פורום סרטן ריאה

3336 הודעות
3145 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן ריאה

אנא הכנסו לאתר העצומה וחיתמו עליה, מידי שנה מתכנסת ועדת סל התרופות מאחורי דלתיים סגורות ומידי שנה קולם של הסובלים מכאב לא נשמע. הם עסוקים מדי. כואב להם. השנה צריך לשים לזה סוף. צריך לתת מענה גם לכאב בסל התרופות. כי בישראל של היום אפשר למות מכאב.

אוטוטוקסמיה הרעלה עצמית היא הסיבה המרכזית לכל מחלות המערב !! כולל כאבי גוף שניתנות למענה בשיטות יעילות ובטוחות אני מזהיר אתכם קוראי היקרים, מניסיוני, כל רעיון חדש שמופיע במאמר זה יוכחש נמרצות על ידי הרופאים. יחד עם זאת 200 שנה של ניסיון עולמי, 12 שנים של ניסיוני האישי בטיפול אישי וקבוצתי מוכיחים מעל לכל ספק את אמיתות הטענה – הרעלה עצמית הינה הבסיס לכל המחלות של ימינו (1). יחד עם זאת במקביל לתהליך ההרעלה חומרי תזונה חיוניים אינם מסופקים לגוף באופן מושלם. ניסיוננו מראה שבלעדי התזונה הטבעית לאדם לא יתקיים הגוף לאורך זמן ללא הפרעות ומחלות (3,5,6). כפי שכותבים פרופ´ קמפבל ופרופ´ מנדלסון, האזרחים במערב מבולבלים ממבול המידע הזורם אליהם בתחום "הבריאות". מידע זה מועבר לציבור ברוב המקרים על ידי גורמים אינטרסנטיים שיש להם עניין בשטיפת מוח של הציבור ויצירת דיסאינפורמציה שהתוצאה שלה היא שימוש נרחב יותר בשירותים או במוצרים שהם רוצים למכור לציבור (3,7). בנוגע לסיבה למצב העגום ולסטטיסטיקה הקודרת בעולם המערבי ובישראל בתחום המחלות הפנימיות, מצהירה הרפואה שסיבתן של מרבית המחלות איננה ידועה, או שהגורמים למחלה הם חיידקים, וירוסים או גנטיקה פגומה. אולם כפי שכל רופא יודע בסתר ליבו, הרפואה איננה ניחנת בתיאוריה מוצקה ועומדת במבחן המציאות באשר לתקפות טענותיה. למעשה הפרקטיקה הרפואית, המבוססת על מתן רעלים הקרויים תרופות וחיסונים איננה באמת מדע (ד"ר בלשר אומר "איננה מדע מדויק") ואיננה פותרת שום בעיה בטווח הארוך ולמעשה רק מחריפה אותה (4,7,17,21). לא צריך להיות רופא כדי להכיר באמיתות הטענה הזו שהרי הציבור מכיר את הרעילות של התרופות וחוסר התוחלת שלהן על גופו. הבעיה המרכזית היא שכספי המדינה מממנים את השיטה הרפואית הקונבנציונאלית ומחייבת אותנו לפנות קודם כל אליה (את המחיר של השיטה הזו שילם ראש הממשלה שלנו עצמו עד תום). במקרה שהתירוץ למחלה הוא גנטי, לרוב אין בכך שמץ של אמת (4). אותן מחלות גנטיות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, בעיות לב, סרטן, מחלה אוטואימונית, מחלת עור ועוד רבות מתגלות כברות ריפוי כאשר הן פוגשות בהיגיינה הטבעית (3-16). הפלא ופלא, כיצד הגנטיקה התנדפה באוויר במחי יד אחת ? מדוע אימוץ הרגלי חיים בריאים, תזונה טבעית וניקוי הגוף ריפאו את המחלה, הרי היא הייתה גנטית לדברי הרפואה ? במקרה של האשמת החיידקים והוירוסים בגרימת המחלה, אין אחיזת עיניים גדולה מזו. עיינו במאמרי על השפעת בה פירטתי בהרחבה את גישת ההיגיינה הטבעית לחיידקים ווירוסים. בכל אופן אומר שמלחמת מליארדי הדולרים של הציבור מידי שנה בחיידקים ובוירוסים הרי איננה מוליכה לשום שיפור במצב (3). הרי מידי שנה המצב חוזר על עצמו. היכן אם כן ההצלחה של מלחמה זו, במה היא מתבטאת ? להיכן נעלמים הוירוסים ומאין הם חוזרים ? והאם ניתן להילחם בכל הוירוסים בעולם ? אבל לרפואה יש טריקים כדי להתחמק משאלות נוקבות אלה. הטענה היא שהחיידקים והוירוסים משנים צורה ולבוש בכל שנה ולכן המלחמה נגדם קשה ואין סופית. את הבל ההבלים הזה הם מוכרים לציבור התמים. מעניין מדוע כאשר אנשים בוחרים לחיות על פי גישת ההיגיינה הטבעית החיידקים והוירוסים מפסיקים להטריד אותם אחרי שנים של אנטיביוטיקה וסבל (1,3,4). במקרים של סרטן הערפל שהרפואה מוסכת על הסיבות עוד יותר גדול. במו אוזני שמעתי פרופ´ שיושב ליד מיטת חולה ומבשר לו על גידול סרטני. כאשר החולה שאל את הפרופ´ מה הסיבה לגידול הרים הפרופ´ המכובד את אצבעו ועיניו לשמיים בהתרסה כלפי הקב"ה, אולי משום שהחולה חבש כיפה על ראשו. כאשר רופאים מסבירים שהמחלות באות משמיים או משום מקום מה הפלא שהציבור חסר הידע ומתייחס למחלות כמפלצות בלתי נראות שכל יעודן בחיים הוא לתקוף בני אדם ? אם הסיבה איננה בדרך כלל חיידקים או וירוסים וגם לא גנטיקה אז מה נותר ? הרעלה עצמית ותזונה לקויה !!! מה הבסיס לטענת ההיגיינה הטבעית שהרעלה ותזונה לקויה הן המקור לכל המחלות. בעולם המערבי נעשה שימוש בכ- 80,000 חומרים המוגדרים כחומרים כימיים (3,4). לחומרים אלה אין מה לחפש בגוף החי. גופנו מיועד לקלוט חומרים אורגניים ולא כימיים. אלפי חומרים כימיים נקלטים בגופו של האדם מידי יום באמצעות המזון, האוויר והמים וחומרי רעל נוספים שאנחנו מכניסים במודע לגופנו (עישון, סמים, אלכוהול, קפה ועוד). אנחנו רואים לצערנו שהקדמה והטכנולוגיה מביאים עימם גם זיהום הולך וגדל של הסביבה והגוף. בנוסף לחומרים שמשתמשים בהם בתעשייה ובמזון תורמת הרפואה עצמה כמה אלפי חומרים כימיים רעילים, שלהן היא קוראת תרופות, בצורה רשמית ובתמיכה של מוסדות המדינה, וכפרקטיקה יומיומית שכביכול מטרתה לעזור לאנשים להקל עליהם את הסבל הנגרם להם משיבוש בריאותם (2). אולם למרבה הפליאה, הרפואה מודה שתרופות הן רעלים ולכן היא מגבילה את שימושם ואף אוסרת על שימושם ללא מרשם רופא (2,4,17). הרפואה מפקחת על חלוקת התרופות באמצעות אנשים מוסמכים שקרויים רוקחים. הרפואה מזהירה ששימוש בתרופות, באותם חומרים "מבריאים", יכול לגרום להרעלה עד כדי מוות, כלומר היא מודה שמדובר בחומרים רעילים. אולם למרות רעילותן של התרופות הרפואה דוגלת בגישה של מתן החומרים הרעילים האלה דווקא לאנשים חולים. הרפואה טוענת שחומר, שאם ניתן אותו לאדם בריא אזי יש סיכוי רב שתיגרם לו הרעלה, כלומר מחלה, ואולי גם מוות, חומר זה יהפוך לחומר "מבריא" בגופו של אדם חולה, האומנם ? הייתכן ? האם חוקי הגוף של האדם החולה משתנים בזמן מחלה עד כדי כך שהחומרים הרעילים והמחליאים יהפכו בגופו לחומרי בריאות ? האם לחומר כימי אנאורגני בדרך כלל יש יכולת לבנות משהו או לתקן משהו בגוף ? דרך אגב, גם ההומיאופטיה שנחשבת למנוגדת לרפואה המערבית, ונחשבת בעיני רבים "כרפואה טבעית" טוענת ש – "דומה בדומה ירפא", כלומר שאם יש רעל מסוים בגוף משהו דומה לו, רעל נוסף, ירפא אותו (16). בניגוד לתפיסות לא מדעיות אלה טוענת ההיגיינה הטבעית שבזמן מחלה גופו של האדם נמצא כבר בדרגת הרעלה גבוהה ביותר ולכן לא יעלה על הדעת להוסיף על הרעילות הזו עם רעלים נוספים, אלא מה שמתבקש לעשות הוא להוציא מהגוף את הרעלים הקיימים. ההיגיינה הטבעית טוענת שכל המחלות נגרמות במקורן (לפני שאר הסיבוכים שלהן, כמו דלקת ריאות, דלקת קרום המוח ועוד) כתוצאה מהצטברות של רעלים ממקור חיצוני וממקור פנימי ברמה קריטית ברקמות הגוף. כמובן שבמקביל ובנוסף אין אספקה של חומרי חיים ותזונה חיוניים לגוף (21,4,8-16). הרעלים המגיעים לגופנו ממקורות שונים מפירים את האיזון הביוכימי-פיסיולוגי בגופנו ומשבשים את התפקוד של התאים, הרקמות והאיברים השונים. הם גם בונים במהלך הזמן תאים שאינם בריאים ואינם מתפקדים. "ההיגיינה הטבעית" מוכיחה שהסיבה הראשונית למרבית המחלות אינן תוצאה של גורמים חיצוניים כמו חיידקים או וירוסים או של כוח פנימי כמו התורשה, כפי שמספרים לנו (אפילו "לואי פסטר", אבי תורת החיידקים, הודה בכך לפני מותו). להוכחת הטיעון החזק הזה, שאוטוטוקסמיה היא הבסיס לכל המחלות, אשר נוגד למעשה את כל התפיסה הרפואית הנהוגה בעולם הרפואי הקונבנציונאלי והמביאה להרעלתם המתמשכת של מליוני אנשים על ידי סמים ורעלים הקרויים תרופות, נביא כאן 3 הוכחות מדעיות (21, 8-16): הוכחות מדעיות להרעלה על ידי תרופות א. הוכחה תצפיתית פיסיולוגית – הפסקת הפרשה של שתן, מסיבה כל שהיא, למשך 52 שעות מובילה למוות של האדם. ממה מת אותו אדם ? בשתן מצויים חומרים שהגוף מעוניין לסלק אותם מתוכו במהירות המכסימלית. אותם חומרים הינם תוצרי הפסולת של חילוף החומרים הטבעי של תאי הגוף וגם חומרי הפסולת שהוחדרו לגוף באמצעות המזון, המים והאוויר וחומרי הרעל שהאדם הכניס לגופו. אומנם הגוף מסוגל לסבול דרגה מסוימת של חומרים אלה בתוכו, לא בלי לפתח מחלה, אבל עצירתם המוחלטת של חומרים אלה בגוף מעבר לרמה קריטית תגרום למוות מהרעלה על ידי אותם חומרים רעילים. כלומר אנחנו מבינים לראשונה שהרעלה על ידי חומרים שנמצאים בנוזלי הגוף הינה מצב אמיתי, ממשי, פיזיולוגי, ביוכימי שעלול להתרחש בגוף ושניתן למות ממנו. ב. הוכחה מעבדתית – בניסוי מעבדתי שארך למעלה מ - 30 שנה נלקחו תאים בודדים של רקמת אדם והונחו בתוך מבחנה/כוס מלאה במים. בניסוי זה נתגלו שלושה ממצאים מדהימים: 1. נמצא שהתא הבודד ישרוד במשך 24 ימים ללא אספקה של מזון מבחוץ, רק על מים. זהו מצב של צום. איך התא שורד במשך זמן כל כך ארוך ללא מזון מבחוץ ? ובכן, לאחר מספר שניות של צום-תאי עובר התא לצרוך מזון מתוכו, ממאגרי המזון הקיימים בתא לשעות חירום. מסתבר שחומר אנרגיה זה מספיק ל – 24 ימים ולאחריהם אם אין אספקת מזון מבחוץ התא ימות. צריך להבין כאן שגוף אנושי בנוי ממיליארדי תאים כשלכל רקמה יש תפקיד יחודי. אדם מסוגל לצום הרבה יותר מ – 24 ימים משום שגופו יכול להעביר חומרי תזונה ממקום אחד לשני וכך לגרום לתאי השומן "להישרף" לצורך קיום תאים חשובים יותר. מהתגלית הזו אנו מבינים שהצורך במזון איננו דחוף כמו שאנו רגילים לחשוב. אבל למרות זאת דיאטניות "מצוות" לאכול כל מספר שעות, בכל פעם מכל אבות המזון, ובסך הכל 3 ארוחות רשמיות ביום ובניהן מומלץ "לחטוף משהו". לכן אנו סבורים שכמה שעות של אי אכילה "עלולים לגרום לנו לנזק בלתי הפיך אולי". מרבית המזון הנאכל איננו מתעכל בגופנו וגורם להרעלה ממקור פנימי. 2. בניסוי נתגלה ממצא מדהים נוסף. אותו תא לא ישרוד במבחנה המלאה במים יותר מ- 6 שעות אם המים סביבו לא יוחלפו לפחות פעם אחת בשש שעות, ללא כל קשר לאספקת המזון. מה הסיבה לכך ? התא החי עם או בלי אספקת המזון מבחוץ צורך את חומרי התזונה ויוצר מהם אנרגיה לקיומו. כתוצר לואי בתהליך ניצול חומרי התזונה הוא פולט מתוך התא לנוזל המקיף אותו את המרכיבים שאינם חיוניים לקיומו, את הפסולת. תהליך זה קרוי חילוף חומרים. תהליך זה מתרחש בתא במעבדה כמו במיליארדי התאים שבגופנו כל הזמן ללא הפסק. הפסולת הנפלטת מהתא הינה חומר לא רצוי, רעלי, היא השתן, חומר מזיק שעל הגוף להיפתר ממנו במהירות. בגופנו יש מנגנוני הפרשה משוכללים בדמות מערכת הדם, נוזל הלימפה, הכליות ונוזל השתן שבסופו של התהליך מרחיקים את החומרים הלא רצויים והמזיקים מחוץ לגוף. אבל לתא שנמצא במבחנה במעבדה אין שום מנגנוני הפרשה. חומרי הפסולת שהוא פולט ואמורים להפוך למעשה לשתן מוצאים למים שנמצאים במבחנה ואינם מורחקים מחוץ למבחנה/לכוס. לכן תוך 6 שעות ריכוז הרעלים/השתן שהוא פולט עולה לרמה כזו שהחומרים הרעילים הורגים את התא. למעשה התא מת מאותם חומרים שהוא עצמו פלט בתהליך חילוף החומרים הטבעי שלו. לכן כדי לגרום לתא להמשיך לחיות יש להחליף את המים אחת ל- 6 שעות לפחות. המסקנה משתי תצפיות אלה היא שתהליך הניקוי דחוף, חשוב ואפילו קריטי מבחינת התא ומבחינת הגוף הרבה יותר מתהליך ההזנה. 3. אולי הממצא המדהים ביותר במחקר היה שכאשר המים סביב התא במעבדה מנוקים בתכיפות גדולה יותר מפעם אחת בשש שעות, למשל שש פעמים בשש שעות, והמזון מסופק לתא באופן רגיל התא ימשיך להתחלק ולמעשה יחיה לנצח, זאת בניגוד לתאים בגוף האדם שבאופן קבוע מזדקנים ומתים אחת לכמה זמן. עובדה זו מעלה את השאלה בנוגע לקשר של ממצאים אלה לתהליך ההזדקנות של בני אדם. מה שאנחנו מבינים שבתנאים אידיאליים, כאשר תא חי נמצא בסביבה נקייה בדרגה גבוהה, התא אינו מזדקן ומסוגל לחיות לנצח. למעשה תאים בגוף האדם לעולם אינם יכולים להיות במצב אידיאלי שכזה משום שמיליארדי התאים בגוף פולטים כל הזמן תוצרי פסולת לנוזל שמסביבם, בנוסף לחומרי פסולת קטלניים המוחדרים על ידינו אל תוך הגוף מבחוץ. במצב זה גוף האדם רחוק מלהיות נקי ותאים חיים כל הזמן נפגעים, מזדקנים ומתים. המסקנה היא שלא ניתן למנוע לחלוטין את תהליך ההזדקנות(אלא אם נמצא מכשיר שיחובר לגופנו וינקה אותו בהתמדה ואותו מכשיר יוחלף כל מספר שעות), אבל ניתן להניח שתהליך ההזדקנות והקצב שלו תלויים באופן מכריע ברמת הניקיון הפנימי של נוזלי הדם, הלימפה והתאים. זו הסיבה העיקרית לכך שבהרבה ניסויים מגלים שצומות תקופתיים שגורמים לניקוי עמוק של נוזלי הגוף והאיברים הפנימיים מאריכים את תוחלת החיים של בעלי חיים. בבעלי חיים ירודים הצומות גרמו להארכת תוחלת החיים ב – פי שלוש !! כלומר סביר להניח שככל שרמת הניקיון הפנימי של הגוף גבוהה יותר כך החיים יהיו ארוכים יותר וסביר להניח שבאופן ישיר גם בריאים יותר. אולי הסיפורים על מתושלח ובני משפחתו שחיו כ – 1000 שנה אינם אגדה וסיפורים בעלמא. ג. הוכחה תצפיתית-קלינית – הוכחה זו מבוססת על צפייה בבני אדם שהגיעו לקליניקות של "ההיגיינה הטבעית" במהלך 200 השנים האחרונות ומעקב אחר השיפור שחל במצב בריאותם עקב צום-מים. מאות אלפי מטופלים הגיעו לקליניקות של "ההיגיינה הטבעית" ברחבי אירופה אוסטרליה וארה"ב במצבי מחלה שונים ומגוונים. כל מה שכולם עשו במהלך 15-60 ימי צום ויותר, שבמהלכם הם שתו מים זכים בלבד, הוא למעשה - שום דבר !! אומנם כן, מה הם עשו במודע היה "שום דבר", כלומר הם לא נטלו צמחי מרפא, גלולות, משחות, ויטמינים ותוספות מזון אחרות, לא עשו טיפול במחטים, רפלקסולוגיה או שיאצו ולמעשה לא קיבלו שום טיפול חיצוני. אבל במצב זה גופם עשה את הדבר המשוכלל והמתוחכם ביותר שגוף חי יכול לעשות, הוא הבריא את עצמו מהמחלה. כיצד זה קרה ? זה קרה משום שברגע שניתנה לגוף ההזדמנות, כלומר נעצרה פעולת מערכת העיכול שצורכת אנרגיה עצבית גדולה מאוד לפעולתה השוטפת, המשימה החשובה ביותר מבחינת הגוף, כפי שראינו קודם, הינה ניקוי וטיהור נוזלי התאים, הלימפה והדם. במצב זה הגוף מעביר את כל האנרגיה העצבית שנחסכה מחלקי הגוף שהפסיקו לצרוך אנרגיה, למשל ממערכת העיכול, מהשרירים, מהמוח, מהרגשות ומעביר אותה לפעולת הכבד, הכליות, הריאות, הקרומים הריריים ואיברים אחרים במטרה ברורה אחת - טיהור הגוף מהפסולת שהצטברה בו במהלך שנים רבות. בסופו של התהליך הזה האדם מבריא מכל מחלה שהיא, בדרך כלל לא לאחר צום אחד, אבל לא משנה מה שמה של המחלה: מחלת עור, מחלת לב וכלי דם, מחלת דרכי הנשימה, לח"ד גבוה, מיגרנה, מחלת דרכי העיכול, גידולים, אין אונות, בעיות פוריות אצל נשים ועוד. נשאלת שאלה - כיצד