פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

בפורום זה יינתנו תשובות על שאלות הנוגעות לשיקום לאחר אירוע מוחי, כגון: כיצד משתקמים לאחר אירוע מוחי? מהם שלבי השיקום? עד כמה אפשר להשתקם לאחר אירוע מוחי קשה? כיצד משפרים את ההליכה לאחר אירוע מוחי? עד כמה ניתן לשקם את תפקוד היד לאחר האירוע? .
2883 הודעות
2368 תשובות מומחה

מנהל פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

17/04/2002 | 12:03 | מאת: בועז

אבי בן 83 עבר ארוע מוחי וסקולארי לפני כחודש. עד לפני הארוע בד"כ בריא ולא סבל ממחלות כלשהן למעט יתר לחץ דם בשנים האחרונות (טופל ב -Osmo Adalat 30mgX1) . היה פעיל ותפקד באופן יוצא מן הכלל, כולל נהיגה, נסיעות לחו"ל ופעילויות מגוונות. לאחר הארוע (Ischemic CVA) סובל מחולשת פלג גוף ימין, ליקויים בשפה,עלה חשד להזנחת צד ימין. לאחר כחודש שיקום בבי"ח לווינשטיין מהלך בעזרת מקל והליכון כאשר מצבו הכללי השתפר באופן ניכר. בבדיקת סונר דופלר של עורקי הצואר (קרוטיס) נמצא כי בצד שמאל קיימת הפרעה המודינמית '\49-'\25 בעורק הפנימי ע"י פלאק מסויד. אין לזהות כיב. זרימה תקינה בעורק התת בריחי ובעורק החוליות ולסיכום היצרות בינונית בעורק הפנימי. אלו המימצאים של הבדיקה LT RT ׁPeak Systolic Velocity(cm/sec) 59 CCA-PROX 71 48 CCA-DIST 64 46 BIF 68 50 ECA 57 62 ICA-PROX 41 48 ICA-DIST 52 בבית החולים הביעו ספקנות בקשר לכדאיות ביצוע ניתוח והומלץ על טיפול של OSMO ADALAT 60mg + ASPIRIN 30 mg ברצנוני לשאול בקשר לכדאיות ביצוע ניתוח או להסתפק בטיפול התרופתי ? אודה לתשבותך הדחופה.

24/04/2002 | 07:47 | מאת: ד"ר גוטליב

נכון להיום אין המלצה לבצוע הנתוח במצב ההצרות המתואר בבדיקה אלא למעקב בלבד. אחת לשנה צריל לחזור על בדיקת הדופלר.

16/04/2002 | 17:57 | מאת: דנה

שמי דנה בת 17!!! עברתי 3 אירועים מוחיים עדין צולעת והרופאים ממליצים לי על מכשיר סד AFO רציתי לדעת אייך בערך נראה המכשיר ועד כמה הוא יכולה לעזור????? אני מצטטת לך את מה שהרופא השיקומי רשם במכתב האחרון "נמצאו חולשת פנים מרכזית משמאל,חולשת פלג גוף שמאל עם ערות החזרים,רגל שמאל ליקויDF ו- INVERSION וכן במרחקי ירך 4\5." ברצוני לדעת למה בדיוק התכון הרופא כשרשם את המשפט הזה????? זה מאוד חשוב לי ובבקשה אם תוכל לפרט לי!!! בתודה מראש דנה!!!!

24/04/2002 | 08:01 | מאת: ד"ר גוטליב

אינני יודע לפענח בדיוק את משהרופא כתב ואולי אינך מצטטת אותו במדויק, בכל מקרה AFO הוא אביזר עזר עשוי מפלסטיק קשיח שמולבש על מחצית כף הרגל ועל הקרסול עד לגובה מחצית הסובך ותומך בהם מלמטה ומאחור כדי לתקן את חולשת השרירים הקיימת באזורים אלו. בכל מכון לפיזיוטרפיה המטפל בחולי שבץ יוכלו להראות לך את האביזר הזה ולאפשר לך לנסות אותו לפני שתרכשי אותו או שיכינו לך אחד המותאם בדיוק למידותיך. במרבית המקרים קיימת שביעות רצון מלאה של המשתמשים באביזר ונכונות להשתמש בו לאורך זמן. בהצלחה.

25/04/2002 | 18:46 | מאת: דנה

ברצוני להודות לך על תגובתך!!! המון תודות [-: בהמון הערכה דנה!!![-:

14/04/2002 | 23:50 | מאת: מיכל שר שלום

בעקבות ארועי המוחין הרבים שאבי עבר,זה זמן רב שהוא לוקח "קוקטיל" רב של תרופות. לאבי יש בעיית פרצי צחוק בלתי רצוניים כלל,רציתי לשאול אם זה נובע מלקיחת הכדורים או ממשהו אחר. דבר שני רציתי לשאול אם יש דרך להתמודד עם מצב רוח ירוד, דכאון נפשי של אבי וחוסר רצון להשתקם? האם זה בגלל התרופות או בשל ביש המצב?

27/04/2002 | 13:10 | מאת: ד"ר גוטליב

פרצי צחוק הם תופעה של הסרת עכבות רגשיות כתוצאה מהנזק המוחי והטיפול בהם נעשה במינונים קטנים של אותן תרופות המשמשות גם לטיפול בדיכאון, בעיקר מקבוצת נוגדי הדכאון הטריציקלים (בתנאי שהחולה יכול לסבול את תופעות הלוואי והאינטראקציות התרופתיות שלהם). בהצלחה.

14/04/2002 | 23:00 | מאת: גל גל

במשפחתי היה לאב רגע של בילבול שעבר מיד לאחר כ 5 דקות. בבדיקות מקיפות גילו עורק חסום וממליצים או ניתוח או צינטור .אך מפאת גיל מתקדם ומחלות נוספות בספק אם ניתן בכלל לביצוע. וכאן בעצם נגזר הגורל הלחכות לאירוע או לקחת סיכון ולבצע הרי בכל המקרים יש את האחוז הזהה אשמח לקבל תשובה.

27/04/2002 | 13:13 | מאת: ד"ר גוטליב

באחת מהתשובות הקודמות בפורום הצגתי את שיעורי הסכון המדויקים עם ניתוח ובלעדיו, אנה ממך חפש אותה. ציינת שנמצא עורק חסום ואז כבר לא נהוג להמליץ על ניתוח כך שאני מניח שהעורק לא חסום אלא מוצר באופן משמעותי (מעל 70%).

14/04/2002 | 09:59 | מאת: אנונימוס

אני נפצעתי במלחמת-שלום-הגליל "פציעת-ראש",וכעת עקב המצב הבטחוני צפות ועולות תמונות הפציעה ותמונות הקרבות בהם השתתפתי,ושאלתי היא האם אלו הם סימפטומים של "פוסט-טראומה" ואם כן איך אפשר להתגבר עליהן בתודה - "אנונימוס"

27/04/2002 | 13:15 | מאת: ד"ר גוטליב

חזרה פרברטיבית ואובססיבית של חזיונות מתקופת הלחימה הם בהחלט סמנים של תסמונת פוסט-טראומטית. אני ממליץ לך לפנות למערכת השקום של משרד הבטחון ולבקש הפנייה להערכה.

13/04/2002 | 19:04 | מאת: דרור

אימי בת 60 , עברה אירוע מוחי זו הפעם השלישית כיום לא מזיזה יד ימין ובקושי רגל ימין. באירוע האחרון נפגע הדיבור. היא מטופלת כיום באשפוז יום בבית לוינשטיין. מצבה הנפשי קשה ביותר. היא שרויה בדיכאון. נעשתה אגרסיבית וישנה רוב שעות היום. האם ידוע לך על טיפול נפשי מסוים במצבים כאלו. נואשנו כבר ממס' פסיכיאטרים. האם אתה מכיר פסיכיאטר שמתמחה במצבים כאלו? כמו כן אבי זקוק לתמיכה נפשית מכיון שהוא קורס, בגלל מעמסת הטיפול שנופלת עליו ובגלל התגובות שהוא סופג מאימי. האם ישנם קבוצות תמיכה למשפחות או גורמים אחרים? תודה

27/04/2002 | 13:23 | מאת: ד"ר גוטליב

בתשובות קודמות הפניתי לעמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי. נא חפש את התשובה לפרטים נוספים. האם בררת בבית לוינשטיין לגבי קבוצות תמיכה? לגבי מצבה הנפשי של אמך, מאחר ואתה אומר שמספר פסיכיאטרים טיפלו בה אני מניח שנוסו תרופות נוגדות דיכאון בשלוב עם תרופות נוגדות חרדה (כמו סרוקסט למשל). הבעיה היא שגם כאשר נסיון ראשון ושני עם תרופות אלו אינו מצליח לא לא צריך להרים ידיים ואחרי תקופה של מספר ימים או שבועות של "התנקות" מהתרופה כדאי לנסות שוב במנון שונה או ב"קוקטיל תרופתי" שונה משום שבסופו של דבר אחרי שמוצאים את התרופה המתאימה ואת המינון המתאים הן כמעת תמיד עוזרות ולו חלקית להקלת המצב. צריך להקפיד על המרכיב הלא תרופתי של הטיפול בחולה כזה כמו מניעת אפשריות לבלבול (שינוי מקום חריפים ומקומות חדשים) ודאגה לסביבה "פשוטה" ומוארת ככל הניתן (למשל מנורת לילה דלוקה ברקע יכולה לעזור כדי למנוע תופעות של אי שקט בלילה). בהצלחה.

29/04/2002 | 19:35 | מאת: דרור

תודה על תשובתך. לצערי עדיין לא הצלחנו למצוא תרופה מתאימה ומצבה הנפשי של אימי מחמיר ואף מתחיל להשפיע על מצבה הגופני. כל זה בולם את השיקום שהיא עוברת בבית לוינשטיין. האם אתה מכיר מוסד לאישפוז המתמחה בשיקום פסיכיאטרי? האם יש מומחה פסיכיאטרי שמנוסה עם נפגעי אירוע מוחי? לתשובתך אודה.

09/04/2002 | 17:22 | מאת: מיכל

שלום לכולם! לפני חודשיים עברה חמותי השתלת כבד, הניתוח עבר בהצלחה, יום לאחר הניתוח שהוציאו לה את הצינורות נקרע עורק הראשי של הצוואר, כתוצאה מהקרע לא הגיע לה חמצן למוח בערך 4 דקות עקב זה היא נמצאת כרגע בכומה, היא לא מגיבה לכלום, לא מתעוררת לא מדברת פשוט צמח, השאלה שלי היא ממה נובע הקרע בצוואר, איך יתכן שניתוח כבד יגיע למצב כזה, כבר חודשיים היא נמצאת במצב הזה ולא יודעם אים היא תצא מזה. אולי מישהו עבר את הטראומה הזאת ויכול להגיד לי ממה זה נובע, שמישהו יעזור לנו המשפחה שדואגת וסובלת

27/04/2002 | 13:24 | מאת: ד"ר גוטליב

מצטער אולם אינני יכול לענות על שאלתך לגבי הסיבה לקרע עורק הצאוורי. אני מניח שמצבה הנוכחי מושפע לא רק מבעיה זו אלא גם ואולי בעיקר ממחלתה היסודית הקשה.

