פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

אימי לאחר שטף-דם גדול במוח, למזלה ללא חסרים ניירולוגיים אך עם עייפות וחולשה מאד גדולה. היא לא מצליחה ללכת, הרגליים שלה כאילו חלשות מידי, ולא "סוחבות" אותה והיא פשוט מתמוטטת, נהיית לבנה כולה ואפילו מתעלפת. כמו כן יש לה לעיתים חולשה כ"כ גדולה שהיא ישנה כ"כ עמוק ובלתי אפשרי להעיר אותה! אולי אפשר להגדיר זאת "שינויים הבכרה"? האם זה הגיוני, נורמלי לאחר שבועיים מאז תחילת הארוע. עשו CT וראו שאין הדרדרות בשטף דם ( על רקע קומדין). או האם צריך לבדוק דברים מסויימים? כמו כן, מופיעים לה "עיקצוצים" או "נימול" באצבעות הידיים, הרגליים, ולעיתים גם תחושה כמו של הירדמות של חלקים מסויימים כמו ישבן או גב. אשמח לקבל את התייחסותך, ותודה מראש

שבועיים לאחר אירוע מוחי צפוי ו'מותר' להתעיף בקלות מכל מאמץ והתופעה בולטת ככל שהמחלים קשיש יותר (לא ציינת בת כמה אימך) וככל שהאירוע קשה יותר. אפשר להסתכל על כך כעל מנגנון הגנה ולא 'לכעוס' על האדם גם אם הוא נרדם לך באמצע השיחה.. אף על פי כן , שבועיים לאחר האירוע, זה הזמן להתחיל בהפעלה פיזית אינטנסיבית כדי להחזיר את המחלים לפעילות עצמאית וכדי למנוע 'דקונדיציה', כלומר התעייפות יתר וחולשה שמקורן אינו בתוצאות הנוירולוגיות של האירוע אלא בשכיבה ממשוכת. אדם צעיר ששוכב במיטה יום זקוק ליומיים כדי לחזור לכושרו הקודם (למשל ספורטאי) ואדם קשיש זקוק כנראה ל3-4 ימים כדי לחזור לרמתו הקודמת וכל המקדים הרי זה משובח (בתנאי שמצבו הרפואי התייצב). אינני יכול לענות לגבי העיקצוצים והנימול ישירות אולם בדרך כלל, רוב רובם של התלונות מסוג זה בשלב זה שלההחלמה מקורן בסיבות טריוויליות הקשורת לאי נוחות גרמית-שרירית (שוב השכביה והישיבה הממושכות) ולא לבעיות נוירולוגיות. בהצלחה.

ד"ר גוטליב שלום, קראתי באינטרנט שעדיין לא קיימות בדיקות דם או בדיקות מעבדה היכולות לאבחן את המחלה, אם אכן כך הדבר - אזי יש לי שתי שאלות כדלקמן - 1)מדוע רופא נוירולוג היפנה אותי לבדיקות דם של ANA + ANTI DNA ? 2)קיבלתי מהרופא מרשם לתרופה דופיקר, ובוא נניח (לצורך הענין) שהרופא טעה באבחנה שלו ורשם לי את התרופה הזאת למרות שלא לקיתי בפרקינסון, האם בעקבות לקיחת התרופה עלול להיגרם לי נזק ובאיזה אופן בדיוק ? בתודה מראש, דוד

לצערי איני יכול להתייחס למקרה שלך בהעדר פרטים ברורים. באופן כללי אני יכול להגיד שאין בנסיון טיפולי של דופיקר אצל אדם לא מאוד קשיש משום סכנה גדולה אך כמובן הדבר חייב להעשות תחת בקורת רפואית ועם התוויות מתאימות.

האם יש אפשרות שיקומית לאדם שעבר הקרנות למח בעקבות גידול ממאיר,ובעקבות כך נוצרו הפרעות זכרון ,ריכוז,התמצאות בשטח,תחושת עומק,והליכה? תודה נילי

גם כאשר מדובר במחלה מוחית מתקדמת יש מקום ליישם טכניקות שיקומיות לשיפור היציבה והניידות והתפקוד האישי משום שמטרתך היא לשפר את אכות החיים שלך. השאלה היא באיזו ידה המאמץ הכרוך ברכישת מיומניות כאלו שווה את התוצאות הצפויות שלעיתים יכולות להיות צנועות מאוד (האם כדאי להתאמץ להגיע לעשרה ססיות של התעמלות טיפולית מכל סוג שהוא כדי לשפר את היכולת שלך להתנייד כאשר כוחותיך מוגבלים ואתה שואף אולי לנוח יותר ולפגוש אנשים ולעשות סדר בנושאים אישיים אחרים). הנושא של "שיקום" על רקע מחלה גידולית אינו קל לדיון בפורום זה ואשמח לעזור לך באופן אישי אם תרצה.

שלום רב! עברתי ארוע מוחי לפני כחודשיים נפגעתי ביד ורגל ימין באבחנות שעברתי נימצא כי קיימת בעיה של נטיה לקרישה, כאשר נשללו כל יתר הגורמים המקובלים קרי לחץ דם, כולסטרול, סוכר , ממצאי ביקורת הולטר, דופלר, ואני לא מעשן ולא שותה משקאות חריפים לפיכך נשאלות מספר שאלות: א. מה המניע לאירוע בהנחה כי נטיה לקרישה היתה קיימת אצלי ,סביר להניח , גם לפני ארבעה חודשים. ב. האם לחץ ומתח בעבודה הם גורמים מקובלים ומוכרים כגורם לכך ואם כן אשמח לקבל כתובות של מאמרים הדנים בכך שכן אם כך אני יאלץ להפסיק בעל כורחי תפקיד בכיר על מנת לשמור על הבריאות. ג. מעבר להמלצות של זהירות מתזונה המכילה וטמין K ושומנים מן החי היכן ניתן למצוא או לקבל פירוט והמלצות נוספות באשר לתזונה. ד. האם אירוע מוחי מוגדר כתאונת עבודה? ה. האם חשיפה לשמש מותרת ואם כן באיזה גבולות? ו. האם תחושת החולשה הקימת היא תופעה חולפת? האם זה פונקציה של זמן או מאמץ פיזיוטרפי או שניהם יחד? תודה יצחק

אין מניע ברור להתחלת פעילותה של הפרעת קרישה גנטית כגורם לשבץ אבל באופן כללי אפשר להגיד שכל גורם של מצוקה ביולוגית כמו מחלה זהומית קשה, התיבשות וכדומה עלול לגרום לכך שהפרעת קרישה כזו תהפוך פעילה. לחץ בעבודה אינו גורם ישיר אבל באופן עקיף הוא מחמיר גורמי סכון כמו יתר לחץ דם או מחלת לב ואלו עלולים לגרום לשבץ מוחי. השאלה של הפסקת עבודתך צריכה להענות באופן רציני לאחר בדיקה אישית וכדאי להתייעץ גם עם רופא תעסוקתי. לעיתים הדבר הכי טוב הוא להמשיך בעבודתך הקודמת עם הקלות מסוימות. אני ממתליץ לך להכנס לאתר WWW.ONELIFE.AMERICANHEART/ORG של ההתאחדות האמריקאית למניעת מחלות לב ושבץ ולהרכיב לעצמך "תיק" בריאות אישי שבאמצעותו תקבל באופן שוטף המלצות בכל התחומים כולל דיטה. השירות חינם לאחר הרשמה. אירוע מוחי אינו מוגדר כתאונת עבודה אולם לאחר מקרה ידוע שבו הוגדר שבץ לבבי כתאונת עבודה יש תקדימים המאפשרים לטעון זאת. בהצלחה.. חשיפה לשמש אינה (במגבלות) אינה צריכה להוות בעיה, למיטב ידיעתי, במצבך. הן השבץ והן המאמץ הפיסיותרפי מסבירים את החולשה ובמגבלות הגיוניות היא לא צריכה להדאיג אותך, המשך בשיקום שלך בהצלחה.

