פורום וטרינריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
12690 הודעות
11629 תשובות מומחה

מנהלי פורום וטרינריה

07/12/2003 | 10:09 | מאת: דדי

שלום לקחתי כלב גולדן בן 3 אשר רצו לשים אותו בצער בעלי חיים. יש לי מספר שאלות מכיוון שזאת פעם ראשונה שאני מגדל כלב. 1. האם ניתן לחנך כלב שהגיע לגיל 3-(סה"כ הוא מחונך) 2. כמה פעמים ביום צריך להאכיל אותו (כרגע אני עם שאריות של מזון שניתן לי. ואיזה סוג של מזון מומלץ) 3. במידה ויש אתר עם הוראות הפעלה לכלב אשמח לקבל אותו

09/12/2003 | 10:34 | מאת: ד"ר טליה מור

דדי שלום, קודם כל ברוך בואך לעולם מגדלי הכלבים. הגולדנים כלבים נהדרים, קשה לי להאמין שמשהו ימסור גולדן בן שלוש, בכל מקרה אני מקווה שהכלב בריא , מרגיש טוב, לא סבל מהתעללות ומתרגל לסביבתו החדשה. בהחלט אפשר לאלף ולחנך גם כלב בן שלוש, השאלה היא לאלו צרכים ולאיזו רמת אילוף אתה רוצה להגיע. לגבי המזון הכלב יכול לאכול 1-2 ארוחות ביום, אם הכלב נראה טוב ,פרותו יפה, אינו סובל משילשולים או הקאות ואוהב את מזונו הנוכחי, אתה יכול להמשיך ולתת לו אותו לחילופין אתה יכול לנסות לקנות מזון אחר המיועד לכלבים בוגרים מגזע גדול, קנה בתחילה שקית קטנה או בקש מהמוכר דוגמית, יש המון מזונות, טובים יותר ופחות לרב ביחס ישר למחיר. חשוב שהמזון יהיה איכותי ושהכלב יאהב אותו. הזהר כי הגולדנים אוכלים הכל, המנע מלתת מזון שלנו, שאריות , עצמות ומזון מתובל. ספק לו גישה חופשית למים. צא עימו 3-4 פעמים ביום לטיולים יפים (אם אתה גר בבית משותף), דאג להבריש אותו ולטפל באופן שוטף בפרעושים בתולעים ולתת לו חיסונים בזמנים (כלבת , משושה ותולעת הפארק אם יש באזורך) תן לו הרבה חום ואהבה ואני בטוחה שהוא יחזיר לך ואתה תהנה ממנו. שיהיה לך בהצלחה, כל שאלה תתקבל בברכה.

09/12/2003 | 23:12 | מאת: דדי

תודה רבה על התשובה המעמיקה

10/12/2003 | 17:30 | מאת: ד"ר טליה מור

06/12/2003 | 23:31 | מאת: מעין

הכלב שלי חולה מאוד והוטרינר הקונבציונאלי לא יודע איך לעזור. אולי מישהו מכיר וטרינר הומאופתי? אודה לכם מאוד

09/12/2003 | 10:36 | מאת: ד"ר טליה מור

מעין, ספרי קצת פרטים על הכלב,גיל וגזע,היסטוריה רפואית, ממה הוא סובל , מה הם הסימנים הקלינים, אלו בדיקות נעשו ואיזה טיפול קיבל.

13/12/2003 | 20:33 | מאת: מעין

הכלב כבן 10,מעורב (לא ידוע עם מה), מזכיר את הגזע גורקי אנגלי, הוא עבר סירוס לפני כשנה ובדר"כ הוא בריא.והומאופת איבחן אצלו סרטן במעי הגס. הוא טוען שאין מה לעשות, אין תרופה. הסרטן בשלביים התחלתיים ואני לא רוצה להאמין שאין פיתרון. כתוצאה מהמחלה הכלב לועס עץ, שזה אחד מהתסמינים. אולי את מכירה מישהו שיכול לעזור לי?

06/12/2003 | 18:03 | מאת: שרית

ד"ר מור שלום רב, יש לי כלבה בערך בת 11 שנמצאת רוב הזמן בבית הורי שמטפלים בה כל היום (כי אני בעבודה ברוב שעות היום) , ומדי יומיים אני מביאה אותה אלי עד למחרת בבוקר. היא מקבלת אהבה רבה גם מהורי וגם ממני. במקביל, לפני כשנה וחצי, אימצתי חתולת רחוב שחיה בביתי ומקבלת גם היא המון אהבה. בתקופה האחרונה הייתי עדה מספר פעמים לתופעה מדהימה: הכלבה הכניסה ראשה לארגז החול של החתולה ואכלה משם את הצרכים של החתול. כל צעקותיי לא הואילו, הכלבה הפכה לתוקפנית ולא הסכימה לסגת. האם תוכלי לומר לי מה מקור ההתנהגות התמהונית הזו של כלבתי. תודה ושבוע טוב.

09/12/2003 | 10:39 | מאת: ד"ר טליה מור

שרית, בהחלט תופעה ידועה, לא בהכרח מצביעה על בעיה בריאותית (האם הכלבה טופלה כנגד תולעים ומזונה איכותי ?) קני לחתולה ארגז צרכים סגור ואולי העמידי אותו על מקום גבוה שהכלבה לא תגיעה.

06/12/2003 | 16:21 | מאת: דליה

לחתולה שלי בת 3.5 שנים יש מידי פעם תופעות שאולי זה אפילפסיה. היא פתאום מאבדת שליטה על הרגליים, שוכבת בצורה מעוותת או שמנסה ללכת והרגליים ככה נסחבות, כאילו מין שיתוק כזה באיברים. זה נמשך אולי שתי דקות, והיה פעם שזה חזר שוב אחרי אולי רבע שעה. היא עם עיניים פקוחות, ואם מלטפים אותה אז מגרגרת גם בתוך המצב הזה. זה לא מלווה בהפרשות או משהו כזה. ובכלל ה'התקפים' האלה זה אולי פעם בשלשה -ארבעה חודשים, התחיל בכלל לפני השנה וחצי. (החתולה גם לא תמיד בבית). מה זה נראה לך והאם מצריך טיפול מיוחד?

09/12/2003 | 10:49 | מאת: ד"ר טליה מור

דליה, בהחלט יתכן כי מדובר באפילפסיה למרות שהמצב נדיר אצל חתולים. למעשה את מתארת מצב של פירכוסים התכוצויות ו/ או עויתות. שווה בדיקה כדי לשלול סיבות אפשריות אחרות. הטיפול באפילפסיה הנו טיפול תרופתי ולרב ניתן בהתאם לתדירות הופעת ההתקפים.

06/12/2003 | 13:22 | מאת: שגיא

שלום רב, הכלב שלי (גולדן רטריבר בן 6 חודשים ) הוא רעבתן שאינו יודע שובע. מפעם לפעם אנו נותנים לו לחם או חלה בנוסף למזון פרופלן לגורים גדולים. האם הלחם עלול להזיק לו. בברכה

09/12/2003 | 10:53 | מאת: ד"ר טליה מור

שגיא, לחם לא מזיק רק משמין, הגולדנים ידועים בחוש הגרגרנות שלהם, אוכלים הכל והרבה. הכלב יכול וצריך לאכול מזון כלבים בלבד, אם קשה לכם להתאפק ואתם בכל זאת רוצים להוסיף לו מזונות לא לתת מזון מתובל, שמן, עצמות עוף, שוקלד ובצל.

05/12/2003 | 17:49 | מאת: אורלי

יש לי כלב פודל ננסי בן 10 שנה. מזה כמה שבועות יש לו תופעה מוזרה בדרך כלל אחרי שינה לילית ,בבקר, הוא תפוס ואפילו לא יכול להזיז את הראש ובוכה מכאב ואחרי דקה שתים שאני מעט מרגיעה ודורשת ממנו לרדת לעשות צרכים והוא עושה צעדים ראשונים הכל משתחרר והוא קופץ ומדלג כמו גור קטן כאילו כלום לא קרה. חשבתי שזה דבר שיחלוף כמו שריר תפוס אבל זה הופך להיות די קבוע. מה פשר התופעה הזו שלא נתקלתי בה שנים רבות שאני מגדלת כלבים ומה ניתן וצריך לעשות ? תודה ושבת שלום

05/12/2003 | 20:37 | מאת: שרון

הי אורלי אני לא מבינה גדולה בבעיות כאלה, אבל, נראה לי שהבעיה של הכלב שלך היא במפרקים, כמו לאנשים מבוגרים, בבוקר המפרקים מתקשים, אחרי שעות של חוסר תנועה. על כן, גשי לוטרינר, ע"מ שיבדוק אותו, ושהוא יקבל תרופה (יכול להיות רימדיל). מה לעשות, עצוב, אבל גם חיות מזדקנות, ואפשר ורצוי, להקל עליהם, את תופעות הזיקנה. יכול להיות אפילו שהוא סובל, מדלקת פרקים. שבת שלום ורק בריאות.

09/12/2003 | 10:55 | מאת: ד"ר טליה מור

שרון צודקת, שווה בדיקה , במיוחד כיון שניתן להקל עליו.

