פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

אבי עבר אירוע מוחי לפני כחצי שנה וכיום עבר אירוע נוסף הוא חולה לב, סכרת, לחץ-דם, שומנים בדם, וטרשת עורקים. היום אחרי האירוע השני מציעים לו לעבור ניתוח של העורק הראשי לכיוון הראש וזאת מאחר ויש לו סתימות של תשעים אחוז עשו לו בדיקת דופלו ואם.אר.יי . אני מבקשת עזרה מי שיכול להסביר לי על הניתוח והאם בכלל כדאי לנתח אותו או לתת לו לחיות בצורה שהוא חי היום כאשר הוא מתפקד בחצי גוף ומתעזר עם הליכון נקודות. והוא בהכרה מלאה האם אין סיכון גדול מדיי עבורו בניתוח אבקש תשובה דחופה.

אין תשובה פשוטה לשאלתך. מצד אחד קיימת עדות סטיסטית לכך שהסכון שלו לעבור אירועים נוספים הוא גדול יותר כאשר לא מנתחים אותו ומבחינה זו הנתוח של הצרות בעורק התרדמה אכן נחוץ מאוד (בהנחה שמדובר על נתוח בעורק הנמצא בצד ההפוך לצד המשותק). מצד שני אדם שעבר כבר שבץ מוחי בעבר ושמצבו התפקודי כבר מוגבל, כפי שמשתמע מתאורו של אביך, יתקשה לעבור את הנתוח יותר מאדם שלא עבר שבץ לפני כן ושמגיע לנתוח בכושר טוב. באנשים כאלו, שהגיעו לנתוח במצב "טוב" הסכון לשבץ ירד מ20% תחת טיפול שמרני ל2% תחת הטיפול הכירורגי. מצד שני הנתוח עצמו יכול לגרום לשבץ בפחות מ2% ולתמותה של פחות מאחוז (מדובר על בתי חולים גדולים המרבים לבצע נתוחים כאלו). בסופו של דבר ההחלטה חייבת להלקח על בסיס אמונותיו ורצונותיו של המטופל ולאחר שיחה מעמיקה עם רופאיו. בהצלחה.

קיבלתי ארוע מוחי ב- 99 בצד שמאל כיום אני פועל עצמאי להוציא צליעה קטנה בצד שמאל ומוגבל בהפעלת כף יד שמאל. מאז יש לי תופעות של סחרחורות בכל פעם שאני עושה פעילות שמלווה במאמץ כגון : הליכה, ביצוע קניות בסופר כמו כן מלווה בעייפות יתר האם יש פיתרון : א. לפתרון הסחרחורות ב. לעייפות ייתר

חבל שלא ציינת בן כמה אתה ואני מניח גם שבנוסף לשבץ המוחי אתה סובל מעוד בעיות רפואיות כפי שבדרך כלל קורה. הסבות לעייפות וסחרחורות רבות מאוד וצריך לבדוק בראש ובראשונה דווקא את המחלות האחרות כמו לחץ דם או בעיות לב, בעיות עמוד שידרה צאוורי ותופעות לוואי תרופתיות לפני שחושדים בשבץ. כמובן שהמאמץ הכרוך בהליכה לא לגמרי סימטרית כתוצאה משאריות הנזק שנגרם עקב השבץ יכול להסביר עייפות ושכאשר הסחרחורת מלווה בתופעות נוספות כגון ראייה כפולה, קושי בדבור או בבליעה כן צריך לחשוד בבעיה של כלי דם מוחיים אולם זהו כאמור המקרה הנדיר. אני מציע שתפנה לרופא המשפחה שלך ותבקש לעבור בדיקות כלליות. בהצלחה.

לפני כשבוע וחצי קרובה שלי לקתה בארוע מוחי והיתה כשבוע ללא הכרה היום ברוך השם היא התעוררה ונמצאת בשיקום (קיבלה את זה בצד שמאל) אולם - היא בזיכרון שלה אבל כל הזמן מזכירה אנשים שמתו לפני הרבה זמן וכמעט את כולם מה זה אומר?

ההתאוששות למצב הכרה רגיל לאחר שבץ מוחי יכולה להיות הדרגתית מאוד. בשלבי המעבר מהקומה לשיחה רגילה אפשר לעבור שלבים שונים של "בלבול" מסיבות שונות. בינהן הזנחת צד (ראה תשובות קודמות), הפרעות רכוז וזכרון. כמו כן שכיח שכתוצאה מהלחץ הנפשי הרב שבו המחלים נמצא הוא יחווה חוויות טראומטיות קודמות שקרו לו בחייו. זו מאין תסמונת פוסט טראומטית של חוויות קשות שעולות וצפות במקביל לחוויה הקשה של השבץ. בכל מיקרה אין צורך להבהל מה"שטיות" שהמחלים לדבר אלא לתקן אותו בעדינות אך בתוקף לגבי טעותו (אולם לפעמים אין טעם גם להתווכח יותר מדי) ו"להחזיר" אותו לכאן ועכשיו.

לד"ר גוטליב שלום רב, בתאריך 15/11/01 שאלה בחורה בשם רויטל את ד"ר נחשון רנד (מפורום בעיות גב ועמוד השדרה) את השאלה הזאת - האם בדיקת EMG מתבצעת עם מחטים חד פעמיות ? תשובתו של הרופא הייתה - בודאי. בקיצור, אני ביצעתי את הבדיקה במכון רפואי בחיפה, ולפני הבדיקה שאלתי את הרופא הנוירולוג שביצע את הבדיקה אם הוא משתמש במחט חד פעמית, תשובתו של הרופא היתה שהמחט אינה חד-פעמית אבל עוברת סטריליזציה בבית חולים רמב"ם, ואח"כ משתמשים בה לשימוש חוזר, וזאת משום שמחיר כל מחט הוא 25 דולר ליחידה (אגב - המחט הסטרילית חוזרת באריזה סגורה מבי"ח רמב"ם) ולכן תשובתו של ד"ר רנד שאמר שבודאי שמשתמשים במחט חד -פעמית - פשוט אינה נכונה לחלוטין (איני מבין על סמך מה הוא עונה בלי לבדוק קודם ?). כעת השאלה שמאוד מטרידה אותי היא - מה הסיכויים להעברת מחלות זיהומיות כמו איידס וצהבת בי - כתוצאה משימוש במחט שאינה חד פעמית שעברה סטריליזציה ? והאם גם אצל רופאי השיניים משתמשים במחטים שאינן חד - פעמיות שעברו סטריליזציה ? אם כך הוא הדבר - אז זה פשוט מפחיד ללכת לרופא שיניים. בכבוד רב ובברכה, דוד

אכן לא כל מכון ומוסד יכולים להרשות לעצמם להשתמש במחטים חד פעמיות. מאחר והדקירה בבדיקת אלקטרומיוגרפיה אינה לתוך כלי דם אין סכנה להדבקות בנגיפים הנמצאים בדם. נדיר מאוד שבדקירה של השריר המחט תזדהם בדם. כמובן שבמחטים הרב שימושיות מבצעים תהליך סטריליזציה ליתר ביטחון. נדמה לי שזהו המצב במרבית המכונים בעולם אולם אינני מומחה לתחום זה. אצל רופאי שיניים, לפי ברור שעשיתי, המחטים הן תמיד חד פעמיות ואין מקום לחשש. טיפול מוצלח!

יצאה לשוק לומדת המחשב HEARSAY לשיפור כושר ההבעה המילולית לאחר אירוע מוחי, פגיעות ראש למינהן, וכן לליקויי דיבור. פרטים ב- טל' 039523153

אף שאיני מכיר את התוכנה הספציפית אני ממליץ בחום על כל אמצעי ממוחשב לטיפול בהפרעות דבור ונראה לי שזהו הצעד הנכון לכל חולה אפזי שבאמת רוצה לעזור לעצמו.

הנני כקלינאית תקשורת -אכן מכירה את התוכנה וממליצה עליה - רק בתמיכה לטיפול בתקשורת על ידי קלינאי/ת תקשורת העובד/ת באופן אישי ומכירה היטב את המטופל/ת. התוכנה מהווה כלי עזר לקלינאית ולתרגול בבית על פי הנחיית הקלינאית. בתוכנה יש צורך במספר תיקונים ולכן יתכן ומס' מטופלים לא יוכלו להנות ממנה בגלל הכתב הקטן והצבעוני על רקע לעיתים כהה מידי, או בגלל מילים שלא בשימוש היום-יומי בתרגול "יוצא דופן" וכד'. יישר כוח לעורכי התוכנה והייתי מאד שמחה לראות תוכנה זו עם התיקונים והשינויים הנחוצים.

בכתבת עיתון הארץ מהיום, המיליניום השלישי, בארצנו הנאורה והמתתפתחת. ועדת סל הבריאות הפסיקה לתמלל את ישיבותיה מריח לא טוב.

????

שלום., האם ישנו מומחה לארוע מוחי ולסיבות הלא קונבנציונאליות באשר לארוע מוחי בגיל צעיר (stroke un the yang)? תודה.,

בכל אחד מבתי החולים הגדולים - איכילוב, תל השומר ובילנסון-השרון - אפשר היום למצוא נוירולוג שהתמחותו הספציפית היא במחלות כלי דם של המוח.

תודה

1. האם מוות נגרם כתוצאה מאי אספקת חמצן למח בלבד ? או גם סיבות אחרות ? ומה קורה למשל בחנק ? 2. בארוע מוות מהיר - ככריתת ראש באבחה אחת חדה - האם המח ממשיך לעבוד לאחר כריתתו ? ואם כן - לכמה זמן בממוצע ? ולכמה זמן מקסימלי ?

1. כן 2. לא

השאלה השנייה שלך מטורפת בעקבות מה צצה בראשך שאלה כזו? אל תיקח את הביקורת שלי באופן אישיד"ר גוטליב כתב/ה: > > 1. כן > 2. לא

שלום יש לי אמא שעברה אירוע מוחי לפני שנתיים כיום היא מרותקת לבית עם יד משותקת וחצי גוף לטענתה אין לה טעם כאשר היא אוכלת משהו וזה יכול להיות כל דבר האם זה נכון? האם זה בכדי לזכות בתשומת לב? והאם זה נכון מה עושי ם בנדון? לוקחת במקביל גם כדורים פורקור וקומודין. מחכים לתשובה מהירה אנחנו כבר מיואשים.