שלום רב דוקטור! אני עברתי לפני תקופה של חודשיים אירוע מוחי יחסית קל,,,הנזק שנגרם הוא ביד וברגל הימניים. לאחר חודש וחצי בשיקום ובמלחמה קשה בבית החולים ברעננה (בית חולים לווינשטין) הועברתי לשיקום יומי,, הכוונה לכך שחזרתי הביתה ואני נוסע לבית החולים ארבע פעמים בשבוע. האירוע חל בערב חג השבועות,,,הכול התחיל בעבודה שחשתי כאבי ראש חזקים ולא יכולתי להמשיך לכן חזרתי לביתי ובערב החג זה כבר הגיע לשיא וזה התבטא בכך שבאמצע הארוחה הרגשתי שאני מאבד את התחושה ביד לפי שנפלו לי דברים וכן הכול מלווה בכאבי ראש. לאחר הארוחה הלכתי לשכב והיה חסר לי אוויר במידה מסויימת ולקראת חצות כבר לא יכולתי והתפנתי לבית החולים אסף הרופא.... לרופאים לא הייתה תשובה באשר לגרום האירוע אני הייתי אדם בריא ללא מחלות בעבר,, אני בעל תפקיד בכיר בצבא אדם שלא מעשן ואינו שותה,, תקופה די ארוכה לפני האירוע אני הייתי מתאמן בחדר כושר כול בוקר באופן קבוע ומשחק כדורסל לעיתים קרובות לא חטפתי מכה לפני האירוע אני לא הייתי בשמש.,,, וברצוני לדעת מדוע זה קרה על-מנת להימנע מאירוע נוסף!. אני קראתי חומר רב בנושא הנ"ל אך איני מצאתי תשובה שמאפיינת את אורך החיים שלי,,, אם ביכולתך לעזור לי בנושא אנא ענה לי בהקדם בתודה מראש אלעזר

אלעזר שלום לא תמיד מוצאים את הסיבה לכך. ישנם גורמי סיכון ידועים כמו סכרת, לחץ דם, שומנים ועוד. אצל אנשים צעירים הלוקים בכך הדבר יתכן על רקע הפרעות גנטיות (למשל בקרישה). לעיתים למרות בירור מקיף לא מוצאים את הסיבה. איני יודע איזה בירור עברת, אך אני מניח שאם היית מאושפז בוודאי בוצעו הבדיקות המתאימות. בברכה ד"ר רון דבי

ד"ר גוטליב שלום, לעיתים קרובות אני מאבד את שיווי המשקל שלי וזה מלווה בדר"כ בסחרחורות. אני נמצא ממש בעת הזאת בבירור נוירולוגי מקיף לצורך אבחון של בעיות בכלי הדם במוח, ולכן אני רוצה לשאול אותך האם יתכן שקיים קשר כלשהו בין הפרעת שיווי המשקל לבין תחום הנוירולוגיה בהקשר של פגיעה בכלי הדם במוח ? בתודה מראש, דוד

כן, קשר כזה אפשרי ולשם כך חוקר אותך הנוירולוג בקשר לבעיות נלוות אחרות המבדילות סחרחורת "סתם" מסחרחורת נוירולוגית.

ד"ר גוטליב שלום, בבדיקת שינה שנעשתה לי במעבדת שינה, נכתב בדוח בין היתר - שנתגלה מאמץ נשימתי שהתבטא בעלייה במתח שרירי הצוואר , והפסקות נשימה בנות 20-30 שניות. השאלה שלי היא - האם יתכן שהפרעות אלה קשורות לבעיה נוירולוגית (לסיבוך של דלקת קרום המוח או לסיבוכים במוח עצמו) ? בתודה מראש, דוד

הפרעות שינה בכללותן נחשבות לבעיה הנמצאית בטיפולם של נוירולוגים כמו גם רופאי א.א.ג ופולמונולוגים. הממצאים אצלך מחשידים להפרעת דום נשימה אולם זה מתפקידו של עורך הבדיקה לקבוע סופית על כך. בכל מיקרה גם אם הסיבה היא נוירולוגית ובוודאי אם היא קשורה לבעיות א.א.ג הטיפול יהיה זהה ולשם כך צריך להמצא בטיפולו של רופא מרפאת השינה.

ד"ר גוטליב שלום, בתשובתך הקודמת ענית לי שדופיקר ניתנת במצבים שונים שאינם בדיוק מחלת פרקינסון אולם הם דומים למחלה מבחינת הסימפטומים, והוספת שכבר דיברת על כך בפניה קודמת. חיפשתי בפורום בפניות קודמות, ומצאתי פיסקה אחת מתשובה שנתת ובה אמרת שמנסיונך דופיקר יעילה רק במקרים בהם יש מחלת פרקינסון בנוסף לשבץ מוחי. במקרה שלי - אין לי פרקינסון ולא היה לי מעולם שבץ מוחי (אני מתחת לגיל 40), וקיבלתי מהרופא הנוירולוג שלי את התרופה דופיקר (הוא אמר שזה להקלת העוויתות), האם תוכל לומר לי באיזה מצבים חוץ מפרקינסון ניתנת דופיקר ? בתודה מראש ובברכה, דוד

ישנה קבוצה שלמה של מחלות שאנו קוראים להן מחלות אקסטראפירמידליות ומחלת הפרקינסון היא הידועה בינהן. אף על פי שדופיקר נועד לטיפול במחלה זו אנו מנסים את התרופה בחלק מהמחלות האחרות השייכות לקבוצה זו בתקווה שהתרופה תהיה מועילה. אני מניח שהשימוש במונח עוויתות לתאור הבעיה שלך הוא כללי ומנחש שאולי מדובר על תנועות בלתי רצוניות מסוג אטטוזיס כמו שרואים במחלה מקבוצה זו הנקראית דיסטוניה. כאמור מנסים את התרופה ולעיתים היא עוזרת ובנוסף לכך מנסים עוד תרופות בעלות השפעה דומה. אני מציע שתפנה למרפאת הפרעות תנועה באחת המחלקות הנוירולוגיות שבאזור מגוריך.

ד"ר גוטליב שלום. האם יש תחליף יעיל לתרופה דופיקר? אימי בת ה-83 סובלת מפרקיסוניזם קל.בנוסף על אוסטופורוזיס קשה, לב ולאחרונה כליות והיא סיעודית.הדופיקר גורם לה לתופעות לוואי קשות,גופניות ומנטליות. כרגע היא לוקחת 3 פעמים ביום רבע כדור דופיקר, + פעמים ביום 100mg פקמרץ. הרופא המטפל טוען שהיא חיבת להגדיל את כמות הדופיקר ושהפקמרץ אינו יכול להוות לו תחליף מלא,אך מנסיון העברהשפעת הדופיקר עליה היתה קשה מאד. האם ניתן להחליף את הדופיקר בתרופה חסרת תופעות לוואי ?[גם אם אינה בסל הבריאות]. בתודה דוד אפרים .

