שמירה על הדיאטה

בתי בת 13, רזתה מאד יפה וכעת ניתן לומר שהיא עם גוף יפה, היא רזתה על ידי דיאטנית, כעת לאחר שנאמר לה שהיא לא צריכה יותר להוריד במשקל אלא לשמור על המשקל הקיים היא מרשה יותר לעצמה לאכול יותר, אבל פעילות גופנית היא לא מוכנה לעשות, יש לי מכשיר הליכה והיא לא מעונינת ללכת עליו, ממש חבל לי כי כל מעט תוספת של אוכל זה מתבטא בחצי קילו נוסף במשקל, בשעה שהיא היתה יכולה לעשות פעילות גופנית וגם לאכול רגיל כמו כל ילדה אחרת בגילה, מה עלי לעשות על מנת שתישמור על המשקל הקיים שהיא הצליחה להגיע אלי במאמצים רבים. יש לך עצה בשבילי?

נופר שלום, אני לא אימא אלא בחורה המתמודדת עם הבעיה בערך מגיל 13. זהו גיל ההתבגרות, ובגיל הזה הם מה לעשות? לא מקשיבים לנו, המבוגרים. צריך לזכור 2 דברים: 1. בגיל הזה הם מתפתחים פיזית ומיני (וטוב שעברתם את התהליך אצל הדיאטנית(. 2. בגיל הזה הנפש עוד לא עשתה את שלה והיא לא מפנימה את העובדה שזה תהליך ושאפשר גם לעלות את כל מה שהורדנו. הייתי מייעצת לך לא להכנס איתה לעימותים ובמקום זה לקבל אותה (ולשדר לה) שאת אוהבת אותה כמו שהיא. גם אם היא מעלה את כל הקילוגרמים. שאלה: האם היא עשתה את הדיאטה כי היא רצתה, או שמא הופעל עליה לחץ? במקום זה, ורק אם היא מסכימה, אולי כדאי שתגשו שוב שתיכן לדיאטנית שלה. עדי

שלום נופר יופי שבתך הצליחה לרזות, וכעת , כמו תמיד, האתגר האמיתי הוא לשמור על ההישג. מאחר ולא הוספת פרטים אני מקווה שהיא לא רזתה יותר מידי יחסית לגילה וגבהה. הדרך הטובה והבטוחה ביותר לשמור על הירידה היא לאכול תפריט מאוזן שמכיל הרבה ירקות , לאכול פירות במקום ממתקים , ולהמעיט במתוקים ושמנים ככל האפשר. פעילות גופנית הוכחה כגורם החשוב ביותר בשמירה על משקל קיים!! שום דבר לא יבטיח את שמירת המשקל כמו פעילות גופנית סדירה. שתי נקודות שחשוב לי להתייחס אליהן: 1. בתך נמצאת בגיל ההתבגרות. סביר להניח שאם נושא המשקל שלה כל כך חשוב לך ואת מתייחסת אליו הרבה, את מעוררת התנגדות אצלה. היא כבר לא תינוקת, וחשוב ששתיכן תבינו שהאחריות למשקלה הוא עליה ולא עליך או על אף אחד אחר. ממילא לא תוכלי לשמור עליה כל הזמן,וגם לא תשיגי בכך דבר. אם נושא המשקל נראה לבתך כל כך חשוב ועקרוני, היא תעשה מאמץ לשמור עליו. לדעתי חשוב גם שתדגישי לה שמשקל או מבנה גוף הוא רק תכונה אחת , ויש עוד הרבה תכונות חשובות שאת מעריכה ואוהבת אצלה. 2. לגבי פעילות גופנית: אם הבנתי נכון הצעת לבתך לעשות פעילות גופנית שאת אוהבת לעשות והיא סרבה. יש המון סוגי פעילויות, חלקן מקובלות יותר בגיל ההתבגרות וחלקן פחות. יתכן שבתך יכולה להצטרף לנבחרת כלשהי במסגרת בית הספר (כדורסל, כדורעף, כדורגל, שחיה, אתלטיקה, ריצה), ולעשות פעילות גופנית שהיא גם פעילות חברתית. יתכן שהיא תמשך יותר דווקא לתחום של יוגה וטאי-צ'י. נסו לברר ביחד, ללא כפיה, אם יש רעיון של פעילות גופנית כלשהי שמדליק אותה. אני בטוחה שתמצאו. אך גם כאן חשוב שתזכרי, האחריות היא על בתך ולא עליך. בהצלחה.

בימים אלו היא התחילה ללכת ברגל בערב, יחד עם בן משפחה נוסף, אני רוצה לשאול אותך האם פעילות גופנית כמו הליכה ברגל כשעה מספיקה רק שלוש פעמים בשבוע או על מנת שאכן תתבטא ירידה במשקל או שמירה על המשקל הקיים צריך ללכת יום יום. לשאלתך אז הילדה לא ירדה יותר מהמשקל הרצוי להיפך לפי דברי הדיאטנית אז יש לה עוד בין 2 ל3 קילו מיותרים אבל מה שחשוב לי שהיא תשמור רק על המשקל הקיים., הילדה מאד לא פעילה ביום יום, היא יושבת הרבה, צופה הרבה בטלויזיה או במחשב, על כן כל סטייה קטנה של אוכל גורמת לה שוב לעלייה במשקל, וזה חבל היא כועסת מאד כאשר היא עולה למשקל ואפילו לפעמים היא ממש בוכה, אני מנחמת אותה ומרגיעה אותה, אבל שוב היא חוזרת להיות לא פעילה גופנית, וחשוב לי שהיא תאכל כמו כל הילדים, אם בא לה לחטוף פיתה אז תמיד היא חושבת שזה אסור לה אבל בעצם אני מנסה להסביר לה שזה מותר לאכול, ומותר מידי פעם לחטוף יותר אבל חשוב להוציא ולשרוף קלוריות, ואת זה קשה לה להבין. האם להניח לה, כי אז היא תשמין הכל חזרה ושוב תהיה ילדה מדוכת עצובה וזה חבל כי עכשיו היא פורחת. מה עלי לעשות?