פורום בריאות העין

לרוב מדובר בשינויים בחלל הזגוגית הממלאה את העין. במידה וקיימות תלונות חוזרות יש צורך לשקול יעוץ של רופא נוירולוג

הבזקי אור יכולים לנבוע מגירוי של הרשתית, שינויים בזגוגית העין או בעיות נוירולוגיות. אם בעבר נבדקת ולא נמצא ממצא חריג, ייתכן שמדובר בהפרעה חולפת הקשורה לשינויים בזגוגית, במיוחד אם אין תסמינים נוספים כמו ירידה בראייה, צללים או וילון בשדה הראייה. עם זאת, מאחר שהתסמינים חוזרים על עצמם, מומלץ לבצע בדיקת עיניים מקיפה עם הרחבת אישונים כדי לשלול קרעים או משיכה של הזגוגית על הרשתית. במקרים מסוימים, הבזקי אור יכולים להיות קשורים גם למצבים נוירולוגיים כמו מיגרנה עם אאורה, במיוחד אם יש להם דפוס חזרתי. אם התופעה ממשיכה או מחמירה, כדאי להיבדק שוב כדי לוודא שאין שינוי במצב הרשתית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

לא סביר שיש טיקים בעפעף בעקבות טיפות לחות.

טיקים בעפעף, תחושה של קפיצות או רעידות קלות, הם תופעה נפוצה שלרוב קשורה לעייפות, מתח או יובש בעיניים. ייתכן שהתחושה הופיעה במקרה בסמוך לשימוש בטיפות, אך אין מנגנון ידוע שבו טיפות לחות כמו איירוניק גורמות ישירות לטיקים. מה שכן, יובש בעיניים עצמו יכול לגרום לתגובות של השרירים העדינים בעפעפיים, כך שאם היובש לא השתפר מיד עם הטיפות, העין עדיין עשויה "לשדר" אותות עצביים לא תקינים ולגרום לרעידות קלות. אם התסמין ממשיך גם אחרי כמה ימים או מחמיר, ניתן לנסות טיפות אחרות ללא חומר משמר ולראות אם יש שינוי. במקרים נדירים, אם מדובר בתגובה ספציפית לטיפות, ניתן להפסיק אותן לכמה ימים ולראות אם יש שיפור. אם הטיקים נמשכים, כדאי לבדוק גם גורמים אחרים כמו מחסור במגנזיום, עייפות ממסכים או מתח כללי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

לא ניתן לקבוע את הגורם לתלונותיך ללא בדיקת העיניים.

לאחר ניתוח קטרקט, הבהובים מהצד או תחושת רטט בתמונה יכולים לנבוע מכמה גורמים. אחת האפשרויות היא שהעדשה המושתלת עדיין מתייצבת בתוך שק העדשה, דבר שעשוי לקחת זמן, במיוחד אם הייתה מעט חוסר יציבות ראשונית. תופעה נוספת שיכולה להסביר את ההבהובים היא הצללה קלה בקצה העדשה, תופעה שנקראת "Positive Dysphotopsia", שבה האור נשבר בצורה שונה בעדשה החדשה בהשוואה לעדשה הטבעית. אם התחושה היא שהתמונה רועדת, ייתכן שזה קשור לעדשה שזזה קלות בתוך העין (סיבוב או שינוי קל במיקום), במיוחד אם מדובר בעדשה טורית לתיקון אסטיגמטיזם. במקרים נדירים יותר, התסמינים יכולים להצביע על בעיה ברשתית, כמו משיכה על הזגוגית או שינויים בזגוגית העין לאחר הניתוח. אם ההבהובים אינם פוחתים או מחמירים, מומלץ לבצע בדיקת עיניים מקיפה הכוללת הרחבת אישונים ובדיקת יציבות העדשה והרשתית. ברוב המקרים, עם הזמן התסמינים משתפרים, אך אם מדובר באי יציבות משמעותית של העדשה או בהפרעה חמורה, ניתן לשקול התערבות בהתאם לממצאים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

יובש בעיניים הוא גורם שכיח לקושי בפתיחת העפעפיים בבוקר, במיוחד לאחר ניתוח הרמת עפעפיים. במהלך הלילה, העפעפיים עשויים להידבק מעט לקרנית בשל חוסר ייצור מספק של דמעות או אידוי מהיר שלהן, מה שעלול לגרום לאי נוחות ולתחושת הדבקות עם היקיצה. לאחר ניתוח עפעפיים, מנגנון הפיזור התקין של הדמעות עשוי להיות מעט מופר, מה שעלול להוביל להחמרת היובש, במיוחד בשעות הבוקר. בנוסף, אם נגרם שינוי כלשהו בעצבוב או במבנה העפעפיים בעקבות הניתוח, תיתכן השפעה על ההרפיה והפתיחה התקינה שלהם. מומלץ להשתמש בטיפות לחות ללא חומר משמר במהלך היום, ובמשחה או ג'ל לפני השינה כדי לספק לחות ממושכת במהלך הלילה ולמנוע את ההידבקות של העפעפיים. אם התסמינים לא משתפרים עם הזמן, ניתן לשקול טיפולים נוספים כגון חסימת דרכי ניקוז הדמעות עם פלאגים, טיפולי IPL או שימוש בסרום אוטולוגי, בהתאם למידת היובש ולממצאי הבדיקה אצל רופא העיניים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אפיתליופתיה בעין מתארת פגיעה או שינויים באפיתל הקרנית, השכבה החיצונית של הקרנית. זה יכול להיגרם מיובש בעיניים, חשיפה ממושכת לגירויים, דלקות או טראומה. פאנוס הוא צמיחה של רקמה פיברווסקולרית על הקרנית, שמופיעה לרוב כתוצאה מדלקות כרוניות, גירוי ממושך או חוסר חמצן, כמו בשימוש ממושך בעדשות מגע. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

הבזקי אור יכולים לנבוע משינויים בזגוגית העין, כמו היפרדות זגוגית אחורית, שגורמת למשיכה ברשתית. במקרים מסוימים, זה יכול להעיד על קרעים ברשתית. אם זה חוזר או מחמיר, כדאי להיבדק שוב בהרחבת אישונים אצל רופא עיניים מומחה לרשתית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

על פי התיאור שלך, נשמע כי יש מספר גורמים אפשריים למצבך, הכוללים בעיות בעפעפיים, רשתית, ודלקת. חשוב לפנות בהקדם למומחה לרשתית ולרופא עיניים נוסף שיוכל לאבחן במדויק את מקור הבעיה ולהתאים לך את הטיפול הנכון. במקרים מורכבים כמו שלך, ייתכן שיהיה צורך בשילוב של טיפולים מקומיים (כמו טיפות או משחות), טיפולים מתקדמים לרשתית (למשל, הזרקות תוך-עיניות), ולעיתים גם התערבות כירורגית בעפעפיים. מומלץ לגשת בהקדם לבדיקה אצל מומחה לרשתית ולדון באפשרויות טיפול נוספות, כולל הזרקות אם יוחלט שהן נחוצות, ולקבל ייעוץ נוסף לגבי האפשרות של ניתוח בעפעפיים. יש לוודא כי יש לך תוכנית טיפול מסודרת ומעקב צמוד. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שחקני כדורגל לרוב מתאימים יותר לניתוח PRK (לייזר ללא חיתוך) מאשר לניתוח LASIK, כיוון שב-PRK אין חיתוך של שכבת הקרנית, ולכן אין סיכון לתזוזת המתלה במקרה של פגיעה או חבלה בעין במהלך המשחקים. זהו יתרון חשוב במיוחד בענפי ספורט עם מגע פיזי. אפשר עדיין לבצע LASIK אבל אני אישית מעדיף לבצע PRK במצבים כאלו.

משך הטיפול בטיפות עיניים לאחר ניתוח קטרקט משתנה בהתאם להנחיות הרופא המטפל ולמהלך ההחלמה האישי שלך. ברוב המקרים, הטיפול נמשך כחודש, אך ייתכנו מצבים בהם הרופא ימליץ להמשיך את הטיפול לפרק זמן ארוך יותר, במיוחד אם יש סימנים לדלקת או גורמי סיכון נוספים. חשוב להקפיד על הנחיות הרופא ולבצע ביקורות מעקב כדי לוודא שהעין מחלימה כראוי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

ניתוח קטרקט אחרי ניתוח להסרת משקפיים בלייזר אפשרי בהחלט, אך הוא עשוי להיות מעט מורכב יותר. הקושי המרכזי הוא בחישוב המדויק של העדשה המושתלת, מאחר וניתוח הלייזר משנה את קימור הקרנית, מה שעלול להשפיע על תוצאות החישוב. כדי להבטיח תוצאה טובה, חשוב לבחור מנתח בעל ניסיון במקרים כאלה ולהשתמש בטכנולוגיות מתקדמות לחישוב העדשה המתאימה. עם תכנון קפדני, ניתן להשיג תוצאות מצוינות גם במקרים כאלה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

