היי...

היי לך. תשמעי, קודם כל, רציתי להגיד שאני ממש, ממש מבינה את הקושי והכאב הרב. אני עוברת אותו יום יום, שעה שעה, דקה דקה.... אני רואה אכילה כפייתית כמחלה אכזרית... אם יש לך המוטיבציה להלחם בה - שזה דבר פשוט נפלא, עשי זאת בכל הכוח! לדעתי, מגיעים לך במאת האחוזים עזרה וטיפול דרך הצבא. אני מקווה שתדרשי את שלך - כי מגיע לך. מבינה שזה מביך ולא נעים שאנשים ידעו על זה, או שזה מייאש שזה תהליך לא פשוט עד קבלת הטיפול - אבל לדעתי, אם את רוצה עזרה, תפני.. ואני אסביר לך למה אני כל כך בעד שתקבלי עזרה - כי נשמע שאת רוצה לטפל בזה... אני למשל, שנים בתוך זה, ואין לי מושג מאיפה למצוא את הכוחות להלחם בזה.... בהצלחה, באמת בהצלחה. גל.

להודעה "טיפול באכילה כפייתית במסגרת הצבא"... סורי, פיספסתי...