04/12/2003 | 23:21 | מאת: עינב

קניתי Advantage לחתולות שלי ונאמר שם שזה מיועד לחתולים מעל 4 ק"ג. אחת החתולות קשישה בת 14 ושוקלת כ - 2 ק"ג. מה אפשר לתת לה במקום ? תודה מראש עינב

05/12/2003 | 06:12 | מאת: ד"ר דן

עינב שלום ניתן לחלק את הכמות לחצי וכך להשתמש. עד כמה שזחור לי החומר בא בשפורפרת כך שניתן לשמור במה שלא משתמשים.

05/12/2003 | 08:24 | מאת: ד"ר טליה מור

עינב, לקנות אדונטג המיועד לחתולות עד 4 ק"ג או לשים לה חצי מהכמות (לשאוב מהשפורפרת בעזרת מזרק אינסולין ולטפטף על עורפה חצי מהכמות)

04/12/2003 | 10:09 | מאת: אלונה

שלום קבלנו כלב טרייר כבן שנתיים, ואני לא יודעת מה הטפול הטוב- שאלותי איזה אוכל כדאי לקנות לו האם נוטרא נאגטס טוב, האם כדאי לקנות אריזה חסכונית של 18 קילו, האם זה לא מתקלקל, האם אוכל בייתי מידי פעם מזיק, הוא מריח את העוף המתבשל ונעשה חסר מנוחה. הוא משיר שיער וזה מאד מלכלך את הספות והשטיח. האם הברשה לעיתים קרובות עוזרת, ומה עוד כמה פעמים אפשר לרחוץ אותו ובעניין הפרעושים- מה עדיף טיפות או ספריי, והאם אין בעייה להשתמש בספריי לעיתים קרובות הרבה שאלות,לא גדלתי כלב בעבר אך סך הכל כלב מאד חברותי וחביב תודה על עזרתך

04/12/2003 | 10:44 | מאת: ד"ר טליה מור

אלונה שלום, קודם כל ברוכה הבאה לעולם מגדלי הכלבים. כאשר את קונה בפעם הראשונה לכלבך מזון, כדאי לקנות שקית קטנה או לבקש מן המוכר דוגמית כיוון שאם הכלב לא יאהב את המזון או שזה יגרום לו לשילשולים או לרגישות לא "תתקעי" עם 15 ק"ג. חשוב לבחור מזון מאיכות טובה (לא בהכרח הכי יקר) שיותאם לגילו לגודלו ולפעילות הגופנית אותה הוא מבצע. אם הכלב מעכל יפה את המזון, לא סובל משישולים או הקאות פרוותו יפה, מצבו הגופני טוב והוא אוהב את האוכל מה טוב. מומלץ כי תזונתו העיקרית של הכלב תתבסס על מזון יבש, הוא קל לאיחסון, נוח לשימוש תמיד זמין ואחיד במרכביו. במידה ומוסיפים לכלב מזון שלכם יש להמנע ממזון מתובל, מעצמות(בעיקר עצמות עוף - מסוכן...) וממזון שומני, לא לתת לכלב בצל או שוקולד. לאפשר לו גישה חופשית למים נקיים כל היום. את פרוות הכלב יש להבריש ולטפח, ההברשה מזרזת את הרחקת השיער המת ומעודדת צמיחת שיער חדש תחתיו, אם הנשירה אינה מלווה בקרחות פצעים אדמומיות או ריח רע הרי שמדובר בהחלפת פרווה עונתית. בענין הפרעושים מומלץ להשתמש בטיפות ולא בספרי, הטיפות נוחות לשימוש ופעולתן זהה אם לא טובה יותר, יש להשתמש בטיפות פרונטלין, אדונטג או רוולושין בהתאם למשקל הכלב, להקפיד לקרוא את ההוראות על גב האריזה ולא לקנות תכשירים זולים שאינם יעילים. בהצלחה, ד"ר מור

04/12/2003 | 11:28 | מאת: מיקי

ראו פרשת רמדיה, ותוצאותיה של האכלה בסוג אחד בלבד של מזון מסחרי.

שלום לד"ר ולכל החברים בפורום, אני צריכה עזרה דחופה (וחשיבה קריאטבית......) יש לי סטאף מקסים ומדהים בן 4 ואני הולכת לעבור לארה"ב ולגור עם משפחתי שגם להם סטאף מקסים ומדהים בן 5. שניהם נחמדים ומדהימים לאנשים אך לצערי הרב מאוד הם תוקפניים לזכרים אחרים. הבית גדול ואפשר לעשות שערים בכל הבית, למרות שזה פתרון שמאוד לא מועדף עליי כי תמיד מישהו בטעות יכול לא לסגור טוב את השער וזה יכול להגמר רע מאוד. מה עושים?????? מחסומים על הפה בתוך הבית - זו לא אופציה מבחינתי, איזה מן חיים יהיו להם, מסכנים... אני רוצה לציין שמדובר בכלבים מאוד מפונקים שישנים על מיטות וספות והולכים כל אחד בביתו אחרי הבעל בית לכל חדר ומקום, כולל כאמור למקלחת, למטבח וגם למיטה...זה נורא בעייתי, אני יודעת, מה אפשר לעשות בשביל שיתרגלו אחד לשני ושזה לא ייגמר בטרגדיה איומה? האם מישהו חווה פעם מקרה דומה? למי יש רעיונות טובים לתת לי??? כל תגובה תתקבל בברכה. מיקה

04/12/2003 | 10:45 | מאת: ד"ר טליה מור

מיקה, האם הם מסורסים ?

לא, האם סירוס בגיל 5 שנים יכול לשנות בצורה משעמותית דפוס התנהגות קיים של תוקפנות כלפי זכרים אחרים?

02/12/2003 | 21:44 | מאת: סניאלה

אני מחפשת בדחיפות פנסיון ביתי לכלבת קוקר גזעית ומפונקת מאוד לתקופה של בערך שבוע

06/12/2003 | 03:41 | מאת: חיה

כלבתי האהובה לאקי מאוהבת בפנסיון חוות הדוד משה בכפר טרומן- סופר מקצוענים (טל' 9711111), לא ביתי ואנא, הזהרי מפנסיון ביתי. זה נושא מורכב שלא כל חובבן יכול להרים. שבת שלום.

02/12/2003 | 15:28 | מאת: עינב

ד"ר מור שלום יש לי שתי חתולות בלינזיות אם ובת בנות 14 ו7. (הצעירה נולדה בבית וגדלה איתנו מאז). החתולה הצעירה יותר מתיזה שתן בצורה כרונית בכל יום ברחבי הבית, כמעט בכל מקום אפשרי, גם כשיש אנשים ליד וגם כשאין. והאם גם כן משתינה בבית אבל בתדירות נמוכה יותר. הדבר הפך למטרד רציני בשנה האחרונה... מה אפשר לעשות ? תודה מראש עינב

03/12/2003 | 09:29 | מאת: שולה

עינב, האם לכל אחת יש ארגז משלה? האם הארגזים פתוחים או סגורים ? האם את מנקה אותם בתדירות גבוהה ? האם הן חתולות בית או חוץ ? כמה זמן נמשכת התופעה ?

03/12/2003 | 09:57 | מאת: ד"ר טליה מור

הודעתה של ד"ר מור נשלחה בשמה של שולה בטעות

01/12/2003 | 21:21 | מאת: דליה

חתולה שלי אוכלת סטרווייט יבש כמה חודשים בהמלצת הוטרינר אחרי עניין של דלקת בדרכי השתן ואבנים בשתן שזוהו תחת המקירוסקופ כמתאימים לסטרווייט. (גבישים שקופים מאורכים כאלה). השאלות שלי: האם אמנם צריכה לאכול מזון זה באופן קבוע כל החיים (ולא לה-קט למשל?) האם יש מזון אחר מקביל לסטרווייט? כרגע (מכיוון שלמס' ימים יחסר לי) איזה תחליף אפשר לתת? עוף למשל? בתודה, דליה

03/12/2003 | 09:40 | מאת: שולה

דליה ישנם שני סוגי מזונות , הממיסים את האבנים והלו שמונעים היוצרות. לאחר מספר חודשים שנותנים מזון שממיס אפשר לעבור למזון שמונע היוצרות. חברה נוספת שמיצרת מזון זה הינה הילס המזונות נקראים s/d c/d מיוצרים כמזון יבש ורטוב. המזונות הללו דלים בפוספור מגנזיום וקלציום,ומטרתם ליצור שתן חומצי יותר הממיס את המשקעים ומונע זיהומים חידקים, מעלה נפח שתן ומעורר השתנה.

03/12/2003 | 09:57 | מאת: ד"ר טליה מור

הודעתה של ד"ר מור נשלחה בשמה של שולה בטעות

01/12/2003 | 15:43 | מאת: ziv

כלבת פינצ'ר בת כ-11 שנים, בעת שכיבה יש לה דליפת שתן והיא מרטיבה את המצע עליו היא שוכבת. מעבר לכך הכל תקין והיא פעילה ועירנית ובכושר גופני טוב. מה ניתן לעשות? האם טיפול תרופתי יכול לסייע? האם סוגי מזון מסויימים יכולים לסייע? בתודה זיו

03/12/2003 | 09:47 | מאת: שולה

זיו שלום, חשוב להבדיל בין בריחת שתן להשתנה מרובה, על פי תאורך נראה כי מדובר אכן באי שליטה על שלפוחית השתן, בכלבות מעוקרות התופעה יכולה להיות קשורה לחוסר באסטרוגן(במקרה זה הטיפול באסטרוגן), בכלבות מבוגרות יכולה להיות קשורה לריפיון שסתומים וחוסר שליטה(טיפול תרופתי או כיררוגי). עליך לגשת לוטרינר כדי שיודא כי מדובר בחוסר שליטה ולא במחלה אחרת של דרכי השתן ויתן טיפול מתאים.

