אולי תהיו האור בקצה המנהרה

ערב טוב לכולכם... אני עומדת לכתוב לכם על הסבל שלי והנסיון הכואב שלי עם השומן. ניסיתי הרבה לרזות, שהייתי בחט"ב הייתי רזה אך תמיד התלוננתי על המשקל שלי וההתעסקות המתמדת שלי בעניין הזה גרמה לי להשמין , לאחר שהייתי בחט"ב במשקל של 58 כיום אני שוקלת 90 וגובה 170, יש לי מבנה גוף יפה ופנים יפות גם, כיום אני בת 19 ולאחר שהשמנתי הייתי ממש בדיכאון והיו לי הרבה הפרעות אכילה, הקאתי, לא אכלתי במשך ימים ומה לא עשיתי בסוף נרשמתי לשומרי משקל לאחר ששכנעתי את עצמי שלא משנה כמה זמן יקח לי העיקר שארזה אך היחס שקיבלתי שם היה מגעיל ולא מצאתי את מה שחיפשתי, הייתי באיזה 4 פגישות ופרשתי, הדבר הזה גרם לי להתייאש והיו לי הרבה מחשבות אובדניות ולבסוף התחלתי ללכת לפסיכולוגית, הרסתי לעצמי הרבה דברים, הענשתי את עצמי , סירבתי לצאת מהבית ותמיד הצטערתי על איך שלא שמרתי על הגוף שלי, היו לילות שבכיתי והרגשתי שאני אשתגע בסוף, התחלתי ללמוד באוניברסיטה ולא יכולתי להתרכז בליצודים שלי, כל הזמן חייתי בחלום, איך אני אראה שארזה ואיזה בגדים אקנה, לא יכולתי ללמוד מילה למראת שתמיד הייתי טובה בלימודים אך רציתי קודם כל לרזות ושיהיה לי שקט נפשי ולאחר מכן יבואו כל הדברים האחרים, אתם לא תאמינו גם לימודי נהיגה לא הייצי מוכנה לעשות עד שאני ארזה, הדבר הזה משגע אותי ואני נהרסת ומתה כל יום אלף פעמים, אין לי שקט נפשי, כולם אוהבים אותי ויש לי המון חברים שמוכנים בשבילי הכל אך אני נהייתי סגורה והתרחקתי מכולם, תמיד רצו שנבלה ביחד אך תמיד מצאתי תירוץ לשאר בבית וזה גם מפריע להם, אני רוצה את החיים שלי בחזרה ולאחר כל הנסיונות הכושלים שלי אני פונה אליכם כעת בתקווה למצוא את מבוקשי...אנא מכם אל תנסו להגיד לי לקבל את עצמי כך, בחיים זה לא יקרה ואני רוצה לרזות יותר מכל דבר אחד בעולם, אני לא אוכלת כי אני רעבה אלא כי אני צריכה שאני חייבת לאכול, לפעמים אני הולכת לחברים ולקרובים שלי רק כדי לאכול, גם אם אני מתפוצצת מאוכל ויש משהוא טעים אני אוכלת, כי מרגישה שאסור לי לפספס, לפעמים אני לא מצליחה להירדם מרוב שאני אוכלת, אני לא מרגישה טוב עם זה ומה שאני אוכלתץ אלה לא דברים שאני אוהבת אלא שהעקר לאכול..אני לא מבינה למה אני עושה זאת . כעת אני שוקלת להירשם לדיאטה של חרמון ואני בוחנת אותה מכל הצדדים כדי שאכנס לזה עם כל הידע הדרוש ולא אתחיל לגלות דברים באמצע ואשבר...ועל כן פנייתי אליכם ובמיוחד לאלה שהתנסו בשיטה...תסבירו לי על הדיאטה ואיך התמודדתם איתה ואיפה הקושי בה, נורא חשוב לי היחס של המטפלים אליי כי זה נותן לי לאהוב להגיע כל שבוע ולשמוע מה אומרים, לכן מה בקשר ליחס שם? פשוט תסבירו לי על דיאטה זו, אני ביקרתי באתר אך חשוב לי יותר לשמוע מכם...בבקשה זה הדבר האחרון שאני תולה בו תקווה , נמאס לי לבזבז עוד שנים מחיי על אותו הדבר. אתם יכולים לכתוב לי מגילות, אני אקרא כל מלה בכיף אם זה יעזור לי. ממש סליחה על כך שכתבתי המון אך מגיע לי שמישהו בעולם הזה יקשיב לי במיוחד אם אלה המקשיבים הם אנשים נהדרים ובעלי נכונות לעזור כמוכם. תודה לכולכם

