פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

בפורום זה יינתנו תשובות על שאלות הנוגעות לשיקום לאחר אירוע מוחי, כגון: כיצד משתקמים לאחר אירוע מוחי? מהם שלבי השיקום? עד כמה אפשר להשתקם לאחר אירוע מוחי קשה? כיצד משפרים את ההליכה לאחר אירוע מוחי? עד כמה ניתן לשקם את תפקוד היד לאחר האירוע? .
2883 הודעות
2368 תשובות מומחה

מנהל פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

ברצוני לקבל אינפורמציה לגבי התזונה המומלצת לזקנים (בני 70+) שעברו אירוע מוחי וכעת נמצאים בשיקום בבית אבות סיעודי. זקנים אלו אוכלים P.O ולא זקוקים להזנה אנטרלית.

08/01/2003 | 11:38 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אין תזונה מומלצת לאחר אירוע מוחי מלבד הגבלות הקשורות לצחלות רקע כגו יתר לחץ דם (להמנע ממלח ומזונות מומלחים) וסוכרת (לבדוק היטב מה מכיל סוכר ומה לא) או יתר שומנים (מזונות דלי כולסטרול או טריגליצרידים לפי המצב) והגבלות הקשורות לבעיות בליעה (מזון עם מרקם רך ונוזלים סמיכים עדיפים) או הגשת האוכל (עקב שיתוק או מגושמות של היד) (ואז מזונות נוחים להגשה עדיפים). כמו כ צריך להתייחס לתרופות מסוימות כגון קומדין שלא כדאי בה לערב מזונות מסוימים. מעבר לכך התועלת שבמזון טעים ומוכר המוסיף הנאה לחיך ומשפר את מצב הרוח חשובה (לפחות לדעתי) על פני כל דבר אחר. בתאבון.

13/01/2003 | 01:20 | מאת: אדון דניאל

אני גימלאי איש מחשבים שמתמחה בעזרה לנפגעי שבץ מוחי אני מייצר תוכנות לעזרה של נפגעים בדיבור מחשבה והגיון כמו למידה מחדש של כל מיני נושאים. אני עושה זאת בהתנדבות ממקום מגורי בסידני שבאוסטרליה אם יש לכם ענין לעזור ליקירכם צרו קשר באי מייל ואשמח לעזור אני בא פעמיים בשנה לישראל וייתכן שיש לי שפן בכובע שיעשה לכם את היום.

04/01/2003 | 19:02 | מאת: דינה

שלום, קרוב משפחה שלי בן 58 עבר לא מזמן שבץ מוחי, כתוצאה מכך הוא קיבל שתיוק ברגל וביד ימין, יכולת הדיבור שלו הייתה בנסיגה, כעת הוא משתקם, הוא התחיל להזיז את רגל ימין באופן מוגבל, הדיבור שלו חזר להיות כמעט 100%, אולם היד עדיין נותרה משותקת. באלו דרכים אפשר לשפר את מצבו אחרי האירוע המוחי כדי שיחזור לתפקד באופן נורמלי, האם מדובר בתרופות או בניתוחים? בנוסף הייתי רוצה לדעת האם זוהי מחלה שחוזרת, וכתוצאה ממה מקבלים את זה, האם זה יכול להיגרם מלחץ דם? בתודה רבה, דינה.

05/01/2003 | 08:22 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אנה עיני בשאלות ותשובות המצטברות בפורום זה ותקבלי תשובה מלאה לשאלותיך. בקיצור רב, כן, יתר לחץ דם הוא גורם הסיכון החשוב ביותר לשבץ מוחי ואכן באמצעות טכניקות שיקום שונות אפשר לשפר את המצב הן מבחינת תפקוד הניידות, תפקוש היד המשותקת ותפקודי השפה. בהצלחה.

05/01/2003 | 08:23 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לא, אין לניתוחים תפקיד בשפור המצב אולפ לעיתים (מצב של הצרות עורק התרדמה אותו מגלים בבדיקת דופלר ) הוא בעל חשיבות במניעה החוזרת של השבץ.

03/01/2003 | 03:51 | מאת: אנונימי

ברצוני לקבל מידע על מננג'אינסיפיליטיס כתוצאה ממחלת בכצ'ט מיוחד !!

לקריאה נוספת והעמקה
05/01/2003 | 08:20 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אנה פנה פורום נוירולוגיה או פנימית. בהצלחה.

31/12/2002 | 22:56 | מאת: שולמית

קרוב משפחה שלי עבר ארוע מוחי ממני התאושש די טוב, והוא אפילו נוהג. לאחרונה, החלו אצלו התקפי זעם. הוא תמיד היה אדם מאוד רגוע, ומעולם לא פעל באלימות מילולית או פיזית. מאז שהתאושש מהארוע, הוא מתרגז בקלות, מעליב ואפילו מקלל. הוא התחיל לנהוג גם באלימות, והלך מכות עם אדם שחסם לו את הכביש. הוא מספר שהוא מרגיש כאילו הוא כל הזמן מתפוצץ מבפנים מזעם, וקשה לו מאוד לשלוט על זה. האם זוהי תופעה שעשויה להיגרם מהארוע המוחי? תודה שולמית

לקריאה נוספת והעמקה
05/01/2003 | 08:19 | מאת: דר' דניאל גוטליב

באופן כללי התשובה חיובית. שבץ עלול לגרום שינוי אישיות ואדם "רגוע" יכול להפוך "חסר סבלנות" ובעיקר נטול עכבות (היכולת לשלוט על עצמך מוגבלת), אולם במקרים בהם לא חלו שינויים גופניים מקבילים (שיתוק וכדומה) זו אינה תופעה כלכך שכיחה כפי שחושבים וצריך לבדוק גם מנגנונים "פסיכולוגים", כלומר תגובה נפשית, למשל חרדה מפני שבץ חוזר וכדומה, כגורמים ל"שינוי אישיות" כזה. הצעד הנכון הוא להבדק אצל פסיכוגריאטר או נוירולוג ולשקול טיפול תרופתי בתרופות הרגעה או תרופות אנטי דיכאוניות לפי תוצאות ההערכה. בדרך כל הטיפול משיג את מטרותיו היטב לשביעות רצון כולם, כולל המטופל. בהצלחה.

28/12/2002 | 15:14 | מאת: אייל

שלום אבא שלי לפני כ4 שנים היה אמור לעשות צנטור והוא לא עשה כי היה בטוח שהוא לא יקום מזה כי ככה הוא שמע בערך לפני שנה אחרי שעברנו דירה אנחנו גרים בקומה אחרונה שלישית בלי מעלית הוא היה עולה ופשוט מקיא דליים וכל פעם שהיינו מזכירים רופא הוא היה מסרב לשמוע אז כדי שהוא לא יקיא הוא לא היה אוכל בחוץ בערך לפני חודש זה התחיל להחמיר המצב ולא ידענו מה לעשות עד שיום אחד הוא ביקר אצל חבר בבית חולים ואכל אריזה שלמה של גרעינים שזה מלא שמן ואז נסע ואכל חמין שזה אומר שהוא אכל מלא הוא נסע עם אחותי בחזרה הביתה להסיע מישהו והוא עצר בדרך להקיא והמשיך אחר כך תוך כדי נסיעה הוא הקיא ואיבד את ההכרה אחותי עצרה את האוטו והזמינה אמבולנס. האמבולנס הגיע אחרי 7-8 דקות החיו אותו במשך 20 דקות והוא והגיע לבית חולים אחרי שבוע שהוא בתרדמת הוא עדיין היה מקיא דרך אגב הוא מחובר למכונת הנשמה הוא התחיל טיפה למצמץ וטיפה להזיז ידיים אבל הרופאים אומרים שזה רק רפלקסים אחרי 3 שבועות הוא כבר כמעט נושם לבד אבל עדיין לא התעורר אאנחנו לא יודעים מה לעשות דרך אגב הוא בן 59 לא היה אף פעם מעשן בעיקרון היה בריא רק מזניח את עצמו אז בבקשה עם מישהו יכול לעזור לי ךלהנגיד לי מה יקרה עם מישהו על כאלה מקרים משהו שיעזור לנו

לקריאה נוספת והעמקה
05/01/2003 | 08:13 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מצטער מאוד אולם אינני יודע כיצד לשפר את הבנתכם לגבי מצבו של אביכם כי הספור אינו ברור כל כך (לא ברור מה תפקיד ההקאות בגרימת מצבו הנוכחי). מהתאור של מצבו הנוכחי נראה שכעת הוא בתרדמת עמוקה ובכל מיקרה זהו מצב קשה. בהצלחה.

27/12/2002 | 21:22 | מאת: ריקי

לאבי ארע ארוע מוחי מוגדר כקל לפני יומיים. צד אחד בפנין משותק , את ידו השמאלית הוא מרים בקושי והיום הוא החל להרים את גלו השמאלית. ברצוני להוסיף כי אבי עבר ניתוח מעקפים ומטופל בתרופות ללחץ דם גבוה למרות שבתקופה האחרונה עלה לו לחץ הדם והרופאה במעקב לא התיחסה. כמו כן אבי קיבל תרופות לדילול שגרמו לו פרפורים לכן הופסקו לפני כחודשיים. הייתי רוצה לדעת תוך כמה זמן אמור מצבו להתייצב? מתי ואם ניראה שיפור או חזרה לתפקוד? ולאן ממשיכים מפה? בתודה מרש ריקי

לקריאה נוספת והעמקה
05/01/2003 | 08:10 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שאלה כללית מקבלת תשובה כללית..במהלך החודש הראשון שלאחר האירוע אנו רואים את מרבית ההחלמה הספונטנית שלאחריו אולם היא תמשך בצורה איטית יותר גם עד תום שלושה חודשים מהשבץ ושוב בקצב איטי יותר עד תום השנה הראשונה. מכל מקום בתום החודש הראשון אפשר להעריך בצורה מציאותית את שארית הנזק ואת אורח החיים הצפוי בעתיד. את השיקום מתחילים כמובן עוד לפני כן וממשיכים בו לפי הצורך עד להשגת העצמאות האופטימלית בהתאם לנכות שנשארה.