אנחנו יודעים שמה שהבריא את הגוף הוא תהליך של ניקוי וטיהור נוזלי הגוף ? דבר זה מתברר מהתהליכים שהגוף עובר במהלך צום ממושך. צפייה בשינויים ובהתפתחויות שעובר גופו של הצם מגלה לנו מספר תופעות מדהימות: א. מתחילת הצום הופך השתן של הצם בהדרגה לחריף יותר וכהה יותר ולעיתים הוא מגיע אפילו לצבע שחור. אחד הצמים אצלנו במרכז, חולה סרטן לשעבר, אכן הגיע למצב זה. מה מגלים כאשר בודקים את תכולת השתן במצב זה ? מגלים חומרים כימיים ואורגניים מסוכנים לבריאותו של האדם בריכוז ובכמות גדולים ביותר. חומרים כגון: דיוקסינים, מתכות כבדות, ארסן, כספית, ניקל קדמיום, אלומיניום, חומרי הדברה, חומרי שימור, חומרי צבע טעם וריח כימיים שמוספים למזון, חומצה אצטית, חומצה קרבולית וחומצה אוכסלית, מלח, סידן אנאורגני ועוד. כל אלה מופרשים על ידי הגוף בשתן, במהלך הצום, מה שלא קורה במצב של אכילה יומיומית. לקראת אמצע הצום מתייצבים הצבע והחריפות של השתן ולאחר זמן מה השתן מתחיל להתבהר בהדרגה וחריפותו פוחתת והולכת. לקראת סוף הצום השתן מתבהר לחלוטין והופך לשקוף והחריפות נעלמת כליל. מה קרה פה ? אין שום ספק, תהליך של ניקוי וטיהור עצמי מתוך כוונה ברורה להבריא את הגוף. ב. תופעה נוספת שמתרחשת במהלך הצום היא הפרשת כמויות גדולות של ליחה סמיכה וכהה שהולכת ומתגברת במהלך הצום עד לאמצע הצום שהופכת לבהירה יותר ויותר ודלילה לקראת סוף הצום ונעלמת לחלוטין כמה ימים לפני סיום הצום. בדיקה של תכולת הליחה מגלה את אותם חומרים כמו בשתן השחור. שוב אנחנו מבינים שהתרחש כאן תהליך של ניקוי עצמי באמצעות הקרומים הריריים של מערכת הנשימה. ג. תופעות נוספות שנצפות במהלך צום הן: הפרשת נזלת מהאף, הפרשות מהנרתיק, מהאוזניים או דימום ממקום מסוים בגוף, הלשון מתכסה במעטה לבן ואפילו צהוב שמכיל הפרשות דומות לאלו שבשתן ובליחה, הריח מהפה הופך לאיום מיום ליום ועוד. בסוף הצום כל התופעות נעלמות והגוף מראה רמת ניקיון גבוהה ביותר בכל הפרמטרים שצויינו. למעשה בזמן הצום הגוף מעביר, מסיט את כל האנרגיה הקיימת בו מכל השרירים לחלקי הגוף העסוקים בניקוי ולכן האדם ירגיש חולשה. כלומר האנרגיה מצויה בגוף אלא שהיא מנותבת לאפיקים ספציפיים בהתאם להחלטה האינטליגנטית פנימית של הגוף. כיצד אנחנו יודעים שזה מה שהגוף עושה, או "אומר" ? עובדה זו מתבררת בסיום הצום, או יותר נכון מספר ימים לפני סיום הצום. מעדות של רופאים היגייניסטים שפיקחו על עשרות אלפי צומות וראו אנשים מסיימים צום בצורה טבעית מתברר שמספר ימים לפני סיום הצום ולפני התחלת האכילה חוזרת אנרגיה עצומה לגופו של הצם והוא היה מסוגל להגיע לביצועים גופנים מרשימים ביותר שקודם לא היה מסוגל לעשות. זו תחושה שאותה הרגשתי אני באופן אישי בסיום צום של 23 ימים שעשיתי. כלומר ברגע שהאנרגיה התפנתה מעבודת הניקוי היא הייתה זמינה בדרגה גבוהה הרבה יותר מקודם לפעולת השרירים בגלל הניקיון העצום והטיהור של מערכת העצבים ותאי הגוף. שוב אני מדגיש, בסיום הצום השלישי הרביעי חמישי אולי, אם היה ממושך דיו, נצפתה הבראה מוחלטת של החולה מכל סוגי המחלות. מי כאן אחראי להחלמה ? אך ורק הגוף ותהליכי הניקוי והטיהור העמוקים והיסודיים שהוא ביצע בכל נוזליו, שהרי שום טיפול "קונבנציונאלי" או "אלטרנטיבי" לא ניתן לחולה בזמן הצום. התיאור המדעי זה מוכיח מעל לכל ספק שריפוי הוא במהותו ובעיקרו תהליך של התנקות יסודית, עמוקה ומתמשכת של הגוף מהרעלים המצטברים בו ולא הרעלת הגוף על ידי תרופות לצורך ריפויו כפי שטוענת הרפואה. זו ההוכחה העיקרית שאוטוטוקסמיה, הרעלה עצמית, היא הסיבה למחלות. התנקות זו הנה צורך תמידי וקריטי והיא מבוצעת על ידי "חברת הניקיון" של הגוף: כלי הניקוי וחומרי הניקוי. שתי "מחלקות" אלה הם אמצעי הניקוי העצמיים והיחידים של הגוף. לכן כל הסיפורים בדבר תה או צמחים, "צמחי מרפא" או שיקויים לניקוי הגוף ולטיהור הדם הינם הונאה מסחרית, משום שאין להם שום יכולת לנקות את הגוף. אנשים רבים סבורים שגוף האדם הוא כמו צינור ביוב או אסלה שניתן לשפוך לתוכם חומר ניקוי כימי ולנקות אותם מבפנים. זו טעות מוחלטת. שום חומר כימי, או אורגני רעיל ממקור חיצוני איננו מסוגל "לנקות" את הגוף, ההפיך הגמור, הוא רק יזהם אותו בעוד רעל שיוסיף על ההרעלה הקיימת. לעולם הניקוי הוא יכולת פנימית הנתונה לגוף עצמו ומתבצע על ידי האיברים האחראים לניקוי ועל ידי חומרי הניקוי העצמיים של הגוף. כדאי גם לעקור מהשורש אמונה כוזבת נוספת לגבי ניקוי הגוף. גם לחוקן המומלץ על ידי מטפלים כאלה ואחרים כאמצעי לניקוי "הגוף", אין השפעה כל שהיא על ניקוי של תאי הגוף ונוזלי הגוף. לחוקן יש השפעה מוגבלת על הוצאת חלק מהצואה במעי הגס, לא יותר מזה, גם אם זה גורם להקלה גדולה לאנשים במצב של צואה קשה ותקועה. לכן הצגת החוקן כתהליך ניקוי כללי של הגוף היא הונאה. אנשים שעוברים את התהליך יכולים לחשוב שבעצם פינוי של צואה תקועה הם אכן ניקו את תוכן גופם כלומר את נוזלי הגוף מהטוקסמיה שמצויה בהם. כאמור זו אשליה וטעות קשה. המים המוחדרים יכולים לשטוף חלק קטן של המעי הגס ולא יותר מזה. סיכום: רעלים בתעשייה ובמזון, תרופות כימיות וטבעיות, תוספי מזון, "צמחי מרפא", ויטמינים בגלולות, חיסונים רגילים והומאופטים אינם התשובה לתופעת המחלות הפנימיות (18). לא רק שהם אינם יכולים להוריד את רמת הרעילות הפנימית, אלא הם אף מגדילים אותה. הצלחתם הזמנית של חומרי רעל שונים וטיפולים אלטרנטיביים לדחוק את הסימפטומים של המחלה אינה מעידה על השתפרות המצב הביוכימי הבסיסי, ההרעלה העצמית, של הגוף ולמעשה הינה מעשה רמייה, אשליה ואחיזת עיניים שיש לה השלכות קשות על הבריאות העתידית עד כדי מוות במצבי מחלה שונים: אקוטיים וכרוניים (לצערנו ראו מקרה הזמרת שושנה דמרי ז"ל שלדעת כל רופאי ההיגיינה הטבעית היה ניתן לריפוי בקלות באמצעות צום קצר). תזונה שמיועדת לאדם מטבע בריאתו (3,4), ניקוי תקופתי של הגוף, הימנעות משימוש בחומרי רעל מסוגים שונים הם הדרך להגעה לבריאות מושלמת בכלל ולהימנעות מוחלטת ממחלות. כאשר רמת ההרעלה בגוף מגיעה לדרגה בלתי נסבלת יוצר הגוף מחלות אקוטיות. אלה מעידות על כך שהגוף איננו נקי, שיש מידה לא מבוטלת של פסולת בגוף שאם לא תסולק ביסודיות היא עלולה לגרום למחלות קשות בעתיד ולמוות. טוב שבמצב זה הגוף כופה עלינו תהליכי עצמי של ניקוי, אולם יש להבין שגם אם המחלה האקוטית הינה תהליך ניקוי טבעי וחיובי היא איננה תהליך ניקוי יסודי. היא בסך הכל מפחיתה את רמת הרעילות בגוף לדרגה נסבלת על ידי הגוף בנקודת זמן נתונה (4). לכן מומלץ לעשות מאמץ עקבי ולאורך כל החיים להעלות את רמת הניקיון הפנימי של הגוף באמצעות סידרה של פעולות שכלולות בגישת ההיגיינה הטבעית. זו הדרך הבטוחה ביותר למניעת של מחלות אקוטיות וכרוניות במדינה שבה הסטטיסטיקה של המחלות הגיעה לשיאים חדשים ולשפל המדרגה (1,3). לתפיסתה של ההיגיינה הטבעית אין שום מצב שמצדיק מלכתחילה את השימוש ברעלים במצבים של שיבוש הבריאות. שימוש ברעלים אלה במצבי הרעלה מתקדמים מוביל למוות רב בבתי החולים (17,7). על פי הפרסומים כל שנה מתים בבתי החולים כ- 2000 קשישים כתוצאה ממה שהרפואה מגדירה - "מסיבוכים של מחלת השפעת" (דלקת ריאות וכד´, שושנה דמרי שנפטרה היום היא המפורסמת שביניהם). כפי שהסברתי במאמרי על השפעת זו איננה מחלה אלא תהליך של ניקוי והחלמה עצמיים הרי שמוזר שתהליך כזה מסתבך. פרופ´ מנדלסון, פרופ´ קמפבל וגם ההיגיינה הטבעית טוענים שלמעשה מה שמסבך את מצבו של החולה הן התרופות שניתנות לחולים במצבים אלה (4,17,21). מגיע אדם מבוגר לבית חולים לאחר עשרות שנים של טוקסמיה והרגלי החנקת סימפטומים באמצעות תרופות רעילות ואלפי רעלים שונים ובמצב טוקסמי של 95% ומעלה וכל מה שהוא צריך כדי למות זה עוד 5% של טוקסמיה כדי לחסל אותו סופית. מדהים להכיר בעובדה שהרופאים מספקים לחולה שוב אמצעים לדיכוי הסימפטומים וכך מובילים אותו אל מותו הטראגי והמיותר. מדוע לא שמעת על כך עד היום ? הרופאים מצידם לא ימסרו לעולם למטופל, ואפילו יגלו התנגדות עזה, כפי שאני רואה מידי יום עם מטופלי, לכל טיפול שמפקיע מידיהם את הסמכותיות ואת המונופול ומעביר אותה לידיים "לא מקצועיות" ו- "לא מדעיות", כדבריהם. דוד, חולה סרטן לשעבר עם סיכון בהווה למד אצלי בסדנא את גישת ההיגיינה הטבעית והחל לחיות לפיה. 5 חודשים לאחר מכן הוצע לו לעשות צום כשלב הבא בשיפור מצבו. כשניגש לרופאת המשפחה היא גילתה התנגדות נחרצת לצום. אני בטוח שרופאה זו לא קראה מעולם מאמר מקצועי ומדעי אחד אפילו על צום, אבל היא הביעה דעה והמטופל היה יכול לקבל את הרושם שהיא מבססת את דבריה על ידע מוצק. לולא אמונו המוחלט בי ובהיגיון של ההיגיינה הטבעית לא היה עושה את הצום. כשרואיני בערוץ 2 בטלוויזיה הודעתי למראיין, פרופ´ פרידמן, שמטופל שלי חולה סרטן, נרפא לחלוטין מסרטן שהוגדר בבי"ח הדסה כסופני לאחר קבלת טיפולים כימותראפיים והקרנות. פרופ´ פרידמן הרים גבה ואמר "לא ידעתי שצום יכול לרפא גם סרטן". הרופא הגאסטרואנטרולוג שישב לידי לא הביע שום התעניינות לאחר התוכנית בדברי, זה שלאחר שבשידור חי הביע את הסתייגותו הרבה מעשיית צום. יותר מכך בקליניקה שלי ביקרו רופאים עם ילדיהם החולים וכאשר שמעו על הגישה שמובילה להתנתקות מתרופות והיצמדות לתזונה טבעית וניקוי הגוף חלקם נעלמו כאילו שהאדמה בלעה אותם. במצב זה נשאר המטופל שמבקש את עצת הרופא שלו תקוע בצבת של הרפואה שמלעיטה אותו בתרופות כימיות רעילות ומספרת לו ש- "הוא חייב לבלוע את התרופות למשך כל שארית חייו" ולבצע ניתוח באופן דחוף כי אחרת חייו בסכנה.. לפעולת הרעלה המונית זו היא קוראת "מדע רפואי לא מדויק" (ד"ר בנלשר – יו"ר הסתדרות הרופאים). עשרות אלפי ניתוחים של "אין ברירה" מבוצעים בכל שנה במדינת ישראל בזמן שבאמצעות שינויים פשוטים בתזונה הבעיות יכלו להיפתר מהשורש. קובי (שמוכן לדבר עם פונים), בחור צעיר שלקה בסתימה בעורקי הלב קיבל בנוסף למספר תרופות לכל החיים המלצה משלושה קרדיולוגים לעשות ניתוח מעקפים "כברירה היחידה שיש לו ואין בילתה". שבועיים לאחר התחלת הטיפול יכול היה כבר לרוץ כאשר קודם לא יכול היה לסיים 200 מטר הליכה ללא כאבים בחזהו. בחור זה הגיע אלי רק על ידי חיפוש עצמי באינטרנט, שום רופא לא המליץ לו על טיפול תזונתי ! יותר מזה, כל הרופאים שאיתם התייעץ אפילו גיחכו למשמע הרעיון שעורקי הלב הסתומים יכולים להיפתח כתוצאה מתזונה הגייניסטית. הרופאים אמרו לו – "אין דבר כזה שתזונה פותחת עורקים סתומים" !! אתם מבינים ידידי, שהמידע המסולף שנמסר על ידי "מומחי בריאות" שהציבור מטיל על מומחיותם את כל יהבו, יכול להמית (17). חולים אינם מודעים בכלל שיש אפשרות אחרת טובה בהרבה מניתוחים ורעלים שמכניסים הון עתק לכיסם של היצרנים ומחסלים את קופת המדינה רק משום שלא מעבירים להם את המידע הזה !!! כתוצאה מכך מבוצעים בישראל ובארה"ב מידי שנה מאות אלפי ניתוחים מיותרים שמשלשלים מליארדים לקופות בתי החולים ומפעל התרופות "טבע" הופך למפעל הרווחי ביותר בישראל (7). הציבור התמים מאמין שכל זה נעשה לטובתו ושזו הייתה הברירה היחידה שלו. פרופ´ מנדלסון כותב בספרו "וידוי של כופר ברפואה": "הרפואה מציגה את עצמה "כמדע הריפוי" המושלם ביותר שיש לאנושות". בראיון לירחון מפורסם EAST WESY JOURNAL בתשובה לשאלה - איך זה שאנשים מאמינים אמונה עיוורת בחיסונים ? תשובתו הייתה – "מאותה סיבה שהם מאמינים ברפואה בכלל. כי הרפואה היא דת, אבל למרבה הצער הרפואה היא דת שהכזיבה, זו סגידה לאל שאינו עונה למאמיניו, שהוא חסר כוח שהוא מוליך שולל ולכן זו עבודת אלילים" (7)! פרופ´ קמפבל שנשבע לגלות מדוע הוריו נפטרו ממחלות לב וסרטן הגיע לשורש האמת וקבע שכל המחלות של העולם המערבי נובעות מתזונה לא טבעית, מזוקקת ומתועשת. מה שהציבור צריך זה שינוי בהרגלי התזונה שלו ולא תרופות ומחקרי סרק, אומר פרופ´ קמפבל (3). חלק מהרופאים מתרצים את אי המלצתם על גישה שמרנית תזונתית בכך שהציבור ממילא לא יוכל לעמוד בזה (הם כמובן לא שאלו את הציבור רק החליטו במקומו) (4) רובם פשוט אינם מאמינים בתזונה כי לא למדו על תזונה טבעית והקשר שלה למחלות בבתי הספר לרפואה (4,7) ואחרים לא יוכלו לשאת את העובדה שפעילות פשוטה כמו תזונה והרגלי בריאות נכונים יכולים להחליף את "מומחיותם", למנוע ניתוח ולמנוע מהם הכנסה רבה (7). דרך אגב, מקצוע הרפואה הינו המקצוע היחיד שבו מטפלים בבעיה אף על פי שלרוב מצהירים שהסיבה לבעיה, למחלה איננה ידועה (2). בשום מקצוע אחר לא היינו מסכימים להטיל משימה כל שהיא על אדם שמצהיר שאיננו יודע מה הסיבה לתקלה. אני בטוח שאמירות אלה יקוממו חלק מהקוראים (במיוחד אלה העוסקים ברפואה על כל סוגיה) שמאמינים ברפואה כמו בדת וברופאים כבכוהני הדת, כפי שאומר פרופ´ מנדלסון. אני יודע שכך הורגלנו לחשוב משחר נעורינו, כך רצו שנחשוב ונאמין בכל ליבנו. אולם תפקידי איננו למצוא חן בעיני איש זה או אחר, אלא להעביר מידע אמת לציבור ולהציל חיים. ההיגיינה הטבעית טוענת, ומזמינה אתכם לבדוק את אמיתות ההצהרה, שבכל המקרים החזרה על שמירה על חוקי הבריאות והחיים עדיפה ומובילה לריפוי בדרך כלל תוך זמן לא רב ויחסית למשך המחלה ולחומרתה (1, 8-17). מקורות: 1. אשחר .ע: השפעת "ההיגיינה הטבעית", התזונה הטבעונית ותקופות של "צום על מים" על הפחתת ערכי לחץ-דם בקרב חולי יתר לחץ דם בשנים 2001-2004 בישראל. המרכז להיגיינה טבעית מדעי הבריאות והתזונה, 2005. 2. ברקוב. ר, בירס. מ, פלטשר.א: מרק – המדריך הרפואי השלם, 2002, זמורה ביתן, הד ארצי, כנרת. 3. Campbel TC: The China Study, The Most Comprehensive Study of Nutrition ever Conducted AND the Startling Implications of Diet, Weight Loss AND Long term Health, Benbella Books, Dallas, Texas, 1995. 4. Furman. J: Fasting AND Eating For Health- A Medical Doctor Program for Conquering Disease, st. martin’s press’ new york, 1995. 5. Furman J, Novick J: “Atkins AND South Beach Diet – what you really need to know about these dangerous diets”, in: Health Science, Jur’ of American Natural Hygiene Society, fall 2004, p.11. 6. Furman J: “Is Your Diet Killing you?”, in: Health Science, Jour’ of American Natural Hygiene Society, March, 1997, p.14. 7. Mendelsohn. RS: Confessions of a Medical Heretic, contemporary books, Chicago U.S.A, 1997. 8. Shelton. H, Oswald. J: Fasting for the Health Of it, Library of Congress, 1989

