קשב וריכוז

שלום גלי. מנסיוני בטיפולים בנושא מורכב זה ובילדים ה"זוכים" בכותרות, באיפיונים ובאיבחונים, המוזכרים בפנייתך, התהליך הטיפולי בתמציות "פרחי באך", נתן תוצאות מוצלחות מאד. עד כאן זה נשמע כמו "תשדיר שרות"...ולא זאת מטרתי ! כי בכותבי לך "נושא מורכב", אני מתכוון, בין היתר, גם לדברים הבאים: כל אדם הוא 'אחד יחיד ומיוחד', לכן ההתיחסות היא אל האדם(!), מצבו , חוויותיו ואופיו, למרות שהסימפטומים שלו יכולים להיות דומים וזהים לאבחנות ותסמינים של אחרים. לפיכך,ניקח בחשבון גם את הכלל הקדום - "חנוך לנער על פי דרכו"...ונבין שלא כל גישה חינוכית, שההורים חושבים שהיא נכונה ומתאימה היא אכן כזאת. (פינוק יתר, חוסר גבולות, עיקשות,קשיחות,ציפיות, השוואות, ענישה, ויתור,מסרים לא ברורים, מסרים כפולים וכדו'). לדעתי, יש לבדוק את הגישה החינוכית, "יום יום, שעה שעה" ובהתאם לממצאים, להיות רגישים, קשובים ונכונים לשינויים לטובת הענין ולטובת הילד, בהתאם לאופיו,ליכולותיו ולכישוריו . לדעתי, עלינו לחפש, מה גרם לילדה להשתמש ב - "אימפולסיביות, לא מחזיקה זמן לאורך משימה, קושי בהתמודדות עם חומר שלא ממש מעניין אותה, מרדנות, וכחנות...", (ציטוט מפנייתך). כלומר- לבדוק מהו הצורך הפנימי / חוויתי, של בתך, להרגיש בתוך תוכה פנימה, דרך התנהגות זו (!), שהיא אכן קיימת, שייכת,רצויה ונאהבת ??? אינני חסיד של "ממצאים נוירולוגים" שונים, בקשר לתופעות המוזכרות כאן ולדומיהן! מנסיוני אני יכול להעיד, שרוב הילדים האלה, אינם מוצאים ערוצי תקשורת "בטוחים", כדי להביע את המתרחש בקירבם ולתאר את חוויותיהם מבלי להינזק, להיענש,להיפגע, להיעלב, או "לקבל על הראש" ולכן הם בוחרים ב"כלים" ובדרך שאנו מפרשים כ"ליקויים" - כאלה ואחרים. לפעמים זהו המוצא שלהם, כדי לשרוד בעולמם הפנימי ובעולם החיצוני. ברוב המקרים האלה, אני מוצא ילדים אינטליגנטים, חכמים, מהירי תפיסה, יחודיים, רב- תחומיים ורגישים, וגם ילדים איטיים, מוגבלים בנושאים מסויימים, מפונקים, ממורמרים, מבולבלים, דחויים,(בעיקר מהתנהגות הקרובים אליהם והחשובים להם),מופנמים, חסרי בטחון , (למרות שכלפי חוץ, הם נראים לפעמים, כבעלי בטחון רב.), מפוחדים,מאוימים,(אם לא בבית, אז אולי בכתה, או בחברה), מקופחים, או שהם חושבים שהם מקופחים, (מבחינתם העובדה היא שהם מקופחים !), ו ...הרשימה ארוכה! אלה וגם אלה, זקוקים להקשבה אמיתית, לכוון עדין ומתחשב, לעידוד,לשיתוף, לחיזוק תכונותיהם הטובות והחיוביות (!!!) וללגיטימציה ליכולותיהם. מכאן, אני מקוה שמובן הדבר, שהטיפול ב"פרחי באך", הוא לא רק לילדה...וההצלחה אינה תלויה רק בה ! ובעיקר לא בתרופות הכימיות(!!!), שהיד המכוונת אליהן בימים אלה, פועלת בפזיזות ובקלות יתר !!! כי...העיקר שיהיה "שקט" ! בנוסף, אני ממליץ לשלב בתהליך הטיפולי, עוד גישות,כגון: תזונה נכונה ומתאימה.(דגש על ארוחת הבקר, הוצאת ה"קולה", צבעי מאכל ומזונות מזיקים אחרים מהתפריט), שילוב בעלי חיים בחיי הילדה, פיתוח ועידוד התחביבים ורצונות העשייה, היצירה וההתנדבות. בדיוק השבוע, זהו הנושא המרכזי באתר, כך שתוכלי לבדוק גישות נוספות, שאולי גם הן, מתאימות לבתך. ולסיכום: אינני מכיר את ההגדרה "ילדה רעה". אני מכיר "ילדה שרע לה"... בברכה - רון.