פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

הייתי מאוד רוצה לקבל פרטים מעמקים לגבי המחלה הזו אובחנתי במחלה לפני 4 חודשים עקב אשפוז ארוך, ובמהלכה התברר כי נולדתי ללא טחול אודה לך מאוד אם תחזור אליי מהר תודה יסמין

נא פני לפורום רפואה פנימית.

אני לאחר 8 חודשים מאירוע מוחי האם יש מניעה לטיסה לטווח קצר?

לפי מה שנאמר לי בעבר זה לא בריא עקב הפרשי לחצים.

אני לאחר אירוע-מוחי מזה 11 חודש, אני בן 58 שנה. טסתי להולנד ב- 25.6.2003 . במשך הטיסה הרגשתי טוב. המראתי מנמל בן-גוריון ללנקרה בקפריסין ומשם לאמסטרדם. הטיסה ארכה 4.5 שעות. בדרך חזרה ביום 4.7.2003 נחתתי בפאפוס בקפריסין ומשם ללנרקה ( זמן הטיסה היה 37 דקות) ומשם לנמל בן-גוריון ( זמן הטיסה היה 42 דקות) בקיצור המראתי ונחתתי 5 פעמים במשך הטיסה להולנד וחזרה. היה כיף ונהייתי מאוד. צביקה

שלום, אבי עבר ארוע מוחי לפני 3 שנים ומאז בגלל הירידה הקשה בתפקוד הפיזי, הוא גם בדכאון. אני מחפשת לו קבוצת תמיכה באזור המרכז/השרון, וכן המלצה על מטפל פסיכולוגי באוריאנטציה שיקומית, כזה שיעזור לו להסתגל למצב, מהאזור שציינתי למעלה. עדיף של קופ"ח מכבי על מנת לחסוף בהוצאות שגם כך גדולות עבורו. אשמח לאנפורמציה על כל אלו אם יש תודה, שיר

אפנה אותך לאתר האנטרנט של עמותת נאמן אשר פתחה סניף בתל אביב התקשרי לשם וקבלי את מירב הפרטים שאת צריכה http://www.neemancva.org.il/

תודה :-)

שלום לך אבי גם אני עברתי את מה שאתה עובר יש אפשרו שתתקשר אלי לטלפון 098611979ואני אשמח מאוד להפגש איתך ולעזור לך עד כמה שאני מנסיוני יכול לעזור ממתין לטלפון חיים

שיר שלום לא היה ברור לי בתחילה שזה קשור לאביך לכן כתבתי אבי אבל בכל זאת אני מוכן ומתכוון לעזר עם אני יכול יש לך או לך את הטלפון השמח לקשר חיים

אבי עבר ארוע מוחי לפני 4 ימים . יש להעבירו לשיקום מחר . אנו גרים בדרום ולכן המליצו לנו על טיסה. האם מותר לטוס טיסה פנים ארצית ( נמשכת כ שעה בגובה של כ 10000 רגל ) בסמיכות לארוע ? האם התשובה הינה אנדיבידואלית ויש להתחשב בצילומים וכו...

מצטער על האחור בתשובה, אולי כבר לא רלבנטית. במקרה של אירוע קל אפשר לנצל הטסה אולם באירוע קשה צריך לשקול כל מיקרה לגופו של עניין ולבדוק את הסכון שבנסיעה ארוכה יבשתית מול הסכון שבהפרשי לחץ בטיסה. אפשר גם לשקול להמתין עוד מספר ימים לפני ההעברה אם המצב קשה כי הסכון דוחה את התועלת שבשיקום. בהצלחה.

אבי לקה בארוע מוחי ופונה למיון ( בשעה 12 בלילה ) . במיון עבר זמן רב(כשעתיים לפחות ) עד שאובחן הארוע למרות תסמינים כגון שיתוק ביד , רגל ימין , עיוות בפנים, צהבת בעניים , גילגול הלשון , לחץ דם ועוד. לאחר האבחון אבי נשלח למחלקה פנימית מבלי שקיבל טיפול כלשהוא ( דילול ) או עבר צילום CT למרות דרישתנו . רק למחרת בצהריים בוצע הצילום , ולאחריו הוחלט על מתן תרופה לדילול הדם . האם יש חשיבות לפרק הזמן הארוך ( כ 12 שעות ) מרגע הארוע ועד לנטילת התרופה ? האם נטילת התרופה בזמן סמוך לארועה עשויה לעזור להתאוששות החלק שניפגע?

לא תמיד ניתן לאבחן אירוע מוחי באופן חד משמעי וקיימת אבחנה מבדלת למשל עם אירוע אפילפטי (נדמה לי שהזכרת גיגול עיניים) ובעיות מוחיות משניות למחלות סיסטמיות (הזכרת צהבת), כך שלעיתים אין מנוס מהמתנה עד שהתמונה מתבהרת. באופן עקרוני כדאי להתחיל בטיפול מהר ככל האפשר ובלבד שהאבחנה ברורה.

שלום רב בת 83, חצי שנה לאחר אירוע מוחי,הולכת מעט עם הליכון,היד השמאלית,לא מתפקדת, 1- האם ניתן לעשות משהו מלבד פיזיוטרפיה לשיפור תפקוד היד 2-האם יש כסא גלגלים שיאפשר לה לעלות 3 קומות בקלות ואם כן האם ניתן לשכור אותו ליום או יומיים תודה מראש

כדאי להתייעץ עם רופא המנוסה בתחום או עם מרפאה בעיסוק בעלת ניסיון בשיקום יד המיפלגית כדי לבדוק את הפוטנציאל של היד להשתפר. אפשר אולי לשכור ציוד מהסוג שאת מחפשת, נסי את חברת אורטופדית באזור חיוג 09, ויש גם הליכון מיוחד שנועד למדרגות אם כי אין לי מספיק ניסיון איתו. בהצלחה.

תיארתי כאן לפני כשבוע את המקרה של אימי ולא קיבלתי ממך חוות דעת מאחר שאמי היא מקרה יוצא דופן בשל גילה וחומרת הפגיעה, אינני מוצאת בתשובות האחרות מענה לשאלתי. אשמח מאד מאד לשמוע ממך כאן בפורום

מתנצל מאוד על הפיספוס במתן תשובה לפנייתך הראשונה. מהתאור שלך נראה שאימך עברה אירוע קשה מהסוג המאופיין בשימור יחסי של היכולת הפיזית, כלומר הניידות, לעומת פגיעה קשה קוגניטיבית מבחינת השפה בפרט והחשיבה בכלל. חשוב להבין שהיכולת להשתמש בשפה מבטאת לפי אחת הגישות את היכולת האנושית שלנו להשתמש בסמלים כדי ךהתייחס לדברים שונים ואיבוד היכולת הזו חורג מהבעיה ה"טכנית" של אי שימוש במילים ומתבטא בקושי להבין את המציאות שלנו במושגים וב"סמלים" שהתשמשנו בהם קודם לכן. כאשר אדם נפגע בצורה המיוחדת הזו האתגר לשקם אותו קשה במיוחד ולסביבה יש אולי תפקיד יותר חשוב מכל היבט אחר בשיקום שלו. אנחנו מדברים אז על מיצוי היכולת ה"אוטומטית" שלו ומתכוונים לכך שיש הרבה דברים שאדם עושה מבלי לחשוב עליהם , באופן "אוטומטי", להתלבש ולהתרחץ ולאכול וכדומה ובלבד שהפעולות האלו נעשות בהקשר המציאותי ביותר שלהן. כלומר אדם קם בבוקר ובאופ טבעי הוא רוצה לגשת לשירותים, להתרחץ ולהתלבש. אם לעומת זאת נבקש ממנו לעשות אותן פעולות בשעה אחרת, ללא הקשר סיבתי ברור, זה יהיה סוג אחר של פעילות שחולה כמו אמא שלך בוודאי יתקשה בו מאוד. מתחילה לקבל את התמונה? את רוצה לנצל את כל הידע השמור אצלה ולאוו דווקא בצורה של מילים, הידע הפרוצדורלי אנו קוראים לו, ולחזור ולדרוש ממנה להשתמש בו וחבל על כל יום שידע כזה אם הוא קיים אינו מנוצל כי הוא נשכח! לפעמים כדאי מאוד גם לנסות לבצע את הפעולות האלו בסביבה הטבעית כלומר בביתו של החולה ולא בבית האבות. בהצלחה.

תודה רבה על התשובה המפורטת . נדמה לי שהיא עונה במדוייק למצבה הקשה. בימים אלו אנו מתלבטים בסוגייה הקשה האם להחזיר אותה לביתה יחד עם מטפלת צמודה או שמא להשאיר אותה במסגרת בית האבות שכן ההתנהגות שלה בלתי צפויה במישור הנפשי והיא נקלעת להתקפות עצבים ואגרסיות לא ברורות שפשוט לא ניתן ,למרות המאמצים הרבים, לפענח מה עומד מאחורי זה. האם יכול להיות שהדבר נובע מהתסכול מעצם היותה בבית אבות בסביבת אנשים מבוגרים ממנה, הרחק מביתה, או שזו בעצם "הפגיעה" ומעבר הביתה יהיה רק " קומסטי" ולא ישנה את ההתנהגויות האלה. אם רק נדע שמעבר הביתה יכול להועיל, הרי שנעשה מאמץ גדול לטובת העניין. ושוב תודה על עזרתך.

ד"ר שלום אני בן 46 ועברתי אירוע מוחי עקב הצרות בעורק התרדמה שגרם לשיתוק צד שמאל נכון להיום אני לאחר שיקום ועפ"י דברי הרופאים אני משוקם טוב כי אני מתפקד עצמאי וגם חזרתי לעבודה חלקית אבל עדיין יש לי מגבלות ביד וברגל בעיקר בכף הרגל. שאלתי היא האם יש לזמן משמעות בהחלמה בנוסף לפיזוטרפיה. תודה גבי

אנו נוהגים להתייחס לשלושה שישה חודשים הראשונים כחשובים ביותר מבחינת מיצוי מרבית ההחלמה, לאחר מכן את שארית ההחלמה אנו מצפים לראות עד תום השנה הראשונה אולם כל זה מתייחס להחלמה הספונטנית ולא לקומפנסציה שאדם לומד לבצע על נכות מסוימת שנותרה. תהליך קומפנסטורי כזה נמשך למעשה כל החיים ואין לו מגבלה של זמן. בנוסף לכך יש עדויות די משכנעות על כך שגם לאחר חמש שנים של אי שימוש ביד משותקת נצפתה חזרה מסוימת חלקית של התנועות באמצעות טכניקות שונות וכנראה שמדובר בתנועות שהאדם הנכה לא היה מודע לקיומן ולא ניצל אותן. כך שהנושא די מורכב. בהצלחה.

