול חולה וחולה , את הבקורים היום יומיים שלך באולם הפיזיוטרפיה , הדרישות שלך מהצוות, את המבט שלך בגובה העניים לחולים ולבני משפחותהם ,בעקבות כל זאת הגעתם להישגים עם החולים , אומנם היה קשה איתנו באופן מיוחד בגלל התלות של אימי באחותי והצורך שלה בנוכחות של 24 שעות של אחותי לידה, דבר שאולי הקשה על הצוות במחלקה , אולם, א ת ה הבנת וראית את הבעיה ואפשרת לאחותי להישאר במחלקה. אני אישית קיבלתי הרבה כוחות נפש כדי להתמודד עם הבעיה בזכותך - תודה. עשיתם עבודה נפלאה , אימי כבת 80 כפי שציינתי עם משקל עודף חזרה לתפקד לאחר מספר חודשים בדיוק כמו לפני הארוע. - ושוב תודה לצערי לאחרונה חלה נסיגה בתפקודה בגלל בעיות שונות שלא רק קשורות בארוע המוחי. תודה - והלוואי והיינו זוכים בעוד א ד ם ור ו פ א כמוך. נ.ב. אנא ממך, אל תשמיט הודעה זו מהפורום מתוך צניעות וזאת על מנת לעודד משפחות רבות , שניתן להתמודד עם ולהגיע לשפור ניכר גם לאחר אירוע מוחי.

לצערי איני יודע איך משמיטים הודעות מהפורום....מכל מקום, תודה רבה על המחמאות לצוות השיקומי בבית רבקה.

לפני מספר חודשים לקה דודי בן כ-75 בארוע מוחי. לפני הארוע הוא תפקד כאדם בריא לחלוטין. כאשר הגיע לשקום. הבינה המשפחה, שאדם שאובחן לאחר ארוע מוחי עם סימני ניגלקט קשה מאוד לטפל ודי הרימו ידיים - לא התמידו בפיזיוטרפיה וכן הלאה. לאחר כחודשיים, דודי נלקח לביתו ושם הוא זוכה לטפול מאוד מסור ובכל אופן מבחינה קוגנקטיבית יש שיפור במצבו, אולם הוא עדיין לא עומד על רגליו . א. האם באמת אין אפשרות להתקדם איתו. ב. באם יש סיכויים, באיזו מסגרת אפשר לטפל בו, אפילו פרטית? .

נא קראי באתר שלנו ובמידה ויש לכם מחשב השתמשו בו לתרגול טיפולי כי זאת הייתה כוונתנו כשהקמנו אותו www.pnaivebriut.com

לפני מספר חודשים לקה דודי בן כ-75 בארוע מוחי. לפני הארוע הוא תפקד כאדם בריא לחלוטין. כאשר הגיע לשקום. הבינה המשפחה, שאדם שאובחן לאחר ארוע מוחי עם סימני ניגלקט קשה מאוד לטפל ודי הרימו ידיים - לא התמידו בפיזיוטרפיה וכן הלאה. לאחר כחודשיים, דודי נלקח לביתו ושם הוא זוכה לטפול מאוד מסור ובכל אופן מבחינה קוגנקטיבית יש שיפור במצבו, אולם הוא עדיין לא עומד על רגליו . א. האם באמת אין אפשרות להתקדם איתו. ב. באם יש סיכויים, באיזו מסגרת אפשר לטפל בו, אפילו פרטית? .

אמנם מרבית ההחלמה מתממשת במהלך החודש הראשון אחרי האירוע אבל דווקא במקרים הקשים יש המאמינים שבמידה וחל שיפור, למשל במצב הנגלקט, כדאי לבדוק שוב את הפוטנציאל השיקומי גם במישורים תפקודיים אחרים כמו ניידות , לבוש אכילה וכדומה. מבחינה פורמלית קשה מאוד להשיג אפשרות לחזור למחלקה שיקומית לאחר שכבר עברו מספר חודשים מהאירוע אולם בהחלט צריך להזמין הביתה את אנשי יחידת המשיך טיפול בית של הקופה המבטחת שהם בבחינת האחראים על השיקום במסגרת הביתית כדי לבצע באמצעותם הערכה מחודשת זו. לאחר בכן אפשר בתאום איתם לנצל את המשאבים הקיימים לשיקום בבית, או במסגרת מחלקת יום של הקופה המבטחת או בשילוב כלשהו של שניהם ולפי הצורך, להוסיף על כך גם טיפולים פרטיים של רופא, פיסיותפיסט או מרפאה בעיסוק. המטרה היא לשפר את התפקוד באופן המקסימלי מתוך הנחה שתפקוד כזה גם יקל על המשפחה המטפלת וגם ישפר את איכות חיי המטופל. לדוגמא אם אינו אוכל באופן עצמאי שיוכל לעשות זאת ואם יש צורך להעביר אותו מהמיטה לכיסא גלגלים לבדוק את האפשרות לבצע מספר צעדים בתמיכה כדי להגיע לשירותים בלי הכיסא. השגים תפקודיים צנועים אבל משמעותיים. לאחרונה נפתחה ביוזמת עזרה למרפא מחלקת יום הפועלת במרכז הארץ (בני ברק) מחוץ למערכת הביטוח הרגילה (ובשלב זה למיטב ידיעתי ללא תשלום מצד המטופל) כך שאפשר לנצל גם אופציה זו במידה ואתם תושבי המרכז. בהצלחה.

לד"ר גוטליב היקר אמא קבלה אירוע מח קשה שכתוצאה מזה הנה משותקת בכל צד שמאל,עוורון ואלמות למעט מס הברות . היום היא מאושפזת בגיאטריה בתל השומר ותחושתי שזה המוני ולא מקבלת תשומת לב אישית למרות היוקרה של המקום. היא זקוקה לשיקום ארוך ואנו מאמינים שהיא יכולה להשתקם האם תוכל להמליץ לי על מקום מתאים שקשור למשרד הבריאות תודה מקרב לב054-500653

ד"ר גוטליב שלום, סבתי בת 70. היתה אישה עצמאית לחלוטין עד לפני חודש וחצי.טיפלה בשני ילדיי שאחד מהם בן חודשיים. לפני קצת יותר מחודש היא התאשפזה עקב חום גבוה והקאות ולאחר 6 ימי אישפוז, היתה לה קריסת מערכות כללית. היא היתה מונשמת במשך יותר משבועיים, קריסת כליות, הלב היה בתפקוד בינוני, והיתה בעיהעם זרימת דם. היא הועברה לטיפול נמרץ מייד לאחר הקריסה, ולפני חמישה ימים (14.10)היא הועברה למחלקה גריאטרית אקוטית. באותו יום, אני ישבתי איתה בערב, דיברנו , צחקנו, היא ביקשה לשתות תה, ושאני יעזר לה להתרומם - בקיצור - קיבלנו סבתא במתה אחרי שבטיפול נמרץ אמרו לנו בימים הראשונים שאין לה סיכוי לחיות. הם החזירו אותה לחיים. שבוע וחצי לפני שחרורה מטיפול נמקץ - היא כנראה עברה TIA. היה לה אירוע פירכוסי, סטייה במבט לצד ימין, ובקידות CT שהראו שכנראה היתה בצקת מוחית - באמת לאחר 24 שעות היא התייצבה. ב- 15.10 יום לאחר שהותה במחלקה, היא עברה כנראה CVA. סטיית מבט לימין, ולאחר כשעה פרכוס מאוד רציני, שלאחריו עוד פרכוסים קטנים במשך 24 שעות. לחץ הדם שלה ממש כשהתחילה סטיית המבט היה 200/100 לפני שהיא קיבלה תרופה להורדת לחץ הדם, ובאמ לאחר האירוע היה פגיעה בצד ימין של הגוף. גם רוב הפירכוס היה בצד ימין של הגוף. הרופאים אמרו לנו שהיא עברה אירוע מוחי מאוד קשה, ושיש לה דימום רציני המוח לפי כל הסימפטומים ושאין טען לעשות CT כי בכל מקרה לא תהיה התערבות כירורגית על מנת לנקז את הדימום. אנחנו מיום רביעי (15.10) פשוט יושבים ומחכים שהיא תמות - לטענת הרופאים שאין לה סיכוי לשרוד - והם פשוט לא מטפלים חוץ מאשר במינימום האפשרי - מתן נוזלים ומורפין (אני יודעת גם כמויות אם יש לזה חשיבות). שאלותי הן כאלה: 1. האם יש לנו כמשפחה אפשרות לדרוש CT על מנת לברר האם יש דימום ומהי חומרתו? 2. האם יכול להיות שכלל אין דימום ועקב חוסר טיפול בעצם מצבה מחמיר? 3. האם ישנן דרכי טיפול? 4. האם ייתכן שלאדם יש דימום רציני במוח במשך 5 ימים, והוא נשאר יציב מבחינת דופק, נשימה, מתן שתן וכדומה? תבין, לא כל כך מספקים לנו תשובות בבית החולים, וממש אין לנו מהיכן לשאוב אינפורמציה. אשמח אם תוכל לעזור ולענות לפחות על השאלות הללו. אשמח לתת עוד פרטים במידת הצורך. תודה מקרב לב שרון