בעיה לא קלה לפתרון ויש יותר מגורם אחד אפשרי. לבדוק אם יש בעיה בחוש הריח או באף ואם יש לנסות להקל עליה. לבדוק, שוב בעזרת רופא א.א.ג אץ חוש הטעם אולם כשזה נפגע כתוצאה מהשבץ קשה לתקן זאת. לעומת זאת אם יש בעיה של יובש בפא אפשר להקל בעזרת רוק מלאכותי וזה ישפר את חוסר התיאבון. לבדוק בדיקות מעבדה כלליות כדי לשלול מצבים כמו פגיעה בכבד אחרים הגורמים לחוסר תאבון ולשקול גם תוספת כדור אנטידכאוני מעורר תאבון כמו אלטרולט בלילה. את התרופות הספציפיות שהזכרת אין להאשים בתופעה אולם להזהר מתרופות אחרות כמו פלג'יל שכן יכולים לגרום או להחמיר. ובעיקר - לנסות את כל המאכלים שהיא אהבה, כולל כאלו שטעמם מתוק או חריף במיוחד כדי להפעיל את חוש הטעם. בהצלחה

מנסיוני כקלינאית תקשורת העוסקת בהפרעות אכילה ובליעה לאחר אירועים מוחיים מגיל הילדות ועד זקנה מופלגת, הבחנתי בבעיית "חוסר טעם כאשר אוכלים" שנבעה מהפרעות בבליעה ותפקוד מוגבל באברי הפה עקב האירוע. מכאן, שטיפול באכילה ובבליעה יכול לשפר בהרבה את תקפוד האכילה בצורה רצויה ומועילה ללא סיכונים בריאותיים. מטופלים רבים אינם יודעים איך להבין ולהתמודד בבעייתם החדשה והיא "איך אוכלים בכיף" ולכן ראיתי צורך בכתיבת ספר בעברית בנושא זה -היכול לעזור מעט להבנת בעייתם, יחד עם ההערכה והטיפול בבליעה שצריכים לעבור. שם הספר: האכלה, אכילה ובליעה בטוחה ורצוייה, מהדורה שנייה (תשס"ב 2001) -הוצאת זמיר. ניתן לרכוש את הספר דרכי בלבד.

שאלה לי אליך אמא שלי עברה גם כן אירוע מוחי וכעת משותקת בחצי גוף שמאלי כנראה כמו אמא שלך השאלה שלי היא האם ניסתם לשקם אותה במוסד מיוחד ? האם זה עזר ? זה האירוע הראשון ? אתה גם בדיכאון כמוני ?

ליניב שלום, אני קלינאית תקשורת ומפניותך אלי ולפורום בדחוףףףףף - הבנתי שאין לה הפרעות בתקשורת או בעיות באכילה, לכן תקוותי שד"ר גוטליב יוכל לעזור לך יותר מניסיונו העשיר בשיקום לאחר אירוע מוחי.

אשתי קיבלה אירוע מוחי לפני חודשיים. היא לוקחת הורמונים לנשים שעברו את גיל המעבר. האם היא יכולה להמשיך לקחת את ההורמונים?

מותר , חוץ ממקרים של עישון (אסור בעצמו!) או של פרפור פרוזדורים (לשקול הפסקה) ובתנאי שהגניקולוג מוצא כמובן צורך בהם מבחינתו. ההשעורת שהועלו בעבר לגבי אפקט מגן של האסטרוגנים על המוח בעת שבץ לא נתמכות בינתיים על ידי המחקר הנוכחי.

לד"ר גוטליב שלום (הבדיקה של ה - ENG קשורה בנוירולוגיה) - אני מבקש מראש את סליחתך שאני פונה אליך לפורום שלא קשור ל - ENG , אך אני עושה זאת מתוך אילוץ - כי ד"ר רון דבי, וד"ר וינקר, "התחמקו" מתשובה, ומנסיון העבר תמיד עזרת לי. ביצעתי בדיקת מערכת שיווי משקל (ENG) במרכז הרפואי בני - ציון בחיפה (בי"ח רוטשילד), ופשוט לא יאומן - קיבלתי תשובה בדואר (של דף אחד בלבד) וכולה רק באנגלית מסובכת עם מונחים לא מובנים מעולם הרפואה. האם זה נראה לך תקין שהתשובה באנגלית או שעליי לדרוש מהם תשובה ברורה בעברית ? (אנחנו חיים במדינת ישראל שבה השפה הרישמית היא עברית ולא אנגלית). אודה לך מאוד אם תוכל לפרש לי את ממצאי הבדיקה (זה דוח קצר) - there is left beating spontaneous ny of 5'/sec; not significant. no gaze ny. there is positional direction changing ny of 7'/sec in four positions. optokinetic test is asymmetric, LT>RT. caloric test reveals unilateral left hyperexcitabillity of labyrinth all the other tests are normal. Conclusion : hyperexcitabillity of LT labyrinth , there are elements of central vestibular lesion בכבוד רב ובתודה מראש, (ושוב סליחה) דוד

הנה גם אני מתכוון "להתחמק מהתשובה" משום שפענוח בדיקה זו דורש מיומנות ומומחיות שהן מעבר לתחום שלי ולא הייתי רוצה לבלבל אותך במקום לעזור לך. אני ממליץ שאפ הדבר מאוד חשוב לך ואינך יכול לקבל הסבר מהרופא המטפל בבני ציון (דבר שאני מאוד מטיל בו ספק בהכירי את הרופאים שם ואין לי ספק שכן תוכל לקבל מהם הסבר שיניח את דעתך ) אז תפנה לרופא אחר שעוסק בבדיקות אלו, כלומר שתחום התמחותו הוא הפרעות וסטיבולריות. בהצלחה.

אמי עברה ארוע מוחי לפני חודשיים עם פגיעה בצד ימין ובדיבור. ההליכה והדיבור חזרו במקצת והיד משותקת לגמרי. כיום היא עוברת טיפולים בשיקום שלשה ימים בשבוע. שאלתי, האם כדאי להוסיף טיפולי פיזיוטרפיה וכדומה באופן פרטי? האם זה יעיל? האם זה: מקדם את השיקום, לא מוסיף ולא מפריע, או שטיפול נוסף עלול להפריע לטיפול הקיים? אם יש תועלת בטיפול נוסף, האם להתמקד בטיפול ספציפי(דוקא ביד, או דוקא ברגל)? שאלה נוספת בנוגע לטיפול פסיכיאטרי האם הוא מומלץ בכל מקרה? ובאיזה מקרים הוא הכרחי?

התשובה לשאלה של התועלת בתגבור כמות הפיסיותרפיה אינה פשוטה. באופן עקרוני יש עדויות מחקריות מוגבלות לכך ש"יותר טיפול=יותר החלמה" אולם הבעיה היא שבמערכת הנוכחית כמות הטיפול לעיתים קטנה מדי , מתחת לרצוי, ואז בודאי שיש תועלת בתוספת טיפול פיסיותרפי, אפילו פרטי. אם כן אז כדאי להתרכז במטרות שימושיות ככל האפשר ולא לאבד אנרגיה על תרגילים כלליים. לבקש מהטרפיסטית לעבוד על המעבר מכיסא לכיסא אם אינה הולכת או על ההליכה בבית ולעבוד על אחיזה של חפצים ושימוש ביד למטרות יום יומיות. פשרה מוצלחת מאוד בין ההסתפקות בטיפול המקובל ו"קנייה" של טיפול נוסף באופן פרטי היא "ללמוד" מהטרפיסיטים מספר תרגילים פשוטים ולתרגל אותם בשעות אחרי הצוהריים וכמו כן אין נזק בנסיון לבצע פעולות פשוטות אבל תכליתיות עם היד הפגועה. בכל מיקרה צריך להתייעץ עם הטרפיסטיות כדי לקבל הכוונה לרמת התרגול הרצוייה אבל לא לשכוח שמותר ואפשר , לאחר קבלת הדרכה כזו, גם לעבוד באופן עצמאי. בהצלחה.

מאד שמחתי לקרא את דברי ד"ר גוטליב -בנושא הצורך בהרבה פזיתרפיה ובהבניית תרגילי יסוד בסיסיים כדי שהמטופל יצא נשכר ממעט הטיפול "המגיע לו" לצערינו על פי קופות החולים והחוק הבריאותי. אך על פי נסיוני המטופל צריך גם אותה הזדמנות ואף יותר מבחינת תפקודו התקשורתי.

שלום ד"ר, בעבר רשמתי לך על סבתי שעברה אירוע מוחי וביקשתי להיוועץ בקשר לניתוח שיחליף את מכונת ההנשמה. הניתוח נעשה לפני כחודש וחצי, וכעת היא נושמת ללא מכונת הנשמה והיא גם פותחת עיניים לגמרי. כבר שלושה וחצי חודשים שהיא מאושפזת בבהח. היא הייתה במצב של קומה ועכשיו כתוב שהיא מעורפלת: מה זה אומר, ומה השינוי במצבה אומר? תודה רבה

בהעדר פרטים מדויקים אפשר רק לשער שמצבה של החולה לא השתפר באופן משמעותי שכן היא עדיין במצב הכרה מעורפל וממילא אינה מתנועעת באופן רצוני. אפשר להניח שאם היא יצאה מצב הקומה וההנשמה המלאכותית שהייתה בה למצב הנוכחי , היא נמצאית כעת במצב שהוא אחד מהשניים. או שזהו מצב וגטטיבי שבו היא פוקחת וסוגרת עיניים לפי קצב פחות או יותר נורמלי של ערנות ושינה אולם אינה "חושבת" או "חשה" כמקובל שכן תוכן ההכרה שלה נפגע באופן בלתי הפיך או שהיא מתעוררת באופן איטי ממצב הקומה למצב של "חצי קומה" שבו ניתן לעורר אותה, לשוחח איתה באופן נורמלי במשך מספר מילים או משפטים ואחר כך, כשהיא ללא גירוי יחצוני, היא חוזרת ושוקעת ל"שינה". במקרה השני יש אפשרות לנוסות לעורר אותה באמצעות גירויים פשוטים ומובנים מאליהם כמו קריאתת שמה, שיחות קצרות, השמעתץ מוזיקה דרך אוזניות או בעצם הישיבה בכיסא גלגלים והוצאתה לטייל מחוץ לאזור המחלקה. בהצלחה.

האם יש אפשרות לדעת באיזה מבין שני המצבים היא נמצאת?

שלום אמי עברה אירוע מוחי לפניי 5 שנים ומאז עוד מספר אירועים קטנים יותר שהשפיעו על תיפקודה. היא נכנסה לדיכאון עמוק ומטופלת בהמון תרופות הבעיה היא שמרוב תרופות כבר לא יודעים מה מתאים לה ומה לא. כל כמה זמן ( שבוע שבועיים ) מחליפים לה את הכדורים והטיפות והמצב הולך ומחמיר היא כבר לא יודעת מה היא מדברת סובלת מהזיות ופחדים היא כל הזמן צועקת ללא כל סיבה נראית לעין וטוענת שהיא לא צועקת כלל . היא בת 68 ועברה גם כריתת רחם עקב סרטן היא חיה בבית עם אבי בן 65 שסובל מסכרת והצעקות משגעות גם אותו הוא הפנה אותה לבדיקה פסיכיאטרית שהמליצה על אישפוז באברבנל אך דורשת אישור של כל הילדים ( 7 ילדים ) אנו לא יודעים מה לעשות ומפחדים שהיא לא תצא מאישפוז כזה או שתהפוך להיות אפאטית לחלוטין מה שקורה כל פעם שמחליפים לה את הכדורים בדרך כלל הם גם מחלישים אותה מאוד . אנו במצוקה ומתלבטים מאוד אם אשפוז כזה יכול לעזור ? אם יהיה כח לרופאים ואחיות לשמוע את הצעקות ? או שפשוט יסממו אותה בזריקות וכדורים כדיי להשתיק אותה ? אנו באמת רוצים להאמין שתקבל טיפול טוב ושימצאו תרופה מתאימה באמת ! מה עושים ??? יניב

אכן מדובר בבעיה קשה. אני יוצא מתוך הנחה, אף על פי שזה לא מצויין בפנייתך, שאמך סובלת מירידה קוגניטיבית - קשיים בזכרון וברכוז - כתוצאה מאירועים מוחיים חוזרים ושלכך יש תרומה משמעותית למצבה הנוכחי. כעת היא סובלת מבעיה התנהגותית קשה הנובעת כנראה משילוב של "בלבול" על רקע הירידה הקוגניטבית הכרונית + חרדה על רקע הקושי שלה להבין מה קורה מסביבה + דיכאון וצריך גם לבדוק שלתרופות המרובות אין תופעות לוואי המחמירות את הבעיה במקום להקל עליה. מאחר ולא הצלחתם להסתדר בבית מוצע לכם אישםוז במחלקה פסיכוגריאטרית במרכז לבריאות הנפש וזו אפשרות שלא תמיד עומדת לרשות כל חולה במצב זה! מצד שני אפשר להבין את חששכם משום שהיציאה מהבית רק תגביר את חרדתה ונכון גם להניח שהיא תקבל תרופות חזקות להרגעה שכן זו בעצם מטרת האשפוז. הייתי מציע "פשרה" שאני בטוח שגם רופאיה באברבנל יסכימו איתה והיא להגביל מראש את משך האשפוז שלה לשבוע עד שבועיים והסביר לה חזור והסבר שלא מדובר בהוצאתה מהבית אלא באשפוז קצר לברור ואיזון. אין גם טעם לצפות שהבעיה "תפתר" לגמרי בעקבות אשפוז כזה (או בכלל במסגרת אשפוז) אבל הוא יכול בהחלט לתרום בגלל הבדיקות השונות שתעשנה בו וההסתכלות על ידי אנשי מקצוע. בתום שבוע-10 ימי אשפוז, גם אם מצבה לא השתנה באופו משמעותי הייתי מציע להחזירה הביתה להמשך מעקב של פסיכוגריאטרי בבית. כל זה כמובן בהנחה שאין לכם עניין בינתיים בטיפול קבוע מחוץ לבית. בהצלחה.

