פורום וטרינריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
12690 הודעות
11629 תשובות מומחה

מנהלי פורום וטרינריה

20/09/2002 | 02:15 | מאת: שרית

חבר המליץ לי (בהמלצת הוטרינר שלו ומנסיונו) לשים מי מלח על פצע פתוח שיש לכלבה שלי. הוא טוען שזה יעיל יותר אפילו מפולידין - גם לחיטוי וגם לייבוש של הפצע. האם זה נכון ? ואם כן - האם זה לא ישרוף יותר לכלבה ?

20/09/2002 | 08:48 | מאת: ד"ר טליה מור

שרית שלום, תלוי בסוג הפצע ובסוג החיידק המעורב. כדאי לגשת לוטרינר כדי שיראה את הכלבה. חשוב לברר מה גרם להופעת הפצע ובהתאם לכך יהיה הטיפול.

19/09/2002 | 18:15 | מאת: קרן

לפני חמישה ימים רכשתי לכלבתי קולר נגד קרציות. עדיין יש בסביבתה ועלייה מספר קרציות.. שאלתי היא האם אני יכולה להשתמש בו זמנית בקולר וב" מוס לניקוי וחיטוי" (קצף נגד פרעושים וקרציות)? תודה מראש קרן

20/09/2002 | 08:49 | מאת: ד"ר טליה מור

בהתאם להוראות היצרן המופיעות על גבי האריזה של הקולר. במידה ומדובר בקולר איכותי, הקולר ימית את את הקרציות שעל הכלבה אך לא ימנה את התרבותן בסביבת הכלבה. כדאי לחשוב על הדברה כללית.

20/09/2002 | 10:26 | מאת: קרן

1. תודה על תשובתך. 2. כלבתי היא מסוג רועה גרמני והיא דיי גדולה. האם קולר מסוג "קילטיקס" המתאים לגודלה מסוגל להמית את כל הקרציות שנמצאות עלייה? שוב תודה קרן

19/09/2002 | 14:03 | מאת: פיצי

יש לי כלב גולדן בן 4. האשכים שלו בצבע סגול-חום ובזמן האחרון יש לו כתמים ורודים. הוא כל הזמן מלקק את זה. האם זו פטריה? יש לך רעיון אחר? תודה מראש

20/09/2002 | 08:53 | מאת: ד"ר טליה מור

קשה לי לענות לך מבלי לראות את אשכי הכלב. סבירות גבוהה כי מדובר באקזמה ו/או זיהום משני חידקי או פיטריתי. עליך לגשת לוטרינר כדי שיבדוק את הכלב. יתכן והטיפול יהיה מקומי בלבד.

19/09/2002 | 13:20 | מאת: סוזי

יש לי כלב יורקשייר טרייר בן שלוש וחצי, בשל הימצאותן של כלבות רבות בסביבה אני והוא סובלים כשהן מיוחמות, הכלב לא מספיק לרחרחר בתנועות מהירות , לא עושה את צרכיו וזמן הטיול מבוזבז. האם כדי לי לסרס אותו מה תופעות הלוואי האם הוא ישאר חבעל מרץ כשם שהיה והטיולים יהיו איכותיים יותר. דא"ג הוא גם תוקף זכרים גדולי וקטנים בשל כך. ואני פוחדת עליו בשל ממדיו. תודה סוזי

20/09/2002 | 08:56 | מאת: ד"ר טליה מור

סוזי שלום, הסרוס מוריד את רמת ההורמון הגברי,טסטוסטרון ועל ידי כך מדכא התנהגות זכרית,תוקפנית, טריטוריאלית ואגרסיבית. כל שאר התכונות ישארו כשם שהיו.