שלום האם ידוע לך מה זה CBGD= CORTICOBASAL GANGLIONIC DEGENERATION זה מה שיש לאבא שלי כשנה, בן כ 63 מתבטא בחוסר יכולת הליכה עצמאית למעט הליכה איטית ביותרבעזרת תמיכה של אדם למרחק קצרצר, עמידה רק בתמיכה, תזוזות איטיות ביותר של הידיים ושל הגוף, דיבור חלש ואיטי, קושי לישון, דיכאון ועוד. ברצוני לדעת האם ידוע לך על עוד מישהו בארץ או בעולם שיש לו זאת , אם כן כמה כמו כן האם ידוע לך על מקרים של החלמה אם כן כיצד ומה ניתן לעשות לצורך החלמה באם לא ניתן, מה ניתן לעשות לצורך מניעת החמרה. כמו כן האם ידוע לך על אמצעים שונים היכולים לעזור במהלך השיגרתי של החיים (כגון מיקרופון כלשהוא שניתן יהיה לשמוע את הדיבור ועוד). האם ידוע לך על מומחה בחו"ל בעל שם עולמי בתחום שנחל הצלחות, על מחקרים שנערכו בענין, מאמרים/ספרים שנכתבו והיכן ניתן לקרוא אודותיהם. מתנצל מראש באם שאלתי שאלות רבות מדי

תשובות נא לשלוח לשאלה של עדי מ 13/7/2001 שעה 19:53

אין לי נסיון במחלה של אביך ולכן לא אוכל לצערי לעזור לך ללא קשר לרקע הפטולוגי של המחלה אין לי ספק ששימוש בטכניקות שיקומיות של פיסיותרפיה, רפוי בעיסוק ורפוי בדבור יכולים לשפר את אכות חייו, אולם כדי לדעת כיצד ליישם אותן צריך לבדוק אותו במסגרת המתאימה.

שלום, אבי עבר אירוע מוחי קשה לפני 11 חודשים בצד השמאלי של המוח. הוא נפגע בדיבור, בהבנה ופגיעה מוטורית קשה בעיקר ביד ימין והוא שרוי בדיכאון. לאחר 4 חודשים מהאירוע הוא עבר ניתוח בעורק הימני להוצאת סתימות וחודש לאחר מכן עבר ניתוח דומה בעורק השמאלי. מאז הוא התקדם בהליכה, בדיבור וגם בפעולות היד, אך עדיין קשה לו להשתמש ביד. כיום הוא מקבל טיפול פיזיוטרפיה אחת לשבוע וכל יום הוא עובד על היד בעזרת מכשירים-הרמת משקולות ומתיחת קפיצים. רציתי לדעת האם עדיין יש סיכוי לשפר באופן משמעותי את פעולת היד כי הדבר מאוד חשוב לו. התרופות שהוא מקבל הן קרטיה, פריזמה וויטמינים. תודה

מהתאור שלך מתקבלת תמונה של החלמה איטית אבל בלתי פוסקת והכי חשוב עם מטרות. התחושה היא שבמצב כזה יש מקום לצפות להמשך החלמה גם ברמת היד אולם בלי הערכה מקצועית יוןתר זו רק תחושה. ככלל כשהיד נותרת פגועה באופן משמעותי מעבר לחודש הראשון אחרי השבץ ברור שיש נזק בלתי הפיך אולם ההחלמה התפקודית כוללת גם קומפנסציות שונות שמאפשרות ליד להפוך ל"יד עזר" ופגשתי מחלימים שעם הרבה מאמץ והתמדה שבו אלי אחרי שנה ויותר מפגיעה קשה כזו ביד והראו לי שהם מנצלים אותה היטב (גם אם זה לא חזר למצב הקודם) דבר שעזר להם רבות ולא פחות חשוב נתן להם תחושה של שליטה במצב. הייתי ממליץ לכם לגשת באופן פרטי למרפאה בעיסוק או פיסיתרפיסטית המתמחה בטיפול ביד אחר שבץ ולקבל אצלה הדרכה בקשר לתרגילים שאותם יהיה צורך לבצע הרבה מאוד פעמים. אתם מציינים תרגילים כמו מתיחת קפיצים והרמת משקולות - יש תרגילים טובים יותר שבהם מבצעים פעולות מכוונות למטרה מסוימת כמו לגזור נייר או לסמן קו בסרגל וכמובן להחזיק כוס ולהביא אותה לפא או לכפתר חולצה או להעתיק צורות בעזרת טוש וניר. בהצלחה.

אני נכה עקב אירוע התקף לב ואירוע מוחי תוצאות אירוע מוחי היא פגיעה במערכת העצבים והפרעה בדיבור, בעיה בזיכרון כיום קשה לי לכתוב מכתב שלם או דברי הסבר שאלה באיזה דרך ניתן לשקם לאחר האירוע המוחי ??

שאלת שאלה קצת כללית. מרבית השאלות בפורום זה מתייחסות להבטים שונים של השיקום לאחר שבץ וזו גם מטרתו אז אולי כדאי שתעבור על כל השאלות ותשובות ותתחיל לקבל תמונה. כמו כן יש ספרים בנושא. אני כתבתי אחד בשם "החלמה אחרי אירוע מוחי" בהוצאת פרולוג שניתו להזמין דרך סטמצקי או ישר להוצאה ונדמה לי שניתו בעברית למצוא עוד לפחות ספר אחד. באנגלית יש מספר ספרים מצויינים בינהם זה של פרופ' מרק עוזר (OZER ) MANAGING STROKE. קיימים אתרים יוצאים מהכלל באינטרנט, תתחיל בWWW.STROKECENTER.ORG של אוניברסיטת וושינגטון ותמשיך משם הלאה. בהצלחה.

בתחילה היה כאב מאחורי אוזן שמאל ובראש בחלק אחורי תחתון בשמאל אחד מהכאבים מקרין מטה. הייתה התקררות חזקה באותו זמן בהמשך גם סינוסיטיס וברונכיט והמשכתי לסבול מכאבים כאלו מידי פעם בהתקררות. הופיעו כאבים מעין שמאל מוקרן לראש בחלק אחורי תחתון שמאל ומוקרן לשן תחתונה אחרונה באותו צד, צמוד מאחורי השן הופיעה בועת דם. כאבים מעל האוזן ומצד העין בצד שמאל. בלוטות לימפה מוגדלות באוזן ובראש מאחור. היו גם כאבים חודרים בראש, כאבים בעיניים ועפעפיים נפוחים ולחץ תוך עייני. האם זה אומר לך במה מדובר?

לצערי לא.

ד"ר גוטליב שלום רב, ראשית, אני מאוד מודה לך על תשובתך המהירה בנוגע לבדיקות הסירולוגיות שביצעתי, אתה מסביר בצורה מאוד יפה וברורה. בהמשך לתשובתך בקשר לבדיקות דם ANA + ANTI DNA , במידה ותוצאות הבדיקות שתתקבלנה מהמעבדה תהיינה חיוביות (כלומר - יתברר מהן שמערכת החיסון שלי מייצרת נוגדנים שפעילותם מזיקה לכלי הדם במוח) מהן אפשרויות הטיפול הידועות לך ? בתודה מראש ובברכה, דוד

במקרים כאלו שוקלים מתן תרופות המדכאות את פעילות מערכת החיסון. אולי כדאי שתחכה לתשובות..