בהחלט צודק ד"ר גוטליב אבל ,יש להביא בחשבון,את לחצי משרד הוצר והקופה שעושות החברות למעשה אדם לאחר אירוע מוחי ולאחר תקופת שיקום רשמית נזרק לרחוב והמקום היחידי המוכן להאזין לא הן עמותות החולים מה איזור מגוריך? יצחק

גבי שלום כן חיים כותב לך לאחר שדיברנו בטלפון רוצה אני הגיד לך לא נסעתי דרומה אך בפעם הראשונה אני הכנס לביקור כמו כן צור קשר עם עמותת נאמן אתה מכיר אותם הם הנציגים שלנו דבר עם שלומה והוא יסביר לך הכל שמור רק על בריאות ותמשיך לחיות כרגיל בסורות טובות חיים

חיים שלום חבל שלא הגעת. לא נורא כל כך ניפגש בפעם אחרת. אני מתקדם טוב ומשתקם מהמחלה. מקווה שגם אתה מתקדם. שמור על הבריאות בברכה גבי

סבי בן 83 , עבר ארוע מוחי (CVA) מלפני שנה ו- 3חודשים. לפני הארוע היה בסה"כ בריא, למעט לחץ דם גבוה שאוזן תרופתית. בעקבות הארוע - חלה פגיעה קשה בפלג הגוף הימני , וכן הפרעה בדיבור ובזיכרון. עבר כחודשיים שיקום בבי"ח לווינשטיין במהלכו חלה הטבה נינכרת במצב ובעת שחרורו היה מסוגל להתהלך בעזרת מקל נקודה ובהשגחה. מאז ועד עכשיו הוא ממשיך בטיפולי פיזיוטרפיה (באופן פרטי ובמסגרת קבוצתית בקופת חולים) . בסה"כ חלה הטבה משמעותית במצבו , כיום הוא מסוגל להתהלך אף ללא מקל ויש שיפור מסויים במידת היציבות ושיווי המשקל, אם כי עדיין שיווי המשקל הוא אינו מושלם וקיימת סכנת איבוד שיווי משקל. מבחינה קוגניטיבית, הדיבור תקין אך קיימת הפרעה בזיכרון - המתבטאת בחוסר יכולת לשלוף שמות וכו' וכן בשיכחה של ארועים שקורים ביום-יום (מבחינת זיכרון לטווח ארוך אין פגיעה משמעותית). מבחינה מוטורית - מה שבעיקר מפריע לו הוא חוסר התחושה שיש לו ביד ימין. לדבריו הוא חש שהיד כאילו קפואה ולפעמים נשמטים לו דברים מהיד. מבחינת תרופות - ממשיך לקבל אוסמואדאלאט, אספירין וטריטס למניעת ארוע נוסף. מצטער על ההקדמה הארוכה , רציתי שיהייה לך את הרקע לפני השאלות. א. האם קיים טיפול כלשהו שיכול לסייע בהחזר התחושות ליד ימין ? הפיזיוטרפיסט סיפר על זריקות שעשויות לשפר את התחושות - מה דעתך ? קראתי בפורום משהו על טיפול בגירוי חשמלי משולב בביופידבק - האם זה רלוונטי? ב. מה ניתן לעשות כדי לשפר את מצב הזיכרון (והאם בכלל ניתן) ? הבעייתיות היא בעיקר בשיכחה של ארועים וכן בשליפת שמות וכו' ? האם קיים טיפול מיוחד לכך במרפאות ? האם תשבצים וכו' עשויים לעזור ? ג. סבי מעוניין לטוס לגרמניה בקיץ (עם סבתי) , השאלה היא האם לאדם במצבו כדאי לקחת סיכון שכזה- שמעתי שאנשים נוטים לעיתים בזמן טיסות לקבל ארוע מוחי - אז לו יש סיכון מוגבר ? האם לדעתך כדאי לקחת את הסיכון או שזה מסוכן מידי ? ד. האם לדעתך ניתן לסמוך על שרותי הרפואה בגרמניה למקרה שחס וחליה יקרה שם ארוע מוחי ויהיה מה לעשות (אני יודע שבארץ קיים טיפול טרומבוליטי בתל השומר להמסת קרישי דם - האם נוקטים בטיפול מסוג זה גם בגרמניה ? ה. האם יש רופאים מיוחדים שמתמחים בנושא התחושות ביד- (נוירולוגים אני מניח) בגרמניה שעשויים ליעץ על טיפול אפשרי לבעיה זו. (שכן בארץ לא מצאנו נוירולוג שהמליץ על טיפול כלשהו לבעיית התחושות ביד). - האם אתה מכיר מישהו כזה במקרה ?

הרבה שאלות.. הבעיה ביד נובעת קרוב לוודאי מחוסר יציבות של מערכת העצבוב האוטונומית ואי טיפול ספציפי שירפא אותה , ובוודאי אינני מכיר 'זריקות' לכך. יש משמעות לבדיקה מקצועית של התלונה הזו כדי לחזק או להחליש את האבחנה הזו על מנת למנוע בעיות אחרות המלוות תופעה זו כגון כאבים על ידי פעולות מניעה פשוטות הקשורות למנח היד המשותקת. טיפול בביופידבק וגירוי חשמלי לא רלבנטי לבעיה ספציפית זו. תרגילים לשיפור הזיכרון והריכוז אכן הוכחו ולו באופן כללי כמשפרים את התפקוד השכלי ומונעים התדרדרות נוספת (די הגיוני גם ללא ההוכחות 'המדעיות') ואני מזמין אותכם לגלוש לאתר שלנו www.pnaivebriut.com ולהנות שם מאוסף כזה של תרגילים ומשחקים. נסיעה לגרמניה באה בחשבון אולם מחייבת בדיקה של נירולוג מומחה ולו רק כדי לקבל אישור מחברת התעופה שלעיתים דורשת או מהביטוח שגם כך לא תמיד יבטח..הטיפול הרפואי בגרמניה ברמה גבוהה כמובן ויש גם מקומות הטוענים להתמחות בתחום השיקום משבץ אולם יש כא כבר שיקולי עלות תועלת אישיים לכל אחד ובאופן כללי גם בבתי הבראה המפוארים שם לא יקרו שום ניסים שלא ארעו כאן אם כי נראה לי מהתאור שלך שסבך דווקא השתקם יפה. בהצלחה.

בודאי שהכתובת המוסמכת הוא הנוירולוג/ נוירטולוגית המטפל בו.ייעוץ אישי אפשרי גם בעמותה אך כאמור רק מי שמכיר את המקרה מקרוב יכול לתת תשובה מוסמכת ובגרמניה שירותי הבריאות יותר מתקדמים מאשר בארץ בנושא זה רק הם יקרים נורא

ד"ר גוטליב שלום ! נתקלתי במהלך שיטוט אקראי באינטרנט בתרופה ניסיונית חדשה -Actilyse® (alteplase), אודה לך אם תוכל לשפוך מעט אור באם אתה מכיר. (הבנתי שהתרופה ניתנת עד 3 שעות מזמן הארוע ). הקישור : http://www.boehringer-ingelheim.com/stroke/news/press_280103.htm

באופן עקרוני מדובר באותו סוג של טיפול שנמצא כבר בתחילת השימוש בארץבמחלקת שבץ כמו זו בתה"ש ומשמש להמסת קריש הדם החוסם כלי דם במוח ובתנאי שהטיפול נעשה במהלך השעות הראשונות לאחר השבץ (עד שלוש שעות אחרי הסימנים הראשונים). אף שטיפול זה קיים כבר למעלה מעשור יש עדיין חוסר מסויים של מודעות וניסיון שמגביל את השימוש בו שלא לדבר על ההיבטים הטכנים (להגיע בזמן לביה"ח והניסיון הדרוש כדי ליישם אותו שם) אולם, באופן כללי, הוא מצמצם את התמותה ואת הנכות המשמעותית לאחר אירוע ברמה של כחמישים מיקרים לאלף חולים כך שאם כל חשיבותו זה איננו המרכיב החשוב ביותר במלחמה נגד מחלה זו.

קראתי כתבה בנושא T.I.A וגיליתי שכל התסמינים מוכרים לי. לפני כ- 20 שנה היה לי שיתוק פתאומי של הפנים בצד שמאל, אחרכך עבר והנירולוג אמר שזו התקררות של עצב. לאורך השנים קורה לי שאני פתאום מגמגת או המילים לא יוצאות בברור. לפני 6 שנים קיבלתי דרופ פוט ברגל שמאל ולא ממש היה ברור אם זה פוסט פוליו (היה לי פוליו בילדות בגיל 9) או כתוצאה מבלט דיסק או... לפני שזה קרה היו לי חולשות, התקשיתי בהליכה והיתה לי תחושה שהגוף מושך הצידה, היו לי סחרחורות ותחושה של איבוד שיווי משקל. קרה לי כמה פעמים שהיו לי הפרעות בראייה, כמו ראייה כפולה ופעם שטף דם בעין ימין. בדיקת E.E.G תקינה. בדיקת שדב ראייה תקינה. לחץ דם במנוחה 110/70 ולאחר מאמץ רגיל והתרגשות של בדיקת רופא חדש 140/78. לאחר קריאת הכתבה נלחצתי ובעיקר ברצוני לדעת אם יש בדיקה שיכולה לאמת או להפריך חששותי. בתודה מראש שוש

יש מספר בדיקות כמו בדיקות דם, בדיקות אולטרסאונד של הלב ושל כלי הדם המובילים אל המוח ובתוכו וצילומי MRI שך המוח שיכולות לחזק או להפחית את החשד בדבר מחלת כלי דם מוחיים אולם אי להם משמעות בפני עצמן אלא בהקשר של בדיקה נירולוגית מקיפה ואני ממליץ על כזו ולו רק כדי להסיר חשש מליבך. למשל האירוע של התקררות עצב הפנים לפני שנים רבות היה קרוב לוודאי רק זה ולא משהו אחר. בהצלחה.