19/09/2002 | 11:10 | מאת: נונוש

החתול שלי קיבל נשיכה כנראה מחתול אחר ולא יכל לדרוך על רגל קדמית הוטרינר שלי שבא אלי הביתה נתן לו זריקה של אנטיביוטיקה והשאיר לי מוקסיביט באבקה שמערבבים עם מים ויוצא סירוף, אמר לתת לו את האנטיביוטיקה 5 CC פעמיים ביום עם מזרק לפה. אחרי הזריקה מצבו של החתול השתפר מאוד ותוך כמה שעות הוא התחיל ללכת רגיל הבעיה היא שזה עינוי שלא יאמן לתת לו את הסירוף עשינו את זה אתמול בערב והיום בבוקר כשבעלי מחזיק אותו ואני מזריקה לו את הסירוף לפה ולמרות שאני עושה את זה לעט ומחזיקה לו את הפה סגור קצת אחרי שאני מזריקה למרות זאת הוא יורק כמות נכבדה מהסירוף. החתול גם נכנס לפאניקה בגלל שאנחנו מתעללים בו ומתחיל לפחד מאיתנו. השאלה שלי האם יש דרך יותר יעילה לתת לו את הסירוף או אולי אפשר לבקש מהוטרינר כדורים במקום?

20/09/2002 | 09:04 | מאת: ד"ר טליה מור

נונוש שלום, הבעיה מאד מוכרת אצל חתולים, יתרה מזאת ישנם חתולים שמסרבים בכל תוקף לקחת כדורים גם כאשר התרופה ניתנת במזון. במקרים אלו ישנן שתי אפשרויות, לעבור לטיפול בזריקות, במרפאה שלנו החתולים מגיעים לזריקה פעם ביומיים ובדר"כ הטיפול מסתיים לאחר שלוש זריקות. לחילופין ישנם כדורים מיוחדים לחתולים, חסרי טעם וריח והחתולים מקבלים אותם מבלי לסרב. בדבר שאלות נוספות פני אלי אישית ל 097444007

22/09/2002 | 12:40 | מאת: איריס

לנונוש שלום, יש לי רעיון אחר - אני נותנת את הסירופ (מוקסיפן) לחתולה שלי מעורבב עם קצת גבינה לבנה, והיא מלקקת את זה יופי! בהצלחה!

19/09/2002 | 09:26 | מאת: איריס

חתולה שלי שחיה בחצר נעלמה לשבוע, וכבר הספדנו אותה, ולשמחתנו חזרה לפני שלושה ימים, אבל פצועה בשתי הרגליים האחוריות - העור מקולף לאורך כ-7 ס"מ ורוחב חצי ס"מ, והבשר חשוף בחלק המקביל לשוק ובשתי הרגליים בצורה דומה, כאליו נתפסה באיזה מקום (או שאולי תקפו אותה). ביום הראשון היא נזהרה בשימוש ברגליים וכשהייתה קמה אז היתה עושה את זה ישר על הכריות, אך נראתה כללית בסדר (קצת רזה), ערנית, מתלטפת ועם מצב רוח טוב. ההליכה שלה משתפרת בימים האלה והיא אפילו רצה קצת וקופצת. רוב הזמן היא מעדיפה לנוח במקום אחד, ובלילה אנו שומרים אותה בבית. יתכן שהפצעים קצת מפרישים, זה לא ממש ברור עד כמה כי היא מלקקת אותם. אני שמה לה חומר טבעי על בסיס שמנים אתריים שמבריא פצעים ודלקות. אחרי כמה דקות היא מלקקת אותו. יומיים אני נותת לה (על דעתי) מוקסיפן 250 - חמישה סמ"ק ביום. המצב משתפר, אם כי עדיין יש פצעים. היא לא בסכנת חיים (כמו שהיו כמה חתולים אחרים שלי), וכרגע אני דוחה את הביקור אצל הוטרינר (שעדיין יש לי חובות קודמים ) שכן המצב לא ממש קריטי. אני יודעת גם שלא תופרים אם פצע מפריש עד שלא מפסיק להפריש. אני מניחה שחתיכות עור שתלויות לא יתחברו חזרה לבשר. מה דעתך על המצב ועל הסכנות? האם כדאי לחבוש כדי שלא תלקק? האם קריטי שעוד לא ביקרנו אצל וטרינר? החתולה בת שנה פלוס, מחוסנת ומעוקרת.

