פורום תזונה טבעית

בפורום תזונה טבעית תוכלו לקבל תשובות לשאלות בנושאים של תזונה נכונה בראיית התזונה הטבעית, מניעת מחלות והקלה על מחלות ותופעות קיימות, איזון משקל והרזיה בריאה, מזונות מבריאים, תוספי מזון וצמחי מרפא ועוד. אנא השתמשו במנוע החיפוש על מנת לאתר שאלות נפוצות שכבר נענו.
20514 הודעות
16807 תשובות מומחה

מנהל פורום תזונה טבעית

14/04/2004 | 19:44 | מאת: נמאס!

שלום! זה סיפור חיי המתומצת..בתוכי קיימים 2 אנשים..זאת שכולם מכירים ומי שאני באמת. אני בת 18,מגיל 12 אני סובלת מאכילה כפייתית,היום אני מסוגלת להגיד את המילה,בחיים לא הצהרתי על זה בפניי אף אחד,אבל היום אחריי שינוי שעברתי בכוחות עצמי,להודות דבר ראשון בפניי עצמי במחלה הזאת ולהבין שאני לא יכולה לפתור את הבעיה לבד!שאני צריכה עזרה! במהלך השנים היו תקופות שהצלחתי לשרוד כמה חודשים ואף הגעתי ל-5 חודשים של בלי התקפות. (אני משתמשת במילה לשרוד ולא להירפא כי ברגע שחזרתי לא נרפאתי,משהו בי לא נפתר עד הסוף ולכן הדבר חזר שוב ושוב).כל התקף גרם לי להרגיש יותר רע,כל התקף גרם לי לשנוא את עצמי עוד יותר. שכחתי לציין ואני חושבת שהעיניין חשוב-אני ילדה מאוד חברותית המוקפת בחברים וחברות,אינני ילדה דחויה בחברה ולכן אני חיה ב-2 עולמות,עולם אחד שבו אני נאבקת על ניסיון להירפא מהמחלה ובעולם השני אני חיה חיי חברה מאוד סוערים ומאוד לא אמיתיים,מחייכת מבלי להיות שמחה,יוצאת וכל מה שאני מרגישה זה שאני רוצה להיות לבד,כל מה שאני עושה מנוגד למה שאני מרגישה. אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי ואינו יכולה יותר! קראתי בספרים שונים על המחלה-על האכילה הכפייתית אולם אני לא חושבת שהספרים ירפאו אותי,אלא מישהי שמבינה בתחום,הודה לך מאוד אם תוכלי לסייע לי ולתת לי כיוון..לאן לפנות? תודה מראש..!

15/04/2004 | 08:48 | מאת: בלה אגמון

שלום רב לך, אכילה כפיתית היא מחלה הניתנת לטיפול יחסית מהיר ומוצלח.(כמובן שזה תלוי בחומרה של המחלה). גישת האנטי דיאטה זו גישה מצוינת למחלה זו ועוזרת מאד גם לרזות וגם להתאזן. מי שסובל מאכילה כפיתית אסור לו בשום אופן לעשות דיאטה. בדרך כלל נהוג לשלב טיפול תזונתי עם טיפול התנהגותי. את יכולה להתקשר אלי ואחרי שאדבר אתך אוכל לנסות לכוון אותך למקום מתאים. אין אפשרות להרפא לבד מהמחלה. בלה - 058303005

14/04/2004 | 19:26 | מאת: נמאס!

שלום! זה סיפור חיי המתומצת..בתוכי קיימים 2 אנשים..זאת שכולם מכירים ומי שאני באמת. אני בת 18,מגיל 12 אני סובלת מאכילה כפייתית,היום אני מסוגלת להגיד את המילה,בחיים לא הצהרתי על זה בפניי אף אחד,אבל היום אחריי שינוי שעברתי בכוחות עצמי,להודות דבר ראשון בפניי עצמי במחלה הזאת ולהבין שאני לא יכולה לפתור את הבעיה לבד!שאני צריכה עזרה! במהלך השנים היו תקופות שהצלחתי לשרוד כמה חודשים ואף הגעתי ל-5 חודשים של בלי התקפות. (אני משתמשת במילה לשרוד ולא להירפא כי ברגע שחזרתי לא נרפאתי,משהו בי לא נפתר עד הסוף ולכן הדבר חזר שוב ושוב).כל התקף גרם לי להרגיש יותר רע,כל התקף גרם לי לשנוא את עצמי עוד יותר. שכחתי לציין ואני חושבת שהעיניין חשוב-אני ילדה מאוד חברותית המוקפת בחברים וחברות,אינני ילדה דחויה בחברה ולכן אני חיה ב-2 עולמות,עולם אחד שבו אני נאבקת על ניסיון להירפא מהמחלה ובעולם השני אני חיה חיי חברה מאוד סוערים ומאוד לא אמיתיים,מחייכת מבלי להיות שמחה,יוצאת וכל מה שאני מרגישה זה שאני רוצה להיות לבד,כל מה שאני עושה מנוגד למה שאני מרגישה. אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי ואינו יכולה יותר! קראתי בספרים שונים על המחלה-על האכילה הכפייתית אולם אני לא חושבת שהספרים ירפאו אותי,אלא מישהי שמבינה בתחום,הודה לך מאוד אם תוכלי לסייע לי ולתת לי כיוון..לאן לפנות? תודה מראש..!

16/04/2004 | 06:50 | מאת: זאב המרפא

שלום רב, חשוב מאוד שאת יכולה להודות בפני עצמך בבעיה. זהו צעד אמיץ וחיוני להצלחה. אל תנסי להתמודד לבד או בעזרת ספרים. זה בהחלט לא מספיק. מציע לך לפנות למומחה לענין הפרעות אכילה וגם לשתף את ההורים. יש היום מספיק ידע כדי לרפא את הבעיה ואין צורך שתסבלי.

14/04/2004 | 17:30 | מאת: נונה

אני מבינה שאת נגד דיאטות. אבל מה את חושבת על "דרך המלך" זאת דיאטה של בית חולים. יש בה את כול המזונות ממתינה לתשובה ערב טוב

15/04/2004 | 08:51 | מאת: בלה אגמון

האמת היא שהיא לא מאוזנת בכלל. אבל אני לא נגד כי היא מתאמה לסוג מסוים של אנשים. מי שזה מתאים לו זה באמת יכול לאזן אותו מי שלא אז מבחינות זו עוד דיאטה שרק מזיקה יורדים עולים, יורדים עולים. כפי הידוע לי לא נעשה תהליך של מודעות עצמית במסגרת בית חולים מאיר וזה חבל . תהליך של מודעות עצמית הוא קריטי לשמירת ההישג לטווח ארוך. אז אם זה מתאים לך, נוח לך ואת חושבת שאת יכולה לחיות כך כל החיים אז אני מניחה שזה בסדר. אם עשית פעם ועלית הכל חזרה אני מציע לך לנסות משהו אחר

14/04/2004 | 14:34 | מאת: רעות

14/04/2004 | 14:35 | מאת: יעל

מה רצית לכתוב על התה ?

14/04/2004 | 14:37 | מאת: רעות

רכשתי את שקיות התה מיכיוון ששמעתי שזה מאזן את רמת הסוכר בדם וגם מפחית את הכמיהה למתוק יש לי בעיה רצינית עם מתוק שאלתי היא האם זה מסייע להורדה במישקל??

14/04/2004 | 15:25 | מאת: יעל

אני לא יודעת. בכל מקרה.. התה טעים מאוד.

05/04/2010 | 23:55 | מאת: שרית

תה גלוקודן הוא קודם כל לאיזון רמת הסוכר בדם למי שצריך לשמור. אני משתמשת בו כארבע שנים ומרוצה מאוד מהתוצאות. הכי חשוב לשתות אותו אחרי האוכל שהסוכר עולה בגלל הפחמימות והסוכרים.

14/04/2004 | 12:44 | מאת: אלמונית

אני לא אוכלת ארוחות בוקר, ואני בת 17. אני רוצה לדעת איזה סיכונים אני לוקחת על עצמי כשאני עושה את זה. ואם זה באמת מועיל! בבקשה תעזרו לי!

14/04/2004 | 13:00 | מאת: יעל

לא חייבים לאכול ארוחת בוקר כל בוקר. אפשר לאכול קורנפלקס עם חלב או עוגיות. ארוחת בוקר היא מאוד בריאה אבל.. לא חובה לאכול.

14/04/2004 | 18:21 | מאת: adi

שלום אלמונית, לדעתי חובה לאכול ארוחת בוקר!!!! היא עוזרת המון המון לריכוז לא חייבים לאכול כש"רק פותחים את העיניים", עדי .

14/04/2004 | 20:45 | מאת: דנה

ארוחת בוקר היא מהחשובות ביותר בין הארוחות. לא צריך לאכול ממש "על הבוקר" אבל רצוי מאוד לאכול בבוקר, אפילו אם זה משהו קטן כמו פרכית אורז עם גבינה או קורנפלקס או חטיף אנרגיה. וחוץ מזה- מנסיון אישי- כאשר לא אוכלים ארוחת בוקר האנרגיות ממש נמוכות והריכוז נמוך ובנוסף לזה ואולי אף חשוב מכך יש נטיה "לפצות" על כך שפיספסנו ארוחה במהלך היום... ומה ש"חסכת" כביכול בבוקר, יגיע ובגדול בדרכים אחרות.... בואי נגיד את זה ככה-אכילת ארוחת הבוקר היא לא מה שתהרוס לך את הדיאטה או שמירה על משקל ואפילו ההפך הוא הנכון!!!

15/04/2004 | 13:21 | מאת: אלמונית

דווקא זה עוזר לי לדיאטה, אבל אני שאלתי על הסיכונים הבריאותיים.. אם יש..

14/04/2004 | 10:38 | מאת: רוז

ברצוני לדעת האם כדורי Trimax 2000 או כדורי Lat fess יכולים לעזור בתהליך ההרזיה

14/04/2004 | 13:25 | מאת: מירב

אם הם היו עוזרים נראה לך שלא כולנו ההיינו רזים עכשיו מתוקה הדרך היחידה היא לסגור את הפה התרופה להרזיה עדיו לא נמצאה בהצלחה

15/04/2004 | 08:53 | מאת: בלה אגמון

סתם טריקים שום דבר חוץ מרדוקטיל או קסניקל לא באמת עוזר. ובלי מודעות עצמית וחקר לעומק של משמעות המשקל בחיים שלי אז אפילו ניתוח לקיצרו קיבה לא מחזיק מעמד.

14/04/2004 | 00:53 | מאת: רויטל

שלום אני עושה דיאטה המבוססת על הפרדת חלבונים פחמימות ושמונים כל שבוע תפריט אחר הבעייה היא בין השבועות אני נתקפת בכאבי בטן נוראיים ונבקת תכיפות בשירותים לעיתים זה מגיע לכדי 10 פעמים ביום ועד כדי שילשולים והתכווצויות מעיים יש לציין שאני שותה המון,אוכלת מסודר רק מה שמותר מה קורה לקיבה שלי שהחליטה להשתולל??

15/04/2004 | 08:55 | מאת: בלה אגמון

אולי תקשיבי לגוף שלך שאומר לך משהו. הדיאטה שאת נותנת לו היא לא מאוזנת ולא בריאה (זה לא ממש משנה אם קיבלת אותה מרופא). אז גופך פשוט מודיע לך איך הוא מרגיש עם מה שאת עושה לו. ואת באמת חושבת שתישארי רזה אחרי דיאטות כאלה?

13/04/2004 | 22:56 | מאת: לימור

האם בעיה של אי קבלת מחזור (או אי סדירות, מופיע אחת לכמה חודשים) עקב משקל נמוך מהנורמה יכולה להיפתר ע"י גלולות או שדרוש טיפול אחר?

15/04/2004 | 08:58 | מאת: בלה אגמון

לימור השאלה היא האם המשקל הנמוך הוא בגלל הפרעת אכילה או סתם גנטי. כלומר אם את אכלת הרבה בריא ומאוזן ועל פי צרכים של גופך ואין לך מחזור זו בעיה אחת שכנראה תיפתר עם לקיחת גלולות. אבל אם את אוכלת לא מאוזן ולא בריא אז חיבים לתקן את זה מיד על ידי שינוי בתזונה. בכל אופן אני מציע לך גשי לרופא נשים תדברי אתו ובמקביל תפני לדיאטנית.

