פורום וטרינריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
12690 הודעות
11629 תשובות מומחה

מנהלי פורום וטרינריה

27/12/2004 | 14:13 | מאת: המיואש

החתול שלנו ממשיך להשתין על שטיחונים, על מיטות ואנחנו מיואשים ושוקלים מסירתו. ניסינו הכל, החלפת חול, בדיקות שתן, הכל תקין חוץ מהתופעה הבלתי נסבלת. מה לעשות?

28/12/2004 | 14:08 | מאת: דנה

מדהים. היגעתי לפורום כרגע כדי לספר על אותה הבעייה בדיוק. החתול שלי מסוררס כבר 3 שנים, כך שזה גם לא ייחום, ניסינו אקונומיקה במקומות "אסטרטגיים" - כלום לא עוזר. הוא כרגע השתין לי על הכביסה הנקייה שהורדתי מהחבל. כל הבית מסריח. חשבתי למסור אותו, אבל המיואש, אתה יודע מה הורס אותי? אף אחד לא ייקח דבר כזה אליו הבייתה, לא חשוב כמה הוא יפה או חמוד (תכונות שאני כבר לא יכולה למצוא בו לאחרונה). כך שגם זה אולי ירד מהפרק. מאנחנו מתחננים לכל עזרה אפשריית, בתחום ההומאני, כממובן.. תודה מראש, דנה.

29/12/2004 | 08:26 | מאת: ד"ר טליה מור

למיואש, אז כפי שאתה רואה מצאתי את השאלה. אכן מסכימה איתך שקשה מאד לסבול ריח של שתן חתולי. יש להבדיל בין בעית סימון לבין בעית השתנה. אם עשיתם את כל הבדיקות הבריאותיות ונראה כי החתול בריא (אינו סובל מדלקת שלפוחית, דרכי שתן, אבנים, כליות וכו)אזי יתכן ומדובר בבעית סימון (התזת שתן אופקי בכל מקום אפשרי) שעיקרה בעיה התנהגותית. חובה לסרס את החתול אם הוא עדין לא מסורס, במקביל לנסות ולעלות על מקור הבעיה (שינויים שנעשו בבית, אורחים, ילדים חדשים, בעלי חיים מחוץ לבית, תזוזת רהיטים וכו..) לאחר שעולים על הבעיה קיים טיפול תרופתי (פסיכיאטרי)בכדורים ובתרסיס מיוחד (פליווי)המכיל תחליף פרוהורמונים ומיועד למנוע את התופעה. אישית מכירה את הבעיה , יודעת שמאד קשה,אבל שווה לנסות. האם אתם גרים בדירה או בבית פרטי ?

27/12/2004 | 10:24 | מאת: לירון

שלום רב, החתולה שלי כנראה ויש לה נטייה להשמנה כמו גם היא מקיאה אם היא אוכלת מהר... בכל מקרה אני משתדלת להאכיל אותה במנות קצובות (כף ואז המתנה ואז שוב כף). לעתים (בזמן האחרון יותר מתמיד) היא מקיאה אחרי הכף הראשונה (היא אוכלת ממש מהר!!). למעשה היא לא אוכלת הרבה (6 כפות ביום, 3 בבוקר 3 בערב) - ובכל זאת היא משמינה. בזמן האחרון היא גם נטפלת לעציצים שלי, מה שגורם לי לחשוב שיש איזשהי בעיה עם האוכל. החלפתי לה לאחרונה את האוכל ללה-קט (לפני זה אכלת פריסקיז) ונראה לי שהיא גם השמינה מאז... ובכן, מה עשויה להיות בעיית ההקאה? הגורם לאכילת עציצים? והאם אתם מכירים איזשהו סוג של מזון דיאט טוב ואיכותי. תודה רבה רבה לירון

29/12/2004 | 08:40 | מאת: ד"ר טליה מור

לירון שלום, אכילה מהירה , רגישות למזון, תולעים, דלקת קיבה וכדורי שיער הן רק חלק מן האפשרויות, מכיוון שהתופעה מחמירה בזמן האחרון בהחלט מומלץ לגשת לוטרינר. אם מדובר בחתולת שיער ארוך יש להוסיף למזון חומר מיוחד העוזר בהחלקת כדורי השיער. אכילת העציצים לפעמים מעידה על מחסור בתאית. לחתולים שמנים מזון מיוחד דיאטתי (בדרך כלל נקרא לייט או דיאט) וישנו מזון רפואי ספציפי לשם ירידה במשקל הנקרא רסטריקטד ונרכש רק דרך וטרינרים. כמובן שישנן מחלות מסוימות שמתבטאות בהשמנה אותן ישלול הוטרינר. בהצלחה

25/12/2004 | 20:18 | מאת: זהר

ערב טוב יש לי כלבת לברדור בת 7.5 בריאה , מזה כשבועיים יש לה בעיין אחת מין הפרשה נוזל גם אחרי שינה באותה העיין יש את הקרום הצהוב של אחרי שינה האם יש בעיה בעיין האם צריך ללכת לוטרינר? מצבה הבריאותי טוב אוכלת יוקונובה סניור

26/12/2004 | 15:16 | מאת: ד"ר טליה מור

זהר שלום, ישנם סוגים רבים של דלקות עיניים בחלקי העין השונים , מכיוון שהדלקת קיימת מזה שבועיים, ומכיוון שלא ניתן להמליץ על טיפול מבלי לראות את העין בהחלט כדאי ומומלץ לגשת לוטרינר גם אם נראה כי אין המצב מפריע לה.

24/12/2004 | 15:18 | מאת: עינב

ד"ר מור שלום, יש לי שתי חתולות בנות 9, פרסית וסיאמית. הן חיות יחד מאז היותן גורות. הבעיה היא שהחתולה הפרסית תוקפת את השנייה כל פעם שהיא רואה אותה, מבלי שום סיבה הנראית לעין ! החתולה הסיאמית מבועתת ממנה. ממה זה נובע ומה אפשר לעשות בנידון ?

24/12/2004 | 15:24 | מאת: ד"ר טליה מור

עינב שלום, האם הבעיה התעוררה לאחרונה או שקיימת מאז ומתמיד.

24/12/2004 | 01:59 | מאת: דני

חתול שלי פשוט מדהים אז ככה אני מוציא את החתול שלי כל יום שיצא החוצה כי אי אפשר בלי להוציא אותו הוא חייב לצאת כל חתול חייב כשהוא רוצה לצאת הוא קופץ על הידית מזיז את הדלת ויצוא כשהלת סגורה הוא הוא קורא לי בקריאת מייאו מייאו ואני פותח לו כשהוא חוזר הוא סורט את הדלת ומיילל שאני יפתח בדיוק כמן בן אדם אני גם שותה הרבה מהברז אחרי בערך 3 חודשים החתול שלי התחיל לעשות בדיוק כמוני הוא לא שותה מהקערה הוא שותה איתי ביחד מהברז הוא יודע להזיז את הטריסים בחלון כדי להתאורר קצת הוא יושן איתי ושם את הכפות ידיים שלו סביבי הוא מזהה אותי כשאני חוזר מהבית ספר הוא נמצא בחוץ באותו זמן רואה אותי מרחוק והולך איתי הבייתה אין חתול מדהים בקיצור השאלה שלי היא אם כל חתול יודע לעשות מה שהוא עושה בלי שילמדו אותו האם לחתולים יש איזה חוש קליטה או משהו איך הוא עושה את זה?

24/12/2004 | 15:22 | מאת: ד"ר טליה מור

דני, חתולים הם יצורים מדהימים. החתול שלך בהחלט יוצא דופן בחוכמתו למרות שנתקלתי בחתולים שכמותו. אושרך, שמור עליו.

23/12/2004 | 03:08 | מאת: הבעלים המודאגת

וירד לה דם, היא פקינזית, והיא די עצבנית,ממש לא נותנת לי להתקרב לציפורן הפצועה. אני בטוחה שכואב לה ובגלל זה היא תוקפנית (אם כי היא רוב הזמן כזאת כפרה עליה..) מדובר על הציפורן הכי ימנית ביד (זרת אם תרצי) ,היא התעקמה לכיוון למעלה כלומר הפוך ממה שהיא צריכה להיות,וסביר להניח שהיא עומדת להישבר. מה עושים? האם זה מחייב ביקור אצל ווטרינר או לא? מודה לך מאוד!

23/12/2004 | 12:51 | מאת: ד"ר טליה מור

לבעלים המודאגת שלום, ברב המקרים הצפורן נושרת מעצמה, לעיתים יש צורך בהתערבות הוטרינר במיוחד אם התופעה מלווה בכאב או בזיהום מקומי.

23/12/2004 | 21:53 | מאת: הבעלים המודאגת

על התשובה המהירה. שכחתי לציין שמעולם לא גזרנו לה את הציפורניים, והיא בת 5 ככה שהן ממש ארוכות. היא פשוט קצת קשה ולא מרשה לגעת לה היכן שפצוע או כואב. היא צולעת,ואני רואה שלא נוח לה, אז עדיין עליי לחכות שהציפורן תנשור מעצמה? בברכה.

22/12/2004 | 09:06 | מאת: חגית

האם תוכים רואים צבעים ?

23/12/2004 | 12:52 | מאת: ד"ר טליה מור

חגית, צר לי אך איני יודעת, נסי בפורום ציפורים דרך פטנט

22/12/2004 | 08:05 | מאת: רונית

היי, אף פעם לא קיבלתי תשובה מדוייקת לשאלה שלי, אלא תמיד תשובה מתחמקת. בתקווה לתשובה הפעם - האם כלבים רואים צבעים? או רק שחור לבן? אם הם רואים צבעים יש צבעים מסוימים שהם לא מסוגלים לראות? תודה

23/12/2004 | 15:09 | מאת: ד"ר טליה מור

רונית, ישר ולענין, כלבים מבדילים בין כחול ירוק ואפור. אינם קולטים ירוק ואדום.

26/12/2004 | 11:50 | מאת: רונית

זאת אומרת שהם מבדילים גם בין ירוק על גווניו, כחול על גווניו וכו'? הם רואים צהוב? לבן? ורוד? תכלת? או שכל עולמם מתרכז בירוק כחול אפור?

21/12/2004 | 13:00 | מאת: מודאגת...

שלום רב, כתבתי פה פעם כבר על הבעיה של החתולה שלי- פצע בצוואר שמלא מוגלה, שבביקור הראשון אצל הוטרינר היא הוציאה לה אתהמוגלה אך הפצע גדל שוב. (היא אמרה שזו הצטברות שומן) הלכנו לוטרינר פעם שנייה, והיא אמרה שעדיף להסיר את הפצע הזה בניתוח. אני חוששת מאד לנתח את החתולה ולהרדים אותה משום שהיא בת 12 ואני מפחדת שהיא לא תתאושש. מה את מציעה?