25/12/2007 | 14:09 | מאת: לימור

אבי בן 66 עבר צילום ריאות. בצילום ראו שיש קשרית, מה זה קישרית? הוא אמוא לעבור בדיקת נשימה. אני מאוד בלחץ האם תוכלו לומר מה זה אומר קישרית?

27/12/2007 | 16:29 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום לימור קשרית זה ממצא עגול קטן. לפי הגודל המדוייק, המיקום והמראה מחליטים האם מספיק מעקב או האם צריך לקחת דגימה (ביופסיה). בהצלחה

24/12/2007 | 10:56 | מאת: KATTYBEN

אמא שלי בת 77, היום קיבלתי את התוצאות של בדיקת ה-CT שעשו לה, ורציתי לדעת בעברית פשוטה מה אפשר להבין מהתוצאות האלו: -ללא תסנינים אלבאולריים -הצללות "זכוכית מט" מפוזרות בשתי הריאות, מעורבים עם אזורי אמפיזמה קטנים. -מספר קשריות קטנות בריאות -כלי הדם הגדולים והמדיאסטינוס תקינים, ללא עדות להגדלת קישריות לימפה. -גרנולומות בבלוטות בשער הימני. -ללא הגדלת קישריות לימפה אפסילריות -ללא עדות לנוזל פלוירלי -לב תקין בגודלו, לא הודגם תפליט פריקרדיאלי -חתכי הבטן העליונה ללא ממצא חריג לסיכום: שינויים ריאתיים כמתואר, מחלה אינטרסטיציאלית

27/12/2007 | 16:34 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום הCT מדגים מחלה ריאתית מסוג מחלה אינטרסטיציאלית. אימך צריכה לגשת לרופא ריאות על מנת להראות לו ה CT, לעשות בדיקת תפקודי ריאות ולהחליט איך להתקדם: לעשות ביופסיה של הריאות? לתת טיפול? ... בהצלחה

03/03/2008 | 23:43 | מאת: אליסיה

לפני מספר ימים נבדקתי C,T אני ישנתי יותר מ 20 סיגריות ליום בשנה אחראונה הורדתי משמעותית כמות העישון בבדיקה יש נמצא שאינני יודעת מה עלי לעשות ומה הדחיפות בטיפול ומה משמעות הבדיקה סיכום הבדיקה אמפיזמה ריאתית קשרית משמאל מעבר חזה בטו מוקד היפודנסי 7 של כבד 8מ"מ נמדד נוזלי יתכן ציסטה אמפיזמה ריאתית ניכרת מסוג צנטרי לובולרי גרנולומות מסוידות באספקט חחתון שך RLL קשרית 1 מ,מ LUL , 7 LLL

24/12/2007 | 08:49 | מאת: מתה מפחד

בצילום רנטגן רגיל נראתה הצללה בשתי ריאות עם התפשטות משנית. מה פירוש הממצא? אני לאחר סרטן שד לפני כשלוש שנים. מרגישה טוב. תודה על מענה!

27/12/2007 | 16:39 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום הצללה פירושו תסנין בד"כ. לא יכול לתת יותר פרטים בלי ליראות הצילום. יכול להיות, שצריך להמשיך את הבירור ע"י בדיקת CT. את צריכה לגשת לרופא ריאות עם הצילום. בהצלחה

אני עשיתי כבר פעמיים סיטי ללא הזרקה בפעם הראשונה נמצאה קשרית זעירה בפעם השנייה נמצאו 3 קשריות וחושבים שזה גרנולומות אולי? האם היו צריכים לעשות לי עם הזרקה? מי מחליט? מדוע דוקא כך ולא אחרת? תודה

23/12/2007 | 09:48 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום עושים CT עם חומר ניגוד כדי לאבחן יותר טוב את כלי הדם והבלוטות. ההחלטה היא של מי שמזמין הבדיקה, הרדיולוג יכול כמבון ליעץ לפי הצורך. כל טוב

סדנה לבניהם ובנותיהם של מתמודדים עם מחלת הסרטן. סדנה קבוצתית בת שישה מפגשים, המיועדת לבניהם ולבנותיהם (הבוגרים) של אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן. הסדנה תפתח ביום חמישי ה - 17/01/2008 ותתקיים, מידי שבוע, בין השעות 19:00-21:00 בנס-ציונה. המפגשים יתמקדו בנושאים שונים כמו מציאת הדרכים לאיזון אופטימלי בין דרישות החיים של הבנים (קריירה, זוגיות, ילדים צעירים, חיי פנאי) ובין מתן מענה לצרכיהם היומיומיים והרגשיים של הוריהם המתמודדים עם מחלת הסרטן. עיבוד רגשות ובניית הכוחות המאפשרים התפתחות וצמיחה במהלך ההתמודדות עם מציאות החיים המשתנה. התארגנות בתקופות קשות ותובעניותהפגישות יונחו על ידי מטפלים מנוסים המתמחים במתן תמיכה למתמודדים עם מחלת הסרטן, לפרטים נוספים: דני: 052-5976353 סתיו: 052-2776338

15/02/2008 | 12:05 | מאת: פי-מדיקל ציוד רפואי ודיאגנוסטי

לרשותנו היכולת להציע עזרה במציאת פתרונות ניידות עבור משתמשי החמצן, במתן מגוון טיפולי ציוד רפואי תומך, מקל ומשפר איכות חיים וניידות בקרב חולי הסרטן התייעצו עמנו, נשמח לסייע מכל הלב www.portableOconcentrators.com פי-מדיקל ציוד רפואי ודיאגנוסטי

18/12/2007 | 20:31 | מאת: שי

שחכתי לציין שעשיתי בדיקה דם מלאה ולא התגלה משהו יותר מידי מוזר אלה בעיה בתפקוד בלוטת התריס שקשורה כניראה בבעית המשקל שלי אבל חוץ מזה לא היה כלום בבדיקה

20/12/2007 | 10:36 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום שי ראשית כל, הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות זה להפסיק לעשן באופן מיידי!!! השיעול יכול להיות קשור לנזלת (ולעישון). אתה צריך להיבדק ע"י רופא ריאות. כל טוב ובהצלחה

17/12/2007 | 13:00 | מאת: יוני

לאונקולוגיה בטענה שבדיקות הדם שלי תקינות ואין לי בעיה. האם יש הצדקה לרופא לא לתת הפניה לאונקולוגיה?

17/12/2007 | 20:32 | מאת: אנה גולדברט

יוני שלום, תוכל בבקשה להרחיב את דברייך. מדוע אתה צריך הפניה לאונקולוגיה. בברכה, אנה

18/12/2007 | 00:09 | מאת: יוני

ממחשבות על מחלת סרטן. קרובה שלי נפתרה מסרטן לפני זמן מה וראיתי איך היא סבלה מזה ומאז אני מודאג. אני חרד ממיחושים קלים שאני מרגיש בגב ובחזה וחושב שזה אולי סרטן.מרוב חשש עשיתי צילום חזה לפני ימים מספר והכל נראה בסדר בצילום. גם בדיקת דם עשיתי והרופא משפחה אמר שאין כל בעיה (הרופא הזה לא ממש מחבב אותי ואני שוקל להחליף רופא אחר בלי קשר למצב הנוכחי).

