פורום בריאות העין

אם הפזילה נעלמת כשאת מרכיבה משקפיים, סיכוי רב לתוצאה דומה לאחר הסרת המשקפיים בלייזר.

אין צורך לנתח אם הכלזיון לא מפריע. לרוב נספג עם הזמן. ניתן לעשות קומפרסים חמים כל יום.

זה טבעי להרגיש חשש לפני ניתוח לייזר בעיניים, אבל מדובר בהליך בטוח ויעיל מאוד עם שיעור הצלחה גבוה. רוב המטופלים חווים אי נוחות קלה בלבד בהחלמה, והראייה משתפרת באופן משמעותי תוך כמה ימים\מספר שבועות. ישנם סיכונים כמובן כמו כל פרודצורה רפואית, אך הם בדרך כלל ניתנים לטיפול. לגבי המשקפיים בתמונה: יש אנשים, כולל רופאים, שבוחרים להרכיב משקפיים מסיבות אישיות או אסתטיות, ולא מתוך פחד מהניתוח. יש כאלו גם שאין להם ברירה אחרת. אם אתה מועמד מתאים לניתוח, סביר להניח שתחווה שיפור משמעותי בראייה.

שלום, המקרה שלכם מורכב מדיי להתייחסות מבלי לבצע בדיקה והערכה יסודית והסבר פרונטלי.

הזרקת בוטוקס מתחת לגבה יכולה להשפיע על השרירים שמחזיקים את הגבה והעפעף העליון, ובכך לשנות את מיקומם. במקרים מסוימים, הזרקה לא מדויקת עלולה לגרום לצניחת עפעף (פטוזיס) כתוצאה מהשפעת הבוטוקס על השריר שמרים את העפעף העליון. עם זאת, צניחת עפעף הנמשכת במשך חמש שנים אינה תופעה רגילה לאחר הזרקת בוטוקס, שכן השפעת הבוטוקס בדרך כלל חולפת לאחר מספר חודשים (בין 3-6 חודשים). אם הצניחה נמשכת זמן כה רב, ייתכן שקיימת בעיה אחרת שאינה קשורה ישירות לבוטוקס. מומלץ לגשת לבדיקה אצל רופא עיניים מומחה, כדי לברר את הגורם המדויק לצניחת העפעף ולקבל ייעוץ לגבי הטיפול המתאים.

פירורי קורטקס שנותרו לאחר ניתוח קטרקט יכולים לעיתים להיספג עם הזמן, אך אם לאחר שלושה חודשים עדיין יש ראייה מטושטשת, ייתכן שהשאריות הללו לא נספגו לגמרי וגורמות להפרעה בראייה. מומלץ לפנות לרופא העיניים לבדיקת מעקב. הרופא עשוי להמליץ על אחד מהבאים: מעקב נוסף: לעיתים, הרופא עשוי להמליץ להמתין זמן נוסף במידה והשאריות קטנות ולא משפיעות משמעותית על הראייה. טיפול נוסף: אם השאריות גורמות להפרעה משמעותית בראייה, ייתכן שהרופא ימליץ על טיפול נוסף, כמו הסרת השאריות או התערבות כירורגית אחרת. חשוב לגשת לבדיקת מעקב בהקדם.

אני מבין שאת מרגישה דאגה ותסכול, וזה מובן לחלוטין. תופעה של קפיצות עפעף, או כפי שהיא נקראת במונחים רפואיים "מיוֹקִימיה" (Myokymia), היא תופעה די נפוצה ולא מסוכנת ברוב המקרים. הגורמים הנפוצים ביותר לקפיצות בעפעף כוללים מתח נפשי, עייפות, עבודה ממושכת מול מסכים, וצריכת קפאין מוגברת. גם אם הלחץ שלך פחת לאחרונה, ייתכן שהשפעותיו נמשכות ומתבטאות בתסמין הזה. בנוסף, חוסרים תזונתיים כמו מגנזיום או ויטמינים מסוימים עשויים גם הם להשפיע. זה בהחלט רעיון טוב לבצע בדיקות דם כדי לשלול חוסרים, אך חשוב גם לתת לעצמך זמן למנוחה ולהוריד את העומס מעינייך ככל הניתן. נסי להפחית את החשיפה למסכים, להרבות בשינה, ולהפחית את צריכת הקפאין. אם הקפיצות בעפעף נמשכות מעבר לכמה שבועות או מלוות בתסמינים נוספים כמו חולשה, קושי בראייה או תחושת נימול, מומלץ לפנות לרופא עיניים לבדיקה מעמיקה יותר. בינתיים, אין צורך לדאגה מיידית, אך אני ממליץ להמשיך לעקוב אחרי המצב ולפנות לרופא אם התסמין ממשיך להטריד.