23/12/2004 | 15:14 | מאת: ד"ר טליה מור

למודאגת שלום, בהנחה שנעשה כל מה שאפשר ואין שיפור, במידה ואכן הפתרון הוא ניתוח יש לבצע את כל הבדיקות טרם ההרדמה בכדי להקטין את הסיכונים.(ספירת דם + כימיה)

21/12/2004 | 03:56 | מאת: יגאל

ניסתי לזווג תכלב שלי פעמיים אם שתי כלבות שונות הוא לא היסתכל אליהם אפילו אבל ברגע שכלבה הראשונה שאיתה ניסיתי לזווג עברה את שלב הביוץ אז פיתאום הוא התחיל ליקפוץ עליה ולהיתעניין בה (חשוב לציין שהיא הייתה כבר אם כלב אחר) ויש כלבות שהוא ביכלל לא מסתכל אליהם שאלא הם רוב הכלבות ויש כלבות שבלי קשר אם הן מיוחמות או לא הוא מתחיל ליקפוץ אליהן (שזה נדיר מאוד)בכדי להיזדווג איתן האם זה קשור לאופי שלו או שחסר לו הורמון כלשהו ? וגם רציתי לדעת האם אצל כלבים(אגריסיביים) קיים גן תוקפני או שזה רק שאלה של חינוך אשמח אם תיפרטי בנושא

21/12/2004 | 09:59 | מאת: ד"ר טליה מור

יגאל שלום, הכלבה מתעניית בכלב רק בימי הביוץ,(הווה אומר יום 9-11 מתחילת היחום) בימים אלו הכלבה תסכים לקבל את הכלב ולהיזדווג איתו. הזדוזות עם מספר כלבים בימי הביוץ יכולה לגרום למספר צאצאים מהורים שונים. כלבים מגלים ענין גם בכלבות מיוחמות, בלתי מיוחמות וגם שאינן בדיוק ביום הביוץ בשל יצר המין והריח המלווה את הכלבה המיוחמת ואת תקופת היחום בכלל. תוקפניות הינה גם בעלת מרכיב גנטי (ראה כלבים מסוכנים) אבל לא רק.

21/12/2004 | 10:00 | מאת: ד"ר טליה מור

יגאל שלום, הכלבה מתעניית בכלב רק בימי הביוץ,(הווה אומר יום 9-11 מתחילת היחום) בימים אלו הכלבה תסכים לקבל את הכלב ולהיזדווג איתו. הזדוזות עם מספר כלבים בימי הביוץ יכולה לגרום למספר צאצאים מהורים שונים. כלבים מגלים ענין גם בכלבות מיוחמות, בלתי מיוחמות וגם שאינן בדיוק ביום הביוץ בשל יצר המין והריח המלווה את הכלבה המיוחמת ואת תקופת היחום בכלל. תוקפניות הינה גם בעלת מרכיב גנטי (ראה כלבים מסוכנים) אבל לא רק.

21/12/2004 | 10:00 | מאת: ד"ר טליה מור

יגאל שלום, הכלבה מתעניית בכלב רק בימי הביוץ,(הווה אומר יום 9-11 מתחילת היחום) בימים אלו הכלבה תסכים לקבל את הכלב ולהיזדווג איתו. הזדוזות עם מספר כלבים בימי הביוץ יכולה לגרום למספר צאצאים מהורים שונים. כלבים מגלים ענין גם בכלבות מיוחמות, בלתי מיוחמות וגם שאינן בדיוק ביום הביוץ בשל יצר המין והריח המלווה את הכלבה המיוחמת ואת תקופת היחום בכלל. תוקפניות הינה גם בעלת מרכיב גנטי (ראה כלבים מסוכנים) אבל לא רק.

21/12/2004 | 03:40 | מאת: יגאל

שלום יש לי כלב פיט בול בן שנתיים וחצי התחלתי להריץ אותו בגיל מוקדם ובערך בגיל שנה וחצי הוא התחיל ליצלוע ברגל ימינית אחורית באופן פיתאומי הוא צולע רק כשהוא רץ ריצה איטית וגם כשהוא שוכב על הריצפה הרבה זמן אז כשהוא קם הוא צולע כמה דקות הלכתי איתו לווטרינר והוא אמר לי שזה מה שקורה בדרך כלל לפיט בולים כשמגזימים איתם בפעילות הגופנית חשוב לציין שליפני שאמרתי לו איזה רגל הוא אמר לי בעצמו אז השאלה שלי היא כזאת האם כשמגזימים אם הפעילות הגופנית של פיט בול אז הוא מתחיל ליצלוע ברגל ימינית אחורית וגם אייך זה יכול להשפיע אליו בגיל זיקנה אם זה לא יטופל ומה זה יכול להיות ????

21/12/2004 | 10:09 | מאת: ד"ר טליה מור

יגאל, ממליצה על צילום אגן, על פי תוצאות הצילום (+בדיקה פיזיקאלית) אפשר יהיה לאבחן ביתר קלות מה מקור הבעיה ולנסות להתאים טיפול.

19/12/2004 | 09:53 | מאת: ענת

לפני יומיים אימצנו חתול,מדובר בחתול בן שנה בערך שנמצא עם קולר. אלה שמצאו אותו סיפרו כי לפני כמה חודשים החל להסתובב לידי ביתם(בית עם חצר). הם הכניסו אותו פנימה והאכילו אותו,תוך נסיונות למצוא את בעליו ללא הצלחה. מכיון שלא יכלו לאמץ אותו החתול היה רב הזמן בחוץ. בשני הימים שהחתול היה אצלנו הוא היה לא רגוע אולם עשה את צרכיו בארגז הצרכים,אכל וניקה עצמו.בלילות החתול ילל ללא הפסקה ליד הדלת ורצה לצאת החוצה. הוצאנו אותו החוצה לפני כמה שעות וביינתים לא חזר. אנו מרגישים שפעלנו נכון שכן החתול ילל ונשמע כי שהותו בבית גורמת לו מצוקה רבה. האם ניתן לביית חתול רחוב שרוצה לצאת החוצה? אם החתול לא יחזור ונרצה לאמץ חתול אחר מאגודות המוסרות חתולים לאימוץ,איך נדע שהחתול מתאים לחיים בתוך בית? אודה על עצתכם

21/12/2004 | 10:13 | מאת: ד"ר טליה מור

ענת שלום, עשיתם מעשה יפה ונהגתם כשורה. חשוב לוודא שחתול זכר יהיה מסורס (מונע קרבות חוץ, מונע סימון בבית, מדכא יצר מיני ורצון לצאת החוצה ולחפש נקבות מיוחמות) ישנם חתולים שחיים גם בבית וגם בחוץ. גם חתול שחי בחוץ אפשר להרגיל לחיות בתוך בית ולהיפך.

21/12/2004 | 10:16 | מאת: ד"ר טליה מור

ענת שלום, עשיתם מעשה יפה ונהגתם כשורה. חשוב לוודא שחתול זכר יהיה מסורס (מונע קרבות חוץ, מונע סימון בבית, מדכא יצר מיני ורצון לצאת החוצה ולחפש נקבות מיוחמות) ישנם חתולים שחיים גם בבית וגם בחוץ. גם חתול שחי בחוץ אפשר להרגיל לחיות בתוך בית ולהיפך.

21/12/2004 | 10:15 | מאת: ד"ר טליה מור

ענת שלום, עשיתם מעשה יפה ונהגתם כשורה. חשוב לוודא שחתול זכר יהיה מסורס (מונע קרבות חוץ, מונע סימון בבית, מדכא יצר מיני ורצון לצאת החוצה ולחפש נקבות מיוחמות) ישנם חתולים שחיים גם בבית וגם בחוץ. גם חתול שחי בחוץ אפשר להרגיל לחיות בתוך בית ולהיפך.

18/12/2004 | 12:35 | מאת: ברק

לד"ר מור יש ברשותי חתול מסורס שחיי בבית ועוד מספר חתולים שחיים בחצר ביתי .זהו בעצם ביתם ואני דואג להם.חתול אחד שחיי בחוץ הצלתי את חייו ממוות, שבר את האגן, בעצם יש לו נכות מסויימת והוא מסורס.חתולה אחרת ששמה קיצי היתה אחות של גימי חתול שגידלתי במשך 9 שנים בביתי ולפני כשנה דרסו לי אותו.לפני כחצי שנה רציתי לעקר אותה , היות ונמאס לי שהיא סובלת ובכל פעם ופעם נולדים עוד גורים ועוד גורים. שאלתי את הוטרינרית שלי ודי נבהלתי מתשובתה:"מפאת גילה 10 יכול להיות שלא תעמוד בניתוח". לשכן שלי יש כלבה לא מעוקרת.כשהיא מיוחמת הוא פשוט לא נותן לה לצאת החוצה עד שהייחום נגמר.שאלתי האם ניתן לסגור חתולה מיוחמת?להרחיק ממנה את הזכרים עד שיעבור הייחום? או שפשוט אצל חתולות זה לא עובד ככה? אני יודע שיש גלולות למניעה אבל נאמר לי שלטווח ארוך הן עלולות להיות מסרטנות. דבר שמאד לא הייתי רוצה שיהיה לה. אני אובד עצות ולא יודע מה לעשות. אודה לך על תשובתך המהירה. בברכה ברק

21/12/2004 | 10:23 | מאת: ד"ר טליה מור

ברק שלום, הפסקת יחום אצל חתולה על ידי גרימת ביוץ (בצורה מכאנית אצל וטרינר) מניעת יחום - עיקור או זריקות נגד יחום אחת למספר חודשים, מוכרות ומותרות לשימוש. בעיקור בגיל 10 בהחלט קיים סיכון מסוים אך המלטה בגיל זה מסוכנת לא פחות.