שלום רב, רקע: אבא שלי (59) עבר התקף לב שני לפני שבועיים וחצי, ולאחר טיפול בטרומבוליזה נוצר לו (לאחר יומיים) דימום פרונטלי בחלק השמאלי של המוח. הדימום התאפיין בירידה קוגנטיבית, בלבול, איבוד חלקי של זכרון וכושר ריכוז. פיזית, קושי בשיווי משקל וסטיות ימינה בעת הליכה. הטיפול בטרומבוליזה הופסק, ובדיקת CT לאחר שבוע הראתה ספיגה חלקית של הדימום ובנוסף נצפתה בצקת מוחית סביב הדימום. בסוף-שבוע האחרון שוחרר אבי מבית-חולים, עם המלצות לפנות למרכז שיקום זכרון בקהילה. לאחר שלושה ימים בבית, אבי נלקח ביום א' לבית חולים שנית, לאחר הזעה קרה פתאומית ולאחר מכן הקאות חוזרות (7 פעמים בבית+בבית חולים במשך יממה). לאחר CT, נצפה גידול בבצקת וסטייה של קו האמצע; לא היה שינוי בדימום. הטיפול הנוכחי הוא בעזרת סטראודים (dexamethasone). מצבו של אבי: כאב ראש וחולשה, רוב הזמן ישן, כמעט ולא אוכל ולא שותה. שאלות: אבי אושפז במחלקה פנימית רגילה כל הזמן עד השחרור בפעם הראשונה ומאושפז באותה מחלקה כרגע (למעט ימים ראשונים לאחר M.I. בהם שהה בט.נ. לב). השאלה היא, האם יש צורך להעביר את אבי למחלקה נוירולוגית בבי"ח אחר (אין מחלקה כזו בבי"ח הנוכחי) והאם הטיפול במחלקה נוירולוגית ידע להסתדר עם בעיות הלב כראוי ? האם הטיפול הנוכחי (dexa) בבצקת מספיק ? (עד השחרור אבי לא טופל בבעיות מוח בכלל למעט הפסקת הטיפול הראשוני בטרומבוליזה) אודה מאוד על עזרתך. בכבוד רב, סטס.

באופן כללי ביותר רצוי תמיד שחולה שהסתבך עם שט"ד מוחי ונאלץ לחזור לבי"ח לאחר שלא הסתדר בבית , יחזור הפעם למחלקה נוירולוגית, אולם בהתחשב ביכולת הטיפולית המוגבלת למצב זה לא נראה לי שהגעתו למחלקה פנימית בחזרה היא בלתי סבירה ובמיוחד עם קיים שירות יעוץ נוירולוגי שעוקב אחריו. הטיפול בדקסמטזון הוא אכן הטיפול הסביר ביותר במצבו ונראה לי שיש סכוי טוב להמשך שיפור. הייתי ממליץ לכם לבקש חוות דעת של רופא גריאטר או שיקום או נוירולוג לגבי הצורך להפנות אותו כעת להמשך אשפוז בבית חולים שיקומי ולא חזרה הביתה כשמצבו ייתייצב. בהצלחה.

שלום רב, אבי בן 73 לאחר 2 אירועים מוחיים קטנים ו2 התקפי לב קטנים אף הם. כמו כן הוא גם חולה סוכרת שנים רבות אם כי מטופל רק בכדורים, ללא צורך בזריקות. מבחינת הסוכרת הוא די מאוזן. מאז עבר האירועים המוחיים הוא נתקף סחרחורות לעיתים קרובות, מאבד שיווי משקל ונופל. כבר פעמיים הוא נפל ונחבל בכל הגוף פעם בצורה קשה אך ללא שברים ובפעם האחרונה פתח את ראשו ונזקק לתפרים. שאלתי: מה מקור הסחרחורת? כיצד ניתן להפחיתה והאם ניתן להתגונן ממנה אוליי ע"י מיגון אקטיבי של אזור המגורים ע"י שטיח, כריות וכדומה. החשש שלי הוא מנפילה נוספת שעלולה להיות גורלית. בתודה, ירון

דאגתך מוצדקת! "סחרחורת" במצב כזה יכולה לנבוע מבעיות של אבר שווי המשקל באזן התיכונה (נדיר יחסית) ואז כדאי שרופא א.א.ג יבדוק גם את האזן ואפשר לנסות תרופות מדכאות סחרחורת כמו אגיסרק או סטונרון. הסחרחורת יכולה להגרם על ידי בעיות בזרימת הדם המוחית ואז היא מלווה בתלונות נוספות כמו קושי בדבור, ראייה או בליעה וצריך לפנות מייד לנוירולוג כדי לשלול אפשרות כזו. הסחרחורת יכולה לנבוע מבעיות של עמוד שידרה צאוורי ואז היא מלווה בכאבי עורף וכתפיים והנוירולוג יכול להתרשם מכך ולבסוף ה"סחרחורת" יכולה לנבוע מחוסר איזון של לחץ דם בין מצבו בשכיבה וישיבה למצבו בעמידה, מצב הנקרא "אורטוסטטיזם" וקשור לעיתים למתן תרופות מסוימות או לאי שתייה מספקת ובאופן טיפוסי הוא מתאפיין בהופעת הסחרחורת כאשר המתלונן עובר מישיבה לעמידה (ורצוי על כן לעשות את זה באיטיות). נא פנה לנוירולוג ורופא א.א.ג לברור.. לגבי אמצעי מיגון מנפילות: שטיחים אינם תמיד פתרון יעיל שכן כאשר ההליכה אינה טובה הם גורמים דווקא לקושי בהליכה ומגבירים את הסכנה ליפול (אם כי ללא ספק אם כבר נופלים אז עדיך על שטיח ולא על הרצפה..). יש "מגיני ירכיים" שעלותם כ200 ש"ח והם נמכרים בחנויות לציוד אורטופדי ודומיהן שדווח עליהן שהצליחו לצמצם בעזרתם את הסכנה מנפילות באופן משמעותי. אצל קשיש שנפל מספר פעמים - כדאי לנסות.

לד"ר גוטליב שלום, בתשובה שענית לאחרונה לאחד השואלים בפורום הזה, התייחסת למרפאות לבעיות תנועה הפועלות במסגרת מחלקות נוירולוגיות בבתי החולים הכלליים. שאלתי היא - האם לפי הידוע לך הם מטפלים שם גם בקושי במוטוריקה עדינה כגון כתיבה שאינו קשור באירוע מוחי כלשהו ? אני נמצא בבירור נוירולוגי ממושך עקב קושי בכתיבה שהחל באופן פתאומי בגיל 40 בקירוב, עברתי את כל הבדיקות שאתה רק יכול לעלות בדעתך לרבות בדיקות דם ויראליות וקרישת דם, ועדיין לנוירולוג שלי אין כיוון ספציפי. אגב - גם לנוירולוג בפורום הזה (ד"ר רון דבי) אין תשובה, הוא ענה לי שהבעיה לא שיגרתית ולא יכול להתייחס בלי לראות צילומי CT ו - MRI והוסיף שגם אז לא בטוח שימצא פתרון. בכבוד רב ובברכה, דוד

גם לי לא ברור באופן מיידי על מה מדובר, אבל אני שואל את עצמי, מאחר ואתה מתאר קושי הקיים רק בשעת כתיבה, אם לא מדובר בהתכווצות דיסטונית בלתי רצונית של כף היד (WRITTERS CRAMP )? במקרה כזה בהחלט כדאי להתייעץ עם מרפאת תנועה באחד מבתי החולים הגדולים. בהצלחה.

שלום לך ד"ר גוטליב , עברתי תאונה לפני כשלוש שנים עם דימום מוחי לא גדול באיזור טמפורלי שמאלי הרחבה קלה של חדרי המוח הצדדיים , הרחבת בינונית של התת עבישיים בעיקר באיזורים פריטאליים והגומה האחורית , וגם פגיעה בגזע המוח הרחבה קלה של ציסטרנות ופיסורות והרחבה קלה של החדר הרביעי ( לפי בדיקת m.r.i עברתי שני סדרות של פיזוטרפיה לשיפור שיווי המשקל וחיזוק השרירים ביד וברגל ימין ותודה לאל ישנו שיפור מהותי לעומת המצב בשנה הראשונה . למרות זאת עברתי בדיקה יסודית של נוירוכירורג שלא המליץ על ניתוח אך המליץ על המשך מעקב . אך מצא בבדיקתו ממצאים חדשים שנוירולוגים שבדקו אותי לא מצאו . ( יש הבדל בינהם ?? ) הוא מצא עירות החזרים כללית , בסיבוב הצוואר סימן לרמליט חיובי , והחזרים פתלוגיים ביד ימין . מה המשמעות של הממצאים הללו לגבי אפשריות השיקום שלי , במיוחד לגבי הקושי בתנועה הרגשת כבדות ואי שיווי משקל וחולשות ברגליים ובידיים והכאב . עוד משהו , אני מרגיש הרבה יותר טוב כאשר אני נמצא בטבע או בחופשה וכאשר אני חוזר לעיר ולחיים הרגילים הרבה יותר קשה לי - מדוע בעצם ?? תודה על הסבלנות . יוסי

מצטער אבל באופן המתואר על ידך, ואף על פי שהנך עושה זאת בפרוט רב, לא ניתן לשפוט את משמעות הממצאים אצל הנוירוכירורג והייתי ממליץ לך לחזור לנוירולוג ולהבדק על ידו כשהתשובה של הנוירוכירורג בידך. לגבי הרגשתך בחופש לעומת הרגשתך בעיר.. האם זה לא כך אצל כולנו?..