יש לפנות לבדיקה של רופא עיניים

אין קשר בין דמעת לבדיקת עיניים חודש קודם. אם התופעה נמשכת י לגשת לבדיקה של רופא עיניים

משקפיים שמגינות מאור כחול הפכו למוצר פופולרי בשנים האחרונות, במיוחד בקרב אנשים המבלים זמן רב מול מסכים של מחשבים, טלפונים ניידים וטאבלטים. האור הכחול הוא חלק מהספקטרום של האור הנראה, וישנם מחקרים שמראים כי חשיפה ממושכת לאור כחול בעוצמה גבוהה עלולה לגרום לעייפות עיניים, ולפגוע באיכות השינה. משקפיים שמסננים אור כחול נועדו להפחית את החשיפה הזו, וישנם עדויות מסוימות שמראות כי הם יכולים להקל על תסמינים כמו עייפות עיניים ודמע יתר. עם זאת, חשוב לציין שהשפעת האור הכחול על העיניים והשינה עדיין נבדקת ואין הסכמה גורפת בקהילה הרפואית לגבי הצורך במשקפיים אלו לכלל האוכלוסייה. מדובר באמצעי נוסף לשיפור נוחות בעבודה מול מחשב, אך זה אינו תחליף להפסקות סדירות מהמסך או לטיפולים במקרים של בעיות עיניים אחרות. לגבי הנזק לעיניים - אין עדויות לכך שמשקפיים המיועדות לסינון אור כחול פוגעות בעיניים, כך שאם אתה מרגיש שהם מועילים לך, אפשר להשתמש בהם בבטחה.

משקפיים שמגינות מאור כחול הפכו למוצר פופולרי בשנים האחרונות, במיוחד בקרב אנשים המבלים זמן רב מול מסכים של מחשבים, טלפונים ניידים וטאבלטים. האור הכחול הוא חלק מהספקטרום של האור הנראה, וישנם מחקרים שמראים כי חשיפה ממושכת לאור כחול בעוצמה גבוהה עלולה לגרום לעייפות עיניים, ולפגוע באיכות השינה. משקפיים שמסננים אור כחול נועדו להפחית את החשיפה הזו, וישנם עדויות מסוימות שמראות כי הם יכולים להקל על תסמינים כמו עייפות עיניים ודמע יתר. עם זאת, חשוב לציין שהשפעת האור הכחול על העיניים והשינה עדיין נבדקת ואין הסכמה גורפת בקהילה הרפואית לגבי הצורך במשקפיים אלו לכלל האוכלוסייה. מדובר באמצעי נוסף לשיפור נוחות בעבודה מול מחשב, אך זה אינו תחליף להפסקות סדירות מהמסך או לטיפולים במקרים של בעיות עיניים אחרות. לגבי הנזק לעיניים - אין עדויות לכך שמשקפיים המיועדות לסינון אור כחול פוגעות בעיניים, כך שאם אתה מרגיש שהם מועילים לך, אפשר להשתמש בהם בבטחה.