21/12/2004 | 17:42 | מאת: ברק

לד"ר טליה שלום רב תודה מקרב לב על תשובתך. בברכה ברק

21/12/2004 | 17:43 | מאת: ברק

לד"ר טליה שלום רב תודה מקרב לב על תשובתך. בברכה ברק

21/12/2004 | 17:43 | מאת: ברק

לד"ר טליה שלום רב תודה מקרב לב על תשובתך. בברכה ברק

21/12/2004 | 17:43 | מאת: ברק

לד"ר טליה שלום רב תודה מקרב לב על תשובתך. בברכה ברק

18/12/2004 | 08:21 | מאת: אבי

ריצ'י ,הכלב שלי מקבל פרדניזון במינון של 20 מ"ג ליום כבר חודשיים ,כאשר הסתיימה החפיסה ניסיתי יום אחד ללא התרופה ,הכלב היה מרותק לרצפה מרבית היום, במהלך הטיולים שהפכו לקצרים יותר הוא משתין יותר,באופן כללי הוא העלה משקל ניכר ,אני מנסה לצמצם בכמות האוכל. האם כדאי לעבור לתרופה אחרת האם ישנה אחת עם פחות תופעות לוואי? תודה

21/12/2004 | 10:56 | מאת: ד"ר טליה מור

אבי שלום, עליה במשקל והשתנה תכופה הינן רק חלק מתופעות הלוואי של שימוש מתמשך בפרדניזון. לא ציינת מה משקלו של ריצ'י, מה גילו, ממה הוא סובל וכיצד הבעיה אובחנה, אלו בדיקות נעשו ולמה הותחל טיפול בפרדניזון, האם ירדתם בכמות הפרדנידון או שהמינון קבוע מתחילת הטיפול וכו. נסה לענות על שאלותי כדי שאוכל להשיב לשאלתך.

21/12/2004 | 21:03 | מאת: אבי

ראשית,תודה על התגובה. אובחנה אצל ריצ'י (גיל-8) בעיה בפרקים ,לא נעשתה דיאגנוזה מלאה ישנו חשש לפריצת דיסק.משקלו 18 ק"ג. הוא קיבל זריקת סטרואידים שעזרה לזמן קצר. קיבל אופטלגין ומיד עברנו לפרדניזון. מזה חודשיים. חלה עלייה במשקלו השתנה תכופה ורעב תמידי. האם אפשר לעבור וכיצד לטיפול אחר?

21/12/2004 | 21:03 | מאת: אבי

ראשית,תודה על התגובה. אובחנה אצל ריצ'י (גיל-8) בעיה בפרקים ,לא נעשתה דיאגנוזה מלאה ישנו חשש לפריצת דיסק.משקלו 18 ק"ג. הוא קיבל זריקת סטרואידים שעזרה לזמן קצר. קיבל אופטלגין ומיד עברנו לפרדניזון. מזה חודשיים. חלה עלייה במשקלו השתנה תכופה ורעב תמידי. האם אפשר לעבור וכיצד לטיפול אחר?

21/12/2004 | 21:05 | מאת: אבי

ראשית,תודה על התגובה. אובחנה אצל ריצ'י (גיל-8) בעיה בפרקים ,לא נעשתה דיאגנוזה מלאה ישנו חשש לפריצת דיסק.משקלו 18 ק"ג. הוא קיבל זריקת סטרואידים שעזרה לזמן קצר. קיבל אופטלגין ומיד עברנו לפרדניזון. מזה חודשיים. חלה עלייה במשקלו השתנה תכופה ורעב תמידי. האם אפשר לעבור וכיצד לטיפול אחר?

17/12/2004 | 10:32 | מאת: צבי

אני מחפש קרוב לחצי שנה גור גזעי של זאב לבן. מישהו אולי יודע / מכיר / ראה באתר אחר מישהו שיש לו גורים כאלה ??

16/01/2005 | 12:45 | מאת: אסנת

שלום צבי גם אני מחפשת גור/ה של זאב לבן (מעדיפה גורה, אבל לא מאוד עקרוני), במידה ומצאת או תמצא אשמח אם תעדכן אותי במייל, במידה ויש יותר מגור אחד.

17/01/2005 | 09:11 | מאת: צבי

באתר של פטקינג ראיתי פירסום לגורות של זאב לבן כדאי לך למהר...

15/09/2010 | 00:49 | מאת: לימור

היי שלום לכולם, אני קניתי את הגור שלי מבית גידול מסודר. אנשים מאוד חביבים ונחמדים ושומרים איתי על קשר רציף. ממליצה לכם לבדוק http://www.whitedog.co.il

יש ברשותי גורה למכירה

15/09/2010 | 00:51 | מאת: תמיר

<b> תודה רבה על הפרסום </b>

16/12/2004 | 23:14 | מאת: דונה

שלום רב יש לי חתול כבן שנתיים, בימים האחרונים הבחנתי בפצע מדמם בפה או בלשון, מה שגורם לו לחוסר יכולת להשתולל כתמיד, מצב רוח רע,לא מנקה את עצמו וכאבים. יש לציין כי הפצע מלוה בריח רע מאוד! מה זה יכול להיות וכיצד ניתן לפתור את הבעיה? בתודה מראש דונה

17/12/2004 | 08:18 | מאת: ד"ר טליה מור

דונה שלום, יש לגשת לוטרינר שיטשטש מעט את החתול ויבדוק את חלל הפה. ריח רע הינו סימן לרקבון, נמק והפרשה מוגלתית. פצע מדמם יכול להיות על הלשון ,בחניכיים, מאזור השיניים וכו. כתוצאה מפציעה,נשיכה, גוף זר,מחלות ויראליות,מגע חומרים מסוימים, כויות וכו. הטיפול הרפואי יהיה בהתאם לממצאים.

15/12/2004 | 11:45 | מאת: מיכל

ברשותי כלב לא גזעי, רוטווילר האם התקנות החדשות חלות עליו?, אף היותו לא גזעי? תודה

17/12/2004 | 08:33 | מאת: ד"ר טליה מור

מיכל, בהגדרה "כלב מסוכן " כלב השייך לזגע מסוכן וכן שהוא הכלאה של גזע מסוכןוקיים דימיון בין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיסיותלאלו של כלב השייך לגזע מסוכן.

14/12/2004 | 23:16 | מאת: רחל

לבתי יש בחודשיים האחרונים פטריה ברגל שהולכת ומתפשטת. לפי רופא עור מקורה כנראה בבע"ח שיש בבית. יש לנו כלב כבר שנים רבות ושרקנים בני מספר חודשים. שאלותי: 1. האם זה אומר שבעלי החיים (כנראה השרקנים) חולים והאם יש לטפל או להרחיק אותם? 2. האם ההדבקה היא ממגע ישיר? 3. בתי מקבלת טיפול בפטריה במשחות וקרוב לודאי שתצטרך טיפול מונע. הםא יש לזה ערך אם היא ממשיכה לחיות באותו הבית עם בעלי החיים?

15/12/2004 | 10:49 | מאת: ד"ר טליה מור

רחל שלום, ישנן מספר פיטריות (משפחת טריכופיטון ומיקרוספורום) שפוגעות בבעלי חיים ומאד מדבקות לאנשים. ההדבקה באופן ישיר: כלומר ליטוף ונגיעה בפרוות החיה ובמקומות הנגועים ובאופן עקיף: דרך מגע עם מצע, מברשות, בדים ומקום מרבץ בו היתה החיה הנגועה. האבחנה אצל בעלי חיים דורשת בדיקה פיזיקאלית, תרבית פיטריה והסתכלות במנורת ווד, לרב ישנם סימנים אופינים על גבי העור, כדוגמת קרחות עגולות עם שוליים כהים, פצעים וקשקשת אך יש לזכור שיכולים להיות נגועים מבלי להראות סימנים קלינים מקרוסקופית. הטיפול בבעלי חיים מבוסס על תרופה הנתנת דרך הפה ולעיתים שטיפות וטיפול מקומי בהתאם למקרה. ההמלצה לגשת לוטרינר עם בעלי החיים ולטפל במקביל לטיפול בילדה. להביא בחשבון גם אפשרות של הדבקה ממקור אחר שלא מבעלי החיים שבבית. ,שיהיה בהצלחה

14/12/2004 | 09:28 | מאת: אילה

שלום לכלבה שלי יש תולעת סרט יש לי כדורי ססטל כתוב בהוראות שלהם, שעדיף לתת לפני האוכל ואין פירוט. אז אשמח אם תפרט מה זה "לפני האוכל": (חצי שעה לפני, דקה לפני, שעתיים לפני ?... איזה מרחק מהארוחה הקודמת ?) אגב, מה קורה אם לא מטפלים בתולעת ?

15/12/2004 | 10:59 | מאת: ד"ר טליה מור

אילה שלום, בהחלט לטפל בתולעים. להקפיד ולתת את המינון של הכדור בהתאם למקל בכלבה. לתת חצי שעה לפני האוכל זה בסדר גמור.(אפשר גם עם קצת אוכל) לטפל במקביל בפרעושים שהינם המקור לתולעת הסרט - דיפילידום קנינום.

14/12/2004 | 03:32 | מאת: עירית

לפני חודש וחצי לאחר שסבלה מאנמיה וחולשה לקחתי את כלבתי לכפר הירוק בהמלצת וטרינר פרטי ושם שללו את מחלת אדיסון אנמיה,וכמו כן שלחו אותה לקרדיולוג של בית דגן שגם הוא שלל קרדיומיותפיה ולא מצא ממצאים פתולוגים והיא חזרה הביתה והתאוששה. לפני 10 ימים הוטרינרית הפרטית שלי איבחנה לה דלקת פרקים באגן ונתנה לה זריקה נגד כאבים,4 ימים אחר כן היא נתנה לה טיפול של ויטמנים ברזל וקורטיזון נראה היה שהכלבה קצת מתחזקת למרות שהיא סבלה מירידה במשקל,עצמות שקועות חולשה וחוסר רצון ויכולת לעשות דברים אולם אני חשבתי שיש לה דלקת פרקים. ביום חמישי שעבר כלבתי היקרה החלה לנשום בכבדות כי לא היה לה אוויר לקחתי אותה לבית דגן (הוטרינרית שלי חשדה בקדחת קרציות )וכעבור 4 שעות בדיקות דם אולטרסונד ורנטגן התחוור לי שהיא סבלה מגידול המנגיוסרקומה בכליה עם גרורה אחת נראית לעין בריאה. החלטתי לדאבוני לחרוץ את דינה ע"י המתת חסד מכיוון שהיא הגיעה במצב סופני ללא אוויר עם ספירת דם נמוכה (טסיות 14) ,שטף דם בחלל הבטן ו2 הפתרונות האחרים גם היו מובילים אותה למותה לאחר סבל וייסורים רבים. הכלבה הייתה מסוג בוקסר כבת 9, לאחר שחקרתי את המחלה באינטרנט והבנתי שב60 אחוז מהמקרים המחלה מתגלית כאשר יש כבר גרורות השאלה שלי היא כזאת: האם לא היו מספיק ממצאים בבדיקות ובתסמינים של הכלבה ובהתחשב בגילה ובסוגה בכדיי להוביל את הוטרינרים לחשד שמדובר בגידול בבטן לפני שהיא הגיעה במצב סופני? אין אני מחפשת אשמים וגם לא לתבוע אף אחד מכיוון שזה לא יעזור לי להשיב את הכלבה.....אלא את חוות דעתך על המקרה

15/12/2004 | 11:11 | מאת: ד"ר טליה מור

עירית שלום, אם היו עושים אולטרסאונד ורנטגן מיד בהתחלה יתכן והיה אפשר לאבחן בשלב מוקדם יותר. ברפואה בכלל ובוטרינריה בפרט, מקובל לעבוד בשלבים ולא לבצע את כל הבדיקות האפשריות בבת אחת אלא על פי סדר החשיבות בהתאם להמלצת הוטרינר וחוות דעתו, שבמקרה זה הינה החשובה ביותר, ככל שהיא מקצועית יותר האבחנה תעשה במהירות רבה יותר. מבינה ללבך וחושבת שעשית את הדבר הנכון, תתנחמי(אם בכלל אפשר) בעובדה שנתת לכלבה 9 שנים יפות.