ד"ר גוטליב שלום, קיבלתי מרופא נוירולוג תרופה בשם "דופיקר", כידוע לך, משתמשים בתרופה "דופיקר" לטיפול בחולי פרקינסון (זה על פי ההתוויה), אולם, ישנם מקרים שתרופה זאת ניתנת גם לחולים אחרים שלא אובחנו כחולים במחלה זאת, לדוגמא - חולים הסובלים מעוויתות שרירים בחלקי גוף שונים וכיוצ"ב, השאלה שלי היא כזאת - (1) לפי הידוע לך, באיזה מקרים (חוץ מפרקינסון) נותנים תרופה זאת לחולים, וכיצד יכולה תרופה לפרקינסון להשפיע על אנשים הנוטלים אותה, שאינם חולים במחלה זאת ? (2) כיצד אמורה התרופה להשפיע בנוגע להקלת עוויתות שרירים ? (3) מהם תופעות הלוואי הניצפות מתרופה זאת בשימוש ממושך ? בתודה מראש ובברכה, דוד

דופיקר ניתנת במצבים שונים שאינם בדיוק מחלת פרקינסון אולם הם דומים למחלה מבחינת הסמפטומים ועל כך דברנו בפנייה קודמת בפורום זה. לא כל כך מוכרת לי ההתוייה לתת דופיקר ל"עויתות שרירים" אבל אולי אינך מתאר במדויק את התלונה שבעקבותיה הוחלט לתת את התרופה. לתרופה יש תופעות לוואי שונות. בין הבולטת צריך לציין אפשרות לירידת לחץ דם כשעוברים מישיבה לעמידה ואז תחושת עלפון, בחילה כשלוקחים את התרופה לפני האוכל ובילבול אצל קשישים שסבלו כבר קודם מקשיי רכוז. הרשימה אינה נגמרת בזאת אולם צריך לזכור שתופעות הלוואי נדירות בדרך כלל. אם יש ספק בקשר למתן התרופה במקרה זה כדאי להתייעץ עם נוירולוג נוסף.

שלום , אבי עבר תאונת דרכים עם פגיעה תואצתית באיזור הרקה הימנית לפני כשנה לאחר נמצא ( רק M.R.I הC,T באותו היום היה תקין ! ) נמצא שיש דימום באיזור טמפורלי שמאלי - דימום לא גדול . והרחבת של חדרי המוח הצדדיים השמאלי יותר מאשר הימני במידה קלה וגם החדר הרביעי - השלישי תקין . כמו גם המרחבים התת עכבישיים הורחבו בצורה בינונית בעיקר באיזורים פריטילים ובגומה האחורית , ונמצאו גם מוקדים קטנים של חוסר בחומר לבן תת קורטיקליים בילטרליים . הוא עבר פיזוטרפיה וריפוי בעיסוק במשך שלושה חודשים . היה שיפור מסויים בסחרחרות וקושי בהליכה - ואי היציבות , אך מאז ללא שינוי משמעותי אך בעת חזרתו לעבודה נתגלה שיש בעיה קשה של זיכרון וריכוז , וגם ישנה בעיה קשה בשינה יש גם תופעת צילצולים באוזניים ללא הפסק שמאוד מקשה גם במהלך היום . מרגיש מתח וקושי לנשום לפעמים , וגם חוסר תחושה חולף בעיקר בצד ימין . לאחרונה הוא פוטר מעבודתו , ומאוד מתקשה למצוא עבודה חדשה או כיוון מקצועי אחר , האם ישנם טיפולים מומלצים אחרים / או לבקש שישחזור לפיזוטרפיה וריפוי נוסף ( קופת חולים לבטח לא תשמח לעזור ...) או שכדאי לפנות למגוון הטיפולים האלטרנטיביים ? כמו כן רצינו לשאול לגבי הפגיעה עצמה , האם הדימום והחרחבת חדרי המוח הם שגורמים לכל הקשיים שציינתי , ויותר חשוב האם הדימום או הרחבת חדרי המוח היא תופעה שתחלוף בעוד מספר שנים ? מודים לך על תשומת ליבך .

מצטער אבל מדובר במקרה מסובך וחסרים יותר מדי פרטים כדי לתת תשובה רצינית. באופן כללי כשנדובר בהרחבה של חדרי המוחי צריך להמצא במעקב של נוירולוג ואולי גם להבדק פעם על ידי נוירוכירורג. שוב באופן כללי ביותר כאשר מדובר במקרה של איש בשנות העבודה (לא ציינת את גילו) שלא הצליח לשוב לעבודתו צריך לפנות לשיקום תעסוקתי (בבית לווינשטיים למשל) כדי למצוא תעסוקה מתאימה ליכולתו שכן זוהי הדרך הטובה ביותר להמשיך להחלים ולא לסגת אחורה. בהצלחה.

ד"ר גוטליב שלום, רופא נוירולוג היפנה אותי לבדיקות דם שלהלן : ANA + ANTI DNA האם תוכל לומר לי מה ניתן לאבחן מתוך תוצאות הבדיקות שתתקבלנה ? בתודה מראש ובברכה, דוד

הבדיקות הנ"ל קשורות בתפקוד מערכת החיסונית שלנו. לעיתים נדירות, בעיקר כאשר מדובר בבעיות אצל אנשים צעירים, הגורם לבעיות בכלי הדם המוחיים קשור בפעילות אבנורמלית של מערכת החיסון המייצרת נוגדנים שפעילותם מזיקה לכלי הדם במקום לתקוף גורם זר שכנגדו נוצרו מלכתחילה. באופן גס ביותר אפשר להגיד שזו אותו מנגנון הפועל גם במצבי "אלרגיה" אחרים אולם פועל את פעולתו המזיקה במוח.

מה ידוע כיום על הסיבות לשבץ מוחי אצל ילדים בני 7 חודשים?

שבץ מוחי בילדים הוא כמובן נדיר ושכיחותו פחות משניים למאה אלף אבל הסבות מתחלקות כמו אצל מבוגרים בין גורמים תסחיפיים, טרומבוטים ודימומיים. תסחיף פירושו קריש המגיע ממקור חוץ מוחי וסותם כלי דם מוחי. בדרך כלל מדובר במחלת לב מולדת או נרכשת. טרומבוזה פרושו סתימת כלי דם על ידי קריש שנוצר במקום וכשזה קורה בילדים צריכה להיות סיבה, בדרך כלל נדירה מאוד, להאצת התהליך האטרוסקלרוטי הגורם להווצרות קריש כזה כמו למשל מחלות מולדות של הפרעה בפרוק השומנים בגוף, סוכרת מולדת, הפרעות מטבוליות אחרות כמו הומוציסטחנוריה ועוד. דימומים מוחיים קורים בילדים בהקשר למחלות זיהומיות, חבלות ראש וגם בהקשר להפרעות מולדות במערכת הקרישה שלנו. זו רשימה חלקית בלבד של מצבים שהם כולם נדירים ודורשים אבחון מדויק הנעשה במסגרת מחקות פדיאריות ושירותים נוירופדיאטרים בבתי החולים.

בחודש יוני 97 עברתי ארוע מוחי (הייתי אז בת 35 ) אני בחורה בריאה גם כל הבדיקות שעברתי הוכיחו זאת - לא נימצאו סימנים ממה נבע הארוע היום אני לוקחת "קרטיה" רק בשביל השקט הנפשי . כשבוע לפני הארוע המוחי עברתי תאונת דרכים כאשר רכב ניכנס בי מאחור מיד לאחר התאונה הקאתי וגם בבית החולים שוב הרופאים החליטו שזו צליפת שוט ושלחו אותי למנוחה. מכוון שכאבי הצוואר התגברו והחלו להופיע מחושים שונים של אובדן תחושה ביד וברגל ימין הופנתי לניורולוג שהפנה אותי למיון ושם ניתגלה האוטם בצד שמאל של המוח . הייתי רוצה לברר האם יתכן כי צליפת שוט תיגרום לארוע המוחי ? תודה מראש.

גאיה שלום, לגבי שאלה דומה לזו שנשאלה בפורום הנוירולוגיה והנוירוכירורגיה ד"ר דבי אמר שבהחלט כן. הוא טען שכנראה צליפת השוט גרמה לפיצוץ כלי דם במוח והוא זה שגרם להופעת האירוע המוחי. אחפש את התשובה המלאה. עדי

גאיה, הנה התשובה דווקא של ד"ר אשכנזי והוא אומר שלעיתים נדירות נפגע עורק צווארי והוא שולח תסחיף למוח. צר לי על הטעות בדפוס. http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=26&i=6206&t=6192 על כל פנים, תמיד טוב לשאול עוד מישהו.