17/12/2007 | 09:25 | מאת: לי

לאבי בן 66 יש סרטן ריאות תאים קטנים (SCLC) רציתי לדעת האם מהבדיקת פט זה אומר שהמחלה מפושטת, האם היא כבר במצב סופני או יש סיכוי לריפוי? ממצאים: צוואר: אין לראות קליטה פתולוגית של FDG. אברי הצוואר שמורים. לא הודגמו בלוטות לימפה מוגדלות. חזה: בתי השחי ושאר קבוצות דופנות בית החזה שמורים. קליטה פתולוגית של FDG בעוצמה גבוהה בגוש גדול 9.5X8X8 ס"מ ב-RUL חודר למדיאסטינום ועוטף RPA משתרע עד המדיאסטינום משמאל ואינפרא-קלוויקולרי משמאל ומימין. אין עדות לתפליט פלאורלי. תפלחט פריקרדיאלי קטן. סטנט ב-SVC. נודולים ב-RLL עד 0.9 ס"מ עם קליטה פתולוגית של FDG בעוצמה נמוכה. בטן ואגן: אין לראות קליטה פתולוגית של FDG הכבד בגודל תקין, מרקמו אחיד. טחול ולבלב תקינים. כליות במימדים תקינים. תהליך היפודנסי עד 2 ס"מ באדרנל משמאל, ללא קליטות פתולוגיות של FDG. אין עדות להידרונפרוזיס. רטרופריטונאום חופשי מבלוטות. אין עדות לבלוטות מוגדלות לאורך כלי הכסל או האובטורטורים. אין עדות לבלוטות מוגדלות במפשעות עצמות: קליטה פתולוגית של FDG בעוצמה גבוהה בנגעים סקלרוטיים בכנף האיליום דו"צ. בסיכום: תהליך שאתי בריאה עם גרורות בעצמות. תודה.

17/12/2007 | 20:34 | מאת: אנה גולדברט

לי שלום, ד"ר גיפס נמצאת בימים אלו בחו"ל. כשתשוב תשמח לענות על השאלה. בברכה, אנה

20/12/2007 | 10:40 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום לי לצערי מהתוצאות שך בדיקת PET יוצא שהמחלה בשלב מתקדמת כבר. זה כמובן לא אומר שאין טיפול! אביך צריך לגשת לרופא אונקולוק בהקדם על מנת לקבל טיפוליים (כמוטרפיה קרוב לוודאי ואולי גם הקרנות). רפואה שלמה וכל טוב

22/12/2007 | 14:59 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום לי אכן מדובר במחלה מתקדמת בה אין אפשרות לריפוי. יחד עם זאת בהחלט יש הצלחות בהארכת חיים ע"י טיפול כמותרפי, לפעמים בשילוב של הקרנה לאתרים ספציפיים. בהצלחה

14/12/2007 | 08:32 | מאת: יונית

רציתי לבדוק שאלה קשה - האם ניתן לקיים טיפולים כימותרפיים (סרטן בחזה) לאשה בהריון מבלי לבצע הפלה? אנא אל תפנו אותי לרופא המטפל - זו בדיוק הבעיה !!! אשמח לתשובה כללית גם. תודה

15/12/2007 | 19:31 | מאת: אנה גולדברט

יונית שלום, אנא הפני את שאלתך לפורום בנושא סרטן שד. להלן הקישור: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-146,m-Doctors,a-Forums.html בברכה, אנה

13/12/2007 | 19:00 | מאת: שרית

ד"ר מאיה גיבס שלום! שוב אני כותבת לך ומחפשת מענה לשאלותי ואותן אני תמיד מקבלת ממך בברכה. ברצוני לדעת באיזה שלב מחלה נמצאת אימי. בת 57 לראשונה התגלה אצלה סרטן ריאה NONSMALL CELL באונה הימנית לפני שנתיים וארבעה חודשים, עברה כריתת אונה ועברה טיפולים כימותרפיים בנבלבין והגידול הוצא בשלמותו לפי דברי הרופאים. לאחר כחצי שנה מגמר הטיפולים נמצא גידול מאוד קטן כ- 2 ס"מ במיצר, עברה שוב טיפול כימו בטקסול וקרבופלטין. לאחר תום הטיפול נמצא כי הגידול כמעט ולא נראה, אך התגלה ממצא חדש באיזור המיצר העליון שהרופאה טענה תחילה כי לא ידוע מה זה ובועדת סיטי הוחלט כי אכן זהו גידול סרטני קטן (כ-2 ס"מ לערך). הרופאה טענה כי כדאי לאימי לעכנס למחקר חדש בו תקבל גם כימותרפיה וגם טיפול בכדור. מצבה של אימי טוב, מרגישה טוב. ראשית כאמור רציתי לדעת באיזה שלב מחלה נמצאת אימי ומה ניתן להבין משלב מחלתה זה? האם טרסיבה היא הפתרון היחיד במצבה או שמא יש טיפול נוסף (כמו כימותרפיה לגוגמא) האם טרסיבה היא תרופה מאריכת חיים או שמא גם מטפלת בגידול ויכולה להביא להחלמה או להעלמת הגידול באופן מוחלט? אודה על תשובותיך. שרית.

15/12/2007 | 18:26 | מאת: זאב .ק.

קוראים לי זאב ואני לפני כריתת אונה+חור בגרון הייתי מעוניין ליצור קשר אם מישהו שעבר ניתוח דומה כדי לדעת ממקור ראשון לגבי הניתוח בתודה מראש

15/12/2007 | 19:31 | מאת: אנה גולדברט

שרית שלום, ד"ר גיפס נמצאת בימים אלו בחו"ל. כשתשוב תשמח לענות על שאלתך. בברכה, אנה

22/12/2007 | 14:56 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום שרית אמנם אימך עברה ניתוח לכריתת האונה אבל מאחר שהמחלה חזרה וכרגע יש מחלה פעילה היא מוגדרת כרגע כמחלה מתקדמת. אמנם אין גרורות מרוחקות, לפי מה שכתבת, אך ההתייחסות היא כמו למחלה גרורתית, מבחינת הטיפול. לגבי האופציות הטיפוליות - אני מבינה שהציעו לאימך להצטרף למחקר שבו מקבלים כימורתפיה + כדור, מדובר כנראה במחקר שבו מקבלים אלימטה (זו הכימותרפיה) + זקטימה (זה הכדור שהוא פועל כמו טרסיבה אבל יש לו עוד מנגנון פעילות - והוא מהווה למעשה את תרופות המחקר). האופציות לטיפול בקו שני, כלומר עבור אימך שקיבלה כבר סוג טיפול אחד לאחר חזרת המחלה, הן בכימותרפיה (טקסוטר או אלימטה) או טרסיבה. 3 האופציות הן בעלות יכולת לגרום לנסיגה בגודל הגידול ולהאריך את תוחלת החיים של המטופלים, אבל לא מביאות לריפוי. מכיוון שבמחקר מקבלים את האלימטה בכל מקרה, וזו תרופה מאד נוחה מבחינת תופעות לוואי, ואיננה בסל כרגע, נראה לי שבהחלט כדאי לשקול הצטרפות. האופציה של טרסיבה נשארת פתוחה בהמשך. בהצלחה

13/12/2007 | 13:43 | מאת: טל

אבי בן 66 ויש לו סרטן ריאות תאים קטנים. הוא התחיל טיפול ועשה בדיקת פט. לפי מה שהבנתי יש מחלה מפושטת ויש מוגבלת. אם בבדיקת פט ימצאו נניח גרורה בעצם או באיבר אחד אחר, האם זה אומר שהמחלה מפושטת ושאין סיכוי לריפוי או שזה תלוי במספר הגרורות ובמספר האיברים? האם אין דרגות למחלה מפושטת? מפושטת = מוות בטוח תוך גג 2 שנים ללא סיכוי להירפא?

15/12/2007 | 19:33 | מאת: אנה גולדברט

טל שלום, ד"ר גיפס נמצאת בימים אלו בחו"ל. כשתשוב תשמח לענות על השאלה. בברכה, אנה

20/12/2007 | 10:42 | מאת: ד"ר איזביצקי

שלום טל אנחנו לא נותנים מספרים מכיוון שאי-אפשר לדעת בדיוק מה יהיה אצל חולה מסויים. ברור שמחלה מפושטת פחות טובה ממחלה ממוקמת, אך זה לא אומר שאין טיפול וזה לא אומר שאין תקווה!

20/12/2007 | 10:42 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום טל אנחנו לא נותנים מספרים מכיוון שאי-אפשר לדעת בדיוק מה יהיה אצל חולה מסויים. ברור שמחלה מפושטת פחות טובה ממחלה ממוקמת, אך זה לא אומר שאין טיפול וזה לא אומר שאין תקווה!

12/12/2007 | 15:05 | מאת: מיכל

בצילום סיטי התקבלו התוצאות הבאות: 1. נגע בסגמנט אחורי של rul חשוד לת.ת.מ - ראשוני - מישני 2. מחלה גרנולומיטודית כרונית בראות 3. נגע באונה השמאלית של הכבד - אולי המנגיומה. מומלץ מיפוי עם ארתודיטים מסומנים. אשמח לשמוע ממך מה משמעות תוצאות אלה. בברכה, מיכל

13/12/2007 | 11:59 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום מיכל לפי המעט אינפורמציה שבידי יש גוש (= תהליך תופס מקום) בריאה הימנית. הדבר דורש בירור קרוב לוודאי ע"י ביופסיה (לקיחת דגימה). בהצלחה

12/12/2007 | 11:53 | מאת: רריקי

דר מאיה היקרה, בעליה חולה בסרטן הריאה מזה שנתיים, כיום מקבל טיפול כימי בנבלבין, לאחרונה בחודשיים האחרונים רזה מאד מאד, שאלתי היא מה הסיבה, האם זה קשור להחמרה, כי כיום הוא אוכל טוב, מה שלא היה לפני חודשיים, אשמח אם תעני לי

12/12/2007 | 19:48 | מאת: אנה גולדברט

ריקי שלום, ד"ר גיפס נמצאת בימים אלו בחו"ל. כשתשוב תשמח לענות על שאלתך. בברכה, אנה

22/12/2007 | 14:42 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום ריקי בהחלט יתכן שהחמרה של המחלה מתבטאת בירידה במשקל. אנחנו יודעים שבחלק מהחולים ההסתמנות של המחלה היא ע"י ירידה במשקל. אופציות אחרות יכולות להיות תרופות שהוא מקבל שמשפיעות על התאבון ועל חוש הטעם. גם דכאון יכול לגרום לירידה בתאבון וירידה במשקל. וכמובן מצבים כמו סכרת או הפרעות אחרות. בברכה

11/12/2007 | 16:09 | מאת: דוד

http://www.nfc.co.il/ShowArticles.aspx?docId=148410&subjectId=1&ShowAll=True

אתה פוגע בהמלצותה של דר' גיפיס מוטר לאכול בשר .חלב ומוצריו .סוכר .לחמים. עוגות .ועוד בצורה מאוזנן בבקשה לא להגזים

11/12/2007 | 11:32 | מאת: איתי

שלום שמי הוא איתי ואני נער כבן 17 מעולם לא עישנתי סיגריות תודה לאל. עכשיו הבעיה היא העישון הפסיבי. כשאני הולך למספרה שלי אז הספר שבבעלותו המספרה נותן לאנשים לעשן לפעמים וזה מעצבן אותי ואני לא יודע מה לעשות מצד אחד עם אני יבקש ממנו להוציא תאנשים הוא יגיד לי לצאת בחוץ כי הוא לא רוצה לאבד את הפרנסה שלו ואני מבין יש לציין שהוא גם מעשן. רציתי דבר נוסף לציין שזה קרה פעם אחת שהייתי במספרה והיה אדם שמעשן אבל הוא עישן גם לדקה שתי דקות. רציתי דבר אחרון לצייןשאני עזבתי תמספרה של אימא שלו בגלל שהיא והעוזרת שלה היו מספרות והן היו מעשנות ואני לא הייתי יוצא מהמספרה בגלל שאולי פחדתי שילך לי התור כי אני לא מזמין תור או בגלל שיכניסו מישהו אחר במקומי אז שאלתי אליך מה עליי לעשות?

12/12/2007 | 19:53 | מאת: אנה גולדברט

איתי שלום, תמשיך להימנע מעישון פאסיבי ושמור על בריאותך. מאחלים לך רק בריאות. בברכה, צוות האתר

או שתקנה מכונת תספורת כמו שאני עושה. בהצלחה.

10/12/2007 | 21:09 | מאת: סיגל

5 חודשים אחרי כריתת בלוטת תריס+יוד רדיואקטיבי.(סרטן פפילרי) במיפוי כל גופי היתה קליטה במיטת בלוטה ובמדיאסטינום. ביצעתי ct עם חומר ניגוד. להלן תוצאה: במיטת תרואיד אין גושים קנה ברוחב תקין בתי שחי ללא גושים במדיאסטינום קדמי רטרוסטרנלית מלאות שיכולה להתאים לשרידי טימוס ללא גושים. אין לראות בלוטת מוגדלות במדיאסטינום ובשערי הריאות. בראות אין גושים,אין תסנינים אין תפליטים פללאורליים מעבר חזה בטן תקין. סיכום:ללא גושים בצואר ובמדיאסטינום. שאלות: 1 האם חזה לא נבדק?כי הוא בקושי מוזכר פה. 2 למה הכוונה שרידי טימוס?ומה עושים? 3 עד כמה הבדיקה מדוייקת? 4 למה כוונה בלוטות זעירות בצואר ללא גושים? תודה רבה

12/12/2007 | 09:39 | מאת: ד"ר מאהר דיב

תשובה תקינה אין עדות לחזרה כשבודקים מדיאסטינום זה כולל את החזה, הבדיקה היא די אמינה בלוטות זעירות בצוואר זה ממצא נורמלי, במיוחד אחרי ניתוח

12/12/2007 | 21:12 | מאת: סיגל

תודה רבה!!!! סיגל

09/12/2007 | 11:22 | מאת: שרית

שלום רב, יש לי שאלה בבקשה, אולי אקבל כאן מענה. אני בת למשפחה בה סבי וסבתי מצד אימי חלו בסרטן. אצל אמי איתרו גוש ממאיר ברחם והוצא הרחם ותודה לאל היא בסדר, דודי, אחיה של אמי מטופל בסרטן הערמונית, ודודתי, אחות אמי, במצב קשה עקב סרטן ראות עם גרורות ומטופלת בכימותרפיה. שאלתי - מאחר והצד של אמי לוקה כולו בסרטן כזה או אחר (בצידו של אבי תודה לאל הכל בסדר) האם בבדיקות דם שגרתיות של רופא המשפחה, קיימים ערכים שיכולים לאתר קיומו של סרטן? האם בדיקות דם שגרתיות יתנו מענה לי ולשני אחיי ואחותי בדבר קיום סרטן כלשהו? אני יודעת שקיימות בדיקות ספציפיות לחישוב הסתברויות ללקות בסרטן אבל אני גם יודעת שזה לא משהו שהיינו רוצים לעשות. אודה לדעתך בנושא תודה מראש ובריאות והחלמה לכולם

10/12/2007 | 23:41 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום שרית באופן כללי לא נראה לי שהמקרים שאת מתארת עונים על הקריטריונים של תסמונות משפחתיות גנטיות של סרטן. יחד עם זאת כדאי לפנות, עם אימך, ליעוץ גנטי בבית החולים בו היא טופלה. במידה ויימצא גורם סיכון תקבלו הדרכה מתאימה לגבי המעקב המומלץ לבני המשפחה הבריאים. בהצלחה

08/12/2007 | 21:07 | מאת: הבן המודאג

לדר מיה גיפס שלום לאבי יש גרורות של סרטן המעי בריאה . לאחרונה הוא נשלח לבדיקת מיפוי עצמות . שאלתי היא האם קיימת בדיקת דם (סמן כל שהוא ) לזיהוי גרורות בעצמות או שהאפשרות היחידה היא הבדיקה הזו . בתודה מראש הבן המודאג

08/12/2007 | 23:14 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב אין סמן ספציפי שיכול לאבחן גרורות בעצמות. מיפוי עצמות, CT, PET-CT הן בדיקות שיכולות לאתר גרורות בעצמות אם קיימות. בברכה

08/12/2007 | 17:05 | מאת: אילנה

שלום אימי חולה בסרטן ריאות 8 חודשים, בחודש האחרון חלה החרפה במצבה.. לאחר סי.טי התגלו גרורות בראשה. היא מאושפזת 3 שבועות וקיבלה כבר 7 הקרנות. לגבי התוצאות לא ידוע לי . האם נכון לומר כי מכאן המצב לא יכול להיות יותר טוב? מסתבר כי מצב ריאה אחת כבר לא בתפקוד?