שוש שלום לפני שנתיים קרה לי בדיוק מה שקרה לך ניבהלתי מאוד פניתי לרופא ונשלחתי למחלקה ניורולוגית כדאי לעבר סידרת בדיקות ומה שעברתי בין היתר היה דופלר בצאוור והסתבר לי שבצד אחד היה סתימה של 95 אחוז וזה הגורם ועברתי ניתוח על קח אין אני רוצה להמשיך אך לפי דעתי ואין אני רופא או מתימר אך אסור לעבר לסדר יום מיפני שזה מוביל לצערי למצבים קשים יותר כמו כן כדאי לעבור בדיקה של כרשיות בדם וכד בהצלחה ידיד שעבר את זה חיים

איזה אירוע אפילפטי יכול לדמות סימפטומים של שבץ מוחי? תודה, דויד.

כל אירוע אפילפטי אפשרי מצב של שיתוק חולף בפלג גוף המדמה אירוע מוחי, אולם מדובר בתופעה בלתי שכיחה והמתרחשת בנסיבות שבהן נירולוג יכול בקלות יחסית לאבחן אותה (ידוע כבר על אפילפסיה אצל בחולה, קיים ספור של התקף ןכו').

שלום – אישתי בת 29 ונמצאת בשבוע התשיעי להריונה הרביעי (2 הפלות ו-1 תקין). לפני שבוע עברה אירוע מוחי שהתבטא בשיתוק זמני של צד שמאל (התחושה שבה בהדרגה תוך כמה שעות), צניחת עפעף ימין וראייה כפולה וורטיקלית (עדיין). היא טופלה בבי"ח כ-5 ימים ע"י 'הפרין' לוריד ועכשיו היא תחת זריקות קליקסן. שאלותי הן: 1. האם מצב הראיה הכפולה ידוע/מוכר במקרים כאלה? האם יש הערכה לגבי הזמן שייקח עד שיסתדר? האם מובטח שיסתדר? 2. האם ידוע על קשר בין הריון לקרישיות יתר של הדם (כפי שנבדק עכשיו)? 3. מהן המלצותיך להמשך טיפול ? (עד עכשיו לא גילו בעיה המטולוגית) תודה יואב

עיין בשני הקישורים הבאים : http://doctors.msn.co.il/article-view/207/ http://doctors.msn.co.il/news/1192/

אבי בן 72, בריא בד"כ עבר אירוע לפני כ-3 חדשים.כיום, נמצא בבית. קיימת חולשת שרירים בצד שמאל, אך הבעייה הגדולה ביותר עימה אנו מתמודדים היא חולשה גופנית המלווה בד"כ בחולשה נפשית. הוא מטופל ע"י פיזיותרפיסטית בבית, והחל ללכת עם תמיכה, ובימים בהם אין חולשה פיזית ונפשית הוא מתפקד כמעט כרגיל. הוא מסרב לקבל תרופות נוגדות דיכאון בטענה כי אינו מעוניין לחיות כ"מסומם", דבר אשר אכן קורה גם במינונים נמוכים. לעיתים יש לנו תחושה כי יש נסיגה מנטלית, אך היא לפרקי זמן מאד קצרים. בימים בהם הוא חלש הוא מסרב לתרגל פיזיותרפיה. לדעתנו יש קשר בין הישגיו המוטוריים למצבי הרוח שלו. האם מותר לנו להתעקש על תרגילי הפיזיותרפיה או להניח לו כשהוא טוען שהוא חלש? האם לזמן יש משמעות (ככל שיעבור הזמן השפעת התרגילים תהיה קטנה יותר)? תודה על התשובות ועל הפורום החשוב הזה.

טלי שלום כותב לך חיים חולה יותר צעיר אך משתקם ולכן אני כותב אתם התרופה אתם המשפחה היא החלק החשוב בשיקום צריך לעזור לו לחזר מרכז הבמה לא כחולה אלה כאדם רגיל ורצוי אין אני רופא אבל יש לי נסיון עצמי אפשר להתקשר אלי בשמחה אני מוכן עזור עד כמה שאפשר כמו כן אפשר וצריך להתקשר לעמותת נאמן הם הנעמנים שלנו בנוסף לפרום של דר גוטליב אשר עושה מיצבה ועזרה גדוה לכולנו הטפון שלי 098611979 אחר הצהריים

אמי בת 55 לקתה באירוע מוחי לפני כחמישה חודשים בחלק הקדמי של המוח כפי שסופר לנו . למרות הפרעות מוטוריות כגון שיתוק קל ביד ימין ומעט חוסר שיווי משקל , הפגיעה המשמעותית שלה היא קוגניטיבית. היא איבדה לגמרי את השפה למעט היכולת לומר הברות לא ברורות, היא נקלעת לשינויי מצב רוח ברמה של שנייה שמחה ומיד לאחר מכן עצבנית וצורחת. כמו כן היא מתנהגת כמו "מפגרת" : מנגבת את הפנים עם עיתון, מתהלכת עם תחתונים במסדרון ליד אנשים, מכניסה נעליים לתוך המיטה ועוד ועוד. לאחר שני נסיונות שיקום באלישע ובבית לוינשטין שכשלו בשל חוסר רצון לשתף פעולה מצידה היא בבית אבות במחלקה סיעודית. היא מטופלת על ידי פסיכיאטר בכדורים נגד דיכאון (ג'ליקס). וכלל לא ברור מה היא יודעת, למרות שפה ושם היא מחייכת לקראת הקרובים לה ועושה רושם שמשהו בכל זאת נשאר לה. מה ניתן , אם בכלל, לאור המצב שתיארתי לעשות כדי לעזור לה והאם ישנו קצה קצהו של אור בקצה המנהרה, שמעתי אלפי אינפורמציות ואינני יודעת במה להאמין. מדובר באישה צעירה והכאב הוא עצום עצום. היא לא משתפת פעולה בכל הקשור לטיפולים, לעומת אוכל , מקלחת ועוד פעולות בסיסיות שהיא עושה בלי בעייה. תודה רבה רבה

0ל שלום אין אני רופא או משקם אני רק אחד מאלה שעבר שבץ מוחי יכול אני להגיד לך דבר אחד משפחה תומכת זה אחת התרופות הטובת שיצר האדם לכן יש צורך רב וסבלנות רבה חושב אני שכאשר אמא נמצאת במוסד זה מקל על המשפחה אך גורם לסבל רב אצל החולה בעצם היא מנותקת מהסביבה הקרובה והאוהבת אתם אלה ורק אתם יכולים לעזר כמובן בהדרכה של אנשי מקצועה אבל מיזה שאתם מרימים ידיים אין תיקווה אלה הפוך סליחה שאני אומר כך אבל אני לאחר מספר אירועים וכך אני מרגיש אני בן 57 וגם אני צעיר מספר הטלפון של תתקשרו ואני איתכם כבן משפחה חיים098611979

אני לאחר אירוע מוחי עם שיתוק בצד שמאל ואחרי שיקום בבי"ח לשיקום . שאלתי היא האים תנועות חוזרות בתקופת זמן מסוימת לגפיים המשותקים?

מרבית החזרה התנועתית (80% ויותר) מתרחשת במהלך 3 החודשים הראשונים אחרי השבץ ורק מקצתה במהלך השנה הראשונה. תנועה שלא חזרה לאחר שנה סכוייה לחזור קטנים מאוד אם כי יש דיווחים על הצלחות מסוימות להחזיר תנועתיות אבודה ביד גם לאחר שנה באמצעות טכניקות של גירוי חשמלי משולב בביופידבק או תנועה כפוייה (FORCED USE ). בהצלחה.

אימי בת כ 70 לערך עברה ארוע מוחי אחד אחר השני בהפרש מספר שעות כיום כשלושה חודשים לערך לאחר הארוע עדיין מאושפזת ומשותקת בחצי פלג שמאלי .שאלתי האם גם בהיותה בבית נוכל לשקמה? האם הבעת הפנים הקפואה הבכי המרובה הם תגובה טבעית?תודה.

אפשר וכדאי להמשיך שיקום בבית. צריך להתארגן כדי לקבל בשלב ראשון את כל משמגיע לכם מהקופה ומהביטוח הרפואי ובשלב שני ללמוד קצת את כל הנושא כדי להפיק את המקסימום בעזרת המשאבים שבדרך כלל מוגבלים..נסי להתחיל ללמוד יותר על הנושא באתר שלנו www.pnaivebriut.com הבעת הפנים הקפואה שאת שואלת עליה שכיחה לאחר אירוע שפגע בצד שמאל של המוח וזה נקרא בשם היפומימיה. אין לכך כל משמעות ואני מציע להתעלם. התפרצויות הבכי שכיחות גם הן וזה נקרא חוסר יציבות רגשי או לביליות אמוציונלית וניתן לנסות לטפל בהן במינונים קטנים של תרופות כמו אלטרולט ודומיהן, לחילופין אפשר גם להתעלם מהתופעה ולא לתת לה להביך אותכם או את הסובל ממנה. בהצלחה.

מי שכבר קיבל אירוע מוחי ועבר שיקום,מזדק לרחוה ורצוי שיצטרף לאחת העמותות ,בהתאם למקום מגווריו. אבל ניתן למנוע את כל הסהל השבוע 22-27 ביוני נערך מסע בכל הארץ לבדיקה ומשם למניעה אם יש לך קרוב משפחה שעבר אירוע מוחי כדאי שתנצל הזדמנות זו להיבדק בעצמך אמח למסור פרטים נוספים ,אבל הם גם יתפרסמו בעיתונות וברדיו שמור על עצמך - "על אירוע זה ניתן לוותר"

אשמח לדבר עם דר"ר זקס ולהיות אתכם בקשר תודה ב ר ו ך .

איך מתקשרים איתך? יצחק

איך מתקשרים איתך? יצחק

היכן ניתן לבצע בדיקות דם לגילוי מוקדם של הסיכון ללקות בשבץ לב / מוחי?

בכל קופת חולים פני לרופא המשפחה למדידת ךחץ-דם שוומנים בדם וטריגךיצריחדים ' סוכר

ברצוני לדעת האם קיים קשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם לבין מחלות שבץ ואירועים מוחיים? תודה, יצחק.

כן, נמצא קשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין ושכיחות גבוהה יותר לאירוע מוחי. המנגנון שבו זה קורה איננו ברור עדיין אך הקשר הסטיטיסטי חזק מספיק כדי להצדיק ביצוע בדיקת דם של חומצת אמינו (חלבון) זה אצל משעבר אירוע מוחי או יש לו ספור משפחתי כבד ואז אם מוצאים רמה גבוהה להתחיל במתן ויטמינים B12 וחומצה פולית או לפחות קבלתם דרך מקורות המזון כמו פרי הדר, דגנים , עגבניות ועוד.