13/04/2004 | 22:24 | מאת: טל

לבלה שלום! ילדתי לפני חודש וחצי ואני מניקה. הגובה שלי הוא 1.64, והמשקל נכון להיום 66. אני רוצה לרדת 11 קילו. האם זה אפשרי עכשיו? האם לחכות כשאפסיק להניק? תודה

13/04/2004 | 23:07 | מאת: adi

טל, לא רצוי לעשות דיאטת הרזייה (בוודאי לא קיצונית) בזמן הנקה. רק ההנקה שורפת קלוריות! לדעתי כדאי לך לקבל ייעוץ מקצועי ולו לפחות חד פעמי. עדי

15/04/2004 | 09:01 | מאת: בלה אגמון

אסור בשום פנים ואופן לעשות דיאטה בזמן הנקה ,אבל תזונה בריאה ומאוזת תעזור לך לחזור במהרה למשקלך לפני ההריון. הנקה זה זמן אידיאלי להרזיה כי כל הגוף בנוי להשתמש בשומנים אשר נאגרו בזמן הריון לצורך ההנקה. אני מציע יעוץ אפילו חד פעמי אצל דיאטנית.

13/04/2004 | 21:49 | מאת: דנה

אני חולת קוליטיס מזה כ-4 שנים. לאחר ההתקף השני בחיי התחלתח טיפול אצל תזונאית טבעונית, הכולל גם מיץ עשב חיטה ותזונה אורגנית ובריאה לחלוטין, וגם ללא מוצרי חלב לחלוטין. לפני כ-4 חודשים היה לי התקף חריף נוסף ואושפזתי, ואז אני מנסה להשתקם, גם בעזרתה של אותה תזונאית. הבעיה היא שלאחר ה"נפילה" יש לי הרגשה שאני כבר פחות מאמינה בדרך זו, ולעיתים קרובות אני מרגישה קצת מיואשת, כי לאחר תקופה לא קצרה עדיין לא החלמתי, למרות ההקפדה על התזונה (לצד טיפול קונבנציונלי כמובן)... התפריט שלי יחסית דל ועדיין לא כולל אפילו לחם, או את כל סוגי הירקות והמעט לא פירות (בננה או תפו"ע אפוי בלבד) וזה הופף להיות קשה יותר ויותר מיום ליום, מהסיבה שזה גם מגביל אותי בחיי היומיום.... אני יודעת שהתזונה חשובה במקרים כקוליטיס, אך השאלה שלי היא האם עדיף ללכת על "ניסוי וטעיה" כפי שממלילצים לרוב, או שבאמת כדאי לדבוק בדרכה של התזונאית ה"מחמירה" שלי? עד כמה ידוע שהתזונה משפיע באופן כ"כ מהותי, כך שצריך לשלול מוצרי חלב ולחם??? (גם בתקופה רגועה יותר?) מצטערת על אורך השאלה, אך כפי שאת בודאי מבינה, הנושא מאוד חשוב לי! תודה

13/04/2004 | 22:03 | מאת: בלה אגמון

ידוע לי עד דיאטה של אלן גוטשיל אשר לחלוטין ללא פחממות חוץ מפרוקטוז שזה דבש ופירות. דיאטה חמורה המאפשרת בעקר חלבונים כמו בשרים דגים וקוטג ואגוזים. למרות שזו דיאטה לא קונבנציונלית ולא נחקרה ,פגשתי מישהי שסיפרה שזה ממש הציל אותה. הדיטאה שאת מתארת נשמעת לי דומה מאד. אם היא עוזרת לך אני חושבת שכדאי לסבול ולנסות להמשיך אם לא אז מה הטעם? אני חושבת שכדאי לתת צאנס, אני בעד דרכים אלטרנתיביות . מה גם שרפואה קונבנציונלית לא מציע פתרונות רבים וטובים. לא ידוע הרבה על תזונה ממחקרים מדעים ורוב הרופאים עדין דוגלים באכילה חופשית בזמן המחלה. דיאטה דלה בסיבים ולקטוז אכן מקילה על המצב אך לא פותרת אותו. זו מחלה קשה כרונית שעד היום לא ברורים השורשים שלה.

13/04/2004 | 21:34 | מאת: המיואשת

שלום.בעבר הייתי ממש רזה עד שהתגייסתי...שמנתי בסביבות 15 קילוגרמים ואין לי שליטה על הפה.אני אוכלת גם כשלא בא לי ואני מוצאת באוכל דרך התמודדות.אני יודעת שיש צורך בשינוי התפישה לגביי אוכל אבל זה חזק ממני...אני מכריזה על דיאטות אינסופיות ואני מצליחה לרדת 3-4 קילו ומיד מחליטה שיש צורך לצ'פר אותי על כך רק שהצ'יפור לא מסתיים ועד מהרה אני מחזירה את הכל.מה עליי לעשות???????

13/04/2004 | 22:05 | מאת: בלה אגמון

נסי לבדוק על אפשרות לתמיכה נפשית בצבא לנושא זה. ברור שאת משתמשת באוכל להתמודדות עם המשבר של יצאה מהבית, ניתוק מהורים עצמאות. אלו נושאים מורכבים וקשים ודורשים מודעות עצמית והכוונה. תראי אם את יכולה לשוחח עם מישהו בענין. אל תעשי דיאטה - זה מסוכן ומשמין.

15/04/2004 | 12:04 | מאת: דנה

אני כ"כ מזדהה איתך, זה מדהים עד כמה. גם אני העליתי בצבא איזה 10 קילו וגם לפני כן הייתי רזה. הצרה היא שחשבתי שכשאשתחרר ואתחיל לעבוד הכל יירד אוטומטית, אך הרגלי האכילה שרכשתי פשוט מקשים עלי ונדמה כי אני בחיים לא יוריד את השומן המיותר... זה כ"כ מתסכל, אני מבינה אותך לחלוטין! כל יום ראשון אני מכריזה על התחלת אורח חיים בריא- לאכול מעט כל היום וללכת לחדר כושר. אך לצערי אני לא מפסיקה לאכול ולחדר כושר אין לי כבר זמן ללכת. ואז כשאני רואה שהמכנס מפוצץ עלי אני נכנסת לדיכאון וצמה כל היום. עד שאני נשברת למחרת וטורפת. גם אצלך זה ככה? את חושבת שזו הפרעת אכילה?

13/04/2004 | 17:38 | מאת: שרון

שלום בלה אני מתאמנת באופן קבוע כבר שנים כרגע קיבוקסינג ופילאטיס 3 פעמים בשבוע כל אחד מהנ"ל הבעיה היא אוכל שמן אני אוהבת שומן חמאה סביח טוסטים וכאלה ולא מצליחה להפסיק עם ההרגלים האלה ולכן לא יורדת במשקל האם יש לזה פתרון ? תודה רבה

13/04/2004 | 20:21 | מאת: adi

שרון, אפשר לשלב אותם בתפריט!!! אני מציעה לך על כל פנים לפנות לייעוץ מקצועי, וכן לטעום שומן שהוא יותר בריא. כלומר: לנסות גם שמן זית, אבוקדו, וכו'. עדי

13/04/2004 | 12:37 | מאת: חן

אני בת 15 עוד מעט והגובה שלי הוא 1.62 ואני שוקלת 34. אני חושבת שיש לי עיה, ואני לא יודעת למי לפנות. כל פעם שאני אוכלת אני מקיאה את האוכל. ההורים שלי לא חושדים בכלום לכן אני ממשיכה לעשות זאת. אבל אני רוצה לפתור את הבעיה שלי. למי עליי לפנות בלי שההורים שלי יידעו דבר?

13/04/2004 | 14:44 | מאת: בלה אגמון

שלום חן, לדעתי אכן יש לך בעיה מאד חמורה ומסוכנת ועליך לפנות במהירות האפשרית לטיפול. אבל עקב גילך הצעיר אין אפשרות לטפל בך ללא ידיעת הוריך. מדוע את פוחדת לשתף אותם בצרה אמיתית שאת נמצאת בה? אני בטוחה שהוריך יתגיסו מיד לעזור לך . תיכנסי לאתר של נופית יש שם הרבה חומר ופורום. את יכולה להפנות שאלה לדר אנספקטור הוא יכוון אותך , כמו כן תקראי שאלות ותשובות של ילדות במצב דומה לשלך. הכי חשוב - אל תחכי פני מיד לטיפול.

13/04/2004 | 12:25 | מאת: רוני

שלום. יש לי שאלה אולי קצת לא שגרתית. אני רוצה לעלות במשקל ולא יודע איך. אני בן 27 וכבר 10 שנים אני שוקל 60 קילו. הגובה שלי 180. נמאס לי להיות רזה. אני אוכל כל מה שבא לי ואף פעם לא משמין. עושה גם הרבה כושר וספורט. שאלה לדיאטנית - אז מה אני צריך לאכול בשביל לעלות 8-10 קילו ? תודה

13/04/2004 | 14:47 | מאת: בלה אגמון

יתכן שאין מה לעשות. ואתה פשוט מסוג הרזים האלה. עלך לעבור אבחון תזונתי כדי לבדוק כמה קלורית אתה באמת אוכל. יתכן שנראה לך שאתה אוכל מספיק אבל בפועל אתה אולי אכל פחות מידי. כבר טיפלתי בבחורים רזים שטענו שהם אוכלים הרבה אבל בדיקה תזונתית העלתה שהם אוכלים כ2000 קלורית בעוד שהיו צריכים לפחות 5000 כדי לעלות במשקל. אם אכן אתה מקבל את כל מה שאתה צריך ולא עולה אז אפשר לעשות תוכנית מבנית עם מאמן כושר ותזונאי המתמחה בתזונת ספורט כדי לעלות. בכל מקרה עם הגיל הנס הזה יעלם, אז בנתים תהנה.

13/04/2004 | 15:10 | מאת: רוני

תודה רבה. איך קובעים תור לתזונאי ? אפשר דרך קופת חולים ?

13/04/2004 | 11:23 | מאת: משה

שלום רב! בעמוד 837 ישנה שאלה די דחופה שלי אלייך, אותה כתבתי במהלך החג. אשמח מאוד, ויותר מכך, לתשובתך בנדון. בתודה מראש, משה

13/04/2004 | 14:48 | מאת: בלה אגמון

משה תכתוב בבקשה את השאלה שוב כי קשה לי מאד להתחיל לחפש בין השאלות הרבות שיש באתר את השאלה שלך. פשוט הייתי בחופש ולא ראיתי. אז תכתוב שוב ותענה בהקדם.

13/04/2004 | 18:05 | מאת: משה

בשמחה. אני בן 23 וחצי. כעשור סובל מבעיות נפשיות חמורות ואף נקבעה לי נכות עקב כך. במהלך אחת התקופות היותר קשות העליתי המון במשקל והגעתי למשקל שיא של 160 ק"ג. לאחרונה, סיימתי דיאטה "רצחנית" וכיום אני שוקל 85 ק"ג פחות או יותר לגובה של 1.80 עם מבנה גוף גדול. הבעיה בגללה אני פונה אלייך היא חוזרת ונשנית. בגלל לחץ נפשי כבד, במיוחד בשעות ערב, אני חש רעב מציק. אני פשוט חייב להרגיע את עצמי באוכל. עכשיו אני "שומר" ומונע מעצמי לאכול מה שבא לי, אך זה מגביר אצלי את הדיכאון ואת העצבים. אני מרגיש בתוך מעגל סגור שכזה ובין פטיש לסדן. או ש.. או ש.. אני פשוט מייחל בכל ליבי למצוא את הנוסחה המנצחת מבחינתי ואודה לך מאוד אם תוכלי לכוון ולעזור. בתודה,משהבלה אגמון דיאטנית כתב/ה: > > משה תכתוב בבקשה את השאלה שוב כי קשה לי מאד להתחיל לחפש בין > השאלות הרבות שיש באתר את השאלה שלך. פשוט הייתי בחופש ולא ראיתי. > אז תכתוב שוב ותענה בהקדם.