שלום ד"ר ! חמי אדם בשנות ה-70 סובל מתופעה של אירועי מוח קלים מדי שלושה חודשים (ע"פי הבחנת רופא) הדבר גורם לו לתשישות רבה, קשיים בדיבור וקשיים בתנועה. האם התופעה מוכרת ברפואה? האם אלה סימנים לאירוע מוחי קשה שעומד להגיע? האם יש דרך לטיפולית למנוע את התופעה? עד כה לא הוצע שם טיפול ע" רופא המישפחה.

אירוע מוחי פורץ אמנם ברגע אחד אבל קורה כתוצאה ממחלות רקע רלוונטיות - גורמי סיכון - שקיימות במשך שנים רבות. בינהן: סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים, הפרעות קצב בלב ומחלות לב בכלל, עשון ועוד. כאשר אירועים מוחיים מתרחשים זה אחר זה, כמו שהנך מתאר, צריך לעבור ברור רציני של גורמי הסכון ולעשות כל מאמץ כדי לצמצם את השפעתם ככל הניתן. אם בעיה של יתר לחץ דם אז צריך לדאוג שמחלה תהיה מטופלת ומאוזנת היטב עם תרופות, אם יש מחלות לב צריך לפעמים לבצע בדיקות נוספות כמו אקוקרדיוגרפיה בלב כדי לוודא שאין שם מקור לקרישים שיגיעו למוח וכו, וכו. באחריות רופא המשפחה והיועצעם הפנימיים והנויורלוג שלו לדאוג לכך. בהצלחה.

כמי שעבר אירוע מוחי קל לפני 3 שבועות ונפגע כושר התנועה בצד שמאל(ואני שמאלי...) אני עובר שיקום והצלחתי ללהגיע לתפקוד מלא ברגל ובדיבור (הפרעות תנועה בצד שמאל של הפנים) וגם ביד- כתף ומרפק יש התקדמות ,יש לי בעיה בהפעלת שורש כף היד ובאצבעות היד. הייתי מבקש לדעת עוד על הנושא ועל טיפולים מתאימים. בתודה מראש מיכאל.

אישתי עברה ארוע לפני 5 שנים ומטופלת נפלא אצל אילן בז'רנו טל' 052-327906 ממליץ לנסות במידה והינך מהמרכז הרבה בריאות והצלחה

תודה רבה אני מעוניין בהפנייה לחומר - אתרים או ספרות על הנושא. מיכאל.

ד"ר גוטליב שלומות ! ראשית איני יכול מלהימנע מלציין לשבח את הפורום שאתה מנהל ולמרות מניעתך מפרסום את ספרך המצויין בעניין שיקום לאחר אירוע מוחי (שני מקורות אלו עזרו לי ולמשפחתי רבות) וכעת שאלתי היא: אבי בן 62 עבר לפני כ- חודשיים וחצי אירוע מוחי קשה מאוד, הפגיעה הייתה באונה השמאלית פלג גופו הימני משותק לחלוטין, יכולת הדיבור נפגעה כמעט לחלוטין (כעת הוא חוזר על חלק מהמילים שאומרים לו) ויכולת ההבנה שלו נפגעה אבל לא ברור לנו יכולת ההבנה במלואה עקב חוסר התקשורת עמו. רציתי לדעת מזה חודש הוא סובל מהתכווצויות נוראיות וכאבים חזקים מאוד בצידו המשותק שמעתי על תרופה שנקראת botox שמקלה לתקופה מה על כאבים אלו. אודה לך מאוד אם תוכל להסביר, מהי התרופה, התנאים לקבלתה ואופן השפעתה לעניין זה. תודה מראש נדב

תודה. הבוטוקס הוא למעשה רעלן המשמש לשיתוק חלקי וזמני של עצבים המפעילים את השרירים. כאשר השרירים מכווצים כתוצאה מנזק נוירולוגי (ספסטים) וכואבים, וגם בנסיבות אחרות שלא נתייחס אליהם כעת אפשר לנסות להקל על כך בעזרת הזרקות בוטוקס. לצערי הטיפול למטרה זו עדיין לא תמיד מכוסה בסל התרופות אך בכל מיקרה הוא ניתן במספר מרפאות לבעיות תנועה במסגרת מחלקות נוירולוגיות בבתי החולים הכלליים ושם צריך להתעניין. לפני שמתאמצים להגיע למרפאה ספציפית כזו כדאי להבדק על ידי נוירולוג כללי כדי להבין את מקור הכאבים המתוארים על ידך. יש לכך אבחנה מבדלת הכוללת גם תופעה של כאב בעיקר בגפה העליונה המשותקת ותופעה אחרת של כאב במחצית הגוף המשותק ולכל אחת מאלו הטיפול הספציפי להן. כמו כן שכיח מאוד לסבול מ"סתם" כאבי שרירים ומפרקים בגפיים המשותקות שהטיפול בהן כולל בנוסף להפעלה השיקומית גם תרופות נוגדות כאבים ומוגדות דלקת לא סטרואידליות שונות. בהצלחה.

דר גוטליב , תודה רבה. אם באפשרותך הייתי שמח להרחיב את השאלה באותו נושא ואודה לך על תשובתך: על פי חוות הדעת של הפיזיוטרפיסטים שמטפלים באבי, צד ימין בגופו (המשותק) הוא "פלגי" ישנו ריפיון שרירים כמעט מוחלט ונוצרה תת פריקה בכתף ימין, כמו כן, כאשר אבי מפהק היד המשותקת מתעוות ומתכווצת וכף ידו נסגרת לאגרוף שכמעט לא ניתן לפתיחה אלא באמצעות שימוש בכוח רב (פעולה זו גורמת לו לכאבים רבים) לאחר התיאור הלא קצר (עימך הסליחה) השאלות שריצתי לשאול הן : א. האם זו כתוצאה מטונוסים חשמליים. ב. האם יש דרך למנוע או לטשטש את הכאב לדוגמא בוטקס. ג. האם אתה ממליץ על שימוש בסד "נס". סליחה על השאלות הרבות, אשמח לתשובתך. נדב

איך מאבחנים דלקת קרום המוח ומה הטיפוך במידה והיא ויראלית או חידקית

אנה פנה לפורום הנוירולוגי הכללי. תודה.

שלחתי אליך מייל בתיבת הדאר האלקטרוני שלך , אני מניח שלא קיבלת אותו וכתוצאה מכך ענית לי הסבר את עצמך. נתקלתי בתופעה זו בפורום אחר. לידיעתך יש לך תיבת דאר אשר כתובתה מופיעה כאשר לוחצים על שמך המופיע בכחול כאשר הינך עונה לשאלות. אודה לך עם תיכנס לתיבה ,תראה את המייל שלי ותענה לי , חשובה לי דעתך תודה מראש שלמה

???

שלום רב! אימי נפגעה מאירוע מוחי לפני כ- 9 שנים . מאז היא סובלת משיתוק מלא ביד ימין. מרפיון של שרירי הקרסול או צניחה ברגל ימין וכתוצאה מכך הולכת עם סד, ופגיעה בתקשורת : דיבור, קריאה, כתיבה.דברים בסיסיים היא מצליחה לומר, היא יודעת מה היא רוצה אבל המוח לא משדר החוצה. רגע אחד היא מסוגלת לומר מילה נכונה ולאחר מכן לשכוח ולא להצליח. האם יש טיפול מומלץ לחיזוק הרגל, לשיקום היד שהתקשתה מאוד ושריריה כאילו התקצרו, וכמובן ריפוי בדיבור . כמו כן מה הסבירות שאירוע יחזור והאם יש מיקרים שלא חוזר כלל.?? תודה יוסי

הסכוי לאירוע חוזר אחרי 9 שנים קיים בערך באותו סכון כמו אצל כל אדם אחר באוכלוסייה (אחד-שניים לאלף מבוגרים). הספרות המקצועית מדווחת על הצלחות בנסיון לשפר תפקוד יד או דבור לאחר שעברו שנים מהאירוע וזה בניגוד לתורה הבסיסית האומרת שמרבית ההחלמה מתרחש במהלך שלושה - שישה החודשים הראשונים לאחר האירוע. הנסיונות האלו להמשיך לשפר את התפקוד גם לאחר שנים לא הפכו לחלק מהשיגרה הטיפולית כי אין אף מערכת בריאות שיכולה להרשות אותם לעצמה אולם באופן פרטי אני הרבה יותר זהיר היום כשאני נשאל "האם יש סכוי להשתפר אחרי שעברו .. שנים". אין לי נסיון אישי עם שיקום כזה אולם אני חושד שבכל מיקרה מדובר בהשגים צנועים שתועלתם היא בעיקר פסיכולוגית, אבל גם לזה משמעות רבה.

היכן מומלץ לטפל באופן פרטי! אילו פעולות ניתן לבצע (פרט לקומדין ובדיקות דם במעקב) ,כגון CT ראש וכו בכדי למנוע ולהיות עם האצבע על הדופק?? שוב תודה יוסי

אני מכיר את מצבך מקרוב ( אישתי עברה ארוע דומה לפני 5 שנים) וכפי שכתב לך ד"ר גוטליב למרות שאינו מכיר מקרוב יש שיפור לאורך השנים ואפילו גדול באם יש משפחה תומכת וטיפולים ממוקידים ונכונים. במידה ותרצה פרטים הטלפון שלי 053-547046 יש מקום לעידוד ודע לך כל טיפה התקדמות תשפר את מצב רוחה של אימך כמו ים ולעיתים גם למעט תיסכול , אם כבר התקדם אז למה לא יותר מהר וזה דבר אופיני לנו כבני אדם. לקלקל לוקח שניה לתקן שנים של עבודה קשה מאחל לכם הרבה בריאות והצלחה

סבתי הייתה במלון בים המלח, ובלילה היא עברה אירוע מוחי. לא ידוע לאחר כמה זמן מצאו אותה אבל היא הגיעה לבית החולים בבוקר (מה שבטוח זה שעברו בין שעה לשעתיים). חודשיים וחצי היא בבית החולים ללא הכרה ועם חום גבוה, הרופאים אמרו לערוך ניתוח בכדי שתוכל לנשום בכוחות עצמה ובכך יוציאו את הצינורות של הנשימה. אתמול לאחר חודשיים וחצי היא פתחה עינים. היא לא עקבה עם העיינים אלא רק פתחה למשך 20 דקות לאחר חודשיים. היא נמצאת במצב "קומה" מה זה המצב הזה ומה ההבדל בינו לבין צמח? האם הניתוח הזה כדאי ויכול לעזור ? אני מקוה שזה המקום לשאלות הללו. תודה רבה לך, ויום טוב.

מצטער על מצב סבתך. אם היא פתחה עיניים ולאור הזמן הממושך שעבר קרוב לודאי שהמצב בו היא נמצאית הוא מצב וגטטיוי ולא מצב קומה. המשמעות המעשית היא היכולת להמשיך לשרוד במצב כזה לאורך זמן גם אם אכול החיים מוטלת בספק. החלפת ההנשמה מהנשמה דרך הפא להנשמה או מתן חמצן ישירות לקנה הנשימה באמצעות טרכאוסטומיה היא הכרח במצב כזה ואין כאן ממש מקום להתלבטות. אני מניח גם אם כי קשה להתחייב על כך שהמטופל מעדיף , "בין שתי הרעות", את השיטה השנייה, כלומר השימוש בטרכאוסטומיה. כל זה מתוך הנחה שבוצע נסיון גמילה רציני מהנשמה דרך צנורית העוברת דרך הפא או הנחיר (טובוס) ולא הצליח.

