הערות להורים לילדים שמנים

לסמדר ושאר הגולשים שלום, השאלה של זיווה (תחת הכותרת: "תזונה לילד שמן") עוררה אצלי תגובה קצת נזעמת, וזאת משום שגם אני עברתי את אותו הדבר עם משפחתי. גם במשפחתי ההורים היו שמנים (אימא שלי בנערותה, ואח"כ רזתה, ולמרת שתי לידות, הייתה רזה ואבי תמיד היה שמן. שניהם נפטרו). אני חושבת שהורים כמו זיווה, צריכים לשאול את עצמם: "האם זה מפריע רק לי, או מפריע גם לילד? האם הילד סובל מזה מבחינה חברתית? " מפני, שילדים לא תמיד מבינים שלהרזייה יש הקשר בריאותי ואם זה לא מפריע להם מבחינה חברתית, למה שהם יעשו מאמץ? נקודה נוספת היא, שכאשר שני ההורים שמנים ,הסיכוי לילד שמן הוא 80%!!! וזה נובע משתי סיבות: 1. גנטיקה . 2. הרגלים בבית. כאשר הורה עומד ליד המקרר וחוטף ממנו, הוא לא יכול לצפות שהילד לא ילמד את ההרגל הזה!!! הצעתי לכם, באמת, להפוך את נושא הדיאטה כמו שסמדר אמרה כבר כאן, לנושא משפחתי. מי אמר שאוכל דיאטטי לא טעים? הטיגון העמוק לא קובע!!! אפשר להשתמש במקרוגל, בתנור, בסיר אידוי, בטפלונים למיניהם. חשוב!!! לילדים הרבה יותר קשה לעשות דיאטה!!! נכון, חילוף החומרים שלהם יותר מהיר אבל יש מסיבות ביום שישי (או במוצאי שבת, תלוי במי מדובר) ובמסיבות יש פיתויים שלילד אין כלים לעמוד בפניהם!!! הוחלט שהילד מדייאט, ואחרים לא, אל תשימו לו צ'יפס מול העיניים ותאמרו לו: "אל תאכל את זה!!!" ילדים לא אוהבים להרגיש שונים. הדודים שלי עושים לי את זה וזה ממש מפוצץ אותי. אני, שאני אדם בוגר, מרגישה מאוד מסכנה (למרות שאני לא אוהבת כל כך צ'יפס) בארוחה משפחתית שיאכל ויהנה. וכמו שכבר כתבתי, מי אמר שרק מטוגן חייב להיות על השולחן, תשימו גם הרבה סלטים. בתאבון ובהצלחה למדייאטים, עדי

לא הייתי מצליחה לנסח זאת טוב יותר - כל הכבוד עדי, מי ייתן שאפילו משפחה אחת תשנה את גישתה בעקבות דברייך ! ועליי להוסיף - הורים שמביאים את ילדיהם לטיפול תזונתי לא תמיד מבינים שהילד זקוק להמון תמיכה ושהשינוי במשקל הוא לא המטרה אלא "תופעת לוואי" שמלווה את המטרה האמיתית - שינוי הרגלי האכילה. הורים רבים מביעים בזמן הטיפול, ובנוכחות הילד, אכזבה אם הירידה במשקל היא איטית ואני מוצאת את עצמי נותנת הסברים להורים, ולא לילד המטופל, מהי המשמעות של שינוי הרגלי התזונה, שלא מתבטאת מייד בשינוי במשקל. לכן, הורים יקרים, אל תשכחו מה המטרה האמיתית ואל תתייחסו לירידה במשקל כאל מטרה שיש להגיע אליה בכל מחיר. בהצלחה לילדים ולהורים !

דבר נוסף: לא אחת שמעתי הורים שמתלוננים על "משקל עודף" של ילדיהם, למרות שאלה נמצאים במצב מצוין! לדעתי, הסיבה לכך היא שהורים, בתור מבוגרים, נחשפו יותר למודלים של גוף כפי שהם מוצגים בטלויזיה (דוגמניות, שחקניות, שחקנים) והם לא תמיד מודעים לנזקים שהדברים האלה גורמים גם מבחינה רגשית, וגם מבחינת הרס הגוף, ולכן מכניסים בילדיהם את המודעות הזו לגוף רזה בגיל צעיר מאוד, מה שיכול מאוד להשפיע על דימוי עצמי של ילד צעיר. בתור ילדה, אחותי תמיד נעצה לי עיניים בצלחת, רשמה לי תפריטים, אמרה שיש לי "כרס" (לילדים יש מבנה) ובסופו של דבר הפכתי לאובססיבית להיקפים ולספירת קלוריות. לילדים אין מודעות למודלים של הגוף "המושלם" כפי שזה נראה בתקשורת, יש את זה רק להורים. אחד מתפקידיהם, לדעתי, הוא לשמור שדווקא הדימוי המעוות הזה לא יעבור לילדיהם, ולזכור שיש משקל מתאים לגובה, ואחוזי שומן, ולא צריך להיות מתחת לממוצע, להיות בממוצע זה בסדר, ולילדים שונים מבנים שונים, ותוך כדי גדילה גם הגוף משתנה! אחרת, נמשיך לחיות בחברה שמול ההתפתחות הרבה בתחום המזון, יותר ויותר יסבלו מהפרעות אכילה, והפרעות בדימוי גוף. ההפרעות האלה, אמנם מושפעות גם מהסביבה, אך גם מהבית. אופק