התקפי חרדה
דיון מתוך פורום טיפול בפרחי באך
שלום, בת 29,אם לשניים.לפני חצי שנה התקף ראשון מלווה בכל הסימפטומים של התקף חרדה עם מיגרנה נוראית (דפיקות לב מוגברות,לח"ד גבוה,חנק,יובש בפה). נשללו בעיות בריאות.לפני כ-3 שבועות שוב התקף אבל הפעם כמעט בכל יום.עם הרגשת דיכאון,ירידה חדה במשקל וקושי לתפקד בצורה נורמלית. מה גם שמאז חוששת מאוד ממוות ומחלות קשות(כל כאב מתפרש אצלי כמשהו סופני) האם יש טיפול?
שלום נתלי. לפי מכתבך, אני ממליץ לפנות למטפל מקצועי, שילווה אותך ויתמוך בתהליך הטיפולי. לפתרון זמני עכשוי, קני תמצית "רסקיו" 20- מ"ל עם טפטפת, (לא ספריי!),טפטפי לתוכו - 3 - טיפות, מכל אחת מהתמציות הבאות: ASPEN - MUSTARD - OLIVE SWEET CHESTNUT- נערי קלות את הבקבוק וקחי - 4 טיפות לפחות - 5 פעמים ביום, מתי שבא לך, רצוי בפריסה פחות או יותר שווה לאורך היום. אם בא לך יותר מ - 5 פעמים - קחי כמה שיבוא לך !(אפילו כל שעה). אין מינון יתר בפרחי באך ולכן זה לא יזיק. את התמצית אפשר לטפטף ישר לפה, מעל או מתחת ללשון וגם לכוס משקה, או למרק, או לחצי כוס מים וללגום באיטיות תוך כדי נשימות רגועות. לפני , או אחרי, או בזמן האוכל. במקביל פני לטיפול מקצועי כדי שתהליך ההבראה יהיה שלם. בהצלחה .
כדי למנוע בלבול, להלן התמציות המומלצות ומספריהן: מס' -2 - ASPEN מס'- 21 - MUSTARD מס'- 23 - OLIVE מס'- 30- SWEET CHESTNUT .RESCUE REMEDY
כדי למנוע בלבול, להלן התמציות המומלצות ומספריהן: מס' -2 - ASPEN מס'- 21 - MUSTARD מס'- 23 - OLIVE מס'- 30- SWEET CHESTNUT .RESCUE REMEDY
תודה רבה על תשובתך.
הי נתלי, אני רוצה להוסיף משהו לגבי התקפי חרדה. אחד מהדברים שקורים לא פעם (ותיארת את זה גם את) זה שאחרי החוויה הלא נעימה של התקף החרדה הראשון אנחנו מתחילים להרגיש את הפחד מלחוות את ההתקף שוב. ואז מה שקורה.... זה שיש לנו חרדה אמיתית, מהחרדה....! וההתקפים הופכים להיות פחד ממוקד ממשהו אמיתי - מה שלא ניתן לומר על התקף החרדה הראשון שמופיע כאילו משום מקום בהקשר של שום דבר ספציפי. ספרי לי איך משפיעות התמציות שהוצעו על ידי רון, שאני משערת שמאוד יעזרו למתן את ההתקף ולהרגיע אותו ואולי אף לגרום למצב שהתקפים עתידיים לא ישנו. אם את מרגישה שיש דברים נוספים או שאין שינוי בהרגשה ננסה לחשוב על תמציות נוספות. אני ממליצה לך בחום ללכת לטיפול פסיכותרפיה הוליסטי כלשהו על מנת לעבוד על מקור החרדה שנראה לכאורה מאוד לא בהיר, אבל ברמה הלא מודעת שלך הגוף מרגיש שהוא באמת נמצא בסכנה (ואני נוטה להאמין לו...). אם את זקוקה למידע נוסף/עזרה חזרי אלינו. בברכה, ליאת