13/04/2004 | 09:48 | מאת: וגנר אליהו

נתונים אישים אני בן 32 ושוקל 110 קילו גובה שלי הוא 1.80 מטר אני מרגיש כבד מאוד רוצה לישון די הרבה ניסיתי לעשות דיאטות ובסוף זה נגמר והמשקל עלה חזרה ואף יותר אני מרגיש לחצים בחזה עשיתי בדיקות לב והכל היה טוב רק נתגלה אצלי אי ספיקה קלה שלא קשור לשומן אלה כך זה מלידה. יש לי חבר ששקל 140 קילו והוא עבר לפני חצי שנה ורזה 55 קילו הוא ממליץ לי בחום על הניתוח והוא מספר שהוא עכשיו כמו אדם חדש שחי חיים בריאים ומרגיש הרבה יותר טוב מבעבר לא עיפות מתמדת ולא צרבות וכ"ו אני פשוט מפחד לעשות את הניתוח בגלל שקראתי כמה וכמה מאמרים בנושא וראיתי שהרבה מאוד לא מרוצים ושיש להם תופעות לוואי שאלות: 1)האם כדאי לעשות את הניתוח למשקל כמו שלי? 2)מה היתרונות ומה החסרונות? 3)האם דרך קופת חולים מכבי יש הנחה ? 4)באיזה בית חולים כדאי לבצע את הניתוח? 5)כמה זמן ההחלמה אחרי הניתוח? מצפה לתשובות בנושא הנ"ל כדי שאוכל לקבוע האם לבצע את הנתוח אשמח לקבל חוו"ד רפואית בנושא מרופא מנתח בתודה מראש וגנר אליהו

13/04/2004 | 14:56 | מאת: בלה אגמון

אליהו שלום, זה צעד מאד דראסטי ממנו אין חזרה. אל תאמין למי שכבר עבר כי הוא חייב לשכנע את עצמו שפעל נכון. כמו לכל דבר גם לקיצור קיבה יש פלוסים רבים ומינוסים רבים לא פחות. הפלוסים - ירידה מאד מהירה במשקל, אין צורך בהרבה כח רצון כי אתה פשוט לא מסוגל לאכל , אתה אכן מצליח לרדת ולהיות רזה, וזה חשוב כי עודף משקל מסוכן ומקצר חיים. המינוסים - זה ניתוח וכמו כל ניתוח כרוך בסכנות של זיהומים, סיבוכים,כאב ואף מוות. אתה נאלץ כל החיים להסתפק בכמות קטנה מאד של מזון ומזונות רבים לעולם לא תוכל לאכל. כל חווית האכילה תיפגע לתמיד ,וימנע ממך אחת ההנאות הגדולות השמורות לבני אדם. בנוסף אנשים רבים, רבים מידי עולם את כל מה שהורידו אחרי קיצור קיבה. חשוב מאד לעשות תהליך נכון של מדועות עצמית ועבודה נפשית גם אחרי קיצור קיבה כדי להגיע למצב של שלווה ואיזון פנימי. אם הית יכול הייתי ממליצה לך בכל פה על תוכנית של מכון וינגייט . אתה יורד שם הרבה בעקר בזכות פעילות גופנית רצינית פלוס הרגלי אכילה. זו תוכנית יקרה אבל כך אתה מרווית את הפלוסים של קיצור קיבה בלי המינוסים. יש פורומים למנותחים שכדא לך מאד להכנס לתוכם ולבדוק לעומק. תחשוב טוב אם זה כדאי לך כי עודף המשקל שלך הוא לא קריטי למרות שבהחלט לא בריא. בהצלחה

אני לא יודע מה לעשות כל החברים שלי אוכלים דברים משמינים ואני לא אבל איך זה שאני משמין ולא הם? אנא עני לי במהרה תודה מראש!!!

13/04/2004 | 09:15 | מאת: בלה אגמון

שלום רב יש סיבות רבות לבעיה שאתה מתאר יכולות להיות נפשיות פיזיולוגיות בדרך כלל שתהן ביחד. סיבות גופניות - מטבוליזם איטי יותר מהרגיל (בגלל בעיה בבלוטה, תורשה ). גוף יעיל מאד מבחינה מטבולית. עשיית דיאטות רבות בעבר. סיבות נפשיות - אכילה לא מודעת (קורה המון). חוסר הבנה לגבי כמה קלוריות יש באמת במזון(חושבים שאוכלים נכון אבל בעצם אוכלים הרבה קלוריות בלי לשים לב). הרבה מאד אנשים מרגישים שאין הצדקה לעודף המשקל שלהם . ממחקרים שנערכו התגלה תמיד שהם אוכלים הרבה יותר ממה שהם מדווחים בפועל. עלך לקבל יעוץ מקצועי זה מאד יעזור.

13/04/2004 | 03:46 | מאת: תהילה

היי אני בחורה בת 18 עוד מעט 19 אני 153 בגובה ואני שוקלת 43 ק"ג הייתי רוצה לרדת במשקל ולאכול נכון כי אני רוצה גוף חטוב כי יש לי בטן וגם יש לי טיפה בשר שאני לא רוצה שיישאר האם תוכלי לעזור לי.. יש לי בעיה של התמדה.. ואמרו לי לעשות רק כפיפות בטן וספורט אבל כשאני עושה כפיפות בטן אני מגיעה למצב שזה נורא כואב אז אני מפסיקה וכשזה לא כואב אז אני מרגישה שאני לא שורפת קלוריות או שומן

13/04/2004 | 09:19 | מאת: בלה אגמון

תהילה, אני מאד מאד מודאגת מהשאלה שלך. את בתת משקל חמור ועדיין רוצה. לרדת זה אומר שיש לך בעיה קשה. עליך לשקול בגובה וגיל שלך לפחות 51.5 קג את שוקלת כמעט 10 קג פחות . עליך לקבל דחוף יעוץ נפשי ותזונתי. אני מפנה אותך לאתר של נופית - אתר לטיפול בהפרעות אכילה יש שם פורום שבו עונה דר אנספקטור וגם אני בנושאים אלו. אל תזניחי את בסכנת חיים חמורה. את יכולה להתקשר אלי.

13/04/2004 | 14:55 | מאת: תהילה

תראי.. אני לא בולימית או אנורקסית.. פשוט הצורה של הגוף שלי לא חטובה ממש ואני לא אובססית בלרדת במשקל פשוט ככה המשקל שלי.. ואני נולדתי פגית זה למה נולדתי במשקל של 760 גרם בסוף חודש שישי והייתי חצי שנה באינקובטור זה למה..:) מקווה שעזרתי לך להבין יותר האם תוכלי לעזור לי

13/04/2004 | 02:52 | מאת: מירב

אח.. איל נמאס כולם אומרים לי שהשמנתי וה מגעיל אותי ואותם.. אני לא יודעת מה לעשות הם אומרים את מהממת אבל תעשי קצת דיאטה אני לא יכולה אנימרגישה רע על כל הערה לא יכולה לסבולאת זה יותר עליתי 12 קילו ב4 חודשים אני זקוקה לעזרתך איך לנסות למצוא איזון כי אני אוכלת ואוכלת ולא שבע לפעמים אני גם מקיאה על מנת לא להשמין עוד אוף נמאס לי תעזרי לי בבקשה

13/04/2004 | 09:22 | מאת: בלה אגמון

מירב, עליך לקבל מיד יעוץ שיעזור לך להתאזן. זה אפשרי. את יכולה גם לרדת, גם ללמוד לאהוב את עצמך ואת גופך, גם ללמוד לאכל בריא ונכון וגם לשמור על ההישג לתמיד. חבל לחיות חיים שלמים של קושי, חוסר איזון ומלחמה פנימית. את יכולה להתקשר אלי . (הטלפון שלי נמצא אפה שכתוב מנהלת הפורום)

13/04/2004 | 09:22 | מאת: בלה אגמון

מירב, עליך לקבל מיד יעוץ שיעזור לך להתאזן. זה אפשרי. את יכולה גם לרדת, גם ללמוד לאהוב את עצמך ואת גופך, גם ללמוד לאכל בריא ונכון וגם לשמור על ההישג לתמיד. חבל לחיות חיים שלמים של קושי, חוסר איזון ומלחמה פנימית. את יכולה להתקשר אלי . (הטלפון שלי נמצא אפה שכתוב מנהלת הפורום)

13/04/2004 | 00:50 | מאת: שרית

שלום (את זה אני כותבת בסוף המכתב לא חשבתי שהוא היה כל כך ארוך אז אני מבקשת סליחה אני לא יודעת מה למחוק ) אני לא יודעת אך מתחילים אז אני התחיל מהסוף מהרגע הזה. נשבר לי אין לי כוח אני במלחמה שלא נגמרת כל יום כל דקה ובמי בכלל בעצמי במוח שלי. אני כל הזמן בוכה צועקת לפעמים אין בי שום רגש אני יושבת במיטה ועם אני לא עובדת באותו יום אני יכולה גם לקבור את עצמי בבדידות. לפעמים אני רוצה לצרוח ולצרוח לתת לכל הכעס בעצם לעצב לצאת לעזוב אותי בשקט. השקט כל כך חסר לי. שקט נפשי ואולי זאת הסיבה שבזמן האחרון אני רוצה להיות לבד ב"שקט" אבל זה לא עוזר. ולפעמים אני חושבת שכלום לא יכול לעזור. ונכון שלא טוב לי בגלל מיליון דברים שונים אבל האוכל הוא זה ששבר אותי בסופו של דבר ואני שבורה כמו שלא הייתי בחיים שלי. (אני לא אוהבת את אך שאני ניראת, אני שמנה אבל אוכלת, אין לי בטחון עצמי אבל אני אוכלת, הבגדים לא עולים , ואני אוכלת, אין לי ולא היה לי קשר רציני ואני אוכלת) אני לא יודעת האמת למה אני כותבת כי אני יודעת מה התשובה. לאכול נכון וללכת לדבר. אבל אני באמת עברתי את זה ואת זה ואת זה וכלום לא עזר לי אני מרגישה שאני בחדר שכל הקירות נסגרים בו ואני נחנקת אז כן יש לי בעיות אכילה וכן יש לי עוד בעיות אבל הלכתי לרופאים ולבדיקות ואפילו הייתי שנה שלמה אצל פסיכולוגית. ואני רוצה לספר לך שזה שהלכתי לפסיכולוגית עשה לי הרגשה לא טובה. אני סטודנטית וכל שקל שהיה לי וגם שלא היה לי נתתי לה. הטיפול לא עזר לי (שזה מובן מזה שאני כאן עכשיו*) מה שכן עכשיו גם אין לי כסף לכלום. אז במקום סיבות לצחוק יש לי עוד סיבות לשבת בבית. או ללכת לפסיכולוגית או לצאת לבלות יש כל כך הרבה בחירות בחיים והינה עוד אחת. אני לא רוצה להיות קיצונית ולהגיד שאני רוצה למות. אבל אך גורמים לכאב להפסיק לפעמים שאני לא אוכלת זה נותן לי סיפוק אושר ליום אחד שהצלחתי ואז יום חדש ואני אוכלת כמו שלמשל אכלתי בערב חג ואז אני כל כך מגעילה את עצמי. והאמת היא שאני באמת לא יודעת למה אני כותבת כי אני לא חושבת שיש לך אך לתת לי שקט. אבל היום הייתי כל כך לבד וכל כך רציתי לספר את מה שעובר לי בראש. ולא ידעתי למי לספר כולם במימונה. אני יודעת שכאן אף אחד לא מכיר אותי ולא שופט אותי אז חשבתי שזה המקום הנכון להתבכין. כמה אפשר לבכות לבד? מצחיק רע לי לבד ואני לבד כי אני בוחרת להיות לבד. כל פסיכולוג אומר שבעצם אנחנו בתת מודעה עושים את הבחירות מה שאומר שאני בחרתי להיות שמנה לרדת לעלות לבכות להיות לבד בלי בטחון. מה זה אומר שטוב לי שרע לי חשוב לי ממש חשוב לי לציון שיש לי הורים טובים יש לי בית עוזרים לי אין לי על מי לזרוק את האשמה לכל הרע הזה שיש בי. אמא שלי תיתן הכל בשבלי ואני אוהבת אותה יותר מדי ואני לא יכולה לספר לה את זה שאין לי יותר כוח להמשיך (היא תשבר מזה). אז הינה אני מספרת את הסוד הגדול שלי "נגמר לי הכוח למלחמות נשברתי נגמר לי הסבלנות וכן עוד היו לי ימים שמחים וכן עוד היו לי ימים עצובים אני לא הולכת להרוג את עצמי אני רק עוצרת " תודה על ההקשבה שרית