09/04/2002 | 00:07 | מאת: יורם

אבי (בן 69) לקה באירוע מוחי לפני כשבוע. כתוצאה מהאירוע סובל אבי מהעדר תפקוד כולל ביד ימין ותפקוד קלוש ברגל ימין. אבי סובל מלחץ דם גבוה, סכרת, משקל עודף ובעבר היה מעשן כבד. אבקש ממי שמצוים בידיו פרטים על אירוע דומה והליכי ההחלמה בהמשך לענות לי ובפרט על השאלות הבאות: א. האם קיים טיפול תרופתי כלשהו לעידוד הליכי השיקום. ב. האם ישנם מוסדות מומלצים לשיקום ובכלל מהו השיקום המועדף? ג. מהו הפוטנציאל לשיקום - מהם הסיכויים לחזרה לתפקוד ובאיזה רמה? ד. האם האירוע קשור להיצרות בעורקי הצוואר? כיצד ניתן לטפל בנושא זה? ה. והחשוב מכל - כיצד מצמצמים את הסיכויים ללקות שוב באירוע מוחי? אשמח לקבל מידע במייל או הפנייה לאתרים רלונטים העוסקים בתחום. תודה רבה!!!

13/04/2002 | 23:28 | מאת: ס.לוי

אני עברתי איוע דומה צריך לשמור על איזון עצמי צריך להוריד כולסטרול ,מלח,סוכר יש לקחת אספרין 325MG יורם כתב/ה: > > אבי (בן 69) לקה באירוע מוחי לפני כשבוע. > כתוצאה מהאירוע סובל אבי מהעדר תפקוד כולל ביד ימין ותפקוד קלוש > ברגל ימין. > אבי סובל מלחץ דם גבוה, סכרת, משקל עודף ובעבר היה מעשן כבד. > אבקש ממי שמצוים בידיו פרטים על אירוע דומה והליכי ההחלמה בהמשך > לענות לי ובפרט על השאלות הבאות: > א. האם קיים טיפול תרופתי כלשהו לעידוד הליכי השיקום. > ב. האם ישנם מוסדות מומלצים לשיקום ובכלל מהו השיקום המועדף? > ג. מהו הפוטנציאל לשיקום - מהם הסיכויים לחזרה לתפקוד ובאיזה רמה? > ד. האם האירוע קשור להיצרות בעורקי הצוואר? כיצד ניתן לטפל בנושא > זה? > ה. והחשוב מכל - כיצד מצמצמים את הסיכויים ללקות שוב באירוע מוחי? > > אשמח לקבל מידע במייל או הפנייה לאתרים רלונטים העוסקים בתחום. > תודה רבה!!! >

01/01/2007 | 10:32 | מאת: עמית

אנחנו מחפשים מוסדות שיקום (לאחר אירוע מוחי) במרכז הארץ. נודה על מידע והמלצות על מוסדות כאלה (מבוטח בכללית).

07/04/2002 | 14:23 | מאת: ronitpa

אחי בן 40 התעורר בוקר אחד כאשר חצי מפני משותקים הוא אינו יכול למצמצץ בעין אחת ,אין תחושה בלשון , הפה קצת מעוות נאמר כי היה לו ארוע מוחי קל כיצד מטפלים בזה? האם הוא צריך נורולוג? כמכ זמן לוקח עד שהתופעות נעלומות ,אם בכלל? האם אתה יכול להפנות אותי לרופא ? שלחו אותו לבדיקת MRI, מה רוצים לגלות בה?

07/04/2002 | 21:56 | מאת: שלמה.ל

יש לגשת לנוירולוג מיידיית , אני מתפלא איך לא הופנה עוד באותו יום.

07/04/2002 | 09:45 | מאת: שירלי

לפני מספר שנים עבר בעלה של דודתי שבץ מוחי חמור מאוד ומאז עבר עוד כמה אנני בקיאה בפרטים. כל שאני יודעת הוא שהבן אדם הזה לפני שנפגע היה איש רב פעלים שהיה כל הזמן עסוק בליצור, לבנות וכמובן שהוא עבד. בקיצור היום הוא מוגבל בגלל הארועים שעבר. אישתו, דודתי, עזבה את עבודתה על מנת לטפל בו ועשתה את כל שביכולתה לשקמו ואכן חל שיפור במצבו הפיסי אולם מבחינה נפשית המצב הפך בילתי נסבל, משמע, הוא מתעלל מילולי באישתו ובנותיו הגרות בבית וכן שובר וזורק דברים (זו אחת הסיבות שהבנות נשארו בבית כי הן חוששות לאימן). הוא מדבר על התאבדות. בקיצור המצב אינו נסבל. דודתי הגיעה למצב שהיא אינה יכולה לעזוב את הבית ולהשאיר אותו לבד. שאלתי, האם קיימים מוסדות אישפוז (מעבר לאישפוז יום) בארץ לאנשים במצב זה. דודתי מרגישה כאילו חייה נגמרו והמורל בבית מאוד מאוד ירוד אווירת נכאים בכל עת שאני מגיעה לשם ואני די חוששת. בכבוד רב שירלי

13/04/2002 | 18:57 | מאת: דרור

אני מאוד מבין את המצב כי ככה קרה גם אצלי במשפחה מאז עברה אימי אירוע מוחי לצערי אין במדינתנו המתפתחת שום גורם או מוסד מתאים שיתן טיפול לחולה או לבני המשפחה.

31/03/2002 | 00:49 | מאת: אלמוני

מחפש מידע בקשר ארוע מוחי. חומר כתוב או אתר שנוגע בארוע מוחי

14/04/2002 | 21:29 | מאת: שלמה.ל

לאלמוני שלום עם תסתכל בראש דף זה בצד ימין מופיעה המילה ערוא מוחי לחץ עליה ותקבל חומר רב ומעניין

14/04/2002 | 21:30 | מאת: שלמה.ל

14/04/2002 | 21:29 | מאת: שלמה.ל

לאלמוני שלום עם תסתכל בראש דף זה בצד ימין מופיעה המילה ארוע מוחי לחץ עליה ותקבל חומר רב ומעניין

28/03/2002 | 21:27 | מאת: אלה

אבי בן 61, לפני 3 חודשים עבר אירוע מוחי שבעקבותיו צד ימין השתתק. היום לאחר שיקום ממושך בבית חולים הוא עצמאי בהליכתו ומסוגל להפעיל את צד ימין בצורה חלקית. הפיזיוטרפיה היום -יומית סייעה לו באופן משמעותי ביותר. אבי בעל כח רצון עז ומאוד חשובה לו מסגרת יום-יומית. שאלתי- אילו מכוני כושר, ריפוי ועיסוק, בריכות וכל סיוע נוסף ניתן להמליץ במצב זה, כיוון שהטיפול הדו-שבועי בהחלט אינו מספיק. אבי גר באיזור רחובות.

30/03/2002 | 00:52 | מאת: שלמה.ל

אלה שלום לשאלתך אני מכיר אדם יוצא מהכלל אשר נותן טיפולים כאלה. במידה ותירצי להתעניין ולדבר איתו שמו אילן בז'רנו טל' 052-327906 אדם נפלא זה מטפל באישתי שגם היא לאחר CVA מאחל לכם מקסימום הצלחה ובריאות וחג שמח

21/09/2002 | 10:38 | מאת: דרורי משה

לשלמה קיבלתי את המלצתך לאלה אודות בג'רנו אילן (ראה תגובתי לאלה) אם יש לך להוסיף אשמח אם תחזור אלי לדוא"ל או ל 064240444 הרבה בריאות וכל טוב משה

14/04/2002 | 23:25 | מאת: מיכל

שמי מיכל, אבי בן 65 עבר גם כן מס' ארועי מוחין. פלג גופו הימני השתתק, ומאז המצב השתפר במקצת-ידו הימנית חסרת שימוש לגמרי. קראתי שמצבו של אביך השתפר, ברצוני לבקש את שמות המקומות או האנשים שנתנו חלק בשיקום אביך, אם תוכל כמובן.

21/09/2002 | 10:34 | מאת: דרורי משה

אלה שלום רב בעקבות התשובה שקיבלת משלמה לגבי המטפל אילן בג'רנו, אני חייב לציין כי היזמנתי אותו עבור אבי שסובל אף הוא מאותה בעיה והתרשמנו ממנו מאוד לטובה. הפיח אופטימיות, נשמע מאוד מקצועי ואמין ובעיקר- בן אדם. האם ידוע לך על מרכזי שיקום מטעם קופ"ח, שכן אילן בוודאי יהווה תוספת לאותו מרכז שיקום אודה באם תוכלי לחזור אלי לגבי מרכזי שיקום , המלצות בדוא"ל או לטל' 064240444 הרבה בריאות משה

21/03/2002 | 12:13 | מאת: שלמה.ל

לומדת מחשב HEARSAY לטיפול באפזיה/תקשורת/שפה/קוגניציה/זכרון יצאה לשוק לפני ארבעה חודשים. לומדה זו הינה לומדה יחודית המותאמת במיוחד לטיפולים אלה לאחר CVA /ניתוחים מוחיים/פגיעות מוח לאחר פציעות שונות /תאונות דרכים. אשמח לתת פרטים [email protected]

03/04/2002 | 21:13 | מאת: ד"ר יהודית לוטבק -ביה"ח הדסה

לאחר התנסות בתוכנת התקשורת והצגתה לאנשי חינוך ראיתי בה כיעילה לטיפול לא רק למבוגרים אלא גם לילדים לאחר חבלות ראש וליקויי למידה ונציגיה גם למרכזים פדגוגיים. אך המלצתי שלמחשב יהיה מסך 17 אינטש לפחות כדי לחפות על הכתב הקטן וכן הדרכה למורים וקלינאי תקשורת כדי שידעו לעבוד בתוכנה ביעילות המירבית. התוכנה היא כלי עזר יעיל לטיפול וללימוד שפה וחשבון אך רק בהדרכה ורק בהמשך כשינון בבית. כל הכבוד למשפחת לדרמן ויישר כוח

14/03/2002 | 22:12 | מאת: יהודה

אשתי סבלה מאירוע מוחי לפני חצי שנה. אחרי תכנית שיקומית, ההליכה שלה השתפרה מאוד. עדיין אין תנועה רצונית בכף יד ימין, ואצבעות יד ימין. האם מישהו מכיר פיזיותרפיסט באיזור ירושלים המתמחה בשיקום היד?

23/10/2011 | 09:52 | מאת: גיורא

אתה יכול לפנות לחברת מדיטצ'(meditouch) בישראל יש לנו מכשירים שיקומיים חדשניים לשיקום כף היד בפרט והגפה העליונה בכלל. אפשר להתרשם מהמוצרים באתר הבית: WWW.MEDITOUCH.CO.IL

04/03/2002 | 11:17 | מאת: כהן ענת

אבי בן 59 ,לפני כחודשיים קיבל אירוע מוחי, כיום נמצא במסגרת שיקום ברעות. צד ימין משותק לפני כשבועיים חזרה התחושה ברגל וביד בצורת זקמים חזקים מה הסיכוי במצב כזה שהוא יוכל לחזור לתפקד מבחינה מוטורית ? אבקש תשובה בפורום,תודה רבה

07/03/2002 | 01:23 | מאת: דר' דניאל גוטליב

חזרה של תחושה, גם אם בצורת זרמים, היא כמובן סימן מעודד אבל בהעדר תאור מפורט יותר אפשר רק לתת תשובה כללית ולא ספציפית למקרה של אביך. חזרת התנועות במהלך החודש הראשון היא סימן חשוב ואחריו הסכויים להחלמה דרמטית פוחתים. התנועות ברגל חוזרות בדרך כלל לפני אלו שביד. חשוב להסתכל על התנועותיות במיטה לימין ושמאל, משכיבה לישיבה ולעמידה ועל שווי המשקל בעמידה כחלק מחזרת התנועות ולנסות לשפר תחומים אלו גם כשהיד או הרגל טרם עוד לא פועלות. לצורך הניידות העתידית של אביך תהיה משמעות רבה לא רק לשאלה אם חזרו תנועות בצד הפגוע אלא גם לכיצד הוא מצליח להפעיל את הצד שלא נפגע. בהצלחה.