דלקת עיניים 7 חודשים אחרי ניתוח לייזר יכולה להיגרם ממספר סיבות, אך היא אינה נפוצה. ישנה חשיבות רבה לפנות בהקדם לרופא עיניים לבדיקה, כדי לוודא את מקור הדלקת ולטפל בהתאם. טיפול מהיר יכול למנוע סיבוכים אפשריים ולהבטיח את החלמת העין. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

פענוח תוצאות בדיקת שדה ראייה תלוי בסיבת הבדיקה ובהיסטוריה הרפואית שלך. התוצאות משקפות את תפקוד הראייה במרכז ובהיקף. במקרה של חשד לגלאוקומה או מחלות עצביות, הרופא יחפש דפוסים אופייניים של פגיעה בשדה הראייה. מומלץ להתייעץ עם רופא עיניים מנוסה שיבחן את התוצאות יחד עם ההקשר הקליני. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אחרי ניתוח PRK עם Monovision, בהחלט ניתן להשתמש בעדשות מגע רכות בעתיד אם יהיה צורך בכך. Monovision היא שיטה שבה עין אחת מותאמת לראייה לרחוק והשנייה לראייה לקרוב, אבל עם השנים ייתכן שתחווה שינויים טבעיים בראייה שידרשו תיקון נוסף, במיוחד לראייה לקרוב (פרסביופיה). אם בעתיד תרגיש שהשיטה אינה מספקת או שהראייה השתנתה, אפשר לשקול שימוש בעדשות מגע מותאמות שיכולות לשפר את הראייה, גם לקרוב וגם לרחוק. חשוב לעבור בדיקת התאמה נוספת במידה ותהיה ירידה בראייה, כדי לוודא שהעדשות מתאימות למבנה הקרנית שלך לאחר הניתוח. בנוסף, כדאי להיות במעקב אצל הרופא המנתח כדי לוודא שמצב הקרנית יציב ושהעין בריאה לשימוש בעדשות מגע לאורך זמן. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

טשטוש (סדציה מתונה) במהלך ניתוח קטרקט הוא פתרון יעיל עבור מטופלים עם פחד וחרדה קיצוניים. במהלך הטשטוש, המטופל נשאר ער אך מרגיש רוגע משמעותי מאוד, מה שמפחית את תחושת המתח והלחץ. הטשטוש מאפשר גם שיתוף פעולה מספק במהלך הניתוח, שכן התחושה הכבדה של פחד נעלמת. הרופאים שמבצעים את הניתוח מנוסים בטיפול במטופלים עם חרדות, ובמקרה הצורך אפשר גם להתאים את רמת הטשטוש לפי הצורך שלך. במקרים רבים, מטופלים שחוו חרדה לפני הניתוח דיווחו שהטשטוש אפשר להם לעבור את התהליך בצורה נינוחה ומרגיעה. חשוב לשתף את הצוות הרפואי בתחושותיך ולוודא שאת מקבלת את המענה המתאים לצרכייך לפני ובמהלך הניתוח. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אוויר קר בעין לאחר ניתוח בצינור הדמעות, במיוחד בעת קינוח אף, יכול להיגרם מפתיחה או חיבור חדש בין דרכי הדמעות לחלל האף במהלך הניתוח. בתהליך זה, שנקרא דקריוציסטורינוסטומיה (DCR), נוצר מעבר חדש לניקוז הדמעות מהעין ישירות לחלל האף. בעת קינוח אף, לחץ האוויר יכול לעבור מהאף אל דרך הדמעות ולעורר תחושת אוויר קר בעין. תחושה זו נפוצה יחסית לאחר ניתוחים כאלה ואינה מהווה בדרך כלל סימן לבעיה רצינית. עם הזמן, רוב המטופלים מסתגלים לכך, והתחושה עשויה לפחות או להיעלם. אם התחושה מתמשכת, מחמירה או מלווה בתסמינים נוספים כמו כאב, דלקת או הפרשה מוגלתית, מומלץ לפנות לרופא עיניים להערכה ולוודא שאין סיבוך כמו זיהום או בעיה בתהליך הריפוי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

מיאסטניה גרביס עינית דורשת התייחסות מיוחדת בטיפול בדלקות עיניים כדי להימנע מהחמרת הסימפטומים. משחת סינטומיצין וטיפות מקסיטרול מכילות רכיבים אנטיביוטיים וסטרואידים, אשר בדרך כלל יעילים לטיפול בדלקת חיידקית, אך סטרואידים עלולים, במקרים נדירים, להחמיר סימפטומים של מיאסטניה כמו צניחת עפעף או חולשת שרירים. בטיפול בדלקת עיניים חיידקית אצל מטופלים עם מיאסטניה, מומלץ לשקול שימוש באנטיביוטיקה ללא סטרואידים כדי למנוע סיכון להחמרת המחלה. לדוגמה, ניתן להשתמש בטיפות אנטיביוטיות כמו אופלוקס או טוברקס, שמתאימות לטיפול בדלקות עיניים חיידקיות. חשוב להתייעץ עם רופא עיניים בעל ניסיון במקרים של מיאסטניה גרביס כדי לוודא שהטיפול מותאם למצבך. במקרה של ספק או החמרת סימפטומים, יש לפנות בהקדם להערכה רפואית נוספת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

כאשר יש הבדל משמעותי במספרים בין שתי העיניים, כמו במקרה שלך, השימוש בעדשות מגע עלול לגרום לטשטוש זמני ולתופעה המכונה "אנאיזוקוניה" – מצב שבו המוח מתקשה לעבד תמונות משתי עיניים עם גדלים או פרופורציות שונים. בדרך כלל, לוקח זמן למוח להתרגל לשינויים בראייה, במיוחד כשמתחילים להשתמש בעדשות מגע בפעם הראשונה או לאחר שינוי במספרים. תופעה זו אמורה להשתפר במהלך הימים או השבועות הקרובים ככל שהעיניים והמוח מסתגלים. אם הראייה נשארת מטושטשת באופן משמעותי גם לאחר שבוע, מומלץ לחזור לאופטומטריסט או לרופא עיניים. ייתכן שיש צורך בהתאמת מספר העדשה או בבחינת פתרונות נוספים, כמו שימוש במשקפיים או בעדשות מיוחדות המותאמות למצבים של הבדלים גדולים בין העיניים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

דלף מהחתכים וצורך בתפרים יכולים להתרחש גם בניתוח קטרקט רגיל וגם בניתוח קטרקט באמצעות לייזר. בשני המקרים, הסיבה לדלף היא בדרך כלל הקשר בין החתכים שבוצעו לבין תהליך הריפוי הטבעי של העין. דלף עשוי להתרחש אם החתך לא נסגר באופן מושלם בסוף הניתוח. תפרים הם פתרון זמני שנעשה בהם שימוש כדי להבטיח את סגירת החתך ולמנוע סיבוכים כמו זיהום או שינוי בלחץ התוך-עיני לאחר הניתוח. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

התסמינים שאת מתארת, כולל תחושת "שריטה", הבזקי אור בצורת שרשרת יהלומים והחמרה לאחר שימוש בטיפות ליובש, יכולים להיות קשורים לכמה גורמים לאחר ניתוח קטרקט. ייתכן שמדובר בתופעות אופטיות הנגרמות מהעדשה המושתלת, במיוחד אם היא מונופוקלית, או מתזוזה קלה של העדשה בתוך העין. יובש בעיניים עשוי גם הוא להחמיר את התחושות האלו, ובמקרים מסוימים תתכן גם השפעה של הרשתית. החלפת העדשה עשויה לשפר את המצב אם התסמינים נגרמים מהעדשה עצמה, אך מדובר בהליך כירורגי מורכב יותר מהניתוח המקורי, ולכן יש לשקול זאת בזהירות. סיכונים אפשריים כוללים פגיעה בקופסית שמחזיקה את העדשה, זיהום, דלקת או היפרדות רשתית. חשוב להבין שגם לאחר החלפת עדשה, התסמינים עלולים להימשך אם הבעיה נובעת מגורם אחר כמו הקרנית או הרשתית. מומלץ להיבדק על ידי מומחה לניתוחי קטרקט וקרנית לצורך הערכה מעמיקה של מצב העדשה, הקרנית והרשתית. ייתכן שיהיה צורך בבדיקות מתקדמות כמו OCT. חשוב להמשיך בטיפול ביובש בעיניים עם טיפות מתאימות ללא חומרים משמרים, ולעיתים לשקול טיפולים נוספים כגון IPL במקרים מתמשכים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

כפי שרשמתי בתשובה הקודמת שלי, מומלץ להיבדק על ידי מומחה לניתוחי קטרקט וקרנית לצורך הערכה מעמיקה של מצב העדשה, הקרנית והרשתית. יש עשרות מומחים כאלו בכל הארץ אני נמנה איתם - אני נמצא בצפון הארץ (חיפה).

מונח "קונטור פוביאלי שמור" מתייחס למבנה התקין של הפוביאה, שהוא האזור המרכזי ברשתית האחראי על הראייה החדה והמדויקת. כאשר אומרים שהקונטור הפוביאלי שמור, הכוונה היא שהמבנה של הפוביאה נראה תקין בבדיקת הדמיה, כגון OCT, ואין עדות להפרעה או שינוי בצורתה, מה שמצביע על כך שראיית המרכז לא נפגעה. זהו ממצא תקין בדרך כלל ואינו דורש טיפול נוסף. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

בלפריטיס זו דלקת של בלוטות החלב בשולי העפעף. זיידל שלילי מתאר מצב תקין שאין פצע חודר בעין.