אינני מכיר מנסיוני או מהספרות מקרה של צליפת שוט שגרם לשבץ אולם תשובתו של ד"ר אשכנזי מקובלת עלי ברמה התיאורטית ואני מסכים שוב ברמת העיקרון ששבץ המתרחש שבוע אחרי תאונה כזו אצך אדם צעיר הוא בהחלט חשוד כנגרם ולו באופן עקיף על רקע התאונה הנ"ל.

דר' גוטליב שלום אני עברתי אירוע לפני 14 חודשים, מאז האירוע יש לי הפרעה בדיבור וקשה לי להרים את הראש לעיון כלפי מעלה. אני מטופל האספרין 320mg ולופרסור 95

השאלה לא ברורה, נא הסבירי עצמך.

דר' גוטליב אני נכה עקב אירוע התקף לב ואירוע מוחי תוצאות אירוע מוחי היא פגיעה במערכת העצבים והפרעה בדיבור, בעיה בזיכרון כיום קשה לי לכתוב מכתב שלם או דברי הסבר רק מעיין בחומר שנכתב אני משתדל ליצב את עצמי עם התרופות. לופרסור 95 , אספרין 320mg ,פוסיד 40mg אודה לך אים יש חומר לעיון

אני נכה עקב אירוע התקף לב ואירוע מוחי תוצאות אירוע מוחי היא פגיעה במערכת העצבים והפרעה בדיבור, בעיה בזיכרון כיום קשה לי לכתוב מכתב שלם או דברי הסבר רק מעיין בחומר שנכתב אני משתדל ליצב את עצמי עם התרופות. לופרסור 95 , אספרין 320mg ,פוסיד 40mg אודה לך אים יש חומר לעיון

ד"ר גוטליב כתב/ה: > > השאלה לא ברורה, נא הסבירי עצמך. אני נכה עקב אירוע התקף לב ואירוע מוחי תוצאות אירוע מוחי היא פגיעה במערכת העצבים והפרעה בדיבור, בעיה בזיכרון כיום קשה לי לכתוב מכתב שלם או דברי הסבר רק מעיין בחומר שנכתב אני משתדל ליצב את עצמי עם התרופות. לופרסור 95 , אספרין 320mg ,פוסיד 40mg אודה לך אים יש חומר לעיון

לדר' גוטליב שלום רב: ראשית ברכות על היוזמה של הפורום ויישר כח לך באופן אישי על הסיוע למשפחות. אימי בגיל 74 עם הסטוריה של אירוע מוחי. הראשון היה לפני כ- 15 שנה קל מאוד השני הגיע לפני כ-3 שנים יחסית היא התמודדה יפה ולאחר שיקום השתחררה מבית החולים. לפני כ-שנה וחצי הגיע האירוע הנוסף והקשה. אימי אבדה את רפלקס הבליעה. תוך מס' חודשים היא ירדה במשקל מעל 20 ק"ג. כעת יש לה פאג. אימי מטופלת ע"י פיליפינית 24 שעות ביממה. היא מקבלת מספר רב של תרופות. התרופה שברצוני לשאול עליה היא: דופיקר. רופא גריאטרי של קופת-החולים אמר שהתרופה יכולה לסייע לה בבליעה. אנו לא רואים שום שינוי. הכאב של אימי הוא עצום גם נפשית וגם פיזית. אימי שואלת כל הזמן האם אין תרופה שיכולה לעזור לה לבלוע ( ברצוני לציין שהיא לא מצליחה אפילו לבלוע את הרוק שיש לה בפה) והאם התרופה הנ"ל מספיקה? זה מייסר אותנו הילדים לראות את מצוקתה. אני מאוד אודה לך ומראש על תשובתך הנחוצה לנו מאוד. תודה רבה לילי

ליבי ליבי עמכם אימי ז"ל עברה אותו אירוע וגם היא איבדה את רפלקס הבליעה מי כמוני יודע שהסבל הוא עצום . אימי נפטרה שבועיים לאחר האירוע מדום לב וכולם אמרו שזה מוות של צדיקים שהיא לא נאלצה לסבול יותר. השבועיים שהיא סבלה מאי יכולת לבלוע טיפת מים היו הימים הכי קשים בחיינו ולא הפסקנו לבכות. הסיפור העצוב של אימך החזיר אותי לתקופה הנוראה ההיא ואני מאחל לאמך שיקרה נס ושתחזור לעצמה.

נתחיל בכך שאין תרופות שנועדו ספציפית לטפל בבעיות בליעה אחרי שבץ. הטיפול צריך להיות מבוסס על תרגילים של קלינאית תקשורת מנוסה בהפרעות בליעה ולא מזיק אם לפני התחלת הטיפול עוברים גם בדיקת רופא א.א.ג שיסתכל על מיתרי הקול ומנגנון הבליעה. אפשר גם להקדים בדיקת רנטגן שנקראית וידאופלאורוסקופיה אבל אני מודה שזו אינה בדיקה נגישה כל כך והיא לא ממש בסל הבדיקות המאושרות על ידי הקופות. על כל פנים אחד המקומות בהן מבצעים אותה הוא בי"ח בילנסון. אם או בלי הידע שהצטבר לאחר בדיקות אלו מוצאים את קלינאית התקשורת המתאימה ומתחילים טיפול. הפג לא מפריע אלא להיפך. כעת לתרופות: באופן נסיוני וללא שמדובר בהתוייה קלסית של התרופות האלו אנחנו מנסים לעיתים תרופות שונות לבליעה. אפשר לנסות דופיקר אם כי מנסיוני היא לא במיוחד יעילה חוץ ממקרים בהם יש מחלת פרקינסון בנוסף לשבץ מוחי. תרופה אחרת שאני נוהג לעיתים לנסות היא ארטן, גם היא תרופה לפרקינסון שכתופעת לוואי מיבשת את הרירית וכך מוקל על החולים הסובלים מקושי לבלועמ את הרוק. ייבוש הריריות אינו נטול סכנות וגם תופעות הלוואי האחרות של התרופה דורשות השגחה רצינית של הרופא המטפל אולם כאמור ישנת חוליחם מסוימים שנעזרים בתרופה כדי להתחיל לבלוע. בכל מקרה זה צריך להעשות תוך כדי הטיפול אצל קלינאית תקשורת במיוחד באותם מקרים שלא בלעו זמן ממושך. לבסוף, יש דברים שאפשר לנסות בעצמכם כמו ללקק כדור קרח על מקל ואחר כך סוכריה על מקל ועוד. אני ממליץ לנסות להשיג את החוברת שהוכנה על ידי ד"ר יהודית ליטווק מנהלת השירות לרפוי בדבור בבי"ח הדסה הר הצופים, בהוצאת המחברת. אפשר לרכוש אותה על ידי פנייה טלפונית ישירות אליה. בהצלחה.

דוקטור נכבד !! האם אירוע מוחין יכולה להתפתח כסיבוף מדלקת ריאות ? האם אירוע מוחי יכול להתפתח כתוצאה מחבלה סתם ? בתודה מראש. שחר

אירוע מוחי נגרם על רקע גורמי סכון מסוימים כמו יתר לחץ דם, סוכרת ואחרים ולפעמים גם ללא שיש גורמי סכון כאלו כלל. דלקת ראות איננה גורם סכון מקובל לאירוע מוחי אם כי לאחרונה היה מחקר אחד שהראה שיש קשר בין הארעות של דלקת ראות ושבץ מוחי. אבל גם ללא שנכנס למשמעות המדעית של מחקר זה שהדיון בה חורג ממטרות הפורום אפשר להגיד שלעיתים מחלות זהומיות קשות כמו דלקת ראות המתרחשות אצל אנשים מבוגרים מאוד יכולות לגרום להתפתחות של נסיבות שבהן יופיע שבץ מוחי. למשל התיבשות, בעיות לב וגם כאמור דלקת ראות קשה בעצמה. לסכום דלקת ראות איננה הגורם הישיר לאירוע מוחי אבל לעיתים במהלך דלקת ראות קשה אצל אדם מבוגר וחלש מתרחש גם אירוע מוחי. לגבי חבלת ראש התשובה מעט שונה. חבלת ראש קשה יכולה לגרום לנזק מוחי כולל שטף דם מוחי. כאשר מתרחש שטף דם כזה עקב חבלת ראש , זהו איננו אירוע מוחי במובן הצר של המושג, אלא חבלת ראש, אבל ההסתמנות בעצם דומה.