07/03/2002 | 11:10 | מאת: כהן ענת

ד"ר גוטליב ,תודה רבה על תשובתך. הייתי רוצה לפרט את כל המקרה של אבי כדי לקבל תשובה יותר ספציסיפית . לפני כחודשיים אבי קביל אירוע מוחי עם דימום גדול מאד במוח. צד ימין השתתק. כיום במסגרת שיקום חזרה התחושה ברגל וביד ,יותר ברגל. בתיחלה גם הזיכרון נעלם והיום הוא מתחדד. יש לציין שהוא בן 59. רציתי לדעת אם המוח בכלל משתקם?או שהחלק שנפגע בו הוא מת .

13/04/2002 | 23:41 | מאת: ס.לוי

ענת שלום! רק סבלנות אני באותו גיל של אביך וגם עברתי את האירוע השיפור כעבור שלושה חודשים

14/04/2002 | 23:32 | מאת: מיכל שר שלום

שמי מיכל, אבי בן 65 עבר כמה ארועי מוחין, שתוצאותם הייתה שיתוק בפלג גופו הימני של אבי. אבי עבר פיזיותרפיה ושיקום אך המצב לא שב לקדמותו. לפני חודשיים עבר אבי ארוע נוסף שבו נפגע אזור הפה. זאת אומרת דיבורו נפגם מה שנקרא אפזיה. בנוסף צורת אכילתו ובליעת רוקו נפגמו גם הם. אשמח אם תוכל לייעץ לי על טיפול מתאים.

03/03/2002 | 09:50 | מאת: טל

הייתי מעונינת לדעת האם יש קבוצות תמיכה לנפגעי אירוע מוחי?

לקריאה נוספת והעמקה
07/03/2002 | 01:16 | מאת: דר' דניאל גוטליב

קבוצת התמיכה של עמותת נאמן בחיפה נפגשת פעם בשבוע. גם בירושלים יש קבוצת תמיכה. 0483830377 בחיפה ובירושלים דרך בי"ח הדסה מחלקת שרות סוציאלי. בהצלחה. תבקשי שישלחו לך את עתון העמותה בחיפה.

14/04/2002 | 23:36 | מאת: מיכל שר שלום

יש מועדון שנקרא מעודון לנפגעי cva הוא מתכנס כל שבוע ביום רביעי בשעה 17:00 בבית שוויץ בקטמון מומלץ ביותר, הרכזת מביאה מומחים ומרצים. כמו כן יש להם פעילות גופנית. אבי הסובל מ-cva מחכה ללכת לפגישות אלו

02/03/2002 | 23:25 | מאת: יעל

לדוקטור קוטליב שלום רב , שמי יעל ואני בת 19 ויש לי כאבים בפנים דו צדדי מעל הלחי כבר במשך שנה , כאב קבוע בתדירויות שונות . זה לא ממש כאב אלה מעין לחץ. עברתי בירורים מקיפים של א.א.ג רופא עיניים ואפילו שיניים ולא נמצא דבר . ראיתי משאלות קודמות שאמרת שיכול להיות שכאב כזה יכול לנבוע מעמוד שידרה צווארי. האם כך הדבר ? ואם כן , איך נוירולוג בודק זאת ? אילו בדיקות היית ממליץ במצב כמו שלי - רק בתחום הנוירולוגיה כמובן . בתודות חמות על תשובתך , יעל

לקריאה נוספת והעמקה
07/03/2002 | 01:12 | מאת: דר' דניאל גוטליב

למען שלוותך את צריכה בהחלט להבדק גם על ידי נוירולוג ואולי אפילו רופא עור. אינני מכיר תופעה נוירולוגית שתגרום לכאבים דו צדדיים בלחיים וגם כאבי עמוד שידרה אינם מקרינים בצורה כזו אולם אני בטוח שאם תבדקי על ידי נוירולוג וימצא שגם בדיקה זו תקינה תוכלי להיות שקטה יותר וזה כבר יעזור. בהצלחה.

23/02/2002 | 10:44 | מאת: מגהול

אני בן 52, מעשן כבד, איני סובל ממחלות לרבות סכרת, לאחרונה סבלתי מלחץ דם גבוהה, ליבי בסדר, איני סובל משומנים. לפני שבוע ימים הרגשתי בנימול כבד ברגל וביד ימין, לא שלטתי בהם, הרגשי חולשה וזיעה, הרגשתי בכאב ראש חזק ובסחרחורת.דברים אלו נמשכו כ- 30 דקות. עברתי בדיקות במיון, מסרו לי כי סבלתי מ- TVA, לחץ הדם שלי היה 207-180, אישפזו אותי בבי"ח, מאוחר יותר נמסר לי כי היה לי עוד אירוע באותו לילה, לפיכך סיכמו הרופאים כי סבלתי מ- CVA, בבדימקות שערכו לי הסתבר כי הכל אצלי יציב ותקין לרבות בדיקת CT והצליחו לייצב לי לחץ הדם. כבר שבוע ימים איני מעשן ואיני מתעתד לחזור לעישון. אתמול שוחררתי מביה"ח. בקשתי להסביר לי המקרה שעברתי ותוצאותיו הקלות והחמורות. שאלותיי הן: 1. מה אחוז הסיכון שתופעה זו תחזור על עצמה? 2. במידה והיאר חוזרת על עצמה, מה הסיכון שיהיה לי שיתוק? 3. מה עליי לעשות על מנת לייצב לחץ הדם שלי? 4. מה עלי לעשות על מנת להפחית מאחוז השומנים בדם שלי,(207)?

לקריאה נוספת והעמקה
27/02/2002 | 07:12 | מאת: nili

אבי בן 85. עד לפני ,4,3 ימים היה פעיל מאוד ועצמאי לחלוטין. לפני 3 ימים התלונן על קושי בהליכה, סחרחורות והיה אירוע אחד של קושי בדיבור. אושפז במחלקה הנוירולוגית לצורך מעקב. בהדרגה התפתחו קשיי הליכה עד כדי חוסר יכולת לעמוד אפילו. היום כבר בקושי מוציא הגה מפיו וכל הצד השמאלי חלש ולא מתפקד. קשיים רציניים בבליעה. צורך תמידי להוצאת ליחה. בבדיקת c.t. לא היו ממצאים. נאמר לנו שהיה אירוע קל. מאחר והוא בהכרה מלאה. אנו זקוקים נואשות לחוות דעתכם. מה עושים? מה עצתכם המקצועית? האם רצוי להביא מומחה נוסף מבחוץ? אודה לכם אם תענו לי בדחיפות מירבית. תודה.

27/02/2002 | 16:57 | מאת: דר' דניאל גוטליב

ביך עבר שבץ מוחי 'טיפוסי' והוא זקוק כעת לאשפוז השגחה וטיפול של השלב החריף של השבץ (שבוע-שבועיים) עד שיתייצב מצבו ואז להמשיך למסגרת שיקומית מתאימה. אינני חושב שאתם זקוקים ליועץ חיצוני אך כדאי שתתענינו מי הוא המומחה הנוירולוגי לבעיות כאלו בבית החולים (בעיות של כלי דם מוחיים או בעיות של שבץ מוחי) ותגשו לדבר איתו באופן מקיף על כל ההבטים של מצבו של אביך. בהצלחה.

27/02/2002 | 16:59 | מאת: דר' דניאל גוטליב

הסכוי משמעותי ועליך לךעשות כל מאמץ להשטלת על גורמי הסכון המרובים לשבץ מוחי מהם אתה סובל. לכל אחד מהנושאים כמו לחץ דם או יתר שומנים יש מרפאות מומחים בכל בית חולים או מרכז קהילתי גדול וזכותך וחובתך לגשת לפחות פעם אחת אליהן כדי לקבל .הערכה והמלצות טיפול. אחר כך תוכל להעזר ברופא המשפחה כדי לשמור עליהן. בהצלחה.

19/02/2002 | 23:00 | מאת: משה

חמי בן 70 איבד את זכרונו לפני 3 שבועות לא הובחן הארוע ע"י רופא המטפל האם יש סיכוי לתביעה מישפטית במקרה זה?

לקריאה נוספת והעמקה
20/02/2002 | 23:38 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לשמחתי לא נועד פורום זה לברור של שאלות כמו זו שאתה שואל וממילא הפרטים שאתה מוסר לא היו מספיקים. מנהל הפורום מתנצל אבל הוא יוצא לחודש וחצי של חופשה מתפקידו. במידת האפשר אמשיך להיות בקשר מחו"ל ובכל מקרה מוזמנים המשתתפים לעזור זה לזה. שלום.

19/02/2002 | 21:58 | מאת: יוסי

אבי בן 82 עבר ארוע לפני שלושה ימים בצד שמאל בעקבות לחץ דם גבוה, יד ורגל בצד שמאל לא מתפקדים, אבי היה בהכרה מלאה ומתפקד כמעט רגיל מבחינת הראש, היום הוא הועבר לבית חולים סינופסיס לשיקום. שאלתי - מה המשך הטיפול כמה זמן ימשך האים יש אפשרות שיחזור למצב תיפקוד. בתודה מראש - יוסי

20/02/2002 | 23:35 | מאת: דר' דניאל גוטליב

נסיון שיקומי נמשך לפי חוק הבריאות החדש עד שלושה חודשים בתנאי שהצוות המטפל צופה בהתקדמות לקראת המטרות השיקומיות שנקבעו. מטרות כאלו יכולות לעיתים להיות צנועות כמו למשל האפשרות לקחת את האבא הביתה בעזרת מטפלת צמודה שתטפל בו שם. בהצלחה.

19/02/2002 | 20:45 | מאת: שרית

אני בת 30 בשבוע האחרון אני מרגישה שהמצח בחלקו הימני נירדם לי (וקצת כואב לי הראש), בכלל כל צד ימין של הפנים מעין רדום ותחושת לחץ מוזרה. מה זה יכול להיות? האם זה יכול להיות ארוע מוחי שבדרך?

20/02/2002 | 23:33 | מאת: ד"ר גוטליב

בגילך ועם התלונות המתוארות הסבירות לשבץ מאוד נמוכה. סביר יותר בעיה של עמוד שידרה צאוורי. נא פני לנוירולוג לבדיקה.

04/03/2002 | 22:06 | מאת: לי

אני בת גילך והיה לי דבר דומה. יכולות להיות סיבות רבות שחלקן מאד רציניות וחלקן לא. במקרה שלי ניצלו חיי בגלל שהגעתי לנורולוג בזמן. רוצי לנורולוג - אל תדחי. עם זה, אל תדאגי יותר מדי.