יש לכם כמשפחה זכות לקבל תשובות ברורות על כל שאלה ולדרוש חוות דעת נוספת, הן מתוך המערכת המקומית והן , אם כי במקרה כזה על חשבונכם, מבחוץ. אישה בת שבעים , שהייתה פעילה עד לפרוץ מחלתה, נחשבת היום ל"צעירה" יחסית לגיל השלישי ויש מקום להערכה מלאה של גורמי מצבה. וזה כולל ברוב רובם של המקרים ביצוע טומוגרפיה מוחית (סי.טי.) . ישנם מקרים יוצאים מהכלל כמו למשל, כשהחולה מחובר למכונת הנשמה ומצבו הוא כזה שהסכון שבטלטולו, אפילו בשטח בית החולים אינו שווה את התועלת שבבדיקה. לגבי הטיפול, בדרך כלל קשה להעריך את התועלת מול הסכון של התערבות כירורגית בלי לבצע את הבדיקה הזו. מצד אחד, כאשר מדובר בדימום תוך מוחי, אכן הנטייה לנקז את הדימום מוגבלת, אולם מצד שני, כאשר מדובר בדימום במעטפות המוח (דמום סובדורלי) נקוז כזה מתחייב, אפילו במצבים קשים. האבחנה של דימום אינה ברורה כלל עד שלא מתבצע צלום של המוח וגם אוטם רגיל (סתימה של כלי דם על ידי קריש) יכול לגרום למצב קשה כמתואר, ואז בדרך כלל אין בכלל אופציה כירורגית אבל לעיתים קרובות מנסים תרופות סטרואידליות להפחתת הבצקת המוחית. בהצלחה.

תודה על תשובתך המפורטת והמלאה. השאלה שנותרתי איתה היא האם בעצם יש לאדם סיכוי לצאת ממצב כזה של CVA? האם יש טעם להלחם? האם CVA יכול לגרום מוות ישיר, או האם בעצם העובדה שהרופאים לא עושים דבר, זה מה שגורם למותה האיטי של סבתי? האם ייתכן מצב שיש CVA ודימום המוח ושכל השאר יציב כבר במשך ארבעה ימים מלאים - דופק, מתן שתן, לחץ דם, נשימה....? תודה שוב על העזרה שרון

עברתי אירוע אטם בצד ימין שיתוק בצד שמאל ההחלמה והתפקוד סבירים אני פעיל עכשיו אבל מרגיש שהראש קצת כבד ולפעמים זה כאילו שהראש מושך למטה האם זה חולף? האם זו תופעה רגילה לאחר אירוע מוחי?

"ראש כבד" הוא ביטוי שכיח שמלמד בדרך כלל על "כאב ראש" אבל יכול לפעמים להצביע על לחץ דם נמוך. כאב ראש כתופעה שלאחר אירוע מוחי אינו שכיח אבל הרמיזה שלך שקיימת גם אי נוחות מכוון הצוואר מצביעה אולי על אפשרות של בעיות מפרקיות של עמוד שידרה צווארי. כדאי לבדוק את האפשרות הזו באמצעות בדיקה פיזיקלית אצל רופא המשפחה או אצל אורטופד או נירולוג ובאותה הזדמנות לבדוק שלחץ דם מאוזן, לא גבוה מדי ולא נמוך מדי. בהצלחה.

אני בת 30 חולה בלופוס ואנטיפוספוליפיד סינדרום לפני שלוש שנים עברתי ארוע מוחי, שלוש שנים אחרי שעברתי D.V.T ברגל אני מטופלת מאז בקומדין שאלתי היא: ברצוני להרות בשלישית, האם החלפת קומדין בקלקסן גובלת בסכנה גדולה לפתח שוב ארוע מוחי? האם אי אפשר להתאים כמות של קלקסן אשר תכסה את הסכנה ללקות בארוע מוחי נוסף?

למיטב הבנתי החלפת קומדין בקלקסן אינה כרוכה בשינוי משמעותי של מקדם ההגנה המוענק על ידי כל התרופות מהקבוצה הזו, נוגדי הקרישה, כלפי הסכון לשבץ. בהצלחה.

ד"ר גוטליב שלום מה זה אוטם ? עברתי אירוע לפני 11 חודשים והברר לי שיש לי אוטם ב2 מקומות בראש האם זה נעלם עם הזמן או צריך לקבל טיפול רפואי בנושא. מאז שהשתחררתי משיקום בחודש 2/2003 התקדמות בשיקום איטית מאוד .

אוטם פירושו שכלי דם במוח נסתם ואז אספקת הדם לאותו אזור במוח נפסקה והתאים המוזנים על ידו "מתו" והפסיקו לפעול. מאחר ומוחנו פועל באופן די מסובך, אם הרבה כפילויות ולא מעט רזרבה הפעיחלות עליה היה מופקד האיזור הפגוע אמנם נפגעת אבל לעיתים קרובות יש חזרה חלקית או מלאה של התפקוד הפגוע, בעזרת איזורים אחרים של המוח שממשיכים לפעול באופן תקין. גלוש נא לאתרנו www.pnaivebrut.com למדור הרפואי ולפרק על שבץ מוחי כדי ללמוד יותר. בהצלחה.

עברתי אירוע לפני חודש וחצי בן 51 התפקוד חזר כ-80 אחוז אבל כבד ומושך למטה אני יציב מה עושים?

שמעתי עדות מחבר על שימוש במוצרים של חברת NIKKEN לטיפול וזרוז החלמה.

ישראל שלום רב לצערי אתה כותב מעט ואין אפשרות לדעת איך אפשר לעזור אבל גם אני לא רחוק מגילך אני בן 57 עברתי קצת יותר האפשריות להתגבר הם רבות עם רצון עצמי חזק תתחיל לחזור ליום יום הרגיל תשתדל לעזור לעצמך יותר תהיה סבלני לסובבים כולם רוצים לעזור במידה ואתה רוצה וגר בעזור נתניה נוכל להפגש במידה ואתה גר באזור אחר חפש אתנו עמותת נאמן הטלפון שלי זה 052 673761 שמי חיים חבר בעמותת נעמן הארצית תמיד לעזד חג שמח

שוב תודה לכל המשיבים ולעצם השאלה: מה הכוונה "כבד ומושך למטה". אם תפרט זאת אשמח לנסות לענות לעניין. אגב, אין לי כל ניסיום ב"מוצרים של חברת ..." ואשמח לשמוע גם על כך יותר. בהצלחה.

אבי, בן 75, עבר אירוע מוחי (TIA) ראשון לפני חמישה שבועות. לאחר יום עבר התקף של חוסר שקט פסיכוסומטי שנמשך יומיים. לאחר שבוע שוחרר מבית החולים לשיקום ואף החל ללכת באופן עצמאי. במהלך השיקום עבר אירוע מוחי (CVA) , הוחזר לבי"ח שם עבר כעבור יומיים ארוע מוחי נוסף (הרופאים תיארו זאת כהרחבה של הארוע השני). הוא יצא שוב לשיקום, במצב של תשישות מוחלטת. כל היום הוא מעוניין לישון, בקושי משתף פעולה בפיסיותרפיה, ראייתו נפגמה מאוד, הוא חסר קשב, בוכה הרבה, עסוק בדיבור על יציאות וכאבים, למרות שמדי פעם ניתן לשוחח איתו שיחות של ממש (מדובר באיש אקדמיה שעבד עד ליום הארוע). שאלותי: 1. האם יש צפי לקידום ושיפור ולטווח השיפור? 2. בהנחה שישחררו אותו כמתוכנן עוד שבועיים , האם עדיף מעבר הביתה או למוסד כלשהו? אנו מניחים שבית עדיף, אולם חוששים מאי התאמה של הבית פיסית לצרכיו, ומוטרדים מהעובדה שכיום, בזמן חולשה, מטפלים בו שניים בו זמנית. גם אם ניקח מטפל צמוד , הוא לא יעמוד במעמסה. 3. האם יש פסיכולוגים (חיפה) שניתן להסתייע בהם? תודה על התשובות

אין אני מתכוון לענות בשם דר גוטליב אבל כאדם שעבר כבר מספר אירועים גם אני שאלתי את אותם השאלות יש לנו עמותה בשם נאמן שמקורה בחיפה מספר הטלפון שלהם הוא8380377 04פקס 8340281 04 נא לפנות לגב לילי מאור בטוח אני ששם יהיה לכם כתובת לשאלות ועזרה חיים מנתניה

תודה רבה על המענה של נציג עמותת נאמן בחיפה . לגבי שאלותיך ובהנחה שתפנה גם לאתר www.pnaivebriut.com כדי "להכין שיעורי בית" אני מזכיר שאמנם מרבית ההחלמה מתרחשת בחודש הראשון אולם ההסתגלות הקשורה ברכישת טכניקטות שיקומיות לשיפור החיים ממשיכה תקופה ארוכה אחר כך. באופן ספציפי אני מתרשם מהאפשרות לבעיה דכאונית (מבחינה קלינית יותר נכו לקרוא לזה בעית הסתגלות דכאונית) שאפשר לטפל בה תרופתית ומחקרים של התקופה האחרונה מצביעים על יתרון להתחלת טיפול כזה מקודם ככל האפשר כך שהייתי מציע לך לנצל את משאבי הקופה המבטיחת שלך כדי לבצע הערכה טובה של מצבו הפיזי והנפשי של אביך ולמצות את האפשרויות הטיפוליות בתחום התרופתי והפיזיקלי. בהצלחה.