15/01/2003 | 10:04 | מאת: אדון דניאל

Stroke victims or other disabled Maybe I can help them?. My name is Don Daniel age 63. I live in Sydney Australia. I am a retired computer guru. יתכן ואני יכול לעזור לשיקום אנשים נפגעים ממקום מושבי בסידני שבאוסטרליה. אני גימלאי בן 63 איש מחשבים וכותב תוכנה שעוזרת לתהליך השיקום של נפגעי שבץ מוחי המתקשים בתקשורת או בלימוד מחדש של מילים עצמים או מספרים. אני עושה זאת בהתנדבות ללא תמורה. אני מבקר פעמיים בשנה בישראל. As a good friend of my parents had a stroke, on seeing his frustration and considering the agony and pain he went through. I have developed a speech multimedia computer program that will let stroke victims interface with any old inexpensive PC (computer) with a sound card a speaker and CD drive (win 95+) it will generate a human voice. It will end the patient frustration. All he or she has to do is point a finger or move the mouse if they can touch an icon on the screen no need to press buttons or keystrokes or any other movements. The screen can be located in a convenient point not necessarily on a desk, it can be mounted anywhere that is accessible to the patient. The program and my services are free. However the production cost of the CD stands at $10-00 each. For many patients, speech therapy is an integral part of recovery. According to Doctors, therapy can improve speech at any stage of the recovery process. In this age of managed care, however, therapists generally have just a limited time and resource to work with patients. (And patient has usually limited financial resource). If you let me know what access the patient has if at all to a PC and what type of a computer I may send you the disk and instructions you how to use the CD and the programs on it. (Each patient may need a different version of this exercise & games) They are easy to use and very entertaining. Different therapists have different strategies. Often the use of word and color games will encourage the patients to practice words and sounds that give them trouble. My e-mail is [email protected]

26/12/2002 | 14:55 | מאת: נחמה

שלום רב! חמתי עברה ביום שני השבוע ניתוח להחלפת מסתם בלבה. במהלך הניתוח היא עברה אירוע מוחי, דבר שהתגלה ע"י הרופאים רק לאחר הניתוח. היא לא מזיזה את יד ורגל שמאל וע"פ ה CT שעברה, התברר שלקתה באירוע מוחי קשה. שאלתי היא מה סדר העדיפויות עכשיו : האם להחלים קודם מניתוח הלב או טיפול במקביל? האם ההחלמה מניתוח הלב, תקשה על הטיפול באירוע המוחי? וכמו כן מה צפוי לה עכשיו, והאם גם מאירוע מוחי קשה אפשר להחלים לחלוטין, או שתמיד ישארו שרידים? תודה על תשומת הלב נחמה

לקריאה נוספת והעמקה
05/01/2003 | 08:01 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לצערנו איננו קובעים במקרה כזה את "סדר הדברים" אלא הם נקבעים באופן טבעי. ההחלמה מהבעיה הלבבית תתרחש במקביל להחלמה הנוירולוגית ותשפיע עליה במידה מסוימת. בהנחה שהנתוח הלבבי היה מוצלח , למעט הסבוך הנוירולוגי , הרי שלפחות בתחילת תהליך השיקום הפיזיקלי שלה מהאירוע המוחי יהיה צורך להשגיח עליה לא רק מבחינה נוירולוגית אלא גם מבחינה קרדיאלית, דבר שבין כה וכה נעשה בכל מיקרה אולם במיקרה שלה עלול להיות יותר משמעטותי. כלומר, כאשר תבצע מאמץ פיזי במסגרת הפיזיוטרפיה ואם תתלונן על מחשים בחזה או תלונה אחרת שמקורה עלול להיות בלב יהיה צורך לתת על כך את הדעת ולהחליט אם להגביל אותה או דווקא לעודד אותה להמשיך. בהצלחה.

25/12/2002 | 22:30 | מאת: דניאלה

שלום ד"ר חליתי לפני חמש שנים בסרטן השד, לא כרתו את השד אך הוציאו את בלוטות הלימפה בזרוע שמאל,קבלתי הקרנות ומאז כדוריות הדם לבנות עומדות על 3.5-3.7 לאורך כל חמש השנים האחרונות. 1.האם מותר לי לקבל את החיסון כשהמערכת החיסונית נמוכה 2. אם בעלי יקבל את החיסון האם אני עלולה להדבק ממנו? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
05/01/2003 | 07:56 | מאת: דר' דניאל גוטליב

הייתי מעדיף שהשאלה תופנה לפורום המתאים אולם בכל מיקרה התשובה למיטב ידיעתי היא שבמצבך כשמערכת החיסון אינה מתפקדת באופן מיטבי אינך אמורה לקבל את החיסון . לגבי בעלך איני בטוח. אנה התייעצי עם פורום פנימית. בהצלחה.

24/12/2002 | 11:52 | מאת: דודו.פ

שלום לך , אתמול אושפז אבא שלי לאחר יומים של כאבים עזים בעיניים , נאמר למשפחתי לאחר בדיקת CT כי אבי לקה באירוע מוחי מלפני יומיים , אבי אומנם פעיל באופן מלא גם בבית החולים אם כי הוא קצת לא יציב בהליכתו , כרגע הרופאים שוקלים לעשות לו את בדיקת הדיקור המכאיבה , ברצוני לדעת מהי בדיוק הבדיקה ומהי מטרתה , ואם ישנה אפשרות להחמרה במצב אם נאמר לנו כי האירוע עצמו היה לפני יומיים , נקודות למחשבה : גיל :56 מחלות כרוניות : לב ( לאחר ניתוח 4 מעקפים ) , סוכרת , תרשת עורקים ברגליים בבית הוא ישן הרבה אודה לך לתשובה מהירה בנו הלחוץ דודו . פ

05/01/2003 | 07:54 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מתנצל על האחרו בתשובה. בבדיקת הדיקור אנו משיגים דגימה של מספר ס"ס מנוזל השידרה לצורך בדיקות מעבדה המלמדות רבות על מצב מערכת העצבים בעיקר בהקשר זיהומי או דלקתי. אמנם עלולה להיות כרכה באי נוחות מסוימת בעת הבדיקה ויום יומיים אחריה (לא בהכרח) אך אם הרופאים מצאו לנכון לבצע אותה הרי שהתועלת גבוהה פי כמה מאי נוחות זו. בהצלחה.

22/12/2002 | 19:08 | מאת: רבקה

לחמותי שעברה ניתוח במוח לפני כארבע שנים הותקן שנט במוח כסיבוך משני של הניתוח. לפני כשנה וחצי בבדיקה התברר שהוא לא עובד. היא לעומת זאת מרגישה טוב. שאלתי מה המשמעות של שנט לא עובד ואיזה השלכות עלולות להיות לזה בעתיד.

23/12/2002 | 21:33 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בדרך כלל אין לשנט לא עובד כל משמעות במקרה כמו זה המתואר על ידך. מתקינים אותו בזמן שהוא נחוץ (לא ניכנס כעת לסבות) ולאחר תקופה מסוימת (חודשים או יותר) אין בו כבר צורך אבל גם לא מקובל להוציא אותו. כל זה נאמר באופו כללי ביותר בלי לדעת מה הסיבה בגללה הותקן השנט במקרה זה וישנם מקרים בהם לשנט כן יש חשיבות לאורך זמן כך שאת חייבת להתייעץ עם נאורולוג באופן אישי. בהצלחה.

22/12/2002 | 14:05 | מאת: yaffa

דר'' גוטליב שלום רב! לפני כמה ימים כתבתי לך על בעייה שאימי סובלת , ומשום מה דלגתה על השאלה , אז אם תוכל לענות לי הודה לך מאוד,אימי בת 75 לפני שנה ויותר היא עברה ארוע מוחי ,שאחרי כמה ימים הכל חזר למקומו. אך לפני שנה התחילו כאבים עזים בחצי פרצוף שהיה משותק מהארוע,אימי קיבלה להקלת הכאב טיגרטול, ואליטרול,אך הכאבים ממשיכים להציק, שאלתי האם יש פתרון נוסף או כדורים אחרים שיעזרו ולו במעט על הכאב בכבוד רב ותודה מראש yaffa

23/12/2002 | 21:30 | מאת: ד"ר גוטליב

לדעתי לא דילגתי על השאלה ואם תחפשי תמצאי את תשובתי שם. הצעתי בתור צעד ראשון לבדוק שהמינונים שאימך מקבלת מתרופות אלו הם המינונים האופטימלים וזאת משום שהמינונים שציינת בשאלתך הראשונה נראו לי סובאופטימלים (נמוכים מדי). כצעד שני הצעתי תרופות "מהשורה השנייה" (למטרה זו) כמו קלונקס או דפקין ואם גם זה לא עוזר (או במקביל) הצעתי לגשת למרפאת כאב שבה נוירוכירורג או מרדים יוכל לבצע פעולות פולשניות יותר להקלת הכאבים. ציינתי גם שכאבי פנים אינם שכיחים אחרי שבץ מוחי ורצוי לברר את טיבם היטב ולוודא למשל שלא מדובר בהקרנה צווארית או בבעיה ספציפית של העצב החמישי (נוירלגיה טריגמינלית) בהצלחה.

21/12/2002 | 14:55 | מאת: דרור

ראיתי בטלויזיה שישנה שיטה חדשה לפתיחת עורקי מח וקרוטיס בבי"ח הדסה. בתכנית טענו שהיא יעילה למפרצת וגם לפתיחת עורקים במוח שהיתה עד כה מסוכנת. האם תוכל לתת פרטים נוספים?

23/12/2002 | 21:24 | מאת: ד"ר גוטליב

מאחר ולא ראיתי את התוכנית המדוברת אינני בטוח על מה מדובר (מעניין אם זו אותה תוכנית אליה התכוונה השואלת בשאלה הקודמת). קיימים היום מספר סוגי ניתוח לתיקון הצרות בכלי הדם הראשיים המובילים אל המוח וכן קיימות פרוצדורות בהן הנוירורדיולוג מכניס צנטר דק מאוד אל כלי הדם הפינימיים של המוח. במקרה הראשון מרחיבים את הנהור הפנימי של כלי הדם אם על ידי "ניקויו" ואם על ידי הרחבתו באמצעים מכנים ובמקרה השני בדרך כלל מזריקים תרופות שלהן תפקיד בבעיה הקיימת, למשל חומרים ממיסי קרישים או חומרים מקרישים.