ההבזקי אור שאתה מתאר (פוטופסיות) יכולים להיגרם ממגוון סיבות, ובעיקר קשורים לשינויים ברשתית או בזגוגית העין. הבדיקה שעשו לך עם הרחבת אישונים נועדה לבדוק את הרשתית והעין הפנימית במצב רחב יותר של האישון, מה שמאפשר לרופא לבחון את העין בצורה מדוקדקת יותר. הבדיקה הנוספת שהזכרת, שנקראת "3ml," עשויה להיות בדיקת עין עם תמיסת מיופיק (mydriatic), שהיא חומר שמרחיב את האישון, אך זה לא בדיקה בפני עצמה אלא יותר תהליך שמשמש להכנה לבדיקה. בנוגע לסיבות להופעת הבזקי אור, יש כמה אפשרויות נפוצות: שינויים בזגוגית: זה יכול להיגרם כתוצאה משינויים בזגוגית, שהיא הנוזל השקוף שממלא את העין. כאשר הזגוגית נפרדת מהרשתית, זה עלול לגרום להופעת הבזקי אור. משיכה ברשתית: אם יש מתח על הרשתית, זה יכול לגרום לתחושת הבזקים. קרעים או חורים ברשתית: במקרים מסוימים, הבזקי אור יכולים להיגרם כתוצאה מקרעים או חורים ברשתית. לכן זה היה חשוב לבדוק את הרשתית לאחר הופעת התסמינים. אם הבדיקות במיון היו תקינות ואין סימנים לקרע או נזק אחר ברשתית, סביר שהבזקי האור אינם מסוכנים, אך חשוב לשים לב אם הסימפטומים חוזרים או מחמירים. במידה והסימפטומים יופיעו שוב, כדאי לגשת שוב לבדיקה אצל רופא עיניים מומחה ברשתית. בכל מקרה, מומלץ לשמור על מעקב ולהגיע לבדיקה חוזרת אם יש שינויים בתסמינים או הופעת תסמינים חדשים.

לא ניתן לקבוע את האפשריות ללא בדיקה

יש לגשת עם תוצאות הבדיקה לרופא המטפל.

תהליך ההחלמה עדיין לא הסתיים. אם קיימת הפרעה יש לגשת לבדיקה במכון הלייזר

לא ניתן לקבוע על סמך המידע שנמסר את הסיבה. יש להגיע לבדיקה של רופא עיניים בהקדם.

קרוסלינקינג הוא טיפול מקובל לעצירת התקדמות הקרטוקונוס, במיוחד במקרים בהם יש החמרה מהירה או כאשר הקרטוקונוס מתקדם. במקרים בהם קיים צילינדר גבוה, כמו אצל הבן שלך, אחת האפשרויות היא לבצע שילוב של קרוסלינקינג עם טיפול בלייזר (PRK או טופוגרפיה-מנחה PRK) באותה הפרוצדורה. היתרונות של השילוב בין לייזר לקרוסלינקינג: תיקון ראייה: הלייזר יכול לסייע בהפחתת הצילינדר והאסטיגמציה הלא רגולרית, מה שיכול לשפר את הראייה עם משקפיים לאחר הטיפול (זה לא מסיר את המשקפיים). ייצוב הקרנית: הקרוסלינקינג מייצב את הקרנית ומאט את החמרת הקרטוקונוס בעתיד (ברוב המקרים). הסיכונים: עובי הקרנית: במקרים של קרניות דקות (כמו אצל הבן שלך עם עובי קרנית של 460 מיקרון), יש צורך בתשומת לב מיוחדת לתכנון הניתוח כדי להימנע מסיכון לפגיעה נוספת בקרנית. שיפור לא מספיק בראייה: לא תמיד ניתן להשיג את התוצאות המלאות של תיקון הראייה בעזרת הלייזר כאשר מדובר בקרטוקונוס מתקדם. סיבוכים: הסיכונים כוללים סיכון לזיהום, עכירות בקרנית (Haze), וכאבים זמניים בתקופת ההחלמה ועוד... טיפול משולב לייזר וקרוס לינקינג ניתן למצוא רק במכונים פרטיים ורק עבור מטופלים מתאימים.

שטף דם בעפעף העליון לאורך הריסים, במיוחד כאשר יש גם גירוי בעין, עשוי להיות סימן למספר מצבים. השכיחים שבהם כוללים: בלפריטיס (דלקת העפעפיים) - דלקת כרונית או חריפה של קצוות העפעפיים שיכולה לגרום לגירוי, אדמומיות, קשקשים, ולעיתים שטפי דם קטנים בעפעפיים. הרפס זוסטר אופתלמיקוס - הרפס זוסטר המתמקד באזור העין והעפעפיים יכול לגרום לגירוי ולשטפי דם קטנים. פציעה או חבלה - טראומה קלה יכולה לגרום לשטף דם מקומי בעפעף. תגובה אלרגית - גירוי בעין יכול לנבוע מאלרגיות, ולעיתים יכול להתרחש שטף דם כתוצאה משפשוף יתר של העפעפיים. חשוב להימנע משפשוף או לחץ על האזור ולהתייעץ עם רופא עיניים בהקדם האפשרי לאבחון מדויק וטיפול מתאים. הרופא עשוי להמליץ על טיפות עיניים להרגעה או טיפול אחר בהתאם לאבחנה.