15/12/2004 | 11:11 | מאת: ד"ר טליה מור

עירית שלום, אם היו עושים אולטרסאונד ורנטגן מיד בהתחלה יתכן והיה אפשר לאבחן בשלב מוקדם יותר. ברפואה בכלל ובוטרינריה בפרט, מקובל לעבוד בשלבים ולא לבצע את כל הבדיקות האפשריות בבת אחת אלא על פי סדר החשיבות בהתאם להמלצת הוטרינר וחוות דעתו, שבמקרה זה הינה החשובה ביותר, ככל שהיא מקצועית יותר האבחנה תעשה במהירות רבה יותר. מבינה ללבך וחושבת שעשית את הדבר הנכון, תתנחמי(אם בכלל אפשר) בעובדה שנתת לכלבה 9 שנים יפות.

15/12/2004 | 17:02 | מאת: עירית

תודה על הייעוץ והנחמה למרות שלמעשה נתתי לכלבה בקושי 3 שנים (רק במרץ 2005 זה יכל להיות 3 שנים) היא אומצה בגיל 6....ולכן הפרידה כל כך קשה....כמעט בלתי נסבלת

12/12/2004 | 10:25 | מאת: saint

שלום רב אני לי חתול בן 12 שהיה גר עם המשפחה שלי.פעם בשנה היה לו התקפה של פשפשים לאיזה חודש ולרוב היה נקי מאוד וגם מריח טוב. המשפחה שלי עזבה את הארץ ,והוא עבר לגור ברחוב (השכן שלי מאכיל אותו) פעם בשבוע שאני מגיע לבית של ההורים שלי,אני יושב עם החתול הבעיה היא שיש לו המון קרציות פתאום מה שלא היה לו אף פעם , וגם כל מיני פצעים/דם קרוש בכל מיני מקומות בגוף. אני ממש לא מבין בקרציות וזה ממש מגעיל אותי. יש לו המון פרווה וקשה לראות אותם ,ניסיתי להוציא לו אותם , אבל אחרי שניים התייאשתי וגם שאני לא יודע אם הפצים הללו עם הדם הקרוש מסביב זה קרציה מתה או קרציה חיה עמוק בתוך העור. מה גם החתול התחיל להסריח נורא. זה לא ריח של פח זבל , הוא גם לא רעב כי מאכילים אותו , אבל הפרווה שלו התחילה להריח לא טוב . אני חייב את העזרה שלכם מה לעשות איתו , אני מאוד מרחם עליו ורוצה לעזור לו, חשבתי לרסס אותו , אבל הוא נהיה אלרגי ומקיא במשך יומיים, הבנתי שיש גם טיפות לשים על הצואר , בבקשה מה כדאי לעשות.

12/12/2004 | 15:45 | מאת: ד"ר טליה מור

saint שלום, חבל ומצער לשמוע את הסיפור,בושה וחרפה שיש אנשים שלאחר 12 שנה זורקים את החתול הביתי לרחוב, עם קצת מאמץ היה ניתן למצוא פתרון אלטרנטיבי, כל פתרון היה יותר טוב. לגבי שאלתך, חשוב לברר מהו מקור הפצעים והריח הרע. זיהום חידקי, פיטריות,פצעים מוגלתיים ורימות של זבובים הינן רק חלק מן האפשרויות, במקרים כאלו מומלץ לגשת לוטרינר. באופן כללי חתולים רגישים למרבית החומרים המיועדים לשימוש בתכשירים כנגד קרציות, התכשיר היחיד שניתן להשתמש בו הינו פרונטלין ספרי או אמפולות המטופטפות על עורפו של החתול ונמצאו נוחות מאד לשימוש.

13/12/2004 | 00:47 | מאת: saint

שלום שוב דבר ראשון הוא לא נזרק לרחובות , הוא פשוט כבר לא ישן בבית יותר. מכיוון שהוא בן 12 , פתרון של להעביר אותו לבית חדש לא עולה על הפרק מכיוון שהוא מבוגר מדי להסתגל למקום חדש , ואינני מעוניין לקחת לו את החופש ונעול אותו בבית .חתולים אחרים מזהים חולשה אצלו כי הוא מבוגר, לפחות כרגע הוא נמצא בחצר של הבית של ההורים שלי, עם אוכל , וחתולים וסביבה שהוא מכיר. אני מאמין שזה הפתרון הכי טוב בשבילו . ישנו את החומר שהמלצת עליו , קראתי באינטרנט על משהו שנקרא ProTiCall מכירה? אם כן מה עדיף מה שאת רשמת או את זה . שם היה כתוב שהחומר הזה הרבה יותר טוב. כמו כן מה קורה עם שמים חומר אמפולות לחתול יותר גדול מ 4 ק"ג (אני מעריך שהוא שוקל 6 ק"ג ) והאמפולה מתאימה ל 4 ק"ג . האם יתכן מצב שהטפילים לא ימותו אלא יתחזקו? אני מצטער אם הבנת אותי לא נכון , יש לי המון אהבה לחתול הזה , וחשוב לי שגם לו יהיה טוב

11/12/2004 | 15:24 | מאת: שלומית

שלום רב! החתולה שלנו בת 15 ולפני שבועיים בערך, התחילה למרוט לעצמה את השיער בגב ואולי גם ברגליים מאחור, מתחת לזנב. אציין עוד שלחתולה רגישות מיוחדת, כנראה בעצב שעובר בגב, שם, אם נוגעים בה, היא מיד מקבלת עווית שגורמת לה לסובב את הראש אחורה וגם גורם לה ללקק. האם יש קשר לרגישות העצב ולמריטת השיער באיזור זה? תודה מראש על ההתיחסות חג חנוכה שמח!

12/12/2004 | 15:47 | מאת: ד"ר טליה מור

שלומית שלום, תופעת מריטת שיער שאינה מלווה בקשקשת, פצעים, טפילי עור וכו ושלא ממקור פיטריתי או כתוצאה מהיוצרות קשרים, פעמים רבות מעידה על בעיה התנהגותית. יש טיפול.

13/12/2004 | 03:19 | מאת: שלומית

תודה על התשובה המהירה. חג שמח!

07/12/2004 | 13:01 | מאת: טלי

יש לנו תנור קמין בבית והכלבה שלי נוהגת בבוקר לאכול את שאריות הפחם שנפלו החוצה. מה לעשות? כשאני רואה את זה אני נוזפת בה אבל זה מזיק?

09/12/2004 | 06:22 | מאת: ד"ר טליה מור

טלי, אין פתרון פלא, עליך למנוע ממנה להגיע לפחם (שינה בחדר סגור), להנות מן האכילה (לטפטף חומר בלתי טעים על הפחם) לחילופין למצוא שיטה למניעת נפילת שאריות הפחם (להגביה מעקה) אם זה בלתי אפשרי פני למאלף שילמד אותך טיפים חשובים.

07/12/2004 | 07:37 | מאת: ליאת

הכלבה שלי מתה אתמול. זה היה מוות פתאומי מאוד. הכלבה מסוג פינצ'ר מעורב, בת 5 וחצי. היא היתה עם הילד הגדול בגינת השעשועים (אנחנו גרים במושב והיא בדרך היתה משוחררת). היא חזרה עם הילדים מהגן הגיעה לחדר כביסה התמוטטה, פירכסה כחצי דקה על הצד ומתה. אני יודעת שבהרעלות יוצא קצף מהפה, או לא? היא לא דיממה, ושום דבר לא יצא לה מהפה או מהאף. רק השתחרר לה מעט שתן (שאני מניחה היה אגור בגוף שלה). מישהו יכול לתת אבחנה למה היא מתה? לפחות כיוון? לי זה נראה כמו התקף לב, או שבץ מוחי אבל אני לא יודעת אם המחלות הללו פוגעות בכלבים. תודה

08/12/2004 | 18:34 | מאת: Bunny (סטודנטית)

יש הרבה סיבות אפשריות. הדרך היחידה לדעת במה מדובר היא לקחת את הגופה למכון הוטרינרי בבית דגן לבדיקה פתולוגית ואולי כדאי לעשות זאת כדי לשלול הרעלה שעשויה לסכן גם ילדים שמשחקים בגן הזה. האם הכלבה קיבלה טיפול כלשהו בתקופה האחרונה - חיסונים, טיפולים נגד פרעושים וקרציות, טיפול אחר? והאם הכלבה מקבלת חיסונים (ואיזה חיסונים) באופן קבוע?

09/12/2004 | 06:17 | מאת: ד"ר טליה מור

ליאת שלום, צר לי על כלבתך. תשובה ודאית רק על סמך נתיחה שלאחר המוות (הנעשת במכון הוטרינרי בבית דגן) מחלות לב הינן בגדר אופציה.

06/12/2004 | 12:10 | מאת: מאיה

אימצתי גורה כנראה בת פחות מחודש. קיבלתי אותה כשהיא מלוכלכת מאוד, כנראה לא נוקתה לאחר ההמלטה והפרווה שלה מלאה פירורים יבשים שדבוקים חזק לעור. ניסיתי לרחוץ אותה עם שמפו לכלבים (בעצה של בעלת הכלבייה שמסרה לי אותה) החדר היה מחומם וגם המים חמימים, אבל היא בכתה נורא ונאבקה לצאת מהגיגית והרגשתי שאני ממש מתעללת בה.. אז סיימתי מאוד מהר, בלי להשרות את הפרווה כמו שצריך במים... לא יהיה לי אומץ לעשות את זה שוב.. ועכשיו בכלל אני קוראת שאסור לרחוץ גורים עד גיל שנה... גם כשהם במצב כזה?? האם גרמתי לה נזק? ואם לא מקלחת - מה הפתרון? היא גם שורצת פרעושים.. אני יודעת שהפתרון הוא תרסיס.. גם כאן יש בעיה עם זה שהיא כ"כ קטנה? תודה מאיה

09/12/2004 | 06:30 | מאת: ד"ר טליה מור

מאיה שלום, אפשר לרחוץ כלבים לפני גיל שנה. כלבה בת חודש צעירה לאמבטיה אך אם אין ברירה יש לרחוץ בזהירות (כמו שעשית) בחדר מחומם, במים חמימים, להמנע ממגע סבון או מים בעינים או באוזנים, ליבש היטב אחרי הרחצה. לא להשרות בתוך המים פשוט להרטיב מעט לסבן להשהות על פי ההוראות ולשטוף. אם את לא מסוגלת גשי למספרת חיות, לחילופין נסי לנקותה על ידי סירוק במסרק דק.נגד פרעושים ניתן להשתמש בגיל שלה בפרונטליין ספרי. אגב, יתכן שאותם פירורים הינם פיטריה ולא לכלוך ואך מכיוון שאיני רואה את הכלבה לא אוכל לעשות אבחנה. שיהיה בהצלחה.

