חברה לעת צרה

שלום! אני בת 17, ויש לי חברה טובה שאני חוששת שיש לה בעיית אוכל. לפי מה שידוע לי, היא אוכלת ארוחת בוקר רגילה (גבינה, פרוסת לחם, או דגנים.. לא יותר מזה), בארוחת "עשר" היא אוכלת מקסימום פרי אחד... במקרה הטוב שניים. כשהיא חוזרת היא אוכלת צהריים, במנות מאוד קטנות (היא באה אליי לאכול, ראתה את הכמות שאני אוכלת ונבהלה... בקושי אחלה חצי מהצלחת. ואם אנחנו הולכים למק'דונלדס או משהו דומה, היא לא מסוגלת לסיים את ההמבורגר, כך שהיא בד"כ אוכלת מנת ילדים) שמורכבות בד"כ ממנת בשר קטנה (שניצל למשל) וסלט, ובערב היא לא אוכלת. היא טוענת שהיא אוכלת הרבה ממתקים ושוקולד אחרי הצהריים, אך גם אם כן, כמו שאני מכירה אותה זה לא יותר מפרוסת עוגה או חטיף קטן. כמו כן עליי לציין שהיא עושה ספורט כמעט כל יום (3 פעמים בשבוע אימון טניס של כ-3 שעות, וכמו כן היא הולכת כל יום שהיא לא באימון לחדר כושר (כמעט כל יום) לשעתיים לערך. לדעתי זה מוגזם, כי יש לתת לגוף לנוח מעט. גובהה 1.60 לערך והיא שוקלת 47 ק"ג, כאשר אני די בטוחה שרוב משקלה מורכב משרירים... ניסיתי להסביר לה שהיא צריכה לאכול יותר, אבל היא ממש לא אוהבת דברים שמורכבים מפחממות (או דברים שהכי מושכים אותי, כמו בורקסים, קוראסונים וכו'), וכמו כן דברים מתוקים מדי (שוקולד חלב נקרא אצלה מתוק מדי). האם אני צריכה לדאוג? מה אני יכולה לעשות? תודה מראש

אני אמא בת 40 ואני לא חושבת שמשקלה מעיד על תת תזונה, בעבר לפני ההריון האחרון הייתי שוקלת לאחר דיאטה 48 קילו וגובהי 160 ונראתי מאד יפה ולא כאשה שסובלת מתת תזונה והיא עוד ילדה צעירה, לפי מה שאת מתארת אני חושבת שהיא אוכלת סביר אומנם לא כמו שאת אוכלת אבל זה עדיין לא מעיד על הפרעה, זאת כמובן רק דעתי האישית אבל חכי וראי את דעת המומחה לכך, יפה מאד מצידך שאת כה דואגת לחברתך, נחמד לראות את האהבה והרגישות בין נערות ולא צרות עין וקנאה.

עדי, נראה לי שהיא קצת באמת בבעיה. מה שאת יכולה לעשות הוא לפנות ליועצת שלכן, לאחות של בית הספר, או אולי אפילו למאמן שלה. עדי

שלום לך, אני בת 34, אם ל-3 ילדים ובהחלט מעריכה את דאגתך לחברתך, אולם די נראה לי שאת קצת דואגת לעצמך... חברתך בחורה חכמה, אימצה לעצמה אורח חיים בריא הכולל ספורט תזונה נכונה וכד' כל הכבוד לה ... הסירי דאגה מליבך , וכל שנותר לך הוא לקנא בה.... בשקט!!! מיקי