אםהאם המנגנון של ראיה קרוב-רחוק קשור בשינוי צורת העדשה ?
דיון מתוך פורום בריאות העין
שלום, לפי מה שאני מבין, כאשר העדשה בעין נמתחת, זה מאפשר לראות אובייקטים קרובים, וכאשר היא חוזרת לצורתה הרגילה, היא מאפשרת לראות אובייקטים רחוקים. עם זאת, כאשר משתילים לאדם עדשה מזכוכית, הוא עדיין מצליח לראות גם קרוב וגם רחוק. איך ניתן להסביר את התופעה הזו, אם המנגנון של ראיה קרוב-רחוק קשור בשינוי צורת העדשה ?
השאלה שלך מצוינת, והתשובה תלויה בסוג העדשה המושתלת. אתה צודק שמנגנון הראייה הטבעי, שנקרא אקומודציה, מבוסס על שינוי בצורת העדשה הטבעית של העין כדי למקד את הראייה על אובייקטים קרובים ורחוקים. איך רואים קרוב ורחוק עם עדשה מושתלת? לאחר ניתוח קטרקט או ניתוח החלפת עדשה, משתילים עדשה מלאכותית בעין. עדשה זו אינה משנה את צורתה כמו העדשה הטבעית, ולכן תפקודה תלוי בסוגה: 1. עדשות מונו-פוקליות (חד-מוקדיות): עדשות אלה מותאמות למיקוד במרחק אחד בלבד – או קרוב או רחוק. אנשים עם עדשות מונו-פוקליות יזדקקו לרוב למשקפיים עבור המרחק האחר. לדוגמה, אם העדשה מותאמת לרחוק, הם יזדקקו למשקפי קריאה. 2. עדשות מולטי-פוקליות או עדשות טוריות משולבות: עדשות אלה כוללות מספר אזורי מוקד, המאפשרים למשתמש לראות טוב במרחקים שונים. האזורים השונים בעדשה מפצלים את האור שמגיע לעין כך שחלקו ממוקד לרחוק וחלקו לקרוב. המוח לומד להסתגל ולבחור את התמונה החדה לפי הצורך. 3. עדשות אקומודטיביות: עדשות מיוחדות אלו מתוכננות לנוע מעט בתוך העין בתגובה לפעולת השרירים הטבעתיים של העין, ומנסות לחקות את פעולת האקומודציה הטבעית. עם זאת, היכולת שלהן לספק מיקוד משתנה מוגבלת. 4. מנגנון המוח: המוח שלנו גמיש מאוד, ולומד להסתגל לשינויים. במקרה של עדשות מולטי-פוקליות, המוח מתרגל "לבחור" את התמונה החדה בין המרחקים השונים. סיכום: כאשר משתילים עדשה מלאכותית, היכולת לראות קרוב ורחוק תלויה בסוג העדשה ובאופן שבו העין והמוח מסתגלים אליה. עדשה מושתלת לא מחקה באופן מלא את האקומודציה הטבעית, אך טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות פתרונות שמתקרבים לכך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il