06/12/2004 | 11:12 | מאת: דניאל

אני נוהגת לרחוץ את כלבי אחת לחודש בערך. אני משתמשת בשמפו לכלבים לסיולק פרעושים. אמרו לי שאם אני רוחצת אותו בתדירות גבוהה עדיף לעבור לשמפו לתינוקות. האם זה נכון?

09/12/2004 | 06:12 | מאת: ד"ר טליה מור

דניאל, כדאי להשתמש בשמפו של כלבים, בעדיפות שניה שמפו גונסון של תינוקות. מדוע את רוחצת את הכלב בתדירות גבוהה כל כך ?

09/12/2004 | 08:26 | מאת: דניאל

האמת היא שזה חלק מההנאה שלי ואולי תתפלאי לשמוע אבל גם שלו, אני מכניסה אותו לאמבטיה ומפנקת אותו במים חמימים וחוץ מזה לפעמים הוא מתמלא בוץ ואני לא מצליחה לנקות אותו עם מגבת רטובה. זה מזיק?

06/12/2004 | 10:20 | מאת: א.ב

בהנחה שזהו כלב מעורב טרייר קטן עם עוד משהו ומשקלו נע בין 5-10ק"ג מה הקשר לניתוח וההרדמה?

09/12/2004 | 06:33 | מאת: ד"ר טליה מור

א.ב. זה קשור לעובדה שהזקנה מחושבת על פי משקל הכלב, כלב טרייר בן עשר מוגדר כמבוגר בעוד כלב גדול (למשל סאן ברנרד) בן 10 מוגדר כזקן ואז הסיכונים הכרוחים בניתוח רבים יותר.

09/12/2004 | 08:42 | מאת: א.ב

לסיכום : אם הניתוח וההרדמה של הוצאת הגידול+סירוס יסכנו אותו לא ארצה לנתחו, כיוון שהוא נראה בריא וכשיר ולא ארצה להעיר את המתים!!!! אבא שלי שקל אותו במשקל אדם והוא 5 ק"ג אך אני לוקחת בחשבון שזה לא מדוייק ומעריכה אותו בן 5 ל-10 ק"ג.גילו מדוייק הוא בן 10.5. כמה שנים נותרו לו לחיות?ומה היית ממליצה, לבצע ניתוח במקרה זה או עדיף שלא?

09/12/2004 | 08:43 | מאת: א.ב

לסיכום : אם הניתוח וההרדמה של הוצאת הגידול+סירוס יסכנו אותו לא ארצה לנתחו, כיוון שהוא נראה בריא וכשיר ולא ארצה להעיר את המתים!!!! אבא שלי שקל אותו במשקל אדם והוא 5 ק"ג אך אני לוקחת בחשבון שזה לא מדוייק ומעריכה אותו בן 5 ל-10 ק"ג.גילו מדוייק הוא בן 10.5. כמה שנים נותרו לו לחיות?ומה היית ממליצה, לבצע ניתוח במקרה זה או עדיף שלא?

09/12/2004 | 08:43 | מאת: א.ב

לסיכום : אם הניתוח וההרדמה של הוצאת הגידול+סירוס יסכנו אותו לא ארצה לנתחו, כיוון שהוא נראה בריא וכשיר ולא ארצה להעיר את המתים!!!! אבא שלי שקל אותו במשקל אדם והוא 5 ק"ג אך אני לוקחת בחשבון שזה לא מדוייק ומעריכה אותו בן 5 ל-10 ק"ג.גילו מדוייק הוא בן 10.5. כמה שנים נותרו לו לחיות?ומה היית ממליצה, לבצע ניתוח במקרה זה או עדיף שלא?

שלום, נאלצתי לשים את הכלב שלך במשך 10 ימים בפנסיון עקב נסיעה, ולאחר שקיבלתי אותו בחזרה שמתי לב שמופיעים לו קסקסים לבנים קטנים בחלק האחורי של גופו ולאחר כמה ימים הם התפשטו כמעט לכל הגוף. כיצד ניתן לטפל בתופעה הזאת? והאם הקסקסים מראים שכלבי סובל מבעייה כלשהיא נוספת? תודה, יוני

06/12/2004 | 08:20 | מאת: ד"ר טליה מור

יוני שלום, חובה במצב שכזה לשלול המצאותה של פיטריה, כיוון שחלק מן הפיטריות מדבקות וגורמות מחלה גם אצל בני אדם. הבדיקה מחייבת תרבית פיטריה והסתכלות במנורת ווד. סיבות נוספות לקשקשת יכולות להיות תזונה לקויה, זיהום חידקי, מזג אויר, רחצה בתכשירים בלתי מתאימים וכו.

04/12/2004 | 21:26 | מאת: א.ב

שלום רב!!! כלב הילדות שלי שבבית הוריי היום בן 10 מגזע טרייר מעורב יש לו אשך אחד, הוטרינר אמר שהאשך השני נשאר בפנים וצריך לבצע ניתוח להוצאתו האם זה הכרחי בגילו? הוא הסביר שזה יכול לגרום לגידול,אך הוא לא נראה או מתנהג כמי שיש לו גידול! ואיפה ניתן לבצע זאת בזול?

06/12/2004 | 08:26 | מאת: ד"ר טליה מור

א.ב. שלום, אכן ישנה סבירות שאשך טמיר יתפתח לגידול וההמלצה לרב היא כן להוציאו (מה שמחייב את סרוסו של הכלב במקביל) במקרה שלכם כדאי לשקול טוב האם לבצע את הניתוח, לא מספיק לציין מהו גילו של הכלב אלא גם את גודלו , כיוון שההגדרה של כלב מבוגר שונה מכלב לכלב ונעשת על פי משקל. בהחלטה יש להביא בחשבון את הנקודות הבאות: לא כל אשך טמיר הופך לגידול. כאשר הגידול קטן לא תמיד רואים סימנים קלינים. ככל שהכלב מבוגר יותר עולה הסיכון שכרוך בהרדמה ובניתוח.

06/12/2004 | 10:22 | מאת: א.ב

בהנחה שזה כלב מעורב טרייר עם עוד משהו שמשקלו נע בין 5-10 ק"ג מה הקשר לניתוח וההרדמה וכמה שנים עוד נותר לו לחיות?

04/12/2004 | 18:53 | מאת: יפעת

שלום, רציתי לדעת האם זה הגיוני שכלב בן שנה וחצי לא מסוגל להשאר לבד אפילו רגע אחד? הכלב חייב שתמיד יהיה מישהו בבית או שהוא פשוט מתחרפן- בוכה ומיילל ללא הפסקה עד שמישהו מגיע, ברמה כזו שהשכנים מתלוננים ... מה ניתן לעשות, היות ובלתי אפשרי ככה.. זה יותר גרוע מילד קטן. אני מיואשת, הגעתי למצב שאני מחפשת בייביסיטר לכלב!!! מה אפשר לעשות והאם זה בסדר פשוט לתת לו לבכות עד שיתרגל? בבקשה עזרה... תודה

06/12/2004 | 08:28 | מאת: ד"ר טליה מור

יפעת שלום, אכן יתכן שמדובר בחרדת נטישה, לשם ביצוע אבחנה יש לברר מהו עברו של הכלב ולתאר בפרוט רב את פרטי התופעה. הטיפול מחייב הדרכה התנהגותית לבעלים וטיפול תרופתי לכלב הניתן על ידי ועל פי חוות דעת וטרינר בלבד.

03/12/2004 | 01:08 | מאת: עדי

שלום שמי עדי . לפני כחודש וחצי בערך אימצתי חתול רחוב והאכלתי אותו באופן קבוע כמה פעמים ביום (הוא היה גור). כן שיחקתי איתו והכנסתי אותו הביתה די הרבה פעמים. לפני 5 ימים בערך הוא התחיל להתנהג מוזר - חוסר תאבון, חוסר מרץ ויללות. מזה יומיים נראה שהוא לא שולט ברוק שלו וכל סביבת הפה שלו רטובה כל הזמן.אני מפחדת שמדובר בכלבת - רציתי לדעת אם יש סיכויי להידבק גם לא מנשיכה, לדוגמא ממשחק עם החתול שבמהלכו באתי במגע עם הרוק שלו? מה את מייעצת לי לעשות? האם יש בדיקה לכלבת בבני אדם או שחייבים לקבל חיסונים ללא קשר להימצאות המחלה בגוף? תודה, אשמח מאוד אם תענו לי בהקדם כי אני די חרדה...

03/12/2004 | 08:25 | מאת: ד"ר טליה מור

עדי שלום, ללא ספק החתול חולה, האבחנה לכלבת נעשת על סמך סימנים קלינים + אבחון ודאי שנעשה לאחר המוות. הסימנים של כלבת בחתול אינם ספציפים, החתולים נעשים אגרסיבים מיללים בעלי התנהגות מוזרה וריור רב עד מצב של שיתוק.לא ציינת איפה את גרה ואם האזור הוגדר כנגוע בכלבת אכן יש מקום לדאגה. ההדבקה במחלה דרך רוק או נשיכות ומגע עם ריריות ופצעים, חתול מדבק רק בשלב של הופעת הסימנים הקלינים. המחלה חשוכת מרפא ומיום הופעת הסימנים עד המוות עוברים בדרך כלל 10 ימים. המחלה עוברת לבני אדם ואין לה טיפול . יתכן מאד שהחתול שלך חולה במשהו אחר אבל זה יהיה בלתי אחראי מבחינתי שלא לאמר לך לגשת לוטרינר. עשי זאת בהקדם. במידה והחתול מת יש להביאו לבדיקה שלאחר המוות. במידה ואכן מדובר בכלבת, חשוב לאבחן בהקדם, ולתת לך את הטיפול המתאים.