אמי בת 74 אחרי ארוע מוחי(לפני חודש וחצי) לאחר ששהתה שבוע בפנימית הועברה לשיקום ללא הצלחה. בשל פרפפור פרוזדורים מספר פעמים הוחזרה לפנימית. לאחר שבועיים בפנימית שוחררה הביתה בטענה שהיא במצב סיעודי ולא שיקומי. כיום לאחר שבוע וחצי בבית עם מטפלת ומשפחה תומכת אני חשה שיש שיפור קל במצבה. היא יותר ערנית , במעברים ממיטה לכיסא היא יותר משתפת פעולה, היא גם אוכלת וישנה טוב יותר. שאלתי מה אנו הילדים יכולים לעשות ע"מ להאיץ ולעזור בתהליך השיקום? והאם כדאי כבר להעבירה למחלקה שיקומית?

ראשית אני מפנה אותך לחומר שנמצא באתרנו www.pnaivebriut.com שנועד ללמד אותך כיצד לעזור לאימך יותר אחרי השבץ. שנית נראה לי שעליך להזמין בדחיפות את נציגי היחידה להמשך טיפול ביתי בקופה בה היא מבוטחת כדי שיבצעו הערכה חוזרת של מצבה ויחליטו ביחד איתכם אם להמשיך בשיקום בבית או להחזירה למחלקה שיקומית. לכל אחת מהאופציות יתצרונות וחסרונות אבל ראשית כל צריך הערכה מקצועית של פוטנציאל השיקום. בהצלחה.

שלום רב, השאלה לא כל כך קשורה לדעתי אבל אני אכתוב בכל זאת: האם יש דרך שיקומית לטפל באישה כבת 77 שבחודשיים התדרדרה מבחינה נוירולוגית כך שהיא מבולבלת? ההתדרדרות העיקרית היא בשבועיים האחרונים. היא לא מתקשה לזהות אותי למשל, אבל כשאני משוחחת עמה אני מרגישה שזו לא היא בדיוק: היא מבובלבת, חוזרת על דברים כמה פעמים, לא מרוכזת. מה ניתן לעשות? תודה רבה.

ראשית כל צריך לברר מדוע היא מבולבלת? האם מדובר במחלה ניוונית של המוח כגון מחלת אלצהיימר או במצב יותר פתאומי לאחר אירוע מוחי או שמדובר באדם קשיש שתפקד קודם "על הגבול" וכעת עקב מחלת חום או התייבשות "עבר את הגבול" וכבר אינו מרוכז? שנית, לאחר שתתברר הסיבה לבלבול צריך לפשט את הסביבה ולעזור לאדם לתפקד בתוכה. זו כבר תורה שיקשה לפרט את כולה כאן אבל בעיקרון אנחנו רוצים למנוע חידושים וזעזועים מיותרים בסביבתו של הקשיש המבולבל ולהקל עליו על ידי סימו ברור של החפצים והמידע הרלונטים עבורו. תוכלי לקרוא יותר על כך במדור הרפוי בעיסוק ו"הבית החכם" באתר שלנו www.pnaivebriut.com בהצלחה

אני בן 65 שנה, נפגעתי לפני 6.5 שנים, בצד הימני . אני "סוחב" רגל היד לא פעילה אני לא סובל מכאבים, ואני הולך ללא מקל. התפרסם בעיתונות "מרפאות לייזר" בין שאר מחלות נתקלתי ב- CVA . מה דעתך? שווה לי לנסות. חג שמח, אהרן

אין לי כל ניסיון או מידע על טיפול בליזר בתחום המחלות הוסקולריות של המוח או שיקומן. אם תספק לי מידע נוסף, במידה ואכן יש כזה, אשמח לדעת עליו ולחוות דעתי. בהצלחה.

שלום רב לפני כמה שנים כ- 3 שבועות לאחר לידה קיבלתי ארוע מוחי קל שהתבטא בחולשה בפלג גוף ימין אושפזתי בבית חולים לכמה ימים ולאחר מכן שנה לקחתי אספירין. מאז עבור כ- 8 שנים ואני עדיין סובלת מחולשה בפלג גוף ימין שאלתי היא האם זה נורמלי האם תחושת הנימול או החולשה צריכים לעבור מתי שהוא ומה עלי לעשות כדי למנוע זאת בעתיד? אני גם לא מבינה למה זה קרה לי אחרי לידה, האם יש לזה קשר ללידות והאם זה אומר שאני בסיכון גבוה בכל מה שקשור להריון ולידה בתודה מצפה לתשובה מהירה

בעת הריון מתרחשים שיניים מסוימים בתכונות הביוכימיות של מנגנוני הקרישה ונוזלי הגוף שעלולים לעיתים לגרום לאירוע מוחי. יש מקום להתייעץ עם נוירולוג ולעבור מספר בדיקות לפני כניסה מחודשת להריון. לגבי התלונות שנותרו בתחושה של חתי פלג גוף זה אפשרי אם כי במרבית המקרים המחלים "מתרגל" אליהן ומפסיק להתלונן עליה לאחר מספר חודשים. אני חוזר וממליץ לפנות להערכה נירולוגית מקיפה לגבי אופיו של האירוע בעבר, מקור התלונות בהווה והכנה להריון בעתיד. בהצלחה.

אבא שלי סובל מלחץ דם גבוה ונוטל מספר לא מבוטל של כדורים. לפני כשלושה שבועות בערך נפל על הראש וקבל חבטה ממבנה יצוק של עץ. הוא התעלף לא חש בטוב אך לא פנה לבית חולים. ברגע שהרגיש טוב חזר מהמסיבה בה שתה כוס אחת של בירה לביתו בליוי אמא. ערב ראש השנה שהה באילת שם הוא חש כאבים חזקים מאוד בראש הקיא המון אך גם משם לא פנה לבית החולים לקבלת טיפול. אתמול, יום שישי בשעה 12 בצהריים פנה לרפא משפחה עם כאבים חזקים בראש ומשם הופנה לבית החולים וולפסון אשר הפנה אותו למחלקת ניאורכרורגיה בתל השומר. מחר הוא עתיד להשתחרר. דברי הרופא התורן : הם נותנים לו כדורים שינסו לספוג את שני שטפי הדם במוח אחד ישן ואחד חדש יותר? לדם. במידה וכרישי הדם לא יספגו יעבור אבא ניתוח של ניקוז שטף הדם. השאלה האם ייתכנו החמרות במצב בריאותו אחרי הניקוז. האם ישוחרר הביתה ובכל פעם של כאב ראש יצטרף לפנות לרופא. סוגי הכדורים שיקבל במרשם אחרי שישוחרר הביתה יהיו מספיקים על מנת שאנו נהיה רגועים כשהוא שוהה בבית ללא אחריות רופא. והאמת זה נורא נורא מפחיד אותי עד כדי כך שאני לא יודעת עוד מה לשאול. ברצוני לציין שבלילה בזמן השינה אבא מזיע המון. אנא השיבו לי . שנה טובה לכל עם ישראל באשר הוא.