08/12/2003 | 11:41 | מאת: אילנה

19/02/2002 | 11:01 | מאת: רעות

סבתי בת 78 , לפני כשבוע אושפזה בשל דימום בראש , כפי שהוסבר לנו הדימום אינו במוח אלא בקליפתו. בהמשך האישפוז נוצרה לה בצקת בריאות ככול הנראה כתוצאה מקבלת פלסמה ע"מ לדלל את הדם. כעבור מספר ימים מאישפוזה חל שיפור במצבה ונראה היה שהיא משתקמת. בשלושת הימים האחרונים חלה הידרדרות קיצונית במצבה ומזה 4 ימים היא אינה מתקשרת כלל, נמצאת במצב שינה 24 שעות ביממה אינה מגיבה לגרויים וכדומה. כמו כן יש לה חום גבוהה שנע בין 38.4-41.0 . היא מקבלת כל פעם נרות וטיפול מסוג זה להורדת החום אך הטיפול עוזר למספר שעות בלבד.היא נושמת בכוחות עצמה, אך מלבד זה כלל אינה מתפקדת. האם זה אופיני שתופעות אלו קיימות מספר ימים לאחר הארוע? כמה זמן מצב זה עלול להימשך? מה סיכויי ההחלמה ממצב זה בגיל 78? וכן במידה ותחלים אילו מגבלות יהיו לה? אשמח אם תוכלו לענות לי על שאלות אלו וכן להפנות אותי למקורות מהן ניתן לקבל מידע לארוע מסוג זה. תודה.

20/02/2002 | 23:32 | מאת: ד"ר גוטליב

ראשית יש מקום לחזור על צלומי המוח ולראות שהדמום בקליפות המוח אינו צורך טיפול נוירוכירורגי. שנית כל זמן שהיא חולה בדלקת ראות מצבה קשה גם מסיבה זו. החלמתה אפשרית אבל קיימת גם סכנה משמעותית להחמרה נוספת ולנכות קבועה. חומר רב יימצא באתרים הרלונטים של ה, NATIONAL STROKE ASSOCIATION האמריקאי אותן ניתן למצוא בחיפןש קצר ברשת.

17/02/2002 | 12:03 | מאת: טל

אימי בת 52 , לפני שנתיים עברה אירוע מוחי , כמובן שמאז חל שיפור גדול והיום היא מוגבלת ביד ובהליכה, מצבה הנפשי קשה מאד והיא מתוסכלת מכך שלאחר השיפור שחל בחודשים הראשונים, נעצרה ההתקדמות והיום היא במצב של מוגבלות שנראית קבועה. כמה זמן אחרי אירוע מוחי עדיין יכולה להיות התקדמות, האם יש סיכוי שאימי תחזור להיות מה שהייתה לפני האירוע , אמרו לנו שגם לאחר חמש שנים יכול המצב להשתפר, אני לא יודעת עד כמה זה נכון והאם צריך לעזור לה (ולנו) להשלים עם העובדה שהיא מוגבלת ביד וברגל לצמיתות, או לתת לה תקווה שאכן היא יכולה להשתפר והכל ענין של זמן ורצון. אודה לתשובתך, אנחנו אובדי עצות.

20/02/2002 | 23:28 | מאת: ד"ר גוטליב

אני חושב שהגישה הרואה במצב של היום, שנתיים אחרי השבץ, מצב פחות או יותר קבוע, הדורש הסתגלות פעילה וחזרה למילוי החיים בתוכן היא הגישה הנכונה. אמנם נכון שגם אחרי 5 שנים אפשר לראות שיפור בפונקציות מסוימות אולם לא מדובר בשיפור דרמטי ואסור בשום פנים ואופן לעצור את החזרה לחיים פעילים 'עד שההחלמה תסתיים'. האם למשל היא מקפידה על כל אמצעי הרפואה המונעת כדי למנוע אירוע חוזר?

28/02/2002 | 10:13 | מאת: טל

האירוע המוחי של אימי נגרם כתוצאה מלחץ דם גבוה, נכון להיום היא מטופלת בכדורים נגד לחץ דם ואני מקווה שהאירוע לא יחזור על עצמו. כמו שציינתי בפניתי הקודמת , אימי במצב נפשי קשה מאד ונדמה לה שהזמן ירפא. אני משתדלת ללחוץ עליה להפעיל את היד והרגל כמה שיותר, ללכת, לקפל כביסה ולעשות כלים במסגרת הבית, וללכת לפיזוטרפיה במסגרת קופ"ח, שאלתי היא האם ככל שהיא תפעיל את הגפיים הפגועות + גורם הזמן , יתכן ויהיה שינוי, או שעלינו להכין אותה לכך שהמצב שלה היום הוא מצב קבוע ואיתו אנחנו צריכים ללמוד לחיות וכל דבר שהיא עושה או לא עושה , לא משנה לגבי העתיד אלא לגבי ההווה. תודה רבה על התיחסותך הקודמת ואקוה לתשובה מהירה גם הפעם.

14/02/2002 | 19:53 | מאת: הילה

מהי תוחלת החיים של אדם בן פחות מחמישים שעבר אירוע מוחי שלא השאיר סימנים חיצוניים?

20/02/2002 | 23:24 | מאת: ד"ר גוטליב

ינני חושב שיש לנו מידע טוב לענות על שאלתך. באופן כללי עם טיפול קפדני בגורמי הסכון ובאירוע שלא השאיר סמנים לא תהיה ירידה בתוחלת החיים.

21/02/2002 | 17:52 | מאת: הילה

תודה לך על תשובתך:) הצלחת להרגיע בת מודאגת

14/02/2002 | 01:33 | מאת: נאוה

שלום ד"ר גוטליב! אשמח עם תוכל ליצור איתי קשר דרך ה E-MAIL שלי [email protected] il תודה, נאוה

14/02/2002 | 11:49 | מאת: ד"ר גוטליב

נעשה. מנהל הפורום יוצא לחו"ל לחודש וחצי. במידה ויתאפשר אמשיך לענות משם על השאלות. אחרת, עמכם הסליחה.

12/02/2002 | 14:27 | מאת: יואב

שלום לך, לא מזמן המלצת לי על שימוש בביו פידבק. אני מאוד אשמח אם תוכל לפרט על מכונים באזור השרון ותל אביב שמתמחים בבעיה כמו שלי. תודה מראש

14/02/2002 | 11:45 | מאת: ד"ר גוטליב

מכון 'דינמיקה' רח ויצמן 20 בהרצליה 099575044.בהצלחה.

11/02/2002 | 11:49 | מאת: רון

שלום אבי עבר ארוע מוחי קל יחסית, ללא פגיעה מוטורית אלא רק פגיעה חלקית בזכרון, יכולת קריאה וכתיבה. הוא הופנה לבדיקות דופלר צוארי למעקב נוירולוג וSPEECH THRAPHY. כיצד לנהוג בינתיים? לעודד אותו לנסות לקרוא ולכתוב? ללמד אותו מחדש? להזכיר לו שמות וארועים ששכח? באופן כללי עד כמה לעזור לו, או לתת לדברים לחזור מעצמם?

14/02/2002 | 11:42 | מאת: ד"ר גוטליב

חבל שלא כתבת בן כמה אביך ובאיזו מידה היה פעיל לפני כן אבל בכל מקירה התשובה היא כן כן וכן. לעודד אותו לקרוא ולכתוב, לא להתבייש להשתמש בספרים קלים ומנוקדים של ילדים או עולים חדשים, לא לפחד לתקן אותו ולהזכיר לו ולנסות לחלק את המטלות המסובכות למספר מטלות קטנות. אם הוא מתוסכל לאפשר לו לנוח ולהשתמש בהומור ולהזכיר לו שכבודו כאדם לא נפגע גם אם יש לו כעת בעיות. בהצלחה.

15/02/2002 | 16:59 | מאת: שלמה.ל

הרשה לי להציע לך לומדת מחשב אשר יכולה לעזור לו לארגן דברים חזרה במוח במידה והנך מעוניין צור קשר. E-mail:[email protected]

09/02/2002 | 20:02 | מאת: עדן

ביצעתי דופלר של הקרוטיס לפני כשנה נמצא כי יש הצרות של מעל חמישים % תוך כדי התענינות נאמר לי כי הבדיקה אינה מהימנה שאלתי האם אכן נכון הדבר ומה כן יכל לבדוק בצורה אמינה? אני לאחר נתוח מעקפים בת 46 עם בעית apcr מטופלת ברקטיה מאוד לחוצה מהממצא ממתינה לתשובתך

09/02/2002 | 21:04 | מאת: שלמה.ל

אינני רופא אולם הרשי לי ליעץ לך מניסיוני. עברה שנה כדברייך מהבדיקה הקודמת כדאי מאד מאד להבדק פעם נוספת בדחיפות ובמיוחד עם יש כולסטרול גבוהה. אצל אישתי עלתה החסימה מ-50% ל-70% תוך חודשיים. חסימת העורק יכולה לגרום לארוע מוחי וכדאי שתיבדקי ותימנעי מלהגיע למצב זה. אני מאמין שהרופא יאשש את דברי ויוכל לתת לך פרטים מדוייקים. נ.ב. בדיקת דופלר נותנת אינדיקציה מספיק טובה לדעת מה המצב. במקרה קריטי מתבצע צינטור.

14/02/2002 | 11:38 | מאת: ד"ר גוטליב

בדיקת דופלר היא בעלת מהימנות טובה יחסית לבדיקה לא פולשנית. יש בהחלט מקום לבדיקה חוזרת מקץ שנה לבדיקה האחרונה. בהצלחה.

05/02/2002 | 22:42 | מאת: שיר

שכחתי לציין כי אימי היא תושבת אזור כפר סבא . ותודה!

07/02/2002 | 09:29 | מאת: ד"ר גוטליב

המון פעילויות באזור. אפשר להתעניין בבית לוינשטיין אם היא מרגישה מוגבלת. בבית רבקה בפתח תקווה יש קבוצות התעמלות במכון כושר עם כל הציוד המקובל ותחת השגחה רפואית לאנשים שעברו אירוע גם לפני שנה ויותר בתשלום צנוע בשעות הצוהריים המוקדמות.

05/02/2002 | 22:37 | מאת: שיר

אימי , בת 53 עברה אירוע מוחי לפני כשנה היא עברה את השיקום במסגרות הרגילות וכיום היא מתפקדת היטב למעט קושי קל בדיבור ובעיות בשדה הראייה. בסיום השיקום לא ניתנה לה כל הדרכה לגבי חוגים/ פעילויות אשר אליהן היא תוכל להצטרף. אנו מחפשים חוגים שונים היכולים להתאים לה. אינני מתכוונת לשיקום יום אלא לפעילויות שונות שיכולות למלא לה את היום, למיטב הבנתי האתר עוסק בשאלות רפואיות אך אודה לכם באם תוכלו לפחות להפנות אותי למקום המתאים . 2- סבתי וסבי מצד אימי עברו אף הם אירועים מוחיים , שמעתי שיש היום בדיקה שניתן לבצע בבתי החולים אשר עשוייה לצפות אירוע מוחי, אודה לך באם תוכל להסביר מהי הבדיקה, האם אירוע מוחי הוא תורשתי ואם כן האם ניתן להפחית את הסיכויים לכך (הנני בת 28)

07/02/2002 | 09:27 | מאת: ד"ר גוטליב

אינני חושב שאדם בגילה של אימך שהחלים כפי שאת מתארת זקוק לחוגים מיוחדים ועלין לראות עצמו כשיר לחוגים הכלליים העומדים לרשות האוכלוסייה המבוגרת בכל מתנ"ס ומועדון פנסיונרים של העיריה. אין בדיקה אחת ספציפית לצפות שבץ מוחי אבל בהחלט כדאי לפנות למרפאה נוירולוגית באחד מבתי החולים ולבקש להתקבל אצל המומחה לנושא כלי דם מוחיים מטעמם כדי להבדק. בנוסף להדרכה הכללית אפשר שיעשו בדיקות דם כמו הומוציסטאין ואחרות שעלולות להיות רלוונטיות או לאו לפי המקרה. בהצלחה.