תודה רבה לך!

שלום ד"ר, אמרת שמקרה של ניתוח החולה "מעדיף" את המצב של הניתוח שבו הוא לא יצטרך צינורות בתוך גופו. השאלה שלי היא האם לפי דעתך החולה חש את מה שקורה סביבו?

האם כתוצאה ממכה בראש העצם בראש יכולה להתעקם?

בדרך כלל לא.

באיזה מקרה זה יכול להיות?

האם הציוד להפעלת השרירים בעזרת גירוי חשלמלי אכן בעל ערך עבור משתקמי c.v.a האם ניתן להשיג אפקט דומה בעזרת אמצעים אחרים. היכן ניתן להשיג את הציוד הטוב ביותר לעניין זה בארץ האם יש ציוד כזה להשאלה מעמותת למינהן? בתודה ג'קי

מנסיוני אני יכול לומר שהמכשיר אינו לשיקום , המכשיר יעיל כנגד קיצורי גידים כתוצאה ממתיחת היד אפילו שהדבר נעשה מלאכותית. שיקום היד הינו תהליך טיפולי ארוך ומיגע ולצערי היד לא תחזור להיות כשהיתה אולם כל תנועה ותזוזה קטנה משפרת בהרבה את המוטיבציה של החולה. מטפל מעולה בנושא הינו מר אילן בזרנו טלפון 052-327906 וזאת אני אומר מאחר והוא מטפל באישתי מזה 4 שנים הרבה בריאות שלמה לדרמן

אינני יודע מי הוא מר שלמה לדרמן שהשיב לשאלה ולבטח איני מתנגד אלא מעודד השתתפות בעלי עיניין אחרים בפורום הזה אולם הפעם אני מבקש מאוד שכאשר מישהו מביע דעה כפי שהוא הביע שהוא גם יציג עצמו מבחינת כישוריו לענות על השאלה הנידונה... לגופו של עניין - גירוי חשמלי , בעיקר לכף היד המשותקת, הוא צורת טיפול מקובלת וותיקה שתועלתה תועדה היטב בספרות המקצועית. אולם חשוב לציין שמדובר בתוספת בלבד ולא במרכיב העיקרי של הטיפול, שהוא, כפי שהתבטא בצדק המשיב הראשון , תהליך איטי ומייגע של התעמלות עדינה ליד, בעיקר תרגילים המכוונים למטרה קונקרטית כמו לאחוז בספל או בכף או מטלות כמו לגזור נייר במספריים וכדומה. חזרה לעיניין הגירוי החשמלי - המנגנון שבו הוא מועיל מורכב מכניתן יהיה לפרט אותו כאן אולם בקיצור רב יש בגירוי הן הפעלה ישירה של השרירים המונעת את התנוונותם והן הפעלה של אזורי המוח האחרים על "התחושה השרירית" מאותם השרירים שיש בה , לפחות תיאורטית, כדי לעודד את "התעוררותם" וחזרתם לפעילות. הגירוי נעשה על ידי מכשירים קטנים וזולים יחסית לרכישה אולם יש צורך בהדרכה מתאימה, מפי פיזיוטרפיסט המתמצא בעצמו בהפעלתם, כדי להפעיל אותם בכוחות עצמך. את המכשירים ניתן לקנות בחנויות ציוד רפואי למינהן. כמו בכל דבר גם בציוד כזה יש את הציוד הזול ויש את ה"מרצדס", כלומר את הציוד היקר והטוב יותתר (בעיקר עקב נוחות השימוש בו) ובעיניין זה ישנה חברה ישראלית (המפרסמת עצמה ברדיו היטב גם ללא המלצתי..)שהיא ללא ספק אחת מהמובילות בעולם בייצור ציוד זה. בהצלחה.

שלום רב, אינני בטוחה שפניתי לפורום המתאים אך אשמח לקבל הכוונה נוספת... אבי בן 51 ולפני 4 חודשים בזמן אימון בחדר כושר קיבל פירפור חדרים שהוביל לדום לב. הוא עבר החייאה מסיבית וארוכה וכתוצאה מכך מוחו נפגע עקב אנוקסיה. הפגיעה הקשה ביותר היא הפגיעה בזכרון לטווח הקצר - אין קליטה ושליפה של דברים שקורים בהווה, רוב הזמן הוא אינו מתמצא בזמן ובמקום ונדרשת עבורו השגחה צמודה. הוא לא נפגע כלל מבחינה פיזית ועבר לפני כחודש וחצי השתלה של דפיברילטור. מיותר לציין שחיינו השתנו מקצה לקצה עקב ההשגחה הצמודה לה הוא נדרש.... כעת הוא נמצא 3 פעמים בשבוע לערך בביח לוינשטיין בשיקום יום ומטופל תרופתית בכדורי שינה והרגעה למינהם עקב מצבי לחץ/התפרצויות התוקפות אותו לעיתים קרובות מאוד. אנו מחפשים רופא מומחה בפסיכיאטריה ונוירולוגיה היכול ליעץ לנו ולתת לנו הככונה נוספת כמו טיפול אחר/ כדורים חדשים/ מסגרות טיפוליות נוספות על מנת לנסות ולשפר את מצבו הנפשי ובכלל היינו שמחים לקבל ייעוץ נוסף לגבי מצבו מפני שהחיים שלו ושלנו הפכו בלתי נסבלים ואנו עומדים חסרי אונים לנוכח המצב הקיים... תודה רבה רותם

רותם, גם אתם צריכים תמיכה. הנה כתובת פורום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=6 עדי

תודה לעדי על ההפנייה לפורום התמיכה. מאחר ולא גיבשתי כללים ברורים לגבי פרום זה בעיניין "פרסום" אנשי מקצוע ספציפים ובינתים אני משתדל להמנע מכך תשובתי תהיה כללית: בעיות התנהגותיות מהסוג שמתואר מטופלות על ידי פסיכוגריאטרים ואותם ניתן למצוא בדפי זהב או במחלקות הפסיכיאטריות בכל בית חולים גדול (כללי או פסיכיאטרי, שלוותה או גהה למשל). חלק מהגריאטרים ורופאי השיקום מתמצאים היטב בעצמם במתן תרופות הרגעה כאלו. באופן כללי האיזון הנפשי של פגוע מוחי הוא קשה. הבעיה אינה בתרופות שכן אלו קיימות ובמינון מתאים אפשר להרגיע כל אחד אלא באי יכולתנו להרגיע רק את אותן התנהגויות המזיקות. הסכנה היא "להרוג זבוב עם פטיש 5 קילו", כלומר להצליח לבטל את ההתנהגות המזיקה אך לגרום בו זמנית לירידה כללית בעירנות ובצלילות הפוגעת באכות חייו של פגוע המוח. מציאת המינון התרופתי האופטימלי דורשת על כן טיטרציה עדינה וסבלנית. כמו כן צריך לזכור שאצל פגוע המוח יש בעיה של "ברקסים" רגשיים (בדומה לתינוק הפורץ בבכי ללא סיבה נראית לעין) וגם גירוי קטן ו"זניח" כמו אי נוחות בישיבה או צמא או הבנה לא נכונה של שינוי כלשהו יכולים לגרום לתגובה חסרת פרופורציה ("תגובה קטסטרופלית"). חשוב על כן לשים לב היטב לנסיבות שבהן מתרחשת התנהגות כזו לנסות לצמצם למינימום את הגורמים הסביבתיים הפוטנציאלים לפני ותוך כדי שפונים לשימוש בתרופות הרגעה. בהצלחה.

שלום רותם! חג- שמח! אחות שלחברתי עברה לפני כ 3 חודשים מקרה מאד דומה למה שקרה לאביך. המצב של המשפחה ושל האחות של חברתי מאד מזכיר את מה שאת כותבת. היינו מעוניינים לדעת על מצב אביך כיום (חלפה כבר חצי שנה מאז פירסמת את מכתבך) ולקבל ממך אינפורמציה נוספת שיכולה לעזור. אנא ממך, אם תוכלי ליצור איתנו קשר בדואר האלקטרוני או לחלופין במספר סלולרי: 058 - 497656. מודים לך מראש המשפחה.

הי רותם או טל, אבי עבר מקרה דומה לפני 3 שבועות, כרגע הוא חסר הכרה. ואנחנו מקווים שהוא יתעורר. אם תוכלו לספר לי יותר פרטים על המקרה שעברתם, דרך המייל או דרך הפורום, זה יעזור לנו מאד מאד תודה רויטל

האם מי שעבר ארוע מוחי ויש לו בעיות קרישה סובל מנשירת שיער ובעיות פרקים ?

לא.

האם טיפולי הפיזיותרפיה והריפוי בעיסוק שניתנים בבית החולים במחלקת השיקום מספיקים כדי לגרום לחולה לחזור לתפקודו, או שיש חשיבות לתרגול בנוסף לכך? האם העובדה שאין שיפור משמעותי תוך כמה שבועות מרמזת על סיכויי החלמה נמוכים יותר? תודה מראש

לאדי שלום אני מפנה אותך לשאלתו של ניצן ((שלוש שאלות לפניך באותו נושא) ובה תשובתו של ד"ר גוטליב ובמקביל תשובתי שלי. אני מקווה שתשאב עידוד מתשובות אלו הרבה בריאות שלמה

לד"ר גוטליב שלום בתאריך 29/6 שלחתי אליך מייל מאחר ולא קיבלתי תגובה ולאור העדרותך מהפורום תהיתי עם קיבלת את המייל או שבחרת להתרשם וזהו המדובר בלומדת HEARSAY אודה לתגובתך שלמה

נא הסבר עצמך !

אני שולח לך את המייל פעם נוספת אנא בדוק בתיבת הדאר שלך לפי הכתובת הנמצאת באתר זה תודה מראש

אחי עבר אירוע מוחי בגיל 22 ולא נמצאה סיבה. הוא משותק בפלג גוף ימין. המליצו לו על פעילות ספורט שיקומית לאחר שחרורו משיקום. היינו בספיבאק, אך המקום כלל אינו מתאים. האם תוכל להמליץ על מסגרת המתאימה לנכים במרכז הארץ? האם אתה מכיר רופאים שמתעסקים עם פעילות ספורט ונכים? תודה. ציפי

לציפי שלום לשאלתך לא ברור לי עם את מחפשת מסגרת שיקומית או טיפול של אחת מקופות החולים או טיפול פרטי. במידה ואת מחפשת טיפול פרטי יש לי המלצה חמה על מכון העוסק בנושא בהרצליה וזאת מתוך נסיון מצוין עם אישתי. במידה ותירצי אפנה אותך לשם הרבה בריאות ולא להתיאש כי במצבים אלה השמיים הם הגבול לטיפול והצלחה שלמה

תודה שלמה, אני מחפשת מקום בו נכים יכולים לעסוק בספורט. לא טיפול פרטי או שיקומי. ספורט. כ"כ - רופאים שעוסקים בספורט נכים, אם יש משהו ספציפי כזה. הוא צעיר והספורט יכול להוות מקור לבריאות ונאה כאחד עבורו. הוא היה כדורסלן (חובב). והיכן מנהל הפורום שנעדר כבר הרבה זמן??? תודה מראש, ציפי