שכחת לציין בן כמה האבא ואני יוצא מתוך ההנחה שהוא איש מבוגר מעבר לשנות השישים שלו. אני יכול רק לנחש שמדובר באירוע של שטף דם במעטפות המוח, או במינוח הלועזי שטוף דם סובדורלי. זוהי תוצאה לא בלתי שכיחה של חבלת ראש שלעיתים יכולה להיות כל כך חסרת משמעות שהחולה בקושי זוכר אותה ובכל זאת כתוצאה ממנה פוקע כלי דם קטן היושב במעטפת המוח העשירה בכלי דם וגורם להצטברות שטף דם קטנה בין קופסת הגולגלת הקשיחה ורקמת המוח העדינה. במנגנון של ספחיה אוסמוטית שלא נתעכב עליו כאן עלול שטף דם קטן כזה לגדול ולהתנפח עד כדי לחץ על רקמתץ המוח הופעת בעיות נוירולוגיות כמו כאב ראש והקאות אך גם שיתוקים למיניהם. הטיפול,, במיוחד בגיל המבוגר אינו פשוט משום שאף על פי שפעולת הניקוז של הצטברות דם כזו אינה מאוד מסובכת וכל מחלקה נירוכירוגית מיומנת בה אין ביטחון שלאחר ביצועה לא יצטברו שוב נוזלים בחלל שנוצר והתופעות תחזורנה על עצמ. משום כך, כל זמ שלא נשקפת סכנת חים מעדיפים טיפול שמרני שבו בעזרת כדורים המקטינים את השפעת הלחץ ובעיקר בעזרת הזמן שמאפשר לדם הקרוש להתפרק ולהספג הבעיה חולפת מעצמה. תקופת ההמתנה הזו יכולה אכן להיות בעיתית מבחינת חוסר נודאותואי קיומם של כללים ברורים אולם במרבית המקרים ההגיו הבריא ממלא את תפקידו היטב, כלומר אם חל שינוי משמעותי במצב כמו הופעה מחודשת של כאבי ראש עזים, ישנוניות וחוסר יציבות או הופעה של חולשה ביד או הרגל אי מנוס מלפנות שוב לחדר מיון. בהצלחה.

אבא בן 52 אם זה משנה לתשובך

ד"ר גוטליב .יש לי תינוק בן 9 ח"ד אם איחור בהיתפתחות ניכר וקיים גם איחור תיקשורתי שאני חייבת לציין שהולך ומישתפר אם הזמן אך עדיין לא מספק,ביצענו בדיקת M.R.I.בבדיקה נימצא ממצא פתלוגי של מבנה מח לא תקין ,ברצוני לציין שבבדיקתE.E.Gנימצא מוקד אפילפטי ומאז הילד מקבל טגרטול באופן קבוע פעמיים ביום יש לציין שהילד עבר מ"ס אירועים של פירכוסים ,עדיין לא נימצאה אבחנה אך יש חשש למחלה מטבולית שפגעה במח< ברצוני לדעת האם יש לך מידע כלשהוא לספק לי לגביי האבחנה של מבנה מח לא תקין מה ההיבטים ולמה עלי לצפות? מכיוון שתמיד אין תשובות בשבילי מה יהיו ההשלכות בעתיד ומה יהיה לגביי עתידו של בני אשמח לכל פיסת מידע קטנה באם וניתקלת במקרא דומה בעבר. בתודה אמא מודאגת וחרדה מאוד<

http://www.waisman.wisc.http://www.waisman.wisc.edu/child-neuro/pediatric- neurology.htmledu/child-neuro/pediatric-neurology.htm אינני מומחה בתחום של נוירופדיאטריה ולכן לא אוכל לצערי לייעץ לך. צרפתי למעלה שני קישורים של אתרים באינטרנט העוסקים בתחום הזה ואני מקווה שתוכלו לקבל שם תשובות. אני ממליץ על המחלקה הנוירופדיאטרית בבי"ח שערי צדק. בהצלחה.

שלום, אימי (בת 70) עברה, לפני שלושה שבועות, ניתוח לניקוז שטף דם במוח , בעקבות אירוע מוחי שלישי תוך 10 שנים. לטענת הרופאים הניתוח עבר בהצלחה, אך בשבועיים האחרונים החלמתה נעצרה, והיא בתרדמת חלקית, ז"א היא שומעת אך אינה מדברת או מגיבה מבחינה מוטורית. מה הסיכויים שהיא תצא מזה, ותוך כמה זמן משוער?? בתודה מראש.

קשה להתייחס למקרה בגלל דלות הפרטים. האם היא נפגעה בצד ימין של הגוף ומשום כל אינה מדבר (כי נפגע גם מרכז הדבור הנמצא באחריות אותו צד של המוח האחראי גם על פלג גוף ימין?) או שהיא אינה מדברת כי היא שקועה מאוד. לא ניתן להבין לפי תאורך באיזה מקרה מדובר. מכל מקום שבועיים הם פרק זמן קצר יחסית ואפשר לראות התאוששות גם לאחר שלושה וארבע שבועות אם כי עיקר ההתאוששות היא במשך החודש הראשון. מצד שני מצב שבו היה צורך לבצע נתוח לנקוז הדם הוא מלכתחילה מצב חמור מאוד ולעיתים קרובות החולה נותר עם נכות משמעותית אחרי ארוע כזה. אם תרצי להוסיף פרטים בעוד מספר ימים אולי אפשר יהיה להתייחס יותר למצבה. בהצלחה.

שלום, אבי הוא בן 63 עד לפני כמה שנים בריא מאוד שלא ידע מה זה רופא. לפני חודשיים עבר ניתוח כריתת אונה שמאלית עליונה של הריאה בשל חשד לגידול ואשר הסתבר בסוף שמדובר היה ב- 3 סיגמנטים שעלו אחד על השני ועשו תמת. הניתוח עבר בהצלחה וגם ההתאוששות אלא שלפתע פתאום, אתמול בבוקר הוא התעורר עם סחרחוררת קלה וניטיית הגוף ימינה. בהמשך היום שם לב שכתב היד שלו לא רציף ולא ברור וגם לא החתימה כמו כן, הרגיש חולשה כללית. במיון החליטו לאשפז אותו במחלקה הנוירולוגית שם אבחנו אירוע מוחי קל שארע ככל הנראה בהמלך הלילה ושמקורו בגזע המוח. הוא נמצא בהשגחה ומקבל כרגע רק אספירין. מה הסיבות לאירוע? האם זה הפיך או יחזור על עצמו? מה צריך לעשות כדי להזהר או למנוע אם בכלל הדנות מקרה דומה או חלילה חריף יותר? אודה על קבלת תשובות והסברים בתודה, בן מודאג

זה אכן נשמע כמו אירוע מוחי קל וכעת צריך לבצע ברור מקיף לגורמי סכון החל מיתר לחץ דם, דרך סוכרת וכלה בבעיות של הלב וכלי הדם הצוואריים ועוד מספר מדדים (בהתחשב בגילו הצעיר ובספור הרפואי ברקע). כל הדברים האלו הם פעולות בסיסיות שמתבצעות בכל מחלקה נירולוגית אצל מישהו כמו אביך ועליך רק להיות בקשר עם הרופאים במחלקה כדי לברר כיצד הם מתכוונים לעשות את הברור, מה במסגרת האפשוז ומה באופן אמבולטורי ולדאוג לרשום לעמכם באופן מסודר את התשובות של הבדיקות. הטיפול ישאר קרוב לוודאי אספירין אלא אם כן תמצא סיבה להגביר אותו למשל לקומדין כמו למשל מקור לקרישים מהלב. הטיפול באספירי מעניק לך מקדם הגנה של כשלושים אחוז והטיפול בקומדין מעניק מקדם הגנה של פי שתיים אולם גם מגדיל את תופעות הלוואי. לכל דבר יש מחיר.. אנה, פנה לאתר שלנו ולמד שם ככל שתרצה על המחלה , סבותיה וטיפוליה www/pnaivebriut.com בהצלחה ושנה טובה

שבת שלום, תודה על ההתייחסות המהירה והתשובה המעמיקה. ברצוני להוסיף ולשאול שאלה: כשאבי עבר את הניתוח לכריתת האונה של הריאה לפני כחודשיים הוא עבר סיבוך במהלך האינטובציה. הסתבר שיש לו מום מולד בקנה והיה קשה מאוד להכניס את האינטובציה ובמהלך ההרדמה הם גרמו לו לבצקת בגרון. האם יכול להיות שכתוצאה מכך נוצר אותו קריש דם אשר "טייל" באזור וגרם לאירוע המוחי? כמו כן, שכחתי לציין כי הוא סובל מסכרת טייפ בי אך הוא מטופל ומאוזן פחות או יותר. אין לו לחץ דם, לא מעשן, אין שומנים בדם ולכן האם הקשר לאירוע המוחי הוא אותו סיבוך באינטובציה? תודה וגמר חתימה טובה.