08/02/2002 | 22:11 | מאת: שיר

תודה רבה על תשובתך המהירה!

03/02/2002 | 20:22 | מאת: שרון

שלום אבי בן 68 עבר אירוע מוחי לפני כ 5 חודשים, בעקבותיו הפסיק לתפקד הצד השמאלי של גופו. הוא היה מאושפז 3 חודשים ועכשיו ממשיך בשיקום במסגרת אישפוז יום. מבחינה פיסית יש שיפור איטי - יותר שליטה בשרירי הפנים, הליכות קצרות בעזרת סד ומקל (היד עדיין כמעט לא מתפקדת). אך אני מודאגת יותר מהבחינה המנטלית : לא ניראה שיש פגיעה בזכרון או ביכולת החשיבה וניתן לישאול אותו שאלות ולקבל תשובות לעניין, ובכל זאת ניראה שהוא לגמרי שקוע בעצמו ומרוכז בצרכים שלו בלבד, מאד חשוב לו שיבואו לבקר, ושאמא שלי תהיה איתו כל הזמן, אך כשאנחנו באים הוא כמעט לא מראה התענינות, אלא בוהה בטלויזיה, בארוחות אוכל במהירות וחוזר לכורסא שלו בלי להשתתף כלל בשיחות. גם אימי מאד מתוסכלת מחוסר העניין שלו והלחץ על סיפוק הצרכים שלו. האם המצב שאני מתארת נובע ממצב נפשי קשה בעקבות האירוע או מפגיעה שהיא חלק משאר הפגיעות באירוע? האם אפשר לקוות לשיפור, האם אפשר לגרום לשיפור בדרך כלשהי?

07/02/2002 | 09:23 | מאת: ד"ר גוטליב

ראשית צריך לבדוק אם הוא סובל מהזנחת צד או בעיה אחרת בתפיסה הראייתית שלו המצמצמת את האינטראקציה שלו עם הסובב. שאלי אל המטפלים שלו ואם התשובה חיובית בקשי תרגילים המתאימים לטיפול בבעיות אלו ותרגלו אותם ביחד. ושנית, באופן כללי אסור לצפות מאדם הנפגע במוחו שיחזור לרמה אינטלקטואלית כמקודם בקפיצה אחת. צריך לא להתבייש ולהתחיל בפעולות פשוטות יותר, עתון בשפה קלה, חדשות קצרות במקום סרט ארוך, שיחות פשוטות ולא מעייפות, משחקי שולחן פשוטים ותחביבים אחרים שאולי מזמן נשכחו וכו'. שלישית בקשי מהמטפלים בו שיעריכו את מצבו הנפשי בשאלה של תגובה דיכאונית וישקלו את הצורך בטפול תרופתי. בהצלחה.

07/02/2002 | 11:06 | מאת: שרון

תודה רבה על התשובה

31/01/2002 | 21:02 | מאת: בילי

לד"ר גוטליב שלום רב ברצוני להודות לך על התייחסותך למכתבי. כעת המצב השתנה. סבתי עברה לביה"ח סיעודי " נוף הדר" בחיפה. עדיין המצב לא השתנה מיום שישי. ( היום בו קרה הארוע המוחי השני). היא נמצאת בעולם משלה.לא מתקשרת ולא מגיבה לגירויים מסביב. הדבר היחידי שהיא עושה זה להרים את היד השמאלית ומניחה אותה על ראשה וחוזרת שוב לשינה. המצב הגופני שלה לא מעודד גם כן שכן את האוכל שניתן לה ( הזונדה ) היא לא מעכלת. אך ממצאי בדיקת האקג מראה שהלב בסדר גמור. אני פשוט לא מבינה איך חלה ההתדרדרות הנוראית הזו ואיך לא ניתן לעשות כלום. לא נראה לי שכבר ינסו לאתר את מקור הסרטן. פשוט נראה לי שיתנו לה לגווע במקום הזה כי הרי היא לא מקבלת שום טיפול תרופתי. חשוב לי לשאול עוד דבר אחד בבקשה. האם הארוע המוחי הזה הוא הפיך או בלתי הפיך? האם מדבר כזה ניתן להתאושש ,הכוונה לחזור להכרה ? ( לצאת מהתרמת הזו). מתוך הידוע לך כיצד תבוא לידי ביטוי המוגבליות שלה במידה והיא תתאושש ? האם שמעת על מקרים דומים למקרה הזה ואם כן האם תוכל לשתף אותי באשר לידוע לך תודה ושוב תודה

07/02/2002 | 09:17 | מאת: ד"ר גוטליב

באופן כללי נראה שאת צודקת במסקנותיך הפסימיות. באופן גס אפשר להתייחס לחודש הראשון לאחר השבץ כתקופת מבחן ומה שלאר יתחיל להתאושש בתקופה זו ספק אם יתחיל מאוחר יותר. בהצלחה.

היי קראים לי אביעד ויש לי שאלות לכמה נורולוגים שבאמת ובלי לזלזל ברופאים יודעים את המקצוע ברמה הגבוהה ביותר אז ככה : יש לי אחות בת 24 שליפני 3 חודשים עברה ארוע מוחי שבתחילתו היה לה בחילות ושחרחורות אני כבר נפגשתי בעברים אם חולי C.V.A ( חובש במד"א ) ורציתי לדעת אם דבר כזה הוא דבר שקורה לרוב שבגיל 24 בחורה תעבור ארוע מוחי ועוד אחרי זה היד שלה בתחילה תישתתק ואחרי זה כל חצי הגוף חשבנו לפנות לבית חולים תל השומר שעוסק בתחום ולצערי לא קבלנו תץשובה מהם אני רוצה לומר לכם שאני מאוד מאוכזב מחוסר המקצועיות של הרופאים שבסורוקה שארוע שכזה משחררים את החולה שהוא עדין חולה ועוד במצב של ידרדרות במצב אני פונה אלכם במידה ויש לכם אפשרות להפנות אותי לגורם שיכול לעזור אני יודה לכם מאוד על כל יעוץ או הפניה תודה רבה אביעד

30/01/2002 | 19:42 | מאת: יואב

שמי יואב ואני בן 22. בגיל שנה וחודש עברתי אירוע מוחי היה לי קריש דם בInternal Capsula מה שגרם לLeft Hemiparsis. מאז האירוע עברתי טיפולים רבים כגון פיזיוטרפיה,אימוני כושר וכוח, פלדנקרייז וכו'. מצבי כרגע הוא שאני מסוגל לעשות את כל הפעולות הנדרשות ביד שמאל אך באיטיות מרובה ולא בצורה יפה. שאלתי היא האם ישנם טיפולי ביו פידבק בארץ והאם הם יעזרו לי לשפר את איכות התנועה ביד? תודה מראש יואב

31/01/2002 | 07:56 | מאת: ד"ר גוטליב

ישנם טיפולי ביופידבק בארץ. מאחר ולא כתבת היכן אתה גר איני יכול להמליץ לך על מקום ספציפי אך במרכז הארץ תמצא הן מכונים פרטיים והן בתי חולים שמספקים שירות כזה. נראה לי שאתה מועמד טוב לטיפול כזה. לפני שאתה מתחיל בטיפול פרטי כזה אל תתבייש לברר מה נסיונו המעשי של המטפל במצבים כמו שלך ואם זהו נסיון תיאורטי בלבד חפש מישהו עם נסיון מעשי. בעיקרון, הטיפול צריך להיות אמצעי להשגת תנעתיות מכוונת למטרות ספציפיות רלוונטיות לך ולא מטרה בפני עצמו! בהצלחה.

31/01/2002 | 13:31 | מאת: יואב

תודה על תשובתך. אני גר באזור השרון כך שכל מרפאה באיזור כפר-סבא,רעננה,הרצליה,הוד השרון,נתניה תהיה טובה בשבילי. אני מוכן גם לנסוע לתל אביב אם הטיפול שווה את זה. אשמח אם תוכל להמליץ לי על מקום מסוים כיוון שאיני מוצא מידע באינטרנט על מכונים אלו ואיני מכיר מקרים של טיפול בביו פידבק (מוצלח או לא מוצלח) רק קראתי מידע על הנושא. שוב תודה רבה

28/01/2002 | 15:12 | מאת: בילי

ד"ר שלום ברצוני לשאול את השאלה הבאה: סבתי בת ה-83 מאושפזת כעת בביה"ח כרמל בחיפה לאחר שעברה שני ארועים מוחיים. לפני כחודשיים התפרצה אצלה מחלת הסרטן ( שעדיין לא ידוע מיקומו) , הדבר התאפיין בחוסר תאבון מזה 4 חודשים וכאבים חזקים מאוד באזור הקיבה מתחת לחזה. בבדיקות שנערכו ובהתייעצות עם רופא מומחה נראה היה שיש לה גידול בקיבה. היא עברה בדיקת גסטרו וCT ואולטראסאונד שהראו כי הגידול אינו בקיבה, אך יש כנראה גרורות בגוף ויש לבדוק את הכבד. היא שוחררה הביתה ולאחר כשבועיים במוצאי שבת היא לקתה בארוע מוחי קל בבית . רופא המשפחה הפנה לביה"ח שם נערכו בדיקות ואובחן כי היא קיבלה ארוע מוחי שלא הראה בCT סימני פגיעה מוחיים פרט לקושי בדיבור , הפה מעטמאוד התעקם ותשישות. אך חשוב להדגיש כי בביה"ח הם גילו שהיא סובלת מהתייבשות קריטית בכל הגוף והחלו במתן נוזלים ואנטיביוטיקה לקיבה שם אובחנה דלקת (כיב ). לאחר 3 ימים החלו להראות סימני התאוששות במעט. היא אכלה מעט, תיקשרה - הבינה מה שדיברו אליה אך התקשתה לדבר חזרה.. עד שביום שישי שבוע שעבר בצהריים תוך כדי שינה היא עברה שוב ארוע מוחי קשה שהותיר אותה כעת שרויה בעולם משלה , לא מגיבה לסביבה , משותקת ביד ימין של הגוף ולא ניתן לתקשר איתה בכלל. מצבה כעת מחוברת לזונדה, לחמצן כי נשמעו חרחורים מהצטברות ליחה בגרון ועושה פעולות בלתי רצוניות עם היד השניה. כל זה לעומת המצב לפני בו היא ניסתה לתקשר למרות הקושי בלי השיניים התותבות וכן בגלל התשישות החזקה. כששאלתי את האחיות נאמר לי שכנראה הגרורות פגעו במוח( מה שלא נראה הגיוני שהרי בדיקת CT ימים אחדים לפני הראתה שאין גרורות ואין פגיעה מוחית. עוד חשוב לציין שכעת לאחר הארוע המוחי הקשה השני לא נערכה לה בדיקת CT ולא שום בדיקה אחרת פרט להסתכלות הרופאים. הרופאים יידעו אותי שאין כרגע מה לעשות מבחינה רפואית וזה המצב. בינתיים הגוף מראה סימני קריסה. נאמר לי שיעבירו אותה להוסטל סיעודי כי אין מה לעשות מבחינה רפואית. במילים אחרות תחנה אחרונה לפני המות. ואני שואלת את עצמי ואותך כיצד יכול להיות שלא ניתן לעשות כלום כדי להצילה??... למה לא עוזרים לה ונותנים לה צ,אנס היא אישה חזקה. נכון שהיא עברה 3 תהליכים- 1. הסרטן שמיקומו אינו ידוע והם גם לא יתאמצו לגלות איפה הוא מפאת מצבה.כך נאמר לי. 2. מצב ההתייבשות הקריטית איתה הגיעה לביה"ח ו3. הארועים המוחיים האים יש סיכוי להאמין שייתכן והיא תצא עוד ממצבה ויחול שיפור????או שזו אשליה לעניות דעתי, אינני רופאה וגם לא מתיימרת להיות , אך המצב אליו היא הגיעה נובע בעיקר מההתייבשות הקריטית שללוא היתה קורית היא היייתה חיה עוד מס' חודשים עם הסרטן . רופא אונקולוג .שראה אותה נתן לה משככי כאבים עימם תוכל לחיות זמן מה רק שהארוע המוחי שיבש את כל המצב נכון לעכשיו. אודה באם תענה לי ותייעץ לי מה לעשות בדחיפות כי הכל עניין של ימים ושעות. תודה בילי