שלום, ללא סיידל: הכוונה היא שלא נמצאה דליפה של נוזל תוך-עיני (aqueous humor). זהו ממצא חיובי שמראה שאין פגם בקרנית או בלחמית בעקבות פציעה או מצב אחר. בלפריטיס: מדובר בדלקת כרונית של שולי העפעפיים. התסמינים כוללים אודם, נפיחות, הפרשות על הריסים, גרד, תחושת צריבה או גירוי בעיניים, יובש או דמעת יתר, ולעיתים תחושה של גוף זר או טשטוש ראייה. הטיפול כולל שמירה על היגיינת עפעפיים באמצעות קומפרסים חמים, ניקוי במגבונים ייעודיים, ולעיתים טיפות או משחות אנטיביוטיות. במקרים מתקדמים ניתן לשקול טיפולים מתקדמים כמו סחיטת בלוטות השומן ו-IPL (טיפול באור אינטנסיבי). פרופ’ מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב ”ם יו”ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

הטיפות וי אופטיק (Timolol) ניתנות בדרך כלל פעמיים ביום, עם מרווח של כ-12 שעות בין המנות, למשל בבוקר ובערב. המינימום המומלץ בין ההזלפות הוא 8 שעות, אך עדיף להיצמד למרווח של 12 שעות כדי לשמור על רמות יציבות של התרופה בעין. מעקב אחר לחץ תוך-עיני חשוב מאוד, במיוחד בגיל מבוגר ובמצב של גלאוקומה. מומלץ לעקוב אחת לשלושה עד שישה חודשים, או בתדירות אחרת בהתאם להנחיות רופא העיניים המטפל. בבדיקות מעקב הרופא יעריך את הלחץ התוך-עיני, מצב העצב האופטי ושדה הראייה כדי לוודא שהמחלה נשלטת כראוי. אם אתה מבחין בשינויים כלשהם בראייה של אביך, באי נוחות בעיניים או בסימנים של תופעות לוואי (כמו ירידה בקצב הלב או עייפות), יש לדווח על כך לרופא בהקדם. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

האדמומיות בעפעף לאחר ניתוח להוצאת שעורה יכולה לנבוע מתהליך דלקתי שעדיין נמשך או ממבנה שעדיין לא חזר לחלוטין למצבו התקין. להלן כמה המלצות: המשיכי עם הקומפרסים החמים: חימום קבוע יכול לעזור בפתיחת בלוטות השומן בעפעפיים ולהפחתת האדמומיות. שימוש בטיפות או משחה אנטי-דלקתית ללא סטרואידים: ייתכן שכדאי לנסות טיפול מקומי שמרגיע את האזור בלי שימוש ממושך בסטרואידים. כדאי להתייעץ עם רופא העיניים. בדיקת עפעפיים נוספת: לעיתים, אדמומיות ממושכת יכולה להיות סימן למצב כמו בלפריטיס כרוני או דלקת אחרת בעפעף שדורשת טיפול ממוקד. טיפולים מתקדמים: אם האדמומיות ממשיכה להפריע, ייתכן שרופא העיניים ימליץ על טיפולים נוספים כמו IPL (טיפול באור אינטנסיבי) או ניקוי מקצועי של בלוטות השומן בעפעף. אם המצב לא משתפר או מטריד אותך, מומלץ לחזור לבדיקה אצל רופא עיניים, ואולי לשקול חוות דעת נוספת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

ברמת העיקרון שריטה בקרנית דורשת פנייה מיידית לרופא עיניים להערכה ובדיקה. שריטה בקרנית עלולה להיות כואבת ומטרידה, במיוחד אם העין רגישה לאחר ניתוח PRK בעבר. הנה ההמלצות לטיפול ולהקלה: הקלה על הכאב והגירוי: השתמשי בטיפות לחות (דמעות מלאכותיות) ללא חומרים משמרים כדי להרגיע את הקרנית ולמנוע יובש. קומפרסים קרים יכולים להקל על הכאב והאודם. טיפול רפואי: מומלץ לפנות לרופא עיניים בהקדם לבדיקת הקרנית ולאישור שאין פגיעה עמוקה או סיכון לזיהום. ייתכן שהרופא ירשום משחת אנטיביוטיקה או טיפות עיניים אנטיביוטיות למניעת זיהום. מניעה של צלקת: שימוש בטיפות סטרואידיות לטווח קצר עשוי לעזור במניעת צלקות בקרנית, אך יש להשתמש בהן רק בהוראת רופא. הפחתת כאב ורגישות לאור: משקפי שמש יכולים להפחית את הרגישות לאור עד שהעין תחלים. הימנעי מגירוי נוסף: אל תשפשפי את העין. הימנעי מחשיפה לאבק או רוח חזקה. מתי לפנות לרופא דחוף? אם הכאב לא משתפר תוך 24 שעות. אם מופיעים הפרשות או ירידה בראייה. אם הרגישות לאור מחמירה. זכרי, הטיפול המוקדם מונע סיבוכים ומסייע להחלמה מהירה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אני מציע ללכת לבדיקה והערכה של מומחה מקטע קדמי של העין לבדיקה והערכה מסודרת לאור ריבוי השאלות וחוסר וודאות שלך.

תוצאות בדיקת שדה הראייה שהצגת מצביעות על שינויים מסוימים, במיוחד בעין ימין, שעלולים להיות קשורים לגלאוקומה או למצב אחר המשפיע על שדה הראייה. להלן הפירוט: עין ימין: MD (Mean Deviation): ערך של -3.36 מעיד על ירידה קלה-בינונית בתפקוד שדה הראייה בהשוואה לנורמה. PSD (Pattern Standard Deviation): ערך של 4.2 מצביע על שינויים במבנה שדה הראייה, שיכולים להעיד על פגיעה ממוקדת. GSS (Glaucoma Staging System): שלב 2m מציין פגיעה ברמה בינונית. עין שמאל: MD: ערך של -0.6 קרוב לנורמה, ומעיד על תפקוד טוב של שדה הראייה. PSD: ערך של 2.34 מעיד על שינויים מינימליים בשדה הראייה. GSS: שלב 0, כלומר שדה ראייה תקין. מה המשמעות? בעין ימין יש הפחתה נזאלית בשדה הראייה העליון והתחתון, וערכי ה-MD וה-PSD מעידים על פגיעה מסוימת. ייתכן שמדובר בשינויים ראשוניים הקשורים לגלאוקומה או למצב אחר. בעין שמאל, שדה הראייה תקין, עם ירידה מינימלית בלבד. עלייך לגשת לבדיקה והערכה של מומחה גלאוקומה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

התחושה של "מים בעיניים" יחד עם טשטוש ראייה יכולה להיות קשורה גם לנזלת אלרגית או הצטננות וגם לדלקת אלרגית בעיניים. במקרים של נזלת אלרגית, תיתכן גירוי מוגבר בעיניים, דמעת וטשטוש, במיוחד אם המצב מחמיר בעונות המעבר או בעקבות חשיפה לאלרגנים. דלקת אלרגית בעיניים יכולה גם לגרום לדמעת רבה, גירוד וטשטוש ראייה. אם התסמינים ממשיכים להחמיר או אם טשטוש הראייה לא חולף, כדאי להיבדק אצל רופא עיניים. ייתכן שיהיה צורך בהתאמת טיפול נוסף כמו טיפות עיניים אנטי-אלרגיות ללא חומרים משמרים או במקרים מסוימים טיפול מתקדם יותר לדלקת האלרגית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

התחושה של "מים בעיניים" עם טשטוש חזק יכולה בהחלט להיות קשורה לדלקת אלרגית בעיניים, לנזלת אלרגית, או לשילוב של שניהם. מצבים אלו גורמים לעיתים לדמעת מוגברת, גירוי וטשטוש ראייה. דרכים לטיפול: טיפול בטיפות עיניים: חשוב להשתמש בטיפות אנטי-אלרגיות, ועדיף ללא חומרים משמרים, אם יש רגישות. טיפות לחות יכולות לעזור להקל על הגירוי והיובש. טיפול סיסטמי (כדורים או סירופ): תרופות אנטי-היסטמיניות (כמו כדורים או סירופ נגד אלרגיה) יכולות להפחית את התגובה האלרגית הכללית בגוף, כולל התסמינים בעיניים. אמצעים נוספים: קומפרסים קרים על העיניים יכולים להקל על הגירוי ולהפחית נפיחות. הימנעי מחשיפה לאלרגנים אם ניתן לזהות אותם (כמו אבק, אבקנים או פרווה). אם המצב ממשיך או מחמיר, יש לפנות לרופא עיניים כדי לשקול טיפול מתקדם יותר כמו סטרואידים מקומיים (לטווח קצר בלבד) או טיפולים אחרים כגון IPL (טיפול באור אינטנסיבי) אם יש מרכיב משמעותי של יובש כרוני. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שטיפת עיניים במי ברז אינה מומלצת, במיוחד כאשר יש שימוש בעדשות מגע, שכן מי ברז עלולים להכיל חיידקים או אמבות שעלולים לגרום לזיהום, כמו קרטיטיס (דלקת בקרנית). העובדה שהעדשה נשארה בעין במשך שעות בזמן ששטפת אותה עלולה להגדיל את הסיכון לזיהום, גם אם כרגע אתה מרגיש הקלה. מומלץ לפנות לרופא עיניים בהקדם לבדיקת העין כדי לוודא שאין סימני זיהום או גירוי משמעותי בקרנית. חשוב לשים לב לסימנים כמו כאב, אדמומיות, טשטוש ראייה או רגישות לאור. אם מופיעים תסמינים אלו, יש לגשת לרופא מיידית. בינתיים, הימנע משימוש בעדשות מגע עד לבדיקה, ואל תשטוף את העין במי ברז. ניתן להשתמש בטיפות עיניים סטריליות להקלה על תחושת הגירוי, במידת הצורך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