19/09/2002 | 10:56 | מאת: נונוש

אני לא וטרינרית ולכן לא ממש יכולה לתת לך עצות רפואיות, אני רק רוצה לספר לך מה קרה לנו אתמול. החתול שגר אצלינו כחודש ורוב הזמן הוא בגינה ולא בבית וכבר כמה שבועות לא ראיתי שהוא יוצא מהגינה (הוא אחד מתוך שלושה) שלשום בערב ראיתי שהוא לא יכול לדרוך על הרגל הקדמית. כשניסיתי לבדוק הוא נתן לי אבל ראו שמאוד כואב לו ולא ראיתי פצע. התקשרתי לוטרינר והוא אמר שמאוד חשוב לראות אותו כי זו יכולה להיות נשיכה של חתול אחר שלא רואים אותה אבל רוב הסיכויים שיש דלקת. אז אתמול הוא בא ואמר שאכן זו נשיכה במפרק העליון של הרגל ונתן לו גם זריקה של אנטיביוטיקה וגם השאיר לי מוקסיפן בסירוף לתת לו במשך 6 ימים ואמר שטוב מאוד ששמנו לב אחרת היה מתפתיח אבסס גדול כמה שעות אחרי הזריקה קושי הפסיק לצלוע ונראה שמיח וטוב לב. אז ככה שזה לשיקולך אבל אני לא חושבת שהיית משאירה ילד בלי בדיקת רופא אם הוא היה נפצע הפצעים של חתולה כנראה מדולקים אם הם מפרישים ובהחלט היתי ממליצה לך לקחת אותה לוטרינר כדי שגם יבדוק מה הטיפול המתאים וגם יתן את התרופה והמינון הנכון את לא יודעת עם המינון של המוקסיפן שאת נותנת לה הוא הנכון עובדה שהפצעים לא השתפרו. אם יש לך חובות לוטרינר שלך אולי תנסי לפנות לוטרינר אחר. בכל מקרה בהצלחה ותעדכני על מצבה של החתולה. האם היא מחוסנת נגד כל המחלות שהיא יכולה לתפוס בחוץ כולל כלבת?

19/09/2002 | 15:54 | מאת: איריס

לנונוש, תודה על ההתייחסות. הפצעים קצת השתפרו, התגובות של החתולה יותר. הולכת ורצה יותר בזריזות. יתכן ואגש לוטרינר בהמשך. אגב, שאלתי וטרינרית אחרת בקשר למינון המוקסיפן והיא אמרה שהוא נכון. החתולה קיבלה חיסונים רגילים (בעצם אני לא יודעת אם זה משולש או מרובע) - כשהיתה קטנה ולפני חודש (בגיל שנה פלוס). לכלבת לא קיבלה חיסון. הוטרינר אמר שזה לא נפוץ אצלנו ואין צורך. מי יודע ???? אני תוהה אם וטרינר היה יכול לדעת ממה הפציעה. כל טוב.

20/09/2002 | 09:23 | מאת: ד"ר טליה מור

איריס שלום, אני ממליצה על ביקור אצל וטרינר כדי שיראה את צורת הפצע ואופיו, יתכן ויש צורך בניקוי ובתפירה ובטיפול אנטיביוטי רחב טווח. לא כל הפצעים יכולים להסגר יפה ולבד. טיפול אנטיביוטי בהחלט חובה לתת. מומלץ לשים על צוארה קולר אליזבטני כדי שלא תלקק את האזור, הדבר יגרום לזיהום משני ולחוסר הגלדה. לגבי המינון,גבוה במקצת, עליך לתת לה 20 מ"ג לק"ג משקל גוף, בהנחה שהחתולה שוקלת 4-5 ק"ג עליך לתת לה כ 100 מ"ג כלומר 2 סמ"ק (מוקסיפן 250)פעמיים שלוש ביום בהתאם לחומרת הזיהום. ד"ר טליה מור מרפאה לחיות בית יערה 1 כפר סבא 097444007

22/09/2002 | 08:25 | מאת: איריס

תודה על תשובתך. רציתי לדווח שהמצב משתפר - הפצעים כבר לא מפרישים ומתחילה הגלדה (לא מאה אחוז אך בהחלט משופר), חתיכת עור-פרווה יבשה נפלה, ובאופן כללי גם התנועתיות שלה כמו תמיד ומרשה לעצמה לצאת ממחבוא שלה והסתובב בסביבה. בכל אופן לקחתי את הערותיך לתשומת ליבי ואולי עוד נגיע לוטרינר.