31/01/2002 | 07:52 | מאת: ד"ר גוטליב

אינני חושב שאפשר ברצינות לייעץ למקרה כל כך מסובך דרך פורופ כזה אבל אפשר לציין כמה עקרונות כלליים. ראשית, אין ספק שבגיל 83, אחרי שני ארועים מוחיים שפגעו בתפקודי השפה וגרמו לשיתוק ועם מחלה סרטנית מפושטת ברקע מצבה של החולה קשה מאוד וגם אם הוא יתייצב זה יקרה ברמת תפקוד נמוכה ובאכות חיים מוגבלת. שנית, באופן עקרוני מגיע לחולה ברור מקובל לאיתור מקור הממאירות שכולל מספר בדיקות לפי המלצת האונקולוג ושלישית מגיע לחולה תקופת המתנה והסתגלות כדי לבדוק אם קיימת התאוששות ספונטנית או עקב הטיפול בהתיבשות ובדלקת ראות שתקפו אותה במקביל, במידה כזו שניתן לדבר על נסיון שיקום במטרה להשיבה הביתה (כחולה סיעודית). אם בכל מיקרה לא מדובר על כך (חזרה הביתה) כי אין בבית התנאים לטיפול כזה אז כדאי בתום הברור הכללי דווקא להעבירה בהקדם לביה"ח הסיעודי כדי שתוכל לנוח ולהתייצב שם בתנאים שקטים יותר. אני חושב שכל אחד, גם האדם החזק ביותר, כשהוא מגיע למצב סופני שואף להגיע למקום בו יוכל לשכב בתנאים הנוחים ביותר ולהיות עם עצמו ועם הקרובים לו.

28/01/2002 | 14:20 | מאת: אורי

שלום ד"ר !!! אבי לקה לפני למעלה מ 5 שנים באירוע מוחי וכן עבר ניתןח לניקוז נוזלים בשל לחץ בראש עבר תהליך שיקום ולאט לאט החל להתקדם והצליח ללכת ולתפקד בצורה מינמלית אך שמאפשרת לו הסתדר בכוחות עצמו . ( אני מתכוון לאכול לבד ללכת לשירותים לבד לעלות מדרגות לבדו ) לפני שבועיים התלונן על כאבים חזקים מאזור הכתף שבצד הפגוע אשר משפיע לו על כל החלק העליון בבדיקה נירולוגית נאמר לו כי הוא צריך לעשות יותר פעילות מאחר והוא מאבחן "כתף קפואה " לצערי נכנסנו למעין מעגל קסמים שבו לאבי אינו מסוגל כרגע ללכת וכל פעולה קטנה ביותר דורשת ממנו מאמץ רב והוא טוען שהוא חלש מאוד ואינו מסוגל לעשות זאת ברצוני לומר כי עד לפני שבוע וחצי הוא תפקד והלך כמו שצריך . ברצוני לשאול את דעתך על המקרה ? הנירולוג נתו לו כדור שנקרא אלטרול האם יכולה להיות לזה השפעה על התפקוד ? (כרגע אינו צורך את התרופה בשל התופעות לוואי שלוו לה) ?

31/01/2002 | 07:40 | מאת: ד"ר גוטליב

כתף קפואה , כלומר כאבים בכתף המשותקת, יכולה לגרום למצוקה רבה אבל ספק אם ניתו להסביר התדרדרות כללית עקב כך. כדאי לבדוק שהבעיה של עודף נוזלים במוח לא חזרה על עצמה ולשם כך צריך לעיתים לבצע צלום מוח חוזר. אלתרול, תרופה נוגדת דיכאון וכאבים, היא תרופה מצויינת אבל גם במינון הנמוך של 10 מ"ג יכולה אצל כעשרה אחוז מהמטופלים הקשישים לאחר שבץ מוחי לגרום לתופעות לוואי משמעותיות ובינהן ישנוניות חוסר ריכוז וחוסר יציבות, כך שכדאי לבדוק את האפשרות שהתרופה אולי משפיעה לרעה ולנסות להפסיק אותה למספר ימים. לבסוף, קיימת תמיד האפשרות המצערת של שבץ חוזר או של בעיות נפשיות ולשם כך חיונית הבדיקה הנוירולוגית והפסיכוגריאטרית. בעיות אחרות השכיחות בגיל המבוגר צריכות להשלל על ידי בדיקה כללית של רופא המשפחה ובדיקות מעבדה כלליות. בהצלחה.

25/01/2002 | 07:50 | מאת: יהודה

בזמן האחרון ישנם פירסומים על טיפול בלייזר נמוך עוצמה. טוענים שטיפול זה הוא יעיל גם לשיקום אחרי אירוע מוחי. האם ידוע על איזושהי הצלחה שיקומית בעזרת טיפול זה?

31/01/2002 | 07:33 | מאת: ד"ר גוטליב

לא, אינני יודע על שום טיפול לייזר רלוונטי לשיקום מוחי.

21/01/2002 | 23:27 | מאת: דניאלה

שלום ד"ר סבתא נפתרה לפני כמה ימים מה שקרה זה מין מות נשיקה של אישה בריאה בת 76 מתוך שינה אבל: לפני 11 שנה לערך לקתה בשיתוק רגלה ובאירוע מוחין אך ניצלה- השאלה אם אחרי ככ"ך הרבה זמן של תפקוד כמו בת 20 ו אשה בריאה לחלוטין זה יכול להשפיע למוות או שזה כנראה רק דום לב? תודה

26/01/2002 | 19:13 | מאת: ד"ר גוטליב

אין שום קשר בין האירוע לפני אחד עשרה שנה ומותה של הסבתא כעת. שלום.

21/01/2002 | 21:31 | מאת: עופר

שלום אני בן 24 ומטופל בהיפנוזה ביגלל אין אונות שנבעה כניראה כאשר היה לי דלקת בדרכי השתן והיו לי כאבים בדיוק במקום של הגירוי המיני ולפי הרופא שאמר שביגלל שהיו לי כאבים (שנמשכו כמה חודשים) המוח גרם לאי תחושה במקום (שנמשכה 7 שנים). אני מרגיש מתח באותו מקום של האי תחושה. והשאלה היא איזה טיפול לעשות היפנוזה או ביו פידבק או טיפול אחר??

31/01/2002 | 07:32 | מאת: ד"ר גוטליב

מצטער אבל אין לי נסיון בבעיה שלך. נסה פורום פסיכולוגיה.

21/01/2002 | 16:00 | מאת: רינה

שלום לך ד"ר , בני עבר תאונת דרכים וחבלת ראש וצוואר - ונמצא שהיה לו דימום באיזור טמפורלי שמאלי והרחבת החדרים הצדדיים והחדר הרביעי - הוא עבר ניתוח לניקוז החדרים . אז מבחינה של סחרחורות אי שיווי משקל רעשים באוזניים , מספר בעיות של ריכוז הקשבה וזיכרון בעיקר לטווח הקצר כמעט ואין שיפור . מבחינת החולשה , יש לו חולשה שעדיין לא ברור מהו מקורה אומנם לא נמצא בmri צווארי כל ממצא אך האורטופד עדיין חושב שהמקור הוא צווארי נמצא בבדיקתו על ידי אורטופד " ערות רפלקסים , כאב קורן ליד ימין חולשה -5/5 לפי c5-c7 ואי שיווי משקל " הוא עבר פיזוטרפיה הידרוטרפיה ועוד מגוון טיפולים אלטרנטיביים אך החולשה אינה משתפרת והיא בעיקר מתגברת בעת מאמץ ואפילו מאמץ קל יחסית מה לדעתך יש להוסיף ולעשות ?. האם החולשה תעלם בסופו של דבר ?? עברו כבר כמעט שלוש שנים מיום התאונה . מודה לך על תשומת ליבך

26/01/2002 | 19:11 | מאת: ד"ר גוטליב

אני חושש שאזדקק ליותר פרטים כדי לנסות לתת איזושהי תשובה. זאת משום שראשית "חולשה 5\5" היא חולשה מינימלית וזה אינו מתאים כל כך למה שאת מתארת. אז בדקי שוב מה כתוב ובבקשה תארי לי איזה פעולות הוא אינו מסוגל לבצע - למשל להרים קופסה למדף מעל גובה הראש או לכפתר חולצה.. שנית, לא ברור כל כך מדוע האורטופד טוען שמדובר בבעיה צאוורית כשהחולשה היא בצד ההפוך לצד בו היה הדימום המוחי ופרושו שהבעיה המוחית "מספיקה" למעשה כדי להסביר את החולשה. את ההפרעה ברכוז בוודאי אפשר להסביר על סמך הדמום הטמפורלי השמאלי. האם אין גם בעיה בדבור או בהבנת הדבור ? האם היה צורך ברפוי בדבור?