התופעה שאתה מתאר של הפרשות דמויות "לחמית" בבוקר, יחד עם גושים קטנים מתחת לעין, עשויה להיות קשורה לשימוש ממושך בטיפות עיניים כמו סטרודקס ואופלוקס או לדלקת כרונית במשטח העין והעפעפיים. שימוש ממושך בטיפות סטרואידים ואנטיביוטיקה עלול לגרום לשינויים בתפקוד העפעפיים ובלוטות השומן (בלוטות המיבומיאן), מה שיכול להוביל להצטברות של הפרשות או קשקשים. גירוי כרוני בעפעפיים יכול גם לגרום להופעת גושים או בלוטות קטנות שמרגישים כמו גרגרי חול. כדי לטפל בתופעה ולמנוע החמרה, מומלץ להקפיד על ניקוי יומיומי של העפעפיים בעזרת מגבונים ייעודיים או שטיפות עדינות עם מים פושרים. בנוסף, כדאי לדון עם רופא העיניים שלך על האפשרות להתאים את הטיפול התרופתי, במיוחד אם התופעות ממשיכות להחמיר. במקרה שהתסמינים לא משתפרים עם שינויים בטיפול או בהיגיינה, ייתכן שיהיה צורך בבדיקה מקיפה יותר לשלילת מצבים נוספים כמו דלקת כרונית של העפעפיים או אלרגיה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שימוש ממושך בטיפות עיניים כמו סטרודקס ואופלוקס הוא לעיתים חיוני במקרים מורכבים של השתלת קרנית וחוסר עדשה, במיוחד אם יש היסטוריה של דחייה. עם זאת, לשימוש ארוך טווח בתרופות אלו יש פוטנציאל לתופעות לוואי. סטרואידים כמו סטרודקס עלולים להוביל לעלייה בלחץ התוך-עיני, מה שעלול לגרום להתפתחות גלאוקומה, וכן לדיכוי של המערכת החיסונית המקומית בעין, מה שמגביר את הסיכון לזיהומים. אנטיביוטיקה כמו אופלוקס, בשימוש ממושך, עלולה לגרום להתפתחות עמידות חיידקית או גירוי מקומי. כדי להפחית את הסיכון לתופעות לוואי, חשוב להיות במעקב צמוד אצל רופא עיניים, כולל בדיקות לחץ תוך-עיני. אם המצב שלך יציב, ייתכן שניתן להפחית את מינון התרופות או לשקול חלופות. חשוב גם לדווח על כל שינוי במצב הראייה או הופעת תסמינים חדשים, כמו כאבים או טשטוש ראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

אני מבין את הדאגה שלך, וכמובן שזו סיטואציה שמלחיצה. קרעים ברשתית הם מצב שכיח יותר אצל אנשים עם מספר גבוה במשקפיים (קוצר ראייה), במיוחד כשהרשתית דקה ונמצאת במתח מוגבר. גם ספורט, במיוחד ספורט עם קפיצות או מאמצים אינטנסיביים, יכול להיות גורם מזרז במצבים מסוימים. לגבי ההמלצה להקפה מלאה של הרשתית: הקפה מלאה בלייזר היא טיפול מונע שמטרתו לחזק אזורים חלשים ברשתית ולמנוע הופעה של קרעים נוספים. טיפול כזה יכול להוריד את הסיכון לקרעים ולניתוק רשתית בעתיד, אך הוא לא מבטיח מניעה מלאה. מדובר בפרוצדורה בטוחה יחסית, אך חשוב לדעת שעלולות להיות תופעות לוואי כמו אובדן קל של שדה ראייה בהיקף, במיוחד אם הטיפול נרחב מאוד. מה מומלץ לעשות? מעקב תדיר אצל רופא רשתית מומחה: יש לבצע בדיקות שגרתיות כל 6-12 חודשים או בכל פעם שמופיעים סימפטומים כמו נקודות שחורות או הבזקים. שיקול ההקפה המלאה: אם יש היסטוריה של קרעים בשתי העיניים, ההמלצה להקפה מלאה עשויה להיות הגיונית, במיוחד במקרים שבהם יש אזורים חלשים נוספים ברשתית. זהירות בפעילות גופנית: כדאי להימנע מפעילויות שכרוכות בטלטלות חזקות או לחצים פתאומיים (לדוגמה: הרמת משקלים כבדים או קפיצות עוצמתיות). טיפול בעדשות מגע: עדשות מגע אינן גורמות לקרעים ברשתית, אך חשוב להמשיך להשתמש בהן בזהירות ולוודא שהן מותאמות לעיניים שלך. חשוב לא להתייאש. עם טיפול נכון ומעקב קפדני, ניתן להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים עתידיים ולשמור על הראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il

לאחר ניתוח בעפעפיים, טיפות עיניים (כמו סטרודקס) נועדו לטפל בדלקת, להפחית נפיחות ולמנוע זיהום. לעיתים הרופא עשוי להמליץ גם על משחה, במיוחד אם יש צורך להגן על תפרים או לטפל באופן ממוקד יותר בעור העפעף. אם הרופא לא המליץ על משחה נוספת, כנראה שאין בה צורך, והטיפות מספיקות. עם זאת, אם יש לך ספקות או אם המקום מרגיש יבש או מגורה, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל כדי לוודא שהטיפול מתאים למצבך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il

הילו קומוד היא תרופה שנועדה להרטיב את העין ולספק לחות, והיא נחשבת בטוחה לשימוש גם ללא מרשם רופא. בדרך כלל, היא אינה גורמת לנזק או להחמרה של תסמינים. עם זאת, אם את מרגישה שטשטוש הראייה והתחושה המימית בעפעפיים מחמירים מאז השימוש, ייתכן שהיובש או הדלקת בעפעפיים גורמים לתגובה הזאת. ההפרשות המימיות והטשטוש שאת מתארת עשויים להיות קשורים לדלקת עפעפיים או יובש עיני חמור, ולא בהכרח לשימוש בטיפות הילו קומוד. אם התסמינים נמשכים או מחמירים, מומלץ לפנות לרופא עיניים לבדיקה נוספת. ייתכן שיהיה צורך בטיפול ממוקד יותר לדלקת בעפעפיים, כמו ניקוי עפעפיים יומיומי או טיפול אנטי-דלקתי. בנוסף, טיפולים מתקדמים כמו IPL (טיפול באור ממוקד) יכולים לעזור לשיפור תפקוד בלוטות המיבומיאן ולהקל על התסמינים של דלקת עפעפיים ויובש עיני. בינתיים, המשיכי להשתמש בטיפות הילו קומוד אם הן מספקות לך הקלה כלשהי, ושמרי על היגיינת העפעפיים בעזרת מגבונים ייעודיים או שטיפות במים פושרים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

התחושה שאת מתארת, של "רטוב" בעפעפיים יחד עם טשטוש ראייה לאחר שימוש בטיפות הילו קומוד, עשויה להיות קשורה לאופן פיזור הטיפות על פני העין או לעודף של חומר שנשאר על העפעפיים. מכיוון שהילו קומוד היא תרופה בטוחה מאוד, התופעה לא אמורה לגרום לנזק, והיא לרוב חולפת מעצמה. אם את מרגישה שהרטיבות נשארת על העפעפיים ומגבירה את ההפרשות או הטשטוש, אפשר לנקות בעדינות את העפעפיים לאחר השימוש בטיפות בעזרת מטלית נקייה לחה או מגבונים ייעודיים לעיניים. במידה והתחושה המציקה והטשטוש לא חולפים, כדאי להתייעץ עם רופא עיניים. ייתכן שיהיה צורך לשקול סוג טיפות אחר, במיוחד בהתחשב בכך שהבעיה קשורה גם לדלקת עפעפיים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il

