אכזבה אישית
דיון מתוך פורום מצב חירום
לנוכח המצב והרחבת טווח ירי הרקטות מצאתי את עצמי מתמודדת לראשונה עם האזעקה הראשונה, שלשום. הופתעתי מתגובתי ואפילו התאכזבתי ממנה. על אף שידעתי והכנתי את עצמי "נפשית" כי גם על מרכז הארץ עלולים לירות בימים אלו, למשמע האזעקה פרצתי בבכי, לא יכולתי לנשום, וידיי רעדו, כאילו חושמלו, מה שנמשך כעשרים דקות. יש לציין כי אתמול, עם הישמע האזעקה השניה עדיין נלחצתי, אבל כבר פחות. האם ייתכן כי זה היה סוג של התקף חרדה חד-פעמי? מדוע הגבתי כך? הרי ידעתי שזה עלול לקרות. אני מאוכזבת מעצמי ומתגובתי הבלתי צפויה. אפילו קצת מתביישת שכך הגבתי. אני ממשיכה בשגרת החיים אבל שואלת את עצמי מה זה היה? מה קרה לי?
שלום לך, את מתארת תגובה נורמלית מאד! זה לא התקף חרדה. נכנסת לחרדה משום שהייתה לך סיבה לכך. חווית אזעקה לראשונה, הבנת שהאיום קרוב ועוד. לפעמים השכל בלבד אינו שולט על כל התגובות בגופינו ובנפשינו וישנן תגובות בלתי רצוניות שקשה לשלוט עליהן גם אם מתכוננים. הלקאה עצמית אינה רצויה בשום מצב :) היא רק יוצרת עוד לחץ/אשמה/ירידת ערך עצמי. נסי דווקא לפרגן לעצמך במצב כזה (ובכלל זה רצוי בחיים) ולא לשפוט את עצמך. את כותבת שבאזעקה השנייה כבר הגבת אחרת...אני מניחה שאם כך גם בפעמים הבאות (בתקווה שלא יקרו) תגיבי בפחות ופחות חרדה. ליאת.
מנהל פורום מצב חירום