27/01/2002 | 15:41 | מאת: רינה

ד"ר גוטליב רב תודות על תשובתך , ממש צדקת לגבי האבחנה המוחית - האורטופד חשב שיש גם פגיעה צווארית בשל סיבוב הצוואר בעת התאונה ובדו"ח חדר המיון נאמר " רגישות דיפוזית קלה בע"מש צווארי יותר בולטת מצד שמאל " קבלנו את תוצאות MRI צווארי ואין כל ממצא לכן האורטופד גם כן חושב שמדובר "רק" בפגיענה מוחית והפנה אותנו לנוירוכיררוג שאיתו נפגשנו היום . הוא ציין במכתבו לרופא המטפל " בבדיקתו ערות החזרים כללית , החזרים פתלוגיים ביד ימין וחולשה קלה , סימן לרמיט חיובי " והמלצה להמשך פיזוטרפיה . לא הספקתי לשאול אותו לפשר הממצאים הללו - מה פשרם ?? לגבי תפקוד היד - אין לו בעיה לכפתר חולצה או להרים קופסא מעל המדף - אך הרבה פעמים נשמטים חפצים מידיו - בכלל יש לו קושי רב בתנועה - מרגיש חולשה ברגליים וחייב לעצור מידי פעם גם גורר רגליים . אומנם היה שיפור גדול לעמות שלושה ארבעה חודשים ראשונים שאז לא יכל לזוז כלל - תודה לאל גם על כך . " זרמים או תחושת נימול " חזקברגליים וגם יש לו התכווציות לא רוצוניות ברגליים ה בנוסף לכך ישנה בעיה קשה של סחרחרות - נמצא בEng נסטגמוס פוזיציונלי לשני הצדדים וגם בדיקת שיווי המשקל הממוחשבת הראתה חוסר בקבלת אינפורמציה בתחושה הסומטוסנסורית 50% בלבד . וכמעט ללא תגובה ממערכת הויסטיבולרית והראייה . בנוסף לכך יש לו רעשים חזקים באוזניים כאבים וחוסר תחושה בפנים וקושי רב בשינה והבעיות של ריכוז וזיכרון . כל הבעיות הללו למרות שאפשר לומר שנפגע קל , מקשות עליו את החזרה לעבודה סדירה ולתפקוד נורמלי . השבוע אנחנו מתכוננים להיפגש עם רופא ברפואה משלימה לראות אם ניתן לשפר את הרגשתו . מאוד מודים לך על עזרתך רינה

31/10/2002 | 09:57 | מאת: יוסי

20/01/2002 | 17:22 | מאת: הרי

הרדמה של חצי פנים כמו הרדמה אצל רופא שניים, מלווה בדקירות קלות כמו לפני היתעוררות מהרדמה , ועיניים כבדות מעידות על היתרחשות של אירוע המחייבת ביקור אצל הרופא .

20/01/2002 | 19:55 | מאת: ד"ר גוטליב

אני מניח שמדובר בשאלה ולא בקביעת עובדה.. אובכן סמנים כמו אלו שתארת יכולים בקלות לנבוע מבעיות של עמוד שידרה צאוורי ושכיח פי כמה שזו תהיה הסיבה, במיוחד אצל אהשים צעירים (לא ציינת את גילך). אולם כאשר הם מופיעים בתוספת לסימנים או תלונות אחרות הם עלולים להיות, אם כי בשכיחות הרבה יותר נמוכה, גם סימן לשבץ מוחי. אין לך מנוס מלהבדק על ידי רופא המשפחה שיחליט אם יש מקום להפנותך לנוירולוג. בהצלחה.

19/01/2002 | 23:17 | מאת: אורי

אבי בן 82 ולאחר שני ארועים מוחיים. כעת מאחר וחלה בסרטן הוצע לו טיפול בתרופה מגייס. באלון התרופה רשום כי איננה מומלצת לחולים לאחר ארוע....אז מה לעשות?

20/01/2002 | 19:52 | מאת: ד"ר גוטליב

אני דווקא לא מצאתי בספרות שבה עיינתי קונטראינדיקציה כזו אבל אני מניח שמדובר בהשפעה המאיצה התקרשות של ההורמונים המשמשים באונקולוגיה שיכולה לגרום לנטיית יתר של התקרשות גם בכלי הדם המוחיים. במצב כזה אין מנוס משלקול את היחס בין התועלת (שבמקרה זה מוכרת לאונקולוג המטפל באביך) לסכון (שקיים אך אינו ברמה כזו שמוכרחים למנוע ממנו את התרופה ) ולהחליט מה יותר חשוב. בהצלחה.

13/01/2002 | 12:47 | מאת: יניב

שלום אמי אשה בת 65 וכבר אחריי 5 אירועים מוחיים שהיו קלים בדרך כלל הרדמות היד פגיעה בדיבור ... היא סובלת גם מלחץ דם גבוהה ושומנים בדם ודיכאון קשה... בשבוע שעבר עברה אירוע נוסף וכעת מאושפזת באיכילוב באירוע האחרון הפסיקו לתפקד היד והרגל השמאליים כמעט לחלוטין לא איםיד או לעמוד אך יכולה בקושי רב לסגור את כף היד היינו רוצים לשלוח אותה לשיקום שזה דבר שייתכן שהיינו צריכים לעשות כבר מזמן אך לא ידענו על קיומה של אפשרות כזו היום הרופאים לא רוצים לשלוח אותה לשיקום בטענה שאין מצב שזה יעזור אך היינו רוצים בכל זאת לנסות . האם אפשר לדרוש והלכריח לנסות לשקם אותה ? האם ניתן לשקם אותה בעצמנו ( הילדים שלה ) בבית ? האם ניתן לשלוח לשיקום באופן פרטי ? האם רופא אחר שנבוא איליו בצורה פרטית כן ישלח לשיקום ? האם שיקום יכול לעזור בכלל ? מדוכא עד עמקיי נשמתי יניב

16/01/2002 | 12:50 | מאת: ד"ר גוטליב

חוק הבריאות החדש שנכנס לתוקף לפני מספר שנים מקנה לכל מבוטח זכות לקבל נסיון שיקומי עד שלושה חודשים על חשבון הבטוח הרפואי שלו ובתנאי שרופא המומסך לכך יקבע שלמבוטח יש פוטנציאל שיקומי. כלומר צריך חוות דעת ראשונית הקובעת שיש מקום לנסיון שיקומי בכלל ואחר כך לאורך כל מהלך האשפוז השיקומי יש צורך בהסכמה של הצוות המשקם שהפוטנציאל השיקומי עדיין קיים ומממש את עצמו בעזרת האשפוז. בישראל צפויים קרוב לחמשת אלפים אשפוזים כאלו בשנה ואני חושד שבמציאות המספר קטו יותר וזאת משום שלעיתים קרובות יש "ויכוח" לגבי הפוטנציאל השיקומי של החולה, במיוחד אם כבר עבר מספר אירועים קודמים והיה מוגבל בתפקודו לפני השבץ הנוכחי. מאידך, לי נראה שלא מדובר כאן ב"חסד" שעושים עם החולה אלא בזכותו המלאה לקבל את התמורה המלאה לכסף שהשקיע כאשר שילם תמורת הבטוח הרפואי שלו במשך שנים ארוכות ושהמקום המוסמך ביותר לקבוע אם יש או אין פוטנציאל שיקומי כזה הוא במחלקה הגריאטרית-שיקומית העוסקת בכך ומבינה על איזה פוטנציאל מדובר. לעיתים אנו משקיעים חודש שלם של אשפוז כדי להפוך אדם שנותר במצב קשה לכזה שניתן לטפל בו בבית ואין צורך לאשפזו באופן קבוע בבית אבות סיעודי וגם זה, גם אם מצער, נחשב למימוש הפוטנציאל השיקומי. כלומר צריך מיומנות מסוימת כדי לקבוע מטרות שיקומיות ואז לנסות "לנחש" באופן המקצועי ביותר וללא שיקולים זרים אם ניתן או לאו להשיג מטרות אלו על ידי אשפוז שיקומי. יש אגב, גם דרכים אחרות להגיע למטרות אלו כמו שיקום ביתי או במחלקת יום (חצי אשפוז וחצי בבית) ולכל אחת יתרונות וחסרונות. כאשר משפחה נקלעת לוכוח עם "המוסדות" לגבי עתיד יקירה שעבר שבץ, לעיתים קרובות אין לצערי מנוס מלהביא מומחה חיצוני שיתן חוות דעת נוספת אולם כדאי לפני כן לשוחח עם העובדת הסוציאלית ורופא בכיר כדי במחלקה המאשפזת ולבדוק אם הבהרת המצב הו בביתו של המחלים והן מבחינת המערכת אינה מספיקה כדי לפתור את הבעיה. בהצלחה.

16/01/2002 | 16:45 | מאת: יניב

תודה רבה לך מאוד במהלך הזמן שחלף השבוע האחרון היד השמאלית של אימי התחילה לקבל חיים שוב והיא מצליחה להרים אותה ולסגור ולפתוח את כף היד ישבנו איתה הרבה ועשינו לה מסאז' והמון תשומת לב כמו כן לחצנו על הרופאים במיחלקה ובילבנו להם את המח כך שהם מוכנים כעת לשלוח אותה לשיקום מקווה לטוב ושוב תודה יניב

06/01/2002 | 09:28 | מאת: noms

שלום, האם יש עמותה/ארגון שעוזר לנפגעי שבץ מוחי היכן אני יכול להשיחג חומר רציני ומקיף (בעברית) על שבץ מוחי תודה

16/01/2002 | 12:54 | מאת: ד"ר גוטליב

עמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי פועלת בצפון וכעת גם במרכז. גב לילי מאור וגב סנדרה לוי ישמחו לעזור. טלפון 048380377. ספרי: לחיות אחר שבץ מוחי- התמודדות והחלמה בהוצאת פרולוג, ראש העין ניתן להשגה דרך המפיץ (סטמצקי), בהוצאה או בחנות העזר בבית חולים בית רבקה בפתח תקוה. בהצלחה.

ניתוח מעקפים שעבר חולה לפני כארבעה חודשים. מאז הוא סובל מבחילות ואף מהקאות. מטופל בפרוטיאזין למניעת הבחילה. התרופה עוזרת אך התיאבון ירוד מאד. החולה אינו מצליח להתאושש ולחזור לחיים שיגרתיים. נעשתה בדיקת גסטרולסקופיה והתוצאה אינה מראה סיבה לבעיה. כמו כן באולטרא סאונד של הבטן העליונה לא נמצא ממצא. האם תיתכן פגיעה כלשהי בזמן הניתוח? האם יש פתרון? אולי לפנות לטיפול אלטרנטיבי?

16/01/2002 | 12:33 | מאת: ד"ר גוטליב

אינני חושב שמדובר בבעיה נוירולוגית. ממליץ לפנות לפורום גסטרואנטרולוגיה או פנימי עם השאלה.

27/12/2001 | 18:04 | מאת: אייל

נאמר לי כי ישנם מאכלים אשר משפעים על איזון תרופת קומדין (inr,ptt). האם מאכלים אלו מכילים ויטמין K? והאם אוכל לקבל את קבוצות, סוגי המאכלים העיקריים אשר גורמים להפרעה באיזון התרופה. בתודה מראש אייל.

30/12/2001 | 09:58 | מאת: ירדנה

אייל שלום רב!!! כדי לקבל תשובה לשאלתך עליך לפנות לפורום, המטולוגיה שם תקבל הנחיות מה מותר/אסור לאכול לאנשים המטופלים בקומדין. שמחתי לעזור ולו במעט.......... ירדנה.

03/01/2002 | 20:41 | מאת: ד"ר גוטליב

אינני מכיר את המאכלים הנ"ל ולא זכור לי שנתקלתי בהשפעה משמעותית של הדיאטה על אזון הקרישה באמצעות קומדין. לעומת זאת יש חשיבות לשים לב לתרופות מסוימות המעלות או מורידות את השפעת הקומדין. הרשימה אינה קצרה ואזכיר את התרופות היותר שכיחות בתוכה: תרופות המעלות את ההשפעה נוגדת הקרישה של הקומדין (ומסכנות את החולה בדימום) כוללות בין היתר: אלכוהול (לא בדיוק תרופה..), קלופיברט ולובסטטין(ליתר שומנים), אנטיביוטיקות ממשפחת הצפלוספורינים והפלג'יל, פרוזק, סרטרלין ותרופות מקבוצת מעכבי הMAO (לדיכאון), צימטידין (לאולקוס), אלתרוקסין (לתת פעילות בלוטת התריס), טמוקסיפן (לסרטן). תרופות המעכבות את פעולת הקומדיןכוללות בין היתר : חומרים סותרי חומצה לכיב כמו מאלוקס ודומיהם, סטרואידים, הלידול, מיזולין לומינל וטגרטול (לאפילפסיה), הגלולה למניעת הריון, דפירל (לדיכאון)וויטמין C. כשמתחילים לקחת תרופות אלו אצל חולה המטופל בקומדין כדאי מאוד לבדוק את רמת הINR בתדירות גבוהה מהרגיל ולוודא שהחולה לא יצא מאיזון.