08/12/2007 | 17:06 | מאת: אילנה

08/12/2007 | 23:16 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום אילנה עקרונית יש אפשרות שיהיה שיפור במצב אם תהיה תגובה טובה להקרנות. קשה לדעת יותר מכך מהפרטים שכתבת. בברכה

07/12/2007 | 17:13 | מאת: דפנה

לפני כשנה אימי לקתה בסרטן ריאה מדרגה רביעית. הרופאים נתנו לה חודשיים לחיות. לאחר כימותרפיה התיצב בגודל של 1.5 ס"מ והפסיק להתפשט. בדיקת CT באותה תקופה מצאה גידול קטן גם בראש בלי בצקת סביבו ולכן הוחלט לא לעקוב. לפני מספר שבועות היא נבדקה שוב וגילינו שהגידול עבר ועכשיו הוא ליד האדרנל ופעיל. נקבע לה תור לניתוח דחוף אבל אחרי CT נוסף גילו שהגידול בראש התפשט בצורה מוזרה: יש לה מלא גידולים קטנים בראש מפוזרים ולא אחד ליד השני. לאף אחד מהם אין בצקת אבל הם מתפשטים בכל זאת. הוחלט על טיפול בהקרנות וביטלו לה את הניתוח לאדרנל. הרופאים נותנים לה חודשיים. שאלותיי: 1. האם ניתן לעשו משהו כדי להקל עליה את התקופה הקרובה? 2. מה הסיכונים בטיפול בהקרנות? 3. האם יש אפשרות לעשות לה את הניתוח לאדרנל בכל זאת? הסיבה לביטול היתה שאין טעם לפתוח אותה בהתחשב בזמן שהם מעריכים שנשאר לה אבל היא הוכיחה את עצמה כאישה חזקה והם כבר טעו בהערכה בעבר... 4. אנחנו לא כל כך מדברים על זה וחיים כרגיל עד כמה שאפשר.. האם זו טעות? אודה לתשובתכם המהירה, תודה.

08/12/2007 | 23:13 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום דפנה בתקופת ההקרנות יכולים להיות כאבי ראש או כויה של העור באתרים מסויימים בקרקפת או באפרכסות. ניתן לתת טיפול נגד כאבים, סטרואידים במידת הצורך וקרמים מתאימים. הכל ינתן לכם במחלקת הרדיותרפיה. הסיכון בהקרנה למח הוא בעיקר הפרעה בזכרון , לרוב לטוח קצר, אשר במרבית המקרים מתפתחת לאחר מספר חודשים ולא מייד. אמנם זה יכול להיות בעייתי מצד שני אין ברירה כי הגרורות המוחיות, כפי שראית, מתפשטות באין מפריע וגם הן בנקודה מסויימת יגרמו לסמפטומים לא נעימים. לדעתי אין מקום לעשות ניתוח באדרנל לכריתת הגרורה כאשר יש מחלה פעילה באתר אחר, כמו המוח. הניתוח מוצדק רק בחולה במצב כללי טוב שזה אתר המחלה היחיד שלו - וגם אז התועלת של הניתוח מוטלת בספק. לגבי האוירה בבית - אני בהחלט חושבת שצריך להשתדל לשמור על אורח החיים הרגיל והשגרתי ככל שניתן. מותר לדבר, אם אימך מעוניינת בכך אבל לא חייבים להכריח אותה שמידה שלא. לדעתי זו הדרך הטובה ביותר לתת לה להנות מאיכות חיים טובה ככל שאפשר. בהצלחה

04/12/2007 | 16:17 | מאת: אנה גולדברט

אריה שלום, שאלתך נשלחה לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

03/12/2007 | 19:20 | מאת: סאן

שלום , אבי חולה כבר 10 חודשים בסרטן ריאה(יש גרורה בחוליהD9ובצלע) מסוג נון סמול עבר טיפול כימוטרפי נסיוני NOV002 ובטיפול ה5 מתוך 6הפסיק היות וזה פגע לו בעצבים ולא היה שיפור כ"כ גדול ע"מ להמשיך. 3 חודשים חלפו מאז ואבי סובל מכאבים מאוד חזקים באיזור השכמה השמאלית(זהו גם צד הגידול) רק לאחרונה הסיקו הרופאים כי הכאב הוא כתוצאה מהגידול והחליטו לאחר ניסיון כושל להרגעת הכאב במטאדון לאשפזו למספר ימים ולתת לו מורפיום דרך הוריד וכשישתחרר הביתה מתקינים לו מכשיר קטן עם מורפיום שמחובר לחזה(עשו לו ניתוחון קטן לשים שם את המכשיר). אני רוצה לדעת מה זה אומר שתמיד הוא יהיה עם מורפיום? הוא לא עלול להתמכר? או להתרגל ואז זה כבר לא ישפיע? אין דרכים אחרות להקל על הכאב?

04/12/2007 | 23:08 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום סאן חולים שמקבלים את המורפיום בגלל כאבים לא מתמכרים מאחר שהתמכרות היא לא תכונה של התרופה אלא של המתמכר. יש אנשים עם אישיות הנוטה להתמכרות והם מחפשים את התרופות מהסיבות הלא נכונות. החולים שלנו מקבלים את התרופה כשיש כאב חזק ואם יש שיפור, למשל כתוצאה מטיפול כימותרפי או קרינתי או ניתוח, הם בקלות מפסיקים את הטיפול. כמובן - הכל בהדרכת הצוות הרפואי. לגבי אופציות אחרות - אם יש תגובה טובה לא כדאי להחליף. אני מניחה שרופאיו של אביך שקלו אופציה של הקרנה להקלה על הכאב. בברכה

03/12/2007 | 09:55 | מאת: ל

שלום אבי עבר לפני כ6 חודשים טיפול קרינתי + כימי. ולפני כ3 חודשים מניעתי לראש. כרגע בהפסקה כי המצב השתפר. בשבוע האחרון יש לו תופעה חדשה- הוא לא מרגיש את קצות אצבעותיו ברגל, ממה זה יכול לנבוע? תודה רבה לך!

04/12/2007 | 23:06 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב יתכן שמדובר בתופעת לוואי של הטיפול הכימותרפי שהוא קיבל - למשל ציספלטין. צריך גם לעשות CT ראש כי הקרנה מונעת לראש אינה מבטיחה ב-100% שלא יהיו גרורות במח - האפשרות עדיין קיימת. בהצלחה

05/12/2007 | 09:47 | מאת: ל

לעשות C.T ראש למרות שהגידול קטן ולא גדל?

10/12/2007 | 14:09 | מאת: ל

אם זו תופעת לוואי אך אפשר לטפל בה?

02/12/2007 | 21:26 | מאת: צביקה

שלום, ש לי שאלה קטנה, אודה לכם על הסבר: מה זה חוסר שקט או חוסר שקט טרמינאלי? תודה רבה, צביקה

05/12/2007 | 20:53 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום צביקה באיזה הקשר אתה שואל? חוסר שקט זה בעקרון אי יכולת להרגע, חרדה, תנועתיות יתר. תלוי במצב. אני לא מכירה מונח רפואי של חוסר שקט טרמינלי. בברכה

09/12/2007 | 14:10 | מאת: צביקה

תודה על התשובה - קודם כל.אני שואל בקשר לחולי סרטן. כשיש התדרדרות כללית במצב הבריאותי. אי שקט או חסר שקט?

02/12/2007 | 14:31 | מאת: מלי10

אני מודה לךעלהתשובה הקודמת המהירה,בהמשך לשאלתי לגביי אימי שאובחנה עם סרטן גרורתי בכבד ובכיס המרה מסוג small cell קיבלנו את תוצאות הסיטי של החזה ןבטן,ללא ממצא חריג חוץ מהנגעים הגרורתיים בכבד וצןיין שיש החמרה בהם.הסמנים בדם הם בגדר הנורמה.האםיכול להיות שהמקור הסרטני הוא בראות ולא רואים אותו בהדמייה?מהיכן יכול להיות מקור הגרורות?ומה זה אומר שהסמנים בדם בגדר הנורמה?בזמן שיש גרורות? אודה לךעל תשובה.מלי.

04/12/2007 | 23:04 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום מלי סרטן מסוג תאים קטנים יכול להתחיל באתרים רבים ולא רק בריאות. אמנם בריאות הוא הכי שכיח אך בהחלט זה לא המקור היחידי. לפעמים הגידול המקורי הוא מאד קטן ולא רואים אותו ב-CT או אמצעי הדמיה אחרים. בכל מקרה, בלי קשר למקור הגידול הראשוני, כאשר יש גרורות הטיפול הוא ע"י כימותרפיה. לגבי הסמנים - לרוב בסרטן מסוג תאים קטנים הסמנים לא עולים. בכל מקרה - סמנים הם רק בדיקת עזר והם לא עולים בכל הגידולים, כך שלא תמיד ניתן להשתמש בהם. יש מצבים של מחלה מפושטת שאין סמנים גבוהים ולהיפך - עלית סמנים מבלי שמוצאים גידול. בברכה

01/12/2007 | 10:15 | מאת: מלי10

רציתי לשאול בהמשך לשאלתי הקודמת האם טיפול חדש בתרופה ביולוגית לסוג כזה של סרטן גרורתי מסוג תאים קטנים?בתודה מלי

01/12/2007 | 23:58 | מאת: ד"ר מיה גיפס

מצטערת - בשאלה הקודמת לא הבנתי שמדובר בתאים קטנים. כאשר מדובר בתאים קטנים הטיפול הוא אותו טיפול בלי קשר למקום בו המחלה התחילה, תוחלת החיים היא לרוב מספר חודשים ואין תרופות ביולוגיות פעילות במחלה זו.

01/12/2007 | 10:12 | מאת: מלי10

אימי בתה71 עברה ניתוח בפתיחת בטן להוצאת כיס המרה שבמהלכו לקחו ביופסייה מכיס המרה ומהכבד,תשובה פתלוגית סופית:סרטן גרורתי מסוג small cell קרצינומהבכבדובכיס המרה.האם תאים אלה אופינים תמיד לסרטן הריאה?מה התוחלת החיים עם כימוטרפייה ?או בלי..?אודה לך על חוותדעת עניינית..בתןדה ,מלי.

01/12/2007 | 23:56 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום מלי אדנוקרצינומה היא גידול שקיים גם בריאה וגם בכיס המרה. לא שכיח שיש גרורות בכיס המרה, מסרטן ריאה, אך זה לא בלתי אפשרי. גרורות בכבד הן שכיחות. בעקרון הייתי מציעה לפנות לאונקולוג כדי שיעשה הערכה חוזרת עם הפתולוג לגבי מקור הגידול. בשני המקרים מדובר במחלה גרורתית המטופלת בכימותרפיה ובאופן כללי מאד ניתן לומר שתוחלת החיים של חולים במצב זה הוא בין מספר חודשים ל1-2 שנים. כימותרפיה בהחלט יכולה לשפר את התוצאות, כמובן בהתאם למצב הכללי של החולה. בהצלחה

01/12/2007 | 23:59 | מאת: ד"ר מיה גיפס

נא ראי תשובתי להמשך השאלה. לא שמתי לב שמדובר בתאים קטנים.

29/11/2007 | 18:16 | מאת: מיכל

בתוצאות צילום חזה שביצעתי רשום: צל סמיכות יתר ועגול בגובה של צלע מס. 6 אחורי מימין. פרט לזה אין שינויים פתולוגיים. מומלץ לבצע סי.טי. התור שלי לרופא הוא רק בעוד שלושה ימים. אני מאוד מודאגת. מה יכול הצל הנ"ל להיות ?

30/11/2007 | 11:29 | מאת: מיכל

אני בת 75, איני מעשנת ומעולם לא עשנתי, אין לי צילום קודם להשוואה, איני משתעלת,מכייחת ולא היה לי חום לאחרונה. הצילום ניתן כהכנה לניתוח של סתימה בעורק הצוואר שאמור להערך בעוד 3 שבועות. נעשו שני צילומים, אחד בנשיפה ואחד בשאיפה. לא מצוין גודל הצל. האם אכן כעת לאור תשובותי גדל הסיכוי לגידול ממאיר ?

02/12/2007 | 09:53 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום מיכל אני זקוק ליותר פרטים. מה היה בדיוק בצילום חזה??

איזה בדיקות צריך לעשות כדי לבדוק אם הסרטן התפשט לריאות ולכבד? או לכל חלק אחר בגוף? איזה מעקב נחוץ אחרי ניתוח בצוואר הרחם? תודה

29/11/2007 | 23:49 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום אדם הבדיקות המאפשרות הערכה לגבי התפשטות גידול לאיברים מרוחקים הן CT ו-PET CT במידת הצורך. לעיתים גם בדיקת MRI יכולה לעזור - תלוי במצב. לאחר ניתוח בצוואר הרחם עקב גידול של צוואר הרחם המעקב נעשה לרוב ע"י CT ואפשר גם MRI של האגן. בברכה

28/11/2007 | 18:50 | מאת: אריק

שלום רב! אני בחור בריא מאוד בן 32 שמתפקד באופן מלא ורגיל לחלוטין (כולל פעילות ספורטיבית) למעט עניין זה: בשנתיים האחרונות התחילה אצלי תופעה מציקה ובלתי מוסברת שלמעשה הרופאים שבדקו אותי שללו קשר לתחום התמחותם מאחר וכל הבדיקות נמצאו תקינות לחלוטין. למעשה אני (וגם הרופאים) לא יודע למי לפנות ואף לאיזה תחום רפואי זה שייך. תאור התופעה: בממוצע של פעמיים בחודש אני סובל למשך כמה שעות מכאב מאוד נקודתי באזור הצלעות, באמצע הצד השמאלי, בערך בין הצלע השנייה לשלישית מלמטה. התחושה היא כמו דקירה חזקה באזור הספציפי הזה כאשר כאב הדקירה מתחזק ככל שהנשימה שאני לוקח היא יותר עמוקה. כאשר הכאב הוא חריף אני משתמש באצבע האגודל ולוחץ אותה חזק במקום הכאב – וישנה הקלה מסוימת. עיתוי התופעה: הכאב מופיע לעיתים לאחר פעילות גופנית (אך ישנם פעמים שהוא אינו מופיע לאחריה). הכאב יכול להופיע גם במנוחה ללא קשר לפעילות גופנית. לפעמים לאחר ארוחה (אבל לא תמיד). כאשר הוא מופיע זה נמשך בין שעה לשלוש שעות שבהם קשה לי להתרכז בדברים אחרים ורצוי שאהיה במנוחה. בשאר הזמן (הרוב המכריע) – הכול למעשה תקין, אך אם אקח נשימה מאוד עמוקה אוכל להרגיש כאב קלוש באזור זה. הבדיקות שכבר עברתי בהקשר הזה: - בדיקות לב מקיפות, בדיקות מאמץ וארגומטריה, אקו לב, בדיקות דם– ע"י קרדיולוג- תקין לחלוטין. - בדיקת ראות – ע"י רופא ראות מומחה – תקין לחלוטין. - צילום רנטגן של בית החזה – תקין לחלוטין. - בדיקת כליות – כולל אולטרסאונד, ע"י נפרולוג מומחה – תקין לחלוטין. השאלות לרופא: - מהו פשר הכאב לדעתך ? - ואלו בדיקות נוספות אני אמור לעשות ? - האם רצוי שאעבור בדיקת MRI ? - לאיזה מומחיות מומחיות רפואית זה יכול להיות שייך ? בברכה, ובתודה על ההקדשה מזמנך.