13/04/2004 | 09:33 | מאת: בלה אגמון

שרית המקסימה. ראשית תרשי לי לומר לך שהתרגשתי עד דמעות לקרוא את המכתב שלך. אני ממש מודה לך על האומץ, על האמון שאת נותנת בי ועל היכולת המדהמה להפתח ולספר דברים קשים ואנטמיים. כל הכבוד. אני כל כך מבינה את הרצון שלך לשקט ושלווה איזון ואהבה עצמית. כולנו כבני אנוש רוצים את המקום הזה ולפעמים כל החיים רודפים אחריו. עליך להבין שזה מסע לא פשוט ולא קל ולא יגמר תוך זמן קצר. וכן שנה של טיפול זו רק התחלה של המסע. עליך להבין שבמסע זה את תפגשי הרבה קשיים , הרבה פחדים הרבה שמחה הרבה אור והרבה עצב. הוא ידרוש ממך את כל הכוחות שלך ואת כל המשאבים , ואין אפשרות לעשות אותו לבד - את צריכה מלווים. הפסיכולוגית שלך לא נכשלה , היא לוותה אותך חלק מהדרך ,ועכשיו עליך לקחת מדריכים נוספים. את אומרת שחסר לך כסף אבל טיפול טוב לא חייב לעלות הרבה . אציע לך מספר אפשרויות - האחת כמובן שאשמח מאד לעזור לך וללות אותך חלק מהדרך (זה יהיה עבורי כבוד גדול). שינית אפשר תמיד לנסות ללכת לשרותים ציבוריים שעולים פחות. וכמובן שתמיד אפשר לנסות את האכלנים הכפתיים שזה בחינם ואם זה מתאם לך זה אחלה דרך. את יכולה להתקשר אלי ואשמח לנסות לכוון אותך בטלפון - אל תהססי - 058303005 אני בטוחה שאפשר לעזור לך להגיע לאן שאת רוצה גם אם זה לא ממש קל. זיכרי דבר פשוט אך רב עוצמה - חייך הם תסריט שאת כותבת ובסוף החיים תשבי ותקראי אותו, זה תלוי המון בך מה יכנה לתסריט זה.

26/04/2004 | 18:23 | מאת: לאהוב את החיים

ממש כואב לי הלב על מה שאת עוברת. אני כל כך מבינה אותך, ממש נישבר לי הלב. גם אני פוחדת מהחיים עצמם, ולאן אנו יכולים להגיע כאשר אנו לא מאושרים. אני רק יכולה להגיד לך שאת לא לבד, ויש עוד הרבה כמוך עם אותם הרגשות. רק צריך להיות יותר חזקים ולדעת שיש ה' בשמים, ומי שפגע בך, בי ובאחרים ישלם על כך ביוקר. אומרים ש: "החץ תמיד חוזר למטרה". למרות שיש לנו ימים כה ארוכים וקשים והכל נראה כל כך קשה ומעייף ואין כוח לכלום... אז ברגעים אילו אנו צריכים להתאושש מיד, להסתכל קדימה... ולהגיד: "תודה על שאני חיה, קיימת ונושמת". את צריכה תיקווה שהיום הזה יגיע, ואת תיהיה מאושרת, כשאת תאהבי את עצמייך כמו שאת ולא כמו שאחרים רוצים שתהיה. אף אחד לא מושלם, אף אחד לא נולד 100%. אפילו הבחורות הכי יפות, הכי רזות והכי, הכי.... הן עדיין לא מושלמות ולא מרוצות ממה שיש להן. לכן תהיה חזקה, תשימי פס על כל העולם, תנשמי עמוק עמוק ותגידי לעצמייך בקול רם: "אני אוהבת את החיים, אני אוהבת את האוויר שאני נושמת, אני אוהבת להסתכל מהחלון ולראות עד כמה העולם יפה ומלא באהבה. אני רוצה להיות מאושרת ואני מרגישה עכשיו מאושרת, אני רוצה לחיות את חיי בשימחה ובאושר ואני אוהבת את עצמי ואיך שאני ואיך שה' ברא אותי. אני לא לבד, אני חזקה ובריאה ואף אחד לא חשוב יותר מאשר אני לי ולעצמי". *תיצאי החוצה מהבית, אולי אפילו תלכי לטייל בשפת הים (לא משנה באיזה שעה), תנשמי את האוויר הים או לאן שאת תלכי, ותביטי מסביבך ותראי שה' לא ברא את כולנו אותו הדבר, ולא כולנו דומים זה לזה, אך כולנו בני אדם שרוצים לחיות את חיינו בצורה הכי טובה והכי מוצלחת, ולמרות כל הקשיים והמכשולים, אנו חזקים, אנו שורדים, ואנו: ה מ נ צ ח י ם. שיהיה לך בהצלחה, תהיה חזקה, ותדעי שאת בחיים לא לבד. "תעזור לעצמייך, ואלוהים יעזור לך".

13/04/2004 | 00:02 | מאת: יי

אני רוצה בבקשה המלצה מה לעשות רזיתי המון מהר וכן אני יודעת שזה לא בריאה אבל קראתי את כל מה שכתוב כאן ובעזרת רופא הצלחתי לשמור כבר חודש על משקל. עבודה קשה כל כמה ימים הוספתי עוד אוכל. בפסח למזלי הייתי כל כך חולה שלא אכלתי. אבל ייום שיש אני מוזמנת למסעדה. לא הייתי במסעדה המון זמן המנות מוזמנות מראש ואני אוהבת את הכל והכל משמין. אמרו לי לאכול את הדברים בלי השמן אבל חשבתי שעד שכבר אני הולכת אז... אני פוחד . אני לא ממש יודעת מה מפחיד אותי ההשמנה האכילה עצמה זה שזה פותח לדלת לעוד מסעדות.משהיא כאן כתבה דבר שהוא כל כך נכון אני יכולה ללכת ואני יכולה לבקש שלא יתנו לי את העוגה ושבמקום ציפס יתנו לי תפוח אדמה הבעיה שאז אני מרגישה בעונש מרגישה שונה אני גם רוצה לאכול מה שאני אוהבת מרב הדיאטות שעברתי ב24 שנות חיי אני מבינה הכל ובאמת הכל בתזונה נכונה. ואני יודעת שאפשר לאכול ולשמור על משקל. ומותר ללכת רק לבדוק מה אוכלים. אני לא רוצה לבדוק בשביל לבדוק אני יכולה להמשיך לשבת בבית. לא רוצה להיות שונה לספור כמה ציפס יש לי. או יש דבר יותר נחמד שאני אוהבת שאומרים לי הביס השני יש לו את אותו טעם. זה כל כך מעצבן אותי שאומרים לי את זה . אני יודעת שזה אותו הטעם בגלל זה אני רוצה עוד ביס. מה שלא טעים לא אוכלים. לקצר סיפור ארוך מה אתם חושבים ללכת לא ללכת ולספר שאני חולה? ללכת ולהיות בעונש ולהזמין דברים שהם בתזונה הנכונה ולהרגיש שאני בעונש או לאכול ואז להרגיש שאנישמנה או אולי לעשות שעה של ספורט אוף למה החיים כאלה השמח לדעת מה כל אחד היה עושה במקומי יש כמה אפשריות. בלה אני יודעת שאת תגידי לי ללכת אבל יש מסעדה שאני מפנטזת אליה כל הדיאטה ואמרתי שזאת המסעדה שבה אני החגוג את המשקל. וממש רציתי כבר ללכת לשם וללכת לשני מקומות . אז כאשר את עונה לי אז תביני שזה עוד שיקול בשבילי.

13/04/2004 | 06:43 | מאת: זאב המרפא

ללכת לטיפול במה שנראה כמו הפרעת אכילה.

13/04/2004 | 09:36 | מאת: בלה אגמון

את יודעת שאני מאד נגד דיאטות ואת כרגע נשמעת ליפגועה מהדיאטה התורנית שעברת. מה שאני ממלציה זה חוץ מזה שתלכי למסעדה זה שתעברי תהליך של שיקום ואיזון על מנת ללמוד איך לשמר את ההשיג, איך לחיות בשלום עם עצמך ואיך להשאר רזה ולהפתר תמיד מדיאטה . זה בהחלט אפשרי אבל מצריך ממך עבודת מודעות לא קלה.

12/04/2004 | 23:12 | מאת: גילה

שלום.רציתי לברר דבר חשוב.שמתי לב שאחרי שאניאוכלת במבה אני משלשלת וכאובת לי הבטן יומיים.למה אני רגישה בעצם?האם קיימ בכלל רגישות לבמבה?לעולם לא סבלתי מזה.אנא עזרי לי

13/04/2004 | 06:40 | מאת: זאב המרפא

שלום רב, יתכן שאת רגישה לאחד המרכיבים ויתכן שיש איזו בעיה במערכת העיכול. בכל מקרה הכאבים מצדיקים איבחון אישי. זאב

12/04/2004 | 21:43 | מאת: שירלי

רציתי לדעת מה דעתם על שומרי משקל, אני אחרי 2 לידות ואני מעונינית להוריד 10 עד 15 קג" שעליתי בהריונות שלי. ומחפשת דיאטה מתאימה וטובה והעיקר בריאה מאוד. אשמח לתגובות חמות

12/04/2004 | 21:54 | מאת: נועה

שירלי יקרה, מניסיוני הרב בדיאטות לצערי כמובן, בשומרי משקל ירדתי 20 ק"ג בשנה. וחוץ מזה, שומרי מלמדים אותך להתמודד עם האוכל ולא להפוך אותו לאויב בהצלחה רבה

13/04/2004 | 11:55 | מאת: שירלי

גיסתי מספרת שהיא ירדה 15 ק"ג בחודשיים .

12/04/2004 | 21:54 | מאת: נועה

שירלי יקרה, מניסיוני הרב בדיאטות לצערי כמובן, בשומרי משקל ירדתי 20 ק"ג בשנה. וחוץ מזה, שומרי מלמדים אותך להתמודד עם האוכל ולא להפוך אותו לאויב בהצלחה רבה

13/04/2004 | 22:12 | מאת: בלה אגמון

אם לא עשית דיאטות רבות זה מתאים מאד, אם עשית דיאטות רבות אז זה יכול שלא להתאים כי זו דיאטה. בכל אופן למי שבריא וצריך מסגרת זו מסגרת בהחלט לא רעה.

12/04/2004 | 15:25 | מאת: מישהי

שלום, אני תלמידה בכיתה ט' קיבלתי עבודה לחופש בנושא תזוזה נכונה. הייתי צריכה לבדוק מהם הגורמים שצריך לבדוק לפני שמתחילים דיאטה מישהו יכוללעזור לי??..זה דחוף גיליתי כי הגורמים שצריךלבדוק אלו רמת הכולבטרול סוכר ושומנים בדם. מדוע צריך לבדוק כל אחד מהגורמים הללו והאם יש עוד גורמים שצריך לבדוק אותם?.. בתודה מראש!...

12/04/2004 | 15:33 | מאת: בלה אגמון דיאטנית

תני יותר פרטים לא ממש ברורה לי השאלה שלך

12/04/2004 | 16:35 | מאת: מישהי

אוקיי. אני אכתוב לך את השאלה שיש לי. לפעמים אנשים באמת צריכים להפחית ממשקל גופם. אבל לפני שמתחילים בכך, יש צורך לברר כמה עובדות ולהתייעץ עם מומחים. מהם הגורמים שרצוי, לבדוק לפני שמתחילים לעשות דיאטה? ומדוע חשוב לבדוק את אותו הגורם?