25/12/2002 | 10:27 | מאת: דרור

עד שכמה ידוע לי קיימים סיכונים גבוהים מאוד בניתוחים אלו. האם יש היום שיטות חדשניות שממזערות את הסיכון, כך שתהיה רבה התועלת על הנזק? האם תוכל לברר על השיטה שהוצגה בטלויזיה בהדסה עין כרם?ד"ר גוטליב כתב/ה: > > מאחר ולא ראיתי את התוכנית המדוברת אינני בטוח על מה מדובר > (מעניין אם זו אותה תוכנית אליה התכוונה השואלת בשאלה הקודמת). > קיימים היום מספר סוגי ניתוח לתיקון הצרות בכלי הדם הראשיים > המובילים אל המוח וכן קיימות פרוצדורות בהן הנוירורדיולוג מכניס > צנטר דק מאוד אל כלי הדם הפינימיים של המוח. במקרה הראשון מרחיבים > את הנהור הפנימי של כלי הדם אם על ידי "ניקויו" ואם על ידי הרחבתו > באמצעים מכנים ובמקרה השני בדרך כלל מזריקים תרופות שלהן תפקיד > בבעיה הקיימת, למשל חומרים ממיסי קרישים או חומרים מקרישים.

19/12/2002 | 20:26 | מאת: אהובה

פורסמה כתבה בטלויזיה על טיפול של החדרת קטטר למוח . והזרקת תרופה לפתיחת סתימה מה ידוע לך עךל טיפול זה , והאם הוא עשוי להתאים לחולה שעברה אירוע מוחי לפני חודש וחצי עם די וי די . החולה בת 83 וניפגעה בצד השמאלי אינה מסוגלת ללכת ועם בעיה ביד שמאל. בתודה

23/12/2002 | 21:17 | מאת: ד"ר גוטליב

ני מצטער אבל איני יודע על איזה טיפול מדובר. בכל זאת אני יכול להעריך בבטחון די גבוה שזה לא יהיה מעשי לגבי אדם שעבר אירוע לפני חודש ושמדובר קרוב לוודאי בפרוצדורה ניסיונית המתבצעת במקומות בודדים בעולם.

19/12/2002 | 18:11 | מאת: ענת

שלום, סבתי בת ה81 עברה אירוע מוחי, וכתוצאה "נרדם" לה כל הצד הימני של הגפיים. היא יכולה להזיז את הרגל והיד, אך אינה מרגישה אותם. שמעתי שקיים טיפול בלייזר, למצב מסוג זה, אשמח לקבל מידע על כך. בברכה, ענת

19/12/2002 | 18:54 | מאת: ד"ר גוטליב

לא מוכר לי טיפול בלייזר לבעיות אלו ואני בספק אם הוא רלבנטי לנושא.

13/01/2003 | 01:21 | מאת: אדון דניאל

אני גימלאי איש מחשבים שמתמחה בעזרה לנפגעי שבץ מוחי אני מייצר תוכנות לעזרה של נפגעים בדיבור מחשבה והגיון כמו למידה מחדש של כל מיני נושאים. אני עושה זאת בהתנדבות ממקום מגורי בסידני שבאוסטרליה אם יש לכם ענין לעזור ליקירכם צרו קשר באי מייל ואשמח לעזור אני בא פעמיים בשנה לישראל וייתכן שיש לי שפן בכובע שיעשה לכם את היום.

17/12/2002 | 19:22 | מאת: יהודה

מבי"ח אוניברסיטאי בברן שבשוויץ

17/12/2002 | 19:30 | מאת: מישהי

תנסה לשאול גם בפורום של מידענות רפואית.

19/12/2002 | 18:53 | מאת: ד"ר גוטליב

מצטער אבל הנ"ל אינו מוכר לי.

20/12/2002 | 09:06 | מאת: יהודה

תודה

17/12/2002 | 18:31 | מאת: שרי

גיסתי בת 27, סבלה מארוע מוחי קל כ- 4.5 חודשים לאחר הלידה. מאז הלידה היא סבלה מהבזקי אור מול העיניים (נקודות וסלילים) שהלכו והתגברו, וכן רצו לה אותיות מול העיניים כשניסתה לקרוא. תופעות אלה יוחסו למיגרנה למרות היעדר כאבי ראש. 4.5 חודשים לאחר הלידה (לפני שבועיים בערך) היא חשה בטשטוש בתחושה בצד שמאל של הגוף- ואובחן ארוע מוחי קל (איזורים קטנים מתים במוח בבדיקת MRI) וכן קרישיות יתר. נותרה תחושת חולשה וקצת כבדות ביד ורגל ימין, האותיות רצות לה הרבה יותר מול העייניים, וכן עדיין קיימים הבזקי אור בתדירות מאוד גבוהה (רוב היום) והגברה ב"ריצת האותיות", וכן כאבי ראש כשמסתכלת על מסך טלביזיה או מחשב. שאלות : 1) האם כל התופעות יכולות להיות מיוחסות לארוע המוחי? חלקן החלו לפניו וההבזקים ממשיכים עכשיו? 2) האם התופעות יעברו עם הזמן? ודה, שרי

19/12/2002 | 18:52 | מאת: ד"ר גוטליב

אלו אינן תלונות שכיחות של אירוע מוחי אף שהן אפשריות. התלונות נשמעות בחלקן כקשורות למיגרנה אבל המקרה כולו חורג מאוד מהרגיל ובהעדר פרטים ברורים לא הייתי רוצה להטעות אותך.

17/12/2002 | 11:55 | מאת: דני

אבי בן 92 מאושפז כשבוע עקב התייבשות וחיידק בדרכי השתן שעבר לדם בשם: e-coli הוא הונשם כיומיים וחצי והיום התאושש אינו מונשם , נושם עצמאית. הוא צלול בדר"כ, אתמול כשראה את משפחתו לא ענה לנו, אמר מילים ספורות כמו די , נו מבטו היה מבוהל וידיו נוקשות איך ההתרשמות שלך, האם זה יכול להיות קשור לפרקינסון שיש לו( כשבוע אינו מקבל את ה dopicar תודה

19/12/2002 | 18:46 | מאת: ד"ר גוטליב

באופן כללי ביותר התשובה חיובית ויש לצפות שהתרופה תחודש בהקדם האפשרי אולם בגיל כה מתקדם יש אבחנה מבדלת ארוכה הכולת גם אירוע מוחי והיא תתבהר קרוב לודאי בימים הקרובים. בהצלחה.

17/12/2002 | 02:07 | מאת: רזי

לד"ר גוטליב שלום עבר לפני שבוע וחצי ארוע מוחי. היה לו דימוםבשמך שלשה ימים, והדופק והסוכר היו גבוהים. עכשיו מתחילים ליצב לו את הדופק, הרידו לו את מסכת החמצן. הוא מנסה לדבר אבל לא מצליח להוציא הברות. יד ורגל שמל משותקים. האם ניתן לרפא את הדיבור ואת השיתוק. או שנשארים כך לכל החיים. לי ממש קשה לראות את אבי במצב זה שהיה עד לפני שבוע אדם פעיל מאד. נוסע לחול, חופשות בארץ ריקודים פעמיים בשבוע. תוך שבוע נראה לי אבי כבן מאה. אייני יכולה לראותו במצבו וכשאני חוזרתה ביתה אני בוכה. ברצונילשלאול איך אפשר להקל על מצבו בשלב זה?

19/12/2002 | 18:44 | מאת: ד"ר גוטליב

סבלנות ואופטימיות צריכים לכוון אותך בשלב המוקדם של ההתאוששות שבו נמצא אביך (שבוע וחצי). אם תקרא חלק מהשאלות והתשובות בפורום הזה תוכל להתרשם מהטווח הרחב של האפשרויות להחלים וגם ממצבים קשים. תקרא ותלמד (בשאלות קודמות תמצא קישורים לאתרי מידע חשובים) ותתכונן לתהליך לא קצר אבל משמעותי של החלמה. בהצלחה

לחברי הפורום שלום רב ברצוני לתאר את חווית ההתמודדות עם אב שעבר ארוע מוחי. פגיעה שאובחנה כקשה - דימום באיזור גזע המוח אשר גרם לפגיעה בצד ימין רגל , יד הפרעות בדיבור ובחשיבה. דבר ראשון שעשיתי לאחר אישפוזו הוא ללקט מידע בנושא בעיקר ברשת. ( אתרים רפואים ממש לא הוסיפו לי דבר ).. ( מה שהתברר לי שאירועים אלא הם דיי נפוצים ובעקבותיהם קיימת תעשיה שלמה של מטפלים, אביזרים וכ"ו ... ) ועל כן הגעתי לאתר זה ואני אסיר תודה באמת למנהלי האתר אשר השכילו להקים ולנהל פורום זה בצורה מיקצועית. מתוך עיון בשאלות /תשובות הבנתי מיד שיש להתחיל בטיפול עוד בביה"ח . בביה"ח הרגיל אין את האמצעים/יכולת ( מבחינת כ"א ) ורצון להתחיל ולבצע שיקום. וחשוב מאוד להתחיל בהפעלה של איזוריים רפויים/משותקים פסיבית וגם אקטיבית כמה שניתן. וכך ממש במקרה מתוך עיון בשאלת התייעצות בפורום הגעתי למר אילן בזר'נו אשר פגש אותנו בזמן הקריטי יום לאחר האירוע בביה"ח איכילוב. אילן איבחן את חומרת מצבו של אבי ופירש לנו את מצבו בשונה מתיאור של רופאים,.תוך תחושת אופטימיות שעזרה לנו ברגעים אלו. . הוא זיהה את הפוטנציאל השיקומי על ידי שהטיב לזהות את מעט התנועות שנשתמרו במוח לאחר הפגיעה ( ותאמינו לי המצב בעיני זה ניראה רע ומר ). לא אלאה אתכם אבל כיום כשלושה חודשיים לערך אשר מתוכם כ3 שבועות בפנימית והשאר בביה"ח שיקומי אבי מסוגל ללכת בהליכון לדבר חופשי ולהניע ביתר קלות את יד ימין. ברצוני לציין שוב את גישתו הטיפולית ,סבלנותו את יכולת האמפטיה ההקשבה והתמיכה של אילן. ואת האנרגיות החיוביות אשר שאבנו ממנו במהלך תקופת השיקום. אנו אסירי תודה ומלאי הערכה. ברצוני שוב לחזק את חברי הפורום בהבאת דוגמא אישית זו אפילו באם היתה חושפנית ולו כדי להביע את כנות דברינו ולא לשם שרלטנות או פירסום שווא. ברגעים קשים אלו זקוקה גם המשפחה לאדם תומך אשר מפיח תיקווה . יישר כוח והמון תודה אם יורשה לי לתת את מס' הטלפון של אילן על מנת שחברים """חדשים""" יוכלו להיעזר באדם נפלא זה. ולהודות בשם אבי פרץ דרדרי אשר מקווה אני שבעזרת עבודה נוספת יחזור לעצמו כמעט למה שהיה לפני האירוע 327906 - 052