שלמה שלום, אימי , בת 53 עברה אירוע מוחי לפני כשנה. כיום אני מחפשת מסגרות פרטיות או דרך קופת החולים , אשר יכולות לתת מענה לפעילויות אשר יכולות להעסיקה במשך היום כגון: שחייה, חוגים שונים העשויים להתאים . אימי תושבת השרון וקראתי כי אתה יכול להמליץ על מסגרת כזו, אודה לך מאוד באם תוכל לכתוב י על מה מדובר ואם יש לך המלצות נוספות אשמח לשמוע (לקרוא) תודה, שיר

עקב כאבי ראש בצד שמאל + נימול ביד ורגל שמאל תיקתוקים בשרירים והרגשה של חוסר פוקוס + בעיה של קרישתיות יתר אושפזתי ולאחר שחרור התבקשתי לעשות בדיקת MRI בבדיקה: בסדרת T2 בחומר הלבן הסובקורטיקלים באונה פריאטלית ימנית הןדגם מוקד ליניארי היפראינטנסי ושאינו עובר האדרה חשיבותו הקלינית של הממצא אינה ברורה לסיכום: מוקד היפראינטנסי באונה פריאטלית ימנית דרוש מעקב MRI וקורלציה קלינית. ההמטלוג פרופ' מרטינוביץ' טען שזה לא כריש מפני שאילו היה כריש זה היה משאיר צלקת במח ואז זה היה היפו ולא היפר והפנה אותי לפרופ' גומורי היות וגומורי בחו"ל נקבע לי תור לעוד שבועיים באם תוכל לחוות את דעתך? האם יכול להיות מצב של כריש קטן שלא משאיר צלקת אך גרם נזק ולכן יצר מצב של היפר? מה זה דלקת? וירוס? כריש קטן שלא משאיר צלקת? קיבלתי זריקות CLACXAN בבטן עקב החשד היות ולקח זמן להשיג אישור לבדיקה לאחר 11 זריקות עקב תוצאות ה MRI הופסק הטיפול אציין שאני לא יודעת אם זה קשור אך אני מרגישה הרבה הרבה יותר טוב אני גם מטופלת אצל כירופראקט היות וכולם סביבי טענו שהכל פסיכולוגי לשאלתי מה זהיכול להיות? מה הטיפול? מה דעתך? תודה רבה, עידית

זה יכול להיות ממצא חסר כל משמעות וגם ממצא הדורש מעקב אבל בשום פנים ואופן משהוא שצריך להטריד אותך באופן שבו נראה שזה מטריד. אין אפשרות במסגרת פורום כזה וללא התמונה להיות ספציפי יותר. בלי לפגוע בזכויתיהם של אנשי מקצוע אלו הייתי במקומך נמנע בשלב זה מהטיפול הכירופרקטי. בהצלחה וסבלנות.

עידית לא עשו לך דיקור בגב ? אני מכירה מישהיא עם אותן בעיות כמו שלך גם עם קרישיות יתר שעברה ארוע מוחי קל ואיזה נוירולוג החליט גם לעשות לה דיקור בגב הוצאת נוזל שלחו להדסה ואמרו לה שהיא חולה בתרשת נפוצה חוץ מהקרישיות יתר.. כדאי לך לשאול גם לגבי תרשת נפוצה ..

לסבא שלי היה שבץ קצר לכמה שניות, והתפקוד שלו נפגע מאוד, שמעתי פרסומת ברדיו על אפשרויות לשיפור התפקוד-זכרון וכו', היכן אני יכול למצוא מידע על הנושא, ואם אפשר לעזור לי, מה הם המינוחים באנגלית שאתם עלי לחפש ברשת, (לא רק על שיפור הסימפטומים) תודה רבה, ליאור.

פנייתך לא במיוחד מפורטת וכך גם התשובה: ברשת חפש STROKE ותקבל הרבה מאוד אתרים, בדוק במיוחד את אתרי הNATIONAL STROKE ASSOCIATION האמריקאי. הפנייה לעזרה בארץ תלוייה בחומרת הפגיעה בסבא שלך וצריך להתחיל בניצול המשאבים הממוסדים - בדיקה נוירולוגית או גריאטרית, הערכה במכון שיקומי או מחלקת יום גריאטרית, שימוש במשאבים השיקומיים של הקופה בה הוא מבוטח. את הפירסומים ברדיו אני ממליץ להשאיר לאחר שנוצלו כל האמצעים הממסדיים.

מזה שבץ?

יאמניק בן זונה תענה על השאלה

תודה על התשובה, יש לי מספר שאלות נוספות: בעלי עבר אירוע מוחי קל - בעקבותיו יש לו קושי בדיבור - הוא מדבר במשפטים קצרים, האם יש דרך לשפר את דיבורו? פגיעה נוספת היא ביד שמאל - בתחילה הוא לא יכל לכתוב (הוא שמאלי) - כעת מצבו השתפר אבל קורה לו שהוא אוחז במשהו ביד ולא יכול להרפות - האם ניתן לשפר את תפקוד היד? כמו כן האם אדם שעבר אירוע מוחי יכול לחזור לעבודה, ולהמשיך לעסוק בספורט כמו הליכה שחיה ועוד? דבר נוסף בעקבות האירוע הוא הפך מאד תלותי בי - האם זה דבר שישאר כך או שבהמשך הוא יחזור לעצמו? כנ"ל הוא התחיל לסבול מחרדות וממתח - מה ניתן לעשות? אני שואלת שאלות אלו כי אני ממש דואגת, ובבית החולים בו הוא מאושפז קשה לקבל תשובות ברורות, כמו כן אם אני שואלת שאלות בביקור רופאים בעלי מא מתרגז ואני פוחדת להרע את מצבו. אשמח לקבל תשובות. ניצן

אפשר לראות השפור בדבור שנפגע אחרי שבץ מוחי גם חודשים אחרי האירוע אולם ככל שהפגיעה הראשונית קשה יותר כך מידת ההחלמה מועטה יותר ומידת ההחלמה בחודש הראשון אחרי השבץ היא סימן לצפוי בהמשך. ישנם ספרים מצויינים, פרי עטה של ד"ר יהודית לוטוק, מנהלת השירות לקינאיות תקשורת במחלקת השיקום של הדסה הר הצופים, שמטרתם ללמד את המשפחה כיצד להמשיך להדריך את החולה במאמצי השיקום שלו. אני מציע לך להתקשר אליה טלפונית כדי להתייעץ איתה ולהזמין אחד מהספרים שכתבה למטרה זו. שפור התפקוד ביד שמאל הוא תפקידה של מרפאה בעיסוק מומחית לנושאא השבץ ואפשר להתייעץ עם כזו. כדאי לנסות "להפעיל" את יד ימין ולהפנות אליה את תשומת הלב כשיד שמאל "נתקעת" עם חפץ ולא משחררת אותו. חיוני למצאו ספורט ועיסוק המתאימים לרמת מוגבלותו של האדם שעבר שבץ ולעסוק בו בהתמדה. זהו הבסיס לשיקום מוצלח. שוב, האתרים של הNSA (NATIONASL STROKE ASSOCIATION ) האמריקאי טובים מאוד במתן דוגמאות כאלו. "הספורט" הטוב ביותר הוא כמובן ההליכה. קבוצת תמיכה, כמו זו הקיימת בירושלים או בחיפה, יכולה לעזור לבן זוגך להתמודד עם בעיותיו הנפשיות ואולי להשתחרר מהחרדה הנובעת מהתלות בך. תרופות נוגדות דכאון וחרדה במינונים נמוכים גם עוזרות.

אני מודע לתאוריה הרפואית שאדם שלקה בארוע מוחי יכול להשתקם עד שנה וחצי לאחר הארוע ולא יותר תגובתי זאת באה מאחר ואישתי עברה ארוע מוחי קשה מאד באונה השמאלית של המח היתה בשיקום 5 חד' ושוחררה עם אבחנת טוטאלוס אינה ברת שיקום. היום כמעט 5 שנים לאחר הארוע לאור טיפולים פרטיים שמקבלת לכל אורך הזמן היא משתקמת וככל שעובר הזמן המצב משתפר הן המוטורי ,התחושות , הדיבור יוצא מכך שכנראה אין זמן לשיקום אלא יחס וטיפול המשפחה בחולה והשמיים הם הגבול שנה טובה שלמה

לד"ר גוטליב שלום, תודה על תמיכתך והערתך לספרי ואני אכן מאמינה שחייבים לתת את מירב ההזדמנות לטיפול ממושך בתקשורת כי למרות שהתקדמות יכולה להיות איטית ומעטה, בכל ;את היא התקדמות שמשמעותית ביותר בחיי היום-יום של המטופל וסביבתו.

קיבלתי תוצאה של בדיקת CT ראש וכתוב שנצפו שני מוקדים היפודנסים בצפיפות שונה, ובהמלצה הפנו אותי לבדיקת MRI מה זה מוקדים היפודנסים ????? נא תשובתכם המהירה תודה

מוקדים היפודנסים נובעים בדרך כלל מאוטמים מוחיים, כלומר אזור שאספקת הדם אליו נפגעה כתוצאה מקריש או תסחיף. מדובר בדרך כלל על אוטמים קטנים. מאחר ויש אפשריות נוספות למוקדים כאלו אני מציע לפנות מיד לרופא המטפל ולקבל תשובה כפי שמגיע לך.

דר" גוטליב תודה על תשובתך, שאלה נוספת היא האם הדבר יכול לנבוע מרמה גבוהה של טריגליצרידים? מהם האפשרויות הנוספות עליהן מדובר ?

בעקבות CP שיתוק מוחי מלידה יש לי בעיות של תפיסה חזותית ובעיות של קשב וריכוז שאלתי היא האם יש דרך או טיפ לעקוף או להקל על הסימפתומים האלה כאשר הם מפרעים בעבודה למשל מול מחשב כאשר הקריאה של תוכן המסך היא שגויה ומשנה את משמעות המסמך או כאשר העתקה לכתב ממסך המחשב או מכל מקור אחר היא שגויה ונדרשת בקרה רבה עד שאני מאתר את הטעות דבר שמעייף ומקשה על עבודתי

היי, הבעייה שלי היא שקשה לי להיתרכז בלימודים במיוחד בנושאים של של השפה העיברית, כגון לשון, היסטוריה... אלא הם הנושאים שבהם אני תמיד מקבלת ציונים גרועים. האים זה אומר שיש לי ליקוי למידה כלשהו?

איני מכיר תשובה "פשוטה" לשאלה כזו. מצד אחד חשוב להכיר את גבולות היכולת ולדעת "לנוח" כשמתקרבים לגבול היכולת הזה, כשלמשל אם אחרי 3 דפי מחשב אתה צריך לנוח אז לך לנוח ותחזור לעבודה אחרי 15-30 דקות (במקום כל פעם להתאכזב מחוסר היכולת לעשות יותר.), מצד שני ישנם מצבים בהם תרופות כמו ריטלין יכולים לעזור כדי לשפר את הרכוז אולם איני בטוח שהמצב עליו אתה מדבר מתאים לקטגוריה זו. תשאל את הרופא המטפול או הנוירולוג המייעץ ספציפית על תרופה זו.

1 האם בנוסף לאיבחון בית החולים במקרה של אירוע מוחי כדאי לבקש חוות דעת מרופא פרטי? 2 מי נחשבים המומחים בתחום בארץ? אם ניתן לציין שמות ובתי חולים. 3 האם יש זמן הנחשב לקריטי מבחינת איבחון וטיפול ראשוני? תודה מראש

כן , לפעמים כדאי להתייעץ עם מומחים. בדוק (גם טלפונית) בכל מחלקה נוירולוגית באזור מגוריך אם יש שם מומחה לנושא שבץ או אפילו יחידת STROKE וברר את אופני הפנייה אליהם.