12/04/2004 | 11:10 | מאת: בודדה

אני כותבת כי אני רוצה . האמת אני לא יודעת כבר מה אני רוצה. בגדול אני רוצה להיות רזה. מצחיק אה. ואני רוצה את הביטחון אני בת 26 ואני בעלת פנים יפות רק שיש לי 80 קילו ואין לי חבר לא היה לי אף פעם אני לא יודעת מה יותר רע להיות מתבגרת שמנה או אישה שמנה. אני לא בודדה מבחינת חברים. אבל זה לא מה שאני רוצה. יש לי חלום יום אחד לקום ועם אני רעבה לאכול עם לא אז לא ושהאוכל סתם יהיה שם שיהיה לי חשק ללכת למסעדה ולאכול אז ללכת. לא לעשות חשבון שזה 100 קלוריות יותר או פחות. ושכולם יושבים ומזמינים גם קינוח אז לא לחושב שמחר יהיה לי קילו יותר או פחות. מה שגרם לי לכתוב כאן זה הערב חג השני בפחות מ7 ימים. לא אכלתי כמו חזיר וגם לא נכנסה לי לפה מצה כי יש לי חולשה למצות. אבל שני ערבי חג והימים של החג שמטיליםואוכלים אז נכון שחברות שלי התחשבו בי ולא כל דבר כלל אוכל אבל השמנתי. וכמה זה בסדר לשנות את מה שכולם רוצים לעשות רק כי אני שמנה . בין החברה שלי רק אני שמנה הם לרב זוגות ורק אני בודדה. והם אוכלים המון יותר ממני צוחקים שמחים. למשל היום אני בבית והם עושים על האש. אך האוכל הוא חלק כזה מהחיים והם רזים? לפעמים יש בי שנאה כזאת חזקה. ומה שגרם לי להיות כאן עכשיו זה בעצם שחברה שלי צלצלה ואמרה נו למה את בבית קנינו כבש ועופות יהיה כיף וטעימם. ומה שאני חשבתי זה כבש אני חולה על כבש וזה משמין ואמרתי לה כאב לי הראש מאתמול תודה ונכנסתי לכאן.

12/04/2004 | 16:23 | מאת: איילת

לבודדה.....אני יכולה לעזור לך במידה מסויימת. גם אני שקלתי 82 ק"ג והיום 67. אני יכולה לתת לך תקווה ואין ספק שאת יכולה לרזות (בייחוד אם לא עשית מליון דיאטות בחיים שלך). אני יכולה לתת לך טיפים ולספר לך איך שיניתי אני את ההרגלים הרעים שלי. זה אפשרי. אם את רוצה לדבר את יכולה לתת לי מס' איסיקיו אם יש לך. בהצלחה ביי

12/04/2004 | 20:58 | מאת: בלה אגמון

שלום רב לך, תודה על השיתוף שלך. אני רואה שקשה לך ואת סובלת . אין ספק שזה לא קל להיות במשקל עודף בחברה המעריצה רזון קיצוני. אבל יש בהחלט דרך לצאת מהמצב שלך וזו לא דרך של דיאטה - מדיאטה רק משמינים. חשוב מאד לעשות תהליך מאוזן אשר ישלב גם שינוי תזונתי ורכישת הרגלי אכילה בריאים וגם שינוי נפשי רגשי. אם את רוצה עוד הכוונה את יכולה להתקשר אלי.

12/04/2004 | 10:22 | מאת: קופאת על השמרים אחת

שלום, אני מעוניינת לדעת כיצד רצוי להפשיר לחם קפוא באופן שישמר את ערכיו התזונתיים. האם כדאי להוציא אותו היישר אל טמפרטורת החדר, או יש להעביר אותו ראשית למקרר? ומה עם חימומו במיקרוגל מיד עם הוצאתו מהמקפיא? תודה!

12/04/2004 | 21:00 | מאת: בלה אגמון

שלום רב, כל הקפאה הורסת חלק מהמרקם הטעם וגם ערך תזונתי של מזון. כדאי להוציא ישר לטמפר החדר המקרר ייבש את הלחם עוד. הפשרה במיקרו הורסת עוד יותר את הערך התזונתי ולכן לא מומלצת היא גם תפגום מאד בטעם.

18/04/2004 | 16:30 | מאת: זאב המרפא

שלום רב, הפשרה במיקרו, כמו כל שימוש אחר במיקרו אינו רצוי בגלל אופן החימום של המיקרו.

ד"ר אגמון שלום, אני בחודש החמישי להריוני (פורום הריון עמוס ואני זקוקה לתשובה בדחיפות). האם זה מזיק לעובר כשלא אוכלים כ- 12 שעות ברציפות? למשל כשארוחת ערב מסתיימת בשעה 20:00 וארוחת בוקר בשעה 8:00 . בספר הריון ממליצים לאכול לפני השינה כדי שהגוף לא יהיה במצב של הרעבה. אני לא מקפידה על כך, האם אני מסכנת את העובר שבתוכי? אשמח לתשובה מהירה - תודה.

12/04/2004 | 15:48 | מאת: בלה אגמון

שלום לך , בלילה הגוף מתנהג שונה וצרכיו אחרים. כמות האנרגיה והמזון שהוא זקוק להם קטנים בהרבה. אם היית אוכלת כך ביום ,זה אכן היה עלול אולי קצת ליצור סטרס עבור העובר, אבל בלילה אין שום סכנה. אבל שימי לב לתחושות שלך. האם יש לך סחרחורת, רעב קיצוני, הרגשה לא טובה? אם כן עליך לאכל אם לא אז ממש לא חובה. מזל טוב!!!

11/04/2004 | 22:46 | מאת: סגורה

בלה שלום אני רואה שאת מאפשרת לאנשים לדבר איתך בטלפון מתי אפשר לצלצל. אני ממש רוצה לדעת מה תרגשי שתדברי איתי. השאלה שהיא בעצם אך נפגשים איתך אך עושים איתך את הדרך זה אפשרי דרך קופת החולים או רק באופן פרטי אני סגורה בתוך מעגל ואני לא מצליחה לפרוץ החוצה אני רק בת 26 ומרגישה כאילו האוכל וא הדבר הכי רע אך עם זאת הכי כפי בעולם נכון להיום אני לא שמנה אבל לא אוהבת את מי שאני. את עוזרת פסיכולוגית או רק מבחינת תזונה כי יש לי בעיות אכילה. אני מתבישת לכתוב את זה אבל לפעמים אני רוצה להקיא את האוכל כך בעצם אני גם שומרת על משקל וגם אוכלת נאני לא עושה את זה ואני חושבת שהסיבה שאני לא מקיא זה שאני לא יודעת אך אבל לפעמים זה מה שאני רוצה להקיא את כל הגועל את כל הכאב הזה.

12/04/2004 | 21:04 | מאת: בלה אגמון

שלום לך סגורה. תודה שנפתחת ולו רק קצת. זו התחלה מצוינת. קשיים סביב אוכל,משקל ודימיוי עצמי הם קשיים המסבים סבל רב למי שסובל מהם. את על הגבול של לפתח הפרעת אכילה אם את רוצה להקיא. אני שמחה שלא הקאת ,זה אומר שעוד לא חצית את הגבול - זה טוב. אשמח מאד לשוחח אתך ולנסות לעזור לך. הטיפול שלי משלב יעוץ תזונתי עם יעוץ נפשי ביחד - זה שילוב הכי טוב. את יכולה להתקשר אלי לטלפון - 058303005 אל תתבישי - אשמח לנסות לכוון אותך.

11/04/2004 | 19:18 | מאת: דור

בלה שלום, כתבתי לפני כמעט שבוע לאתר בנושא: רצון עז למתוקים, הרבה כבר כתבו אחרי וראיתי שלחלק (אמנם קטן) התייחסת, אודה לך מאד אם תתייחסי למה שכתבתי. תודה רבה .דור.

12/04/2004 | 21:10 | מאת: בלה אגמון

שלום דור פשוט הייתי בחופש. רצון למתוקים הוא שילוב של בעיה פיסיולוגית ובעיה פסיכולוגית. בצד הפסיולוגי - אכילה של סוכר ,יוצרת מעגל הגורם לגוף לרצות עוד ועוד סוכר . במקרה כזה יש צורך לאזן את הגוף על ידי תזונה מתאמה - בדרך כלל תפריט עשיר בפחממות מורכבות מלאות, פירות וקטניות. ארוחות קטנות מפוזרות משך היום והמנעות מוחלטת ממתוק. בצד הפסיכולוגי - צורך למתוק מסתיר קשיים נפשיים רגשיים וקונפלקטים בלתי פתורים ,אשר מסווים על ידי שימוש בגורמים כימיים כמו אלכוהול וסמים(רק שמתוק זה חוקי ופחות מזיק). אם זה המצב ,יש צורך ללמוד טכניקות של התמקדות בגוף ,ובדיקה מה באמת מסתתר מתחת לרצון למתוק? איזה צורך איזה קושי ,ולנסות לתת לו מענה הולם. הרבה מאד פעמים זה שני הדברים ביחד ואז יש צורך לעשות עבודה משולבת נפשית ותזונתית

11/04/2004 | 19:09 | מאת: ניר

אני בחור בן 21 גובה 176 משקל בערך 67 עכשיו אני לא שמן אבל יש לי כרס קטנה ומעצבנת ואני מרגיש שאני ממש צריך לבקר על מה שאני מכניס לבטן אחרת אני משמין ועולה במשקל אני מה הפתרון להוריד את הבטן ואל תגידו לי סתם לעשות כושר אני משחק כדורגל עפם בשבוע אני רץ כשיש לי זמן ולפעמים אני עושה תרגילים ונדה. שום שינוי הייתה תקופה של 4 חודשים בערך לפני שנה שממש השקעתי הייתי רץ פעמיים שלוש בשבוע ועושה תרגילים ובאמת חיזקתי את השרירים בידיים והורדתי טיפה את הכרס אבל השינוי הייה מזערי לעומת זאת השירים בידיים תפחו וגם ירדתי במשקל עד 63! היום אין לי מצב רוח לעשות כושר בגלל כל מיני סיבות וגם כשאני מתחיל להתאמן אחרי שני סטיים אני מרגיש מותש ולא יכול להמשיך אז אם למישהו יש פיתרון לבעיותי או כל תגובה אני אשמח לשמוע תודה מראש!

11/04/2004 | 19:35 | מאת: בלה אגמון

שלום ניר כרס זו בעיה לא פשוטה, לפי גישתי יש לכך גם מימיד רגשי נפשי. על פי תורת הגוף נפש כל מבנה גופני יש לו גם מימד רגשי נפשי. לכן, הרבה פעמים יעצב הגוף שלנו את עצמו על פי קונפלקטים לא פתורים נפשיים ויהיה קשה עד בלתי אפשרי לשנות את המבנה בלי שתיהיה התיחסות גם אל האספקט הזה. אתה כותב שלמעשה עשת הכל כדי שהכרס תרד והיא מתעקשת להשאר. לכן בתחום העצות הרגילות של לאכל נכון ובריא ולעשות התעמלות עם הדרכה של איש מקצוע ,אני לא יכולה לעזור, כי את זה כבר עשית. אז יתכן שיש לכך רקע גנטי ויתכן שרקע רגשי . מקווה שעזרתי.

11/04/2004 | 16:34 | מאת: ליטל

שלום, אני בת 20 שוקלת 56 ולאחרונה הורדתי מהתפריט היומי שלי את הבשר, אני שוקלת לעבור לצמחונות אבל הייתי רוצה לדעת אילו מאכלים עליי לצרוך במקום הבשר כך שאני אקבל את אותה הכמות של החלבונים והברזל, ושלא ירגיש חולשה.

11/04/2004 | 18:19 | מאת: זאב המרפא

שלום ליטל, את עושה צעד נכון וחשוב וכדאי להתחיל ברגל ימין. יש היום הרבה ספרים על תזונה ועל צמחונות וכך גם אתרים על צמחונות בפורטלים השונים. יחד עם זאת אני ממליץ לפנות כבר בהתחלה למטפל מנוסה גם בתזונה אשר יוכל להדריך אותך בתזונה נכונה כדי למנוע חוסרים. ואגב, צמחוני שנזון נכון לא סובל ממחסור בחלבונים או ברזל. זאב

11/04/2004 | 16:13 | מאת: גל רז

מה לעשות אני בן 13 ואני שמנמן הייתי רוצה לדעת מה עושה השמנת יתר ברכוב ? ומה לעשות כדי ש .. פחות יסתכלו עלי כעל שמן ? ממש צריך עזרא ..! ועוד משהוא האיזור האחורי שלי גדול מה יש לעשות בשביל להקטינו ? מקווה ל תשובות גל רז

11/04/2004 | 18:21 | מאת: זאב המרפא

שלום גל, עליך לפנות לדיאטנית יחד עם הוריך [שהרי הם אלה שדואגים לתזונה בבית] כדי לקבל הדרכה נכונה וגם לזכות בשיתוף פעולה עם הוריך שבלעדיו יהיה לך קשה מאוד להשיג את מטרתך. זאב

11/04/2004 | 19:38 | מאת: בלה אגמון

היי גל , חוץ מללכת לדיאטנית עלך גם להתחיל ללמוד להסתכל על עצמך בענים שונות. אנשים מסתכלים עלך כמו שאתה מסתכל על עצמך . אם אתה ביקורתי כלפי עצמך רואה את עצמך לא יפה ושמן זה מוקרן החוצה וחוזר אלך כבומרנג. תעשה עבודה בשני המישורים, גם בנושא של דימוי עצמי וגם בנושא של הרגלי אכילה ופעילות גופנית.