03/12/2003 | 09:58 | מאת: ד"ר טליה מור

הודעתה של ד"ר מור נשלחה בשמה של שולה בטעןת

01/12/2003 | 00:20 | מאת: רחל

האם יתכן שחתולה מעוקרת תשמיע לעיתים קולות שנשמעים כמו יללות של יחום?

03/12/2003 | 09:49 | מאת: שולה

כן.

30/11/2003 | 12:17 | מאת: טל

הכלבה שלי פוינטר מעורבת עם לברדור הוגדרה כאלרגית סובלת באופן כרוני מדלקות באוזניים. הומלץ על ניתוח לניקוי תעלת השמע והשארתה פתוחה . הייתי רוצה לקבל ידע המלצות סיכונים והשלכות של הניתוח. והאם יש פתרונות אחרים אולי יותר יצירתיים אשר לא כוללים ניתוח תודה מראש ויום טוב טל

03/12/2003 | 15:43 | מאת: ד"ר טליה מור

טל, הניתוח נקרא "zep" מומלץ רק במצבים בהם שום טיפול תרופתי לא עוזר והדלקות הכרוניות מלוות בהפרשות ובהיצרות של תעלת האוזן. האם הכלבה סובלת מהפרשות ? האם נעשתה תרבית או מבחני רגישות ? אילו תרופות השתמשתם ? האם ניסיתם מזון היפואלרגני במקביל ? הניתוח אינו מסובך אך כמובן שקימת סכנה כמו בכל ניתוח הכולל הרדמה. חשוב להביא בחשבון גורמים כמו גיל ומצב בריאותי של הכלבה ולבצע בדיקות טרם הניתוח.

10/12/2003 | 16:20 | מאת: טל

היי, אני מאוד מודה לך ד"ר מור על תשובתך. לפני שאני אספר לך על התרופה המעולה שמצאתי .... בעבר סה"כ הוטרינרית לקחה דגימה , בדקה תחת המיקרוסקופ וקבעה על הימצאות פטריה מסוימת שאני לא זוכרת את שמה. ומכיוון ששום אנטיביוטיקה לא עזרה היא המליצה על הניתוח. אנחנו משפחה שהיא די אנטי ניתוחים. ניסינו טיפות הומאופטיות שגם כן לצערנו לא עזרו. מה שכן עוזר לאחרונה ומביא לשיפור ניכר במצבה של "ליילה" זה תמצית של שום (טיפה דפוק) בשמן זית. לקחתי את הטיפ מהתוכנית של גידי גוב (כמובן שהטיפ התייחס לבני אדם) וניסיתי אותו על ליילה , טיפה אחת בבוקר ואחת בערב והאוזניים נרגעו היא ישנה טוב ולא מגרדת ומנערת אותן. ממליצה בחום ושוב תודה על היעוץ וההתיחסות טל (בת)

28/11/2003 | 15:07 | מאת: יפית

יש לי כלב כבן 7 שסובל באופן כרוני מדלקת פרקים בימים האחרונים הבחנתי בחולשה מצידו ובשינוי בהתנהגות לאחר בדיקה הסתבר שהוא סובל מחום גבוה בהתחלה חשבנו - אני והוטרינר שאולי זו קדחת קרצית אבל ספירת דם העלתה שהוא מאבד כדוריות אדומות ולמרות זריקות החום לא יורד. האם יש משהו שאני יכולה לעשות בסוף השבוע עד שיגיעו התוצאות של בדיקות הדם הנוספות, האם יתכן שהכדור שהוא מקבל לדלקת פרקים RIMADYL גרם נזק חמור לקיבה ועל כן האנמיה? האם מוכר תחליף טוב לכדור זה אם זו הבעיה?

28/11/2003 | 16:41 | מאת: יפית

עדכון נוסף הוא שנכון לעכשיו נעשו גם צילומי רנטגן אין דם חופשי בחלל הבטן או תופעות חריגות בבית החזה ובבטן. בדיקות הדם מעידות על בעיה בכבד על גבול הצהבת ולא יודעים מאיזה מקור יכולה להיות ההתפרקות של הכדוריות האדומות היתה ירידה של 10% מהבדיקות של אתמול לבדיקות של היום. צואה ושתן נקיים

03/12/2003 | 09:27 | מאת: שולה

יפית, רימדיל הינה תרופה אנטי דלקתית לא סטרואידית,מצוינת בשל העובדה שאין לה כמעט תופעות לוואי (כיבים במערכת העיכול ודימומים), בניגוד לתרופות אחרות שהיו בשימוש עד כה. איזה טיפול קיבל הכלב ? האם נעשו בדיקות ביוכימיות ואחרות ?

03/12/2003 | 12:19 | מאת: יפית

נעשות כל הזמן בדיקות כרגע חושדים בלוקמיה כי הכבד מאד מוגדל ומייצר כדוריות דם אדומות, ייצור שהתחיל בעקבות עירוי דם שקיבל. לא ברור כמה זמן הכבד ימשיך לקבל עליו את התפקיד כי כרגע זה יוצר ריפוי, ספירות הדם משתפרות ואין חום. כאילו נוצרה החלפה של מח העצם ע"י הכבד. לא נעשו בדיקות נוספות לוודא לוקמיה מעבר לבדיקות הדם והאולטראסאונד והרנטגן באיזור הבטן ובית החזה. הוטרינר מעדיף לא לעשות פעולות פולשניות כל שהן כל עוד נוצר שיפור גם אם לא יודעים כמה זמן הכבד יכול לקחת על עצמו את העבודה הזו במיוחד כשהוא מוגדל מאד.

27/11/2003 | 18:08 | מאת: טימי הגדול

יש לי כלב מסוג פיטבול (אף אדום) הכלב לא מפסיק להנשיר אי אפשר כבר לגעת בו מכמות השיער (אני צריכה לציין שלכלב אין קרחות) מה אפשר לעשות כדי להקל על הנשירה בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

27/11/2003 | 19:13 | מאת: אתי

27/11/2003 | 22:29 | מאת: צ'ומפי

הנשירה הקשה היא בדרך כלל עונתית, חשוב בכל מקרה להרגיל את הכלב מגיל צעיר להברשות במברשת מיוחדת לכלבים- אם הם רגילים מגיל צעיר- הם נהנים ואתה פטור משערות. אם הכלב לא מתגרד/מסריח/אדום סביר להניח שהנשירה עונתית. נ.ב.- יש לעקוב בדריכות ע"מ לוודא שלא מתפתחת דלקת עור ! בהצלחה.

28/11/2003 | 08:26 | מאת: ד"ר טליה מור

תשובתו של צ'ומפי נכונה. נשירה שאינה מלווה בדלקות, פצעים, אדמומיות, קרחות, טפילים, שינוי פיגמנטציה או ריח רע סביר כי הינה עונתית. להבריש היטב ובכך לזרז את הרחקת השיער המת וצמיחת החדש, לודא כי תזונתו של הכלב מאוזנת וכי קיבל טיפול כנגד תולעים. שואב אבק טוב יכול לעזור.

27/11/2003 | 15:54 | מאת: קרני

שלום רב לכולם. נושי ,החתול המדהים שלי,התחיל להתעטש לפני יומיים והתדירות רק עולה ועולה.. חוצמזה הוא אוכל,רגוע,שובב ומתנהג כרגיל. הוא בן שנה ו-3 ,פרסי,ונמצא אצלי שנה. האם כדאי לפנות לטיפול הוטרינר?יש משהו שנותנים לחתול כי הוא עושה אפצ'י?? בתודה מ ראש!

28/11/2003 | 08:30 | מאת: ד"ר טליה מור

קרני, דלקת בדרכי הנשימה העליונות הינה אפשרות אחת. שווה בדיקה בעיקר אם התופעה מחמירה, מלווה בנזלת, הפרשות והחתול אינו מחוסן.

27/11/2003 | 15:17 | מאת: מיה

שמעתי לפני כמה ימים על כלבה של שכנים שחלתה בשעלת. לי יש תינוקת בת חודשיים וחצי שאינה מחוסנת נגד המחלה הזו. האם מחלת הכלבים היא אותו נגיף שגורם את המחלה בבני אדם?

28/11/2003 | 08:35 | מאת: ד"ר טליה מור

מיה, שעלת המכלאות מחלה מאד מדבקת לכלבים בלבד.