02/12/2004 | 01:38 | מאת: לילך

שלום רב! רציתי לקבל מידע בנושא השפעת סרוס או עיקור כלב או חתול על התנהגות אגרסיבית. חיפשתי מאמרים בנושא ומצאתי מעט מאוד לכן אשמח לקבל מידע נוסף או לקבל הפניה למקור אינפרמציה כלשהוא. תודה לילך

02/12/2004 | 08:54 | מאת: ד"ר טליה מור

לילך שלום, הרמון הגברי ,טסטוסטרון, הנו ההורמון האחראי על התנהגות מינית הכוללת את היצר המיני,האגרסיביות (כלפי כלבים), התוקפנות, הטריטוריאליות וכו. כאשר מסרסים את הכלב, רמת ההורמון יורדת וכתוצאה מכך כל התכונות המושפעות מן ההורמון, הכלב נעשה רגוע יותר, אינו מחפש נקבות (ואינו פורה), לא מגלה תוקפנות ונעשה פחות טריטוראלי. כמובן שכאשר מדובר בכלב תוקפן ולא כנגד כלבים או כאשר הסרוס נעשה בגיל מבוגר לאחר השרשת דפוסי התנהגות סיכויי ההצלחה יורדים.

27/03/2011 | 15:58 | מאת: אלי

הי, ניתן למצוא הסבר מלא בכתובת הבאה: http://www.vet-at-home.co.il/app/Showcontent.asp?ID=8218&Tipe=1&Sr=&Sl=&St=&Sb=&S=350

01/12/2004 | 20:04 | מאת: ש.מ.

הקוקר היקר שלנו כבר בן 16, כבר לא רואה כל כך טוב, כמעט לא שומע, בעיות לב ובקיצור זקן וחולה. עם זאת הכלב עד לאחרונה הרגיש והתנהג כמו גור מאושר וקופצני. מאחר ומקבל פוסיד לשיתון, מתקשה מדי פעם לעצור את מימיו והתופעה מתקבלת בהבנה עם עשרות סמרטוטים במצב היכון (לבית, למעלית - רחמנא ליצלן לכניסה ולבית). לאחרונה המסכן סבל מכאבים ואובחן כסובל מפריצת דיסק. טפול בסטרואידים בזריקה ובכדורים עזר כמעט מידית והכלב חזר להיות זריז, אופטימי ומלא שמחת חיים ואהבה - אבל השתן.....המצב קשה עוד יותר, יותר נכון רטוב. חוסר שליטה כמעט מוחלט . אנשים שאינם אוהבי כלבים מציעים להרדים את הכלב. לא בא בחשבון - כל זמן שלכלב יש איכות חיים לא אקצר אותם. אני מנסה לאלתר חיתול - בינתיים ללא הצלחה. יש לכם ראיון, נסיון

02/12/2004 | 08:57 | מאת: ד"ר טליה מור

ש.מ. שלום, כמובן שהטיפול התרופתי האחרון (פרדניזון) הגביר את הבעיה וכאשר יסתיים הטיפול המצב יחזו לקדמותו. לברר את חיוניותו של השימוש בפוסיד (תרופה משתנת) . להתיעץ עם הוטרינר ולשקול שימוש בתרופה המחזקת את שרירי השלפוחית ומשפרת את יכולת השליטה . חיתולים של ילדים במידה הגדולה, לעשות חור בשביל הזנב וכמובן לא לשכוח להוריד אותם כשיוצאים לטייל.

02/12/2004 | 13:39 | מאת: ש.מ.

ד"ר טליה מור התרגשתי לראות את ההתיחסות הרצינית והמהירה. חזרתי לאופטימיות זהירה. תודה רבה. ש.מ.

01/12/2004 | 15:16 | מאת: אמא חתולה

מצאתי באמצע הגכביש גור חתולים רזה, צולע ופצוע. אספתי אותו וניגשתי איתו לוטרינר. כיום הוא הולך בסדר כמעט אחרי חודש אבל הוא התחיל לשלשל וגם להתעטש. הוא קיבל תילוע ואנטיביוטיקה מסוג צפורל ואנטיביוטיקה מסוג מטרונידזול. בהתחלה הוא היה ניגש לשירוטתים מייד אבל בימים האחרונים, הוא הולך ומשלשל כאילו אין לו שליטה על הסוגרים. מה גם שפי הטבעת שלו אדום ונפוח. מה יכולה להיות הבעיה?

02/12/2004 | 09:03 | מאת: ד"ר טליה מור

אמא חתולה, סיבות לשילשולים רבות, תולעים, זיהום חיידקי, ויראלי, רגישות למזון,רגישות לתרופות, טפילי מעיים,מחלות ספיגה ועוד. לשם אבחנה חשוב לדעת מהו גיל החתול, מהי תזונתו, האם תולע כראוי, האם תאבונו תקין, האם התנהגותו רגילה, מה סוג צבע ותדירות השלשול והאם הוא מחוסן. אם החתול תולע, קיבל את הטיפול התרופתי שציינת, מחוסן, מצב רוחו תקין הוא אינו מיובש ותאבונו בריא, נסי בשלב ראשון לתת לו מזון רפואי לבעיות לחתולים רגישים (נקנה אצל וטרינרים בלבד) ואם זה לא יעזור לשוב לוטרינר להמשך בדיקות.

05/12/2004 | 23:53 | מאת: אמאחתולה

החתול עבר תילוע, הוא כבן חודשיים, עירני פעיל ושובב, אוכל יפה וגם שותה. מצב השלשולים מעט הוטב עם אנטיביוטיקה שקיבל אך נתגלו אצלו קרחות בכל מיני מקומות בגוף כולל באצבעות "בית השחי" לדברי הווטרינר זה לא נראה כפיטריות אם כי הוא לא שול זאת וייתכן שזו תגובה לאנטיביוטיקה או תגובה פסיכוסומטית... כמובן שהישבן שלו כנראב בגלל השלשול שהיה... אדום בולט ושורף לו כנראה....

01/12/2004 | 11:52 | מאת: שואלת

שלום, ברשותי (או יותר נכון - אני ברשותה) חתולה פרסיה יחסית מבוגרת בבית. היא מלכת הבית. רוב היום היא ישנה. אני רציתי לדעת אם כדאי לצרף לה חתול נוסף לבית (לטובתה)? איך אני יכולה לדעת אם זה יעשה לה טוב או רק יזיק לה??? תודה!

03/12/2004 | 08:28 | מאת: ד"ר טליה מור

לשואלת שלום, לנסות ולראות.

06/12/2004 | 08:48 | מאת: אמא חתולה

יש לי 5 חתולים בבית כאשר 2 חתולים הבאנו יחד (חתולי רחוב) באותו יום בהיותם גורים מ-2 מקומות שונים והם כבר כמעט 10 שנים מסתדרים נהדר. כ-3 שנים לאחר הבאתם הבאנו חתול פרסי. מייד היתה התנגדות, בעיקר מצד הנקבה שהיא קטנת ממדים אך ציידת מעולה. הגור החמוד הזה החליט כנראה שהוא יהיה המלך ולא נתן לאף אחד להפחיד אותו ודי הצליח בזה. (עד היום גם עם הכלבים שלנו) שנה שעברה מצאנו גור חתולים באשפה ליד ביתנו. לקחנו אותו תחת חסותנו הנקנו אותו והכלבה אפילו אימצה אותו ושמרה עליו מכל משמר ובעיקר מ.... הנקבה הקטנטונת שבכל עת היתה תוקפת אותו. (עד היום יש לו חרדה מחתולים ולא מכלבים) גם השניים האחרים היו מטרידים אותו. אגב עד היום כבר 6 שנים ביחד 2 החתולים הראשונים לא "חברים" של החתול הפרסי בעוד הם שניהם מתכרבלים יחדיו. החתול הרביעי, כאמור חבר של הכלבה שמגנה עליו מפני החתולים האחרים ולפני חודש נוסף חתול ג'ינג'י שמצאתי פצוע וחולה וכעת הוא חיוני ומתוק אבל... נמצא אצלי בחדר שהרי כל ניסיון לקרבו לאחרים לא עולה יפה. חתול היא חיה טריטוריאלית וקשה "לאחד" שני חתולים שלא גדלו יחדיו מהיותם גורים... בניגוד לכלב שאפשר לצרף אליו בהדרגה כלב נוסף... זו דעתי בכל אופן הנובעת מניסיון רב שנים בגידול חתולים. אבל... אולי באמת שווה לנסות...

06/12/2004 | 08:49 | מאת: אמא חתולה

שכחתי לציין... כולם מעוקרים/מסורסים (פרט לגור כמובן)

30/11/2004 | 22:48 | מאת: דיאנה

שלום ד"ר! השאלה שלי היא כזאת. יש לי חתול שלפני שסירסנו אותו ,כל הזמן היה קופץ לי על הידיים (לא בשביל לשחק, אלא היה עושה תנועות של הרביה). חוץ מזה הכל היה בסדר וזאת היתה הסיבה שסירסנו אותו. אבל גם אחרי שסירסנו אותו הוא עושה אותו דבר. מה יכולה להיות הסיבה לכך? יכל להיות שהסירוס לא היה טוב?

03/12/2004 | 08:14 | מאת: ד"ר טליה מור

דיאנה, לא ציינת בן כמה החתול, מתי סורס וכמה מן הוא עושה זאת. חשוב להבין, לעיתים סרוס בגיל מבוגר לא מונע דפוסי התנהגות שהושרשו. לא כל התנהגות מפורשת כהתנהגות מינית, יש להמתין מספר שבועות לאחר הסרוס כדי לראות תוצאות.

30/11/2004 | 12:42 | מאת: שרון

שלום הכלב של ההורים שלי (דקל ארוך שיער), חי עם חתולה רחוב, מאז שהיה גור קטן. הן רגילים אחד לשני והכל בסדר, חות מהתנהגות אחת תמוהה שלו: הכל מנסה להזדווג איתה (?!?) כל היום וכל הלילה... החתולה מצידה כבר לגמרי אדישה לאליו. למה הדבר קורה?? הוא חושב שהיא כלב, שהוא חתול, לא אכפת לו?? אני רוצה להוסיף, שחוץ מזה שזה קצת מצחיק, זה לא מפריע לאף לאחד מהצדדדים. אז סתם בשביל הידע האישי - שרון .תודה

30/11/2004 | 16:00 | מאת: ד"ר טליה מור

שרון שלום, אם לא החתולה אז הוא היה עושה זאת על כרית או על רגל של הבעלים. לא מדובר בסטיה ואם לא מפריע לחתולה אז מה טוב, להריון היא לא תכנס ממנו.....