11/04/2004 | 16:12 | מאת: ענת

שלום אני בחורה צעירה בת 22 וכן אני שמנה וברור שלא טוב לי ואין לי חבר ובגדים שאני אוהבת אני שוקלת בסביבות 75 ואני 168 השאלה שחוזרת כאן היא למה אוכלים ואני יודעת למה אני אוכלת אוכל הוא חלק כיף מהחיים למשל טסתי לא מזמן לטורקיה במלון נתנו לנו אוכל 4 פעמים ביום אני ברחתי מאחת מהם כל יום אבל זה היה כיף לקום בבוקר לקרסאון חם ושוקו או לחביתה מלאה בגבינה צהובה ברור שגם לרקוד בלילה היה כיף אבל זה חלק לפני כמה שנים הייתי בצרפת ושם למשל יש דברים מדהמים מכל בחינה הלכתי לראות ציורים יפים ובנינים מיוחדים והלכתי גם למסעדות וטעמתי כל מני דברים שיש רק שם ברור שבחודש שם עליתי 6 וגם כאן בארץ לפעמים כיף לי להזמין סיני או יושבים כל החברה ומזמינים פיצפה וסרט האוכל הוא חלק מהחיים שלי לפחות ולצערי והאמת אני יכולה לשבת שעות ולפנטז על כמה כיף יהיה לי עם אני יהיה רזה והבגדים והביטחון והכול אני מבינה שיש עיזון ואת לא אומרת לא לאכול והאמת אני משתדלת שלא לאכול הרבה עכשיו שמרתי ורק בערבי חג אכלתי יותר בלי לבדוק את עצמי ואני מקנה בחברות שלי שבלימודים יכולות לקנות מוקפף או ללכת בלילה לשתות בירות וציפס אז למה אני אוכלת אני אוכלת כי זה חלק מהכיף זה חלק מחוויה זה חלק למשל אתמול ישבתי בבית כי חברות שלי הלכו בשתיים בלילה לאכול בשר והיום ערב חג ולשבת ולראות אותם אוכלות לא עושה לי טוב אז זאת הסיבה אולי לא כל הסיבה כי למשל זה שכבר חודש אני מתה לאכול סיני זה כי אני אוהבת את הטעם אבל אני יודעת שזה מטוגן ועכשיו שאני רוצה לרדת ויש חגים אסור. ואולי אני אמורה להיות שמנה מחשבה עצובה וכאבת אבל............. כן יש לי גם קצת בעית אכילה אבל אני לא יכולה להפיל הכל על המוח שלי גם אני לא בסדר תודה על ההקשבה ואני ממש ממש רוצה תגובות במיוחד ממך בלה

11/04/2004 | 18:26 | מאת: זאב המרפא

שלום ענת, אני מאוד ממליץ לך לפנות לדיאטנית או מטפל מנוסה אשר יוכל להרכיב לך תפריט מאוזן וטעים. ואגב, דיאטה טובה אינה מגבילה אותך בכמויות המזון. ועוד אגב, אין ירידה במשקל ללא פעילות גופנית קבועה ומסודרת. אז הנה החגים עברו ואפשר להתחיל. זאב

11/04/2004 | 19:40 | מאת: בלה אגמון

11/04/2004 | 19:47 | מאת: בלה אגמון

שלום ענת. ראשית תודה על השיתוף הנפלא שלך. את בחורה עם המון מודעות עצמית וזו כבר התחלה של שינוי. את מתארת מצב בו את מצד אחד מרגישה שמנה (אכן יש לך עודף משקל מסוים), דבר המצער אותך וגורם לך עוגמת נפש ,ומצד שיני אינך רוצה לוותר על המזון וכל ההנאות הקשורות באכילה על מנת לצאת ממצב בו את נמצאת. את מאד נהנית מחווית האכילה וזה מצוין אבל נראה על פי התיאורים של שחוויה זו תופסת מקום גדול מידי וחשוב מידי בחייך. כאלו אמרת שאם אני לא אוכל כל הזמן, הרבה ומזון לא בריא אני לא אוכל להנות מהחיים. אז ראשית - אם היית בצרפת ראית שהצרפתים אוכלים הכל ונשארים רזים . איך זה קורה? הרבה בגלל שאכל תופס אצלם מקום חשוב אך לא מרכזי מידי. הם אוכלים כשהם רעבים פיזית בלבד ,ולא יאכלו במקרים אחרים. אצלך עושה רושם שהמזון ממלא הרבה צרכים אחרים שלא קשורים באכילה ועל זה צריך להתחיל לוותר.ואכן זה לא וויתור קל , אבל אם את רוצה לחיות חיים מלאים ומאוזנים, חיים של הנאה מעצמך ומגופך וגם כמובן מאכילה עליך להתחיל תהליך של מודעות עצמית, אשר בסופו של דבר תסגלי לעצמך צורת אכילה של רזה טבעי - זה שאכל הכל ונשאר במשקל מאוזן. בהצלחה.

11/04/2004 | 02:43 | מאת: מעיין

התחלתי בדיאטה הנ"ל לפני 3 ימים .ידוע לי כי הדיאטה בבסיסה מגבילה בשלב זה (עד 3 שבועות) את צריכת הפחמימות ל-20 גר ליום.האם העובדה שבחרתי לקבל פחמימות אלו מסלט חסה ערבית שלמה אחת ביום (בתוספת כפית שמן זית) היא נבונה לדעתך (סיבים ,ויטמין C ,כלורופיל,אשלגן),או שעדיף לי לבחור בירק אחר(כמו גם עם מה מומלץ לגוון) ? החלבונים שבחרתי הם:פסטרמה דלת שומן,ביצים (2 ביום),דגים,טונה,חזה עוף,קוטג 3%,טופו דל שומן ועתיר סידן,חצי כוס חלב ביום.מה דעתך ? אני מקפידה על שתיה רבה כדוגמת דיאט ספרייט ואורנג,תה ממותק בסוכרזית,קפה שחור,מים כמובן.איזה כמות נוזלים מומלצת ? לידיעה כללית אני בחורה בריאה בת 27 (גובה 168)שמעוניינת להפחית במשקל מ-67 קג,10 קג סה"כ.אני מטופלת בתרוקסין 100 מקג,מבצעת חצי שעה הליכה ביום,בעלת לחץ דם תקין . אני נוטלת גלולות מסוג גינרה .

11/04/2004 | 18:30 | מאת: זאב המרפא

שלום מעיין, הדיאטה שאת נוקטת פשוט מסוכנת וגם תגרום לעלות במשקל אחריה עוד יותר ממה שהורדת, במיוחד שבלוטת התריס שלך חלשה ואת נוטלת הורמונים לאיזון. דיאטה כזו עלולה להוציא אותך מן האיזון הקיים באופן שיקשה לחזור אליו. עלייך להתייעץ אישית עם מומחה לתזונה [דיאטנית, נטורופט, מטפל סיני וכ'] ומהר. זאב

11/04/2004 | 01:12 | מאת: ליבי

לאחרונה העלתי 5 קילו והתחלתי להיגעל מעצמי, בגדי נעשו צמודים וכשראיתי שאין פיתרון התחלתי לקחת כדורים משלשלים. אני כן עושה ספורט אך פחות מבעבר. אני יודעת שמה שאני עושה זה לא פיתרון אבל אני מוצאת את עצמי רו היום באכילה. הבנתי שעכשיו יהיה יותר קשה לרדת במשקל ביגלל שהגוף התרגל למסה מצומצמת של מזון. מה עלי לעשות

11/04/2004 | 14:35 | מאת: בלה אגמון

שלום לך עליך מאד מאד להזהר, את מפתחת התחלה של הפרעת אכילה וזה מדרון חלקלק. קחי את עצמך מיד לידים ופני לטיפול. תתקשרי אלי ואשמח לכוון אותך 058303005

11/04/2004 | 18:31 | מאת: זאב המרפא

11/04/2004 | 00:44 | מאת: דנה

התגייסתי לצהל לפני כ 4 חודשים ומאז השמנתי 6 קילו. אני רוצה ללכת לדיאטנית אך איני יכולה ללכת לדיאטנית אזרחית ולדיאטנית צבאית קשה מאוד להגיע . אני עושה ספורט(אירובי) 5 פעמים בשבוע (בדרכ כלל) עוד הרבה לפני שהתגייסתי. בנוסף יש לי התקפי אכילה כשאני באה הביתה כל יום מהצבא וזה מה שמכשיל אותי כי לשקם אני לא מתקרבת. בדרך כלל אני לוקחת איתי סנדוויץ לצבא כי אני לא הולכת לחדר האוכל (הספוג בשמן), הפסקתי לאכול בשר כי אין לי אפשרות לקחת בשר בתוך סנדוויץ. אני בעיכר ניזונה מחומוס, פירות , סלטים ענקיים ועוגות (שזו המחלה שלי אני פשוט לא יכולה בלי זה) . אני יודעת שהבעיה שלי מורכבת אך אודה לך אם תוכלי לעזור לי ולו רק במספר טיפים. תודה מראש.

11/04/2004 | 10:17 | מאת: adi

שלום, תדאגי שיהיה לך אוכל מוכן כשאת באה הביתה! מניסיון, עובד! עדי

11/04/2004 | 14:38 | מאת: בלה אגמון

שלום דנה , אכן הבעיה מורכבת ועם מעט טיפים קשה לתת פיתרון. עליך לקבל טיפול כי בעיתך נשמעת לי קצת יותר מורכבת מסתם הרגלי אכילה לא מאוזנים. נראה לי שיש פה שילוב של קושי רגשי עם חוסר איזון תזונתי. נסי בכל זאת להגיע לדיאטנית ואני מקווה שהיא תוכל לעזור לך. בנתים נסי להיות יותר מודעת לעצמך ולראות למה המזון בעקר הלא בריא כמו עוגות משמש אותך? כמו כן השתדלי לבנות לעצמך סדר יום מתוכנן מראש בנושא של אוכל. בנוסף נסי למצוא משהו שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף אותו/ה בלבטים וקשיים שיש לך עם עצמך.

11/04/2004 | 00:33 | מאת: הדס

אני בת 14, 160, ושוקלת 42. איזור האגן והירכיים שלי בולטים וגדולים יחסית לגוף. איזה תרגילים היית ממליצה לי כדי להרזות באיזור ולחזק אותו? ואיזה דיאטה אני צריכה לעשות כדי לא לפגוע בגדילה?

11/04/2004 | 00:52 | מאת: נטע

תעשי פעילות אירובית לפחות שלוש פעמים בשבוע למשך 40 דקות לפחות ותנסי לשמור על תזונה נכונה. אי אפשר להרזות רק באזור הזה, אבל תרזי באופן כללי, גם אזור זה יוזפע בהתאם.

12/04/2004 | 20:51 | מאת: הדס

אני עושה הרבה פעילות גופנית (ריצה ואירובי) וגם רוקדת כבר שנה וזה לא עזר, האם יש עוד אפשרויות?

10/04/2004 | 21:51 | מאת: אורלי

אני בת 27 . ה BMI שלי הוא 28 . אני מתקשה מאוד במשטר דיאטה . אוכלת כ 2200 קלוריות ליום . שאלתי היא - האם פעילות גופנית של שעה ביום באופן קבוע יכולה להספיק ? האם אוכל לרדת במשקל למרות שלא אקצץ במזון ? ואם כן , באיזה קצב אוכל לרדת בהתאם לנתונים שמסרתי לך ?

מה הגובהה שלך מה המשקל??????? כי מ2000 קלוריות לא משמינים

10/04/2004 | 23:34 | מאת: יעקוב

10/04/2004 | 23:36 | מאת: אורלי

בהמשך למה שכתבתי מקודם . אני 170 , שוקלת 82 ק"ג . אוכלת בערך 2200 קלוריות ליום . מעוניינת לירזות מבלי להוריד קלוריות [ ניסיתי בעבר וזה לא הלך ] . שאלתי אם אתמיד בפעילות גופנית למשך שעה ביום כל יום , אם אוכל לירזות מזה מבלי לשנות הרגלי אכילה . אם כן , באיזה קצב אפשר לרזות מזה ? הפעילות הגופנית המדוברת היא = אירובי או הליכה ?