דר' שלום רב, להלן העובדות: א. אבי עבר לפני כ-4 ימים אירוע מוחי בגין אוטם ובעקבותיו התסמונות: - הפסקת הדיבור. - שיתוק בצד הימני - יד ורגל. ב. מתחילת האשפוז (כחצי שעה לאחר האירוע) ולמשך יממה חלק ימין של הראש לא תפקד כולל עפעפיים ימניים. לאחר מכן בהדרגה ונכון להיום קיים תפקוד של העפעפיים אבל בצפיה בלעיסה ניתן להבחין ששרירי לסת ימין כבדים במקצת. ג. תפקוד הכרתי: ג.1. ניתן להבחין בתגובות ברורות של החולה תוך ציות לדברי הסגל כולל נסיון כושל להנעת האיברים המשותקים וניסיון להסתייע באיברים השמאליים. הנ"ל מזהה את הסביבה והקרובים אליו ומבין בבירור את כל המסרים המועברים אליו. ג.2. עושה רושם שמתחילות תופעות דיכאוניות בהתבססי אינטואיטיבית על כך שהוא מתחיל להיות מודע למצבו. ד. בביצוע בדיקת CT לאחר 3 ימי אשפוז אובחן כי עדיין קיים אוטם. שאלותיי בהתייחס לעובדות לעיל: 1. האם קיים טיפול תרופתי מוגדר לשחרור האוטם להוציא Cartia או שבלית ברירה הוא יצטרך לעבור ניתוח לשחרור האוטם? 2. האם הפסקת הדיבור היא פרמננטית בהנחה שהאוטם מתמשך לתקופת זמן כה ארוכה? 3. ובמידה וינתן לשקם הדיבור, האם זה יקרה באופן מלא או חלקי? 4. האם ניתן לשקם התפקוד בצד ימין והאם יש להבדיל בין תפקוד הרגל לתפקוד היד? 5. האם רצוי להתחיל להניע תהליך פיזיותרפיסטי מוגבר כבר בתקופת האשפוז במחלקת העצבים וזאת לאור העובדה שבביקורת רופאים ואחיות הנ"ל מצביעים על כך שיש לבצע הטיפול הנ"ל באופן רציף במשך כל שעות היום בכדי למנוע תופעת הקשחת השרירים? עמך הסליחה על אורך הדברים ותודותיי מראש על התייחסותך.

הטיפול התרופתי הבסיסי כעת הוא בנוגדי קרישה שאספירין (קרטיה) הוא הנציג העקרי שלהם. אנו מתייחסים ל4 השבועות הראשונות של השבץ כמשמעותיות מבחינת הפרוגנוזה של הפסקת הדבור ובכלל. ככל שהדבור נפגע קשה יותר מלכתחילה כך ההחלמה תהיה מוגבלת יותר. בהתאם לכך ההחלמה תהיה חלקית במקרים הקשים ויכולה להיות מלאה או כמעת מלאה במקרים הקלים. משתמע מדבריך שקיימת הבנה טובה אצל החולה ואז מדובר באפזיה מוטורית שמידת החלמתה טובה מסוגים אחרים של אפזיה שבהם מעורבת גם ההבנה. בכל מקרה מוקדם לקבוע באופו מוחלט בתוך החודש הראשון לאחר השבץ. המטרה הבסיסית של השקום אחרי שבץ הוא השקום התנועתי והוא מתנהל במקביל ביד וברגל ובשליטה הגוית על שווי המשקל אולם את עיקר תשומת הלב אנו מקדישים בהתחלה לשווי משקל ולרגל (מבלי להזניח את הטיפול הפסיבי של היד על ידי הקפדה על המנח שלה בשכיבה ובישיבה). הפיזיוטרפיה מתחילה אמנם כבר בשךלב האשפוז במחלקת העצבים אולם עיקרה יתבצע לאחר שהחולה יציב מבחינה נוירולוגית ובוצע המעבר למסגרת השיקומית.

אתמול יצא לי במקרה להגיש עזרה לעובד זר שעבר אירוע מוחי. הוא התעלף במסעדה בה הוא עובד ולאחר מכן חש שיתוק בידו וברלגו הימניים. כמה שעות לאחר מכן הובהל לבית החולים ושם בוצע סי.טי ונקבע כי יש לו שטף דם במוח. האיש הוא בן 47, סבל בעבר מלחץ דם גבוה אך לא טופל תרופתית. בריא חוץ מזה. הוא עובד זר ללא רישיון, מוצאו מסיןם ושם יש לו אשה ושני ילדים. שאלתי היא - אם תוכלו להשיב בפורום זה - לאיש אין ביטוח והוא אינו מכוסה. מה דינו לגבי שיקום במקרה שיצטרך זאת לאחר תום האישפוז? אשמח לקבל תגובות בברכה יאירה

נא להפנותו למרפאת עובדים זרים של האגודה לרופאים למען זכויות אדם ברחוב לבנדה 30 בת"א ולציין שהוא צריך להבדק על ידי. הבדיקה ללא תשלום. בהצלחה. ד"ר גוטליב

ד"ר גוטליב תודה רבה. האם יש לך גם את הטלפון של המרפאה ושעות הקבלה שם? אגב כל מידע שיש לך על עזרה לעובדים זרים (חלקם לא חוקיים בארץ) אשמח לשמוע על כך. תודה יאירה

האם אפשר לשקם בן-אדם שניסה LSD , כדי שלא יגיע למסע חוזר ?

פנה בבקשה לייעוץ פסיכיאטרי בשאלתך.

ברצוני לשאול מה סיכויי החלמה של אדם הקיבל דום לב ,ואספקת חמצן למח הופסקה למשך 7-8 דקות?האדם פוקח עיניו אך ללא הכרה וללא תגובה כחודשיים מהמקרה.האים קיים סיכוי שיחזור להכרתו? בתודה מראש!

ההחלמה ממצב של נזק מוחי עקב חוסר חמצן יכולה להמשך חודשים, אולם ככל שהיא מתארכת כך קטנים הסכויים שהחולה יחזור למצבו הקודם וגדלים הסכויים שגם לאחר ש'יתעורר' ישאר עם נכות משמעותית, פיזית ומנטלית. מותר ואפשר להתגבר על המבוכה הראשונית ולספק לו גירויים לא ספציפיים כמו ליטוף של היד והפנים או השמעת מוזיקה דרך האוזניות של ווקמןץ בהצלחה.

מה הסיכויים לחזרתו להכרה שך חולה שלא קיבל הספקת חמצן למח כ-20 עד 35 דקות? החולה כרגע מונשם ועובר טיפולי דיאליזה (המקרה ארע לפני כשבוע). האם במצב זה אפשר להשמיע לו מוזיקה כמו שענית לשאלה הקודמת והאם ליטופים ומגע יכולים לעזור?

אמא שלי עברה כבר מספר אירועים מוחיים ב 6 שנים האחרונות והמצב מידרדר מאירוע לאירוע וביכלל היא בת 67 וזה התחיל מאירוע שגרם לה לנמלים ביד ( הרדמות ) אחר"כ ברגל דיבור וכו" לאחר מכן התחילו גם בעיות נפשיות שאני לא בוטח שלא היו שם גם קודם חלומות משונים ציפיה לאנשים שצריכים להגיע היו פעמים שהיא טענה שילדה תאומים היום בבוקר ואין לה בכלל רחם שהוצא עקב סרטן ברחם היא גם סובלת מלחץ דם גבוהה וכל הזמן צועקת או בוכה הבאנו פיליפינית שתטפל בה אבל גם היא לא כלכך מתמודדת עם הצעקות והבעיות אבא שלי איבד את הסבלנות והוא כבר ממש לא סובל אותה ורוצה לשלוח אותה לבית אבות אנחנו שבעה אחים וכולם מתנגדים לכך בכל כמה חודשים מחליפים לה את התרופות ואז היא נרגעת לכמה ימים ושוב חוזרות הצעקות והבכי השאלה היא האם יש אפשרות לשלוח אותה לכמה ימים לאישפוז על מנת שיתאימו לה תרופות מתאימיות אחת ולתמיד שיטפלו בכל הבעיות הלחץ דם האירוע המוחי והבעיות הנפשיות והדיכאון ???? מעבר לכך בחודש האחרון התחילו לה בצקות בכפות רגליים זה התחיל מנפיחות ועכשיו הן כבר סגולות היא לא מתלוננת ואבא שלי טוען שהיא גם בקושי נותנת שתן המצב הזה משפיע עליי קשות אני לא יכול ללכת אילהם לביקור ולא לחזור משם בוכה ומדוכא אני לא יודע מה לעשות אני לא יודע אייך אני יכול לעזור לה ???? כל החיים שלה הי סבלה חיים בלי אושר עבדה קשה כל החיים בניקיון אחותי נפטרה מסרטן לפניי 18 שנה ואמא שלי ישבה לידה שלוש שנים מאז בעצם אני זוכר אות הבדיכאון אני בן 25 נשוי וטרוד בעבודה כל היום אבל צריך עזרה דחוף

אתה מתאר מצב קשה ומסובך של חולה כרוני שהבעיות העיקריות שלו יצרו כבר בעיות מישניות ולא קל לדעת מהיכן להתחיל לפתור את הפלונטר! שילוב של בעיות רפואיות עם בעיות נפשיות ועם סתם עייפות של המשפחה הם תופעות לא נדירות אצל נכה שבץ כרוני. נראה לי שמוצדק לחלוטין לבקש ולבל עזרה מרופאי ויתר צוות היחידה להמשך טיפול או יחידת טיפול בית של הקופה שבה הנכם מבוטחים. אם הם ביחד עם צוות המרפאה הקהילתית שלכם לא מסוגלים לפתור את אוסף הבעיות הזה צריך לדרוש אישפוז יום או אשפוז מלא במסגרת גריאטרית-שיקומית שתוכל 'להתבונן' במצב ולטפל בו לאורך מספר פגישות. תוכנית העבודה בכל מסגרת שלא תהיה צריכה לכלול הערכה רפואית כללית כולל ברור הנפיחות ברגליים(אבחנה מבדלת רחבה כולל בעיות כלי דם, בעיות לב וכלייות ותופעות לוואי תרופתיות), הערכה פסיכוגריאטרית ושקילת טיפול אנטידכאוני ו\או הרגעתי, הערכה תפקודית ובדיקת היכולת לשפר אותו על ידי פיזיוטרפיה או רפוי בעיסוק ולא פחות חשוב במקביל לתת לבן הזוג את האפשרות לנוח קצת מהעומס המוטל עליו. בהצלחה.