29/11/2004 | 18:14 | מאת: מריצה

בחרתי לשאול את השאלה בפורום זה כי בכל זאת זה קשור לבעל חיים. לפני שבועיים בערך חבר שלי אימץ חתול רחוב שנראה בריא ועבר בדיקה ראשונית אצל וטירינר. אחרי שבועיים גלינו שהוא מתגרד בלי סוף עם קרחות בכל מיני מקומות. במקביל הופיעו אצלי ואצל חבר שלי סימנים כמו פריחה על הבטן והחזה שמגרדות.ואתמול הוטרינר איבחן שהחתול סובל מטפיל ה-scabius (מקווה שרשמתי נכון), וכבר הזריק לו זריקה ראשונה של הטיפול. כנראה זה עבר אלינו. מה ההשלכות של זה ומה החומרה? מה הטיפול שעושים במקרה זה והאם הוא מתמשך? והאם ניתן לעשות משהו בנתיים עד שהתור שלי לרופא משפחה יגיע? תודה מראש על התשובה.

30/11/2004 | 08:40 | מאת: ד"ר טליה מור

מריצה שלום, בהחלט אפשרי כי נדבקתם בטפיל מהחתול. הטיפול בעזרת משחה ותרופה הנתנת רק בעזרת מרשם. פנו לרופא עור

29/11/2004 | 13:16 | מאת: יעל

יש לי חתולה בת שנה (אצלי מגיל 6 שבועות). עוד לא התייחמה ועוד לא עוקרה. כשפניתי לוטרינר על העיכוב בקבלת היחום הראשון הוא סיפר לי שקיימת תופעה בה חתולות אף פעם לא מתייחמות ולכן לא צריך לעקרן. הוא ביקש ממני שאמשיך לעקוב אחרי החתולה ואעקר אותה רק אם יש סימני ייחום. אם לא תתייחם - אין צורך בעיקור. האם בריא לחתולה להיות לא מעוקרת? האם הדבר אומר שהיא לא פוריה? מה ההשלכות של התופעה על אופי ותוחלת החיים של החתולה? יעל

30/11/2004 | 08:47 | מאת: ד"ר טליה מור

יעל שלום, חוסר התיחמות מעיד על בעית פוריות ואינו משפיע בהכרח על אופי ו/או תוחלת החיים של החתולה. מטרת העיקור למנוע התרבות בלתי רצויה, יחומים בלתי נשלטים,דלקות רחם וגידולי עטין. במקרה שלך, אפשר להמתין ולראות אם החתולה מתחימת למרות שישנה אפשרות שהיא מתיחמת ואת מפספסת את התופעה שאינה מלווה בדימום כמו אצל כלבות. יש אפשרות שהחתולה עוד תתיחם ואם היא חיה גם בחוץ עליך להשגיח שבעתים ולחשוב על ההשלכות.

28/11/2004 | 20:10 | מאת: נטלי

שמעתי על שבב שמשתילים לכלב ובמקרה שהוא אובד אפשר לאתר למי הוא שייך. הבנתי שאחרי שמזריקים את השבב לגוף הכלב, הוא "מטייל" בגוף. מה המשמעות של זה? האם את ממליצה על זה מבחינה רפואית והאם זה בכלל יעיל? והאם מחיר של 100 ש"ח לשבב נראה לך סביר?

30/11/2004 | 08:51 | מאת: ד"ר טליה מור

נטלי שלום, מדובר בשבב קטן המוחדר בתהליך הדומה לזריקה באזור העורף. שבבים שמאושרים על פי התקן אינם גורמים בדרך כלל בעיות, למרות שישנם מקרים של נדידת שבב (לא בכל הגוף ורק באזור התת עור). נכוןלהיום ישנם אזורים בארץ בהם השבב הוא חובה. בעתיד יהפך לחובה בכל הארץ. מחיר סביר משהו כמו 50 שקלים (נדמה לי שזה הסכום שנגבה על ידי הרשויות ) להוסיף את השרות של הוטרינר .

27/11/2004 | 23:35 | מאת: נויה

שלום. לקחתי לפני שלושה ימים גור מעורב בלברדור מצב"ח. הוא מתוק ומקסים אבל אני על סף ייאוש כי הוא לא מפסיק לשלשל אני מאכילה אותו ביוקנובה לגורים כפי שהמליצו לי וכלום לא עוזר לציין שהוא הגיע אלי חולה כי מיד כשלקחתי אותו הוא התחיל לשלשל יש דרך להתמודד עם הבעיה? (הוא קיבל רספרים בזריקות וזה לא עזר) תודה.

28/11/2004 | 10:58 | מאת: ד"ר טליה מור

נויה שלום, שלשול בגור צעיר יכול להיות ממספר סיבות, שינוים בתזונה והחלפת מזון, רגישות למזון, תולעים, טפילים,מחלות זיהומיות וכו. לא ציינת האן הכלב מחוסן, בין כמה הוא,מהו צבע השלשול, האם יש דם ,תדירותו, מה מצב הכלב, האם תאבונו והתנהגותו תקינים ומה נתת לו לאכול כשהגיע אליך. אם הכלב מרגיש טוב, תאבונו בריא, הוא אינו מיובש שותה כרגיל,אינו מקיא,השלשול אינו דמי,הכלב משתולל וטוב לב וטופל כנגד תולעים, תני לו לאכול אורז לבן מבושל במים בלבד בתוספת חתיכות קטנות של עוף לבן ו/או כף קוטג או יוגורט בארוחות קטנות, אם זה לא יעזור יש לגשת לוטרינר.

26/11/2004 | 13:51 | מאת: רון

שלום, יש לי שאלה לגבי ניתוח שהכלבה שלי אמורה לעבור בשבוע הבא. יש לי כלבת וימרנר בת שנה שסיבלת ממים בברך. יש לה בליטה בגודל של כמעט כדור טניס מלאה במים. לדברי הוטרינר שלי יש לנתח על מנת לנקז את המים. הוטרינר רוצה לנתח אותה בהרדמה מלאה. כמו כן הכלבה לקחה פרדניזון במשך שנה בשל בעיה רפואית אחרת. שאלתי: האם חייבים לנתח בהרדמה מלאה במקרה הנ"ל? האם יש טיפול אחר ידוע לבעיה?

28/11/2004 | 11:05 | מאת: ד"ר טליה מור

רון שלום, בניגוד למצבים מסוימים ברפואה הומנית שלא מחייבים הרדמה מלאה, אצל הכלבים המצב שונה, כיוון שמעט מאד מן הכלבים ישכבו בשקט בזמן התערבות כירורגית. כיוון שלא ראיתי במה מדובר ואיני מכירה את הכלבה לא אוכל לחוות דיעה,סביר שיש צורך בהרדמה אחרת הוטרינר היה מבצע זאת בהרגעה בלבד. האם מדובר במקרה ברגל הקידמית(למרות שאתה אומר ברך ) ? האם נעשה דיקור צילום או אולטרסאונד, האם כואב למגע, גדל במהירות חם, קשה או רך ? למה טופלה בפרדניזון והאם טופלה באנטיביוטיקה ?

28/11/2004 | 20:33 | מאת: רון

הבהרות על המצב של כלבתי , כן המדובר במים ברגל הקידמית היום אני יודע שזהו המרפק אצל כלבים. הבנתי שהבעיה די נפוצה. יש לה כמו שק של נוזל(מים?) צמוד למרפק. למיטב הבנתי הדבר לא מגביל אותה כרגע עדיין והיא רצה ומשתוללת כמו וימרנרית אמיתית. הכלבה לקחה תקופה ארוכה פרדניזון ולמעשה עדיין לוקחת כ-מ"ג ביום בשל מחלה אחרת שנקראת HOD שקצרה היריאה לתאר אותה כאן(יש לי הרבה מה לומר עליה ועל כל הקשור אליה מי שמעוניין מוזמן לפנות אלי למייל). האם לדעתך יש צורך לנסות קודם דיקור או אולטרסאונד? האם הרדמה מלאה הכרחית לצורך הניקוז? רון

25/11/2004 | 19:02 | מאת: רונה

שלום יש לי כלבת לברדור היא בת חמישה חודשים.. הבעיה היא שיש לה קטעים שהיא מתחילה לנבוח בעצבנות ולנשוך כמו כלבה מטורפת.. היא קופצת ולא נרגעת היא ממש יכולה לאכול את כל היד.. אני מושיבה אותה כועסת עליה ומביאה לה מכה על הפה ואומרת לה אסור.. היא מפסיקה וכל פעם שהיא מתחילה אני צועקת לה את שמה והיא מבינה שאוסר והולכת.. ואחרי כמה ימים שוב אותו דבר היא מתרגשת ונושכת על מה שבא בדרך... מה אפשר לעשות?זה תהליך נורמלי?

26/11/2004 | 17:19 | מאת: מיצי

היי רונה. מקווה שתסלחי לי שאני מתערבת אבל רק כמה הערות שהרגשתי צורך להגיד. הכלבה שלך הגיעה לגיל ולשלב בו היא כבר זקוקה לאילוף בסיסי, במיוחד לאור ההתנהגות שלה. לברדורים הם כלבים מקסימים אבל הם מאד אוהבים לנשוך ולהשתולל, בעיקר כשהם גורים והכלבה שלך היא בסך הכל גורה ומבחינתה ככה היא משחקת, לכן אני חושבת שהצורה שאת מטפלת בעניין (צועקת עליה, נותנת לה מכות על הפה) היא לא הכי מומלצת. אישית אני חושבת שאפשר להגיע לתוצאות נפלאות באילוף כלבים - מבלי להשתמש ולו במכה אחת קטנה. ותאמיני לי, אני מדברת מניסיון אישי עם כלב לברדור פרטי שלי. כל מאלף שאומר לך שחייבים לתת מכות לכלב, או עם עיתון מגולגל או עם הידיים או השד יודע מה - המלצה אישית שלי היא לוותר על שירותיו וללכת למישהו אחר. דבר נוסף לסיום - ממה שהסבירו לי אנשים חכמים ממני באילוף כלבים, הבנתי שמאוד לא רצוי לצעוק על הכלב את השם שלו כשהוא עושה משהו רע, כי אז הוא לומד לקשר את שמו עם דברים רעים (מכות, כעס, עונשים וכו') והלא זאת ממש לא המטרה שלנו. אנחנו רוצים שהכלב יקשר את השם שלו לדברים חיוביים, זה גם יהיה יעיל באילוף בהמשך: תחשבי למשל שהכלבה שלך מסתובבת חופשייה בלי רצועה, ואת רוצה לקרוא לה שתבוא אליך. את קוראת בשמה ומחכה שהיא תבוא אליך, אבל בינינו, למה שהיא תבוא, אם היא כבר למדה בעבר שכשאת צועקת את השם שלה זה סימן שאת כועסת עליה או עומדת להעניש אותה ?... מקווה שהבנת למה אני מתכוונת. בהצלחה באילוף ותיהנו אחת מהשניה !