טשטוש זמני בראייה בעין אחת בבוקר יכול להיות תוצאה של מספר גורמים. אחד הגורמים הנפוצים הוא יובש בעיניים, במיוחד אם אתה ישן עם מזגן או מאוורר שפועל בלילה, מה שיכול לגרום לייבוש הדמעות בעין. מצב נוסף שעשוי לגרום לטשטוש הוא אישון מורחב שיש כאשר קמים בבוקר, שלוקח זמן להתרגל לאור. כמו כן, זה יכול להיות קשור ללחץ תוך עיני מוגבר, לשינויים במערכת הקרנית או לתופעות אחרות שדורשות בדיקה מעמיקה יותר. אם הטשטוש חוזר על עצמו או מחמיר, מומלץ לפנות לרופא עיניים לבדיקה, כדי לוודא שאין בעיה רפואית שדורשת טיפול. אם יש לך יובש בעיניים, אולי כדאי לשקול שימוש בטיפות עיניים לפני השינה או להתייעץ על שינויים בסביבה הביתית שיכולים לסייע.

אם דם נכנס לעין, האם זה ישרוף? מגע של דם בעין בדרך כלל לא גורם לשריפה או תחושה לא נוחה. תחושת שריפה בעין נגרמת יותר כתוצאה ממגע עם חומרים כמו סבון, כימיקלים או גופים זרים אחרים. לכן, אם לא הרגשת תחושת שריפה מיוחדת, זה לא בהכרח מעיד על כך שלא היה מדובר בדם. האם ניתן להידבק ב-HIV דרך מגע של דם בעין? הסיכון להידבק ב-HIV דרך מגע של דם בעין הוא נמוך מאוד, אך קיים. HIV הוא וירוס רגיש מאוד, והוא לא שורד טוב מחוץ לגוף. הסיכון הגבוה ביותר להידבקות הוא כאשר יש מגע של דם מזוהם עם פצע פתוח או רירית (כמו בפה או באברי המין). העיניים הן אזור רגיש יותר בהשוואה לעור רגיל, אך עדיין הסיכון הוא נמוך. אם יש לך חשש אמיתי, כדאי לפנות לרופא לקבלת ייעוץ מקצועי. מה עליך לעשות כעת? אם אתה מודאג, מומלץ לפנות לרופא בהקדם האפשרי כדי לשקול אפשרות של טיפול מונע (PEP - Post-Exposure Prophylaxis) אם רופא יקבע שיש סיכון כלשהו להידבקות. שטוף את העין היטב במים זורמים כמה שיותר מהר לאחר החשיפה. זהו צעד מניעתי חשוב. אם יש לך תסמינים כלשהם בעין, כמו אדמומיות, כאב או הפרשות, פנה מיד לרופא עיניים. זכור שהסיכון להידבקות ב-HIV הוא נמוך מאוד, אבל חשוב לשמור על ערנות ולפנות לטיפול במידת הצורך.

מה שאתה מתאר עשוי להיות תופעה זמנית הקשורה לראייה או למערכת העצבים, כמו הזיות ראייה (visual hallucinations) או מיגרנה ויזואלית (visual migraine). תופעות אלו יכולות להתרחש בעקבות עייפות, לחץ, ירידת סוכר בדם, התייבשות, או אפילו כתוצאה משינויים פתאומיים בתאורה. עם זאת, תיאור זה מצריך בירור רפואי מיידי. אני ממליץ לפנות לרופא עיניים בהקדם האפשרי כדי לבדוק אם ישנה בעיה כלשהי הקשורה לעיניים, או לנוירולוג אם יש חשש שזו תופעה עצבית. חשוב מאוד לא להתעלם מהתסמינים ולבדוק אותם בהקדם.