18/09/2002 | 16:05 | מאת: תיתי

ד"ר מור, קראתי שהמלצת להשתמש בקולר קילטיקס. במה להשתמש אצל כלבה בעלת אלרגיה לקולר? (אובחן ע"י דרמטולוג לא וטרינאר) אני משתמשת באבקת אופיגל. יש לשים לעיתים תכופות והתוצאות אינן מזהירות

20/09/2002 | 09:28 | מאת: ד"ר טליה מור

בהנחה שאכן הכלבה פיתחה אלרגיה לקולר, נסי להשתמש בקולר אחר, למשל "פרונטיק" אבקת אופיגל אכן אינה יעילה. לחילופין נסי לשים לה פרונטלין טיפות נגד פרעושים, היצרן טוען שהשימוש יעיל גם כנגד קרציות, מניסיוני זה נכון רק לתקופות קצרות.

18/09/2002 | 11:13 | מאת: ענת

יש לי כלבה פינצרית בת 6 שהיתה מיוחמת בחודש יולי לצערנו היא ברחה וחזרה שאנחנו לא יודעים אם היא היתה עם כלב או לו להערכתנו אם כן אז הריון של כלבים זה 64 יום. הבעיה היא שהיא השמינה ממש קצת, אבל עברו כבר 70 יום והיא לא עושה סימנים שהיא עומדת להמליט, מה שכן יש לה חלב בפיטמות. מה קורה? האם היא בהריון או לא? האם יש דבר כזה הריון מדומה? אנא ענו לי מהר בתודה.

18/09/2002 | 12:23 | מאת: ד"ר טליה מור

ענת שלום, בהחלט יש דבר כזה "הריון מדומה" התופעה מאופינת בשינויים התנהגותים, גדילת העטינים והפרשת חלב. ישנן כלבות המתנהגות כאלו המליטו ומפתחות התנהגות אמהית המתבטאת בהחבאת ואימוץ חפצים, חפירת בורות ולעיתים חוסר תאבון. מאמינים שהרקע הוא הורמונלי בעיקרו, התופעה בדר"כ חולפת מאליה למרות שלעיתים יש צורך בטיפול תרופתי. נוטה לחזור כל יחום לכן מומלץ לעקר את הכלבה. במקרה שלך, ממליצה בחום לגשת לוטרינר כדי שיבדוק את הכלבה ויעשה לה אולטרסאונד בטן למקרה שמדובר בהריון אמיתי. בהצלחה.

18/09/2002 | 08:38 | מאת: חנן

שלום אימצנו לפני כמה ימים גורת גולדן רטיריבר בת 5 שבועותאחריהמלטה של 11 גורים אנו גרים בבית עם גינה אך רוב שעות היום עד סמוך ל 7 בערב אנו לא בבית כלל! כיצד לנהוג עם הגורה? איפה להשאיר אותה במשך היום? והלילה? ואיזה טיפול להעניק לה? אינינו מסוגלים להשאירה בחצר בטח שלא משוחררת ( מחשש שתברח - ובטח לא קשורה מפני גילה הצעיר). סמנו אותה במשך היום בתוך ארגז גדול מקרטון - אך היא בוכה כולל בלילות ללא הפסקה - סגרנו בחדר קטן במשך היום וכן היא מייללת ללא הפסק? כמובן שבמקביל היא עושה צרכים בקרטון ובחדר כיצד תמליצי לנו לנהוג? האם יש מקום לתת לה חלב? או רק מזון לגורים - בונזו גורים ... כתחליף לחלב האם? במקביל עלי לציין שיש לנו 3 חתולות שמסתובבות רק בחצר אייך לנהוג איתן? והאםהן יסתדרו יחד? מה תוכלי לספר ולהמליץ לנו באופן כללי במקביל לגבי גורים בכלל ולגבי גולדנים בפרט? תודה מראש על הענות ושנה טובה ומאושרת...

