עיניין המשמעת

שלום אני לא שמנה בכלל ואפילו לא מלאה גובהי 1.56 ואני שוקלת 46-47 כרגע לפי דעתי המשקל שבו אני מרגישה נוח ולא מוטרדת זה 45-44 ולפעמים אני אכן שוקלת כך. אני מנסה לאכול מסודר ולא להפריז באכילה כי בגלל שאני לא גבוהה כל קילוגרם מיותר מורגש אצלי היטב. הבעיה היא שיש תקופות שכשאני מחליטה שזהו, ממחר עוברים לתפריט של יוגורט בבוקר,סושי בצהריים וארוחת ערב שמורכבת מביצה, גבינות, סלט ולחם קל אז זה באמת עובד ואני רצינית ומקפידה ומתעמלת ויש תקופות שבמקום לאכול נכון אני רק מפריזה ומגזימה ונשארת עם יסורי מצפון שוב פעם-אני יודעת שיש בנות שהיו ממש רוצות לשקול כמוני אבל עובדה זו לא גורמת לי להרגיש טוב יותר כשעם מכנס מידה 0 יוצאים לי קיפולי בטן קטנים אני מנסה למצוא את האמצע וזה קשה לי אשמח לקבל רעיונות לפיתרון תודה מזל

מזל שלום, הבעיה שלך היא לא בתחום הדיאטה, אלא בתחום הדימוי העצמי שלך. את שמה את כל תשומת הלב על הגוף שלך, שהוא בסדר גמור, ומנסה לשלוט עליו באמצעות דיאטות קיצונית ולא מאוזנות. התנהגת כזו מוכרת וידוע, אבל מסוכנת היא עלולה לגרום בטווח רחוק להתפתחות של עודף משקל או הפרעת אכילה אחרת. תפריט קצת יותר על הגיל שלך האם עשית הרבה דיאטות ופרטים נוספים אולי אפשר יהיה לעזור לך קצת יותר

שכחתי לציין שאני בת 25 ואף פעם לא עשיתי דיאטות קיצוניות של הרעבה ואני גם משתדלת לאכול מוצרים בעלי ערך תזונתי ולא ג'נק פוד אודה לך על העזרה בבניית התפריט נ.ב אני לא זוכרת אם ציינתי זאת אבל אני מתעמלת (הליכה,תרגילי עיצוב וכשאפשר גם שחייה)קרוב ל4 שנים

למזל שלום, זה כל כך טבעי שבחיים יש תקופות שונות, לא רק בנושא שלנו. יפה שאת יודעת לחזור לעצמך ושמה לעצמך גבולות ברורים. אולי את מנצלת לעיתים את הידיעה שאת יודעת לחזור למסגרת, ובגלל זה נותנת לעצמך להשתולל טיפה יותר? לי, אישית, חבל שאת לא נהנית עם האכילה. מזכיר לי את אלה שאוכלים ובוכים. אם לאכול, אז ליהנות. וכנראה שקשה להיות במסגרת כל החיים, אז לפעמים צריך להתיר את החגורה מעט. רחל