בעיות של אכילה

אז ככה, אני בן 16 ואני לא שמן. האמת אני שחיף עם אחוז שומן מאוד מאוד גבוה (זה קצת מוזר אפילו כי מתחיל להיות לי כבר קרס קטנטנה אבל לבנתיים היא ממש קטנה). הבעיה שלי היא כזאת:אני פשוט אוהב לאכול-אוהב נטו. אני לא אוכל בגלל שעמום, דיכאון, לחץ וכו'... אני אוכל כי אני אוהב את זה, את ההרגשה שלפני אחרי ותוך כדי. ניסיתי למצוא תחומים אחרים שאני אוהב ומצאתי חלק אבל כלום לא גורם לי הנאה כמו לאכול טוב דברים שאני אוהב כמה שאני רוצה. ניסיתי להגביל את עצמי ואכול נכון, מאוזן כמו שצריך בדיוק כמו שכולם אוכלים אבל זה פשוט לא זה...... הבעייה היא ככה- אם אני אוכל במידה ולא כמה שמתחשק לי אז אני פשוט גורם לעצמי לבסובל שאני אומר לעצמי זהו! זה הכל! שאני אוכל במידה במשהו זה פשוט מזכיר לי שאסור לי והדבר האהוב עלי ביותר-אסור לי וזה פשוט גורם לי, כל האורח חיים הזה לחיות בסבל\ללא הנאות...... אני עושה הרבה ספורט, 210 דקום בשבוע פחות או יותר אבל אני עדיין פוחד להשמין..... איזה פתרונות יכולים להיות לי?

פתרונות למה? נשמע כאילו אתה יודע שאתה אוהב לאכול (וגם אוהב את ההרגשה שלפני, ושאחרי)ולא רוצה לשנות את זה. אם כן לשנות, אז אולי כדאי שתגדיר קודם למה אתה רוצה לשנות? מה בכל זאת מפריע לך? שכולם אומרים שצריך "לאכול נכון"? חוצמזה שלא ציינת כמה אתה שוקל ומה הגובה שלך, אולי המשקל תקין?

אני אכלנית כפיתית בת 44 נשואה עצמאית ועובדת שעות משוגעות בבית מאוד קשה לי לשמור על דיאטה יותר מיומיים ואני שוקלת כימעת 90 קג וגובהי 160 מ מה המלצתך??

היי אור. לעניות דעתי ההתלבטות שלך וקושי שלך סביב אכל וגוף מאד מאיפנת גיל התבגרות בנים ובנות. אתה מתאר מצב של רזון מצד אחד מול אחוזי שומן גבוהים. כמו כן אתה בכח מנסה לא לאכל על פי הצורך של הגוף שלך. אני לא מבינה למה אתה עושה את זה. אם אתה לא שמן ועושה פעלות גופני תעזוב את הגוף שלך ואת עצמך בשקט תהנה מאכל וזהו. בגילך הגוף זקוק להמון המון קלוריות. תשתדל שחלקם יהיו ממקור בריא וחלק אחר קצת פחות. מלחמה עם הגוף לא תביא אותך אף פעם לשום מקום