לפני כשנה וחצי אימי עברה אירוע מוחי בעקבות לקיחת כדור לדילול הדם. אושפזה בבי"ח ולאחר מכן בשיקום . מאז ועד היום הליכתה לא יציבה , יש לה הרגשה שהיא מרחפת וזה גורם לה לפחד ללכת לבדה ברחוב. מאז ועד היום היא שותה איפטואין לראש . בביקורה אצל הנוירולוגבשבוע שעבר , קבלה כדורים של חולי פרקינסון היא מפחדת לשתות את הכדורים. שאלתי : האם יש קשר לבעיה שלה ולמחלה זו? האם עליה לשתות כדורים אלה ? מנסיוננו המר , הכדורים שקבלה לדילול הדם לא היו רצויים וזו הייתה טעות של רופאת המשפחה. מה עלינו לעשות?

כמובן שאיני יכול הלתייחס באופן ספציפי למקרה המתואר שכן חסרים בו פרטים רבים ובמיוחד משום שאחת התרופות המוזכרות אינה מוכרת לי וכנראה אינה רשומה כהלכה. ההתייחסות שלי היא אם כן כללית ועקרונית: 1. כדורים לדלול הדם - אספירין ודומיהם - הם הטיפול המונע הראשי לשבץ מוחי כך שקשה להבין באיזה נסיבות קרתה כאן טעות, אולם אסור לשכוח שאין זה טיפול של 100% אלא הוא מוריד את הסכון לשבץ בערך ב30% בלבד. מכאן ששבץ יכול לקראת לצערנו גם אצל מי שנוטל אספירין על אף הטיפול אולם בוודאי לא בגללו..2. מחלת פרקינסון אינה בלתי שכיחה בגיל המבוגר וקורה גם קורה שאותו אדם יסבול הן משבץ כאירוע חד פעמי והן יגלה סימצני המחלה שהיא מחלה כרונית. במקרה כזה ימליצו לו לקחת טיפול לפרקינסון וזה בהחלט מוצדק וממולץ. מקרה אחר שונה באופן עקרוני הוא כאשר מתפתחים סמני פרקינסון חלקיים (פרקינסוניזם) אצל חולים שעברו מספר אירועים מוחיים ואז הנוירולוג ממליץ לנסות תרופות לפרקינסון. לא תמיד התרופות עוזרות במקרים כאלו והטיפול ניתן לניסיון תוך שקילה של התועלת שבו לעומת המחיר הפוטנציאלי שישלם המטופל מבחינת תופעות לוואי אפשריות. זהו בהחליט מצב מסובך שבו כדאי להתייעץ ולשוחח על כך עם הרופא המטפל. מאחר ואיני יודע באיזה מקרה מדובר לא אפרט יותר בשלב זה. בהצלחה.

Sorry, my computer refuses to type here in Hebrew. Congratulations Dr. Gottlieb - the forum is wonderful and obviously is fulfilling a need. I would like to use it to promote the project we have often discussed - the creation of a branch of Neeman, (self help group for stroke victims and their families in Haifa) in the center of the country. If any of your surfers are interested in being active in such an effort, please contact me. Sandra Levy Vice-chairwoman, Neeman, Haifa. Tel. 04-8255054

ברשותך אתרגם לעברית עבור מי שמתקשה באנגלית: עמותת נאמן הוקמה לפני מספר שנים בחיפה כקבוצת עזרה הדדית למחלימים משבץ מוחי. זוהי מסגרת מאוד מוצלחת ותומכת למחלימים מאירוע מוחי ולא משנה באיזו דרגה נפגעו משום שלכל מי שעבר את המחלה יש איזשהן בעיות או שאלות המטרידות אותו שבוודאי היו קיימות לפני כן אצל מישהו אחר במצבו. אני ממליץ בחום להצטרף ולהעזר במסגרת זו ומקווה לראות אותה בקרוב מתפשטת למרכז הארץ. בהצלחה.

בעמותת נאמן, נפגעי ארוע מוחי, אנו שמחים להודיע על פתיחת אתר באינטר-נט: www.neemancva.org.il נשמח לקבל תגובות והצעות. חברי ועד עמותת נאמן

could you please send me information abbout the support ypu offer.many thanks

ד"ר גוטליב שלום, האם הדברים הבאים מפחיתים או מגבירים את הסיכון לעבור אירוע מוחי: שימוש באספירין אחר ניתוח מעקפים? ירידה ברמת הכולסטרול ? הגברת הפעילות הגופנית?

דני, לפי מה שידוע לי, לגבי שאלות 2, 3 אז הם מפחיתים את הסיכון. עדי

כל הדברים המוזכרים על ידך מפחיתים את הסכון לעבור אירוע מוחי.

האם כאב ראש בצורת הבזק פתאומי שנמשך שברירי שניות בצד הרכה, יכול להעיד על ארוע מוחי מתקרב ? תודה רבה

בדרך כלל לא. כאב ראש כזה מתאים יותר לבעיה של עמוד שידרה צאוורי. כמובן שתשובה זאת אינה פותרת אתך מפנייה לבדיקה אצל הרופא..

מי יודע מה זה? www.sixtyplus.com

לא אני.

לפני כשבע שנים עברתי אירוע מוחי, ובזמן האחרון את היציבות שלי, מה יכולה להיות הסיבה או למי אפשר לפנות בעניין, לאיזה רופא או פרופסור? בברכה יוסף

לא הייתי קושר, לפחות בשלב ראשון, בין העובדה שעברת אירוע מוחי לפני 7 שנים ובעייתך הנוכחית. אבוד היציבות יכול לנבוע כמובן כתוצאה מאירוע חדש אך ישנן סיבות רבות אחרות בחלקן הגדול פחות רציניות שיכולות לגרום לכך ובכל מקרה זו תלונה קצת כללית מדי כדי לנתח אותה כאן. אני מצעי לך לגת לנוירולוג שלך בקופה אליה אתה שייך כדי לעבור בשלב ראשון בדיקה נוירולוגית גופנית והערכה אנמנסטית ומשם להמשיך הלאה את הברור.

ד"ר גוטליב שלום, לפני מספר ימים סבא שלי ( בן 73) קיבל אירוע מוחי. זה החל בכך שלפתע לא יכל לדבר. ההסיטוריה הרפואית שלו כוללת ניתוח מעקפים שעבר לפני כ- 10 שנים, שושנה ברגל וחלק מעורקים ברגליים שהם חסומים . אין רקע של לחץ דם מלבד התקופה האחרונה. ביום הראשון שהגיע לבי"ח לאחר האירוע המוחי הוא עוד הגיב בתנועות מוטוריות שהרופא ביקש ממנו לבצע והכל היה "תקין" חוץ מהעובדה שהסנטר התחתון משותק ובגלל זה לא יכל לדבר. בהמשך המצב כבר החמיר, תגובות איטיות, לעיתים בלילה הוא מתעצבן מאוד עד כדי השתוללות והיום אין לו תפקודי בליעה ומחר רוצים לשים לו זונדה (הרופא טוען שיכול להיות שהמוח מציג לו תמונות וזה מעוות לו את דרך המחשבה) בחיי היום יום סבא שלי פעיל מאוד חברתית ואדם רגיל לכל דבר שאלתי היא האם יש אור בקצה המנהרה? האם המצב יכול לחזור לקדמותו? מנסיונך כמה זמן יכול לקחת תהליך שכזה? אודה לך מאוד על תשובתך.