26/11/2004 | 19:09 | מאת: תודהההההה:)

אוי על מה לסלוח? אמרת ממש לעיניין ותודה!:) קצת לא הבנת אותי היא כלבה מקסימההההההההההההההה היא מקשיבה והיא כל כך חכמה אבל אין לי מושג אך להעניש אותה.. אני גם לא ממש טובה בלהעניש כי כואב לי הלב לגעת במותק הזאת.. אבא שלי לא מרשה לנו להרביץ לה בכלל אבל לפעמים כשהיא נושכת חזק אני מביאה לה מכה על הפה.. ובעוד שבועיים האילוף שלה מתחיל.. אבל בכלל זה נורמלי שהיא נושכת??

24/11/2004 | 23:03 | מאת: יעל

שלום בהמשך לשאלתי על הכלבת.... כמובן שאין בכוונתי לחסן חיה שנגועה בכלבת. פשוט החתול שלי כבר שלושה חודשים יוצא החוצה ורק עכשיו חוסן נגד כלבת. החשש שלי הוא שהחתול נדבק מתישהו במהלך שלושת החודשים בכלבת ואף העביר אותה לי בנשיכה, וכעת כשהוא חוסן ייתכן שהמחלה כלל לא תתפרץ אצלו ודווקא אני שלא חוסנתי, אחלה... האם קיימת אפשרות כזו?

28/11/2004 | 11:07 | מאת: ד"ר טליה מור

האם את גרה באזור שהוגדר כנגוע בכלבת ?

28/11/2004 | 12:13 | מאת: יעל

לא שאני יודעת.... (צפון תל אביב)

24/11/2004 | 17:28 | מאת: קופרק

שלום, יש לי כלבת לברדור מעורבת עם זאב לבן, כבת שלוש שנים. מטופלת זו הפעם השנייה בכדור רימדיל, לאחר והתגלה אצלה מום באגן. בנוסף (ואולי קשור לתרופת הרימדיל), החלו אצלה רעידות בגוף. כל פעם ששוכבת (בכל מיני תנוחות) -לא ישנה, אלא נחה בעיניים פתוחות, מופיעות רעידות בעיקר בפלג גוף עליון. הרעידות נמשכות עד שנרדמת. בבירור נוירולוגי לא נמצא דבר. הכלבה מחוסנת במשושה, נגד כלבת ותולעת הפארקים. מה יכולה להיות הסיבה לרעידות???

28/11/2004 | 11:09 | מאת: ד"ר טליה מור

קופרק, אם הרעידות החלו רק לאחר התחלת השימוש ברימדיל ובברור נירולוגי (מקיף ?) לא נמצא דבר, אזי יש להפסיק את השימוש בכדורים ולראות אם הרעידות פוסקות.

24/11/2004 | 15:30 | מאת: לאסי

שאלה שקשורה פחות לתחום הרפואי ויותר לתחום הפסיכולוגי של הכלב. אני מגדלת בבית כלב (לברדור מקסים) ושני חתולים. הכלב גדל וחי כבר שנים ארוכות עם שני "אחיו" בני משפחת החתוליים, ומיותר לציין שהם מסתדרים נפלא. יחד עם זאת, בכל פעם כשאני יוצאת עם הכלב החוצה והוא מבחין בחתול, הוא מגיב כמו כל כלב "טיפוסי" - שוכח שהוא חי בבית עם שניים כאלה, ורק אני והרצועה שלו מונעים ממנו לרדוף אחרי החתול תוך נביחות עזות... הייתי רוצה לדעת מה עובר לו בראש... ? הלא הוא רגיל לחתולים מאז שהיה בן כמה שבועות, אז מדוע הוא מגיב כך לחתולים שהוא רואה בחוץ, בעוד שאין לו שום תגובה כזו כלפי החתולים שגרים איתו בבית ? אני תמיד מתבדחת שהיחס שלו לחתולים "זרים" נובע מהעובדה שהם "לא מהמשפחה"... אבל בטח יש הסבר יותר מלומד, לא ? תודה !

28/11/2004 | 11:11 | מאת: ד"ר טליה מור

לאסי (?) בהחלט כן, החתולים הם מהמשפחה, הכלב הורגל אליהם ומכיר אותם, וזאת הסיבה ההגיונית והנכונה.

24/11/2004 | 10:51 | מאת: עידית

האם מנקים אוזניים לכלב?

28/11/2004 | 11:12 | מאת: ד"ר טליה מור

עידית, רק אם יש צורך.

23/11/2004 | 23:08 | מאת: עדי

שלום. כלבתי בת ארבע כמעט, ובתקופה האחרונה (כ-9 חודשים...) היא בורחת כל פעם שאנחנו הולכים, וגם מאוד מיללת כשהיא מבינה שאנחנו יוצאים. אנחנו גרים בבית פרטי עם גינה מרווחת וסגורה, ועד תקופה זו היא תמיד נשארה בחצר והייתה מקבלת אותנו בשמחה כשחזרנו. החצר שלנו סגורה ומגודרת, והיא כלבה קטנה יחסית וקופצת מעל הגדר...לפעמים אני מגלה שריטות על בטנה בשל כך.אני רוצה לציין שהיא נשארת לבדה מעט מאוד,לכל היותר כ6-7 שעות ביום, וגם זה לא בכל יום, יש ימים רבים בהם אינה לבדה כלל! בנוסף לכך היא מאוד חרדה, ומגיבה ממש בהיסטריה לרעשים: רועדת, מיללת ומתנשמת במהירות- זה נראה כמו התקף חרדה ממש! אני לא יודעת מה לעשות, אני חוששת שיקרה לה משהו כל פעם כשהיא בורחת. ולסגור אותה בבית זה נראה לי יותר גרוע, למרות שלפעמים אני עושה את זה...מה עושים??

24/11/2004 | 08:50 | מאת: ד"ר טליה מור

עדי שלום, אכן נשמע כמו התקף חרדה. ישנו טיפול תרופתי+ התנהגותי. חובה לנסות לברר את סיבת החרדה, התיעצי עם הוטרינר שלך לגבי הטיפול. בהצלחה.

23/11/2004 | 10:43 | מאת: רונית

הי, 1. יש לי לברדורית ובימים האחרונים ראיתי משהו על גופה, כמו זבובים פיצים שיכולים לעוף, מה עלי לעשות? היא מטופלת אחת לחצי שנה בערך בחומר שאני לא זוכרת את שמו, מן טיפות כאלו שנראות כמו שמן שאותן מטפטפים בעורף ומעל האגן - אבל זה לקרציות. 2. אני נוהגת לצחצח לכלבתי שיניים, משתדלת כל יום, לא תמיד אני זוכרת, אני משתמשת במשחת שיניים שנתן לי הוטרינר אך לגבי המברשת, לא נוח לי להשתמש עם המברשת המיוחדת לכן אני משתמשת במברשת שיניים כמו שלנו, האם זה אפקטיבי? האם זה בסדר?

24/11/2004 | 08:54 | מאת: ד"ר טליה מור

רונית שלום, הפרעושים קופצים והקרציות מטילות, אף אחד משניהם לא עף. הטיפות אותן את שמה מיועדות כנגד פרעושים (אדונטג פרונטלין טו רוולושין) וכנגד קרציות התכשירים המועדפים בצורת קולרים (קילטיקס פרונטיק סקליבור) לקראת החורף פוחתת פעילות הפרעושים והקרציות, אך אם עדין יש חובה לטפל באחד מהמוצרים שהזכרתי. לא ראיתי את הטפילים ולכן על פי תאורך לא אוכל לקבוע במה מדובר, יתכן אף שמדובר בשלב התפתחותי. אולי תשלחי תמונה ? לגבי צחצוח השיננים, אפשר גם עם האצבע בלבד, או ללילופין מברשת שינים מאד רכה שלא תיפגע בחניכיים.

24/11/2004 | 10:45 | מאת: רונית

לא ממש הבנתי את התשובה לגבי הצחצוח - אפשר עם מברשת שיניים שמיועדת לנו או שזה פוגע בחניכיים?

23/11/2004 | 10:04 | מאת: דן

היי, יש לי שני כלבים: לברדור בן שנה וקצת ורועה גרמניה בת חצי שנה. במשך היום הכלבים נמצאים בחוץ בחצר מגודרת עם גגון גם לשמש כצל וגם לשמש מכסה לגשם. האם בימים אלו כשקר מאוד קר גם להם? האם הם יכולים לחלות? ושאלה נוספת לגבי הרועה גרמניה - איך אפשר לגרום לה להפסיק לנשוך? מהיום שהיא נמצאת אצלי היא נושכת את כל בני המשפחה ובמיוחד עכשיו כשמתחלפות לה השיניים?

24/11/2004 | 08:57 | מאת: ד"ר טליה מור

דן שלום, בהחלט אין בעיה להשאיר את הכלבים בחוץ. חובה לספק מקום סגור ומוגן (כדוגמת מלונה). הנשירה הינה תופעה טבעית במיוחד בגיל כזה צעיר בו סביר כי הכלבה מחליפה פרווה, חשוב לוודא שלכלבה אין תולעי מעיים, שתזונתה מאוזנת ושאינה סובלת מבעיות עור ומטפילים שונים כיוון שכל אלה יכולים לגרום לנשירה. אם הנשירה אינה מלווה בקרחות, פצעים אדמומיות ריח רע או הגורמים שצינתי למעלה אזי מדובר בהחלפת פרווה טבעית, ואזי עליך להבריש את הכלבה כדי להפטר מהשיער ה"מת".

24/11/2004 | 10:49 | מאת: דן

אני חושב שלא הבנת משהו לגבי השאלה - שאלתי לגבי נשיכות ולא נשירות. אני אשמח אם תוכלי לקרוא שוב את השאלה ולהתייחס בהתאם

28/11/2004 | 11:18 | מאת: ד"ר טליה מור

דן, ה"ך" הסופית נראתה לי כ"ר" וזהו ההסבר לאי ההבנה. ובכן, כלבה צעירה נוטה לנשוך מתוך משחק וכדי להפחית את אי הנוחות שבהחלפת השינים., תופעה זאת חולפת עם סיום החלפת שיני החלב בשיני הבשר, אלא אם מרגילים אותה ומעודדים אותה מגיל צעיר למשחקי נשיכות ואז ההרגל הופך לדפוס התנהגותי.