ד"ר גוטליב שלום, כיצד ניתן לקבוע בדיקה אצלך באופן פרטי? שנה טובה בועז

מחיגים 051417571 או 097456382 ואני עונה לך ומתאמים פגישה.. שנה טובה

בס"ד 1.10.03 שלום אבא שלי נותח בבי"ח קפלן בצואר. הניתוח עבר בסדר גמור כ-4 ימים אחרי הניתוח הוא שוחרר הביתה. הניתוח בוצע כדי לשחרר סתימה של 90% בצינור שמוביל דם למוח. יום אחרי השחרור כמות רצינית של דם עלתה לו למוח. מבי"ח קפלן הפנו אותו לבי"ח תל השומר הוא מאושפז שם כשבועיים ללא שינוי. מצבו כרגע הוא: הצד השמאלי שלו לא מתפקד. מקבל אוכל בזונדה דרך האף. ישן רוב היום, פוקח עיניים בקושי ומדבר קצת לא כל כך ברור. ניתן להבחין שהזיכרון לא נפגע אצלו. ברצוני לשאול לאן כדאי לקחת אותו לשיקום מבי"ח תל השומר? האם ישנו סיכוי שיוכל לתפקד כמו קודם? בבי"ח ביקשו שנעביר אותו למוסד שיטפל בו טיפול סיעודי מורכב. לא קיבלנו הפניה לשיקום . האם הכוונה שבי"ח לא מאמין שהוא יוכל לתפקד כרגיל? בתודה חגית

חסרים פרטים כדי לענות באופן ספציפי כך שאענה באופן עקרוני: נתוח אנארטרקטומי נועד למנוע אירוע מוחי אולם לא תמיד זה מצליח ולעיתים גם הנתוח עצמו יכול להסתבך בתופעות כאלו. קשה לקבוע כללי ברזל אבל סביר להמצא במחלקת ההמשך לפחות חודש לפני שמרימים ידיים ומחליטים שאין מקום לשיקום אקטיבי כי המצב קשה באופן קבוע. שיקום מתבצע בבתי החולים הגריאטרים השיקומיים כמו הרצפלד או בית רבקה, בבית לוינשטיין ובמספר מחלקות שיקומיות בבתי החולים הכלליים ולכל אחד יש זכות ל"ניסיון שיקומי". בהצלחה.

חגית אני תקווה כי אבא שלך ירגיש טוב וגם אבא שלי

בימים אלו יצא לאור ספרו של דרור גרין (מנהל פורום 'הלם-קרב' באתר 'דוקטורס') 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש'. באמצעות יותר ממאה סיפורים מחדר הטיפולים מפזר דרור גרין את הערפל האופף את הטיפול הנפשי, ומציג תמונה בהירה ומפוכחת של התהליך הטיפולי. הוא חושף בגילוי לב את עבודתו הטיפולית, ומציג באמצעותה את גבולות הטיפול הנפשי, על יתרונותיו וחסרונותיו. אין כמעט מי שאינו נזקק במהלך חייו לסיוע נפשי. הספר מיועד למי שפונה לטיפול נפשי, למי שנמצא בטיפול נפשי וגם למי שסיים טיפול נפשי, ומוקדש בו מקום מרכזי לשמירה על זכויות המטופלים. בתיאור בהיר ומדויק מפריך הספר את הדעות הקדומות ומסלק את החשש מפני טיפול נפשי. זהו ספר ראשון מסוגו, המדריך, צעד אחרי צעד, כיצד למצוא את הטיפול המתאים ואת המטפל המתאים, וכיצד לבדוק את יעילות הטיפול. כל אחד מן הסיפורים מציג זוית אחרת של המפגש היחיד במינו בין מטפל לבין מטופליו. דרור גרין, מייסד ומנהל 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' בזכרון-יעקב, עובד כמטפל פרטי, מרצה ומדריך. מחבר הספר 'פרויד נגד דורה' ועורך תיאורי-המקרים של פרויד בעברית. פרסם כשלושים ספרים לילדים ולמבוגרים. בשנים האחרונות מפתח ישומים של הפסיכותרפיה ברפואה, בחינוך, בעסקים ובמערכות חברתיות בתוכנית 'כללי-היסוד של הקשר הבין-אישי', וכן סדנות הכנה למטופלים. סדנות ההכנה לטיפול נפשי, במפגשים פנים-אל-פנים ובאמצעות האינטרנט, הן ניסוי חדשני ראשון מסוגו, המאפשר למשתתפים להתנסות בגישות שונות לטיפול נפשי. פרקים מתוך הספר ניתן לקרוא באתר 'פסייקום' (בו אפשר גם לרכוש את הספר בהנחה): http://www.psychom.com/showpart.asp?part=4

?????!!!!

שלום אבי עבר אירוע מוחי לפני כיומיים. כתוצאה מכך יכולת הדיבור שלו נפגעה, כלומר, הוא אינו יכול לבטא את עצמו במילים כראוי. הרופאים הגדירו את התופעה כ"אפזיה ע"ש ברוקה". רציתי לדעת, בבקשה, מהי התופעה , מהם דרכי הטיפול , כמה זמן נמשכת ההחלמה? בתודה מראש נטע

המוח השמאלי שלנו מכיל מספר אזורים האחראים מבחינת תפקידם על היכולת להבין ולשוחח בשפת אנוש. בקדמת המוח יושב האזור על שם ברוקה שבו מרוכזים התאים ה"זוכרים" כיצד להפוך "מחשבות" למילים וכיצד להשתמש במנגנון ההגוי המטורי שלנו (הלוע, השלון , השפתיים) כדי להפוך אותן למילים בקול רם, בקיצור כדי לדבר. כאשר אזור כזה נפגע אנו יכולים עדיין להבין את מרבית הנאמר לנו אולם איננו יכולים לדבר חזרה וזה מאוד מתסכל. לעיתים באופן מפתיע היכולת לכתוב שמורה קצת יותר ואז נוכל לתקשר בכתב אבל בדרך כלל גם זו נפגעת במקביל. ההחלמה ממצב כזה ממושכת ונמשכת חודשים ולא תמיד מתרחשת במלואה, לעיתים נותרים קשיי דבור, גמגום וקושי במציאת מילים אבל במרבית המקרים חוזר המחלים לפעילות יום יומית עצמאית ולאיכות חיים סבירה. פרטים נוספים ותרגילים לעבודה עצמית או בהשגחה אפשר למצוא באתר שלנו www.pnaivebriut.com וכמו כן אפשר להעזר בתוכנת hearsay שהוכנה על ידי מר שלמה לדרמן. כל זה כמובן לאחר (או במקביל) למיצוי הטיפול הפורמלי לבעיות כאלו הנית על ידי קלינאיות תקשורת. בהצלחה.

לאחרונה אובחנתי עם עדות לאוטם חריף קטן עד בינוני באזור הגרעינים הבאזליים מימין. במה בדיוק מדובר, מה הסכנות המיידיות וכיצד אפשר לטפל או למנוע הישנות הארוע? תודה מראש, איתן רונן

הגרעינים הבזלים הם אזור של תאים מוחיים המרכזים במעמקי המוח התיכון שלנו, ומשמש לארגון מערכת התנועה האוטומטית שלנו, זו האחראית על היציבה והקואורדינציה של תנועותינו כלפי כח הכובד. אוטמים "קטנים" באזורים אלו אינם בלתי שכיחים אפילו באופן "שקט" כלומר כממצא חסר התבטאות קלינית בצלום של המוח אולם הם מבטאים פעילות ברורה של גורמי הסכון לאירוע מוחי ובראש ובראשונה יתר לחץ דם, ומבחינה זו גם אם לא גרמו לבעיה ברורה והתגלו "במיקרה" הם מהווים איתות חשוב לצורך להבדק לגבי גורמי סכון ולטפל בהם באופן קפדני לפני שיתרחש אירוע משמעותי יותר. בהצלחה.

שלום לפני כארבעה חודשים עברתי מיני אירוע ומאז אני סובל מסחרחורות וחוסר יציבות ובלבול ,התכוצויות ביד וברגל ימין ,ותנועות בלתי רצוניות בכף יד והרגל למרות כל התרופות שאני לוקח,האם תופעות אלו יפסקו ומתי?

לא פשוט לענות לשאלתך מכמה סבות: ראשית אירוע מוחי בגיל 35 הוא נדיר ודורש ברור מיוחד בקשר לסבותיו. אינך מציין דבר על הגורם לאירוע שלך ויכולה להיות לכך משמעות לגבי התשובה לשאלתך. שנית, ישנם מיקומים מסויימים במוח שפגיעה בהם עלולה לגרום לתנועות בלתי רצוניות ולתופעות אלו מהלך מסויים וכמו כן ישנה תופעה כללית יותר של אפילפסיה המתפתחת אצל כשבעה אחוז מהחולים שעברו אירוע מוחי ולה מהלך טיפוסי לה, אינך מציין היכן נפגעת ומה אופי התנועות הבלתי רצוניות מהן אתה סובל (כל הזמ? באופן התקפי?) וקשה לפיכך להתייחס אליהן. לגבי סחרחורות אלו יכולות להמשך גם חודשים לאחר אירוע מוחי שפגע במרכזי המוח הרלבנטוים (בגזע המוח) אולם בדרך כלל יעלמו במהלך החודשים שלאחר האירוע, בהתחלה בעזרת תרופות מתאימות ואחר כך גם בלעדיהן. בהצלחה.