29/11/2007 | 09:12 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום קשה מאוד לענות לשאלות מסוג הזה בלי לבדוק אותך ובלי ליראות את הבדיקות! בכל זאת, עברתה בדיקות מקיפות ולא נמצא שום דבר, ונשללו מחלות רבות. ייתכן שמדובר בכאב של שרירים בלבד. אני לא חושב שעליך לעשות עוד בדיקות, במקומך הייתי ניגש לרופא מומחה בכאבים שיעשה לך זריקה (קורטיזון) במקום הכאבים ורוב הסיכויים שזה יחלוף. כל טוב

לפני חצי שנה בסיטי ריאות גילו LLL קשרית בגודל 3 מ"מ בבדיקת סיטי חזה אחרי חצי שנה גילו - 3 נקודות זעירות 2 LLL אחת ב- RML ללא עדות לנוזל או עיבוי פליראלי כתוב: " שלוש קשריות זעירות בריאות, קרוב לודאי מדובר בגרנולומות והמשך מעקב? האם הממצאים מראים על חשד ל...? האם ניתן לזרז מעקב ובדיקת הממצאים כדי לדעת לא לחכות שוב חצי שנה? יש לי תור אצל רופא ריאות רק בעוד חודש ואני נמצאת כעת לקראת פרישה מוקדמת האם יש קשר/ אין קשר למצב או סיכון בריאותי? האם יש קשר לעבודה? אני עובדת הוראה. אני די בהתלבטות אם לצאת על סעיף בריאות או לצאת ללא בעיות! תודה

למה ביצעת סי טי לראשונה? חשוב להשות בין שתי הבדיקות ע"י אותו רופא ריאות או רדיולוג זה נשמע די סביר לעקוב אחרי נודולות קטנות בתדירות של 6 חודשים לדעתי אין קשר בין תעסוקתך ל ממצאים, ואת יכולה להמשיך לעבוד עוד הרבה שנים,

תודה על תגובתך והתייחסותך אכן מצבי כרגע מצויין ואין תופעות המפריעות לעבודתי היום הלכתי לראומטולוג (בעקבות הפנייה של רופאת משפחה) כי יש לי כבר 8 שנים פסוריאסיס ארתריטיס והראומטולוג- חושב שאולי יש קשר בין הממצאים למחלה שלי וצריך לבדוק. בכל מקרה בחודש הקרוב אני אהיה אצל רופא ריאות וכפי שהצעת- אראה לו את 2 הצילומים! (לגבי הצילום הראשון - סיטי- עשיתי בגלל עידוד איתור לגילוי סרטן מוקדם בעקבות מחלת בת משפחתי שלצערי לא עשתה זאת וכיום מצבה אנוש- גם לא עישנה, צעירה וכו)

07/12/2007 | 23:23 | מאת: סנואי

את הסיטי הראשון עשיתי בגלל שעברתי קופת חולים והייתה לי אפשרות "גילוי מוקדם לסרטן ריאות" הממצאים בעקבותם שלחו אותי עכשיו לבדיקות - שחפת, תפקודי ריאות ובדיקות דם נוספות האם זה מחשיד לממצאים של סרטן? אני מאוד מודאגת והתורים לרופאים אינם מהיום למחר... רק בעוד שבועיים יהיה לי תור אצל רופא ריאות, בינתיים קיבלתי הפניות מראומטולוג שאצלו אני מטופלת בפסוריאסיז ארתריתיס שלדבריו- כרגע אינו פעיל אצלי והוא לא יודע ממה הממצאים בריאות? האם יש קשר? תודה

את הסיטי הראשון עשיתי בגלל שעברתי קופת חולים והייתה לי אפשרות "גילוי מוקדם לסרטן ריאות" הממצאים בעקבותם שלחו אותי עכשיו לבדיקות - שחפת, תפקודי ריאות ובדיקות דם נוספות האם זה מחשיד לממצאים של סרטן? אני מאוד מודאגת והתורים לרופאים אינם מהיום למחר... רק בעוד שבועיים יהיה לי תור אצל רופא ריאות, בינתיים קיבלתי הפניות מראומטולוג שאצלו אני מטופלת בפסוריאסיז ארתריתיס שלדבריו- כרגע אינו פעיל אצלי והוא לא יודע ממה הממצאים בריאות? האם יש קשר? תודה

בבקשה התייחסותך התור יהיה רק בעוד חודש

28/11/2007 | 00:18 | מאת: חסוי

מעוניין בחוות דעת להמשך הטיפול... אנא עיזרו לי בפיענוח התוצאות וההמלצות... CYTOPATHOLOGIC DIAGNOSIS: Pleural Fluid, Left; Cytology AND Cellblock- POSITIVE FOR MALIGNANT CELLS Cytomorphologically consistent with NON SMALL CELL CARCINOMA PATHOLOGIST Gross AND Microscopic Description: The specimen consists of about 650 ml of dark red brown turbid fluid with coagulum AND blood clots. The entire specimen is taken for study - 3 smears; 1 block The smears AND the cellblock sections disclose many irregular aggregates of neoplastic cells with scanty to moderate AND vacuolated cytoplasm and enlarged pleomorphic AND hyperchromatic nuclei. Attempts at glandular formation are seen. The background shows fibrinoid material AND chronic inflammatory cells dominated by histiocytes and reactive mesothelial cells. Thank you for the referral. Please feel free to contact the undersigned through the Laboratory Department for any clarifications. NON SMALL CELL CARCINOMA, Metastatic Gross AND Microscopic Description: The specimen consists of few pieces of light brown irregular soft tissues measuring 1.3 x 1.1 x 0.3 cm. in aggregate dimension. The entire specimen is taken for study -1 block Microsections disclose fragments of skeletal muscular tissues AND fibrocollagenous tissues with scattered clusters of neoplastic cells exhibiting nuclear pleomorphism AND hyperchromasia. Some cells show moderate clear cytoplasm, while other cells show glandular formation. These neoplastic cells are noted admixed with histiocytes AND reactive mesothelial cells. COMMENT: Cytomorphologically consistent with Adenocarcinoma. Suggest clinical correlation.

29/11/2007 | 09:18 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב תוצאות הפתולוגיה הן של הביופסיה והן של הנוזל מצביעים על כך שיש סרטן ריאה מסוג אדנוקרצינומה, אשר שייך לקבוצת גידולי הריאה שאינם מתאים קטנים. בברכה

27/11/2007 | 01:03 | מאת: רוני

לפני זמן מה אימי נפתרה מסרטן. בהתחלה היה לה סרטן צוואר הרחם. ואחרי שהתאוששה מניתוח אחרי מספר חודשים התגלה סרטן בריאות. מספר חודשים אחרי זה אימא נפתרה אחרי כאבים קשים. מאז אני מנסה לחשוב ולחפש את הגורם שגרם לסרטן של אימא. בבית אני מחפש ומעלה תהיות ממה יכול הסרטן לנבוע. אולי זה משהוא שיש בסביבת הבית ואנו לא יודעים מה זה. כל הזמן אני מעלה השערות ממה הסרטן נגרם. אימא הייתה אחרי גיל 50. אפילו אני חושש שאולי יהיה לי סרטן. כל מיחוש קטן מעלה בי מחשבות שאולי זה סממן של המחלה. למשל מיחושים קלים בחזה, מעיין כאבים קלים מאוד ולא חזקים שאני חש בחזה. מיחושים כאלה היו אצלי גם בעבר אבל לא לקחתי את זה ברצינות ורק אחרי המחלה של אימא לקחתי את המיחושים יותר ברצינות. אני כיום בן 34. עשיתי בדיקת דם שנקראה ספירת דם והרופא אמר שאין בעיה. מה עוד ניתן לעשות כדי להפיג את החששות שלי? למי לפנות חוץ מרופא המשפחה? ובאיזה גילאים מופיע המחלה בדרך כלל? שמעתי שסרטן בריאות ובכבד הם הכי מסוכנים. אם מטפלים במחלה מיד עם הופעתה יש יותר סיכוי להירפא ממנה?

29/11/2007 | 09:04 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום רוני ראשית כל אני משתתף בצערך! זה בוודאי אובדן קשה מאוד. בקשר לשאלתך, הכי טוב זה לחיות חיים מאוזנים ובריאים. לאכול מאוזן, לעשות פעילות גופנית, לא לעשן וכו' אי אפשר לחיות בחשדות כל הזמן ולחפש איזה מחלה ניתן לגלות ומה יש אולי. אין סיבה וגורם ברור לכל המחלות, יש הרבה דברים שהרפואה עדיין לא יודעת ויש גם דברים שאין לנו שליטה עליהם... בקשר לסרטן הריאות הגורם סיכון מספר אחד הוא עישון. מאחל לך כל טוב ובריאות ד"ר איזביצקי גביריאל

25/11/2007 | 14:07 | מאת: שאלה

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1198

27/11/2007 | 09:48 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב אין לי ענין להתייחס לפורום של ד"ר ברנר. מי מלח לא מרפאים סרטן. מיה גיפס

25/11/2007 | 11:57 | מאת: לי

אם ישנו גידול סרטני בריאה בגודל 9X10,(כנראה תאים קטנים) האם זה אומר שבטוח יש כבר גרורות וזה נקרא מחלה שלא מוגבלת בהתפשטותה? או שיכול להיות שלמרות הגודל המחלה לא התפשטה והיא רק בריאות..?

27/11/2007 | 09:46 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום לי הגודל הוא לא העיקר כשמדובר בגידול מסוג תאים קטנים. בהחלט יתכן שמדובר במחלה מוגבלת בהתפשטותה.יחד עם זאת צריך לבצע סיטי של כל הגוף כולל הראש כדי לשלול קיום של גרורות באיברים אחרים, כולל הריאה השניה. בברכה

21/11/2007 | 17:06 | מאת: דדד

האם ע"י CT אפשר לדעת אם מדובר בסרטן ריאה תאים קטנים או גדולים? הפרופסור אמר שע"פ ה-ct מעל 90 אחוז שזה תאים קטנים. הביופסיה עוד לא הגיעה. יש סיכוי שזה טעות? עד כמה ה-ct אמין לסיווג סוג הגידול? אני מניחה שאין סיכוי שזה לא סרטני אבל לפחות אולי יש טעות בסוג התאים?

25/11/2007 | 08:49 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום ע"פ בדיקת CT והסיפור הקליני ניתן לחשוד (בחשד קל-בינוני גבוה או גבוה מאוד) שמדובר בסרטן וניתן לפעמים (לפי המיקום, צורה וכו') גם לחשוד באיזה סוג של סרטן הריאה מדובר. ברור אבל שהתשובה הסופית היא רק ע"י ביופסיה ו"חשד הקליני" יכול לא פעם להטעות. כל טוב

21/11/2007 | 09:21 | מאת: רונית

שלום ד"ר ותודה על התייחסותך לשאלתי הראשונה אני רוצה לשאול עוד שאלות ומקווה שאני לא נודניקית. לאיזה סיפטומים חדשים התכוונת? ממה אני אמורה לדאוג? הלילה היה לבעלי כאבי ראש מאד חזקים שהוא התעורר מתוך שינה בגלל עוצמת הכאב נתתי לו אופטלגין וזה עזר (רופא הריאות שאל כבר כמה פעמים עם יש כאבי ראש ולשמחתנו לא היו) האם כאב חד פעמי צריך להדליק נורה אדומה או לחכות. תודה.

25/11/2007 | 01:29 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רונית כאב ראש חד פעמי איננו סיבה לבהלה. אם יש כאב ראש מתמשך, במיוחד אם אינו מגיב למשככי כאבים רגילים, או אם יש בנוסף סימנים נוירולוגיים - כדאי לפנות לרופא כדי לבצע CT ראש. התכוונתי בתשובתי הקודמת לכך שבעלך יופנה מידי פעם לבדיקת CT למעקב בכל מקרה, אבל אם יש תלונה חדשה כלשהי - יתכן שיפנו אותו לבדיקות נוספות מעבר לתכנית. בכל סמפטום שאתם מתלבטים לגביו - כדאי להתקשר לאונקולוג ולהתייעץ. כך תדעו אם זה רציני או לא. בברכה

21/11/2007 | 09:14 | מאת: לי

אבי חלה בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים. השאלה אם יש משהו שניתן לעשות. האם שום טיפול לא עוזר? האם זה גזר דין מוות? אין אפשרות לחיות מספר שנים? מנסיונך, האם הכרת פעם מישהו שכן הצליח לחיות עם סרטן מסוג זה? (או לצאת מזה)? יש איזשהי תקווה?

25/11/2007 | 01:29 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום לי סיכויי הריפוי תלויים במידת התפשטות המחלה. באופן עקרוני מטפלים בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים ויש סיכויים טובים לתגובה. אם המחלה מוגבלת בהתפשטותה - משלבים הקרנה וכימותרפיה יחד ואז קיימים סיכויי ריפוי. כמובן מאד חשוב לראות מה מצב החולה ובאיזה טיפול הוא יכול לעמוד. בכל מקרה - אני מציעה להתייעץ בהקדם עם אונקולוג בהצלחה

19/11/2007 | 20:56 | מאת: מודסטו

שלום לכל מי שיוכל לעזור דודי חלה והתחילו לו קשיי נשימה הוא בן 77 וישר הובהל לביצוע בדיקות זה מה שעלה בבדיקות אודה לכל מי שיוכל לתת לי טיפה יותר פירוט בנושא ולפענח לי את התוצאות... אנחנו (המשפחה) לא הבינה אם יש לו סרטן אי ספיקת לב או משהו אחר תודה רבה לכל העוזר Non-contrast AND IV contrast enhanced axial CT images of the chest shows the following findings: There is an ovoid mildly homogeneouslyenhancing, hypodense pulmonary mass with irregular borders in the apical segment of the left lobe . It measures 2.4x3.4x2.3 cm Two pulmonary modules measuring 0.4cm in the posterior segment of the left upper lobe AND paramediastinal aspect of the anterior segment left upper lobe are likewise noted. No calcification is seen. There is ground glass haziness in the left upper lobe. Moderate to massive amount of pleural fluid collection is seen in the left hemithorax with associated compressive atelectasis of the lingula AND left lower lobe . The intrathoratic trachea AND mainstem bronchi show no intraluminal defect OR extrinsic compression.The heart is normal in size AND configuration.Great vessels are unremarkable.Thre are no enlarged mediastinal hilar nor axilliary lymph nodes. The visualized osseous are structures unremarkable. IMPRESSION: Pulmonary mass AND nodules, left upper lobe.Primary consideration is neoplastic process. Tissue correlation is suggested. Moderate to massive amount pleural effusion, left Obstructive pneumonia, left upper lobe considered Negative for lymphadenophathy . RADIOLOGIC REPORT ther is homogenous opacification of the left mid to lower hemithorax with an ascending lateral component. there is some fluid leveling in the dependent portion of the left hemithorax in the decubitus view. a focal convexity better seen in the left decubitus view is also noted in the left mid lung field. no significant mediastinal midline shift noted. the left diaphragm, left sulcus AND left cardiac borders are obscured precluding adequate assessment of these structures. clacific densities line the aortic knob the trachea is midline with due allowance obliquity. the right costopherenic sulcus AND right hemidiaphragm are intact. spurs are noted in the thoracolumbar vertebral endplates. the rest of the osseous structures AND soft tissues are unremarkable. IMPRESSION: 1. Pleural effusion, left probably with some atelectatic component. 2. Consider mass lesion, left mid lung field 3. Atherosclerotic aorta 4. Degenerative osseous changes 5. Close follow up and/or CT scan correlation is suggested.

