הפרעות אכילה נוראיות

נשבר לי כבר מהפרעות האכילה הדוחות האלה, בכל מקום הן ישנן!!!! אני שוקלת מעל מאה ק"ג בגיל 16, בגלל שבמשך שנים אכלתי בצורה כפייתית, ואני כבר שנה זוללת ומקיאה בלי סוף וללא הצלחה בכל ניסיונותיי להפסיק זאת. נמאס לי! בעיקבות אשפוז ירדתי 18 ק"ג לאחרונה ( וכן, אני עדיין שוקלת 102 ק"ג...) יש לי רק עוד 60 ק"ג לרדת, "זה הכל".... ואני שונאת פעילות גופנית אבל עושה בקושי, ואני לא מצליחה להפסיק להקיא לעזאזאל!!!! ואני מקיאה כבר מלא דם... וכל איזור הקיבה והושט כואב לי נורא, והגרון....אוף! מי צריך אוכל בכלל?? הלואי שיכולתי לצום. (כן, וגם זה לא ממש עוזר, מסתבר... הגוף הדפוק שלנו נורא אוהב להרוס ולשמור על עצמו ואז בכל זאת לא יורדת במשקל גם אם לא אוכלת). רק עכשיו עשיתי חפלה רצינית, ולאחר מכן רוקנתי הכל לאסלה, זה לא היה נעים, ממש לא, אבל נו מילא. כבר התרגלתי.... אז מה להגיד? עצוב..... עצוב שאוכל שאמור להיות כדבר קיומי בלבד, אנרגיה ובריאות לגוף, חבל שהאוכל הזה עושה רק צרות. כואב.

סיגל שלום, כאב לי לקרוא את ההודעה שלך, יחד עם זאת ראיתי אותה כקריאה לעזרה. אינני אשת מקצוע, ואני מבינה שאת מטופלת מבחינה מקצועית. אבל אוכל לנסות לתמוך בך מעבר למסך הדואר האלקטרוני, אם תרצי. זיוה

TTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTאני בת חמישים נוטלת הורמונים נפוחה במך כל החודש לא מצליחה להתמיד בהורדת המשקל המיותר .שמונה קג עליתי בשנה האחרונה ניסיתי הכל וזו הפעם הראשונה בחיי שזה לא מצליח אחרי מיספר ימים אני נישברת וניכנסת לבולמיה של פחממות ומתוקים ללא הכרה. אני בשומרי מישקל בחודש האחרון וגם פה לא מצליחה להתמיד .זה הורס את חיי מכניס אותי לדיכאונות .אני מטופלת בסרוקסט עכב החרדות והדיכאונות מה עושים אגב מישקלי כ 72 קג על גובה של 163 מ; אני בחורה יפה הנראית מאד צעירה לגילה וכל זאת לא מספיק לי כדי להפסיק ולחשוב על מישקלי המיותר יום ולילה

נראה לי שיש לך טעות, לא יכול להיות שאת צריכה לרדת 60 ק"ג, בשביל זה את צריכה להיות מאוד נמוכה, אם את לא, אז את אולי צריכה לרדת, 50, או 40 .

הי סיגל, נדמה לי שכבר התכתבנו בעבר. צר לי לשמוע שאת עדיין מתמודדת בקשיים רבים, אבל חשוב שתדעי שאת לא מתמודדת עם האוכל - אלא עם עצמך. חשוב שתקבלי חיזוקים מהפסיכולוג/ית שלך שגם אם קרה שעשית "חפלה" - עדיין לא "קלקלת" שום דבר וגם למשברים האלה יש תפקיד ואפשר להפיק מהם תועלת. אל תתמקדי במספר הקילוגרמים שעלייך לרדת אלא בשמירה על בריאותך, בהנאה שאת יכולה (עדיין) להפיק מהאוכל ומההשלמה עם עצמך כפי שאת, על כל הפגמים והמעלות. הרבה הרבה הצלחה - ולא להתייאש !

כן כואב מסכימה איתך ... זכורים לי מאוד ימים כאלה אבל היום אני כבר 3 שנים אחרי כל זה גם את יכולה לצאת מזה ב-ט-ו-ח! את יכולה לפנות אליי אם את רוצה!