18/09/2002 | 10:15 | מאת: טלית

18/09/2002 | 10:37 | מאת: טלית

הרבה שאלות.... אני האיש הרע. מצטערת, אבל מישהו צריך לקחת את התפקיד. היה טוב אם הגור היה נשאר עם אימו ואחיו עוד שבוע, אבל מילא. גור זה כמו תינוק, וברור שהוא יבכה שמשאירים אותו לבד. הוא לא יכול להתאפק על הצרכים להרבה זמן, ולכן הוא עושה בבית. צריך להוציא גור כמה שיותר החוצה. כל שעתיים בערך זה פרק הזמן האידיאלי. וכמובן, שכמו תינוק: אחרי שהוא אוכל, משחק או ישן. אפילו לכלב בוגר קשה להתאפק את פרק הזמן שציינת. אגב: הם מתחילים ללמוד להתאפק בסביבות גיל 3.5 חודשים. עד אז: צפו לשלוליות בבית. ואין מה לכעוס עליה!!! אם היא עשתה בבית זה בגלל שאתם לא הוצאתם אותה מספיק פעמים החוצה. גור כזה צריך לאכול כמה פעמים ביום. הוא לא יכול לא לאכול בכל השעות שאתם לא נמצאים, ולא יכול לא לצאת לעשות את צרכיו. ולהזניח נפשית גור כזה כל כך הרבה שעות ביום עלול לגרום לו נזק נפשי חמור. למה בכלל החלטתם לקחת גור ולא כלב בוגר ? אתם צריכים למצוא סידור: מישהו שיתן לה יחס כמה פעמים ביום, יוציא אותה, יתן לה אוכל ויהיה איתה !! היא תינוקת !!! בשלב הסוציאליזציה (כלומר: מבינה איך קשרי הלהקה פועלים , לומדת ליצור קשרים עם אנשים וכלבים אחרים ובקיצור: הופכת לחיה חברתית). היא חייבת הרבה יחס. בטח שהיא בוכה כשאתם בבית והיא בחדר סגור! אתה לא היית בוכה? היא רוצה להיות איתכם!!! והיא חייבת להיות איתכם!!!!!!!!!!!!! אסור לקשור כלב למשך פרקי זמן ארוכים, ועל אחת כמה וכמה גור! כלב הוא חיה חברתית וצריך לחיות עם להקתו= איתכם. טוב שלפחות אתם לא קושרים אותה. מזון: קנה לו מזון גורים יבש מאיכות טובה. בגיל הזה הוא אמור לדעת לכרסם לבד. לא לתת לה חלב. זה עלול לגרום לשילשול. המלצתי: תשקלו שוב טוב טוב אם אתם מסוגלים להעניק לה את היחס לו היא זקוקה. כלב חי יותר מעשר שנים, וחבל לא להשקיע בשלבים הקריטיים, כי מה שתקבלו זה כלב דפוק. להחזיר אותה עכשיו ולקחת כלב בוגר יחסוך לכם הרבה כאב ראש וטעויות. כלב בוגר מביא שמחה לא פחות מגור (שבמילא אתם לא נמצאים כדי לראות את השמחה שהוא יכול להביא). חוץ מזה קנה ספר על כלבים (הספר "הכלב" של דויד טילור הוא ספר ממולץ), קח אותה לוטרינר וצור קשר עם מאלף שיסביר לכם קצת על כלבים כי בנתיים אתם גורמים לה נזק. טלית מאלפת כלבים (במיל.)

