עזרה דחופה.

שלום לכן,נירה או עדי..אני די חדשה כאן... לפני חודשיים וחצי התחלתי דיאטה,הפחתתי ממשקלי כבר תשע עשרה ק"ג,אני אוכלת בבוקר שתי פרוסות לחם קל,עם גבינה כחושה,וכמובן נס קפה,אחר כך אני מקפידה להתאמן כשעתיים,שעתיים וחצי{אימון אירובי,הליכה מהירה}לאחר האימון אני אוכלת ארוחה עיקרית הכוללת ירקות,בתוספת מנת בשר,או לחילופין,דג אפויי,או לחילופין מנת בשר צמחית.זהו התפריט שלי בעצם..אך אבויי,אתמול בלילה,נתקפתי בתחושת רעב..ואכלתי מעט במבה,ומעט גלידה.ממש מעט..הייתי בטוחה שאני הולכת לקראת בולמוס אכילה.אך ההיגיון המבורך עצר אותי.לאחר כפית גלידה,ויחידות בודדות של במבה. מרוב שנבהלתי ממה שעשיתי לעצמי,רצתי לשירותים והקאתי זאת. עכשיו אני מאוששת,ואני ממשיכה כרגיל בדיאטה שלי,מנסה לומר לעצמי שזה קורה,ושזה חלק מהתהליך.. אך מה שממש מבהיל אותי,זה שאתמול בשעת המשבר,אפילו לא נהנתי מכך..אולי זה מה שמנע ממני להמשיך..אתן מבינות?יצאתי מחוזקת!!! אני מרגישה שהאוכל הפך להיות נשלט על ידי.אני מרגישה,שאולי זה לטובה..שאחרי הכל..אני מבינה שהתרגלתי מאוד לאורח החיים שאני מנהלת עכשיו,ושטוב לי מאוד..בלי כל המתוקים,חטיפים,וכאלו.. אני כבר לא נמשכת לכך..מהי דעתכן?מה באמת קורה לי? מה אני צריכה לעשות?להמשיך כרגיל..אין לי ספק שאכן אעשה זאת..אך אני כאן לשמוע דעתכן..אני לא רוצה לטעות. אנא עזרו לי..תודה רבה.

רויטל, אפשר גם להנות מגלידה ובמבה. העניין הוא, לקצץ אח"כ. עדי

צר לי לקטוע את האופןריה בה את נמצאת. שתי ארוחות ביום זה מעט מידי וגם אסור להימנע לחלוטין מממתקים. אין ספק שאחרי שתרזי ותגיעי למשקל הרצוי תתחילי לזלול ותעלי הכל בחזרה. אין חוכמות.

שלום רויטל קודם כל, לא כתבת מה משקלך הנוכחי ומה גובהך, לכן קצת קשה להעריך את מצבך העכשוי ועד כמה את צריכה לרזות. מה שברור: עד היום קצב הירידה שלך מוגזם פראית, את יורדת בממוצע 2 קילו לשבוע, פי 4 מקצב ההרזיה המומלץ. התפריט שפירטת בודאי אינו מכסה את צרכייך התזונתיים. העובדה שהרגשת צורך להקיא כמה חתיכות במבה וכפית גלידה מדברת בעד עצמה: נדמה לך שאת בשליטה על האוכל, אך למעשה אבדת שליטה לגמרי, והפכת לכפייתית בנושא האוכל , הפעילות הגופנית וההרזיה. זהו מצב מסוכן ביותר, שיכול להוביל גם לפגיעה בריאותית לכל החיים, ובמקרים קיצוניים למוות בגיל צעיר. אני ממליצה לך מכל הלב לחפש אדם מקצועי: דיאטנית, עובדת סוציאלית, יועצת בבית ספר אם את עדיין לומדת, פסיכולוג וכד', ולבקש עזרה כדי לעצור את התהליך כשהוא עדיין ניתן לעצירה בקלות יחסית. בהצלחה.