מצטרף לדבריו של משה מתוך ניסיון אישי

19/12/2002 | 18:39 | מאת: ד"ר גוטליב

תודה ובהצלחה בהמשך השיקום

לחברי הפורום שלום רב ברצוני לתאר את חווית ההתמודדות עם אב שעבר ארוע מוחי. פגיעה שאובחנה כקשה - דימום באיזור גזע המוח אשר גרם לפגיעה בצד ימין רגל , יד הפרעות בדיבור ובחשיבה. דבר ראשון שעשיתי לאחר אישפוזו הוא ללקט מידע בנושא בעיקר ברשת. ( אתרים רפואים ממש לא הוסיפו לי דבר ).. ( מה שהתברר לי שאירועים אלא הם דיי נפוצים ובעקבותיהם קיימת תעשיה שלמה של מטפלים, אביזרים וכ"ו ... ) ועל כן הגעתי לאתר זה ואני אסיר תודה באמת למנהלי האתר אשר השכילו להקים ולנהל פורום זה בצורה מיקצועית. מתוך עיון בשאלות /תשובות הבנתי מיד שיש להתחיל בטיפול עוד בביה"ח . בביה"ח הרגיל אין את האמצעים/יכולת ( מבחינת כ"א ) ורצון להתחיל ולבצע שיקום. וחשוב מאוד להתחיל בהפעלה של איזוריים רפויים/משותקים פסיבית וגם אקטיבית כמה שניתן. וכך ממש במקרה מתוך עיון בשאלת התייעצות בפורום הגעתי למר אילן בזר'נו אשר פגש אותנו בזמן הקריטי יום לאחר האירוע בביה"ח איכילוב. אילן איבחן את חומרת מצבו של אבי ופירש לנו את מצבו בשונה מתיאור של רופאים,.תוך תחושת אופטימיות שעזרה לנו ברגעים אלו. . הוא זיהה את הפוטנציאל השיקומי על ידי שהטיב לזהות את מעט התנועות שנשתמרו במוח לאחר הפגיעה ( ותאמינו לי המצב בעיני זה ניראה רע ומר ). לא אלאה אתכם אבל כיום כשלושה חודשיים לערך אשר מתוכם כ3 שבועות בפנימית והשאר בביה"ח שיקומי אבי מסוגל ללכת בהליכון לדבר חופשי ולהניע ביתר קלות את יד ימין. ברצוני לציין שוב את גישתו הטיפולית ,סבלנותו את יכולת האמפטיה ההקשבה והתמיכה של אילן. ואת האנרגיות החיוביות אשר שאבנו ממנו במהלך תקופת השיקום. אנו אסירי תודה ומלאי הערכה. ברצוני שוב לחזק את חברי הפורום בהבאת דוגמא אישית זו אפילו באם היתה חושפנית ולו כדי להביע את כנות דברינו ולא לשם שרלטנות או פירסום שווא. ברגעים קשים אלו זקוקה גם המשפחה לאדם תומך אשר מפיח תיקווה . יישר כוח והמון תודה אם יורשה לי לתת את מס' הטלפון של אילן על מנת שחברים """חדשים""" יוכלו להיעזר באדם נפלא זה. ולהודות בשם אבי פרץ דרדרי אשר מקווה אני שבעזרת עבודה נוספת יחזור לעצמו כמעט למה שהיה לפני האירוע 327906 - 052

19/12/2002 | 18:40 | מאת: ד"ר גוטליב

כאמור תודה ובהצלחה אני מזמין מחלימים אחרים לגלות ולשתף את נסיונם.

14/12/2002 | 22:12 | מאת: יונתן

שלום רב, אני מחפש מידע דחוף בנושא שיקום נוירולוגי לצורך עבודה אוניברסיטאית, אודה לכם אם תכוונו אותי למקורות מידע, כתבות, מאמרים, דפי אינטרנט ואישים בנושא. בתודה: יונתן אלמלם 067-688573. (אשמח אם ייצרו איתי קשר בפלאפון).

19/12/2002 | 18:37 | מאת: ד"ר גוטליב

ידידי הצעיר והנכבד, בכל ספרייה רפואית כמו זו של בית הספר לרפואה בת"א תמצא כרכים שלמים בנושא ואם תקיש באנגלית neurological rehabilitation בגוגל תמצא הרבה מאוד חומר. בהצלחה.

11/12/2002 | 13:13 | מאת: דודו

אבי בן 62 לאחר אירוע מוחי , נוטל קומאדין באופן קבוע. האם קיים קשר ביו נטילת התרופה לריח פה רע ? ואם כן - מה ניתן לעשות בכדי למונעו ? תודה

11/12/2002 | 23:47 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לא, אין קשר בין השניים. בעית ההליטוס נובעת מגורמים שונים וצריך שלול אותם אחד לאחד. תתחילו בבדיקת רופא שיניים (להביא בחשבון את הטיפול בקומדין אם יתוכננו טיםולים בעיקבות הבדיקה) ותמשיך בבדיקת רופא א.א.ג עד אז תשתמשו במי שטיפה לחיטוי חלל הפא מחיידקים ולעיסת מסטיק או מציצת סוכריות לגירוי בלוטות הרוק. בהצלחה.

08/12/2002 | 17:38 | מאת: משה

לאחורנה קיבלתי ארוע מוחי קל - בהנחה שנשללו ממצאים פאתולוגים כגון לחץ דם גבוה ובעיות קרישה וכו..... אבקש לדעת מה הטיפול המומלץ חוץ מאספרין. ואיזה טיפול מונע אני צריך לעשות , על מנת למנוע הישנות ארוע מוחי נוסף בעתיד ???? נ.ב. אני בן 40 ולא סובל מכל מחלה כרונית או בעיות רפואיות חריגות. תופעות לואי שנשארו - אי תחושה חלקית בלחי שמאל ותחושת עמימות בארובת עין שמאל. מה צריך לעשות על מנת שתחושות יעלמו ? ובאיזה טיפולים יש צורך ? משה

לקריאה נוספת והעמקה
11/12/2002 | 23:44 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בהמשך לתשובתי משאלתך הקודמת הדומה אשר ככלל להרגיע אותך שהתחושות עליהן אתה מתלונן חולפות בדרך כלל מעצמן.

08/12/2002 | 00:30 | מאת: אור

שלום אני בן 45 והתגלה אצלי הומו צסטאין ברמה של 47 אני מטופל ב פוליק אסיד ואספרין שאלתי: האם אספרין מנטרל את פעולתו של פוליק אסיד תודה מראש

11/12/2002 | 23:42 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לא למיטב ידיעתי.

07/12/2002 | 17:21 | מאת: משה

לאחורנה קיבלתי ארוע מוחי קל - בהנחה שנשללו ממצאים פאתולוגים כגון לחץ דם גבוה ובעיות קרישה וכו... אבקש לדעת מה הטיפול המומלץ חוץ מאספרין. ואיזה טיפול מונע אני צריך לעשות , על מנת למנוע הישנות ארוע מוחי נוסף בעתיד ???? נ.ב. אני בן 40 ולא סובל מכל מחלה כרונית או בעיות רפואיות חריגות. משה

לקריאה נוספת והעמקה
11/12/2002 | 23:41 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בהתחשב בגיל הצעיר בו עברת את האירוע הייתי ממליץ שתמצא במעקב של מרפאה ייעודית לברור מחלות כלי דם מוחיים ותעבור דרכה בדיקות מפורטות לשלול מקור לבבי לבעיותיך, הפרעה במערכת הקרישה ועוד גורמים אחרים לשבץ בגיל הצעיר. רק לאחר תום הברור המקיף תוכל לדעת כיצד להמשיך בטיפול המונע. בהצלחה.

13/12/2002 | 10:27 | מאת: משה

תודה לד"ר גוטליב

05/12/2002 | 00:26 | מאת: יעל

ד"ר גוטליב, אני סטודנטית לריפוי בעיסוק ורציתי לקבל מידע על האבחון והטיפול של התפיסה החזותית ועיבוד המידע אצל אנשים לאחר CVA . בתודה מראש, יעל

06/12/2002 | 00:45 | מאת: דר' דניאל גוטליב

הספרות בעברית קצת מצומצמת כך שאני מקווה שאין לך בעיה עם ספרות אנגלית: בספרים של Heilman: Clinical Neuropsychology של Mesulam: Principles of Behavioral Neurology תמצאי פרקים מצויינים ו"קלסים" על הנושאים האלו אבל למען האמת גם אם תחפשי בספרות של רפוי בעיסוק תחת NEGLECT תמצאי לא מעט חומר. בחיפוש בmedline תאתרי את מאמרי הסקירה ( review) של Halligan או של .Thompson בהצלחה

29/11/2002 | 21:43 | מאת: ספיר

לדוקטור שלום, לפני שבוע וחצי דודתי בת 72 עברה אירוע מוחי, והוא פגע בצד הימני של גופה. היא לא מדברת,רואה או שומעת בצד ימין. אך היא מסוגל להרים את ידה ורגלה ובד זה. והיא אינה שולטת בשלפוחית השתן. שאלתי היא: האם ניתן לטפל במצב זה? ואיזה טיפול אתה ממליץ? (היא לא סובלת מסוכר)

06/12/2002 | 00:34 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אתה מתאר מצב די שכיח לאחר אירוע מוחי שבו נפגע חצי הגוף, במקרה זה מימין ומאחר והפגיעה במוח היא בצד שמאל האחראי ליכולת הדיבור והבנת השפה גם אלו נפגעו. הראייה נפגעה במחצית הימנית של שדה הראייה. בערך 75% מהנפגעים במצב כזה יחזרו ללכת גם אם הליכתפ תהיה אולי מוגבלת ולא כמקודם אך הם לא יזדקקו לכיסא גלגלים ולפחות 60% מהם יהיו עצמאים גם ביתר תפקודי היום יום. כך שכעת עליכם להתאזר בהרבה סבלנות וכוח רצון, ללמוד ככל שתוכלו על המחלה ועל הדרך להשתקם ממנה (אם תעיין בשאלות קודמות תוכל להתחיל בכך וגם להעזר בקישורים לאתרים רלונטים) כדי שתוכלו ללוות אותה בדרך הלא קצרה ולא קלה שעליה לעבור כדי להשתקם מהאירוע. בהצלחה.