הבדיקה שעשו לך במיון הייתה ככל הנראה בדיקה של הרחבת אישונים ובדיקה בקרקעית העין (Fundoscopy או Ophthalmoscopy). בבדיקה הזו משתמשים בטיפות להרחבת האישונים על מנת לאפשר לרופא לראות בצורה ברורה יותר את קרקעית העין, כולל הרשתית, עצב הראייה וכלי הדם בעין. האירועים של "ברקים בעיניים" שאת מתארת עשויים להיות סימן לבעיות ברשתית, כמו קרע ברשתית או היפרדות רשתית, ולכן חשוב מאוד להיבדק במהירות כאשר מופיעים סימנים כאלה. עם זאת, אם לא נמצא כלום בבדיקה המקיפה שעשית, זה סימן טוב. בנוגע להמשך, מכיוון שאת כרגע לא מרגישה שום דבר בעיניים ואין סימפטומים נוספים, אין צורך מיידי בבדיקות נוספות אלא אם כן התסמינים חוזרים. חשוב לעקוב אחר התחושות שלך בעיניים ובמידה וחוזרים "ברקים", צללים, נקודות שחורות או ירידה בראייה, יש לפנות שוב לרופא עיניים במהירות. אם את רוצה להיות בטוחה לחלוטין, תוכלי לשקול להיבדק שוב אצל מומחה לרשתית כדי לקבל חוות דעת שנייה.

אני מבין מאוד את התחושות שאתה עובר, והן בהחלט מובנות בהתחשב במצבך. 1. טיפול בסטרואידים לאורך זמן ממושך: הטיפול בסטרואידים, כמו FML, נועד להפחית את הדלקת ולהימנע מהחמרה בעכירות בקרנית. עם זאת, טיפול ממושך בסטרואידים עלול להיות כרוך בסיכונים, כגון עלייה בלחץ תוך-עיני, התפתחות קטרקט (עכירות בעדשת העין), והגברת הרגישות לזיהומים. חשוב לעקוב באופן סדיר אחר המצב בעין, כולל מדידות לחץ תוך-עיני ובדיקות עיניים נוספות, תחת פיקוח רפואי צמוד. 2. הפיכות העכירות בעיניים ושיפור צפוי: העכירות בקרנית בעקבות אדנו וירוס יכולה להיות הפיכה, אך זה תלוי במידת העכירות והתגובה לטיפול. לעיתים קרובות, העכירות משתפרת עם הזמן ועם הטיפול המתאים. במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בטיפולים נוספים לקרנית או טיפולים אחרים לשיפור העכירות. חשוב מאוד שתמשיך להיות בקשר עם הרופא שלך ותיידע אותו על כל שינוי או תחושה לא רגילה. התמדה בטיפול ומעקב רפואי הם המפתחות לשיפור במצבך.

אני מבין את הדאגה שלך. הברקים בעיניים (פוטופסיה) יכולים להיות סימן למגוון מצבים בעיניים, כולל היפרדות רשתית, אך הם לא בהכרח מעידים על כך. היפרדות רשתית היא מצב רפואי חמור שדורש טיפול מיידי, אך לרוב היא מלווה בתסמינים נוספים כמו אובדן חלקי של הראייה, כתמים כהים או "וילון" שחוסם חלק מהשדה הראייה. אם היה לך הבזק חד פעמי לפני שנה ולא היו לך תסמינים נוספים מאז, הסיכוי שמדובר בהיפרדות רשתית שנמשכת זמן כה רב ללא טיפול הוא קטן. עם זאת, חשוב מאוד להיבדק בהקדם על ידי רופא עיניים, במיוחד אם התסמינים חזרו. הרופא יוכל לבצע בדיקה מקיפה של הרשתית ושל החלקים האחוריים של העין ולהעריך אם יש בעיה שדורשת טיפול מיידי. כפי שכבר עשית, קביעת תור לרופא עיניים היא הצעד הנכון ביותר בשלב זה. חשוב לעקוב אחרי התסמינים שלך ולדווח לרופא על כל שינוי בראייה או תופעות נוספות אם יופיעו.

היפרדות רשתית היא מצב חירום רפואי בעין, ויש להיות ערניים לסימנים שלה כדי לקבל טיפול מהיר ולמנוע נזק חמור לראייה. הסימנים הנפוצים להיפרדות רשתית כוללים: הבזקים של אור (פוטופסיה) - מופיעים כתוצאה מהמשיכה של הרשתית על ידי הזגוגית. ראיית צללים או וילון בשדה הראייה - תחושת וילון שחור הנופל מעל שדה הראייה, בדרך כלל מהפריפריה לכיוון המרכז. ראיית כתמים כהים או צפים (פלואטרים) - במיוחד אם מדובר בצורתן של נקודות, קווים או צורות אחרות שצפות בשדה הראייה. ירידה פתאומית בחדות הראייה - יכולה להתרחש במקרה של היפרדות רשתית במרכז הראייה (מקולה). עיוות בראייה - כאשר קווים ישרים נראים מעוקלים או יש עיוותים אחרים. במקרה של הופעת אחד או יותר מהסימנים הללו, יש לפנות מיד לרופא עיניים לקבלת טיפול דחוף.