אימי בת 74 עברה ארוע לפני שבועיים וכעת היא בשיקום זה היוםהחמישי. היא רוצה לישון כל הזמן ולכן אינה משתפת פעולה בפיזיוטרפיה ובריפוי בעיסוק. שאלתי ממה נובעת תשישות היתר ? ממצב נפשי ירוד, מכדורים לתפקוד הלב? ומה לעשות נגד זה? תודה ושנה טובה

ראשית אסור לשכוח שהאירוע המוחי, השינויים שהוא גרם והעבודה בשיקום הם גורמים לגיטימים לעייפות ותשישות וצריך לאפשר למחלים להרגיש "בסדר" עם העייפות הזו ולעודד אותו. שנית, יש גם סבות פיזיולוגיות לעיפות כגון נזק מוחי נרחב הגורם לחוסר עירנות, לחץ דם נמוך (לעיתים עקב עודף טיפול תרופתי ולעיתים עקב שתייה לא מספקת), מחלות זיהומיות והפרעות ביוכימיות בדם ועוד ועוד וזהו תפקידם של הרופאים בשיקום לאתר ולטפל בגורמים כאלו. לבסוף, אם כי לא הייתי מצפה לכך כבר ביום החמישי לשיקום, גם דיכאון יכול לגרום לתחושת עייפות כזו וקיימות תרופות חדשות וטובות עם הפשעה מהירה יחסית (שבועיים) על הבעיה ועם אפקט מעורר. בהצלחה.

אבי בן 60 שוחרר מבית לוינשטיין לאחר שיקום של 4 חודשים כאשר הוא סובל מאפזיה. לאחר שהגיע הביתה החל מצבו הנפשי להדרדר והוא מאמין כי עוקבים אחריו ומצותתים לטלפון שלו. שאלתי היא מדוע זה קורה והאם אתה מכיר מישהו שיכול לעזור כי אנו עובדי עצות. דרך אגב בקופת החולים המקומית לא עזרו במיוחד.

לגבי האפזיה אני מפנה אותך לאתר שלנו www.pnaivebriut.com שתמצא בו תרגילי דבור ושפה . אנו מנסים כעת גם לשלב אותם עם תרגול רגיל של קלינאית תקשורת שתדריך את המטופל במספר פגישות בביתו כיצד להמשיך לתרגל בעצמו ובהשגחתה דרך המחשב. קיימת גם תוכנה לתרגול עצמי שאינה דורשת קשר לאינטרנט וניתן לרכוש אותה אצל ידידנו שלמה באתר שלו hearsay לבסוף אל תשכח לנצל , במידה ויש לכם ביטוח משלים, את הזכות לקבל החזר, צנוע אמנם, של 60 ש"ח בערך על 10 טיפולי קלינאי תקשורת מעבר ל10 המגיעים לכל מבטוח בביטוח הבסיסי שלו בשנה. לגבי הבעיות ההתנהגותיות, לצערי הן לא בלתי שכיחות והטיפול בהן דורש הערכה מקצועית של רופא נירולוג או פסיכוגריאטרי המיומנים בכך ואז בדרך כלל גם טיפול תרופתי מתאים תוך הקפדה למצוא את המינון המתאים שיקהה הכי טוב מחשבות שווא כאלו בלי לגרום ליותר מדי תופעות לוואי כמו ישנוניות ואחרות השכיחות בתרופות מסוג זה. בהצלחה

לכבוד דר גוטליב וכל צוות האתר רוצה אני להחל שנה טובה והרבה בריאות לכל הפונים רוצה אני לציין שאתר זה עוזר בצורה בלתי רגילה לכולנו המשך ותמדה הם גם התודה ושוב שנה טובה וגמר חתימה טובה חיים ובני משפחתו מנתניה

תודה ושנה טובה גם לך ולבני ביתך, שנת בריאות ושלווה לכולנו.

שלום. נפגעתי מארוע מוחי c.v.a לפני 16 שנים בצד שמאל של הגוף אני המיפלגי. לאחרונה וממש לאחרונה נודע לי שאני זכאי לסד מנוחה ממשרד הבריאות ממש כשם שאני זכאי לנעלים מיוחדות שאותם אני אמנם מקבל מידי שנתיים. אודה לך באם תאיר את פניי. ליאור

אני חייב להודות שאינני מכיר את הנושא : כלומר לא מוכרת לי הזכות שאתה מזכיר לקבל סד כזה או אחר ממשרד הבריאות. קקים במשרד הבריאות "מחסן ציוד" שבו ניתן לרכוש פריטים כמו מיטות וכיסאות גלגלים במחיר זול יותר אולם אינני יודע על זכויות לסדים או נעליים. האם מישהו אחר מקוראי הפורום יכול לעדכן אותנו?

סד מנוחה ליד אינו כלול ברשימת הפריטים שניתן לקבל ממשרד הבריאות

שלום, זאת הפעם הראשונה שלי בפורום שלכם. ידידי בן ה-93 (!) שנהנה מבריאות טובה כל חייו, עבר כנראה ארוע מוחי בזמן בדיקה שגרתית בבית החולים. אני אומרת כנראה כי זה מה שהבנתי מהסברי המשפחה. בכל אופן, מה שקרה הוא שלאחר הבדיקה יד ורגל שלו שותקו וגם הלשון, כך שהוא אינו יכול לדבר. מאז (זה היה לפני כחמישה חודשים, אבל נודע לי רק לפני שבוע) המצב השתפר והוא יכול ללכת ועובד על היד שלו, אבל אינו יכול לדבר, אינו יכול להגות מילים. אני רוצה להדגיש כי למרות גילו המבוגר בריאותו מדהימה, הוא צלול ושמח, קורא ללא משקפיים ומבין כל מה שקורה. הוא אינו במצב של טשטוש או תשישות! ולכן הייתי רוצה לדעת איך אפשר לעזור לו, למי עליו לפנות, ובעיקר דחוף ענין הדיבור, אם כי גם הדברים האחרים. סליחה על אריכות היתר ותודה מראש.

קלינאי תקשורת הם אנשי המקצוע האמונים על אבחון וטיפול בעיות שפה לאחר אירוע מוחי. אני מניח שידידך כבר טופל במשך חמישה החודשים מאז האירוע על ידי איש או אשת מקצוע כזה ויכול רק להמליץ להמשיך בכך גם באופן פרטי אם סיים את משהקופה יכלה לספק לו משום שההחלמה מבעיות שפה כאלו אורכת זמן ממושך ונצפית גם שנה לאחר האירוע. בנוסף ולא במקום הוא יכול גם לנסות להעזר בתוכנת מחשב לתרגול השפה כמו זו שהוכנה על ידי ידידנו שלמה שהופיע בפנייה הקודמת (תוכנת HEARSAY ) או כמו תרגילי הדבור המופיעים באתר שלנו www.pnaivebriut.com אם ידידך דובר אנגלית הוא יכול להעזר בתוכנות של חברת בונגלוס האמריקאית. בהצלחה.

אתר HEARSAY באינטרנט ww.hearsay.co.il

אתר HEARSAY באינטרנט www.hearsay.co.il

הכנסו לקישור המצורף http://212.68.158.143/kehil/music03/music/tali1.swf

תודה רבה ושנה טובה , שנת בריאות והחלמה לכולנו.

האם שיקום לאחר OLIGODENDROGLIOMAS הוא זהה לכל מה שמתואר כאן בפורום או שיש הבדלים?

באופן עקרוני הטכניקות זהות אבל ההבדל נובע ממהלך המחלה. באירוע מוחי אנו מדברים על מחלה שנעצרה ותהליך השיקום הוא הניסיון של המחלים לחזור לתפקוד עצמאי ככל הניתן. בגידול מוחי ממאיר התהליך לא נעצר וכל ניסיון לשפר את התפקוד צריך להימדד מבחינת המאמץ המושקע על ידי החולה מול התועלת שתצמח ממנו לאור התקדמות המחלה, ולשקול לעומתם גישה פליאטיבית, המדגישות יותר את אכות החיים של החולה המטופל באופן סיעודי ופחות את העצמאות התפקודית שלו. בהצלחה.

בינתיים הוציאו את כל הגידול ועדיין לא נמצאו עדויות לסרטן כלשהו. האם במקרה זה מותר להתחיל בשיקום? האם יש כאן משמעות לזמן שחולף?