26/11/2002 | 03:07 | מאת: אילן

אבא שלי עבר אירוע מוחי לפני 5 שבועות, הוא משתפר מיום ליום, בהתחלה הוא לא יכל ללכת והיתה לו בעיה בכל צד שמאל. כיום הוא הולך ללא מקל ועולה מדרגות לבד, צד שמאל של הגוף מעט חלש אבל זה לא משפיע על ההליכה או כל דבר אחר. אבא שלי מעט שמן והאירוע נגרם מכולסטרול. אני ואבי מעוניינים שהוא יעסוק בפעילות גופנית כדי לשמר ולשפר את המצב הנוכחי וחלילה שלא ידרדר. איזה מסגרת של פעילות גופנית מומלצת, האם הרשמה לקאנטרי המקומי או למכון ספורט עם משקולות אפשר להתאים לו תרגילים מתאימים. בכל קאנטרי יש משקולות וכך בכל מכון ספורט כך שאם משקולות לא מתאימות לו אז מה מתאים.

לקריאה נוספת והעמקה
26/11/2002 | 09:26 | מאת: אילן

28/11/2002 | 23:35 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אביך חייב בדיקה רפואית אישית שתאשר את יכולתו להתעמל באופן מאומץ. עד אז וגם אחרי כן ההתעמלות הבטוחה ביותר היא הליכה בקצב נוח אך מהיר מהרגיל ובתנאי שהליכתו כעת יציבה ואין חשש לנפילות. לחילופין אפשר ללכת על הליכון חשמלי או להתעמל באופני כושר. על המשקולות שתפקידן בעיקר לבנות שרירים הייתי מותר..

אני סטודנטית לח"נג בוינגייט במגמה שיקום נכים, שם יש מרכז שיקום גם לנפגעי אירוע מוחי, המרכז משמש עבודה הן אירובית (על מסילות) והן עבודה בחדר כושר , תוך השגחה צמודה ותוכנית אימונים כדאי לך לברר.

24/11/2002 | 21:55 | מאת: טלי

לדוקטור גוטליב, שלום סבתי בת 80 עברה לפני כחודש אירוע מוחי (כולל דימום מוחי) שפגע חלקית בתפקוד יד ורגל ימין ובמידה מסוימת גם בדיבור. יש לה הסטוריה של 2 אירועים קודמים , שמן הפגיעה שלהם שוקמה כמידת האפשר (גופנית - תקין, בעיה רק בשדות ראייה ובכתיבה ודיבור). כרגע היא מאושפזת בבית חולים שיקומי. שאלותי: 1. לפעמים בשעת מאמץ (פיזיוטרפיה,קריאה וכו') היא סובלת מכאב לכל אורך ה"קו" - מהצד הימני של הראש, הצואר, היד והרגל. האם יש בכך סכנה ? האם יש להמנע באופן כללי ממאמץ ? האם כאשר מורגש הכאב עליה להפסיק מיד ולנוח, או דווקא להתעלם ולהתגבר ? 2. האם יש דרך לח י ז ו ק היד והרגל (בנוסף לפיזיוטרפיה) - כמו למשל מסאז'ים שונים, פולסים חשמליים, זרמי מים או כל דרך אחרת ?

לקריאה נוספת והעמקה
28/11/2002 | 23:31 | מאת: דר' דניאל גוטליב

תופעה של כאב לאורך קו האמצע אינה מוכרת לי. כדאי שתבדק על ידי רופא בזמן שהיא חשה כאב כזה ואם אין ממצא מיוחד בבדיקב לא הייתי מגביל אותה במאמצים. אפשרויות נוספות לחיזוק הגפיים המשותקות מעבר לתרגול הטיפולי המקובל בפיסיותרפיה כוללות גירוי חשמלי לשרירים החלשים וטיפולי משוב (ביופידבק) על בסיס איתות מהשרירים.בהצלחה

23/11/2002 | 17:35 | מאת: יריב

דר' גוטליב שלום, נדמה לי ש"זריקת הפלא" שפורסמה בעיתונים מתייחסת לטפול טרומבוליטורי, של המסת דם. אבי עבר אירוע מוחי, ולאחר שיטוט באינטרנט גם אני נתקלתי באותו טיפול שפורסם לאחרונה בעיתונות היומית. לצערי הרב בבית החולים אליו הגענו לא קיבל אבי כל טיפול, למרות שבדיקת סי טי הראתה כי אין לו דימום, ולמרות שהגענו לבית החולים תוך מס' דקות. שאלותי הן: אילו בתי חולים הכניסו את הטיפול? לא נראה לך שחוסר ידיעה יכולה להיות מכרעת, וחוסר טיפול לעומת טיפול טרומבוליטורי יכול למנוע שנים של סבל? שאלה שניה היא: ידוע לי כי ישנם סיכויים ששבץ יחזור על עצמו. האם הטיפול הזה טוב גם לשבץ שני, ואז כמובן אני מבקש לדעת אילו בתי חולים נותנים את הטיפול, על כל צרה שלא תבוא.

23/11/2002 | 20:52 | מאת: דר' דניאל גוטליב

על מנת למנוע טעויות אני מציע שתפנה אישית למחלקות הנוירולוגיות בתל השומר, איכילוב והדסה ותברר. אין ספק שהטיפול הטרומבוליטי יהפוך במשך השנים הקרובות לזמין יותר ויותר אולם בינתיים רק מתחילים לרכוש בו נסיון והשימוש בו ללא נסיון הופך אותו לא פחות מסוכן מאשר מועיל. בארצות הברית מצוטטת סטיסטיקה לפיה רק אחוזים בודדים מחולי השבץ מתאימים בשלב זה לטיפול ומקבלים אותו, אולם כאמור שימוש זה ילך ויתרחב.

23/11/2002 | 14:56 | מאת: תדהר אופיר

אבי, בן 55, עבר לפני כשמונה ימים אירוע של הפרעת קצב ממושכת בלב, שמנעה אספקת חמצן והביאה להפסקת פעולת הלב. עד להגעת הנט"ן חלפו כמעט 20 דקות. בפעולת ההחייאה הוחזר לבסוף הדופק, ואבי הובהל לבית החולים. מאז ועד היום לא שב אבי להכרה. הוא מחובר למכונת הנשמה, וסובל מפרכוסים, שלדברי הרופאים מעידים על נזק מוחי קשה. אנו מנסים להפעיל גירויים על חוש השמיעה, המישוש הריח והטעם, הכל כדי לנסות ולהוציא אותו מן המצב בו הוא נתון. עם זאת, הרופאים נותנים לנו להבין כי לאור חלוף הזמן, והסימפטומים המתמשכים, סיכוייו אפסיים. אודה על כל התייחסות וכל עצה מבעל מקצוע או בעל ניסיון.

23/11/2002 | 20:46 | מאת: ד"ר גוטליב

אנה ראה את התשובה שניתנה זה עתה לשאלה הקודמת באותו עניין. בנוסף לכך אפשר לצין שהפרכוסים , קרוב לודאי משניקרא פרכוסים מיוקלונים, אכן מעידים על נזק מוחי קשה אולם הם אינם בהכרח מלמדים על מצב בלתי הפיך. בהצלחה.

16/11/2002 | 16:13 | מאת: שושנה חדד

אבי בן 73 היגיע עם עצירת שתן ולבית חולים.[אבי סובל מסכרת והוא קטוע רגל בגלל הסכרת].דק' ספורות אחרי שהוא היגע הוא הקיא דם והיה לו דום לב ודום נשמתי.עשו לו החייא במשך חצי שעה .ומאז הוא מחובר למכונת הנשמה.ותרופות ללחץ דם נוזלים אנטיביוטיקה הרופאים אמרו שהייתה לא הרעלה בגלל שהשתן התפרץ לדם ומשם לריאות לכן הריאות שלו מלאות בהפרשות של דם .[גם כם יש לו מחלת ריאות] בקיצור מה יהיה עליו ומה אפשר לעשות.קצת הסבר על כול הרפלקסים שיש לו כי אין חומר כתוב על הנושא ממש .האם יעזור שנדבר אליו נשמיע לא מוסיקה שהוא אוהב .אבל אמרו לנו שהוא לא שומע כול המצב הזה מבלבל ונותן לנו לחיות באוויר עזרו לי אם אתם יודעים משהו .