חיידק פסאודומונס אינו חיידק שכיח בדלקות עיניים רגילות, אך הוא יכול לגרום לדלקות חמורות במקרים מסוימים, בעיקר כאשר יש פגיעה במנגנוני ההגנה של העין, כמו יובש חמור, דלקת עפעפיים כרונית או טראומה. החיידק נמצא בסביבה, במים, באדמה או בחומרים אורגניים, וייתכן שנחשפת אליו דרך מים מזוהמים, שימוש בעדשות מגע או מסיבות אחרות הקשורות לדלקת בעפעפיים. דוקסיציקלין היא תרופה שנמצאת בשימוש נפוץ לטיפול בדלקות כרוניות בעפעפיים. מעבר להיותה אנטיביוטיקה, יש לה גם תכונות אנטי-דלקתיות והיא משמשת לטיפול ביובש כרוני ובעיות בבלוטות המיבומיאן. מתן אנטיביוטיקה דרך הפה אינו חריג במצבים כמו שלך, במיוחד כשיש מעורבות חיידקית או דלקת מתמשכת. מומלץ להתחיל את הטיפול בדוקסיציקלין כפי שהומלץ, ולהמשיך גם בהקפדה על היגיינת עפעפיים וטיפול מקומי לפי הנחיות הרופא. במידה ויש החמרה בתסמינים, כמו כאב חזק, אדמומיות משמעותית או ירידה בראייה, חשוב לפנות מיד לבדיקה חוזרת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

התופעה שאתה מתאר – טשטוש זמני בעין אחת לאחר התעוררות – יכולה להיגרם ממספר סיבות, רובן אינן מסוכנות. התופעה עשויה להצביע על יובש עיני, בעיקר אם עיניך אינן נסגרות היטב בזמן השינה, או על שינויים זמניים בלחץ הנוזלים בעין בעקבות תנוחת השינה. בדרך כלל, אין סיבה לדאגה אם הטשטוש נמשך זמן קצר בלבד וחולף לחלוטין. עם זאת, אם התופעה מחמירה, מתארכת, או אם יש תסמינים נוספים כמו כאב, אדמומיות, או ירידה כללית בראייה, מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא עיניים. בינתיים, כדאי להשתמש בטיפות לחות ללא חומרים משמרים לפני השינה ובמהלך היום כדי לבדוק אם זה עוזר להקל על התסמינים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

אין סיבה לדאגה רבה בהתבסס על מה שתיארת. שמן בלנאום פורטה נחשב עדין בדרך כלל, ובמקרה שנכנס לעין של תינוק, שטיפת העין כפי שעשיתם היא פעולה נכונה ומספקת. העובדה שעיניו לא אדומות, נפוחות, והוא ממשיך לעקוב עם הראייה ולהגיב לאור היא סימן טוב מאוד לכך שלא נגרם נזק. עיני תינוקות רגישות, אך במצבים כאלה, כאשר לא נצפית תגובה חריגה לאחר שטיפה, אין צורך לרוב בדאגה או בבדיקה דחופה. עם זאת, אם מופיעה אדמומיות, נפיחות, הפרשות מהעין, או אם הוא מראה סימני אי-נוחות משמעותיים בעיניים, כדאי לפנות לרופא ילדים או רופא עיניים לבדיקה. אתם פעלתם נכון, ואין סיבה להיות בלחץ כרגע. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

התסמינים שאת מתארת – גרגירים לבנים שיוצאים מהעפעפיים ומהעיניים יחד עם דמעת, גירוד, כאב וטשטוש – יכולים להתאים למספר מצבים עיניים, כמו דלקת עפעפיים כרונית (בלפריטיס) או יובש עיני חמור בשילוב עם דלקת אלרגית. דרכי טיפול: שמירה על היגיינת עפעפיים: שטפי את העפעפיים בעדינות עם מים פושרים או השתמשי במגבונים ייעודיים לניקוי עפעפיים (כמו מגבוני איירוניק או מגבוני דר' פישר לעיניים). ניתן לבצע קומפרסים חמים: הניחי פד חם על העפעפיים למשך 5-10 דקות כדי להקל על הגירוי ולהוציא הפרשות. טיפות עיניים: השתמשי בטיפות לחות ללא חומרים משמרים (כמו הילו קומוד או סיסטיין), שיכולות להרגיע את העיניים ולשטוף את הגרגירים. אם יש חשד לדלקת אלרגית, ייתכן שרופא ימליץ על טיפות אנטי-היסטמיניות (כגון אולופטדין). פנייה לרופא עיניים: אם התסמינים אינם משתפרים, חשוב לבצע בדיקה מקיפה אצל רופא עיניים. ייתכן שתצטרכי טיפול אנטיביוטי מקומי (משחה או טיפות), סטרואידים קלים או טיפול ייעודי אחר. תזונה ושינוי באורח החיים: הוספת תוספי אומגה 3 לתזונה יכולה לעזור במקרים של יובש עיניים או בלפריטיס כרונית. מתי לפנות בדחיפות לרופא? אם הכאב והטשטוש מחמירים. אם מופיעים תסמינים כמו אדמומיות חמורה או ירידה חדה בראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

בלפריטיס, או דלקת עפעפיים, היא מצב כרוני שיכול להתבטא בהחמרה והקלה לסירוגין. לרוב הוא אינו נעלם לחלוטין, אך עם טיפול מתאים ניתן להפחית את התסמינים ולשפר את איכות החיים. חשוב לשמור על היגיינת עפעפיים, ולנקות את העפעפיים בעדינות באמצעות מגבונים ייעודיים לניקוי העפעפיים או קומפרסים חמים. שימוש בטיפות לחות ללא חומרים משמרים, כמו הילו קומוד או סיסטיין, עשוי לעזור להקל על הגירוי והיובש. כדאי לשקול בדיקה נוספת אצל רופא עיניים כדי לשלול אלרגיות או זיהום מיקרוסקופי כמו דמודקס, שעשויים להחמיר את התסמינים. במידה ואין שיפור, ייתכן שיהיה צורך בטיפול מתקדם יותר, כמו טיפות אנטיביוטיות או טיפול באור מסוג IPL. אין סיבה לדאגה מיותרת, מדובר במצב נפוץ שניתן לטפל בו ולהקל עליו בצורה משמעותית. חשוב להקפיד על הטיפול לאורך זמן כדי לשמור על שיפור מתמשך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

שילוב של קרוס-לינקינג עם לייזר הוא טיפול חדשני שיכול להתאים במקרים מסוימים של קרטוקונוס. חשוב לבחון את המצב שלך באופן אישי, אבל הנה כמה נקודות כלליות שיכולות לעזור: האם ההליך בטוח? קרוס-לינקינג (CXL) נחשב בטוח מאוד למניעת התקדמות הקרטוקונוס. המטרה העיקרית שלו היא לחזק את הקרנית ולמנוע שינויים נוספים בצורה שלה. לייזר (כמו PRK מותאם לקרטוקונוס) נעשה במקרים מסוימים כדי לשפר את פני הקרנית ולהשיג ראייה טובה יותר עם משקפיים או עדשות מגע. השילוב של שני הטיפולים מותאם בדרך כלל למטופלים עם עיוותים בקרנית שפוגעים בחדות הראייה אך במידה שניתן לשפר בלייזר. האם זה מומלץ בגילך ובמצבך? גיל 35 והתקדמות הקרטוקונוס: בגיל 35, הקרטוקונוס נוטה להיות יציב יותר, אך זה לא מבטיח שהמחלה לא תתקדם. אם הרופא מעריך שיש סיכון להתקדמות, קרוס-לינקינג עשוי להיות מומלץ. ראייה בעין החזקה: העובדה שהראייה שלך בעין הימנית עם משקפיים היא 6/15 מצביעה על עיוות בקרנית שמשפיע על חדות הראייה. השילוב של קרוס-לינקינג עם לייזר יכול לשפר את המצב. שיקולים נוספים: אם הקרטוקונוס יציב ואין סיכון להידרדרות, ייתכן שניתן להמתין עם הטיפול. חשוב לשקול את איכות הראייה בעין הימנית ואת ההשפעה על חיי היומיום שלך. היתרונות של השילוב קרוס-לינקינג: עוצר את התקדמות הקרטוקונוס. לייזר: יכול לשפר את הראייה ולתקן עיוותים בקרנית. מה כדאי לעשות? בדיקה מקיפה: כדאי לעבור מיפוי קרנית מעודכן ובדיקת עובי הקרנית. יש לוודא שהקרנית שלך עבה מספיק לביצוע לייזר בשילוב עם קרוס-לינקינג. התייעצות עם מומחה לקרנית: התייעץ עם רופא עיניים שמתמחה בקרטוקונוס כדי לקבל חוות דעת נוספת. שיקול אישי: אם הראייה שלך כיום מספקת אותך, ייתכן שאפשר להמתין. אם אתה מרגיש פגיעה באיכות החיים, ייתכן שהשילוב יכול להועיל. לסיכום השילוב של קרוס-לינקינג עם לייזר יכול להיות פתרון טוב אם יש צורך לשפר את הראייה ולמנוע התקדמות. יחד עם זאת, ההחלטה תלויה בסטטוס הקרטוקונוס שלך, בעובי הקרנית, ובמטרותיך. מומלץ להתייעץ עם מומחה לקרנית ולקבל חוות דעת מותאמת אישית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