סבתא שלי סובלת מקצב לב לא סדיר. ביום ראשון היא עברה אירוע מוחי - בעקבותיו היא לא הצליחה לשלוט ממש טוב בחלק הימני של גופה ודיבורה היה כבד. למחרת מצבה החמיר והרופאים אמרו שהיא עברה אירוע מוחי נוסף - באותו היום היא לא יכלה לדבר כלל אך הייתה בהכרה מלאה, הצליחה לאכול והגיבה היטב למה שנאמר. למחרת לאחר שהושיבו אותה בכיסא, מצבה החמיר, רוב הזמן היא עם עיניים סגורות, אינה מסוגלת לבלוע ולא מגיבה היטב לסביבה. עשו לה בדיקת ct והתוצאות היו טובות. מה שרציתי לשאול זה : האים אי אפשר היה למנוע את האירוע מוח השני? הרי אם נותנים מדללים זה אמור לעזור... הבנתי שאירוע מוח נגרם מקריש שחוסם הגעה של דם, מה קורה עם הקריש לאחר האירוע המוחי? הוא נשאר במוח? או שמתפוגג? מה עושים עכשיו? יש סיכוי שמצבה יהיה יותר טוב???

כרבע מהעוברים אירוע מוחי יעברו אירועים מוחיים נוספים על אף הטיפול המונע. חשוב להקפיד כשמושיבים חולה לאחר אירוע מוחי שלחץ הדם שלו לא ירד מדי כי זה עלול להחמיר את מצבו. בהצלחה.

האם יש סיכוי,שגם לאחר בדיקתLP ,וגם לאחר MRI ,לא יצליחו לאבחן דלקת במוח,למרות שהבדיקות יצאו תקינות.

כן אבל הוא נמוך מאוד.

אבי בן 83 עבר מספר אירועים מוחיים קטנים אבי כרגע מבולבל לא צלול עם חרדות וללא תיאבון המלצות לטיפול אשמח לקבל

כדאי לערוך לו הערכה קוגניטיבית אצל רופא או מרפאה בעיסוק או נירופסיכולוג המיומנים בכך ולשקול טיפול תרופתי אנטידכאוני המשלב מבחינת תופעות הלוואי שלו גם עליה בתיאבון. בהצלחה.

אימי בת 74 , אישה פעילה ועצמאית לחלוטין קיבלה ארוע מוחי לפני שבוע, הרופאים מסרו לנו לאחר צילוםCT כי נפגעה האונה הימנית מקריש דם והארוע קרה בעקבות פרפור פרוזדורים. כתוצאה מכך היד והרגל השמאליים משותקים. שאלתי האם שיקום עשוי להוביל לחזרה לתיפקוד מלא. וכן כמה זמן אורך שיקום כזה? שאלה נוספת - אנחנו מתלבטים האם לעבירה לבית לוינשטיין מבית החולים המקומי בו היא שוהה כעת. תודה

70% מהסובלים משיתוק עקב אירוע מוחי שבים לניידות רגלית גם אם במגבלות ובעזרה. מרבית השיקום קורה בחודש הראשון ולאחר מכן בשלושת החודשים הראשונים . פרטים נוספים באתר שלנו www.pnaivebriut.com בית לוינשטיין הוא בית חולים שיוקמי מצויין. בהצלחה.

האם העובדה שזהו קריש ולא שטף דם מקטינה את הסיכויים לשיקום ?

אני בת 58 שנה. לפני כשנה לקיתי באירוע מוחי, אשר לא הותיר אצלי ,ברוך השם, שום סימן או מיגבלה. צוות הרופאים החליט לאחר כל הצילומים והבדיקות שאני צריכה לקחת באופן קבוע את התרופות הבאות: מיקרופרין + ליפידל+ חומצה פולית + לוסאק (למניעת גירוי קבתי הרגישה). מאחר ואני אישה דתיה , רציתי לדעת : א. האם מותר לי לצום ביום הכיפורים, ? ב. האם עליי לצום עם התרופות הללו או שניתן שאדחה אותן עד מוצאי הצום? ג. כל מידע רלבנטי בהקשר זה יעזור לי בברכת שנה טובה ומתוקה בבריאות וברוחניות

איני ממליץ לך לצום משתייה אך כן אפשר בזהירות לצום ממזון ואת המיקרופירין תקחי בסוף הצום אחרי הארוחה. בהצלחה.

האם אפשר לקבל אינפורמציה על התופעה הזאת שרבים מהרופאים לא מודעים לה. ו/או מרפאה, מומחה שמטפל בבעיות אלו. תודה

RSD היא תסמונת המאופיינת בכאב ורגישות למגע ביד המשותקת, מלווה שינויים בצבע העור ובטמפרטורה שלו ונפיחות עקב הצטברות נוזלים ברקמות התת עוריות. זהו סבוך קשה לטיפול ביד המשותקת וכדאי מאוד לעשות כל מאמץ כדי להמנע ממנו. פרטים נוספים תוכל למצוא באתר שלנו www.pnaivebriut.com במדור השיקומי, בדף הפיסיותרפיה ובקישור הפנימי לדף ההסבר לכך או החיצוני לאתר האגודה האמריקאית לRSD. בהצלחה.

אני בן 19 אני סובל מ CP קל המתבטא בצליעה ברגליים. כמו כן, אני נוטל אפקסור במינון של 225 מ"ג ליום עקב חרדה ודיכאון. (הייתי באשפוז במחלקה פסיכיאטרית שנמשך חודש וחצי ושוחררתי לפני שלושה שבועות לערך) יש לי עוויתות חמורות שלא מרפות ממני בזמן השינה אני אינני יכול לישון,אני מתעורר כל כמה דקות בבהלה גדולה והנשימה שלי כאילו (או לא כאילו) נעצרת, זה מאוד מפחיד אותי ולא נותן לי מנוחה הדבר קורה גם כאשר אני ער,בזמן ישיבה ממושכת ולעיתים גם כשאני הולך אני נתקל בנוקשות חמורה בשרירים שגורמת לי להיעצר במקום מבלי יכולת לנוע,כלומר היכולת קיימת,אבל אני נע ממש באיטיות וכאשר אני יושב אני מרגיש לעיתים כאילו שהרגליים תפוסות שאלתי היא: האם ישנו פיתרון אחר פרט לבנזודיאזפינים וכדורי שינה שאת שני הסוגים האלה אני לא מוכן לקחת (רק לא מזמן נגמלתי מואבן) שאלה נוספת: האם יש טעם ללכת למעבדת שינה,הרי מה הם כבר יכולים להציע לי פרט למה שכבר כתבתי (בנזודיאזפינים,או כדורי שינה) שאלה אחרונה: האם הכדור ליורזל עשוי לעזור לכל התופעות שתיארתי,אני מתכוון לקבוע בקרוב תור לנירולוג,האם להציע לו את האפשרות שירשום לי את הכדור הזה? אשמח מאוד אם תתיחס לכל שאלותי בתודה רבה מראש

אני ממליץ כן לבצע בדיקת שינה כדי לבדוק אם יש בעיה של תנועות בלתי רצוניות של הגפיים התחתונות, תסמונות המכונות RESTLESS LEGS SYNDROME וPERIODIC LIMB MOVEMENTS. במידה וזו הבעיה תצטרך להתייעץ עם הרופא במעבדת השינה לגבי הטיפול המומלץ לאור נטיית ההתרגלות לתרופות שציינת. כמו כן אני מציע להתייעץ ולדון עם הרופא שרשם את האפקסור (במינון אני מניח, שונה מזה המצוין על ידך כי משציינת לא מצוטת נכון כנראה) לגבי מתי הופיעו ההתכוצויות המתוארות ביחס להתחלת הטיפול בתרופה זו. לבסוף לגבי הליורזל, או בקלופן בשם הכללי , זו אכן תרופה מקובלת לשימוש נגד התכוצויות שרירים ממקור של מערכת העצבים המרכזית (כלומר עקב ספסטיות או דיסטוניה) ומגיעים אל המינון האפקטיבי באופן הדרגתי כי הוא משתנה מאדם לאדם, אולם כפי שציינת יהיה עליך להתייעץ עם נוירולוג לגבי ההתאמה של תרופה זו לתופעות הספציפיות שהנך מתלונן עליהן. בהצלחה.

שלום רב אני סטודנט וברצוני לדעת האם מוכרים לך אתרים מומלצים הנותנים מידע על מבנה המח, או דיסקים שניתן לרכוש תודה

www.pbs.org/wnet/brain/3d/ - 12k www.waiting.com/brainanatomy.html - 11k http://www9.biostr.washington.edu/cgi-bin/DA/imageform תהנה

??