23/11/2002 | 20:43 | מאת: ד"ר גוטליב

ני מצטער מאוד על מצבו הקשה של אביך וספק אם אפשר באמצעות תשובה כאן לעזור לך להבין "מה קורה" אבל באופן כללי מאוד: עליך לנסות לשאול את הרופאים המטפלים בו "כמה עמוקה התרדמת (קומה) שהוא נמצא בה?". ישנם רפלקסים שונים, קרי פעילויות אוטומטיות של מערכת העצבים, לפיהם אנחנו מנסים לענות על השאלה הזו. ככל שהתרדמת עמוקה יותר כך מצבנו גרוע יותר וכאשר למשל האישונים שלנו לא מגיבים לאור אנחנו מדברים על מות מוחי. לעומת זאת במצבי קומה שיטחיים יותר, כשלמשל אנחנו מגיבים לגירויים חיצוניים בתנועות וקולות כלשהן, קשה למדע הרפואה להתחייב על משהחולה קולט או לאוו. האם על אף העובדה שהוא "ישן" הוא קולט משהו מהמתרחש סביבו? קשה לענות ומשום כך אני תומך במשפחות המעונינות להתנהג במקרים כאלו כאילו החולה כן קולט ולו חלקית את המתרחש סביבו ומרשה להם לשבת לידו, להחזיק בידיו וללטף אותו, להשמיע לו דברים שגם אם בוודאי אינם מובנים לו מבחינת תוכנם נקלטים אצלו אולי ברמת ההכרות שלו עם הקול של הדובר וכן הלאה. בהצלחה.

13/11/2002 | 12:25 | מאת: שלמה.ל

מצורף קישור לכתבה http://images.maariv.co.il/cache/ART379413.html

15/11/2002 | 02:36 | מאת: דר' דניאל גוטליב

זו דווקא דוגמא לעתונות רעה המציגה נושאים חשובים בצורה לא אחראית. מדובר בטיפול הקיים כבר מספר שנים והוא נכנס לשימוש באופן מסודר בכל בתי החולים הגדולים אולם גם בארצות הברית משמש עדיין לשיעור קטן (מספר אחוזים) של אוכלוסיית חולי השבץ ולא לכולם. אנה ממך התייעץ איתי לפני שאתה משתמש בפורום כדי לפרסם מאמרים כאלו. תודה . ד"ר גוטליב.

16/11/2002 | 20:17 | מאת: שלמה.ל

ראשית קבל התנצלותי . הבאת הכתבה הייתה על מנת לידע בנושא. לצערי לא ראיתי את הכתבה כחומר מטעה או עיתונות רעה כדבריך וכנראה טעיתי. שבת שלום ושבוע טוב

07/11/2002 | 01:09 | מאת: שי

ד"ר גוטליב דניאל שלום, אמא שלי בת 58, וכתוצאה ממחלת manic disorder היא לקחה במשך שנה וחצי כל בוקר, אחד מלגרם של כדור בשם פלופנאזין (Fluphenazine). בחצי השנה האחרונה היא התחילה לקבל בהדרגה את תופעות הלוואי של הכדור, שהם קישיון ותנועות לא רצוניות בפנים ובגפיים. הבעייה שהיא חשבה שזה נובעה ממלחה שאובחנה אצלה שקוראים לה פיברומיאלגיה. כיום היא מאושפזת במחלקת שיקום בנהריה, עם שרירים נוקשים בכל הגוף, והתקדמות איטית מאוד להחלמה. רציתי לשאול אם ידוע כמה זמן עד שתופעות הלוואי אמורות לחלוף? ואם יש עוד מישהו שזה קרה לו שיכול לשתף אותי אם הוא החלים מזה. תודה מראש. שי.

לקריאה נוספת והעמקה
12/11/2002 | 21:49 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מצטער שי אבל נסיבות המחלה של אמא שלך מדי ספציפיות ולא שיגרתיות מכדי שניתן להתייחס אליהם במסגרת פורום זה (שבכל מיקרה נועד לטפל בעיקר בתוצאות של אירוע מוחי). באופן כללי נראה שמדובר אכן בתופעות לואי של תרופות נוירולפטיות (תופעות פרקינסוניות) אם כי לא ניתן לשלול תופעות הקשורות למחלה היסודית עצמה. במקרה שמדובר בתופעות של התרופות אין בדרך כלל סיבה שלא תחלופנה תוך פרק זמן של מספר ימים עד שבועות אולם מנסיוני יש לעיתים קרובות ערוב של שתי הבעיות ביחד (תופעות הקשורותלמחלה ותופעות הקשורות לטיפול בה) וזה הופך את המצב מסובך יותר. בהצלחה.

06/11/2002 | 20:42 | מאת: רוזי

לד"ר שלום רב. אשמח אם תוכל לעזור לי לאור האינפורמציה הבאה. לאמי היו בשבועות האחרונים מס' רב של אירועים מוחיים קטנים (TIA, בשפת הרפואה). לאחר שהחלה לחוש כי הדבר משפיע לה על יכולת השליטה על הדיבור, פנתה אמי לביה"ח ושם אובחן אצלה חסימה של למעלה מ- 80% של העורק הראשי בצווארה. לאור ממצא זה, הוחלט כי בשובועת הקרובים על אמי לעבור ניתוח על מנת "לנקות" את החסימה (לא צינתור). ברצוני לדעת מס' דברים האם אמי נתונה בסיכון מסויים מעכשיו ועד לניתוח, לאור ממצא זה? האם הניתוח עצמו כרוך בסבוכים וסיכונים מעבר לסיכונים הידועים שבכל ניתוח בהרדמה. אם כן, מהם? וכן, האם בתקופת ההחלמה שלאחר הניתוח, עדיים אמי מצויה בסיכון מה? בנוסף, אשמח לדעת האם יכולים להיות נזקים בלתי הפיכים כתוצאה מTIA. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה
12/11/2002 | 21:42 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כן, קיים סכון שעד לנתוח יתרחש חו"ח אירוע מוחי כתוצאה מהחסימה הנ"ל. לנתוח סכון מעבר לסכון הכרוך בהרדמה עקב העובדה שתוך כדי נתוח עלול להגרם חו"ח אירוע מוחי. אירועים מוחיים חולפים (TIA ) הם מעצם הגדרתם ללא נזק קבוע אולם כאשר הם קורים מספר רב של פעמים סביר שיווצר איזשהו נזק מצטבר. בהצלחה בניתוח.

13/11/2002 | 22:58 | מאת: רוזי

לד"ר גוטליב תודה רבה.

02/11/2002 | 19:39 | מאת: מאיר אדלר

שלום, אבי לקה בדום לב לפני כחודשיים, זמן הטיפול היה ממושך עד לייצוב דופק. אבי נמצא במצב של COMA כחודשיים. לפני מספר ימים "חל שיפור במצב" 1. פתח את עיניו 2. אוכל בעזרת אחות 3. בפניה אליו מראה תגובה, אינו מדבר אך עושה רושם שמבין כי נמצאים לידו. שאלתי היא: 1. האם יש בדיקות/טיפול כלשהם שניתן לעשות או לחילופין האם יש דרך לאבחן את מצבו הנוכחי. 2. האם המצב יכול להמשיך להשתפר. 3. בהנחה שהיה ב-COMA של חודשיים האם יש סבירות כלהי שיוכל לחזור לתפקד במידת מה. 4. האם יש רופא או רופאים שניתן להתייעץ איתם בנושא אפילו באופן פרטי בתודה מראש מאיר אדלר

04/11/2002 | 13:34 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לצערנו החוק האכזר של הטבע קובע שיש בדרך כלל קשר בין חומרת הנזק הראשוני וסכויי ההחלמה ממנו, כך שאדם מבוגר ששהה בקומה חודשיים וכעת מתעורר עשוי להחלים אך נדיר יחסית שזו תהיה החלמה מלאה. הבדיקות המשמעותיות ביותר הן אלו הנעשיות במקרה זה ליד מיטת החולה ותוך מעקב של מספר ימים עד שבועות כדי לעמוד על קצב השיפור. כל נאורולוג עם נסיון בשיקום או מומחה לשיקום עם נסיון בחולים נאורולוגים יכולים לעזור. בהצלחה.

22/08/2005 | 21:24 | מאת: רויטל

מאיר שלום, אבי נמצא בתרדמת מזה 3 שבועות, אשמח אם תוכל לעזור ולספר דרך המייל או דרך האתר, מה שלום אביך , זה יעזור לנו מאד רויטל

01/11/2002 | 11:30 | מאת: רוני

שלום, לפני כעשרה ימים אימי עברה אירוע מוחי. כשבוע לפני האירוע, היא סבלה מסחרחורות וכאבי ראש, הרופאה המטפלת טענה כי מדובר בחוסר ברזל בדם, ולכן המליצה על תוספי ברזל. ביום האירוע אמי סבלה מכאבי ראש קשים בצד שמאל מלווים בשיתוק חלקי ביד ורגל ימין. הגענו לחדר מיון ולאחר צילום CT היא אושפזה. מצבה האינטלקטואלי נפגע בצורה חמורה, היא נמצאת בהזיות, לא מזהה את הסובבים אותה ויכולה לדמיין דברים שונים, כאשר הדמיונות קשורים לאירועים בעיקר מהעבר. בבית החולים ישנו מרכז שיקום - אך שהיא בהזיות היא אינה משתפת פעולה. (בריפוי בעיסוק או בפיזיותרפיה). רופאי המחלקה הסבירו לנו כי תופעה זו יכולה להיות קשורה לאירוע עצמו או לחומרי ההרגעה, לפיכך הפסיקו את מינון חומרי ההרגעה - אך הדבר לא עזר. לא ניתן להשאיר אותה אפילו רגע אחד לבד מכיוון שתוך ההזיות קורה שהיא משתוללת ויכולה להפיל את עצמה מהמיטה. שאלותי הן: 1.כיצד נוכל להיות יותר בטוחים לגבי מקור ההזיות? 2.במידה ומקור ההזיות הינן ב אירוע המוחי - האם ניתן להירפא מתופעה זו? 3.כיצד תורמת סביבת בית החולים להזיות? 4.האם רצוי להעבירה למוסד שיקומי?