11/04/2004 | 00:50 | מאת: נטע

תלוי בעצימות האימון (ככל שתלכי מרחק רב יותר, תשרפי יותר קלוריות), ואז תוכלי להוריד במשקל באופן איטי. למרות שזה מאוד תמוה! מ2200 קלוריות ביום, את לא אמורה להגיע למשקל עודף.

11/04/2004 | 02:41 | מאת: הייי

היי בפורום אחר כאן של השמנה קלינית יש הסבר טוב לשאלה שלך את כדי לרזות בעצם אמורה או לשרוף יותר או לאכול פחות הלכיה של שעה לא שורף הרבה אבל עם הזמן הכושר שלך יהיה יותר טוב ואז בשעה תרוצי ותשרפי 400 במקום 100 בהליכה ותרדי בהצלחה תחשבי על ספינינג

11/04/2004 | 02:56 | מאת: קישורים למאמרים עם תשובה

http://www.miok.co.il/mamarim2.asp?md=4&sm=6&n=8559&type=no http://www.miok.co.il/diet_index.asp?md=4&sm=2&tm=411&type=art יש כאן שני דברים הם מאותו אתר אחד בדיוק עונה על השאלה שלך והשני נותן לך רעיון למשקל קלוריות וכל מיני זה פורטל הבריאות של ישראל

10/04/2004 | 21:20 | מאת: שירן

שלום בסופר פארם מוכרים דיאט פורמולה רציתי לדעת עם את מכירה את זה ומה את חושבת

10/04/2004 | 21:57 | מאת: שארה

שלום אני בת 17 המשקל שלי הוא 75 גובה שלי 1.67 ואני באמת רוצה לרזות בחודשים 20ק"ג. ואני מקווה ממך תשובה .

10/04/2004 | 22:16 | מאת: אחת

אני לא יודעת מה הקשר בין שני השאלות אבל לרדת 20 בחודשיים גורם להמון בעיות שאת לא יכולה לדעת זה עושה בעיות אכילה וזה גורם לנזק גופני וגם לא ממש ניתן לשמור כשיורדים מהר אבל 10 קילו זה עוד אפשרי והאמת תצומי רק אז תורדי כל כך הרבה בכל כך קצת זמן ותעשי הליכות בהצלה

10/04/2004 | 20:16 | מאת: בתיה

שלום רב קראתי את ההתכתבות שלכם בנושא כדורים והרזיה, לצערי הרב איני מצליחה להרזות 6 ק"ג כבר הרבה זמן, אני כל הזמן בעליות וירידות, נכון לעכשיו אני במצב רוח על הפנים וזה בא לידי ביטוי באוכל והרבה אוכל, ואין לי שליטה על מה שנכנס לי לפה, חשבתי לעבור לכדורים מכיוון שאני חייבת משהו לדיכוי התאבון... אני יודעת שרע לי ולכן אני אוכלת כדי לפצות את עצמי אבל לא מסוגלת לצאת מהמעגל הזה. אודה לכם על התיחסותכם לנושא

11/04/2004 | 14:39 | מאת: בלה אגמון

שלום בתיה את סובלת מהפרעה באכילה מצב בעיתי הדורש שילוב של טיפול נפשי עם טיפול תזונתי. חבל לסבול יש פתרון לבעיה שלך. תתקשרי אלי ואשמח לכוון אותך 058303005

11/04/2004 | 18:35 | מאת: זאב המרפא

10/04/2004 | 15:54 | מאת: תמר

שלום שמי תמר ואני תלמידה בתיכון. במסגרת שיעורי הספורט בבית הספר שלי אני כותבת עבודה בנושא "הפרעות אכילה". הייתי רוצה לבקש מכם עזרה- בבקשה כיתבו לי האם אתם חושבים שתזונה יכולה להשפיע על הנפש? על מצבי רוח? על ההרגשה הכללית? אולי מחסור במזון? או אכילת יתר? בתודה, תמר

11/04/2004 | 14:40 | מאת: בלה אגמון

שלום תפני לאתר של נופית יש שם הרבה חומר וגם פורום.

09/04/2004 | 17:21 | מאת: רינת

שלום לכולם יש לי שאלה לא הכי נעימה התחלתי לעשות דיאטה והחלפתי את כל הממתקים בסלטים עם הרבה חסה כמובן לא בערב החג אני לא יודעת עם יש קשר אבל התפריט שלי בעיקרו מורכב מכרוב כרובית חסה מלפפון עם קליפה עגבניות לא יותר משני פרות כמובן שקצת בשר גבינה כדי שלגוף יהיה הכל אבל הרבה הרבה ירקות אני סובלת כבר כמה ימים מבעיות ביציאות הם נוזליות יש לי נפיחות בבטן וגם שילשולים אמרו שזה בגלל החסה והמלפפון זה נכון שהחסה לא מתעקלת אני לא אוכלת מצות אז.... אבל אני אוכלת ממש טוב ומהכול פחממות חלבונים הכל מה את חושבת שזה ??? תודה

10/04/2004 | 17:20 | מאת: נטע

יציאות זה חלק בלתי נפרד מחיינו ומתהליך העיכול, אין מה להתבייש!! כרוב וכרובית דווקא יכולים יותר לעשות גזים ונפיחות בבטן מאשר שאר הירקות שציינת. הייתי מפסיקה קודם כל לאכול אותם, ומנסה לראות אם יש שיפור. אולי כדאי להמעיט קצת בכמות הירקות באופן כללי, אולי הגוף שלך לא מצליח להתמודד עם כמות הירקות הגדולה. תנסי להגיע לאיזון ע"י ניסוי וטעיה. בכל אופן, ירקות הם בהחלט בריאים ולא הייתי מפסיקה לגמרי.

11/04/2004 | 18:38 | מאת: זאב המרפא

שלום רינת, את אוכלת ממש לא טוב ועליך להתייעץ עם מומחה. זאב

09/04/2004 | 13:52 | מאת: סתיו

שלום לך בחצי שנה האחרונה השמנתי באזור הירכיים והישבן. רציתי לדעת איזה תרגילים אני יכולה לעשות כדי לחזור למידותיי לפני חצי שנה? יש לציין שיש לי כאבי גב וכאבי ברכיים ככה שעדיף שהתרגילים יהיו עם כמה שפחות מאמץ באזורים אלו. תודה מראש יעל

09/04/2004 | 16:05 | מאת: נטע

כדי לרדת במשקל צריך לשלב תזונה נכונה עם פעילות אירובית. אי אפשר להוריד משקל מאיזור ספציפי בלבד. אם תעשי פעילות אירובית תרדי גם באיזור האגן והירכיים. אם יש לך כאבי בירכיים, עדיף רכיבה על אופניים מאשר פעילויות אירוביות אחרות.

09/04/2004 | 13:10 | מאת: אייל

אני לאחרונה התחלתי בדיאטה ובאימון במכון כושר ורזיתי כ15 קג אני חוזר למישקלי הרגיל כ85 קג אך ישנה בעיה בשומן באיזור הסנטר ובפנים גופי מתחטב אך השומנים בפני נשארו כבעבר האם עלי להמשיך בדיאטה ובאימונים או שישנם תרגילים ,דיאטה להורדת אחוז השומן במקומות אלו מחכה לתשובה אייל

09/04/2004 | 19:11 | מאת: דנה

שלום אייל! אני אמנם לא דיאטנית אך אני יודעת שכשאני מרזה אז קודם רואים זאת על הגוף ורק אחרי ק"ג נוספים רואים זאת על הפנים. אי אפשר להוריד משקל במקום אחד בלבד ואין תרגילים לאיזור זה,כי אם זה היה כך- כולם היו מצליחים לרזות באיזורים הבעייתיים שלהם בלי בעיה. אך הגוף שלנו מחלק את השומן בצורה שווה ולכן עצתי אליך היא שתמשיך כך ובסופו של דבר, כשלא תרזה עוד בגוף תשים לב לשינוי בפנים ובאיזור הצוואר. כל הכבוד על הכוח רצון! אני לא יודעת כמה זמן לקח לך להשיל 15 ק"ג, אך זה המון ועכשיו צריך לשמור, זה הכי חשוב... חג שמח, דנה.

09/04/2004 | 23:08 | מאת: אלכס

תופעה מוכרת ,תמשיך וזה יעלם

09/04/2004 | 11:55 | מאת: שמנה

איילת יש לי שאלה בקשר ל12 צעדים אך יורדים שם בלי דיאטה מה הרעיון פעם שבררתי ואמרו לי שהם קיצונים ברעיון של סמים את מכורנ ואת מפסיקה את אוכלת רק מה שצריך כדי לחיות זה נכון??????????? כמה זמן היית שם כמה יורדים? מותר לאכול דברים טעמים לפעמים?????..

09/04/2004 | 13:48 | מאת: איילת

יש שם כמה מסלולים אם אפשר לקרוא לזה כך. יש את הגריישיט שהם נמנעים לחלוטין מסוכר ופחמימות ובמקביל עושים את 12 הצעדים שעוזרים לפי דעתם לשמור על זה. ויש המנעות שזה אומר המנעות מאכילה כפייתית ובעצם לכל אחד יש את הדרך שלו. כלומר אתה בוחר לעצמך מהי ההמנעות שלך זאת אומרת כמה ארוחות ביום ואיזה סוג של אוכל ושוב במקביל עושים את 12 הצעדים. אני דווקא ממליצה ללכת, אני גם אחזור לשם. אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות.

11/04/2004 | 14:42 | מאת: בלה אגמון

היי לא אקרא לך שמנה אלא בן אדם למרות שאת קוראת לעצמך כך. 12 צעדים זו דרך רוחנית ברגע שתגיעי להתעוררות רוחנית לא תצטרכי מזון כדי לרפא את הנפש הדואבת. זו דרך מאד מאד קשה ודורשת המון אבל אם מתמסרים יש תוצאות

09/04/2004 | 08:47 | מאת: ליהי

חברתי עושה דיאטת הרזיה כבר כשנה ובמשך זמן היא נוטלת כדורי הרזיה (את שמם לצערי אני לא יודעת). לאחרונה, למרות שרזתה הרבה, היא מאד מדוכאת ועצבנית ובעצמה אינה יודעת להגדיר את הסיבה. האם ייתכן שהכדורים או הדיאטה עצמה גורמים לכך ?

09/04/2004 | 11:52 | מאת: רעיון

היי אני גם הורדתי הרבה אבל בלי כדורים וכמו חברה שלך אני בדכאון וחרדה בהתחלה לא ידעתי למה ואז הבנתי שהחרדתה היא מהשמנה מהכשלון ומשם גם הדכאון שלי רק שהוא גם קשור בזה שאני כל כך אוהבת אוכל מסעדות למשל חברים שלי טסו ל5 ימים לטורקיה ואני לא נסעתי כי ידעתי שזה כולל בוקר צהרים וערב ושאני אוכל שם את הכל ולא רציתי עוד 7 קילו וזה לא רק זה זה מעגל כזה את פוחדת להשמין אז את לא אוכלת דברים שעושים לך כיף ואז את בדיכאון או שאת לא יורדת מספיק כי ככול שאת פחות שמנה אז המשקל יורד לאט כמובן שהכדורים בטח לא טובים במיוחד ואולי הם עושים לה כל מיני דברים והשאלה גם כמה זמן היא עם כדורים ואולי רופא נתן לה אותם הייתה לי תקופה שבדקתי כדורים שונים כדי לרדת אצלי זה לא עבד בכל אופן זה מה שעבר אלי תבדקי עם חברה שלך

09/04/2004 | 19:04 | מאת: לירן

הכדורים שהחברה שלך לוקחת הם מסוכניםואני אומר את זה אפילו מבלי לדעת מה המרכיבים , הדיכאונות המתח והעצבים בהחלט מהכדורים האלה , אני הייתי ממליץ לך להגיד לחברה שלך שתפסיק איתם לגמרי או אפילו לאיזה תקופה מסוימת כי ההשפעה שלהן על הגוף די הרסנית ואלה כדורים שדי דומים לאקסטזי בכל המובנים. כדי להבין באמת עד כמה הכדורים האלה דפוקים גשי לבלוקבסטר ותיקחי את הסרט "רקוויאם לחלום" זה כבר יסביר לך את הכל .......