ייתכן כי מדובר בMIGRAINE WITH VISUAL AURA אך יש לבצע בדיקה עם אישונים מורחבים על מנת לשלול בעיה ברשתית. יש לעשות זאת בהקדם האפשרי.

בהחלט ייתכן בעיה נוירולוגית או פגיעה אחרת בעצב הראייה. ממליץ להשלים שדה ראייה + OCT RNFL + בדיקה מומחה נוירו-אופתלמולוגי בהקדם!

ייתכן שאתם סובלים מיובש בעיניים או שיש לכם צורך במשקפיים לקריאה. יש צורך בבדיקת רופא מומחה לקבוע.

יש צורך להגיע לבדיקה מסודרת עם מיפוי קרנית, הערכה של רופא עיניים ילדים, העכה של מומחה קרנית ובדיקה של אופטומטריסט מיומן על מנת לענות על השאלה.

הייתי מתחיל אצל אופטומטריסט מוסמך בנושא, הם כבר יידעו להפנות אותכם.

לאחר מתן טיפות להרחבת אישונים ישנן תופעות של סינוור, הפרעה בראיה לקרוב. התופעות חולפות לאחר מספר שעות.

אם אתה מרגיש שיש שיפור משמעותי עם המספר הזה בראייה או שזה מפחית את הניסטגמוס או נותן יתרון כלשהו אז זה לשיקולך אם להשקיע בעדשות חדשות למשקפי שמש. רצוי גם לבצע מיפוי קרנית לשלול קרטוקונוס עם צילינדר שהולך וגדל בגיל 20.

לא ניתן לקבוע על סמך התמונה. יש צורך בבדיקה של רופא עיניים.

לא ניתן לקבוע. יש צורך בבדיקה של נוירו-אופתלמולוג בהקדם.

יכולים, יש להיוועץ עם מומחה רשתית לחוות דעת נוספת אם יש ספק.

ממליץ לחזור לבדיקה של הרופא עיניים ליתר ביטחון.

שיש לגשת לבדיקה של רופא עיניים בהקדם.

תלוי מאוד בחסר שדה ראייה ואם זה באמת נובע מצניחת עפעף. אם הבעיה נובעת מפגם ברשתית, עצב ראייה או מערכת הולכה עצבית אז זה לא יעזור. יש להתייעץ עם נוירו-אופתלמולוג ואוקולופלסטיקאי.

ממליץ לגשת לבדיקה של רופא עיניים ילדים בהקדם.

נשמע שמדובר בשעורה, זה דורש בדיקה וטיפול בהקדם למנוע סיבוכים. בהמשך ישנם טיפולים נוספים שאפשר לבצע להוריד את השכיחות של תופעה חוזרת בעתיד.

כן. ואם אתם סובלים מיובש יש היום טיפולים יותר מתקדים כגון: סחיטת בלוטות, סרום אוטולוגי, IPL ועוד.

לא מוכר לי על קשר בין "קרינה" של מכשיר ברקוד לתופעות עיניות. יכול להיות שהתופעות העיניות לא קשורות לפעולה של השומר. ממליץ על בדיקה של רופא עיניים בהקדם.

לגשת לבדיקה של מומח פזילות ומומחה לעין יבשה (שני מומחים שונים).

לגשת לבדיקת רופא עיניים במיידי. זה יכול להיות קרע ברשתית או היפרדות רשתית או מחלה אחרת.

ממליץ להפסיק להשתמש בטיפות וייזין ולגשת למרפאת מומחים של יובש בעיניים בהקדם.

במידה והראיה לא תקינה אז מולץ בדיקה חוזרת.

קשה לקבוע במה מדובר ללא בדיקה. אך אין תלונות, יתכן והרופא מעונין לבדוק אם מדובר המשקעים סביב העצב אותם ניתן לראות בבדיקה. מסוג דרוזן, משקעים שהשלחותיהם אינם משמעותיים.

ממליץ לגשת לבדיקה של נוירו-אופתלמולוג בהקדם האפשרי.

ממליץ לגשת למרפאת מומחים של יובש בעיניים בהקדם.

יש לגשת לבדיקה של רופא עיניים במיידי.