מחבר: שלמה תאריך: 28-08-2001 19:00 קרובת משפחה חשה מזה כשבוע בתופעה משונה התופעה הינה לחץ בחזה ודקירות ובמקביל יד שמאל הופכת לכבדה עד כדי כך שאינה זזה כלל אלה צריך לתמוך בה תופעה זאת חזרה על עצמה בפעם השלישית תוך שבוע. לאחר הפעם הראשונה נבדקה אצל רופא כולל א.ק.ג. ונאמר לה שהכל בסדר. לשאלתי ענתה לי שהיא חושבת שהתופעה הינה מלחץ שבו היא נמצאת וזה מצב חולף ושלא אדאג . אני מפחד שיתכן שאלו סימנים מקדימים לארוע מוחי מאחר ולחץ בחזה יתכן מלחצים נפשיים אולם כבדות היד אינה ברורה לי. בפעם השניה שזה קרה מדדתי לה לחץ דם ביד ימין 118-76 דופק 99 ביד שמאל הבעיתית 66-45 דופק 99 לאחר שעה כשנרגעה והכל חזר למצב נורמלי הלחצים בשני הידיים אותו דבר 118-75 אבקש חוות דעתך . צריך לציין שאינה סובלת מכולסטרול ולעומת זאת אנמית. גילה 44 תודה מראש

האבחנה המבדלת למתואר די רחבה וכללת בנוסף לבעיות נוירולוגיות וקרדיאליות גם בעיות אורטופדיות מעמוד שידרה צאוורי. הצעד הנכון ביותר יהיה להבדק שוב על ידי רופא .

א.. מה הם הסימנים השכיחים ביותר לטרשת נפוצה ? ב. אני יודע שכדי להיות בטוחים בטרשת נפוצה חייב להיות לפחות 2 התקפים של טרשת. ההתקפים במה מדובר - למה מתכוונים , מה אמור לקרות בהתקפים ? ג. האם הטרשת היא מחלה סופנית? אבקש לציין כי האדם עליו מדובר אובחן לפני כ 20 שנה כמי שעבר CVA. ובשנה האחרונה הייתה החמרה בהליכה אך ללא בעייה בזיכרון או בעייה שכלית כלשהיא. תודה מראש

אבקש להוסיף כי לגבי האדם המדובר - הוא ערך סדרת בדיקות בשל "ורטיגו" שהיה לו לפני 5 חודשים, פעם אחת, ובשל דיפולופיה שהייתה לפני 10 שנים. אחת מהבדיקות הייתה MRI מוח ולרבות MRI עמוד שדרה צווארי - ואובחן כי יש פגיעה בציפוי העצב. בהתבסס על כל האמור לעיל אשמח לקבל את דעתך.

שלום. אני אשה בת 74, בריאה בדרך כלל. בשבוע שעבר אושפזתי בביה"ח איכילוב בעקבות תחושה כללית רעה ותחושת נמלים בחצי גוף שמאלי כולל צואר ופנים. הייתי במחלקה יום אחד. כל הבדיקות שערכתי היו תקינות. שוחררתי מהמחלקה עם אבחנה של חשד לארוע מוחי קל מאד. המלצות הרופא המטפל היו: בדיקת סי.טי לאחר שבוע (עדיין לא הלכתי) בדיקת דופלר לעורקי הצואר (נמצאה תקינה) אספירין פעם ביום מאז השחרור מביה"ח לפני שבוע תחושת הנמלים לא חלפה, ואני מודאגת מאד. שאלתי: בהנחה שאכן מדובר בארוע מוחי קל, האם יש משהו שאני צריכה או יכולה לעשות כדי למנוע החמרת המצב, מעבר ללקיחת אספירין ומנוחה??? תודה מראש

רצוי שתמצאי בשבועות הקרובים בהשגחה יותר תכופה של רופא או אחות המרפאה הקהילתית שלך כדי לעקוב באופן יסודי אחר כל משעלול להיות גורם סיכון אצלך. מאחר ואינני מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך אמנה חלק מגורמי סכון אפשריים כמו יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, יתר שומנים, בעיות קרישה ועישון. הבדיקות שהומלץ לך לעבור מתייחסות גם הן לגורמי הסכון ולאבחנה המבדלת ורצוי לבצע אותן במהלך הימים הקרובים ולפי הפרופיל הרפואי יש אולי צורך בבדיקות נוספות. למשל אין ליספק שבוצע לך א.ק.ג אולם לא ברור מה הייתה התשובה ובכל מיקרה יש לפעמים צורך לבצע אקג ממושך (הולטר) של 24 שעות. בהחליט צריך במצב כזה כפי שאת מתארת ללכת להבדק אצל נוירולוג ולהמצא אצלו בהשגחה. בהצלחה.

שלום רב.. אני נערה בת 17. אבי עבר לפני קרוב לשנה (21 לספטמבר האחרון) אירוע מוחי. אני הייתי שם, וראיתי אותו, מזל גדול שזה קרה בצמוד למרפאה. בכל אופן, הארוע היה קל יחסית, הוא לא איבד לרגע את ההכרה. אני לא מתמצאת יותר מידי בדברים הללו, אני זוכרת בעיקר שהדיבור שלו היה מפחיד לגמרי, התעוות. היד והרגל הימניים היו משותקים לזמן מה אצלו. הוא היה בבית חולים חודש בלבד, הוא ממש יצא מזה באופן מדהים. היה גם בפיזיוטרפיה וריפוי בעיסוק, והוא במצב מעולה אני חושבת כרגע. אמנם היד לא חזרה למצבה הקודם, אבל כמעט. יש תנועות מסוימות שקשה לו לעשות, אך מעבר לזה הוא חזר לשתמש בה, לכתוב והכל. הדיבור חזר לעצמו כבר באותו השבוע. הרגל הימנית קצת בבעיה, יש שיפור רב שכן הוא לא יכל לדרוך עליה, אבל הוא גורר אותה. בלי קשר לארוע הרגל הזו היתה בעייתית בגלל תאונה קודמת, מאז הארוע זה פשוט החמיר. הוא בסדר גמור. יש לי שאלה, אבא היה מאז ומתמיד טיפוס עצבני, האם יכול להיות שהארוע החמיר את זה? מאז הארוע הוא פי כמה יותר עצבני, צועק וכו'... עד כמה זה קשור לארוע? אם יש קשר, האם זה משהו פיזי, פסיכולוגי או שניהם? ועוד שאלה - אני באותו היום שזה קרה הייתי אמורה להתאשפז במחלקה פסיכיארית. ההורים עברו שבועות לא קלים בגללי, ודאגו לשלומי כיון שהייתי פוצעת את עצמי. אולי זה טפשי - אבל אני מאמינה במאה אחוז שיש קשר ישיר לארוע. אני בספק אם זה פשוט צירוף מקרים אומלל. האם זה מה שגרם לו לארוע? אני מאמינה שכן. שבגללי הוא עבר את הארוע. אשמח לתשובות, דפנה.

נתחיל מהסוף. אין לי כל ספק שאין קשר ישיר בין בייתך הנפשית והאירוע הנפשי שעבר אביך. שבץ מוחי אמנם מתרחש ברגע אחד קצר אולם הוא נובע מהשפעות ממושכות של מחלות שאנו מכנים גורמי הסכון לאיורע הפועלות על כלי הדם המוחיים במשך שנים. כך שגם אם משהו מתרגז או סובל מצוקה נפשית קיצונית לפני האירוע זו אינה הסיבה לשבץ. לשאלתך הראשונה. אכן השבץ יכול להדגיש תכונות קודמות באופיו של האדם וזו תופעה די שכיחה. מדובר בדרך כלל בהתנהגות פיזית אולם אין ספק שיש בה גם מרכיב נפשי. אדם שכבר קודם הגיב למצוקותיו באופן כזה או אחר, טבעי שיגיב כך לאחר שעבר שבץ מוחי. כדאי מאוד לערב רופא משפחה ולפי חוות שדעתו אפשר גם לערב מומחה בתחום בריאות הנפש. בדרך כלל מספיקה עצם המודעות לבעיה ואולי תוספת של מינון בתרופות הרגעה או תרופות אנטידכאוניות אם נעשה בהן שימוש כבר קודם לכן. בהצלחה.

מה ידוע על מחלה זו? איך מטפלים בה? אודה לכם על כל מידע על הנושא!!

תסמונת היד הזרה אינה מחלה בפני עצמה אלא הסתמנות מיוחדת של שבץ מוחי שפגע בין היתר באותם אזורים של המוח המנהלים את תנועות היד שלנו. התוצאה יכולה להיות בטווח שבין התייחסות 'אדישוה' ליד המשותקת כאילו אינה 'שלנו' ועד להתנהגות 'בלתי הגיונית' שבה היד הבריאה והיד החולה 'לא מסתדרות' ביחד ואף מבצעות פעולות הפוכות זו לזו. בכל מקרה חשוב להסביר לחולה ולמשפחתו ש'הוא לא השתגע' אלא מדובר בנזק מוחי הגורם לתקלות בתקשורת בין חלקים שונים של המוח וכתוצאה מכך להפרעה בתפקוד האפקטיבי של היד. קיימת ספרות רפואית די רבה על כך אולם לצערי אין הרבה המלצות טיפוליות. אנחנו מצאנו שאם מניחים ביד הזרה חפץ כלשהו היא 'שקטה' יותר ושאין טעם לבקש מהחולה 'להתרכז' כי לא מדובר בבעיה של רכוז (עודף תשומת לב לעיתים אף מחמירה). לעיתים קרובות התופעה חולפת או נחלשת עם הזמן ובכל מקרה יש מקום לטיפול ומעקב אינטנסיבים של מרפאה בעיסוק המתמחה בשבץ.

,תודה רבה רבה.

אם ניתן ליצור קשר טלפונית איתך דר' גוטליב

שלום אני בן 28 והייתה לי דלקת קרום המח כשהייתי בן 5. אושפזתי וזה עבר לי. רציתי לשאול האם ישנה השפעה על תחומי ריכוז,הבנה ובכלל יכולת קוגניטיבית כתוצאה מהמחלה שהייתה לי ועברה. תודה מראש יובל

דלקת קרום המוח בגיל 5, בעיקר על רקע וירלי, אינה מחלה נדירה ובדרך כלל לא נותרים שאריות קבועות של לקוי או מוגבלות. בכל זאת האפשרות קיימת ואם חשוב מאוד לענות לשאלתך באופן ספציפי אין מנוס מלפנות להערכה נוירופסיכולוגית מקיפה (לא כל כך קל להגיע לכך בלי סיבה טובה) כדי להגדיר את אופי הבעיות הקוגניטיביות שלך. לעיתים קרובות מגלים שלא מדובר בבעיה אורגנית ישנה אלא בבעיות שכיחות של עומס ולחץ נפשי.

שלום רב ברצוני לברר אם ניתן לתקן פגיעה בשדה הראיה תודה

חבל שלא ציינת את גיל הנפגע. בכל מקרה זהו נושא לא פשוט. לכאורה אין טיפול לפגיעה בשדה הראייה ואפשר רק לעקוב אחר מהלך ההחלמה. כן רואים החלמה ספונטנית מפגיעה במחצית שדה הראייה ובעיקר רואים זאת לגבי האזור המרכזי של שדה הראייה שהוא בעל חשיבות לראייה החדה ביותר שלנו. אולם ישנם גם מספר חוקרים בעולם העוסקים במחקר של "שיקום" שדות הראייה והם טוענים להצלחות גם אם עבודותיהם לא זכו להפוך לחלק הטיפול המקובל. לכן אם מדובר באדם צעיר שכל חייו לפניו והפגיעה בשדה הראייה קשה ופוגעת בתפקוד היומי (לעיתים קרובות פגיעה בשדה הראייה אינה פוגעת בשום הבט של התפקוד היומי והנפגע אפילו לא מודע אליה!) אז ורק אז הייתי טורח לנסות להתעניין יותר ב'תרגילים' המומלצים שהם כאמור עדיין בגדר טיפולים נסיוניים בלבד.