26/11/2003 | 20:37 | מאת: אסף

שלום אנחנו חייבים יעוץ מקצועי לגבי כלבתינו בת 2.5 מסוג בולדוג כבר שבועיים שהכלבה מוזרה מאוד ,היא כל הזמן רוצה לעלות על הספות ולהיות איתנו היא מאוד נודניקית אם לא מתייחסים אליה כמה דקות היא כועסת ונובחת עלינו , היא תוקפנית מעט מאוד אך כל מי שבא היא ממש מציקה לו , היא נדחפת לצלחות של כולם יותר מבעבר כל מה שתארתי קרה בעבר אך לא כמו עכשיו היא ממש נודניקית שקשה איתה מה יש לה? יש להוסיף שאישתי בהריון אולי זה מרגיז אותה ? תודה רבה לך

27/11/2003 | 09:04 | מאת: ד"ר טליה מור

אסף, כל התנהגות חריגה מחייבת בדיקה אצל וטרינר, לא ניתן לעשות אבחנה בע"פ. יתכן ומדובר בבעיה התנהגותית, אך חובה לשלול כל סיבה אפשרית אחרת. אם הכלבה לא מעוקרת לבדוק אפשרות של הריון מדומה.

25/11/2003 | 21:03 | מאת: דנה

שלום ד"ר מור, איזה טיפול את ממליצה לחתול בן 3 וחצי חודשים שסובל מ: feline eosinophilic granuloma complex ?

26/11/2003 | 11:06 | מאת: ד"ר טליה מור

דנה, הטיפול ב EGC הוא בסטרואידים, התרופה המקובלת - דפומדרון - תרופה בעלת פעילות ארוכה (מספר שבועות). יש לבדוק היטב את האבחנה (לרב לא מופיעה בגורים) במידה ואכן זאת האבחנה, כיוון שהחתול צעיר, לשקול שימוש בטיפול מקומי + תרופה בעלת טווח פעולה קצר יותר.

בקשר ליורקשייר טרייר עם בעיה התנהגותית ....אז ככה קודם כל תודה על תגובתך ולתשובות לשאלותייך : הוא עושה בדרך כלל במקום אחד על ספה , בבוקר או בהמשך היום ...ולפעמיים על ארגרטל שמונח ושהרמתי את הארגטל הוא בחר מקום חדש! בדרך כלל הוא עושה את זה שאני לא בבית או שחברי לא בבית אבל קרה פעם מצב שהוא עשה שהיינו בחדר שייצאנו לסלון הוא עשה את זה ! בבית יש זוג תוכים חדשים אבל זאת בעיה ישנה שלו לא חדשה ... הוא לא מסורס וניסיתי לרסס בחומר דוחה כלום לא עוזר......אני אובדת עצות או שיש ימים שכלום או שאני כמה בבוקר ישר לספונג'ה מתסכל !!! יש לך עצה ?........ תודה!!! סיגל

26/11/2003 | 11:11 | מאת: ד"ר טליה מור

סיגל, אם הכלב מסמן הרי שסרוס היה יכול לעזור. במקרה שלך נראה כי מדובר בבעיה התנהגותית, לכן לאחר שתשלל כל בעיה בריאותית אפשרית (בדיקת דם ושתן בשלב ראשון) יש לפנות לרופא וטרינר מומחה בבעיות התנהגות שינסה לעזור.

24/11/2003 | 20:07 | מאת: הדס

שלום, החתולה שלי, בת שמונה חודשים (נמצאה ברחוב יחד עם אחיה כשהיו בני מספר ימים) סובלת למעלה מחצי שנה בערך מנזלת כרונית (ירוקה..) . ניסו עליה כבר את כל התרופות האפשריות, אך ללא הועיל. היא מתקשה בנשימה ובעקרון נושמת מן הפה. כרגע היא מקבלת צפורל, שלא משפר את מצבה אך בעיקרון שומר עליה שלא יחמיר. שאלותי הן: האם ידוע על מקרים כאלה של נזלת כרונית? האם יש פתרון או שסתם מלעיטים אותה באנטיביוטיקות ? האם ניתוח יכול לעזור? ושאלה נוספת היא לגבי הומאופתיה לבע"ח, האם זה יכול לעזור במקרה כזה? בתודה מראש, הדס ופריצי המנוזלת..

25/11/2003 | 10:21 | מאת: ד"ר טליה מור

הדס, נזלת כרונית בחתולים לרב הינה תוצאה של מחלה ויראלית של דרכי הנשימה העליונות, לצערי קשה להפטר מן הנזלת אם בכלל, יש לתת לחתולה כרגע טיפול תומך ואנטיביוטיקה ולשמור על מצב בריאותי חיסוני ותזונתי טוב. המואופתיה וטרינרית אינו תחום התמחות שלי,שווה לנסות, אם לא יעזור לבטח לא יזיק.

24/11/2003 | 16:17 | מאת: סיגל

שלום יש לי כלב יורקשייר טרייר כבן 3 . יש לי בעיה איתו הוא משתין לי במקום אחד בבית על הספה למרות שאני מורידה אותו ביום ומשאירה לו רדיו פתוח או אורות שהוא לבד בבית הוא אל עושה כל יום אלה מתי שתחשק לו...עוד הוסיף שאני גרה עם חבר מזה 3 חודשים וההרגל הזה היה קיים גם בבית הוריי. מה לעשות ? תודה

25/11/2003 | 10:25 | מאת: ד"ר טליה מור

סיגל, האם נשללה כל בעיה רפואית אפשרית, האם הכלב משתין רק כאשר הוא לבד בבית, האם תמיד באותו מקום, האם יש או היה עוד בעל חים בבית, האם הוא מסורס והאם ניסית לרסס את הספה בתכשיר כלשהו או לשים עליה כסא כשאת יוצאת ?

23/11/2003 | 22:14 | מאת: קרן

שלום, הכלב שלי עבר אולטראסאונד. ובאולטראסאונד גילו כי יש לו אבן מחודדת בשלפוחית השתן בגודל של סנטימטר. מדובר בכלב יורקשייר טרייר קטן. ממה שנאמר לי על ידי מבצע האולטראסאונד ניתן לפתור את הבעיה על ידי ניתוח או באמצעות אכילה של אוכל מיוחד במשך כחודש וחצי. יש לציין, כי הכלב סובל מהבעיה כפי הנראה זה זמן רב, מאחר והתחיל להטיל שתן בבית, בזמן שתמיד היה עושה את כל צרכיו מחוץ לבית. בנוסף, השתן לאחרונה החל להיות דמי, על כן מיהרנו לקחת אותו לוטרינר אשר החליט לבצע אולטראסאונד. שאלתי היא: 1. עד כמה מסוכן ניתוח שכזה? 2. האם מזון מיוחד, בריאותי, יכול לפתור את העניין ולחסוך לנו את הניתוח. אני מאוד דואגת לו ואשמח לקבל את תשובתך בהקדם. תודה, קרן

24/11/2003 | 10:11 | מאת: ד"ר טליה מור

קרן שלום, אבנים בשלפוחית השתן הינן תופעה שכיחה בתחום הוטרינריה ונפוצה בקרב היורקשרים. ישנם סוגים שונים של אבנים ובהתאם לגודלן ולהרכבן מחליטים על סוג הטיפול. ישנן אבנים מסוימות (struvite, urate) המגיבות יפה לטיפול תרופתי, כלומר מזון רפואי,(+אנטיביוטיקה במידה ותרבית +) אבנים אחרות (calcium oxalate) דורשות טיפול כירורגי בלבד. יש להביא בחשבון את גיל הכלב מצבו הבריאותי וחומרת הסימנים הקלינים, גודל וצורת האבנים והרכבן. בכל ניתוח יש סיכון לכן במקרה של ניתוח יש לבצע את כל הבדיקות המקדימות כדי להקטין סיכונים. את יעילות הטיפול הרפואי ניתן לבחון לאחר כחודשיים של טיפול, במידה והתוצאות לא משביעות רצון יומלץ הניתוח.

23/11/2003 | 10:06 | מאת: ג.אילן

לא מצאתי את התשובה לשאלתי בקשר לשרטת החתול אנא עזרו לי - התשובה חשובה לי מאד. תודה

23/11/2003 | 10:09 | מאת: ג.אילן

אם שאלתי המקורית אינה בנמצא: השאלה: האם שריטת חתול בעין עלולה לגרום לעוורון ו/או לירידה בראיה והאם יש לזה זמן דגירה או שזה קורה מיידית

23/11/2003 | 13:36 | מאת: ד"ר טליה מור

ג.אילן שלום, שרטת החתול הינה מחלה המתפתחת בעקבות שריטה של חתול. המחלה יכולה להופיע גם מספר שבועות לאחר השריטה. מתבטאת בחום גבוה, בנפיחות בלוטות לימפה מקומיות ובשינויים ברמת העור במקום הפגיעה. לרב חולפת ללא או עם טיפול אנטיביוטי מתאים.במקרים מסוימים יכולה להסתבך ולגרום לפגיעה קשה הדורשת אף התערבות כירורגית. לגבי פרטים ספציפים ברמת העין כדאי שתפנה לרופא עיניים, שריטה בעין גם ללא הופעת שרטת החתול מחייבת בדיקת רופא עיניים.