צילום תינוק עם פלאש של טלפון במשך זמן קצר, כמו בדוגמה שתיארת, סביר מאוד להניח שלא יגרום לנזק לעיניים או לראייה. עם זאת, חשוב להקפיד על כמה עקרונות בסיסיים כדי להבטיח את שלומם ונוחותם של תינוקות בעת צילום עם פלאש. מדוע סביר להניח שאין נזק: הבהוב קצר: פלאש של טלפון חכם פועל בהבזק קצר שאינו גורם לחשיפה ממושכת לאור חזק. כמות האור שמגיעה לעין קטנה מאוד ואינה מספיקה כדי לגרום לנזק לרשתית. מערכת ההגנה הטבעית של העין: עיני התינוק מגיבות במהירות לאור חזק, והאישון מתכווץ באופן אוטומטי כדי להפחית את כמות האור הנכנסת לעין. מחקרים ותצפיות: צילום עם פלאש לא נמצא כגורם לנזק בעיניים, אפילו בגיל צעיר מאוד, אם כי אור חזק עלול לגרום לאי נוחות זמנית. מתי יש לשים לב? אם התינוק מראה סימנים של אי נוחות: אם שמתם לב שהפלאש גרם לו לעצום את עיניו או להראות לא נינוח, ייתכן שמדובר ברגישות זמנית, אך זה לא מהווה בעיה רפואית. אם יש תסמינים מתמשכים: במידה ואתם מבחינים בשינויים כמו עיניים אדומות, מצמוץ תכוף או שינוי בהתנהגות התינוק, יש לפנות לרופא עיניים לבדיקה. המלצות לצילום בטוח: שמירה על מרחק: מומלץ לצלם ממרחק של לפחות 30-40 ס"מ כדי למנוע הבהוב חזק מדי. שימוש בתאורה טבעית: אם אפשר, העדיפו צילום בתאורה טבעית כדי להימנע משימוש בפלאש. הגבלת הצילום: נסו להימנע משימוש בפלאש לפרקי זמן ממושכים. לסיכום: אין סיבה לחשוש מצילום עם פלאש בתנאים שתיארת. אם התינוק לא מראה סימני אי נוחות או תסמינים חריגים, אין צורך לדאוג. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

האורות הבוקעים ממסכי מחשב כוללים בעיקר אור כחול ואור לבן חזק, אך אין פליטה משמעותית של אור סגול. הנה הסבר מפורט: 1. האור הכחול מקור האור: אור כחול נפלט ממסכים דיגיטליים כמו מחשבים, טלפונים וטאבלטים. השפעה על העיניים: אור כחול יכול לגרום לעייפות עיניים, במיוחד לאחר שימוש ממושך. ייתכן קשר בין חשיפה מוגברת לאור כחול ובין שיבוש השעון הביולוגי, מה שעלול להשפיע על איכות השינה. סיכון מצטבר: מחקרים מסוימים מצביעים על כך שחשיפה כרונית לאור כחול עשויה לגרום לנזק מצטבר לרשתית, אך נושא זה עדיין נמצא במחקר. 2. אור סגול מסכים דיגיטליים אינם פולטים כמויות משמעותיות של אור סגול. אור סגול קיים בטווח העל-סגול (UV), שמגיע בעיקר מהשמש ולא ממסכים. פליטת UV ממסכים היא אפסית, ולכן אינו מהווה בעיה במכשירים דיגיטליים. מה ניתן לעשות להגן על העיניים? מסנן אור כחול: שימוש באפליקציות או הגדרות מסך שמפחיתות את פליטת האור הכחול (לדוגמה, "Night Mode"). משקפיים עם ציפוי מסנן אור כחול: מתאים במיוחד לאנשים שעובדים שעות רבות מול מסכים. כלל 20-20-20: כל 20 דקות, להביט על אובייקט במרחק 20 מטרים למשך 20 שניות כדי להקל על עייפות העיניים. תאורה מתאימה: עבודה בסביבה מוארת היטב יכולה להפחית מאמץ עיניים. בדיקות עיניים תקופתיות: מומלץ לבדוק את בריאות העיניים באופן סדיר, במיוחד אם יש תסמינים כמו עייפות, טשטוש ראייה או כאבי ראש. לסיכום האור הכחול הוא הדאגה העיקרית במחשבים ולא האור הסגול. נקיטת אמצעים פשוטים כמו מסנני אור כחול ושמירה על מנוחה לעיניים יכולה לעזור במניעת עייפות ותופעות לוואי נוספות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

1. טיפולים סיסטמיים (כדורים או זריקות): אנטי-היסטמינים בכדורים: תרופות כמו לורטדין או צטיריזין יכולות להקל על הסימפטומים של האלרגיה בגוף, כולל בעיניים. חשוב להתייעץ עם רופא כדי להתאים את המינון והתרופה למצבך. סטרואידים סיסטמיים: במקרים חמורים מאוד, ייתכן שהרופא ימליץ על סטרואידים בכדורים או בזריקה לטווח קצר. סטרואידים ניתנים רק במקרים חריגים, מכיוון שיש להם תופעות לוואי משמעותיות בשימוש ממושך. תרופות ביולוגיות (זריקות): אם מדובר באלרגיה קשה שאינה מגיבה לטיפולים אחרים, ישנן תרופות ביולוגיות המכוונות למערכת החיסון, כמו דופילומאב (Dupixent), שהן אפשרות במקרים מסוימים. 2. טיפולים מקומיים מתקדמים: טיפות עיניים ללא חומרים משמרים: הילו קומוד, סיסטיין, או טיפות אחרות ללא חומרים משמרים, לשימוש יומיומי להקלה על הגירוי. טיפול באור ממוקד (IPL): מתאים למצבים של דלקת עפעפיים או בעיות כרוניות המחריפות את האלרגיה. סרום אוטולוגי: במקרים קשים של יובש או אלרגיה מתמשכת, ניתן להשתמש בטיפות המבוססות על דם המטופל עצמו. 3. שינויים בסביבה ובאורח החיים: הפחתת חשיפה לאלרגנים: אוורור טוב, הימנעות מחומרים מגרים (כמו אבק, פרוות בעלי חיים), ושימוש במסנני אוויר. קומפרסים קרים: הנחת קומפרסים קרים על העפעפיים יכולה להקל על תחושת הגירוד והדלקת. המלצה: כדאי להתייעץ עם רופא עיניים או מומחה לאלרגיה על האפשרויות הטיפוליות הללו כדי להתאים את הפתרון הטוב ביותר למצבך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

כאבי ראש מצחיים ועיוורון זמני בעת מעבר מישיבה לעמידה עשויים להיות קשורים למספר גורמים, אך הסבירות שהם נובעים ישירות מניתוח ה-PRK או מטיפות ה-FML נמוכה יחסית. הנה מה שכדאי לשקול: 1. הקשר לניתוח PRK: PRK משפיע בעיקר על הקרנית ואינו גורם ישיר לבעיות בזרימת הדם לעיניים או למוח. עם זאת, אם אתה מתאמץ לראות בצורה חדה בגלל ראייה שעדיין לא התייצבה, זה יכול לגרום לכאבי ראש עקב מאמץ יתר של העיניים והשרירים שמסביב. 2. הקשר לטיפות FML: טיפות FML (פלואורומטולון) הן סטרואידים שמיועדים להפחית דלקת לאחר הניתוח. הן אינן ידועות כמשפיעות על זרימת הדם לעיניים או למוח. אם אתה חווה תופעות לוואי ייחודיות מהטיפות, כמו כאבי ראש, זה נדיר מאוד, אך ייתכן ששווה לדון בכך עם הרופא. 3. תסמינים של עיוורון זמני/חלקי בקימה: ירידת לחץ דם אורתוסטטית: מצב שבו לחץ הדם יורד במעבר ממצב שכיבה/ישיבה לעמידה, גורם לירידה זמנית בזרימת הדם למוח ולעיניים. זה נפוץ יחסית ולא קשור ישירות לניתוח. מאמץ עיניים: ייתכן שהשינויים בראייה לאחר הניתוח גורמים למאמץ ולתגובות כמו עיוורון זמני. מה לעשות: פנייה לרופא עיניים: ודא שאין סיבה עינית ישירה, כמו דלקת או לחץ תוך-עיני גבוה, שיכולה לגרום לתסמינים. מעקב אצל רופא משפחה/נוירולוג: כדאי לבדוק אם מדובר בירידת לחץ דם אורתוסטטית או סיבה אחרת שקשורה לזרימת דם. ייתכן שיהיה צורך בבדיקת לחץ דם ותפקוד לב. מעקב אחרי הראייה: במקרים מסוימים, כאבי ראש נובעים מהסתגלות איטית של הראייה לאחר PRK. אם התסמינים נמשכים, ייתכן שכדאי לשקול בדיקה אצל אופטומטריסט או רופא עיניים מומחה. לסיכום: סביר להניח שהתסמינים אינם קשורים ישירות לניתוח PRK או לטיפות FML. עם זאת, כדאי לפנות לרופא לבדיקה מקיפה כדי לשלול סיבות מערכתיות כמו ירידת לחץ דם אורתוסטטית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