הנך מוזמן להכנס ולהתעדכן באתר www.pnaivebriut.com

אמי בת 71 עברה ארוע מוחי שהוגדר כקשה מאוד בתאריך .13.4.03 (עד למקרה עצמו היא היתה אישה פעילה מאוד ותפקדה באופן עצמאי לחלוטין). אובחן אוטם בצד ימין בקוטר 10 סנטימטר. לאחר כחודש חזרה להכרה,היא מזהה את בני המשפחה, מדברת אך לעיתים קשה להבינה ומשותקת בצד שמאל .לאחרונה מרגישה כאבים עזים בברך שמאל וביד שמאל וכמו כן מרגישה כשנוגעים לה בכף הרגל,מזיזה את אצבעות כף הרגל השמאלית ואף משכה את רגל שמאל כשנגענו בכף רגלה. שאלותי הן: האם סימנים אלו מורים על כך שאימי תוכל להלך באופן רגיל ועצמאי? האם קיום עצבים חיים מקל על השיקום למרות שהיום כשמורמת עם המנוף כל גופה רפוי ? האם התנתקויות מהסביבה ועייפות יתר אופייניות לפרק זמן זה לאחר הארוע? חשוב לציין שעד כה אינה נמצאת במקום המוכר כשיקומי,משום שהיתה מחוברת לזונדה ,ומה שהיא מקבלת הם טיפולי פיזיוטרפיה בלבד!!

אשתדל לענות לשאלותייך עד כמה שניתן , על בסיס המידע החלקי שסיפקת. ראשית, נראה לפי התאור שמצבה ההתחלתי , מיד לאחר האירוע ובמהלך החודש הראשון של ההתאוששות הטבעית, קשה באופן יחסי וזה סימן פרוגנוסטי לא טוב, שכן ככל שהמצב הראשוני קשה יותר כך ההחלמה חלקית יותר. שנית, נראה שכעת, חודש לאחר האירוע מתחילות תנועות חלקיות בספיים המשותקות ומצב הכרתה מתחיל להשתפר. הגיע אם כ הזמ לערוך הערכה שיקומית רצינית, על ידי מומחה, גריאטרי, שיקומי או נירולוגי או אפילו פיזיוטרפיסט בעל ניסיון כדי שתקבלי תמונת מצב מציאותית לגבי הסכוי לשפר חלק מהתפקודים : למשל שווי משקל בישיבה שיאפשר לה לשבת בכיסא ללא תמיכה, למשל כח ברגליים שיאשפר לה לעבור מהמיטה לכיסא בעזרה קלה ולא בעזרת מנוף ולמשל אכילה ללא זונדה (לשם כך אפשר גם להתיעץ עם קלינאית תקשורת המתמחה בבעיות בליעה) . כל אלו הן מטרות ראשוניות אך לא פחות חשובות מהמטרה של הליכה עצמאית ואם ניתן יהיה להשיג אותן אפשר יהיה לדבר על מטרות גבוהות יותר. לאור היותה אישה פעילה לפני האירוע ובהתחשב בגילה הצעיר יחסית יש מקום לדרוש מהקופה המבטחת אותה לפחות הערכה כזו אם לא העברתה לבי"ח שיקומי מוכר. בהצלחה.

מלכה יקרה לפני כ- 4.5 שנים אמי שהיתה אישה פעילה ביותר קיבלה אירוע קשה ביותר, הרופאים אמרו לנו שהפגיעה כל כך קשה שהיא לא תתעורר לא תזהה לא תכיר לא תזכור, בקיצור אמרו לנו שיודיעו לנו. לא ויתרתי, למרות שעברה ניתוח לניקוז הדימום ושחרור הלחץ מהמוח, וידעתי שיש לה סכרת ומחלת נשימה שנקראת סי.או.פי.די. אמרתי שרק לאחד יש זכות להגיד לי לוותר וזה יקרה כשהוא יגיד את דברו. ישבתי לידה שעות, דיברתי איתה, שרתי לה , סיפרתי לה בדיחות, התפללתי וכן גם בכירתי, אבל הכי הרבה דיברתי אליה. היא היתה בחוסר הכרה והרופאים תמיד התיחסו אלי ברחמים מרובים. בדרך היא גם חלתה בדלקת קרום המוח, שסכנה את חייה עד מאוד לא פעם אחת אלא פעמיים. עברנו קשיי גהינום, קשה לחיות בין תקווה ליאוש. וקשה לאבד וקשה לתת ללכת. יום אחד התעוררה, ואמרה שהיא רעבה, זיהתה את כולם זוכרת הכל, נשארה משותקת בצד שמאל אבל צידה הימני נשאר לה. כולל כושר דיבור, וכולל זכרון וצלילות מופלאה. אותו רופא שאמר לנו ללכת הביתה ולחכות שיודיעו לנו.... ראה אותי ובמבט מתנצל אמר כי למוח יש דרכים משונות משלו להתאושש ושהם לא יודעים הכל. אם אי פעם דיבר אמת זו היתה הפעם הם לא יודעים, לא מספיק לא הכל וכמעט לא כלום. כן, צריך לקחת בחשבון את מה שהרופא אומר אבל זו לא תורה מסיני!!! התחזקי, וקווי, ובעזרת השם הכל יהיה בסדר, אחרי הכל הוא זה שברא את המכונה המופלאה הזו שנקראת המוח האנושי, לעיתים הדימום נספג, ולעיתים המוח מתאושש, היי חזקה , טלי

לדר גוטליב תודה רבה על התייחסותך , לעת עתה אנו צופים בשיפור ומקווים שבעזרת ה' הוא ימשך. לטלי תודה רבה על הדברים התרגשתי לקרוא את תשובתך . אכןם יש רק אחד שיודע את התשובות לכל. תודה!!!!

אין נסיון רב עם חולה במצב הזה אך מנסיוני הדל רוצה אני לעודד אותך ולשלוח לך מספר מודים שכתבתי כחולה משתקם אולי בין המילים שלי תוכלי לקבל עצה אין אני מתימר להיות רופא אני רק מחזק את ידי דר גוטליב אשר תומך בנו החולים דבר אחד חשוב הוא לא נתק את אמא מהבית עד כמה שאפשר זה הסביבה שלה זה והאהבה שלכם הם החלק החשוב בתיקוה אשר תמיד ישנה מוכן לשלח לכם ללא תמורה רק עם תיקוה לעזרה מהלב חיים טל 098611979

הי ד"ר גוטליב ניסתי להכנס לאתר החדש שלך ולא הצלחתי. הקלדתי כפי שמופיע ב"פרפרים בראש" עיתון של פגועי ארוע מוחי. www.paivebriut.com בתודה מראש על תגובתך עפרה

להלן הכתובת הנכונה www.pnaivebriut.com חסרה לך n

מודה לך על הטלפון שלך גם שיחה קטנה עוזרת רוצה אני לשלוח לך כמה דפים שכתבתי במידה ויש לך עניין בזה אשמח מאודצלצלי שוב חיים

www.pnaivebriut.com ודה

חמותי עברה ארוע מוחי לפני כחצי שנה וכתוצאה מכך השתתקה בחצי הימני של גופה כמו כן אינה מדברת (למעט מספר הברות) ואינה אוכלת דרך הפה מאז.נכון להיום גילה הוא 72 ,הייתי רוצה לדעת האם יש סיכוי שהיא תשתקם ולפחות תוכל לדבר ולאכול בכוחות עצמה וללא עזרת מכשירים שמחוברים לגופה?חשוב לי לציין שמדובר באשה בריאה שעד לאותו ארוע הייתה עצמאית לחלוטין,באם תשובתך חיובית מה נין לעשות בכדי לשקמה?

קשה לענות באופן ספציפי כי לא ברור מה מצבה הכללי של החולה אבל באופן עקרוני כאשר אדם חוזר להכרה מלאה וקיים שתוף פעולה סביר יש סכוי טוב שיוכל לבלוע במשך הזמן . מצד שני כאשר קיימת פגיעה בתפקודי השפה נוצרת לעיתים פגיעה של תפקודי הבליעה שקשורה למאין חוסר מיומנות של הבליעה וקשה מאוד להחלים ממנה. הייתי מציע לזמן לחולה בדיקה של קלינאית תקשורת המיומנת בהערכת בליעה כדי להבחין במצב ולתת הערכה פרוגנוסטית מדויקת יותר. בהצלחה.

ד"ר שלום: חמי עבר ארוע מוחי לפני כשבועיים (ארוע מוחי שלישי ב-3 השנים האחרונות). לאחר אשפוז של שבוע שוחרר. כרגע סובל מהפרעות ואו תחושת ירידה נוספת בראייה (לאחר 2 הארועים הקודמים לא נשארו תופעות לוואי למעט תחושות נימול קלות ביד וברגל שמאל וירידה קלה בראייה). שאלתי היא לגבי מסגרת שיקומית מרכזית: עקב ההפרעה בראייה וכן עקב ירידה במצבו הנפשי, האם קיימת מסגרת טיפולית שיקומית מרכזית אשר יכולה לתת מענה לשיקום נפשי ופיזי (הנ"ל מבוטח רפואית בקופת חולים כללית). או לחלופין האם אפשר להסתפק בביקורת ומעקב של רופא המשפחה(שמפנה לרופאים מקצועיים כמו: עיננים, קרדיולוג וכו). בתודה מראש על התשובה

האם תוכל לספק פרטים יותר מפורטים: בן כמה סבך. מה רמת התפקוד שלו בבית לפני האירוע הנוכחי וכיום. היכן הוא מתגורר וכד'. תודה.

האם תוכל לספק פרטים יותר מפורטים: בן כמה סבך. מה רמת התפקוד שלו בבית לפני האירוע הנוכחי וכיום. היכן הוא מתגורר וכד'. תודה.

שלום ד"ר: חמי בן 57 וגר בכפר סבא. רמת תיפקוד לפני הארוע: לחץ דם תקין ומטופל בקומדין. שומר על שגרת יום הכוללת עבודה של 5 שעות במפעל מתכת עם מכונות. מתעניין בסביבה, קורא ורואה טלויזיה. רמת התיפקוד לאחר הארוע: לחץ דם נמוך. אינו מקבל כרגע קומדין (פי.ט. 6 ) מתלונן על עייפות ולעיתים על סחרחורת ומרבה לשכב. מתעניין פחות בסביבה, אתמול התחיל קצת לקרוא ולראות טלויזיה (ממש במידה מועטה). שינויים במצב הרוח.