21/11/2007 | 14:33 | מאת: ד"ר מאהר דיב

שלום רב הדבר הראשון שיש לעשות הוא בדיקת הנוזל לשלול נוכוחות תאים ממאירים פעולה פשוטה ולא כואבת, התיאור של הממצאים מחשיד מאוד לגידול ריאתי הייתי מברר את הממצאים לעומק ולא מסתפק במעקב בהצלחה

21/11/2007 | 23:21 | מאת: מודסטו

תודה רבה...עבר שאיבת הנוזלים מהחזה ואחרי ביופסיה התגלה סרטן הריאה נ.ב למה התכוונת כשאמרת בדיקת נוזל? לביופסיה?

19/11/2007 | 20:31 | מאת: שרית

ד"ר מיה שלום. בהמשך לשאלתי הקודמת לאימי הציעו לטפל בגידול בבלוטת התריס באמצעות כדור שנמצא כרגע במחקר. מדוע לא הציעו והפנו אותה לבדיקות נוספות ולביופסיה. האם בבדיקת סיטי פט ניתן לקבוע שהגידול שהתגלה בבלוטת התריס הוא גידול בעל אותם מאפיינים של הגידולים הקודמים בריאות ובמדיאסטינום? מדוע לדעתך לא הוצא לה אפשרות של ניתוח והרופאה שלה שלחה אותה כרגע להשתתף במחקר, לאחר שהציעה לה טרסיבה כאופציה או השתתפות במחקר כאופציה שניה? האם נכון יהיה לבקש ביצוע ביופסיה ובדיקות דם שיוכיחו בוודאות כי זהו סרטן ריאות שהתפשט או שמא גידול בפני עצמו מסוג שונה מזה שהיה עד כה ובעל מאפיינים שונים? תודה לך ועל פועלך בפורום זה. שרית

20/11/2007 | 23:18 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום שרית אינני יודעת על איזה כדור נסיוני את מדברת. ה-PET או ה-CT לא יכול לקבוע בוודאות אם מה שיש בבלוטת התריס הוא גרורה או גידול ראשוני של הבלוטה. זה אתר מאד לא שכיח לגרורות, אבל לא ניתן לשלול אפשרות זו בוודאות. רק ביופסיה תיתן את התשובה המדוייקת. אפשר לבקש זאת מהרופאה המטפלת, ורק היא תוכל להסביר את השיקולים שלה בהמלצה על המחקר או טרסיבה ואי המלצתה על ביופסיה מבלוטת התריס. אולי היא חושבת שאימך לא תעמוד בכך. בברכה

19/11/2007 | 11:02 | מאת: רונית

שלום בעלי בן 44 לפני כחודש וחצי התגלה סרטן בריאה השמאלית - אדנוקרצינומה בבדיקת PETCT נראה גידול מאותו סוג על בלטת האדרנל בצד שמאל. לאחר כשבוע מהגילוי בוצע ניתוח מאוד מורכב שבו הוצאה האונה בריאה השמאלית והוצאה בלוטת האדרנל לפי ממצאי הניתוח שניהם מאותו סוג והניתוח הוציא הכל המתנו 3 שבועות להחלמה מהניתוח והתחלנו טיפולים כימותרפיים: 4סדרות שכל סידרה מכילה טיפול אחד אגרסיבי שכולל 2 סוגים של תרופה ו-3 טיפולים קלים והפסקה של שבוע , הטיפולים מתבצעים אחת לשבוע. שאלותי הם: באיזה שלב של המחלה אנחנו נמצאים (לפי מה שאני מבינה זה שלב 4 לא אמרו לנו) מה הסיכויים להחלמה מלאה? ואם אין סיכוי להחלמה מלאה מה מצבנו? באיזה שלב מבצעים שוב בדיקות לגילוי גרורות חדשות?

19/11/2007 | 20:11 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רונית לפי מה שכתבת בעלך אכן בשלב 4 בו סיכויי הריפוי קטנים אך יש סיכוי לתקופה ממושכת ללא מחלה פעילה, ונקוה שלא סמפטומים. מקובל לעשות CT להערכה לאחר כחודשיים. גרורות נוספות , במידה ויהיו, יאובחנו ב-CT המעקב או במידה ויהיו לו סמפטומים חדשים. בהצלחה

19/11/2007 | 00:21 | מאת: ש

לאימי בת ה-67 מעשנת (אני מקוה שבעברה) אובחנה אדנוקרצינומה באונה שמאלית עליונה, ללא גרורות ב-PET-CT. היא נותחה, ובתשובה מהפתולוגיה הגידול הינו גדול (9 ס"מ), ונמצאה בלוטה נגועה בחלון האאורטו-פולמונרי (תחנה 5). שאר התחנות-ללא ממאירות. ה-Staging הוא T2N2, (למרות שרק בלוטה אחת נגועה!?). הבנתי שהדעות חלוקות באשר לצורך בטיפול נוסף כימוטרפי. מהי המלצתך? על איזה פרוטוקול טיפולי את ממליצה? האם יתכן שיש יתרון בקו ראשון לתרופות ה"ביולוגיות", בשל תופעות לוואי פחותות יותר משמעותית? (אימי עישנה, אולם מצבה הכללי טוב). מהם הסיכויים בספרות להישנות המחלה במצב שכזה עם וללא טיפול כימוטרפי? האם האתיולוגיה למחלה הינה עישון בלבד או שיתכן שגם קיימת אתיולוגיה תעסוקתית, אם עבודתה כרוכה בחשיפה לאבק חומרים, כגון חומרים אקריליים?

19/11/2007 | 20:08 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב, באופן כללי, ומבלי להתרשם ממצבה הגופני של אימך, אני ממליצה בשלב המתואר על טיפול בכימותרפיה מניעתית (אדג'ובנטית) בפרוטוקול הכולל ציספלטין + נבלבין - 4 קורסים של 3 שבועות. לאחר סיום הטיפול אני ממליצה על הקרנות. הסיכון להישנות בזלב זה הוא גבוה (כ-80%) ולכן כדאי לעשות את המכסימום כדי להפחיתו. אין שום הוכחה שתרופות ביולוגיות עוזרות במניעה של חזרת הגידול בשלב זה ולכן אינני ממליצה עליהן. לגבי חשיפה לחומרים אחרים - לרוב החשיפה לעישון היא משמעותית הרבה יותר מהחשיפה הסביבתית או התעסוקתית. בהצלחה

19/11/2007 | 22:42 | מאת: ש

מדוע הקרנות? ולאן?

19/11/2007 | 22:42 | מאת: ש

מדוע הקרנות? ולאן?

19/11/2007 | 22:53 | מאת: ש

האם הסיכוי הגבוה להישנות (או שמא לגרורות?) נובע מגודל הגידול, מהפיזור לבלוטה בתחנה 5, או מאופי הגידול? מה הסיכוי להישנות לאחר הכימותרפיה (עם או ללא הקרנות)? האם יש סיכוי לריפוי, או שמא הכוונה היא "הארכת חיים" (מבחינה הגדרתית, מבלי להכנס כמובן לפן הפילוסופי של הביטוי) לגבי החשיפה התעסוקתית - האם יש לכך השפעה תורמת?

18/11/2007 | 19:05 | מאת: שרית

שלום ד"ר מיה גיבס. ראשית שמחתי לראות וכמובן להקשיב לך במהלך כנס סרטן ריאות. בעבר כתבתי לך כי אימי בת 57 שהתגלה אצלה סרטן ריאות לפני שנתיים, נותחה ועברה טיפולים כימו והקרנות ולאחר תום הטיפול נמצא שוב סרטן מאותו סוג (תאים שאינם קטנים) במדיאסטינום עברה שוב טיפולים בקרבופלטין וטקסול ואכן הגידול בסיטי האחרון כמעט ואינו נראה. לפני כשלושה שבועות עברה סיטי פט שבו נראו קליטות חדשות ולאחר ועדת רנטגן (מפני שהרופאה לא היתה בטוחה מה זה בדיוק) קיבלה תשובה כי אכן זה גידול נוסף התגלה בבלוטת התריס בבסיס הצוואר. שאלתי הראשונה היא, מדוע לא עושים ביופסיה, האם יכול להיות שזה גידול חדש עם מאפיינים שונים? שאלתי השנייה היא מדוע לא מסירים זאת בניתוח, למיטב הבנתי בלוטת תריס אינה איבר הכרחי, כלומר ניתן לחיות בלעדיה וליטול כדורים ? תודה על תשובתך.

19/11/2007 | 20:04 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום שרית, גם אני שמחתי לראות אותך בכנס ולראות עוד אנשים שאני מתכתבת איתם בפורום. לגבי בלוטת התריס - אני חושבת שבדיקת הPET אינה חד משמעית שמדובר בסרטן בלוטת התריס. לדעתי צריך לעשות גם בדיקות דם המכוונות לאפשרות הזאת וגם ביופסיה. במידה ואכן יימצא גידול ממאיר - הטיפול הוא ניתוח ואז יש לשקול את כדאיות הניתוח בהתחשב בכך שלאימך יש סרטן ריאה ויתכן שיהיה לה קשה לעמוד בניתוח. סרטן בלוטת התריס הוא לרוב גידול איטי מסרטן ריאה ויתכן שאין טעם למהר ולטפל בו בנוכחות הגידול. אני מציעה לשאול את הרופאה מה השיקולים שלה. בברכה

שלום ד"ר שאלתי היא, אם קיים סרטן באיזשהו חלק בגוף האם בבדיקות דם כלליות יראו זאת? או שיש אפשרות שאדם עשה בדיקות כלליות והכול תקין אך יש לו סרטן איפשהו בגוף בכל זאת?

19/11/2007 | 20:02 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רלי אין בדיקת דם שמראה על סרטן חד משמעי. הבדיקה היחידה שיכולה להחשיד היא בדיקת PSA בגברים מעל 50 שיכולה להחשיד לסרטן הערמונית אך לא מהווה אבחנה חד משמעית. בדיקות הדם הן בדיקות עזר ולא אבחנתיות לכן הכל אפשרי - בדיקות דם לא תקינות בלי סרטן ובדיקות תקינות עם סרטן. בברכה

02/09/2013 | 13:19 | מאת: שרית

29/06/2018 | 16:19 | מאת: שלום

התגלה לי גידול בכלייה האם היתה אפשרות לגילוי מוקדם של הגידול בבדיקות במשך השנים

16/11/2007 | 19:56 | מאת: a

שלום רב, אני בן 27 מעשן כקופסא ביום במשך כ10 שנים. בשבועיים האחרונים אני סובל מכאבים חדים מאוד בריאות, שניראה כי אינם קשורים בנשיפה או שאיפהת הכאבים הם כמעט בלתי נסבלים אך מתמשכים לחצאי שניות ואז יכולה להיות הפוגה של כמה שעות. אני עוסק רבות בספורט. האם הכאבים הללו הם סימן לגרוע מכל? תודה,

20/11/2007 | 10:01 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום "a" יתכן שמדובר רק בכאבים על רקע "מתיכת שרירים". אני צריך לגשת לרופא משפחה על מנת להבדק, ולפי הצורך לעשות בדיקות נוספות (צילום חזה, בדיקות דם וכו'). כמובן שכדאי מאוד להפסיק לעשן! כל טוב

16/11/2007 | 08:11 | מאת: ברכה

לד"ר גיפס שלום רב שאלתי אותך בעניין דם שהופיע בליחה. נעשו כל הבדיקות סיטי. ברזולוציה גבוה לחזה. ברונכוסקופיה,גסטרוסקופיה והכל יצא תקין. בדיקת HP חיובית,ניתן טיפול משולש ובדיקת צואה חוזרת הייתה שלילית,כלומר החיידק מוגר,כך לפי הרופא הבודק. הדם הוא בכמות מאוד מזערית ומופיע אחת לזמן מה. אם אני לא מנסה לכייח בכח אין שום סימן,ורק כשאני מנסה לכייח יש סמן. בעיקבות הHP ובדיקת דרכי הנשימה העליונות שנראו מעט אודם בכניסה לוושט וכו',חשבו שאולי מדובר בGERD,בוצעPH METRY והרופא אמר שאומנם יש ריפלוקס אבל במשך היום,לא בשכיבה,ומאוד קל,לא מספיק להצדיק דמם קל מאוד וכמעט ולא מובחן בליחה,כך לטענתו. כאמור אני כרגע בחו"ל ודי נבוכה. יש לציין שאת הסי.טי חזה בצעתי לפני כשבעה חודשים ואת הברונכוסקופיה לפני כשלושה חודשים. האם כדאי לחזור על הסי.טי חזה? רופא ריאות שביקרתי בארה"ב אמר לי שיש לו לקוחה שכבר חמש שנים יש לה דמם מאוד קל ולא מוסבר,היא רק במעקב,אבל לא מצאו כלום. האם יש תופעות כאלה מוכרות בספרות הרפואית והאם במקרה של דמם ריאתי חלילה,האם ייתכן שזה הגרוע מכל או שאולי יש מצבים של דמם קל לא מוסבר וכו'.זה ממש מזערי ולא תמיד מופיע כאמור. סימפטומים נוספים שהיו כאבים קלים שבאים והולכים באיזור החזה גב,ובעקבות נטילה ממושכת של לוסק הם עברו כמעט לחלוטין. הפסקתי את הלוסק לפני שבועיים ושוב היום הבחנתי בסימני דם קלים מאוד לאחר ניסיון כיוח חזק של הליחה בבוקר ושוב כאבים קלים שבאים והולכים אבל ייתכן גם שרירים תפוסים ולחץ וכו'. אני די נבוכה לא כל כך יודעת מה לעשות ולאיזה כיוון לפנות. תודה על עזרתך

19/11/2007 | 20:00 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום ברכה בעקרון נראה לי שעשית בירור מקיף ואם אין החמרה ניתן להשלים עם מצב בו מידי פעם יש טיפול קטנות של דם בליחה. לגבי הלוסק - זו תרופה שניתנת לרוב לפחות למספר חודשים כך שאם יש לך סמפטומים כאשר את מפסיקה את הטיפול הייתי מציעה להמשיך אותו לאורך זמן. בברכה

22/11/2007 | 02:28 | מאת: ברכה

לד"ר גיפס תודה על העזרה והתשובה. כאמור את הHR C.T עשיתי לפני כחצי שנה ואת הברונכוסקופיה לפני כשלושה חודשים . הייתי אתמול אאצל פלמנולוג ,אנחנו כרגע בארה"ב ,והוא הציע לי שוב לחזור על הCT אבל אני מאוד חוששת מהקרינה. האם לאור העובדה שאין החמרה בהפרשה דמית וכו',והכמות היא ממש מזערית ומופיע רק כשאני מנסה לכייח ממש בכח כדי לראות אם יש שינוי וכו' ואז מופיע משהו אבל שוב מעט מאוד ולעתים רחוקות,האם לאור העובדה שאין החמרה כאמור ,יש בזאת כדי לשלול את הגרוע מכל . ומה את מציעה לעניין הסי.ט.י האם לחזור על זה ללא חשש או אולי עדיף לעשות צילום ורק במקרה של חשד אז לעשות סי.טי. תודה על העזרה