כן, ניתן להשתמש בטיפות הילו קומוד גם במצב של דלקת אלרגית בעיניים. הטיפות נועדו להקל על תחושת יובש וגירוי בעיניים, ותועלתן אינה מוגבלת למקרים של יובש בלבד. היתרונות של הילו קומוד בדלקת אלרגית: הקלה על גירוי ויובש: דלקת אלרגית גורמת לרוב לעיניים מגורות, יבשות ולעיתים דומעות. טיפות הילו קומוד יכולות לספק לחות ולהרגיע את העיניים. ללא חומרים משמרים: הילו קומוד אינו מכיל חומרים משמרים, ולכן מתאים לשימוש ממושך ואינו מחמיר את הגירוי. שימוש בטוח עם תרופות אחרות: ניתן להשתמש בהילו קומוד במקביל לטיפול תרופתי אחר לדלקת האלרגית, כמו טיפות אנטי-היסטמיניות (לדוגמה, אולופטדין). כיצד להשתמש: יש להשתמש בטיפות הילו קומוד לפי הצורך להקלה על הגירוי והתחושה הלא נעימה. חשוב להפריד בין הילו קומוד לבין טיפות תרופתיות אחרות לפחות 10 דקות, כדי למנוע דילול של התרופה. הערה: טיפות הילו קומוד אינן מטפלות ישירות בדלקת האלרגית עצמה, אלא רק מקלות על התסמינים הנלווים, ולכן חשוב להמשיך בטיפול התרופתי שהומלץ על ידי רופא העיניים שלך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

במידה וקיים טשטוש שלא חולף, יש לשוב לרופא העיניים לבדיקה.

טיפות אולופטדין (Olopatadine) הן אנטי-היסטמיניות שניתנות לטיפול באלרגיות עיניים. תופעות כמו צריבה וטשטוש לאחר שימוש בטיפות אינן נדירות, אך הן אמורות להיות זמניות ולהיעלם תוך דקות ספורות לאחר השימוש. מדוע את חווה צריבה וטשטוש מתמשך? רגישות לתרופה: ייתכן שאת רגישה לחומר הפעיל בטיפות או לאחד החומרים המשמרים שבהן. יובש בעיניים: אם יש יובש בעיניים, הטיפות עלולות לגרום לתחושת צריבה חזקה יותר. תגובה אלרגית: במקרים נדירים, התרופה עצמה יכולה לגרום לגירוי או תגובה אלרגית בעיניים. האם הטיפות עלולות לגרום לנזק? באופן כללי, אולופטדין נחשבת בטוחה לשימוש, והסיכוי לנזק קבוע הוא נמוך מאוד. עם זאת, אם התסמינים שאת חווה מתמשכים או מחמירים, יש להפסיק את השימוש בטיפות ולפנות מיד לרופא. מה ניתן לעשות: הפסקת שימוש זמנית: הפסיקי להשתמש בטיפות ובדקי אם התסמינים משתפרים. שימוש בטיפות לחות: תוכלי להקל על התחושה בעזרת טיפות עיניים ללא חומרים משמרים (דמעות מלאכותיות). פנייה לרופא עיניים: חשוב לעדכן את הרופא על התסמינים. ייתכן שהוא ימליץ על תרופה אחרת שמתאימה יותר למצבך. טיפולים חלופיים: אם מדובר באלרגיה עינית, קיימות תרופות נוספות שיכולות לעזור עם פחות תופעות לוואי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

טיפול בבוטולינום טוקסין לדיסטוניה או בלפרוספאזם עשוי להשתנות מאדם לאדם, והתגובה לטיפול יכולה להיות שונה מאוד. אני מבין כמה מתסכל המצב וכמה את זקוקה להבהרות. הנה תשובות לשאלות שלך: 1. המינון שקיבלת – האם הוא נמוך מדי? 10 יחידות הן מינון התחלתי נפוץ במקרים של בלפרוספאזם, אך ייתכן שהוא לא מספיק אפקטיבי עבורך. מינון נמוך נבחר לעיתים במפגש ראשון כדי להימנע מתופעות לוואי כמו צניחת עפעף. שינוי המינון: בפעם הבאה ייתכן שהרופאה תעלה את המינון בהדרגה. מטופלים מסוימים זקוקים ל-20-25 יחידות או יותר באזורים ספציפיים כדי לראות שיפור. מינון מקסימלי: בדרך כלל, בטיפול בדיסטוניה או בלפרוספאזם, ניתן להזריק עד 50-100 יחידות לכל עין, בהתאם לצורך ולתגובה לטיפול. 2. מדוע הזריקה לא עזרה ואפילו החמירה את המצב? במקרים נדירים, הזרקה ראשונה עלולה לגרום להחמרה זמנית בגלל גירוי מקומי או שינויים בשרירים. ייתכן גם שהשרירים המושפעים לא זוהו במדויק, ולכן ההזרקה לא הייתה ממוקדת. יש גם מטופלים שפיתחו עמידות חלקית לבוטולינום טוקסין בגלל נוגדנים, אם כי זה נדיר בטיפול ראשוני. 3. האם שיקוף נחוץ להזרקה? לרוב לא משתמשים בשיקוף עבור בלפרוספאזם או דיסטוניה בעיניים, מכיוון שמדובר בשרירים קטנים יחסית שקל לזהותם קלינית. שיקוף או אלקטרומיוגרפיה (EMG) משמשים בדרך כלל במקרים מורכבים או כאשר מדובר בשרירים עמוקים יותר. הרופאה שלך צודקת שהזרקה תחת שיקוף אינה הכרחית עבור הטיפול הזה, אם היא מנוסה ומיומנת בזיהוי השרירים הנכונים. 4. מה ניתן לעשות כעת? מעקב והתאמת מינון: חשוב להגיע לביקורת אחרי ההזרקה ולשתף את הרופאה בתחושות שלך. ניתן להתאים את המינון או את נקודות ההזרקה בפעם הבאה. שיחה עם הרופאה: כדאי לבקש הסבר על תוכנית הטיפול העתידית ואפשרויות לשיפור. טיפול תומך: יש טיפולים משלימים שיכולים לעזור, כמו פיזיותרפיה או טכניקות הרפיה, במקביל לטיפול בבוטולינום טוקסין. לסיכום: ייתכן שהמינון הראשוני היה נמוך, וזה מצב שכיח במפגש הראשון. התגובה לטיפול משתנה בין מטופלים, וכדאי לשתף את הרופאה בחוויה שלך כדי שהיא תוכל לשפר את הטיפול במפגש הבא. הטיפול בבוטולינום טוקסין נחשב לבטוח, ובהתאמה נכונה הוא עשוי לשפר משמעותית את מצבך. המשיכי במעקב ובשיחה פתוחה עם הרופאה המטפלת. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

השאלה שלך מצוינת, והתשובה תלויה בסוג העדשה המושתלת. אתה צודק שמנגנון הראייה הטבעי, שנקרא אקומודציה, מבוסס על שינוי בצורת העדשה הטבעית של העין כדי למקד את הראייה על אובייקטים קרובים ורחוקים. איך רואים קרוב ורחוק עם עדשה מושתלת? לאחר ניתוח קטרקט או ניתוח החלפת עדשה, משתילים עדשה מלאכותית בעין. עדשה זו אינה משנה את צורתה כמו העדשה הטבעית, ולכן תפקודה תלוי בסוגה: 1. עדשות מונו-פוקליות (חד-מוקדיות): עדשות אלה מותאמות למיקוד במרחק אחד בלבד – או קרוב או רחוק. אנשים עם עדשות מונו-פוקליות יזדקקו לרוב למשקפיים עבור המרחק האחר. לדוגמה, אם העדשה מותאמת לרחוק, הם יזדקקו למשקפי קריאה. 2. עדשות מולטי-פוקליות או עדשות טוריות משולבות: עדשות אלה כוללות מספר אזורי מוקד, המאפשרים למשתמש לראות טוב במרחקים שונים. האזורים השונים בעדשה מפצלים את האור שמגיע לעין כך שחלקו ממוקד לרחוק וחלקו לקרוב. המוח לומד להסתגל ולבחור את התמונה החדה לפי הצורך. 3. עדשות אקומודטיביות: עדשות מיוחדות אלו מתוכננות לנוע מעט בתוך העין בתגובה לפעולת השרירים הטבעתיים של העין, ומנסות לחקות את פעולת האקומודציה הטבעית. עם זאת, היכולת שלהן לספק מיקוד משתנה מוגבלת. 4. מנגנון המוח: המוח שלנו גמיש מאוד, ולומד להסתגל לשינויים. במקרה של עדשות מולטי-פוקליות, המוח מתרגל "לבחור" את התמונה החדה בין המרחקים השונים. סיכום: כאשר משתילים עדשה מלאכותית, היכולת לראות קרוב ורחוק תלויה בסוג העדשה ובאופן שבו העין והמוח מסתגלים אליה. עדשה מושתלת לא מחקה באופן מלא את האקומודציה הטבעית, אך טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות פתרונות שמתקרבים לכך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