04/12/2003 | 10:02 | מאת: אלונה

שלום בתי חלתה בשרטת החתול יש מומחה בביח איכילוב. היא טופלה בתהש, לא ידעו מה יש לה וקיבלה טיפול אנטיביוטי מיותר במשך חדש. שם המוומחה נדמה לי גדעון לא זוכרת מה שם משפחה ניתן לברר בביח איכילוב בהצלחה

22/11/2003 | 18:52 | מאת: מיקי

שלום, היכן ניתן להשיג את השמפו הנ"ל לכלבים באיזור המרכז? שמעתי שהשמפו מקל מאוד על בעיות עור וגירודים בכלב, האם נכון הדבר? תודה

23/11/2003 | 13:41 | מאת: ד"ר טליה מור

מיקי שלום, לי אין מושג, ננסה את עזרת הקוראים.

26/11/2003 | 01:27 | מאת: תשובה

מיקי. אני נתקלתי בשמפו עץ התה של היינץ לכלבים עם בעיות עור בהום-סנטר רעננה אם זה עוזר לך (מחיר 40 ש"ח בערך). אבל יכול להיות שיש כמה חברות, ואתה מתכוון לפירמה אחרת.

26/11/2003 | 11:55 | מאת: מיקי

22/11/2003 | 16:53 | מאת: דור

שלום, הכלבה שלי בת 10 חודשים בערך, ויש לי איתה 2 בעיות: 1)היא תמיד מתאפקת בשעות היום לא להשתין כאשר אני לא בבית, ואז כשאני מוציא אותה היא מתרוקנת ישר, אבל בלילה היא לא מתאפקת ועושה פיפי בבית. 2)למען האמת- זה די מצחיק: היא כל הזמן מפליצה...זה ממש מסריח ולא נעים. מה צריך לעשות? בתודה מראש, דור

22/11/2003 | 18:54 | מאת: מיקי

1. להוציא אותה לעיתים יותר תכופות, כמה שיותר מאוחר לפני שהולכים לישון וישר איך שקמים בבוקר. 2. לתת לה לאכול יוגורט דל שומן מספר ימים - זה עוזר לעיכול.

23/11/2003 | 13:47 | מאת: ד"ר טליה מור

דור, תוציא אותה ממש לפני שאתה הולך לישון ודבר ראשון כשאתה קם בבוקר לפחות בשלב זה עד שהיא תוכל להתאפק. לגבי ההפלצות, נסה להחליף לה מזון, סביר להניח שהבעיה תפתר. מקווה שלא יהיו לך בעיות גדולות יותר.

שלום, שמי איתי ואני גר בתל-אביב, אני מחפש מישהו\מישהיא שיש לו\לה חתולה מיוחמת לא גיזעית... זה דחוף!!! (החתול שלי מיוחם ואני רוצה ליפני שאני יסרס אותו שיהיה לו דור המשך) ואני רוצה אולי אבל רק אולי את אחד הגורים... אז בבקשה אם למישהו\מישהיא יש חתולה לא גיזעית (חתולה שהיא לא מיוחדת למי שלא הבין) שבבקשה יגיב פה!. תמונה של החתול שלי רק לדעת איך הוא ניראה... : [img]http://www.angelfire.com/yt3/itay223308009/images/max_1.jpg[/img] http://www.angelfire.com/yt3/itay223308009/images/max_1.jpg (זאת תמונה שהוא היה גור... עכשיו הוא יותר גדול...)

גם ככה יש עשרות אלפי נטושים שחיים רע מאד ומתים ביסורים ברחובות, אז נראה לך שהעולם מחכה בדיוק לצאצאי החתול שלך? תעשה טובה לחתול ולעצמך ותסרס אותו. בלי דרמות, בלי השלכות. בהצלחה

21/11/2003 | 00:47 | מאת: רחל

האם יש דרך אחרת לקבוע את גיל החתול [פחות או יותר], חוץ מאשר התבוננות בשיניו?

21/11/2003 | 06:33 | מאת: ד"ר טליה מור

רחל, השיניים הן הקריטריון הראשי, סימנים אחרים יכולים לעזור. (גודל, משקל, פרופורציות, שינויים פיזיולוגים וכו).

19/11/2003 | 20:11 | מאת: אלונה

שלום קבלנו טרייר מעורב כבן שנתיים. בעייה ראשנה- יש לו הרבה פרעושים. ריססתי בתרסיס פרונטליין, ועדיין יש לו הרבה פרעושים. שאלתי- באיזו תדירות אני יכולה לרסס אותו, והאם ניתן לשלב ריסוס וטיפות. שאלתי השנייה- הוא משיר הממממון שיער. כל הבית מלא שיער. מה ניתן לעשות,- לכן אני לא מרשה לו לעלות למיטות. אשמח לתשובתך אלונה

20/11/2003 | 22:48 | מאת: צ'ומפי

הכי טוב בקשר לנשירה- לסרק באופן קבוע מגיל צעיר במברשת לכלבים. בקשר לפרעושים- דבר ראשון- אם יש בסביבה גורי חתולים- שהם הנושאים העיקריים של פרעושים- להרחיק מהם את הכלב. ניתן גם לבקש ריסוס של הבית או הגינה.- הפרעושים אמורים להצומצם בחורף- אבל טיפות של אדוונטג' - יותר זול וטוב כמו פרונטליין.

21/11/2003 | 06:34 | מאת: ד"ר טליה מור

17/11/2003 | 19:19 | מאת: סיסי

לדר' ערב טוב יש לנו כלבת לברדור בת שנה ושמונה חודשים כלבה מקסימה, אבל ישנה בעיה "קטנה" והיא נשירת פרווה שהפכה להיות מטרד של ממש. חשבתי שהנשירה היא רק עונתית אבל אצל הכלבה שלנו זו תופעה קבועה. האם זה בגלל בעיה בריאותית או דבר רגיל ומה ניתן לעשות?. ושאלה נוספת - הכלבה אוכלת המון וכל היום עסוקה בלחפש אוכל, איך ניתן להרגיע את יצר הרעבתנות שלה (יש לציין שהיא אוכלת כל דבר). אודה מראש על תשובתך

21/11/2003 | 06:37 | מאת: ד"ר טליה מור

סיסי שלום, הלברדורים ידועים בחוש הגרגרנות שלהם, אוכלים כל דבר והרבה לכן עליכם להשגיח ולהמנע ממתן מזון מעבר לצריכה הרצויה, במיוחד להמנע ממתן מזון שלכם,ההשמנה מלבד שאינה יפה מהווה בסיס למחלות מסוימות. לגבי הנשירה, כל עוד אינה מלווה בקרחות,פצעים, אדמומיות, גירוד או פרעושים, כל עוד הכלבה טופלה כנגד תולעים ותזונתה מאוזנת הרי שהתופעה נורמלית ופשוט יש ללמוד לחוית איתה, להצטייד בשואב אבק טוב ולהבריש את הכלבה מידי יום.

21/11/2003 | 19:24 | מאת: סיסי

לדר' טליה מור שלום ראשית תודה רבה על תשובתך לשאלותי. רציתי לשמוע את דעתך - שאלתי וטרינר האם לתת לכלבת הלברדור שלנו ויטמינים למניעת נשירה. הדר' אמר לי כי טוב לתת כפית שמרים יבשים ביום זה תחליף נהדר לויטמינים. מה את חושבת על כך. שאלה נוספת - הכלבה בת שנה ושמונה חודשים ומשתגעת על משחקים אוהבת מאוד שזורקים לה והיא מחזירה חזרה. בנוסף לזה היא מאוד חברותית גם כלפי אנשים וכמובן כלפי כלבים, אך הבעיה שהיא רואה כלב היא רצה אליו בצורה כיאלו "מאיימת" מרוב שמחה ופוחדים ממנה. איך ניתן ללמד אותה להיות פחות "אגרסיבית". מודה מראש על תשובתך בברכת שבת שלום מבורכת

17/11/2003 | 08:44 | מאת: צ'לולית

הי, הכלב שלי, לברדור מעורב בן 3, החל להשמיע קולות השתנקות, שנשמעים כמו משהו בין צינון עם ליחה כבדה לבין חנק, משהו בין הלע והאף... אם ישנה מן אפשרות כשזו. אם להאניש את המקרה, הוא נשמע לי קצת כמו אדם שמעשן המון שנים המון סיגריות והצטברה לו ליחה בכמות אדירה. לא נשמע מי-יודע-מה, גם לא הכלב... אני חושבת להגיע לוטרינר עוד הערב, אבל דואגת לו בינתיים, האם יש משהו שיכול להקל עליו? האם אתה יודע ממה זה נובע? באופן עקרוני הוא מאוד חביב ושובב, גם ביומיים האחרונים מאז החלו ה"כחכוחים" הוא מתנהג כרגיל, פחות או יותר, יש תיאבון ויש כח. מה קורה? תודה.

17/11/2003 | 11:45 | מאת: ד"ר דן

שלום לך לפי התיאור שלך לכלבך יש שעלת כלביה שזאת שפעת כלבים אופייני לחודשי החורף ומועבר מכלב לכלב ע"י נביחות או מגע. אם יש לך בבית סירופ נגד שיעול כגון ברונכולאט הדבר יכול לעזור במינון של כפית. רצוי לקחת לוטרינר כי סביר להניח הדרוש טיפול אנטיביוטי. בברכה ד"ר דן

17/11/2003 | 12:04 | מאת: צ'לולית

האם דוקסילין הוא סוג של אנטיביוטיקה שנותנים במקרה זה? פשוט, הכלב מטופל בדוקסילין כיום ומזה שבועיים וחצי, עקב חשש לקדחת קרציות. הסמפטומים של ה"קדחת" עברו, והוא נמצא במעקב אצל וטרינר.