15/11/2007 | 20:08 | מאת: אורלי

שלום, אבי בן 75 במצב כללי לא טוב (אחרי ניתוחמעקפים והחלפת מסתם,סובל מאי ספיקת לב ובעיה כרונית בריאות) בצילום רנטגן נצפתה הצללה בריאה הימנית. בבדיקת CT הממצאים: לא הודגמו בלוטות לימפה מוגדלות בבתי השחי או בשערי הריאות. מספר בלוטות במדאסטינום הגדולה שבהן בקוטר 1.4 ס"מ פרה קרינאלית. לא הודגמו תפליטים פלאורלים דו"צ. תהליך עם גבול בלתי סדיר במימדים 1.9 * 2.5 ס"מ. מוקד מסוייד זעיר ב- RUL.בליטה מעל קארינה ראשית. מבנה דרמי-שינויים ניווניים ללא עדות לתהליך הורס עצם. לסיכום: תהליך תופס מקום בריאה ימנית החשוד לתהליך שאתי. האם התוצאות הללו מצביעות באופן חד משמעי על גידול סרטני ? קיבלנו הפניה לבדיקת ברונכוסקופיה. האם זוהי הבדיקה המומלצת ? האם ישנם סיכונים בביצוע הבדיקה ? האם יש בדיקות נוספות שכדאי לבצע לאבחון ? תודה, אורלי

19/11/2007 | 12:03 | מאת: פרופ' גבריאל איזביצקי

שלום אורלי הממצא ב CT מצביע על חשד לסרטן ריאות. האבחנה הסופית היא רק ע"י ךקיחת ביופסיות (דגימות מהגוש) בברונכוסקופיה או בניקור מבחוץ תחת CT (תלוי איפה הגוש ממוקם בדיוק). אם עושים הביופסיות בברונכוסקופיה, הסיכון לסיבוכים הוא קטן (2-4%): דימום קטן בד"כ, חזה אוויר (אוויר בן הריאות לבין דוםן בית החזה). כל טוב

30/11/2007 | 13:39 | מאת: דני

אישתי חלתה באוסטאוסרקומה לא מפושטת לפני 4 שנים ,ועברה כריתה חלקית של עצם הזרוע מאז היא במעקב של צילומי חזה ו- CT מדי חצי שנה בבדיקה האחרונה נמצא מוקד זעיר מסוייד בריאה הימנית האם ייתכן וזוהי גרורה? תודה

13/11/2007 | 15:06 | מאת: לירון

סבתא שלי ז"ל נפטרה בגיל 79 לפני חצי שנה אחרי שרופאת משפחה אבחנה צילום רנטגן ריאות כשפעת וטיפלה בה סתם ורופא אחר אבחן סרטן והכימותרפיה עשתה לה רע והכל לקח פחות מחצי שנה. לאמא שלי היה גידול leomyosaroma והוציאו אותו בניתוח. היא בת 54. אני בת 33.5 ואמרתי לרופא משפחה שאני רוצה להבדק והוא אמר שאני אביא מסמכים ורק היום קיבלתי מסמכים מאמא. אמא אומרת שיעשו לי רק בדיקות רנטגן. אני פוחדת מבדיקות רנטגן כשגרה לחיפוש סרטן ריאות שזה נורא מפחיד(הסרטן הזה). אין בדעקות אחרות כבדיקות דם לאיתור מוקדם של סרטן ריאה? מה לעשות? מהן האפשרויות? תודה.

19/11/2007 | 19:55 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום לירון הגידולים שתארת הם קשורים לבעיה גנטית משפחתית ולכן אינך צריכה בדיקות מיוחדות בברכה

26/11/2007 | 18:43 | מאת: לירון

שלום. איזה מהגידולים שהזכרתי קשורי לבעיה גנטית משפחתית? דווקא בגלל שכתבת עכשיו שהם קשורים לבעיה גנטית משפחתית זה מפחיד ואני רוצה בדיקות. למה כתבת שלכן אינניא צריכה בדיקות מיוחדות? אם לא הבנתי את מה שכתבת כהלכה, אנא תקני אותי. תודה, לירון.

בדיקת ה-AMהמאמר נכתב על ידי דוקטור עדיאל תל-אורן MD, DC, CCN, DACBN, LN, FABDA, DABOM. דוקטור תל-אורן הוא דוקטור לרפואה כללית ולרפואה כירופרקטית. הוא מוסמך לתזונה קלינית ע\"י הארגון האמריקאי והבינלאומי בנושא זה, וחבר ב- American Board of Nutritionists. הוא מכהן כנשיא אמריטוס של האוניברסיטה לרפואה טבעית שבסנטה פה (ארה\"ב), נשיא הארגון הבינלאומי לקידום הרפואה הפונקציונלית, ומנהל פרויקטים רפואיים בארצות שונות הכרוכים בבריאות האדם והסביבה. בעוד הקהילה הרפואית האלופטית נאבקת במחלות הממאירות, הסטטיסטיקה מראה שבעשרות השנים האחרונות שעור הסרטן ממשיך ועולה בהתמדה. אחד מתוך שלושה בני אדם בארה"ב עלול לחלות בסרטן במהלך חייו. קרוב לוודאי כי תוך 20 שנה, אחד מכל שני אמריקנים ילקה במחלה. גם בהעדר היסטוריה משפחתית, חשיפה לחומרים מסרטנים, או נוכחותם הידועה של גנים סרטניים בגוף, קיים סיכון גבוה לחלות בסרטן. במאמר זה, ברצוני לסכם בקצרה את יתרונות השימוש בבדיקת דם חדשה יחסית בשם AMAS - ראשי תיבות של ANTI-MALIGNIN ANTIBODY IN SERUM. בדיקה המזהה נוגדנים למליגנין בזרם הדם. בדיקת ה-AMAS מודדת את כמות הנוגדנים בדם כתגובה לסרטן פעיל, ללא קשר מהותי למיקום או סוג הסרטן. מחקרים קליניים מצאו שדיוק הבדיקה הוא מעל 99% במגוון רחב של גידולים ממאירים (לאחר שתי בדיקות סמוכות, 95% לאחר בדיקה אחת). הדיוק הרב של הבדיקה נובע מכך שלסוגי סרטן שונים ישנו חלבון משותף אחד, מליגנין. גם בכמויות מזעריות, עשוי המליגנין להמריץ את מערכת החיסון ליצור נוגדנים, אשר ניתנים לזיהוי בקלות בדם. כך מתאפשר גילוי מוקדם ביותר של פעילות סרטנית בגוף, חודשים עד שנים לפני כל עדות קלינית אחרת לתהליך ממאיר. מרפאים רבים השתמשו בבדיקת ה- AMAS בעשור האחרון, ופרסומים מדעיים אישרו את יכולתה לאתר סרטן, שהינה גבוהה בהרבה מעבר לביופסיות ברקמות או איברים עם חשד לסרטן. גם ממשלת ארה"ב, שעל פי רוב אינה ממהרת לאמוד את איכותם של מחקרים אבחוניים חדשים, אישרה החזר כספי מביטוח הבריאות הממשלתי עבור ה-AMAS. למרות עובדות אלה, רובם המכריע של הרופאים בכלל והאונקולוגים בפרט אינם מודעים לבדיקה זו. יתכן מאד שהסיבה לכך נעוצה בהבדלים הבסיסיים בין עקרונות הרפואה האלופטית לרפואה ההוליסטית. ברפואה הוליסטית, מתמקד המרפא במניעת התפרצות המחלה ואיתור הגורמים לה. זאת, על ידי זיהוי תהליכים ביוכימיים ופיזיולוגיים, חשיפת ליקויים תפקודיים בשלבים מוקדמים, ולאחר מכן הצעת טיפול טבעי, בלתי רעיל, להפיכת ליקויים אלה. הרפואה האלופטית לעומת זאת, חייבת (בדרך כלל) להמתין להופעת סימפטומים מתקדמים של המחלה על מנת להצדיק את השימוש בטיפולים רעילים ואגרסיביים. אונקולוג מהשורה חמוש בשלושה כלים כנגד גידולים ממאירים: כימותרפיה, קרינה, וניתוח. כלים אלה, על אף הצלחתם בסוגי סרטן מסוימים, רעילים ביותר ולעיתים קרובות נכשלים בשיפור ואפילו בהארכת חיי החולה. בנוסף, טיפולים אלה נוטים להתעלם מהגורמים הפוטנציאליים למחלה, כגון חשיפה לרעלים סביבתיים או פנימיים, אובדן תפקוד מערכת החיסון, תזונה לקויה, חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, וכדומה. הגישה האלופטית, בעודה מסבירה את הכישלון הכללי של המלחמה בסרטן, מסבירה גם את ההתנגדות והאדישות של רוב המרפאים כלפי בדיקת ה-AMAS. כלומר, כשפעילות ממארת מתגלה בשלב כה מוקדם שבו הממצאים הקליניים חבויים עדיין (הגידול עשוי להיות קטן ביותר, מיקומו טרם זוהה, וסוגו טרם הוגדר), אין הצדקה מוסרית לכלים האונקולוגיים הפולשניים, התוקפניים, הרעילים, וההרסניים עבור מערכת החיסון, כך שהרופא המטפל נמצא בחוסר אונים באשר לבחירת טיפול מתאים. מטפל הוליסטי לעומת זאת, יכול לטפל בשלב מוקדם זה של המחלה באמצעות טכניקות טבעיות המגבירות את תפקוד מערכת החיסון, ובאמצעות גישות הוליסטיות שונות שמכוונות כלפי הגורמים למחלה. למרות שטיפולים מסוג זה נחקרו והוכחו מדעית וקלינית, הם כמעט ואינם מוזכרים בבתי-הספר לרפואה, בבתי-החולים, ובסמינרים. למרות זאת, רופאים שהשתלמו בתחום הרפואה ההוליסטית מסתמכים יותר ויותר על איתור מוקדם של סרטן על ידי בדיקת ה-AMAS. בדיקת ה-AMAS דורשת מיומנות, ניסיון, וזמן בהכנת הדגימות ובניתוח התוצאות. לכן מומלץ לפנות רק למרפאות המתמחות בכך על מנת למנוע תוצאות שגויות או ניתוח מוטעה. כמו כל בדיקת מעבדה, רצוי שבדיקת ה-AMAS תשמש כעזר לאיבחון, לגילוי או למעקב בנוסף להיסטוריה רפואית, סימנים וסימפטומים. חשוב להתייעץ עם מומחים לסרטן כשמתעורר חשד למחלה מכיוון שבמקרים מסויימים הגישה האלופטית חיונית ועשויה להציל חיים. כדאי לקבל תוצאות AMAS במקביל לכל סוג טיפול, טבעי או אלופתי, על מנת להעריך את יעילות הטיפול. למי כדאי להיבדק ב-AMAS? כל אחד עם היסטוריה משפחתית לסרטן. מחקרים הראו סיכון מוגבר כשקיימת היסטוריה משפחתית לסרטן, בין אם בשל גורמים סביבתיים או גנטיים (כיום קיימות מספר בדיקות מעבדה שיכולות לאשר נטייה גנטית לכוון סוגי סרטן שונים, נושא הראוי לדיון נפרד). מי שלקה בסרטן בעבר וחושש מהתפרצות מחודשת. לאנשים שהתגברו על הסרטן סיכון גבוה יותר לסרטן חוזר. למרבה הצער, הבדיקות המקובלות להערכת מצב החולה מגלות את הופעת הסרטן המחודשת במצב מתקדם או כשמאוחר מדי. כאן נכללים חולים ברמיסיה. הבדיקה יכולה לסייע במעקב של חולים אלה, ובכך להעניק הזדמנות להצלת חייהם או להפחתת סבלם. חולה סרטן שעובר טיפול אונקולוגי. כדאי להשתמש ב-AMAS על מנת לעקוב אחר התקדמות החולה, על מנת להפחית את סיכון טיפולי היתר. מי שנחשף לגורמים רעילים, כימיים, מתח נפשי, ומערכת חיסון ירודה. אם גורמים אלה או אחרים מגבירים את הסיכון לסרטן, יש יתרון רב בגילוי מוקדם או טרום-קליני של סרטן, כשהטיפול עשוי להיות יעיל יותר. סריקות שיטתיות מוצלחות כבר דווחו באוכלוסיות בעלות סיכון גבוה (עובדים בתעשייה כימית וחולים מנותחים). מי שחי עם פחד משמעותי מסרטן ייהנה משקט נפשי בעקבות תוצאה שלילית. אחרי הכל, מתח נפשי הנובע מחרדה יכול לבדו לדכא את מערכת החיסון ויש להקל על פחדים מסוג זה. מי שנמצאו בגופו ממצאים שאינם חד משמעיים (על סמך בדיקה ידנית או בדיקות אולטרא-סאונד). הבדיקה תאבחן באם הממצא ממאיר תוך הפחתת כאב, הפחתת סיכון, והפחתת עלויות של בדיקות פולשניות. אם ברצונכם לקבל מידע נוסף על בדיקת ה- AMAS או אם הינכם מעוניינים להיבדק, צרו איתנו קשר. 09-8846105/AS - בדיקה חדשנית לאיתור מוקדם של מחלת הסרטן.

29/11/2007 | 20:48 | מאת: בדיקת AMAS

האם הנכם קשורים לדליה ודוד חביבינו?

בקשר לבדיקה החדשנית לאיתור מוקדם-כמה חדשנית הבדיקה הזאת? האם היא רלוונטית בקופת חולים כללית ובבתי החולים? מה עוזרים החידושים אם בכללית בן אדם נמצא מול רופא משפחה שרק שולח אותו לבדיקות רנטגן בשביל לדעת אם לתת אנטיביוטיקה או לאבחן או לשלול דלקת ריאות, ולא מוכן לתת בדיקות אחרות ולתת מידע שימושי במידה סבירה על בדיקות אחרות ולא מסוגל לאבחן סרטן, אם בן אדם מקבל טיפול מרופא קופת חולים שלא יודע או לא יכול לתת לו אבחון וטיםול מתאים מספיק בזמן? תודה.

המשך, למה קיים סיכון גבוה לחלות בסרטן גם בהעדר הסטוריה משפחתית, חשיפה לחומרים מסרטנים או נוכחותם הידשועה של גנים סרטניים בגוף?

12/11/2007 | 19:04 | מאת: סאן

שלום שמי סנדרה ואבי חולה כבר כמעט שנה בסרטן הריאה. הוא סובל מכאביןם בלתי נסבלים באיזור השכמה וטרם נמצא פתרון לבעיה . הוא מקבל אוקסיקוד 4 פעמים ביום ומדבקות 150 מ"ג לשיכוך הכאב אך מאומה וגם כבר קיבל 2 הקרנות וכלום .דר בבקשה עיזרי לי הוא כבר ממש מיואש מה עוד אפשר לתת לו?????????? הוא אומר שאם לא היה הכאב יכול היה לרוץ ממש אבל הכאב חזק כל כך שאיננו מסוגל לזוז כבר איזה משכך עוד אפשר לתת לו.אגב סיים טיפול כימוטרפי NOV002 5 טיפולים מתוך 6 כי זה פגע לו בעצבים בבקשה שוב עזרי לי לעזור לו . תודה רבה

17/11/2007 | 18:38 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום סנדרה האופציות לטיפול בכאב הן או להעלות את מינון המדבקות או לעבור לתרופה אחרת כמו מתדון. לפעמים כשמחליפים תרופה יש שיפור בתגובה.יש גם אפשרות להפנות אותו למרפאת כאב - לפעמים, ניתן לתת זריקה, בלוק, לעצב שכואב ולשתק אותו. לפעמים יש צורך בשילוב של תרופות כדי להשיג תגובה מספקת. בהצלחה

03/12/2007 | 19:30 | מאת: סאן

תודה רבה רבה על תשובתך וכבר שלחתי שאלה נוספת לאחר טיפול במטדון . איך אפשא לדעת מתי מתחיל להתדרדר המצב? אבי לא סובל מתופעות מיוחדות פרט לכאבים באיזור הגב כפי שציינתי . מהן התופעות שאליהן עליי לצפות ? אינני יודעת פשוט ואני על כל דבר אני מיד פוחדת שזהו הסוף? מצטערת על הבורות זה פשוט מחלה כ"כ מסובכת אני לא כ,כ מבינה אותה.תודה רבה