שלום לך. השעה כעת מאוד מאוחרת והתלבטתי אם לענות לך אבל קשה לי להתעלם מהפניה שלך לפורום. אני יודעת שאת וודאי מצפה לשמוע ממי שהתנסה בדיאטה שבה את רואה את ''האור שבקצה המנהרה ''כהגדרתך,אבל כדיאטנית די ותיקה , עם המון נסיון בנושא, אני רוצה לענות לך מהפן המקצועי של הבעיה שלך. לפני כן אני רק רוצה להוסיף שלמרות הרגשתך האישית הקשה בנוגע להיותך כל כך מתוסכלת ממצבך כדאי שתדעי [ ואולי את יודעת] שמה שאת חשה הוא נחלתם של רבים הנמצאים במצבך, ואיני אומרת זאת כדי לנחם אותך אלא כדי שתביני שאת לא לבד , ושפנייתך לפורום מתוך כוונה לחלוק איתנו ועם אחרים המתמודדים עם אותה בעיה כשלך היא כבר צעד אחד חשוב בדרך שלך קדימה אל האור שאליו את שואפת. אני רוצה שתביני שבמצבך מאוד חשוב שלא להתייאש, ומאידך אולי גם לא כל כך רצוי היה שתתלי את יהבך בפתרון אחד ויחיד שבעינייך הוא זה שיכול לעזור לך[ הכוונה לדיאטה הספציפית של דר' חרמון] לא שאני שוללת על הסף את הנסיון הזה, אבל מניסיוני הרב עם לא מעט מטופליםמדובר בפתרון זמני שאולי מביא עמו את התוצאה הרצויה אך הזמנית גם כן. חשוב שתביני שאין פתרונות קלים וקיצורי דרך, לעתים אין מנוס מלהיוועץ עם איש מקצוע מיומן, ואולי גם עם מי שיכול לעזור לך לשנות את דפוסי החשיבה שלך, מה שיביא אותך אולי לדרך בטוחה ובריאה שבסופה תגיעי אל המטרה הנכספת. הבנתי מדברייך שיש לך שאיפה אובססיבית לרדת במשקל עד כדי כך שאינך מסוגלת לחשוב או לעשות דברים אחרים, אבל ברגע שאת עומדת בסיטואציה של אכילה , אינך מסוגלת לשלוט בעצמך ואת אוכלת ללא אבחנה תוך שאת ''שוכחת'' את שאיפתך, מה שאחר כך גורם לך לרגשות אשם ולתחושת כשלון, אני איני פסיכולוגית אבל אני בהחלט חושבת ששיחה או יותר עם פסיכולוג/ית תעזור לך , כפי שאני רואה אצל לא מעט מטופלים שלי שלהם בעיה דומה. אני בטוחה שיהיו בפורום לא מעט תגובות של מי שנמצא במצב דומה , וגם של מנהלת הפורום שוודאי יהיה לה מה לאמר לך מנסיונה הרב בתחום. את וודאי שמה לב שלא התייחסתי לשאלתך הספציפית לגבי הדיאטה שאת מעוניינת לעשות וזאת כי אני חושבת שעלייך לנסות קודם כל לשנות את האופן שבו את רואה את בעייתך, כך אני חושבת בכל אופן, כולי תקווה שתעלי על הדרך הנכונה והבטוחה, את רק צריכה להאמין שאת יכולה ותראי את האור בסופו של דבר רק אל תתייאשי, את צעירה והחיים לפנייך. מחזיקה לך אצבעות...........סימה

שלום אלמונית, הדיאטה של דר' חרמון היא ממש לא בריאה! אז לא כדאי לך לנסות. הכי טוב, שגם תיפגשי עם פסיכולוג/ית. עדי

כדי לקבל חוות דעת על דיאטה במקום אחר, אם הדעה המקצועית שלה חשובה לך מדוע שלא פשוט תרימי את הטלפון ותקבעי איתה פגישה להתחלת הדיאטה?

הפניה שלך מראה שאת נמצאת במצוקה נפשית קשה ביותר, וכשנמצאים במצוקה נפשית אי אפשר להתחיל משימה חדשה ולהצליח בה. פשוט אין כוחות נפש. זו גם הסיבה שאין לך סבלנות ללימודים. הדחף לאכול נמצא בתוך הראש, וגם ההחלטה לא לאכול נמצאת בתוך הראש, לכן, אם את רוצה ללהצליח לרזות - את מוכרחה לטפל במקביל גם במצוקה הנפשית שלך. טוב מאד עשית שפנית לפסיכולוגית - אני מקווה שהיא תעזור לך להאמין בעצמך וביכולתך להתמיד במשימה שהתחלת, אם זה דיאטה, או לימודים, או כל דבר אחר שתחליטי לעשות. תדעי - יש לך הרבה מאד כח, את רק צריכה למצוא אותו בתוכך, ואם לא הצלחת למצוא אותו לבד - תני לאחרים לעזור לך! יכול להיות שהפסיכולוגית שפנית אליה יעצה לך לפנות לפסיכיאטור, ולקבל ממנו כדורים נוגדי דכאון. היום יש תרופות ממש מצוינות, ותרופה מתאימה יכולה לעזור לך להפסיק את הריצה למקרר כל פעם שאת מיואשת. חוץ מזה אני ממליצה לך מאד לפנות לקבוצת תמיכה שלפי דעתי תעזור לך המון. הקבוצה הזו נקראת O.A , ויש קבוצת O.A כמעט בכל מקום יישוב. בקבוצות האלה חברים אכלנים כפייתיים, המשתפים זה את זה בבעיותיהם, ותומכים אחד בשני מכל הלב. אני מאחלת לך הצלחה, ובעקר - מצב רוח טוב. את צעירה והחיים יפים!