הבזקים בעין שמאל, במיוחד בהקשר של היסטוריה רפואית כמו כריתת מנינגיומה, יכולים להיות קשורים למגוון גורמים. עם זאת, חשוב לציין שהעובדה שההדמיה של המוח תקינה ושבדיקת הנוירו-אופטלמולוג הייתה תקינה לפני חודשיים הם סימנים מרגיעים. הנה ההמלצות והאפשרויות שיש לשקול: האם יש קשר לניתוח בעבר? הגידול שהוסר היה במעטפת המוח (מנינגיומה) ולכן סביר להניח שאין קשר ישיר בין הניתוח לבין ההבזקים, במיוחד אם ההדמיה תקינה. עם זאת, ייתכן שגורמים נוירולוגיים או וסקולריים הקשורים לניתוח בעבר עדיין יכולים להשפיע על העין או מערכת הראייה. גורמים אפשריים להבזקים בעין: מצב עיני (רשתית או זגוגית): הבזקים יכולים לנבוע ממתח בזגוגית העין על הרשתית (לדוגמה, PVD – היפרדות זגוגית אחורית). קרע או מתיחה על הרשתית יכולים לגרום לתסמינים דומים, במיוחד אם הם מתרחשים בצד שמאל. יובש בעיניים: עבודה ממושכת מול מחשב עלולה לגרום ליובש בעיניים, מה שיכול להוביל לתחושות מוזרות כמו הבזקים. גורם נוירולוגי: למרות שהבדיקות שלך תקינות, תופעות ויזואליות יכולות להיגרם גם ממיגרנות עם הילה (גם ללא כאב ראש). מה כדאי לעשות? בדיקת רופא עיניים: מומלץ לפנות לרופא עיניים בהקדם כדי לשלול בעיות עיניות, במיוחד קרעים או מתיחות ברשתית. הבדיקה תכלול הרחבת אישונים לבדיקת מצב הרשתית והזגוגית. מעקב נוירולוגי: אם בדיקת העיניים תקינה, ייתכן שיהיה צורך בחוות דעת נוספת מנוירולוג או נוירו-אופטלמולוג. כדאי לציין את ההיסטוריה של הניתוח והטיפול במיוקלונוס-דיסטוניה. שינויים באורח העבודה: נסי להימנע ממשך זמן ארוך מול המחשב ללא הפסקות. עשי הפסקות תכופות, מצמוצי עיניים ושימוש בטיפות לחות יכול לעזור אם יש יובש. סיכום: סביר להניח שאין קשר ישיר לניתוח המוח בעבר, אך מומלץ להתחיל מבדיקת רופא עיניים לשלול בעיות עיניות, ובהמשך לפנות לנוירולוג במידת הצורך. התסמינים אינם מדאיגים אם הם חולפים כשאת קמה מהמחשב, אך כדאי לבדוק לעומק. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

שאלה ראשונה: עכירות שלא נעלמה אחרי הניתוח יכול להיות שהעכירות שנשארה קשורה לכמה סיבות: אולי היא ממוקמת במקום שהיה קשה להגיע אליו בזמן הניתוח. לפעמים אחרי ויטרקטומיה נשארות שאריות קטנות של חומר כמו גז או שמן סיליקון (אם השתמשו בהם בניתוח). זה גם יכול להיות משהו שקשור לעיבוד הראייה במוח, כמו תופעה שנקראת "אוטופסיה רשתיתית" שגורמת לתחושת תנועה או הפרעה בשדה הראייה. שאלה שנייה: אישון מורחב אישון מורחב אחרי ניתוח זה די נפוץ ולפעמים לוקח זמן לחזור לקדמותו. יכול להיות שזה קשור לחומרים שהשתמשו בהם בניתוח או אפילו להשפעה זמנית על השריר שסוגר את האישון. גם אם לוקח לזה זמן, זה לא בהכרח קבוע, והרופא צודק שיכול לקחת חודשים עד שזה מסתדר. מה אפשר לעשות? תמשיכי במעקב עם הרופא המנתח. אם זה לא משתפר אחרי עוד כמה חודשים, שווה לשקול פתרונות כמו עדשות מגע קוסמטיות. לגבי העכירות המטרידה, אם היא ממשיכה להציק, כדאי להתייעץ עם מומחה רשתית נוסף או אפילו נוירואופטלמולוג. אם יש לך עוד שאלות או דאגות, אל תהססי לפנות שוב לרופא שלך. מקווה שזה עוזר ושיהיה שיפור בקרוב! פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

ריצוד עיניים בלתי נשלט, כפי שאת מתארת, עשוי להיות ניסטגמוס (תנועות עיניים בלתי רצוניות) או תחושה דומה הנגרמת על ידי מתח בשרירי העיניים. תופעה זו יכולה להיות קשורה למיגרנות, אך יש גם גורמים אחרים שיכולים להיות רלוונטיים. גורמים אפשריים: מיגרנה: מיגרנות יכולות לגרום לתסמינים נוירולוגיים כמו ריצוד עיניים או תחושות לא רגילות. התסמין עשוי להיות חלק מ"הילה" של מיגרנה (migraine aura), במיוחד אם התרחש ללא כאב ראש ישיר. עייפות או מתח: מתח בעיניים או עייפות מוגזמת, במיוחד אם העיניים סגורות במשך זמן ממושך, יכולים לגרום לריצוד שרירי העין. בעיה נוירולוגית: במקרים נדירים יותר, ניסטגמוס יכול להיגרם מבעיה נוירולוגית, כמו פגיעה באוזן הפנימית, מחלת מערכת העצבים המרכזית או תופעות לוואי של תרופות. גורמים נוספים: רמות נמוכות של מגנזיום או ויטמינים. בעיות הקשורות לאוזן הפנימית (שקשורה לאיזון ותנועות עיניים). מה כדאי לעשות: מעקב עצמי: אם הריצוד היה אירוע חד-פעמי ולא חוזר על עצמו, ייתכן שאין צורך בהתערבות. עקבי אחרי תסמינים נוספים כמו טשטוש ראייה, סחרחורות, בחילות, או חוסר יציבות. פנייה לרופא: אם התופעה חוזרת או אם היא מלווה בתסמינים נוספים, מומלץ לפנות לרופא עיניים ולשקול גם ייעוץ נוירולוגי. בדיקת עיניים מקיפה יכולה לשלול בעיות מבניות או נוירולוגיות. מיגרנה: אם את סובלת ממיגרנות עם הילה, יש לעדכן את הנוירולוג שלך בתסמין החדש. ייתכן שיהיה צורך בהתאמת טיפול מונע למיגרנה. לסיכום: התופעה יכולה להיות קשורה למיגרנה, אך מומלץ לעקוב אחר תסמינים נוספים ולפנות לבדיקה אם היא חוזרת או מלווה בסימנים נוספים. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il

התמודדות עם עין שיש בה גם גידול וגם קטרקט דורשת הערכה רפואית זהירה וטיפול מותאם אישית. הנה כמה עקרונות כלליים להתמודדות עם מצב זה: 1. אבחון הגידול: סוג הגידול: האם מדובר בגידול שפיר (כמו פטריגיום או נבוס) או ממאיר (כמו מלנומה של הענבייה)? מיקום הגידול: האם הוא על פני השטח של העין (למשל, בלחמית) או בתוך העין (כגון, גידול ברשתית או בענבייה)? יש לבצע הדמיות ובדיקות נוספות כמו אולטרסאונד עיני, OCT או בדיקות הדמיה אחרות כדי להעריך את המצב. 2. טיפול בקטרקט: דחיפות הטיפול בקטרקט: קטרקט יכול להפריע לראייה ולמנוע מעקב תקין אחר הגידול. במקרה כזה, ייתכן שיהיה צורך להסיר את הקטרקט כדי לאפשר ניטור טוב יותר של העין והגידול. במקרים מסוימים, ניתן לשלב ניתוח להסרת הקטרקט עם טיפול נוסף אם הגידול דורש התערבות. 3. טיפול בגידול: אם הגידול שפיר: ייתכן שיינתן טיפול שמרני או מעקב בלבד, כל עוד אין פגיעה בתפקוד העין. אם הגידול ממאיר: ייתכן צורך בטיפול נוסף, כמו: קריותרפיה. הקרנות ממוקדות (Plaque Brachytherapy). הסרה כירורגית של הגידול (במקרים מסוימים). טיפולים אחרים בהתאם לסוג ומיקום הגידול. 4. תיאום בין טיפולים: במצבים מסובכים כאלה, מומלץ להתייעץ עם מומחה לאונקולוגיה של העין (Ocular Oncology) שיכול להנחות את הטיפול בגידול, בשיתוף עם מומחה קטרקט. טיפול בקטרקט בלבד ללא התייחסות לגידול עלול להחמיר את המצב אם הגידול אינו מנוטר כראוי. המלצה: יש לפנות בהקדם לרופא עיניים מומחה לאונקולוגיה עינית ולהתייעץ גם עם מומחה קטרקט. שיתוף פעולה בין המומחים יבטיח טיפול מיטבי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il