שלום ד"ר גוטליב שמי מוטי צ'חנובר ואני מטפל בדיקור סיני בבית חולים איכילוב, המחלקה הנוירולוגית, היחידה לכאבי ראש ופנים. לפני מספר שבועות בתגובה לשאלתי בפורום ציינת בפניי כי יעילות הדיקור הסיני מוטלת בספק לאחר שהנושא נבדק במספר מחקרים בעולם. האם תוכל לשלוח לי מחקרים אלה או כל חומר אחר העוסק בזה? כמו כן אני מחפש חומר בנושא זה וברשותך אשלח לך חומר בנוגע ליעילות הדיקור. בזמן התמחותי בסין, בבית חולים לרפואה סינית, ראיתי מקרים רבים (חלקם קשים מאוד) שהדיקור שיפר בצורה משמעותית את איכות החיים של המטופלים. האין זו מטרתנו? בברכה מוטי מוטי צ'חנובר אקופנקטורה, צמחי מרפא ומסאז' טווינא אשל 3, מזכרת בתיה 76804 791001-056 [email protected]

ידידי הנכבד, איני מתימר לשלול את משאינו מובן לי ואגופונקטורה הוא תחום כזה (האם לך הוא מובן או שאתה רק יודע ליישם אותו?) אולם ציטטתי מטהאנליזות שהתפרסמו ממש לאחרונה והפניתי אותך למדור אלטרנטיבי באתר שלנו www.pnauvebrut כדי לקבל פרטים נוספים. את המאמרים עצמם תוכל לאתר אם תרשום את המינוח באתר החיפוש של הספרייה האמריקאית לרפואה שקישור אליו תמצא במדור הקישורים החיוצוניים של האתר. גם אני פגשתי אנשים לא מעטים שהתרשמו שאגופונקטורה עזרה להם לכל מיני בעיות וגם אני הייתי רוצה להאמין ששיטת טיפול זו, הנטולה למיטב ידיעתי מכל תופעות לואי, עוזרת גם לגירוי מערכת העצבים בשבץ אולם לצערי עוד לא מצאתי עדות מדעית עקבית לכך.. אתה מוזמן ליצור איתי קשר באופן אישי להמשיך לדון על כך. וכן, אכן מטרתנו היא לעזור לאנשים... בהצלחה

לדר' גוטליב ברצוני לשאול על CVA קשה מאוד שאירע לאימי הצד הימני שלה משותק בית הבליעה לא מתפקד וכנראה משותק וכמו כן הזכרון הקצר נפגע אצלה. מה שרציתי לשאול זה האם ניתן לעשות משהו על מנת שבית הבליעה יחזור לתפקד וכיצד ניתן לטפל בזכרון הקצר שנפגע אם בכלל.דבר אחרון שברצוני לשאול זה האם פיום קיבה יותר טוב מזונדה. אודה לך מאוד אם תענה לי. בתודה מראש שרה

בקצת פחות מרבע מהמקרים הקשים של שבץ מוחי נפגעת גם מערכת הבליעה. הפגיעה יכולה להיות בדרגות שונות ובמצב הקשה ביותר אין בררה אלא להשתמש באופן זמני או קבוע באמצעים אחרים כדי להזין את המטופל. אמצעים אלו כוללים בהתחלת הדרך צינורית אפית (זונדה) המוחדרת דרך האף אל הושט ומשם לקיבה ובהמשך , כאשר הצורך באמצעי כזה נמשך, מוכרחים לעבור לאמצעי אחר הנקרא פיום שבו צינורית ההזנה מוחדרת הישר דרך מעל הבטן ודרך דופן הקיבה לתוכה. אין כאן ממש שאלה של העדפה כי המעבר מזונדה לפיום חיוני כאשר הפרעת הבליעה ממושכת על מנת למנוע סבוכים העלולים להווצר עקב שימוש ממושך בזונדה. אין צורך להבהל מהפיום כי באופ יחסי זו פעולה לא מסוכנת שרק מיטבה עם המטופל ואף משחחרת אותו להמשך תרגול חופשי של מערכת הבליעה. הטיטפול בבעיות בליעה נמצא באחריותם של הרופאים וקלינאיות התקשורת ותוכלי לקרוא על כך הרבה יותר בפרק על הבליעה במדור השיקום ובתת אתר של ד"ר לוטבק בתוך האתר שלנו www.pnaivebriut.com הצלחה

ד"ר שלום רב הבן של גיסתי נולד בלידת ואקום. ציון אפגר דקה 1: 3, דקה5- 6, דקה 10: 9 כשהילד היה בן 4 ימים הופיע התקף ראשון של פרכוס ביד ימין ללא איבוד הכרה. מאז היו לו התקפי פרכוסים רבים וקיבל תרופות רבות,עד לפני כחודשיים (שהחלו טיפול בסטרואידים ואז ההתקפים פסקו). ממצאי הבדיקות: בדיקת CT מח הדגים MCA REGION STROKE NEONATAL בUS מח אסימטריה שלהפרנכימה הפריונטריקולרית אחורית וטמפורלית משמאל. בEEG -השטחה של הפעילות בהמיספירה שמאלית עם אסימטריה של הרקע וכן פעילות חדר שמאל. בMRI הדגים אוטם משמאל. השאלה שלי: מה הסיכוי לשיתוק מוחי? (כיום הילד בן חצי שנה ומבחינה התפתחותית הוא כמו תינוק שרק נולד- לא מחזיק ראש, אגרופים קפוצים וכו') מה שכן- הוא ממלמל, עוקב בעיניים, ומזהה את הוריו. אודה לך על התשובה

אני מצטער מאוד אולם איני מתכוון לענות על שאלתך משום שהיא מחוץ לתחום התמחותי. עלייך לאתר פורום העוסק בנוירולוגיה פדיאטרית או בפדיאטריה. בהצלחה.

שלום רב. לפני כחודשיים וחצי אבי (72) עבר ארוע מוחי כשפלג צד ימין שותק, והדיבור נפגע עד כדי חוסר יכולת לדבר. יש לציין שאבי חולה לב (אנגינה פקטוריס), טופל עד לארוע באספרין (ותרופות שונות אחרות). בתום תקופת אשפוז של שבוע בבי"ח + שבועיים בבית-חולים שיקומי, הוא חזר לתפקד באופן עצמאי לחלוטין, כושר הדיבור חזר אם כי עדיין ניכרים קשיים לבטא אותיות מסויימות. לאחר הארוע, הוחלף סוג מדלל הדם מאספרין לקומדין (עקב פירפור לב). בהתחלה הוא קיבל מינון של 1 כדור 5 מ"ג, כיום המינון עומד על 1.5 כדור 6 ימים + 1 כדור יום אחד בשבוע (ע"מ לאזן). הוא מבצע אחת לשבוע בדיקת P.T. ונכון לבדיקה האחרונה, הוא עומד על רמת pt-inr של 2.45. מהי רמת המינון הרצוייה אליה צריך להגיע ? מהן הגבולות הרצויים של הבדיקה (בין... ל...) ? בתודה מראש. רונן.

במקרה כמו זה המתואר על ידך רמת הINR הרצוייה היא בין 2ל3, כאשר הטווח הרחב ביותר בין 1.5 ל3.5 הוא עדיין "בסדר" אבל מאותת "לחזור" לטווח הטיפולי הצר הבטוח יותר. נמוך מדי פירושו שאולי התרופה אינה מספיק מועילה וגבוה מדי פירושו שהמטופל מסתכן בדימום ספונטני שעלול להיות מסוכן מאוד. תוכל לקרוא עוד על כך ב"תרופות" במדור "מידע סיעודי" באתר שלנו www.pnauvebriut.com בהצלחה.

אבא שלי בן 74, לאחר מספר ארועים מוחיים. בארוע האחרון החל לסבול מהתכווצויות קשות וכואבות בכל הגוף. הגוף הופך להיות אבן. כבר 3 שבועות מתקשה לישון בלילה. האם קיימת תרופה או טיפול אחר המסוגל לסייע לו בכאבים?

ראשית כל עליו להבדק על ידי נירולוג כדי לשלול בעיות שונות שבאבחנה המבדלת, אבל אם נצא מתוך הנחה שמדובר בהתכוצויות של השרירים על רקע עליה ה"טונוס השרירי" הקבוע, תופעה הנקראית "ספסטיות" הרי שהטיפול צריך לכלול מצד אחד התייחסות למאפייני הפעילות היום יומית שלו כדי לבדוק אם אי בה פעילויות האחראיות לכך ומצד שני לשקול התחלת טיפול בתרופות המורידות את הספסטיות הזו כמו בקלוזל או וליום. כאמור צריך לשלול סבות אחרות, כגון התקפים אפילפטים, ל"התכווצויות" האלו לפני שמחליטים שמדובר בספסטיות. בהצלחה.

ד"ר גוטליב שלום אמי עברה ניתוח תיקון מפרצת של כלי דם בראש ( ICA) ,לפני כעשר שנים, בניתוח המפרצת נסגרה ע"י קליפס מתכתי . לאחרונה החלה לסבול מכאבים (מעין פעימות ברקה). ברצוני לבדוק האם תתכן אפשרות למפרצת חוזרת. כמו כן האם ישנו כיום טיפול במקרים אלה שאינו כרוך בניתוח פולשני? תודה על תשובתך.

בדיקה נוירוכירורגית והדמייה בעזרת בדיקת MRI בטכניקה מיוחדת עשויות לעזור לך לענות על חששותיך אולם הטיפול במידה וקיימת בעיה יהיה תמיד פולשני.