לצערי לא המסגרת של הפורום ולא פרוט הפרטים מספיקים כדי לענות לשאלה הכללית ששאלת כך שגם תשושתי תהיה מעט כללית ולא מפורטת. כפי הנראה סובל סבא שלך מהפרעות בליעה משניות לשבץ המוחי. בדרך כלל זהו סימן לשבץ בחומרה בינונית ומעלה ופרושו שבמקרה המוצלח יארך תהליך השיקום מספר שבועות, בממוצע כחודשיים. במקרה הלא מוצלח תהליך השיקום יכול להכשל או שיכולים להופיע סבוכים רפואיים חדשים. הסבא הוא בן שבעים וזהו גיל הנחשב היום לקשיש 'צעיר' ואם היה פעיל ועצמאי לפני השבץ זוהי סיבה נוספת לנסיון שיקומי רציני. צריך להתייחס לעובדה שיש צורך להכניס זונדה כפעולה רפואית הגנתית שנועדה למנוע סבוכים של דלקת ראות ולא כסימן פרוגנוסטי רע (אם כי לעצם העובדה שיש הפרעות בליעה יש ערך פרוגנוסטי שלילי וחולי שבץ עם הפרעות בליעה נפטרים כתוצאה מהאירוע פי שבע מחולי שבץ שאין להם הפרעות בליעה). בטיפול של קלינאית תקשורת מיומנת בבעיות בליעה אחר שבץ מצליחים מרבית החולים האלו לחזור לבליעה שלא דרך זונדה במהלך שבוע עד שבועיים וכבר המצב נראה יותר טוב. בהצלחה.

רציתי לשאול מהו אירוע מוחי אצל אנשים צעירים ? שמעתי על 3 נשים שהכרתי הכרות רחוקה אבל פחות או יותר סביב גיל 40 שנפטרו מארוע מוחי. ממה שהבנתי בכל המקרים התפתח כאב ראש חזק מאוד ולאחר זמן קצר החולה נפטרה. כיצד אפשר, אם בכלל גילוי מוקדם לפני ארוע ? האם בדיקות כגון אם.אר.איי. או סיטי מוח יכולות להעיד על ארוע שעלולל לקרות ? האם זה יכול לקרות בגלל מום מלידה ? תודה לתשובות לכל השאלות בכבוד רב.

אירוע מוחי אצל צעירים אינו שונה בעיקרון מאירוע אצל מבוגרים אבל כמובן נדיר הרבה יותר. השוני הוא בעיקר מבחינת הגורמים וזהו נושא רחב מדי להתייחסות במסגרת זו. בקצור רב צעירים הסובלים מאירוע מוחי סובלים לעיתים קרובות מבעיות מולדות או מבעיות לבביות אך יש גם גורמים נדירים אחרים שלא אתייחס אליהם. הבדיקות שהזכרת הן אכן מקובלות בברור של אירוע מוחי בכלל ובצעירים בפרט. מבחינת הסימנים המוקדמים המקובלים הם אינם שונים מאלו של אירוע מוחי בכל הגילאים וכאב ראש אותו הזכרת אינו אחד מהם. עם זאת כאב ראש עז ופתאומי אצל אדם שאינו מורגל בכז הוא בהחלט תופעה הדורשת ברור נוירולגי מיידי שכן הוא עלול בנסיבות מסוימות להקדים אירוע מוחי או בעיות נוירולגיות אחרות. לסכום שבץ בגיל צעיר הינו למזלנו תופעה נדירה.

לד"ר גוטליב שלום, ביום עיון של נפגעי אירוע מוחי שהתקיים באוניברסיטת חיפה שמעתי את הרצאתך בנושא השיקום לאחר ארוע מוחי, באותה הזדמנות נתתי בידך חוברת שחוברה על ידי ובה העלתי על הכתב את מה שעברתי עם בעלי בשנים שאני מלווה אותו. הייתי שמחה באם אוכל לשמוע ממך באיזה מידה יכולה חוברת כזו לעזור לאלה הנמצאים במצב דומה. אהיה מוכנה להעביר חוברת כזו (בעברית ו/או באנגלית) גם למשפחות נוספות באם יפנו אלי. בתודה, מרים

סבתי, בת 84 , עברה ארוע מוחי קשה, בעקבותיו אפזיה, שיתוק בצד ימין. 5 חודשים אחרי הארוע החלו כאבים ביד המשותקת תוך כדי התכווצות כף היד (כאבי תופת!!). משככי כאבים רגילים כמו אופטלגין, נורופן - לא עוזרים. האם קיימת איזו תרופה או שיטת טיפול שיכולה לעזור במקרה כזה? תודה מראש, חגית.

צריך לברר אם מקור הכאב בכווץ יתר של שרירי היד (ספסטיות) או בהפרעה מוחית מרכזית של העצבוב ביד (נוירלגיה). במקרה הראשון, היד בדרך כלל משותקת לחלוטין ומכווצת. הטיפול כולל תרופות להורדת הטונוס השרירי ביד כמו וליום, מוסקול ובקלופן. לאחרונה יש גם אפשרות להזריק זריקות בוטולין מקומיות לשרירים המכווצים אולם הנגישות לטיפול הזה עדיין מוגבלת. במרקה השני מדובר בדרך כלל ביד מתפקדת שמגלה רגישות לא נורמלית לגירויים כמו מגע או קור. הטיפול כולל אז תרופות אנטינוירלגיות כמו אלתרולת או טגרטול. לעיתים מקורם של כאבים ביד הוא בעמוד שידרה צאוורי ואז הטיפול כולל תרופות כמו נרופן וסוגים חזקים יותר של תרופות מאותו הסוג (אנטיאינפלמטורים לא סטרואידלים). מכל זה מובן שיש צורך באבחון רפואי של אופי הבעיה לפני שמנסים טיפול כזה או אחר. בכל מצב למנח היד יש חשיבות, במיוחד כשהיא אינה פעילה וזה כולל הנחתה מורמת על כרית שמונחת גם מתחת לכתף המשותקת בעת שכיבה במיטה ומניעת 'נפילתה' של יד משותקת כלפי מטה בעת ישיבה או הליכה על ידי שימוש בשולחן או במתלה. גם סד קצר לכף היד יעיל במניעת כאבים כאלו וכדאי להתייעץ עם מרפאה בעיסוק מומחית לשבץ כדי להתקין סד כזה. בהצלחה.

שלום ד"ר גוטליב, סבא שלי מאושפז בבית אבות סיעודי במצב קשה ביותר. הוא סובל, בין היתר, מפצעי לחץ רבים אשר גורמים לו לכאבי תופת! בבקשה ממך, אמור לי, האם יש איזשהוא חומר, תרופה, משהו, שיכול לסייע לו, להקל את סיבלו ולהשפיע על הפצעים המזוויעים והאכזריים האלו. אני אובדת עיצות! תודה על תשומת ליבך.