15/11/2003 | 16:19 | מאת: יונית

שלום דר' אני בעלת כלב כבר 7 שנים. הכלב הוא כמו בן בית עולה על המיטות אפילו ישן איתנו בקצה המיטה. לפני הרבה שנים, עוד לפני שהיה לי כלב קראתי פעם בעתון שכלבים יכולים לגרום למחלות פרקים, עצמות בבני אדם - האם זה נכון ? לאחרונה, גם אני וגם בעלי מאד סובלים מכאבי פרקים, כאבי גב, אנו בני 50,55 האם יש קשר לכלב. הכלב שלנו הוא בדרך כלל כלב בריא, אנו מקפידים על חיסונים, וטיפול לתולעים. יש לו קצת בעיות אלרגיה, הוא מתגרד, ויוצאים לו פצעים, הגענו למסקנה שכנראה הוא אלרגי לאוכל שלנו שמדי פעם נותנים לו, והוא גם מטופל מדי פעם בפרדינזון. אשמח לקבל תשובה תודה יונית

21/11/2003 | 06:41 | מאת: ד"ר טליה מור

יונית שלום. לא ידוע לי על מחלת פרקים שעוברת מכלבים לבני אדם. בענין האלרגיה, כדאי לנסות לתת לכלב מזון היפואלרגני למספר שבועות ולראות אם זה גורם הבעיה.

15/11/2003 | 13:28 | מאת: ברכה

שלום. כלבנו (בן כ-13), מסוג מעורב, קטן, מגלב כבר כמה ימים התנהגות שאינה רגילה- הוא חזר ממסע כיבושין אצל כלבה מיוחמת תשוש. רגלו הימנית האחורית נראית חצי משותקת. עכשיו שמנו לב שאשכיו מוגדלים בצורה משמעותית. מאחר ויום שבת היום ואין לנו לאן לקחת אותו לאבחון, נודה על כל אבחון פוטנציאלי עד מחר. תודה!

21/11/2003 | 06:48 | מאת: ד"ר טליה מור

חזרתי מחול רק אתמול ולכן התשובה מגיעה באיחור. מקווה שנגשתם לוטרינר. דלקת אשכים.

12/11/2003 | 19:23 | מאת: רונן

האם זה בטוח לתת לפינצ`ר מעורב בן 4 פרדניזון הכלב כל הזמן מתגרד וכל התכשירים לכלב שניסינו לא עזרו

21/11/2003 | 06:53 | מאת: ד"ר טליה מור

רונן שלום, שימוש ארוך ובלתי מבוקר בפרדניזון יכול לגרום לתופעות לוואי חמורות. מומלץ לברר את סיבת הגירוד, לשלול אפשרות של טפילים, זיהום חידקי, פטרת ואלרגיה לפרעושים או למזון. מבחני אלרגיה ושימוש באלרגנים ספציפים בהתאם לתוצאות המבחן.

11/11/2003 | 19:32 | מאת: נינה

הציפורן של החתול פגועה.הוא לא יכול להכניסה חזרה.נראה לי שנשבר.מה לעשות לא כואב לו אבל הציפורן כל הזמן בחוץ.

12/11/2003 | 19:21 | מאת: ד"ר דן

תגשי לוטרינר שיבדוק היכן הפגיעה. סביר להניח שיש פגיעה עצבית כיוון שלא כואב לו. האם ישנה נפיחות באזור? האם דורך על הרגל ומתפקד כרגיל? אשמח לקבל יותר פרטים. דני

13/11/2003 | 10:22 | מאת: נינה

לא כואב לו.רק קשה לו להתגרד עם הרגל.הציפורן חשופה כל הזמן וגם עקומה קצת.לא נראה לי שיש נפיחות אבל את תנועת פתיחת האצבעות הוא לו עושה.כלומר כף הרגל כל הזמן סגורה.הוא לא צולע אפילו רץ בבית.

11/11/2003 | 11:12 | מאת: עליזה

שלום רב, הכלבה שלנו (בת 15) סובלת מזה מספר שבועות מאיבוד תיאבון. גם כשהיא מקבלת אוכל מבושל טרי, היא זוללת אותו ביום הראשון ואח"כ מסרבת לגעת בו. היציאות שלה מעטות יחסית וכולן בצורת שלשול. בנוסף לכך היא סובלת מדלקת בעיניים. בימים מסוימים היא חלשה ואפתית, ובאחרים חזקה יותר, עירנית ומקשקשת בזנב. ע"פ הוטרינר היא סובלת מגידול בטחול ויש לנתח על מנת לקבוע ממאירות. מאחר והתנהגותה לא אחידה, האם יתכן שהיא פשוט סובלת ממונונוקלואוזיס ? נאמר לנו שאצל כלבים מחלה זו מאופיינת בהגדלה של הטחול. האם קיים טיפול במחלה ? תודה מראש על התייחסותכם

21/11/2003 | 07:03 | מאת: ד"ר טליה מור

עליזה, מצבה של הכלבה לא טוב. יש לבצע בדיקות מקיפות לשם אבחנה (דם ,שתן,בדיקת צואה ואולטרסאונד/צילום בשלב ראשון). לא לרוץ ולמהר לנתח כלבה בת 15 במצב ירוד.

11/11/2003 | 08:47 | מאת: נטע

יש לי חתול שננשך כנראה על ידי כלב החתול לא היה מחוסן בכלבת, {הוא במעקב ומטופל ע"י וטרינר}אך בכדי הסר ספק היתי רוצה תשובה מקצועית למקרה והחתול אינו מראה שום סימן כי נדבק בכלבת אךנעלם האם עלי לחסן את כל בני משפחתי גם אם החתול לא הראה סימני מחלה לפני העלמו ולא נשך איש מהמשפחה?

21/11/2003 | 07:05 | מאת: ד"ר טליה מור

נטע, חשוב לדעת באיזה איזור את גרה ומי הכלב שנשך. המחלה יכולה לדגור גם מספר חודשים, מרגע הופעת הסימנים האופינים למחלה מוות מתרחש תוך 10 ימים.

21/11/2003 | 08:56 | מאת: נטע

אם היתי יודעת מי נשך לא היתי כלכך מודאגת ואני מתגוררת באזור השרון בו יש חשש לכלבת באזור ולכן חששותי! על כל פנים אנו עוקבים אחר החתול בתקווה שלא יראה סימני מחלה (שכן כל עוד אינו חולה הוא אינו יכול להדביק) וכן חיסנו אותו כנגד כלבת בתקווה למנוע אפשרותו לחלות

11/11/2003 | 04:57 | מאת: ד"ר טליה מור

קוראים יקרים, אני נמצאת בכנס רפואי בארה"ב, אחזור בשבוע הבא ואשיב על שאלותיכם בהקדם.

11/11/2003 | 10:21 | מאת: קוראת

סעי בשלום ותחזרי בשלום ד"ר יקרה. ממתינים לשובך.

21/11/2003 | 07:08 | מאת: ד"ר טליה מור

חזרתי בשלום. היה נהדר. ממשיכה להשיב על שאלותיכם.

11/11/2003 | 00:46 | מאת: רחל

האם יללה צרודה אצל חתול יכולה להצביע על מחלה כלשהיא? [מלמד הצרידות החתול נראה בסדר, אוכל כמו שצריך ואין לו שלשולים או הקאות.] .

21/11/2003 | 08:11 | מאת: ד"ר טליה מור

רחל, דלקת מיתרי הקול.

10/11/2003 | 17:51 | מאת: טל

יש לי כלבה פוינטר מעורבת בלברדור. היא אובחנה כאלרגית . היא סובלת מדלקות אוזניים ופטריות באוזן באופן כרוני . ניסינו הכל אנטיביוטיקה , טיפול הומאופטי שינויי תזונה , שום דבר לא עזר. הוטרינרית המליצה ניתוח בו פותחים את צינור השמע, מנקים ומשאיריםאותו פתוח. הייתי רוצה לקבל עוד ידע ל הטיפול המוצע הנ"ל וכמו כן כל עצה תתקבל בברכה.

21/11/2003 | 08:15 | מאת: ד"ר טליה מור

טל, הניתוח נקרא ניתוח zep מטרת הניתוח "להגדיל" את פתח האוזן ובכך לאפשר איורור וניקוז טוב יותר. מומלץ רק במצבים בהם שום טיפול לא עוזר במצבים של דלקות כרוניות המלוות בשינויים ובהיצרות של תעלת השמע.