אבי עבר ארוע מוחי אשר בסופו הינו משותק בחצי הגוף הימני יחד עם זאת חזרו לו כל התנועות אך לא התחושות (הארוע קרה לפני כשנה וחצי) לאחרונה (בימים האחרונים) הוא החל לחוש ולהגיב לגירוי ביד האם קיימת בספרות תופעה בה התחושות חוזרות לאחר זמן כה רב? האם ניתן ע"י פיזיותרפיה לזרז? תודה רונן

מתוך נסיון כן, עם טיפול שוטף ונכון התחושות חוזרות ,לא מושלמות אבל חוזרות . כנ"ל גם הדיבור בהסתיגות אחת לא אצל כולם ראה מקרה דומה www.hearsay.co.il

יש סוגים שונים של תחושה: תחושת לחץ, תחושת טמפרטורה, תחושת כאב, תחושת מצב ועוד. באופן כללי יש חזרה של התחושות אחרי אירוע מוחי ותרגילי רפוי בעיסוק ופיסיותרפיה נועדו לעודד תהליכים אלו. אם תתיעץ עם אחד המטפלים או עם רופא שיבדוק את המטופל ותחזור לפורום עם תאור מדויק יותר של החסר התחושתי אנסה להיות יותר ספציפי. בהצלחה.

האם קיימת אפשרות שתחושות יחזרו לאחר ארוע מוחי

כן. חלק גדול מתרגילי הרפוי בעיסוק נועדו לעודד תהליך זה. בהצלחה.

ברצוני לקבל את מירב המידע על מחלת אדיסון , דרכי טיפול , מאמרים בעברית בנושא וכיו"ב. בתודה מראש.

בסדר אבל לא בפורום הזה. נא פני לפורום פנימית. תודה.

שלום סבי בן 78 עבר בשנה שעברה אירוע מוחי כתוצאה מכך הוא משותק ברוב חלקי גופו ואיבד את יכולת הדיבור . לאחרונה הוא חוזר אחרי מילים מעטות ואני מעוניינת לדעת היכן אפשר למצוא עזרה מקצועית שתוכל להשיב לסבי את יכולת הדיבור. בתודה מאיה

הכנסי לאתר האינטרנט www.hearsay.co.il

ראשית כל נצלי עד תום את המגיע לך במסגרת הביטוח הרפואי הרגיל וגם המשלים אם יש לו כזה. פירושו של דבר שמגיעים לו לפחות 8-12 טיפולים בשנה עם השתתפות עצמית מסוימת ולשם כך צריך לגשת למרפאת האם או לטלפן לזכויות חברים ולברר מה עליכם לעשות כדי לקבל זאת. לא בלתי שכיח להמשיך אחר כך להעסיק את אותה קלינאית תקשורת שהחלה בעבודתה דרך הקופה באופן פרטי למספר טיפולים נוספים שעלותם נעה בסביבות המאה ומשהו שקל לטיפול +\-. לאחר מכן ועוד יותר טוב תוך כדי כך אפשר להתחיל ללמוד לעשות שימוש במחשב לצורך תרגול (במידה ומצבו מתאים לכך) ולשם כך קיימות תוכנות כמו זו של שלמה שענה לך בסמוך (HEARSAY ) . גם אנחנו שמנו באתר שלנו דפי עבודה לתרגול שפה שאת יכולה לבדוק (WWW.PNAIVEBRIUT.COM ) והגישה אליהם בינתיים חופשית לכל. קלינאית התקשורת מוזמנת לבדוק ביחד עם סבך מה מתוכנות המחשב יותר מתאים לו והתחיל לתרגל איתו כדי שיוכל להמשיך לבד. קיימים גם ספרים בנושא. בהצלחה.

ד"ר גוטליב שלום, אימי כבת 75 עברה אירוע מוחי לפני כ- 13 חודש ושותקה בצד שמאל. קוגנטיבית אין פגיעה השיבה לעצמה יכולת הליכה מסויימת אם כי נזקקת לעזרה צמודה. מצבה מאופיין ברמת עייפות/חולשה גבוהה ודיכאון ותפקוד בלוטת תריס נמוך, מטופלת ברמדין (בין היתר). מהם אפשרויות הטיפול התרופתי בנוגע לחולשה הפוקדת אותה? והאם זהו מאפיין אשר ילווה אותה מעצה ואילך או שקיים סיכוי שבשלב מסויים הוא ייעלם. האם יש לקחת טיפול תרופתי לשיפור תפקוד בלוטת התריס? האם יש טעם לעשות CT או MRI למיפוי הנזק במוח והאם בגילה המוח עדיין יכול: 1. לפתח אזורים חילופיים לפצות על האזורים שנפגעו? 2. האם הבצקת במוח נספגת בגיל זה והאם יש טיפול תרופתי להאיץ הספיגה? ולבסוף, מה הרלוונטיות של 10 Q לנושא? בתודה בועז

שנה ומעלה אחרי האירוע כבר לא רלוונטי לדבר על ספיגת בצקת מוחית כי אלו תהליכים שהסתיימו. תת פעילות בלוטת התריס יכולה בעצמה לגרום לעייפות אבל צריך להתייעץ עם פנימאי כדי להחליט אם מדובר ברמה כזו של תת פעילות המסבירה את התלונות ומצדיקה טיפול תרופתי. בכל מיקרה הטיפול התרופתי, אם הוא נדרש, הוא פשוט ואפקטיבי. רמרון היא תרופה טובה מאוד נגד דיכאון אבל היא עלולה בעצמה לגרום לעייפות כשם שהדיכאון עצמו יכול להתבטא בתלונות של עייפות, משום כך חובה להתייעץ עם מומחה לנושא, פסיכוגריאטר או גריאטר או נירולוג בעלי ניסיון בתחום השבץ כדי לבדוק את האפשוריות השונות (לשנות טיפול, לצמצם אותו או דווקא להגביר אותו). העעיפות המתוארת אינה חובה ואם אים מחלות אחרות להסביר אותה צריך לעשות כל מאמץ לטפל בה. בהצלחה.

קרוב משפחתי בן 58 שהיה בריא לחלוטין קבל לפני כ-3 שבועות ארוע מוחי בגזע המוח. הוא שוכב במח' טיפול נמרץ בבי"ח איכילוב. הוא מחובר למכונת הנשמה כבר למעלה משבועיים ורק אתמול עבר ניתוח בגרון כך שכעת הוא נושם דרך הגרון. בית הבליעה שלו נסתם והוא מוזן ע"י זונדה. לאחר כשבוע מהארוע התדרדר מצבו והוא עבר ניתוח בראש להורדת הלחץ וניקוי תאי מוח שנפגעו. לדברי הרופאים הניתוח עבר בהצלחה אבל מעשית אין שיפור במצבו. יתרה מזאת לפני מספר ימים הוא עבר ארוע של דום לב אבל הצליחו להחיותו בעזרת מכות החשמל. בדיקות CT במוח לאחר דום הלב היו תקינות, גם אקו לב תקין והוא בהכרה. הוא מסוגל להזיז את הידיים והרגליים. אנחנו לא יודעים למה לצפות משום שמאז האשפוז הוא בקושי דבר גם בגלל הארוע וגם בגלל צינור ההנשמה שהיה לו בפה. שאלותי הם איזה נזקים יכולים להגרם לו אחרי ארוע מסוג זה? האם ארוע בגזע המוח הוא קשה יותר מארוע רגיל במוח? כמה זמן לוקח להשתקם והאם הנזקים יכולים להיות בלתי הפיכים? מה גורם לארוע מוחי ואיך ניתן למנוע אותו אם בכלל? האם זאת רק בעייה של לחץ דם גבוה? האם ארוע מוחי אחד יכול לגרור ארועים נוספים בעתיד? ובעצם השאלה המרכזית האם הוא יחזור להיות אותו אדם כמו לפני הארוע? האם הוא יהיה מסוגל לאכול דרך הפה בכלל? היום הוא אפילו לא מסוגל לבלוע את הרוק של עצמו. אנו חוששים שהארוע לא יפגע בו נפשית. אם תוכל להאיר את דרכינו בכל המצב הטרגי בו אנו שרויים נודה לך. בתודה אילן

הרבה מאוד שאלות..אירוע מוחי בגזע המוח מתבטא לעיתים קרובות בצורה קשה יותר מאשר אירוע מוחי בחלקים אחרים של המוח משום שגזע המוח מכיל מרכזים חיוניים לחיים כמו מרכז הנשימה ומרכז העירנות ועוד. ככל שהנזק הראשוני קשה יותר כך צפוי שישאר נזק קבוע חמור יותר ובמצב המתואר מאוד נדיר שתהיה חזרה למצב הקודם. סביר יותר שהחולה ישאר עם נכות משמעותית. לגבי שאלותיך הכלליות יותר פנה בבקשה לאתרנו www.pnaivebriut.con וקרא שם על שבץ מוחי וגורמיו. בהצלחה.

אבי בן 64 עבר לפני שנה ארוע קשה בגזע המוח ומחוצה לו . הרופאים היו סקפטים לגבי הישארותו בחיים ואח"כ אובחן אצלו מצב LOCKED IN כלומר שיתוק תמידי מלא ומוחלט . לאחר שהיה מונשם וללא הכרה במשך חודש החל תהליך איטי ביותר של שיפור מוטורי בדרך נס הוא התאושש בצורה מופלאה למרות כל חוות הדעת של הרופאים. לאחר חמישה חודשים בבית החולים הוא חזר הביתה ועושה את כל פעולות היוםיום בעצמו -אוכל,מדבר ,הולך,שוחה ללא שום עזרה . כמובן שנשארה פגיעה אולם המצב טוב לעין שיעור מכל מה שציפנו . עצתי לכם - לא להתייאש ולאגור כוחות למאבק הארוך והקשה של השיקום . יחד עם זאת לנוכח הסטטיסטיקה הקשה של פגיעות מסוג זה כדאי להנמיך מאוד את רף הציפיות מאיכות החיים הצפוייה לנפגע ובעיקר לסובבים אותו .