אמנם הנושא של פצעי לחץ חורג מהמטרות של פורום זה אבל בכל זאת אנסה לעזור במשהו. ראשית צריך להודות ביכולתנו המוגבלת לטפל בבעיה זו במיקרים הכרונים והקשים שלה. לעיתים עלינו לקבל את התופעה של פצע לחץ כבלתי ניתנת לפתרון כתוצאה מצרוף סיבות שלא אפרט כעת וכדאי להודות בכך. אולם זו גם עובדה שבחלק גדול מאוד מהמקרים כן ניתן למנוע ולטפל בפצעי לחץ ועקרונות הטיפול כוללים: שינוי תנוחות לעיתים קרובות (גם המשפחה יכולה לעשות זאת כשבאים לבקר ולא רק הצוות הסיעודי). שימוש במזרונים מיוחדים המפזרים את הלחץ המופעל על העור כמו מזרוני 'ביצים' או מזרוני אוויר (האחרונים עדיפים לדעתי במיוחד אם הם מחוברים למשאבה הדואגת לנפח כל רגע חלק אחר במזרון. ניתן להלוות כאלו לתקופה מוגבלת גם ב'יד שרה' ). וכאשר יש נפתח כבר פצע לחץ שימוש במשחות וחבישות שתאורן חורג ממה שכדאי לפרט כאן אולם אזכיר את החבישה המקובולת ביותר לפצעים בדרגה ראשונה ושנייה ששמה 'גרנולופלקס'. כאשר הפצע עמוק במיוחד צריך לעיתים לבצע הטרייה שלו. זו למעשה פעולה כירורגית אך גם חלק מרופאי בתי האבות יודעים לבצע אותה. באמצעות ההטרייה מקלפים רקמות מתות ונותנים לרקמת העור צ'אנס לגדול מחדש. כדאי לבדוק אם פעולה כזו בוצעה במקרה הזה לאחרונה ובכלל מי הרופא המומחה, בדרך כלל גריאטר שבדק את הפצע לאחרונה. כאמור במיקרים הכרונים והקשים איננו מצליחים לפתור את הבעיה גם לאחר הטיפול המסור ביותר ואז צריך להשלים איתה. לסיום אזכיר שבחלק גדול מהמקרים החולה עצמו אינו מרגיש את פצע הלחץ ואינו סובל כאב ממנו וזו נחמה מסוימת.

שלום דר' גוטליב וברכות על פתיחת פורום חשוב זה. שאלתי נובעת מסקרנות בלבד. האם אתה יכול להסביר מהו בדיוק ארוע מוחי? תודה רבה. נל

אירוע מוחי או שבץ מוח (STROKE,CVA,CEREBROVASCULAR ACCIDENT) הוא מצב של הפרעה פתאומית באחד מתפקודי הגוף כתוצאה מאי סדירות באספקת הדם למוח. מאחר שלרקמת המוח מאגרי חמצן וסוכר מוגבלים ולעומת זאת פעילות הצורכת כמויות ניכרות של חומרים אלו הרי שכבר לאחר הפרעה של עשר שניות בזרימת הדם מתחילים תאי המוח להראות סימנים של תפקוד לקוי. לאחר כשלושים דקות של הפרעה באספקת החומרים עתירי האנרגיה עלולים סימנים אלו להפוך לנזק בלת הפיך ברקמה המוחית, נזק שאותו אנו מכנים אוטם מוחי.

שלום אבי בן 59 ולפני 3 שנים עבר ארוע מוחי קל. בחצי השנה הראשונה ניסה הכל כפי שהציעו לו וחיכה לשיפור שיחזירו לתפקוד רגיל. לאחר שגילה שלא חוזר לתפקוד כפי שקיווה, החלה התדרדרות במצבו, לדעתי בעיקר נפשית. מאז ניסינו להפגישו עם כל מי שהיה זכאי כדי לעזור לו בשיקום אך לאט לאט החלה מצדו התנגדות חריפה שגרמה לאמי ולאחיי לעזוב אותו לנפשו. אבי חיפש "ניסים" והתעמק בגורמים לארוע במקום להתמקד במה שצריך לעשות עתה כדי לשפר את מצבו וכל רעיון שלנו נדחה בכעס רב. לאחרונה התדרדר עוד מצבו, קשה לו ללכת, לדבר,מרבה לישון ועתה גיליתי כי החל לקחת כדורים נגד דכאון ואינו עושה כלום בעצמו תלוי כמעט באופן מוחלט באימי, למרות שהינו מוגדר כארוע מוחי קל. אני אובדת עצות בעניין, מה אפשר לעשות כדי להוציא אותו מכך ולגרום לו לשתף פעולה עם אנשי מקצוע?

אנשי המקצוע מודעים היום יותר מבעבר להשפעה ההרסנית של שינוי במצב הרוח, בדרך כלל דיכאון, על הצלחת השיקום לאחר אירוע מוחי. מדובר למעשה על כך שכתוצאה מהתפתחות של דיכאון הופכים גם ההשגים השיקומיים, קטנים או גדולים, לחסרי ערך בעיני המחלים. אנו מתייחסים לדיכאון אחרי שבץ מוחי כתופעה שמקורה לא רק בתגובה הנפשית המובנת לטראומה שקרתה אלא גם תוצאה של שינויים אורגניים במוח שנפגע וההערכה הזהירה אומרת שלפחות רבע אם לא מחצית המחלימים מהאירוע יסבלו מדכאון כזה. הבשורה טובה היא שהתגובה לתרופות במצב זה היא באופןצ מפתיע טובה ואפילו טובה מאוד. משום עליכם לעשות מאמץ רציני למצות את הטיפול האנטידכאוני שאמרת שאביך החל לקבל. פרושו של דבר להמצא במשך מספר חודשים במעקב חודשי או דו שבועי של של פסיכוגריאטר או גריאטר או נוירולוג או מומחה לשיקום. לא כל כך חשוב מה המומחיות של הרופא המטפל אלא מידת נסיונו בתחום הספציפי דיכאון אצל חולי שבץ וכדאי לברר את זה לפני התחלת הטיפול. לפעמים המינון של התרופה שלוקחים אינו מספיק או יותר מדי ולפעמים צריך לנסות יותר מתרופה אחת לפני שפותרים את הבעיה. במקביל לטיפול הרפואי הזה צריך להחליט על המטרות השיקומיות שמענינות את המחלים ולחתום איתו על "חוזה" בקשר להשגתן. האם מה שמענינן אותו הכי הרבה בשלב זה של ההחלמה שלו הוא לחזור לעצמאות בתחום מסוים של התפקוד האישי שלו, או אולי הוא מעוניין לחזור לעסוק בתחביב ישן שהוזנח או לחזור לנהוג או לנסוע לחו"ל. לכל אחד מטרה קונקרטית ובתנאי שהיא מציאותית צריך להציב בתור "המטרה" שלקראת מכוונת הפעילות שלו ושל הסובבים אותו שרוצים לעזור לו. בהצלחה.

הייי. אימי עברה אירוע מוחי באופן קשה מאוד. היום היא במצב שאפילו הרופאים לא האמינו שהיא הגיע לזה. אני אומרת תודה לשיקום ובנוסף לספר אחד שהוא מצויין שהוא הוציא את אימי מהדיכאון ושיפר את איכות חייה. הספר ניקרא ריפוי עצמי של לואיז היי והוא עבודה עצמית (במיקרה של אימי אני מקראיה לה כי עין אחת שלה לא רואה טוב). הדרך היא לעולם לא לוותר, לתת אהבה כל הזמן דרך חיבוקים ונשיקות ולהגיש לאבא שלך שאם הוא יבחר הוא יכול לחזור להיות בדיוק כפי שהיה. זה עובד עם אימי, למרות שהדרך קשה למי שלא מוכן לקבל ( כמו אימי ) את הספר, אך אם מתעקשים ותולים כמוני מנטרות מתוך הספר ( משפטי עידוד) ונותנים לה לקרא אותם גם בשירותים זה עובד!!!!!! עם כל האהבה וההבנה שבעולם, עדי.