09/11/2003 | 23:21 | מאת: דבורה

לכלבתי בת השמונה יש DJD כרוני בכתף ימין עקב פציעה ישנה והיא מטופלת ברימדיל פעמיים ביום. לאחרונה אובחן קרע ברצועה הצולבת בברך שמאל והומלץ על ניתוח שהתבצע. הכלבה סובלת מהשמנת יתר, למרות טיפול במזון רפואי מיוחד. הניתוח התבצע על-ידי מנתח אורח ובעקבותיו קיבלתי מהרופא המנתח מכתב המסביר שנמצא "קרע מוחלט של הרצועה הצולבת הקדמית ברגל שמאל. לא נראה עדות לנזק במיניסקוס המדיאלי או הלטרלי. הברך יוצבה בטכניקה של extracapsular suture בין הפבלה ל- Tibial crest". כשרציתי לבדוק מהי אותה טכניקה, מצאתי בגוגל בסך הכל 12 תוצאות עם המושג "extracapsular suture". זה די התמיה אותי וכאן באה שאלתי הראשונה: האם הטכניקה כל כך נדירה שהיא מוזכרת רק 12 פעמים בגוגל העולמי? אם כך, מהן הסיבות לבצע דווקא טכניקה נדירה זו ולא את הטכניקה המקובלת לתיקון רצועה קרועה? שאלתי השניה נוגעת לכך שבאיזכורים שכן מצאתי, נכתב שטכניקה זו מתאימה במיוחד: (1) לכלבים קטנים (שלי שוקלת 30 קילו), (2) לכלבים לא פעילים (היא אמנם לא מאוד פעילה, אבל בתקופה שלא סבלה מהקרע, דאגתי להוציא אותה להליכות מתונות וממושכות מדי ערב), (3) למעונינים בניתוח זול יותר (לא הוצא לי התחליף היקר, ובודאי שלא הייתי מקבלת החלטה משיקולים כלכליים). והשאלה היא: לאור הנתונים הסותרים העדפת טכניקה זו, מה יהיו השיקולים דווקא כן לבחור בה ולא למשל ב- TPLO? תודה רבה וסליחה על האריכות.

21/11/2003 | 09:19 | מאת: ד"ר טליה מור

דבורה שלום. ישנן מספר שיטות לתיקון קרע ברצועה הצולבת, השיטה המועדפת נקבעת בהתאם למיקום ורמת הקרע, לגיל וגודל הכלב, לרמת הפעילות שלו, ולשינויים הפתולוגים שנצפו. השיטות המקובלות בשימוש הינן ה extra/intra suture שמטרתן "להחליף" את הרצועה הקרועה אחת משתמשת ברצועה קיימת והשניה בחומר סינטטי חיצוני. ה tplo הינה שיטה שבאה להחליף את השיטות המסורתיות, שיטה חדשה יותר, יקרה מאד, תקופת ההחלמה ארוכה יותר ומומלצת לכלבים השוקלים מעל 40 ליברות, את השיטה יש לדעת איך לבצע ולרב תעשה על ידי מומחה. כדי לקבל יותר פרטים על השיטה שבוצעה בכלבתך נסי לחפש :cranial cruciate ligament rupture, flo technigue,de angelis אני מוצאת שהשיטה מאד יעילה,הניתוח פשוט, ההחלמה קצרה, אך אכן התוצאות הטובות יותר בכלבים קטנים ולעיתים יש לחזור על הניתוח או לבצע תיקון לאחר תקופה מסוימת. השורה התחתונה הקובעת היא מה מצב הכלבה כעת כיצד החלימה מהניתוח והאם חזרה לתיפקוד נורמלי. מקווה שעניתי על שאלתך.

23/11/2003 | 13:08 | מאת: דבורה

בנתיים אכן למדתי שהטכניקה שבוצעה היא זו שהיתה מקובלת לפני הופעת ה- TPLO. כנראה הבחירה בטכניקה זו נעשתה בשל שילוב של שיקולי עלות (למרות שלא שותפתי בהם) ונסיונו של המנתח. עברו שבועיים וחצי מאז הניתוח והכלבה מתאוששת יפה. היא כבר דורכת חלקית על הרגל המנותחת. אני מקווה שההחלמה אכן תהיה מלאה. תודה לך על התשובה המפורטת, דבורה

09/11/2003 | 10:40 | מאת: דניאלה

שלום ד"ר יש לנו כלב חדש. הוא מעורב כאשר אמו לאסה אפסו ובהתאם שיערו. האם השיער שמכסה חלקית את העיניים מפריע לו? האם לגזור לו את הפוני?? תודה

21/11/2003 | 09:19 | מאת: ד"ר טליה מור

דניאלה, אפשר לגזור,לאסוף בסיכה או להשאיר כמו שהוא.

תשמעי הכלב שלי מת לפני שנתיים מסרטן או יותר נכון שתי סוגים של סרטו סרטן הלימפה וסרטן העור הוא היה אצלנו בערך 10 או 11 שנים והוא היה ילד נוסף במשפחה הוא נתן לנו המון ובעיקר שמחת חיים ליפני שהיה חולה הוא היה עם פרווה צהובה יפה כול מי שעבר ברחוב היה אומר לנו שהכלב יפה וחמוד ורצה ללטף אותו לאחר שהכלב חלה בסרטן הפנים שלו היו מנופחים הכול הזמן הוא הזיל ריר בקושי הלך אבל טיפלנו בו כמו מלך אחרי שהוא מת היה לי מאוד קשה תקופה מאוד ארוכה והרבה אנשים היציאו לי לקחת ישר אחרי הממות עוד כלב בהתחלה סירבתי אבל ליפני חצי שנה לקחתי כלב מקסים בשם טייפו (על שם הכלב של אלי קארי ) ואני שוב מאושרת טייפו עבר כנראה התעללות ואז הוא היגע לצער בעלי חיים כמו כול החיות שנניטשו או עברו התעללות בלא עוול כפם הם צריכם אותך מאוווווד נכון שזה קשה שהבעל חיים נפטר אבל למה שלא תהני ממנו או ממנה כמה שנים וגם תעשי מצווה ותצילי בעל חיים ממות ? תחשבי על זה???....?.?????..

היי יעל.קשה לי מאד.ואני כבר ילדה גדולה(34)כאילו אי אפשר לסבול את הכאב אחרי מות החיה.אני חושבת על הנשמה הקטנה התמימה ונקרע לי הלב.אני ממש מעוניינת לאמץ במיוחד שיש לי ילדה קטנה בבית והייתי רוצה שתגדל עם חיות כמוני.אבל גם שראינו חתול של הבניין שנדרס בכיתי כמו תינוקת.היא ממש ניחמה אותי.חזקי אותי

שלי שלום גם אני כל פעם שכלב, או חתול נדרס, אני פשוט שבורה במשך כמה ימים, בצורה רצינית וממשיכה לכאוב כל החיים. אני זוכרת כל חתול או כלב שנדרס - במשך כל חיי. גם לי היו חיות מחמד, אהובות שאיבדתי... אני מבינה את הרגשתך לגמרי. אבל, פרידות ואבידות הן חלק של חיינו, גם אנשים שאנחנו אוהבים בסוף.... השנים שאנחנו נהנים עם החיות, הן הכי שוות בעולם!!!!!!!!!!!! תאמצי חיה, תהני מהזמן איתה, תצילי נפש שכ"כ רוצה בית. זה שווה כל דבר! רק לפני כמה, ראיתי חתלתול קטן נדרס - במשך שלושה ימים, פשוט כאב לי הלב, ממש פיזית וזהו.. עוד מראה שובר לב לזכור אותו כל חיי. איבדתי בחיי: כלב ושתי חתולות (חתולה בת 16 וחתולה נכה חולת אפילפסיה שהיה צריך להרדים, אחרי שקיבלה שיתוק וכבר לא שלטה בצרכים) ועכשיו יש לי שתי חתולות אחת 8 חוד' והשניה מצעב"ח בת 11 שעברתי איתה, את התקופות הכי קשות בחיי. קחי חיה זה גם התרופה הכי טובה לפחד... אל תוותרי

08/11/2003 | 14:14 | מאת: יעל

לד"ר מור ולכל מביני דבר ובעלי נסיון שלום, בבעלותי כלב מ ק ס י ם , פודל - טוי בן שנתיים וחצי, כלבלב שובב , שמח ומאוד חכם, אותו אני אוהבת עד אין קץ , דבר שאולי מגביר את הדאגה שלי , אולי יתר על המידה ועל כן פנייתי: לפני יומיים תקף אותו כלב גדול (שייך לבעלים וידוע לי כי הוא מחוסן) בהרבה , "הגדול" נשך אותו בגבו ובירך, להערכתי בביס אחד , על פני השטח הפצעים מגלידים די מהר (כמובן שחיטאתי לו אותם עם אלכוהול ופולידין ואיכשהו הוא מצליח ללקק אותם...שזה דבר טוב לא?), אציין כי אני סטונדטית לסיעוד כך שלפי מה שראיתי וטיפלתי אינני מודאגת מהפצעים . מה שכן מדאיג אותי!!!!!! : היא ההתנהגות שלו, הכלב מפגין אפטיות, דיכאון אולי, מושפלות משהו....והוא מסרב לצאת מחדרי ובכלל לזוז ממני...הוא מסכים לאכול ולשתות ויוצא החוצה לעשות את צרכיו רק לאחר שעות של התאפקות...... כאילו...."כבה האור בעיניו" ואני מודאגת בשל כך.....האם יש משהו שניתן לעשות? האם הוא יחזור להיות שמח ושובב כבעבר? (לאחר המקרה דאגנו לסגור את הפרצה בשער ממנה הוא יצא .....) תודה יעל

08/11/2003 | 18:47 | מאת: רוני

תמדדי חום! זה התחלי מיד אחרי הארוע או קצת זמן אחרי? הפצעים נראים מודלקים?