ניר שלום תודה על התיחסותך. כרגע יש לגיסי 2 בעיות מרכזיות. עשו לו חור בגרון על מנת שיוכל לנשום טוב יותר בלי הצינור שמוכנס דרך הפה. הוא כבר די נושם בכוחות עצמו אבל מידי פעם עדיין נעזר במכונה. הבעיה השניה היא הבליעה שעדיין הוא אינו מסוגל אפילו מים לשתות דרך הפה ולכן הוא כרגע מוזן בעזרת זונדה. חושבים לעשות לו גסטרוסטום (שזהו צינור הזנה ישירות לקיבה). חוץ מזה הוא מזיז את הידיים והרגליים והשבוע כבר נתנו לו לרדת מהמיטה ןללכת כמה צעדים בעזרת הליכון. אני מזמן הפסקתי להאמין למה שהרופאים אומרים ואני מקווה שגם במקרה שלנו הוא יתאושש ויצא מזה כמה שאפשר. הוא בסה"כ בן 58 ומעולם לא סבל מלחץ דם גבוה, ממחלת לב או כל סימפטום אחר שיכול היה לגרום לארוע הבלתי צפוי הזה.

tאני בן 47 לאחר אירוע מוחי קל האם ישנם השפעות על חיי המיניים שמתי לב כי אבר המין אינו "עומד" מה התופעות ומה הפתרונות

לא, אין סיבה להשפעה ישירה על חיי המין שלך. אם יש בעיות צריך לחפש את הסיבה במחלות הרקע, אם קיימות כאלו (סוכרת, טיפןלים ללחץ דם ועוד) או בחוסר ביטחון הקשור בטראומה שעברת. בכל מיקרה אל תוותר אלא פנה למומחה, נירולוג או אורולוג או עדיף שניהם והתייעץ. בהצלחה.

קראתי שבארה"ב קיימים מרכזים רפואיים מיוחדים לשבץ מוחי בהם משתמשים ב TPA למזעור הנזקים, וזאת תוך 3-6 שעות לאחר קרות האירוע. האם קיים בארץ מרכז רפואי (גם עם במגרת נסיונית) המטפל בשיטה זו? אגב, מחמאות על האתר שלכם http://www.pnaivebriut.com/ תודה, ליאורה

תודה על המחמאות. היחידה לטיפול בשבץ מוחי בתה"ש בראשות ד"ר טנא מכינה עצמה לטיפול הנ"ל ותוכל לענות לשאלותיך. בהצלחה.

אבא שלי בן 59 התמוטט ביום שבת בשעה 22 מיד לקחנו אותו לבית החולים הקרוב לביתנו לאחר צילום ה c-t קבע הרופא שאבי סובל מוירוס כלשהו ,ביום ראשון בשעה 10 לאחר שמצבו של אבי התדרדר מאוד ולאחר שהמשפחה התעקשה על חוות דעת נוספת התגלה שהוא סובל מהתפוצצות של כלי דם בראש בשפה מקצועית היו לו 2 ציצים בראש. מכיוון שאנו גרים בישוב מרוחק אבי נכנס לצינטור רק ביום שני בשעה 8 דרך אגב הרופא שהציל את חייו הוא דוקטור מימון מבלינסון . השאלה שלי היא עד כמה השעות והימים שאבי המתין עד לקבלת הטיפול יכולים להשפיע על החלמתו ועל תיפקודו בעתיד והאם מישהו מכיר אתרים המדברים על מיפרצות תורשתיות. בכבוד רב ליאור בן עדי.

ללא פרטים מדויקים קשה ולא רצוי לחוות דעה אבל למען השקט הנפשי שלך כדאי שתדע שגם כאשר האבחנה של מפרצת מוחית נעשית מייד עם פרוץ הבעיה לא תמיד ניגשים לניתוח אלא לעיתים קרובות מחכים לראות אם מצב החולה מתייצב ובאיזה רמה הוא מתייצב, כך שאין כל ביטחון שגם לו נעשת אבחנה מוקדם יותר זה היה משנה את מהלך הטיפול. לגבי החומר שביקשת, כנס לאתרנו www.pnaivebriut.com והשתמש באחד הקישורים החיצוניים המוצעים שם לאתרים באנגלית המטפלים בנושא שבץ ושם תוכל למצוא חומר על הנושא. בהצלחה.

שלום. קרוב משפחתי לקה באירוע מוחי. הרופאים קוראים לזה טרומבוזה של העורק הבזילרי חיפשתי חומר על זה באינטרנט אך העלתי חרס. . . האם מישהו יודע על זה משהו? יודע היכן אוכל למצא מידע על זה?

טרומבוזה של העורק הבזירלי פרושו שקריש דם סתם את העורק הראשי המספק דם לחלק הבסיסי והאחרוי של המוח הנקראים גזע המוח והמוחון. כתוצאה מכך נפגעים תפקודים שונים הקשורים לחלקים אלו של מערכת העצבים ובינהם שווי המשקל, הקואורדינציה, תנועות העיניים, ההגוי והבליעה. לא הכל חייב להפגע בו זמנית וישנן תסמונות שונות של אירוע מוחי כתוצאה מנזק בגזע המוחי והמוחון. ההחלמה איטית יותר מאשר במקרה של אירוע מוחי הפוגע בחלקים העליונים יותר של המוח, ההמיספרות. נסי לקרוא יותר על כך באתרנו www.pnaivebriut.com מדור המתייחס להסתמנויות אירוע מוחי וכמו כן תמצאי במדור הקישורים החיצוניים שם גישה לאתרים כתובים באנגלית של אגודת השבץ האמריקאית ואחרים בהם תוכלי להשלים את ידיעותיך. בהצלחה.

שלום רב, אבי בן 66 עבר לפני כשבוע ארוע מוחי בפעם הרביעית. הפעם הראשונה הייתה לפני 11 שנה. יחד עם זאת אבי השתקם ובסה"כ תיפקד עד הארוע האחרון, הוא יכל ללכת, לאכול , לדבר למרות שפלג גוף ימין היה חלש. כיום הוא נפגע בפלג גוף שמאל , מזיז רגליים אך בשלב זה לא יכול לעמוד ולא יכול לדבר ולאכול וכן מתקשה להחזיק את ראשו זקוף. מה דעתף סיכוייו לחזור לדבר לאכול ללא צינורות או ללכת? נוסף על כך חשוב לנו שהשיקום הפיזיותרפי יהיה מיידי , שמענו שיתכן שכדאי להיעזר בפיזיותרפיסט נשימתי מה דעתך? במידה ואתה יכול להמליץ לנו על פיסיותרפיסט או קלינאי תקשורת נודה לך. בתודה מירה

אביך סובל מהצטברות הנזק הישן שפגע במוח השמאלי לנזק האירוע הנוכחי במוח הימני. כתוצאה מכך נזוקו תפקודים שונים הקשורים לשרירי הגו "וקו האמצע" שיכולים להיות תחת שליטת צד אחד של המוח גם לאחר שצד שני נפגע אבל נפגעים כאשר נוצר לאחר שנים נזק דו צדדי. ההחלמה איטית יותר ועלולה להיות חלקית יותר מאשר באירועם הקודמים כי "הרזרבה" המוחית להחלמה קטנה. עליו להגיע בשלב ראשון לניסיון שיקומי לא קצר במסגרת בי"ח גריאטרי או שיקומי המיומנים בכך ורק אחר כך יש מקום לחפש מטפלים באופן פרטי. לא ברור לי מה תפקידו של הפיסיוטרפיסט הנשימתי כאן אלא אם כן אביך סובל גם ממחלת ראה כרונית. בעיות בליעה שכיחות במצב כזה של נזק מוחי דו צדדי ויש לכך שם : הפרעת בליעה פסוידובולברית. כל קלינאי תקשורת המיומן בטיפול בהפרעות בליעה אמור להדריך אץ אביך בטכניקות שונות במטרה לנסות לשחרר אותו מהצורך בזונדה והצלחות טיפול כזה די גבוהות. גם בעיות שווי המשקל ניתנות לטיפול באמצעות פיסיותרפיה מסורה וסבלנית. בהצלחה. נסה לקבל מידע נוסף באתרנו www.pnaivebriut.com

התפרסמה מודעה על אתר בכתובת www.paivebriut.com אין אפשרות להכנס לאתר. האם מישהו יודע מה כתובתו הנכונה במודעה מצויין שהאתר כולל מידע מפורט על המחלה, תירגול חשיבתי ופיסיותרפי וכו' ונכתב ע\,י הדוקטורים דני גוטליב ויהודית לוטווק

זאת הכתובת והאתר עובד , בדקתי www.pnaivebriut.com

www.hearsay.co.il

אני מודה לך על התעניינותך באתר שלנו. אם לא הצלחץלהכנס, נסה שוב, הכתובת נכונה. זהו ניסיון ראשוני מבחינתנו, ד"ר לוטבק ואנוכי, להגיע למחלימים משבץ ומחלות נירולוגיות אחרות עם מידע רלבנטי ועם דפי עבודה המבוססים על נסיון קליני רב שנים. איננו בטוחים שהתנאים כבר בשלו כדי "לטפל" באנשים דרך האינטרנט ושום אינטראקציה כזו לא תחליף את הצורך במגע בין אישי אבל אין לנו ספק שקיים צורך להעשיר, הן את הידע והן את שעות "הפנאי" הרבות של מחלימי שבץ בביתם על ידי פעילות בעלת אופי טיפולי שתקל על מצבם. נשמח לקבל הערות, הצעות ושתוף פעולה. ד"ר גוטליב www.pnaivebriut.com

ד"ר גוטליב שלום רב, אשמח לקבל כל אינפורמציה בנושא,האם ישנו איזשהוא טיפול (אפילו ניסיוני) שיכול לעכב/למנוע את הניוון. מדובר באדם בן 50 שסובל מהנ"ל (אוטופיה של המח הקטן) וכתוצאה מכך יכולות מוטוריות כמו הליכה,ובנוסף דיבור נפגעו. אודה לך מראש על תגובתך. בברכה רז

דר גוטליב שלום אפשר בבקשה לקבל איזושהי תגובה בנושא. אני חסרת אונים!!! בתודה מראש רז

רז כתב/ה: > > דר גוטליב שלום > אפשר בבקשה לקבל איזושהי תגובה בנושא. > אני חסרת אונים!!! > בתודה מראש > רז

ד"ר גוטליב שלום! בעלי בן 47 הוא כבר למעלה מעשר שנים סובל מנוון מוחי האם ישנה דרך לעקב או לעצור את המחלה שפוגעת במוטוריקה(הליכה,אחיזה) דיבור,זיכרון.האם מחלה מסוג זה נפוצה בגיל כזה צעיר ומה צפוי לו בעתיד? בכבוד רב לובה

שלום לך דוקטור,שני הורי סבלו מאירוע מוחי חמור בגיל מבוגר.ברצוני לשאול אותך האם אני בסכנה גבוהה יותר מאשר אנשיס אחרים בגילי שהוריהם לא עברו ארועים מוחים.אני בן 56,בריא ו...מודאג.האם עלי לקחת איזו תרופה למניעת הסכנה?תודה מראש על תשובתך.