10/04/2004 | 08:14 | מאת: ליהי

ל לירן ו "רעיון" קודם כל, תודה על ההתיחסות והתשובות. "רעיון", בתור אחת שהיתה שמנה ורזה (לסרוגין) , הפתרון היחיד שאני אישית מכירה הוא ספורט והרבה !!! כשעושים ספורט אפשר לאכול יותר בלי לחשוש ובלי לפחד כל הזמן להשמין וזה עושה טוב מכל הבחינות. לירן, תודה, אקח את הסרט ואנסה לשכנע את ידידתי לצפות בו. עד עכשיו דיבורים איתה לא הועילו והיא מתעקשת שהדכאון בו היא נמצאת (ואני מתכוונת לדכאון רציני ביותר) לא יכול להיות קשור לכדורים, אם כי אין לה שום סיבה אמיתית אחרת (שהיא מזהה) להיות בדכאון.

09/04/2004 | 02:40 | מאת: מכורה לאוכל

מישהו יודע על מקומות בארץ שעובדים בשיטה הזאת לטיפול בהפרעות אכילה? מישהו התנסה בטיפול כזה? מישהו יודע מהם 12 הצעדים?

09/04/2004 | 05:23 | מאת: איילת

כן. מדובר על O.A. אכלנים אנונימיים. תחפשי באינטרנט. יש המון מידע. זה עוזר. הייתי שם. אנשים יורדים עשרות ק"ג בלי דיאטה ! יש להם מרכז בר"ג שם תוכלי לברר באיזה ערים יש מפגשים ובאיזה שעות.

09/04/2004 | 16:01 | מאת: מכורה לאוכל

האם באמת צריך להגיע למפגשים לפחות שלוש פעמים בשבוע? כמה זמן נמשכת כל פגישה? האם התעסקות כזאת אינטנסיבית באוכל לא גורמת לתוצאה ההפוכה? הרי כל המטרה היא להימנע מהתעסקות באוכל, לא? תודה מראש...

08/04/2004 | 19:24 | מאת: עדי ואיילת

היי אך להתחיל? אני מבינה את ההרגשה של איילת אבל אני כן חושבת שניתן לילמוד מן הניסיון שלך עדי אני מבינה שאת מתמודדת עם בעיות השמנה ועוד ואני תמיד אוהבת לדעת מה עוד אנשים יודעים אבל חשוב לי לציין את זה .(ואני חושבת שזה מה שאיילת מנסה בדרך שלה לכתוב לך) אני בחורה בוגרת בת 26אני יודעת שלצום ימים לזלול ימים להקיא אני יודעתתת שכל זה לא טוב לא בריאה ולא מה שירזה אותי באמת אבל בין זה שאני מבינה ובין ההרגשה בין המחשבות שעוברות בראש ובין ההבנה אין קשר קראתי שכתבת לבחורה שחושבת שהיא בולמית לאהוב את עצמה שהיא לא בתיכון (שזה יפה ונכון אבל..) אבל בעצם זאת הבעיה שלה וזאת בעיה פסיכולוגית ולא ניתן להעלים אותה כך למשל אני רזיתי המון אני במשקל שאני אמורה להיות אבל שאני רואה את עצמי אני נגעלת אני שמנה אני רוצה להרעיב את עצמי להקיא את כל מה שיש בי ואין לי אך לא לחשוב שזה כך כי זה שם כמו שלפעמים שאני מתחילה לאכול ואני יודעת שבסוף זה יהיה רע אני לא מפסיקה בקיצור מה שאת למדת במשך החיים חשוב לנו כאן לי לפחות אבל גם אני ואני חושבת שגם איילת (אני חושבת) סובלות בעיה שהיא פסיכולוגית גם בעצם הרבה מהאנשים השמנים סובלים וזה לא נפתר כל כך מהר כי אז לא היו כל כך הרבה אנשים עם בעיות אכילה........... בקיצר הבעיה היא עמוקה ולהתרחק מאוכל או לחשוב שאני יפה לא עוזר בבעיה אולי מרחיק אותה לכמה זמן סליחה שזה מבולבל או פוגעה השמח לדעת מה את חושבת וגם את איילת יום טוב

08/04/2004 | 19:44 | מאת: איילת

נכון. הפורום הזה נוגע לפעמים בבעית השמנה שהיא מעבר למה מותר לאכול ומה אסור. זה יותר מורכב, זה לא דיאטה. ונראה לי לפי התשובות הפשוטות של עדי שאולי יש לה נסיון בלעשות דיאטה אבל לא בלפתור את הבעיה אחת ולתמיד. ולכן אני לא מבינה עצות כמו "אל תכניסי את זה הביתה" או "תתחילי לאהוב את עצמך". אם היתי מסוגלת לקום בבוקר, לאהוב את עצמי, להפסיק את בולמוסי האכילה, היתי אדם מאושר והיתי 50 ק"ג. אבל אני לא. כי מאיזו שהיא סיבה שהיא כנראה חזקה ממני אני חייבת להיתקף בבולמוסים כפעמיים בשבוע. ולכן אני לא מצליחה לרדת את מעט הק"ג שעליתי מאז שירדתי 20 ק"ג. ולכן אני כל הזמן בודקת את עצמי, האם זה פיזי הצורך הזה (כי אכלתי משהו שגורם לי לכך) או נפשי. ואם זה נפשי, הפתרון מורכב יותר. אני בטוחה שלבלה היה מה להוסיף כאן. מאחלת בהצלחה לכולכן. מקוה שהבהרתי את עצמי. חג שמח.

08/04/2004 | 19:59 | מאת: adi

איילת, גם לי יש מידי פעם בולמוסי אכילה, אבל! אני בערך יודעת מתי הוא עומד לקרות ואז אני דואגת בבית שיהיו לי חטיפים שאני פחות אוהבת, כדי למתן את הבולמוס! דבר שני: אצלי וברוב המקרים הבעיה היא בבית. כלומר, לא בעבודה, או במקום הלימודים או בכל מקום אחר. כשעבדתי במקום שהיה בו חדר ישיבות, ביקשתי מחברה שלי שכשהיא יוצאת, ואין ישיבה, שפשוט תנעל את הדלת! דבר שלישי: הרבה פעמים השומן מחפה על מצוקות אחרות. אם יש בעיה, שווה לדבר עליה! לא תמיד חייבים איש מקצוע, אפשר גם אימא, חברה, אחות מישהו אחר. ניסיתי, וזה עובד! וכן, אני אוהבת את עצמי עם זה שמידי פעם יש לי נטייה לבולמוסים! עדי

08/04/2004 | 19:50 | מאת: adi

שלום חמודה, קיבלתי חלק מהדברים שאמרת וזה חשוב. גם אני בראש עדיין שמנה ולא יעזור. אני כל הזמן צריכה להיות בשליטה על מה שאני אוכלת (אצלי, בייחוד אם אני בבית. כשאני עובדת או מתנדבת (כן, אני מתנדבת פעם בשבוע ). אני למשל, ממש מכורה לאוכל! אני אומרת דבר כזה: אחד מכור לסמים, השני מכור להימורים, השלישי מכור לסיגריות, ואני... לאוכל!!! למה? ככה. לא מצאתי לעצמי תשובה (הרבה פעמים התמכרות היא תוצאה של דברים אחרים). כן, אני עדיין חושבת שאדם צריך לאהוב את עצמו. כלומר הבחורה שחושבת שהיא בולימת היא בת 20 והיא מסתכלת על התמונות שלה כשהייתה בת 17. אפשר להיות מתוסכלים, אבל אפשר גם להגיד: 3 שנים בגילאים הצעירים, זה המון! האם אני אותה בחורה שהייתי? ברור שלא. בכל מקרה, אם היא מרגישה שיש בעיה, אז שתבדוק! עם זה אני מסכימה עם זה. ארוך? סליחה. עדי (הכי חשוב לשמור על הנפש והגוף!(

08/04/2004 | 23:09 | מאת: ויוי

תגידו זה נראה לכן באמת נחוץ או הגיוני לשפוט תשובות של אחרים?? ועוד תשובות שמעודדות לאהוב את עצמך או עיצות פרקטיות כמו להרחיק נישנושים ?? מודה, לי זה אולי לא היה עוזר אבל אולי למשהו אחר כן? ומה אכפת לכן בעצם? היא לא מנסה למכור כאן תרופות או לתת רעיונות מזיקים לאנשים.. אני מניחה שאם היה כך הדבר בלה הייתה מעירה לה ומבקשת ממנה לא לייעץ.. תחשבו בעצם, למה אתם חושבות שהזכות שלה לכתוב ולייעץ היא רק במידה והתשובות שלה יהיו "הולמות" את הדרישות שלכן? -אני בטוחה גם שלא כולם מתחברים או נעזרים בתשובות של בלה.. (למרות שאני כן-ובלה את נפלאה ועזרת לי מאווווד !)

08/04/2004 | 16:20 | מאת: אפי

שלום וחג שמח, כמה זמן לאחר "ארוחת שחיתות" ניתן לראות את העלייה במשקל? למחרת בבוקר? ולחילופין - כמה זמן לאחר פעילות גופנית ניתן לראות את הירידה במשקל? האם הקלוריות הופכות לשומנים בתהליך מהיר? אפי

09/04/2004 | 00:36 | מאת: ויוי

אם אתה מדבר על ארוחת שחיטות אחת אז לא ניתן לראות עליה במשקל מכיוון שאין עליה במשקל (אולי ממש ממש מזערית) כיון שצריך לאכול עודף ואני מדגישה ע-ו-ד-ף של 7700 קלוריות על מנת לעלות קילו אחד שלם של שומן.. ומה זה אומר עודף? זה אומר שאם לתפקוד הגוף ביום אחד אתה צריך 2000 קלוריות אז אם ביום אחד היית צורך(במידה והיית יכול להכניס לגוף) 9700 קלוריות היית מעלה קילו שלם ביממה תמימה.. כמובן שאין הדבר אפשרי לכן אומרים ששומן זה מאורך חיים ולא מעלים או מורידים במשקל ביום אחד.. השאלה השניה- הגזמת לאללה! זה אינדוידואלי לא כל אימון בעל אותו האפקט של קודמו, תלוי במליון דברים: עצימות, משך פעילות, תדירות.. מי מתאמן: גובהו, גילו, משקלו.. כל אחד בא מרקע של כושר שונה הסתגלות לכושר באופן שונה.. זה כבר משהו שצריך להתייעץ לגביו אם איש מקצוע.. שאלתך השלישית- אני באמת לא יודעת מה לומר לך לגבי זה .. חג שמח גם לך!!

10/04/2004 | 17:26 | מאת: נטע

התשובה של ויוי מאוד מפורטת ומרשימה... אם אתה עושה הליכה במסילה בחדר כושר, אתה שורף קלוריה על כל ק"ג משקל לכל קילומטר שאתה עושה. למשל אם אתה שוקל 80 ק"ג, והולך קילומטר אחד (לא משנה בכמה זמן אתה עושה את זה) אתה שורף 80 קלוריות, שני קילומטרים- 160 קלוריות וכו'. אם אתה עושה את אותה פעילות בחוץ זה כבר תלוי במסלול (עליה/ירידה/אספלט וכו'). זה ואמנם לא מדד לירידה במשקל, אבל כן מדד לקלוריות שאתה שורף בזמן פעילות. ודרך אגב זה לא משנה אם הן שומן או פחמימות, כי בסוף הכל במילא מתקזז. וחוצמזה שלא כדאי למדוד את כל המדדים האלה. הם לא מועילים לכלום. תנסה לשמור על אורך חיים מסויים ורק זה יוביל אותך לירידה במשקל!

08/04/2004 | 15:59 | מאת: איילת

לכתוב כאן, ולתת תשובות חסרות טעם....

איילת, כמו שאני לא מזלזלת בך (ולחלוטין לא) חבל מאוד שאת מזלזלת בניסיונם של אחרים!!!! זאת על כל פנים, התחושה שלי. יש הרבה דברים שאולי את יכולה ללמוד מהניסיון שלהם???? לא חושבת???? עדי

09/04/2004 | 02:33 | מאת: אני

אז תשמרי את הדעות שלך על משתתפי הפורום לעצמך. אני לא ראיתי שאת החכמת פה מישהו.

09/04/2004 | 05:24 | מאת: איילת

אם היית קוראת הודעותי היית יודעת כמה ידע יש לי. לא חוכמה סתם להתנגח. סתם לכתוב תשובות מטופשות זו לא חוכמה.