מהי מידת החום הנורמלית של כלב? לא, הפצעים לא ניראים מודלקים , הם דווקא מחלימים מהר, ההחלמה הנפשית שלו משתפרת בהדרגה אך באיטיות ....הלב שלי נשבר לראות אותו כך.... תודה על ההתיחסות יעל

07/11/2003 | 16:37 | מאת: רינת

חתולה התנחלה בחצר שלנו. היא מתלטפת ונראית כחתולה בית נטושה. אני האכלתי אותה ואף מצאתי לה בית. היא יללה, נסתה לקפוץ מהמרפסות, השתינה מחוץ לארגז, ו...בלגן. אפשרו לה לצאת לחצר, והיא חזרה לחצר שלנו. האם חתול רחוב לא "מוכן" לחיות בתנאים טובים יותר ולהסתגל לבית??

22/11/2003 | 10:10 | מאת: ד"ר טליה מור

רינת שלום, התשובה מגיעה באיחור רב כיוון שלא הייתי זמינה לאינטרנט בשבועיים האחרונים. לעיתים קשה מאד להרגיל חתולי רחוב לבית ולעיתים בלתי אפשרי. יש לעשות הכל בהדרגה, לתת לחתול זמן להתרגל,להשקיע הרבה זמן וסבלנות ולקוות לטוב.

ברשותי חתול בן שנתיים מחוסן ומסורס. את רוב שעות היממה הוא מבלה בחוץ מלבד אכילה שתייה ומנוחה קצרה בבית וכן בלילה. בשבועיים האחרונים בערך בין השעות 3-4 לפנות בוקר החתול מיילל ליד הדלת וברצונו לצאת החוצה. אנחנו קמים במיוחד ופותחים לו את הדלת. האם נכון לעשות כך? האם יש דרך אחרת לגרום לחתול לישון לילה שלם ? (בערך בשעה 7 בבוקר הוא חוזר הביתה , אוכל ויורד שוב ) אבקש את עצת הרופאה ומנסיונם של גולשים אחרים. תודה

חשבתם להתקין דלת מיוחדת בשבילו?

יש רעיון.לשנות לו את השעות.להאכיל בשעות אחרות.ככה הוא יהיה עייףבלילה.וישתולל בבוקר כמו תינוק

04/11/2003 | 15:06 | מאת: בונבוני

הי, יש לי שאלה בקשר לבונבון שלי (הכוונה לכלב שלי)... אני לא יודעת עד כמה זה נכון, אבל יש לי הרגשה שאת אבא שלי (אנחנו אני אבא שלי והכלב חיים ביחד) הכלב מכבד יותר... ז"א, כל פעם שהכלב משתין בבית או מחטט בזבל למשל (למרות שהוא מקבל ממש הכל - אני מסרקת אותו כל יום (הכלב הוא מסוג בישון-פריזה וזקוק לטיפוח על מנת להראות במיטבו) לפני כשבוע עשינו לו אפילו ניקוי שיניים אצל ווטרינר, שם הוא גם קיבל טיפול מקיף ותיספורת, הוא מקבל את האוכל הכי יקר וטוב, ומבשלים לו בנוסף כל יום עוף או בשר בלי עצמות וכו, יש לו צעצועים ומיטה משלו, וכל היום מפנקים וממשמשים ומלטפים אותו, וממש ניתן לקרוא לו הנסיך של הבית) בקיצור לסיפור - לפעמים כשהוא מגזים והופך את הפח או בעיקר כשהוא משתין בבית, אבא שלי מעניש אותו ומתנהג בו בצורה שכביכול אמורים להתנהג כשהכלב מתנהג כך: מעמיד אותו על טעותו ונותן לו פליק. ואז הכלב מקבל את הרמז הברור והולך להעלב בצד, ולפעמים הוא שומר את זה כמצב רוח לכל היום, ולא מתקרב לאבא שלי. לעומת זאת, אני סלחנית יותר, גם כי אין לי כוח לפעמים להתעסק בללמד אותו מה נכון. אני רואה שכאשר אני שומעת אותו מחטט בזבל אני מתקרבת אליו וצועקת עליו להפסיק, והוא ישר מקפל את הזנב בין הרגליים והולךם הצידה בפחד כי הוא יודע שעשה מעשה לא יפה. למרות כל אלה, יש לי הרגשה שהוא מכבד יותר את אבא שלי, שנוקט נגדו ברגעים שכאלו צעדים חריפים יותר, אני מרגישה שהוא יותר אוהב אותו אולי, הוא עוקב אחריו לכל מקום ובוכה כשהוא הולך. בנוסף לכל אלה, הכלה שלי גם חרמן לא קטן והוא מוצא את הרגל שלי (!!) מכל הרגליים בבית לעשיית המעשים "המגונים" שלו... ואז אחרי שהוא גומר איתה (עם הרגל שלי) הוא עוזב!!! ואז אני מרגישה קצת מנוצלת.. שהוא רואה בי סוג של אובייקט. טוב, זו סתם דוגמא משעשעת, אבל אני פשוט לא מצליחה להבין, האם זה נכון שבעלי חיים מכבדים יותר את בעליהם אילו אלה "מחזיקים אותם קצר"? אני אישית מרגישה כאילו הוא (הכלב) זה שמחזיקני קצר... קצת ארוך הסיפור שלי, אבל רציתי להביא מס דוגמאות נרחב מהחיים, ולשאול האם הד"ר יוכל להסביר לי אם זו תופעה פסיכולוגית ומה עלי לעשות בנידון?

06/11/2003 | 09:29 | מאת: יוקה

בונבונית חביבה, לא חוסר כבוד ולא זילזול. צריך להבין את התנהגות הכלבים בטבע, לפני שבייתנו אותם. כלבים חיים בחברה שבה יש הרארכיה מוגדרת. יש כלב אלפא, שהוא הזכר השליט ויש לו כפיפים, היינו - כל היתר כפופים למרותו. כלבים חזקים יותר בלהקה מנסים לפעמים לאיים עליו ולערער על מנהיגותו. כשאחד מהם מצליח - הוא הופך להיות המנהיג. אגב, לפעמים יש גם נקבות אלפא. כשכלב גר עם בני אדם המצב דומה. דווקא משום שאבא שלך גוער בו וקורא אותו לסדר - הוא נחשב עבור הכלב שלך "המנהיג". אביך מקרין סמכותיות, ולכן גם יהיה לו קל יותר לאלף את הכלב (בתנאי שהדבר ייעשה לפי הכללים וללא עונשים פיזיים). את משמשת לכלב יותר דמות של אחות ללהקה. הוא מבחין שאינך "בוגרת" ממש, ודווקא האהבה שאת מרעיפה עליו מחזקת את יחסו החברי אליך. הוא בוודאי אוהב להשתולל אתך ולשחק אתך, אבל את מקום המנהיג לא תוכלי לתפוס. אם היית נולדת אחרי שהוא כבר היה בן-בית, סביר שהיה מתייחס אליך כאל גורה. הוא לא מזלזל בך, אלא רואה בך שוות-ערך. לדעתי זה דווקא נחמד, ואת ממש לא צריכה להיפגע. ככה זה אצל כולם, למרות שלא תמיד מבינים את ההתנהגות הכלבית אם לא יודעים (את יכולה לחפש ספרים בנושא. יש, למשל, ספר של קונארד לורנץ שאינני זוכרת את שמו, מתורגם לעברית, שמסביר יפה התנהגות כלבית). אם הוא מתחנף לאבא יותר - זה משום שהוא רוצה להיות "בסדר" עם המנהיג שלו. הכל פוליטיקה. תנסי ליהנות ממעמדך כ"אחותו" ו"חברתו" של החמוד.

04/11/2003 | 09:43 | מאת: באגירה

אני הבעלים הגאה של כלבה מסוג פירנאה, כלבתי בגיל 10 ולאחרונה נתגלתה אצלה דלקת ברחם שבגינה היא לא מפסיקה לדמם. הוטרינר שלנו המליץ ישר על ניתוח להסרת רחם, אך לאחר שהבענו חשש לחייה , הוא הסכים קודם כל לנסות ולטפל בה באנטיביוטיקה. חלפו שבועיים , ואין שיפור והוא מסר כי אין מנוס מניתוח. האם ישנם טיפולים אחרים?? האם באמת קיים חשש לכלבה, במיוחד בגילה הנוכחי?? אשמח לקבל תשובה.

04/11/2003 | 20:52 | מאת: רוני

ככל שתחכו יותר הסיכון גדל. בדלקת רחם מומלץ לעקר מיד. כדי להשקיט אתכם ניתן לעשות בדיקת דם לפני ההרדמה כדי לראות שהכבד והכליות מתפקדים כראוי ויוכלו להתמודד עם ההרדמה שבניתוח. הדימום המתמשך יכול להביא אותה למצב של אנמיה חמורה. הדלקת כרונית יכולה להשפיע על איברים אחרים (כליות, מפרקים ועוד). שלא לדבר על מצב של קרע בקיר הרחם.... כאמור ככל שתחכו יותר מצבה יכול להתדרדר ובכך להפוך את הניתוח למסוכן יותר.