לקריאה נוספת והעמקה
04/11/2002 | 13:30 | מאת: דר' דניאל גוטליב

קלינאי מנוסה (נאורולוג או פסיכוגריאטרי או גריאטר) יכולים לנסות למקם את מקור ההזיות (אורגניות, כלומר כתוצאה מהאירוע המוחי או הפרעות מטבוליות אחרות) לעומת פסיכיאטריות וזה לפי אופן הצגתן. בהתאם לכך יקבע הטיפול, ראשית כן או לאו תרופות פסיכוטרופיות (נוגדות הזיות) ושנית באיזה מינון. לא בלתי שכיח במדינתנו שאדם קשיש המגיע לבית חולים במצב קשה נתקף בתסמונת פוסטראומטית הקשורה לחוויותיו הקשות מימי מלחמת העולם השנייה, אם זה המצב רצוי להיות מודע לכך ולהתייחס בהתאם. בכל מקרה אסור לוותר על מילים ברורות של הרגעה ואורינטציה ומותר לחזור עליהן שוב ושוב (בדרך כלל אדם כזה סובל גם מהפרעה בזכרון הקצר וההסבר שהוא מקבל נשכח ממנו אחר זמן קצר). לבסוף, אם המצב מרשה זאת כדאי מאוד לנסות בקור קצר בבית כדי לחדש את הקשר שניתק באופן פתאומי בין העבר בבית וההווה בבית חולים על ידי חזרה למקום מוכר ובטוח. אפילו בקור של כמה שעות יכול לעזור. השאלה של היכן לנהל הכי טוב את המשך השיקום תלוייה ביכולת של החולה להסתגל ולשתף פעולה במסגרת חדשה וגם לשם כך הבקור בבית יכול להוסיף מידע חשוב. בהצלחה.

29/10/2002 | 22:22 | מאת: יעל

שלום רב! אמי בת 67 מזה כ4 חודשים ירידה בתפקוד קשיים בהליכה עם גרירת שני הרגליים והחמרו בתקופה האחרונה. לפני כן פעילה מאוד הליכה מרובה. ברקע ידוע על לחץ דם מאוזן עם טיפול תרופתי. ברט אסופגיטיס מטופל ותחת מעקב. בוצע C.T. מח שבו נראו הפרעות קלות עד בנוניות. עקב אי השיפור במצבה נערך M.R.I. שמראה פלקים לקונריים פריונטריקולריים. 1. האם תוכל להסביר לי על התופעה הנ"ל. 2. מה הטיפול שאתה ממליץ (כרגע אינה מקבלת שום טיפול ) 3.האים מצב זה יכול להחמיר ולהגיע לארוע מוחי ואיך אפשר למנוע זאת. בתודה ומצפה לתשובה יעל

לקריאה נוספת והעמקה
04/11/2002 | 13:22 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לא וכדאי שתבדק אצל נאורולוג בשאלה של בעיות אחרות של מערכת העצבים שאין מאבחנים אותן בטומוגרפיה אלא בבדיקה של קלינאי מנוסה. למשל מחלת פרקינסון. בהצלחה.

28/10/2002 | 20:08 | מאת: יריב

שלום רב, אבי קיבל אירוע מוחי, הגיע לביה"ח עם שיתוק בכל צד ימין עם פגיעה במנגנון הבליעה. עוד באותו לילה הבחנו כי הוא מזיז את הרגל והיד הימניים, ואכן הדברים השתפרו. בימים הראשונים של האישפוז הוא סבל מדלוזיות חמורות, אובדן זיכרון ובלבול. עתה, שלושה חודשים לאחר האירוע עדיין ניכרת בו ירידה קוגנטיבית ועדיין הוא מבובלבל. אינני משוכנע כי הוא יכול להפעיל שיקול דעת סביר, ולכן אנו משתדלים לא להשאירו לבד. שאלתי היא, האם המצב ישתפר והאם יש דרכים לעזור לו בחלק הקוגנטיבי

28/10/2002 | 21:10 | מאת: שלמה.ל

ממליץ לך להכנס לאתר אינטרנט www.hearsay.co.il

מומלץ להתייעץ עם מרפאה בעיסוק, אשר יכולה לאבחן את המצב הקוגניטיבי ואת המצב התפקודי. על-פי ממצאי ההערכה היא תוכל לומר אם יש פוטנציאל לשיפור המצב הקוגניטבי (ואז לטפל בהתאם) וגם אם ניתן ורצוי להשאיר את אביך לבד. כל טוב, דבי.

04/11/2002 | 13:20 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אני מברך ושמח להצטרפות של אנשי מקצוע נוספים. לעצם השאלה. מאחר ואביך נפגע במוחו השמאלי צריך לבדוק באמצעות איש מקצוע (רופא, קלינאי תקשורת, מרפאה בעיסוק) שה"בילבול" אינו הפרעה ספציפית בתפקודי השפה (אפזיה בלועזית או אילמות בעברית) ואם כן להעריך אותה ולהתחיל לטפל בה בתרגול מתאים מצד אחד ובכך שלא נדרוש ולא נצפה ממנו למה שקשה לו מצד שני. לדוגמא: אם קיימת אצלו הפרעה בשיום נבקש ממנו להצביע יותר ולהראות מה הוא רוצה ולא "להסביר" וכן הלאה. בהצלחה.

26/10/2002 | 01:48 | מאת: מאיר

אני בן 53 בעברי 3 פעמים אוטם צינטורים ובלון האחרון לפני 3 שנים. מאז מרגיש טוב ומאוזן בעזרת: -נורמיטן -קונורטין 5 -סימוביל 20 -חומצה פולית -B6 B12 -אספרין לפני שבועיים אושפזתי בעקבות חשש לארוע מוחי בגלל עקצוצים ביד שמאל,הרגשת כבדות בכתף,ותרדמה של חצי פנים(ללא עיוות). שוחררתי לאחר שבוע של בדיקות שלא הראו כלום וללא שיפור בתחושות. עם המלצות להוספת פלויאקס לתרופות. שאלותי הן: -האם די לאבחן ארוע בבדיקה כללית למרות שהבדיקות סיטי ודופלר עורקי צואר תקינים(ללא ממצא) או שחייבים לאתר ארוע בבדיקות נוספות? -אם אכן היה ארוע קל האם המצב הוא הפיך וחולף מאיליו או דרוש טיפול?(שיקום) -האם יתכן בעיה קרדיאלית עם תופעות כאילה? בתודה מראש מאיר

לקריאה נוספת והעמקה
27/10/2002 | 09:33 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אתה כלול בקבוצה די רחבה של אנשים שבהם קיומו של גורם סיכון משמעותי , במקרה שלך מחלת הלב, ביחד עם סימנים לא חד משמעיים של בעיה נאורולוגית מצדיקים העלאת חשד סביר לבעיה של כלי דם מוחיים גם אם הבדיקות לא מחזקות חשד כזה וכדאי מאוד אז להוסיף לטיפול תרופה מונעת צבירת תשיות כמו זו שהוסיפו אצלך, הפלביקס. אםמ לא בוצע בשנה האחרונה בדיקה של אקו של הלב כדאי להשלים את הברור שעברת עם בדיקה כזו כדי לשלול מקור תסחיפי מהלב ומקשט אב העורקים. בהצלחה.

28/10/2002 | 01:59 | מאת: מאיר

תודה אך שאלה נוספת מתבקשת מה עדיף במצבי פלאויקס או קומדין שאף הוא הוצע לי כתחליף ע"י קרדיאולוג.

24/10/2002 | 22:02 | מאת: שלו פ.

ברצוני לדעת האם יש התנגשות (אינטראקציה שלילית) בין קומאדין לבין שמן דגים (חומצות שומן מסוג אומגה 3) ?

לקריאה נוספת והעמקה
27/10/2002 | 09:29 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מצטער, אינני יודע.

24/10/2002 | 12:30 | מאת: סטיב

שלום, אבי בן 62, כ10 חודשים לאחר אירוע מוחי, נוטל קומאדין במינון של 2.5 MG 5 , MG לסרוגין באופן יום יומי. עתה הוא נזקק לטיפולי שניים הכוללים עקירת שן. האם צריך לשנות המינון לפני הטיפול ? האם יש ממה לחשוש ? מה עליו לעשות לפני העקירה ? תודה סטיב

27/10/2002 | 09:29 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בהחלט צריך לערב את הנאורולוג או הפנמיאי שהמליץ על הקומדין ושיודע עד כמה חשובה ההתוייה שלו, כלומר מה הסכון שבהפסקת נטילת הקומדין למספר ימים. קיימת אפשרות במקרים בהם הסכון גדול לעבור לזריקות של קלקסן לכמה ימים ולהפסיק אותן מספר שעות לפני הטיפול (משך זמן פעילותן קצר משל הכדורים) ורצוי מאוד גם להתייעץ עם מרפאת שיניים באחד מבתי החולים הגדולים שבה ניתן לעיתים לבצע טיפולי שינים שונים גם תחת טיפול בקומדין. בהצלחה.

21/10/2002 | 11:40 | מאת: ליאת

ד"ר גוטליב שלום, כפי שהבנתי מהכתבה הגעה מוקדמת לבי"הח יכולה להפחית עד מאוד את הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מאירוע אבי בן 77 -רקע רפואי חולה לב ,סכרת הובהל לביה"ח כתוצאה מהרגשה כללית לא טובה מד"א לא ראו צורך בלפנות אותו משום שלא הבחינו במצב חריג אבי הגיע בכל זאת לביה"ח ביצע C.T ואובחן ארוע מוחי בשלב זה חיצונית עדיין לא נראתה בעיה כלשהי אצלו העניין הוא שאת ממיסי הדם הוא לא קיבל במיון ושכב שם קרוב ל-7 שעות ללא טיפול ורק כאשר הגיע למחלקה הפנימית התחיל לקבל את הטיפול תשובת הרופא מדוע לא קיבל טיפול היתה שכאשר מזהים אוטם לא ניתן למנוע את המשך הנזק בשלב זה כבר יד שמאל ורגל שמאל כמעט ולא הגיבו היום אנו 2 חודשים לאחר המקרה והוא מוגדר כ-CVA קשה הוא עומד להשתחרר מהשיקום במצב שהוא מוגבל לחלוטין בכל צד שמאל לביתו . בקשתי -דעתך בנושא ואם יש עדיין מקום לתקווה, והאם יש טעם בסופו של דבר להגיע "בזמן ".... תודה

27/10/2002 | 09:25 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אנחנו נמצאים רק בתחילתה של המהפכה הקשורה באפשרות לטפל עם ממיסי קרישים בחולי שבץ המגיעים מוקדם מספיק לבית חולים (במהלך 3 השעות הראשונות להתפתחות השבץ) ועדיין מרבית המטופלים אינם נכללים בקטגוריה של אלו המתאימים לטיפול כזה. בארצות הברית מעריכים שרק 2% מהמטופלים מתאימים בשלב זה לטיפולים הנ"ל והם מתבצעים רק במאכזים רפואיים גדולים המיומנים בהם, אחרת הסכון בהם גדול מהתועלת.