אני מציע שתרגיע את עצמך על ידי בדיקה מקפת אצל נירולוג המתמחה במחלות כלי דם מוחיות, בעיקר כדי להתייחס לגורמי הסכון השונים כמו יתר שומנים או יתר לחץ דם הנוטים להופיע ביתר שכיחות באופן משפחתי ולטפל בהם טיפול מונע כבר בשלב מוקדם. בהצלחה.

שלום , סבי אדם מבוגר (83) , עבר CVA לפני כשנה. עבר שיקום ממושך וכיום הוא מתפקד פחות או יותר. הוא מעוניין לטוס הקיץ לגרמניה (ביחד עם סבתי) ורציתי לשאול האם לדעתך אין סיכון בטיסה ממושכת שהרי ידוע שאנשים בריאים וצעירים לוקים לעיתים בארוע מוחי בטיסות ? האם יש איזו הנחייה מיוחדת לאנשים שעברו ארוע מוחי מבחינה זו ? שאלה נוספת - האם לדעתך ניתן לסמוך על שירותי הרפואה הניתנים בגרמניה - שאם הוא יקבל ארוע נוסף שם יהייה מה לעשות או שזה סיכון שלא כדאי לקחת אותו ?

כן, יש סכון בנסיעה ארוכה ומעיפת, הכרוכה בשינויי לחץ קלים כתוצאה מהטיסה, וההחלטה האם לנסוע או לאו צריכה להלקח בהתאם. יש גם בעיה עם כיסוי רפואי במידה וחו"ח יקרה משהו וכדאי לברר זאת לפני שנוצר צורך. שירותי הבריאות בגרמניה מצויינים לפחות כמו אלו בארץ ומבחינה זו אין מקום לחשש. בהצלחה.

שלום רציתי לשאול אבי עבר ארוע מוחי בצד ימין שהשפיע על צד שמאל שלו.מהי בדיקה של הומוציסטין?האם בתור בני משפחה מדרגה ראשונה עלינו לעבור גם בדיקה זאת?אלו מאכלים מומלץ לאכול שבהם נמצא הומוצסיטין? תודה

מצורפת כתבה בנושא http://doctors.msn.co.il/news/1006/

לא , אינכם צריכים לעבור בדיקת הומוציסטאין, זה חשוב רק עבור אביך.

אני בת 32. היום כל היום הרגשתי כאילו קופץ לי משהו בפנים (בלחי ליד האף), אבל לא התייחסתי לזה. עכשיו הסתכלתי במשך עשר דקות בראי וממש רואים את זה. פעם הלחי "קופצת", פעם האף "קופץ". זה מלחיץ אותי האם זה מבשר על פציאליס שמתרחש? או שזו תופעה טבעית ולא מלחיצה?? בבקשה עזרה

זה יכול להיות טיק בלתי רצוני הקשור בעצבנות וזה יכול להיות בטוי של משהו משמעותי יותר, אנה גשי להבדק אצל רופא המשפחה. בהצלחה

הדבר ניפסק, האם בכ"ז צריך לגשת לרופא? כמו כן, מה זה יכול להיות חוץ מ"טיק"?

שלום ד"ר, מתי עושים CT ומתי MRI? מהו ההבדל העיקרי ביניהם?

טומוגרפיה ממוחשבת, CT , היא הצילום הבסיסי של המוח המתבצע כיום כמעט בכל בית חולים והיא מספקת מידע מספיק בהחלט בקשר לסוג האירוע, אוטם לעומת דימום, שוללת גורמים אחרים לבעיות נירולוגיות כמו גידולים או מורסות ומלמדת על סבוכים אפשריים כמו לחץ על המוח או הרחבה חלליו הפנימיים. MRI היא טכנולוגיה מתקדמת יותר של הדמיית המוח ואין בה יתרון משמעותי ביחס לכל האמור לעיל אלא שבמקרים מסויימים מאוד ויחסית לא שכיחים צריך בכל זאת להשתמש בה , למשל כדי לדעת גילו של דימום או לגלות אוטמים קטנים בגזע המוח או לאבחנה מבדלחת לא ברורה של גידול. לסכום: הCT עונה על מרבית השאלות וMRI נדרש רק כאשר הנירולוג זקוק לפי שיקול דעתו למידע נוסף.

לד"ר גוטליב, שלום. ברצוני לשאול מספר שאלות, לגבי בתי, תינוקת בת שנה שנמצאה אצל המטפלת ללא דופק ונשימה לפני כחודשיים וחצי. (הרופאים לא מצאו כל הסבר לארוע) היא היתה מונשמת בטפול נמרץ במשך שמונה ימים, וכיום היא מאושפזת באלי"ן, נושמת בכוחות עצמה, ומניעה את גפיה מעט. היא אינה יוצרת קשר עין, ואינה עוקבת בעיניה. כמו"כ מתקשה מאד לבלוע ולכן מקבלת את תזונתה דרך זונדה. היא מקיאה חלק מהארוחות, לעיתים קרובות. 1. האם לדעתך כדאי להתקין לה "גסטרו" במקום הזונדה? (אנו מאד מקוים שהטיפול של קלינאיות התקשורת ימנע את הצורך בכך, והיא תוכל ללמוד לבלוע באופן מהיר ורגיל) 2. כמה זמן יכולה לדעתך לקחת ההתאוששות? 3. האם אתה ממליץ על סוג שיקום מסוים? (היא מקבלת כיום רפוי בעיסוק, פיזיוטרפיה, וקלינאית תקשורת כל יום) 4. האם תוכל להפנות אותי לאתרים ברשת בנושא (עדיף בעברית) אודה על התיחסותך. חג שמח אורית.

שלום, לצערי אין לי הניסיון המאפשר לענות בקשר למיקרה הטרגי של ביתך התינוקת ומן הראוי שנירולוג ילדים יתייחס לכך. האתר שלנו www.pnaivebriut.com מתייחס בהרחבה לנושא של אירוע מוחי במבוגרים אך לא בילדים. אינני בארץ כעת אך עם שובי בעוד שבוע אנסה למצוא לך אתרים המתייחסים לנושא הספציפי שלך ואשלים את התשובה.

ותודה מראש על תוספת האינפורמציה, אם תצליח למצוא... אורית.

שלום! אמי בת 70 עברה לפני 8 ימים אירוע מוחי כתוצאה מהתפרצות של כלי דם, יש לה דימום די נרחב בהמיספרה הימנית בגרעיני המוח, ומאז היא ישנה רוב הזמן, לא פוקחת את העיניים, אך היא בהקרה, מגיבה לקריאת שמה, ועונה לשאלות שנשאלה, ומזהה קולות של המבקרים, אך לאחר מספר מילים היא נרדמת שוב. יש לי מספר שאלות והודה לכם מאוד אם תענו לי ובמהרה. 1) כמה זמן עובר עד אשר הדימום במוח מתחיל להספג , ועד אשר היא תפקח את העיניים ותהיה יותר עירנית? 2) כמה זמן עד שהדימום במוח יספג לחלוטין? 3) האם יש טיפול לספיגת הדימום מלבד המתנה? 4) מהו המרכז הרפואי האזור המרכז הטוב ביותר לטפל במקרים כגון אלו? תודה מראש על תשובתכם. שולה

ספיגתו של הדימום במוח אינה התהליך המוביל לשיפור אלא הירידה בבצקת הנוצרת כתוצאה מהלחץ שמפעיל דימום כזה על רקמת המוח סביבו. זהו תהליך האורך שבועות ורק בסופו אפשר להעריך באופן יותר מציאותי את מ ידת הנזק המוחי. ספיגת הדימום והעלמותו בצלום המוח הוא תהליך הנמשך חודשים אבל כאמור הוא פחות משמעותי. כל בי"ח מסוגל לטפל במצב כזה אולם חשוב שהחולה יבדק על ידי נירולוג ולפי שיקול דעתו במידת הצורך גם על ידי נירוכירורג. בהצלחה.

אני בן54 אושפזתי למשך שבוע עקב חשש לארוע מוחי עם סימפטומים מתאימים: יד שמאל נימול ,והרגשת כבדות מהכתף עד לכף היד,ושיתוק חלקי. כמו כן חוסר תחושה בחצי פנים(ללא עיוות). היום לאחר 4 חודשים חל שיפור משמעותי אך עדין יש תחושת כובד ונימול קל ביד. כל הבדיקות שנעשו:CT ,דופלר צואר,ובדיקות דם לא הראו שום חסימה או עדות לארוע. לאחר לחצים מצידי לברור הענין בוצע MRI והתוצאה: הודגם גוש 2 ס"מ קודקודית (כנראה מנינגיומה) שאלתי: א. האם חובה לנתח? ב.מה הסיכונים במידה ולא אנתח? תודה מראש מאיר.

אני מקווה שברור לך שלא כא המקום לשאול שאלות כמו האם חובה לנתח כי תפקידו של אתר זה רק להרחיב את הבנתך בנושא אבל בוודאי לא לייעץ לך באופן רפואי. לגופו של עניין, אמנם נתגלה אצלך גידול שפיר של קרומי המוח אבל גודלו קטן וכנראה שאינו מתבטא באופן קליני. יש סבירות די גדולה שהוא כלל אינו קשור לאירוע הנוירולוגי שעברת אבל על כך יכול לתת חוות דעת רק נירולוג שיבדוק את הצלומים ואת ההיסטוריה הרפאית שלך לעומק. גידולים כאלו אם הם קטנים וממוקמים באזור שבו יש סבירות שלא יפריעו לתפקוד רקמת המוח לא תמיד חובה לנתח ולעיתים קרובות אנחנו רק עוקבים אחריהם בעזרת צלומים עוקבים אחת לשנה. כדי לקבל חוות דעת ספציפית עליך להתייעץ עם נירוכירורג. בהצלחה.