22/12/2001 | 18:28 | מאת: הבן של מרדכי

לאבא שלי (שכתב פה ביום שישי על הארוע מוחי..) התפתח דלקת פרקים בפסח שנה שעבר..(לפני 9 חודשים). הוא בן 48 ובקיץ לא כל כך כואב לו, אבל בחורף הוא לא יכול לקום מהמיטה והוא כל היום בחדר עם כאבי תופת. בשבת האחרונה (היום - 22/12) הוא ממש התפתל מכאבים עד כדי כך שהתחיל לבכות ממש כאב לי הלב (אבא שלי בן אדם חזק..והפעם הוא ממש נשבר) הוא אומלל כי הוא יודע שאין תרופה למחלה וזה מה שמייאש אותו אני בתור הבן שלו רוצה לדעת אם יש פתרון למחלה להקל עליו מעט אני מבקש תשובה ארוכה ככל שאפשר שיהיה לי מה לענות לו.. קצת נתונים: בן 49 קיבל ארוע מוחי לפני שנתיים וחצי. דלקת פרקים שהתפתחה שנה שעברה אם אפשר תשובה לעניין, מהירה וטובה שיהיה לי איך לעודד את רוחו.. אודה מאוד.. בן מודאג מאוד מאוד..

25/12/2001 | 01:47 | מאת: איתן

האם ניסה תרופה בשם רמיקייד ?

26/12/2001 | 18:25 | מאת: ד"ר גוטליב

למעשה מדובר בבעיה ראומטולוגית וכדאי שתפנה את שאלתך לפורום המתאים כדי לקבל תשובה הכי טובה. מנסיוני כאבי פרקים שכיחים אצל חולי שבץ שנותרו מוגבלים בתנועתם ובפעילותם, לפחות חמישית מהם יתלוננו על כך בשלב זה או אחר. כמובן שצריך לפנות לרופא המשפחה או לרופא ראומטולוג כדי לקבל טיפול תרופתי נגד כאבים (מסוג אקמול או מוסקול) ונגד דלקת מפרקים ( תרופות אנטידלקטיות לא סטרואידליות ), ולכך אפשר להוסיף טיפולים פיזיקלים כמו חימום מקומי (בחנויות ציוד רפואי אפשר למצוא "ספוגי חימום" שלאחר חימום במיקרוגל יכולים לחמם את האזור הכואב לשעה ויותר, אולם כדאי לבדוק אם הרופא שאין מניעה מטיפול כזה) אבל לא פחות חשוב מכל אלו הוא להדגיש את החשיבות של ההפעלה הגופנית, פסיוית או אקטיבית, גם כשנדמה שאין לך כוח או יכולת לכך. על ידי הגדלה הדרגתית של טווח התנועה ורמת הפעילות מיום ליום ניתן לעיתים קרובות לשפר את המצב ולהגיע הן לתנועתיות טובה יותר והן להפחית את הכאב. נא תפנה לפורום ראומטולוגיה. בהצלחה.

20/12/2001 | 21:27 | מאת: אידה

אבי עבר אירוע מוחי לפני כחצי שנה וכיום עבר אירוע נוסף הוא חולה לב, סכרת, לחץ-דם, שומנים בדם, וטרשת עורקים. היום אחרי האירוע השני מציעים לו לעבור ניתוח של העורק הראשי לכיוון הראש וזאת מאחר ויש לו סתימות של תשעים אחוז עשו לו בדיקת דופלו ואם.אר.יי . אני מבקשת עזרה מי שיכול להסביר לי על הניתוח והאם בכלל כדאי לנתח אותו או לתת לו לחיות בצורה שהוא חי היום כאשר הוא מתפקד בחצי גוף ומתעזר עם הליכון נקודות. והוא בהכרה מלאה האם אין סיכון גדול מדיי עבורו בניתוח אבקש תשובה דחופה.

26/12/2001 | 18:04 | מאת: ד"ר גוטליב

אין תשובה פשוטה לשאלתך. מצד אחד קיימת עדות סטיסטית לכך שהסכון שלו לעבור אירועים נוספים הוא גדול יותר כאשר לא מנתחים אותו ומבחינה זו הנתוח של הצרות בעורק התרדמה אכן נחוץ מאוד (בהנחה שמדובר על נתוח בעורק הנמצא בצד ההפוך לצד המשותק). מצד שני אדם שעבר כבר שבץ מוחי בעבר ושמצבו התפקודי כבר מוגבל, כפי שמשתמע מתאורו של אביך, יתקשה לעבור את הנתוח יותר מאדם שלא עבר שבץ לפני כן ושמגיע לנתוח בכושר טוב. באנשים כאלו, שהגיעו לנתוח במצב "טוב" הסכון לשבץ ירד מ20% תחת טיפול שמרני ל2% תחת הטיפול הכירורגי. מצד שני הנתוח עצמו יכול לגרום לשבץ בפחות מ2% ולתמותה של פחות מאחוז (מדובר על בתי חולים גדולים המרבים לבצע נתוחים כאלו). בסופו של דבר ההחלטה חייבת להלקח על בסיס אמונותיו ורצונותיו של המטופל ולאחר שיחה מעמיקה עם רופאיו. בהצלחה.

18/12/2001 | 10:49 | מאת: מרדכי

קיבלתי ארוע מוחי ב- 99 בצד שמאל כיום אני פועל עצמאי להוציא צליעה קטנה בצד שמאל ומוגבל בהפעלת כף יד שמאל. מאז יש לי תופעות של סחרחורות בכל פעם שאני עושה פעילות שמלווה במאמץ כגון : הליכה, ביצוע קניות בסופר כמו כן מלווה בעייפות יתר האם יש פיתרון : א. לפתרון הסחרחורות ב. לעייפות ייתר

19/12/2001 | 19:18 | מאת: ד"ר גוטליב

חבל שלא ציינת בן כמה אתה ואני מניח גם שבנוסף לשבץ המוחי אתה סובל מעוד בעיות רפואיות כפי שבדרך כלל קורה. הסבות לעייפות וסחרחורות רבות מאוד וצריך לבדוק בראש ובראשונה דווקא את המחלות האחרות כמו לחץ דם או בעיות לב, בעיות עמוד שידרה צאוורי ותופעות לוואי תרופתיות לפני שחושדים בשבץ. כמובן שהמאמץ הכרוך בהליכה לא לגמרי סימטרית כתוצאה משאריות הנזק שנגרם עקב השבץ יכול להסביר עייפות ושכאשר הסחרחורת מלווה בתופעות נוספות כגון ראייה כפולה, קושי בדבור או בבליעה כן צריך לחשוד בבעיה של כלי דם מוחיים אולם זהו כאמור המקרה הנדיר. אני מציע שתפנה לרופא המשפחה שלך ותבקש לעבור בדיקות כלליות. בהצלחה.

18/12/2001 | 08:42 | מאת: ענת

לפני כשבוע וחצי קרובה שלי לקתה בארוע מוחי והיתה כשבוע ללא הכרה היום ברוך השם היא התעוררה ונמצאת בשיקום (קיבלה את זה בצד שמאל) אולם - היא בזיכרון שלה אבל כל הזמן מזכירה אנשים שמתו לפני הרבה זמן וכמעט את כולם מה זה אומר?

19/12/2001 | 19:13 | מאת: ד"ר גוטליב

ההתאוששות למצב הכרה רגיל לאחר שבץ מוחי יכולה להיות הדרגתית מאוד. בשלבי המעבר מהקומה לשיחה רגילה אפשר לעבור שלבים שונים של "בלבול" מסיבות שונות. בינהן הזנחת צד (ראה תשובות קודמות), הפרעות רכוז וזכרון. כמו כן שכיח שכתוצאה מהלחץ הנפשי הרב שבו המחלים נמצא הוא יחווה חוויות טראומטיות קודמות שקרו לו בחייו. זו מאין תסמונת פוסט טראומטית של חוויות קשות שעולות וצפות במקביל לחוויה הקשה של השבץ. בכל מיקרה אין צורך להבהל מה"שטיות" שהמחלים לדבר אלא לתקן אותו בעדינות אך בתוקף לגבי טעותו (אולם לפעמים אין טעם גם להתווכח יותר מדי) ו"להחזיר" אותו לכאן ועכשיו.

31/10/2002 | 10:06 | מאת: יוסי

14/12/2001 | 22:05 | מאת: דוד

לד"ר גוטליב שלום רב, בתאריך 15/11/01 שאלה בחורה בשם רויטל את ד"ר נחשון רנד (מפורום בעיות גב ועמוד השדרה) את השאלה הזאת - האם בדיקת EMG מתבצעת עם מחטים חד פעמיות ? תשובתו של הרופא הייתה - בודאי. בקיצור, אני ביצעתי את הבדיקה במכון רפואי בחיפה, ולפני הבדיקה שאלתי את הרופא הנוירולוג שביצע את הבדיקה אם הוא משתמש במחט חד פעמית, תשובתו של הרופא היתה שהמחט אינה חד-פעמית אבל עוברת סטריליזציה בבית חולים רמב"ם, ואח"כ משתמשים בה לשימוש חוזר, וזאת משום שמחיר כל מחט הוא 25 דולר ליחידה (אגב - המחט הסטרילית חוזרת באריזה סגורה מבי"ח רמב"ם) ולכן תשובתו של ד"ר רנד שאמר שבודאי שמשתמשים במחט חד -פעמית - פשוט אינה נכונה לחלוטין (איני מבין על סמך מה הוא עונה בלי לבדוק קודם ?). כעת השאלה שמאוד מטרידה אותי היא - מה הסיכויים להעברת מחלות זיהומיות כמו איידס וצהבת בי - כתוצאה משימוש במחט שאינה חד פעמית שעברה סטריליזציה ? והאם גם אצל רופאי השיניים משתמשים במחטים שאינן חד - פעמיות שעברו סטריליזציה ? אם כך הוא הדבר - אז זה פשוט מפחיד ללכת לרופא שיניים. בכבוד רב ובברכה, דוד

19/12/2001 | 19:06 | מאת: ד"ר גוטליב

אכן לא כל מכון ומוסד יכולים להרשות לעצמם להשתמש במחטים חד פעמיות. מאחר והדקירה בבדיקת אלקטרומיוגרפיה אינה לתוך כלי דם אין סכנה להדבקות בנגיפים הנמצאים בדם. נדיר מאוד שבדקירה של השריר המחט תזדהם בדם. כמובן שבמחטים הרב שימושיות מבצעים תהליך סטריליזציה ליתר ביטחון. נדמה לי שזהו המצב במרבית המכונים בעולם אולם אינני מומחה לתחום זה. אצל רופאי שיניים, לפי ברור שעשיתי, המחטים הן תמיד חד פעמיות ואין מקום לחשש. טיפול מוצלח!