19/10/2002 | 11:31 | מאת: צבי שטרסברג

לכבוד ד"ר דני גוטליב מנהל הפורום לנפגעי אירוע-מוחי אנו חברי עמותת חדו"ש (בהקמה) - מכוונים לייסד עמותה לתמיכה בחולי דיבור ותקשורת ולבני-משפחותיהם. חולי הדיבור והתקשורת מאופיינים בחוסר של מסגרת תומכת בניגוד לחולים אחרים במחלות אחרות ( סרטן, נפגעי-ראש, אוטיסטים, מושתלי-כליה ועוד) רוב רובם של החולים, לא מצליחים לשוב לתפקוד מלא בחברה למרות העזרה הניתנת במסגרת קופות-החולים, ביטוח-לאומי, משרד-הבטחון, צה"ל - במידה מוגבלת (למעגל-העבודה, לחיי משפחה תקינים, ומסגרות הלימודים). רוב החולים מסתגרים בד' אמותיהם ולא יוצאים מהבית מחוסר מסגרת אירגונית. חולי הדיבור והתקשורת זקוקים למסגרת חלופית שתהווה עבורם מענה לצרכים חברתיים, רגשיים ושיקומיים. הכוונה להקים מרכזי-טיפול או מועדוניות בכל הארץ במסגרת של מתנסי"ם מקומיים או אשכולות-פיס. בהם ימצא החולה ובני-משפחחו בית-חם בצורת מועדונית שינתן להם טיפול פרטני וטיפול בקבוצות, כל זאת באוירה נוחה ונינוחה. אנו פונים אליך בבקשה לתמוך ולעזור לעמותת חדו"ש - חולי דיבור ותקשורת- ע"י פרסום בפורום של נפגעי אירוע-מוחי וקבלת במה לרעיון חשוב זה. תמיכתך חשובה לנו מאד , והיינו רוצים שתצרף את שמך לקבוצה הנכבדה של תומכים ברעיון זה של עמותת חדו"ש. יהיה לנו כבוד גדול, ונוקיר לך תודה. צבי שטרסברג יוזם העמותה כתובת להתקשרות: יגאל-אלון 5/81 ק. מוצקין, מיקוד 26431 טלפון: 04-8763761 או 051-887666

לקריאה נוספת והעמקה
27/10/2002 | 09:20 | מאת: דר' דניאל גוטליב

תבורכו על היוזמה ותצליחו בה. לכבוד יהיה לי להצטרף ונא שימרו על קשר איתי. ממליץ לכם ליצור קשר עם גב' סנדרה לוי מעמותת נאמן לחולי שבץ שבוודאי תוכל לתרום לכם מנסיונה. בהצלחה, ד"ר גוטליב. www.neemancva.org.il

18/10/2002 | 13:54 | מאת: Dagan

שלום רב נתונים כלליים: בן 32 סובל מיתר לח"ד- מטופל באוקסאר וקונקור- מאוזן הומוציסטאין גבוה- מטופל בחומצה פולית- מאוזן סובל ממיגרנות, סחרחורות קלות (כיום לא) ערכתי בירור מקיף אצל נוירולוג עקב כאבי הראש, נישלחתי לבדיקות מקיפות (CT, EEG מוח, אקו לב + דופלר ובדיקות דם) כל הבדיקות היו תקינות. לפני 3 חודשים הרגשתי תחושה מוזרה ביד שמאל (בעיקר בכף היד,במרפק ובכתף) וברגל שמאל (מהברך בחלק האחורי ומטה) מעין עירבוב של כבדות ורגישות יתר. הבדיקה אצל הנוירולוג היתה תקינה, לדעתו לא היה מדובר באירוע מוחי, אך יחד עם זאת המליץ לי ליטול 200 מ"ג אספרין. כאן המקום לציין , שתושת הכבדות לא היתה קבועה, אלא חזרה מידי פעם למס' שעות- ימים. עם תחילת נטילת 200 מ"ג האספרין תחושות אלו חלפו. לאחרונה התחיל להצטבר בפי דם במיוחד בבוקר ( כל הבדיקות תקינוץ: אאג, שיניים וכו') ורופא המשפחה והנוירולוג סוברים שזה נובע מהאספרין שמדלל את הדם, והמליצו לי להוריד את המינון ל- 100 מ"ג, וכך עשיתי. אך לאחר יומיים התחושות שתיארתי קודם בגפיים השמאליות חזרו... האם מדובר באירוע מוחי??? לדעת רופא המשפחה תחושות אלו נגרמות כתוצאה מלחץ נפשי... נא חוות דעתך, והמלצתך להמשך טיפול ( האם ליטול 200 מ"ג אספרין???), האם יש צורך בבדיקות נוספות ???. מה לעשות? אני מודאג מאוד

לקריאה נוספת והעמקה
27/10/2002 | 09:15 | מאת: דר' דניאל גוטליב

נראה לי שאתה בידיים טובות ועובר את כל הבדיקות הדרושות ומקבל טיפול נכון. אני מסכים עם ההמלצה לרדת ל100 מ"ג אספירין ועם החשד שאולי כתוצאה ממודעות יתר לבעיות הבריאות שלך יש כעת גם מרכיב נפשי שמטריד אותך ב"סימנים" חדשים. נקווה שעם חלוף השבועות וחודשים הקרובים, משתווכח שלא קורה דבר מסוכן החששות האלו יפסיקו להטריד אותך. ללא קשר, כדאי לך להוועץ עם הנאורולוג על אילו תרופות נגד מיגרנה מותרות לך ומאיזה תרופות רצוי להמנע. בהצלחה.

16/10/2002 | 23:09 | מאת: רוני

שלום רב, האם ניתן באמצעות בדיקה נוירולוגית לאבחן בכלליות או אף באופן ספציפי ארוע או מיני ארוע מוחי ? תודה רבה!!!

לקריאה נוספת והעמקה
27/10/2002 | 09:09 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כן.

16/10/2002 | 17:56 | מאת: אחת

אני בת 30 ואני מרגישה שהראש שלי רדום, המצח ואזור העניים. האם זה נשמע כארוע מוחי שבדרך?

27/10/2002 | 09:08 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לא. זה נשמע כמו בעיה של עמוד שידרה צווארי. כדי לדעת מוכרחים להבדק אצל נאורלוג.

שלום ד"ר גוטליב ברצוני להרים ערב מקצועי בעבור אותם אנשים שעברו מוחי, בערב יהיו רופאים, מטפלים בשיקום, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, המטרה לקבל כלים פרקטים איך אפשר לחזור לחיים רגילים לאחר אירוע מוחי. מתוך אמונה שאוכל ליצור קבוצת תמיכה לאותם אנשים הזקוקים לעזרה ובניהם אבי באם תוכל לסייע לי בכך אודה מאוד

לקריאה נוספת והעמקה
16/10/2002 | 15:10 | מאת: דר' דניאל גוטליב

ראשית כל תבורכי על היוזמה. אם את גרה באזור הצפון תתקשרי לגב' סנדרה לוי מעמותת נאמן (058880953 או 048255054) ואם במרכז היא גם תדע לעזור לך או תתקשרי למר חזי יסקין (054718596 ) ואם בירושלים תנסי לשוחח עם מר חיים קוזוכוביץ עובד סוציאלי בהדסה שאת מספר הטלפון שלו אין לי . בהצלחה.

15/10/2002 | 15:50 | מאת: מישהי 21

שלום! דודה שלי בת ה-39.5 עברה לפני כשבועיים- שלושה אירוע מוחי - מיקרו-שבץ. במכתב שבא עם הרנטגן והסיטי של המוח כתוב שהכל תקין למעט: "עדות לאותות בעוצמה חריגה בחומר הלבן ומוקד גדול יותר פרונטלי מימין. השינויים המוקדיים בחומר הלבן העשויים לעתים לדמיאליניזציה ו/או על שינויים ברקע וסקולרי. מה הפירוש של זה? הרופא לא הסביר לה את זה כמו שצריך. מהו אותו מוקד? האם זה ניתן לטיפול? ומה ההשלכות של זה? החומר הלבן זה מיילין? על מה אחראי האיזור במוח הפרונטלי מצד ימין? תודה מראש, מישהי

15/10/2002 | 18:04 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אני מצטער אולם אינני חושב שניתן "להסביר" תשובות מפורטות כאלו דרך פורום כזה ואם נותרתם עם שאלות ללא מענה הייתי ממליץ לבקר מומחה אחר לחוות דעת מלאה שתכלול גם את בדיקה גופנית. בהצלחה.

15/10/2002 | 11:55 | מאת: ענת

ד"ר גוטליב שלום רב! אבי בן ה-60 עבר אירוע מוחי קשה מאד,כיום שנה לאחר האירוע צד ימין משותק. הוא מקבל פיזיותרפיה פעמיים בשבוע. אין שיפור ,לפעמים הוא מדבר קצת יותר טוב ולפעמים הוא לא זוכר את שמי. האם יש סיכוי שהוא יחזור לתפקד מבחינה מוטורית,האם לפי נסיונך אנשים במצב זה חוזרים לתפקד. תודה רב מענת כהן.

15/10/2002 | 15:10 | מאת: שלמה.ל

ממליץ לך להכנס לאתר www.hearsay.co.il

15/10/2002 | 17:53 | מאת: דר' דניאל גוטליב

התאור קצת כללי מדי כדי להתייחס למקרה ספציפי אולם בגיל שישים אפשר וצריך לצפות לסמני שיפור, גם אם קלים, אפילו אחרי תקופה ממושכת כמו שנה שבה בדרך כלל אנחנו מתייחסים למצב כבלתי הפיך. בעזרת אנשי מקצוע מתחום השיקום צריך לקבוע מטרות סבירות ולתכנן תוכנית טיפול מתאימה שתשפר את אכות החיים גם במסגרת המוגבלות הקבועה שנוצרה. בהצלחה.