שלום לכולם, סבתי עברה היום אירוע מוחי קל. הייתי מעוניין לדעת עוד על הנושא. אם תוכלו להפנות אותי לאתרים מתאימים, או מניסיונכם האישי. תודה מראש.

www.pnaivebriut.com

שלום אבי בן 59 מעשן ועבר ארוע מוחי הוא הובהל לבית החולים שיבא שם קבל טיפול ראשוני בתחילת הארוע הוא לא הצליח להזיז את פלג גוף שמאל אך בבית החולים הוא כן הצליח במהלך הבדיקות הוא אבד שוב את התחושה בפלג גוף שמאל.כיום הוא בבית חולים שיקומי ומתחיל להתנועע ולהפעיל את פלג גוף שמאל יש לי מספר שאלות אם תוכל לענות 1.לפני מספר שנים אבי איבד את כושר השמיעה בצד ימין האם הנ"ל קשור ? 2.כמו כן בצע בדיקות דם כשבועים לפני הארוע שלא העידו על בעיה שיש צורך לטפל בה.איך היה ניתן לאתר בכל מקרה את גורמי הסיכון? 3.לפי דופלר קרואטיס הודגמה חסימה בצד ימין של 40-60% ובצד שמאל של 60- 80% האם מומלץ לנתח? תודה מראש

שלום קרוב לודאי שאין כל קשר בין אבוד השמיעה לפני מספר שנים והשבץ כעת אין בדיקת דם לאיתור שבץ אך בבדיקות דם כחלק ממעקב בריאותי כולל אפשר לגלות גורמי סיכון לשבץ, כמו סוכרת או רמה גבוהה של שומנים בדם ואז לטפל בהם כדי להקטין את הסכון לשבץ כאשר החסימה בעורק התרדמה היא מעל 70% בצד האחראי לשבץ (במקרה של אביך צד ימין) וכאשר החולה מחלים באופן סביר מהאירוע מומלץ לנתח אבל כאשר החסימה פחות מזה או שהיא בצד הפחות רלבנטי, וזהו המקרה של אביך צריך להתייעץ באופן ספציפי עם נירולוג המתמחה בתחום מחלות כלי הדם המוחיות כדי לשקול את הסכון מול התועלת שבטיפול הכירורגי הזה ובכל מיקרה זה יתבצע בתום תהליך השיקום ועד אז להמשיך בטיפול שמרני בכדורים מדללי דם כמו אספירין. בהצלחה

ד"ר גוטליב שלום: אבי בן 60 ,קיבל לפני שנה אירוע מוחי שני ,כתוצאה מהאירוע הוא השתתק בחצי גוף . יש לציין שיש לו תחושות ותמיד היו לו תחושות בחצי הגוף המשותק. כיום הוא מזיז את הרגל המשותקת ולא דורך עליה. הוא קיבל בעבר פעמיים דרך קופת חולים כללית פזיותרפיה 12 טיפולים. מה הסבירות שהוא באמת יחזור ללכת על הרגל המשותקת לפי נסיונך הרב. האם הכל עניין של זמן או שמא הנזק בלתי הפיך. אני אשמח לקבל את תגובתך בהקדם,תודה מראש ענת כהן

גבר בן 60 שעבר אירוע מוחי הכולל שיתוק אך לא ירידה בתחושה יש לו סכוי די גדול לחזור להליכה. לפי אחד המחקרים היותר מצוטטים בתחום 70% מהחולים במצב כזה חזרו להלך. זה אמור לקרות במהלך השנה הראשונה לאירוע ואם זה לא קרה עד עכשיו זה לא סימן כל כך טוב וכדאי להתייעץ עם פיסותרפיסט מומחה או עם מומחה לשיקום או לנוירלוגיה המתמחים בתחום השבץ. בהצלחה.

חבל על הזמן

חבל על הזמןענת כתב/ה: > > ד"ר גוטליב שלום: > > אבי בן 60 ,קיבל לפני שנה אירוע מוחי שני ,כתוצאה מהאירוע הוא > השתתק בחצי גוף . > יש לציין שיש לו תחושות ותמיד היו לו תחושות בחצי הגוף המשותק. > כיום הוא מזיז את הרגל המשותקת ולא דורך עליה. הוא קיבל בעבר > פעמיים דרך קופת חולים כללית פזיותרפיה 12 טיפולים. > מה הסבירות שהוא באמת יחזור ללכת על הרגל המשותקת לפי נסיונך הרב. > האם הכל עניין של זמן או שמא הנזק בלתי הפיך. > > > אני אשמח לקבל את תגובתך בהקדם,תודה מראש ענת כהן > > >

lo doctor כתב/ה: > > חבל על הזמןענת כתב/ה: > > > > ד"ר גוטליב שלום: > > > > אבי בן 60 ,קיבל לפני שנה אירוע מוחי שני ,כתוצאה מהאירוע הוא > > השתתק בחצי גוף . > > יש לציין שיש לו תחושות ותמיד היו לו תחושות בחצי הגוף המשותק. > > כיום הוא מזיז את הרגל המשותקת ולא דורך עליה. הוא קיבל בעבר > > פעמיים דרך קופת חולים כללית פזיותרפיה 12 טיפולים. > > מה הסבירות שהוא באמת יחזור ללכת על הרגל המשותקת לפי נסיונך > הרב. > > האם הכל עניין של זמן או שמא הנזק בלתי הפיך. > > > > > > אני אשמח לקבל את תגובתך בהקדם,תודה מראש ענת כהן > > > > > > > >

לד"ר גוטליב - ב- 6/3/03 קיבל אבי בן 68 התקף אסתמא מאוד מאוד חריף שגרם לו למחנק. וכתוצאה מאי ספיקת החמצן לזמן רב נפגע פגיעה מוחית חמורה, וליבו נדם ואף הגיע למיון ללא דופק. לטענת הרופאים הרבה תאים שרופים במוחו ואין סיכוי כי יתגבר על מצבו . מלבד האסתמא באופן כללי אבי הינו אדם בריא. מאז המקרה ועד היום הוא מונשם מוזן דרך זונדה ומבחינה מוטורית לא זז כלל, הדבר היחיד שנאמר לנו כי הוא מגיב לכאב. בשלב זה הוא מפהק, פוקח עיניים חלקית (למחצה) אך לא רואה אותנו ואנו חשים כי הוא שומע אותנו ! האם זה נכון? הסימנים לתחושותינו נובעות מכך שכשאנו מדברים איתו הוא נסער, ודמעה זולגת מעינו. האם זה טבעי ? או שמה נדמה לנו ? האם זה עניין של זמן להתעוררותו כפי שכולם אומרים? היום ביקשו את הסכמתינו לביצוע ניתוח להעברת צינור ההנשמה לצאוור . האם זה לא ירע את מצבו ? ... אודה לך אם תענה אפילו חלקית על שאלותי הרבות, כולנו אובדי עצות וצמאים לחיזוקים. יש לנו תחושה כי הרופאים לא מעוניינים לאפשר לנו לתלות כלל תקוות !

מתנצל על ההמתנה. נתחיל מהסוף. הנתוח להעברת נקודת ההנשמה מהפא אל החתך בבצוואר חיוני כי אי אפשר להשאיר אדם מונשם ללא הגבלה עם צנור הנשמה הנכנס לקנה דרך הלוע משום שהלחץ המופעל על ידי הצנור בתוך הלוע גורם לבעיות ועל כן עוברים לשיטה השנייה הנקראית טרכאוסטומיה. בשיטה זו צנור ההנשמה חודר ללוע ישירות ואין סכנה לתפעןת לוואי. כאשר ואם החולה יתעורר לנשימה ספונטנית ולהכרה אפשר לנתק אותו מההנשמה והפצע יסגר ספונטנית תוך כמה שעות. לגבי מצבו הנוכחי , לפי המתואר זהו מצב של תרדמת או בלועזית קומה, שבו מנגנון ההכרה נפגע קשות. ישנם מקרים בהם אנשים שהו בתרדמת תקופה ממושכת ואחר כך התעוררו וחזרו להכרה מלאה, אבל לצערי אלו מקרים נדירים ולא ניתן לחזות אותם. לפי התאור שלך , קיימות אצל אביך מספר תגובות פשוטות המצביעות על התעוררות מסוימת (פיהוקים, דמעות) אולם אין בזה מספיק כדי לחזות את העתיד והכלל האכזרי של הטבע הוא שככל שהנזק הראשוני קשה יותר כך הסכוי להחלמה קטן יותר. על אף כל האמור איננו חושבים בדרך כלל שיש להמנע מ"לדבר" או "לפנות" לאנשים הנמצאים במצב כזה, לא משום שנראה שהם מבינים אותנו מילולית אלא בעיקר בגלל שנוח וסביר להניח שיש תועלת הן למאזין והן למשמיע בהמשך הדבור וההתייחסות (ליטוף, נשיקה) בצורה הנורמאלית. לעמוד ליד מיטתו של חולה בתרדמת בשתיקה ומבוכה לא עוזר לאף אחד.

מלי שלום, אבי נמצא בתרדמת כ-3 שבועות עקב דום לב והוא בן 67, אשמח לשמוע מה שלום אביך? האם הוא התעורר? כל פרט יעזור לנו מאד בתודה רויטל

אמי לפני שבועיים עברה סוג של אירוע מוחי והייתי רוצה לקבל יותר מידע בנושא. אודה לך אם תוכל לומר לי מה אומר T.I.A ובנוסף אודה לך אם תוכל להפנות אותי לחומר בנושא כדי שנוכל ללמוד את הנושא לעומקו. תודה על התייחסותך.

שלום לילך אני מפנה אותך לכתבה בנושא אשר תסביר לך הכל http://doctors.msn.co.il/article-view/207/

תודה רבה בדיוק מצאתי את הכתבה הזו. יש לי שאלה אם יש קשר בין T.I.A לבין ההגדרה של שטיון?

שלום, רציתי לקבל מעט אינפו' על מכשיר זה ולדעת באיזה בתי חולים עושים בו שימוש

ריקי כתב/ה: > > שלום, > רציתי לקבל מעט אינפו' על מכשיר זה ולדעת באיזה בתי חולים עושים > בו שימוש

שלום שרה, לצערי לא הצלחתי לפתוח/לקרוא את תגובתך, נא חיזרי לכתוב אותה תודה.