18/09/2002 | 12:48 | מאת: ד"ר טליה מור

חנן שלום, הגורה עדין קטנה מאד, יתכן ואפילו עדין יונקת, להבא מומלץ להשאיר את הגורים עם אמם לפחות עד גיל 6 שבועות. על הגורה לאכול ארבע ארוחות ביום, חובה לתת לה מזון גורים ואם יש צורך להרטיב אותו מעט, לתת לה מים חופשי, בשום אופן לא עצמות, לא אוכל שלכם, לא תבלינים או חלב. אפשר להוסיף למזון גבינב לבנה , ביצה מבושלת, אורז וכו' למרות שאוכל מסחרי איכותי לגורים מספק את כל צרכיה. הכלבה מיללת כיוון שהופרדה מהסביבה האמהית ומאחיה מפוחדת מרגישה בודדה ואינה רגילה לביתה החדש. היא עדין צעירה מכדי לקבל חיסונים ולכן המנעו מלהפגיש אותה עם כלבים אחרים או להתרועע איתה במקומות ציבורים. הגולדנים כלבים נהדרים, אבל צריך לדעת איך לגדל אותם, בטח שלא בארגז או סגורים בבית ללא נפש חיה עד שבע בערב, הכלבה צעירה ויש להעניק לה הרבה חום, אהבה ויחס, חבל שלא חשבתם על העובדה שאין אף אחד בבית במשך כל היום לפני שלקחתם אותה. פנה אלי שוב אם יש לך שאלות נוספות. בהצלחה, ד"ר טליה מור, מרפאה לחיות בית יערה 1 כפר סבא, 097444007

22/09/2002 | 01:05 | מאת: רוני

חנן- אנחנו עשינו את הטעות שלכם- לקחנו גור מתוק בין חודשיים, אבל אחרי יומיים הבנו שזה לא בשבילו ולא בשבילנו- אנחנו עובדים ולומדים ולכן מגיעים מאוחר, אין לנו זמן לחנך אותו, להשקיע בו וכו. ולכן העברנו אותו למכרים שלהם ילדים קטנים- ככה שיש מישהו בבית כבר בשעות הצהרים המוקדמות ויש לגור (היום כבר בן שנה) חברים למשחק ברוב שעות היום. במקום זה לקחנו את הכלב של הורי בעלי, שכבר אין להם כוח בשבילו, כלב בן 6, בוגר שיכול להיות לבד (עם אוכל, מים וגינה להסתובב בה) גם יום שלם. ממליצה בחום לנהוג כך..... נ.ב. קשירה של כלב לאורך זמן תגרום לו להיות אגרסיבי...גם להעיר על עשית צרכים וכו לא צועיל שכן אם לא "תפסת" על חם הרי שהגורה כלל לא תבין מה עשתה לא טוב...זכרון קצר...

17/09/2002 | 01:54 | מאת: גלית

היי. לפני כמה ימים שמתי לב שלכלבים שלי (יש לי שניים) יש מין טפיל מוזר שמעולם לא ראיתי - זה דומה לקרציה, אבל בצבע אפור ובצורה יותר אליפטית, ונראה שהם מוצצי דם כי כשבטעות דרכנו על אחד שהיה על הריצפה הוא התפוצץ והכיל דם בתוכו. מצאנו ממש הרבה על שני הכלבים, בעיקר בבטן ובין כפות הרגליים, וגם על השטיח בחדר ועל הרצפה. זה די מפחיד אותנו .. יש לך מושג באיזה טפיל מדובר וכיצד ניתן לטפל בו ? בתודה מראש, גלית נ.ב.- אנחנו גרים במושב בדרום הארץ ורב היום הכלבים נמצאים בחוץ.

17/09/2002 | 10:18 | מאת: נועה*

17/09/2002 | 13:37 | מאת: ד"ר טליה מור

על פי התאור אכן מדובר בקרציה - נקבה. הנקבות הן המוצצות דם וכאשר הן מלאות דם הן נראות כענב קטנטן בצבע אפרפר. חשוב לומר כי הקרציה מטילה כ 4000 ביצים ולכן יש לטפל בתופעה מיד. לשים על צואר הכלבים קולרים הנקראים "קילטיקס" אותם ניתן לרכוש אצל וטרינרים וכמובן להדביר את הבית והחצר.

18/09/2002 | 00:00 | מאת: גלית

היי. תודה על התשובה, אבל אני מכירה היטב את השק האפרפר שנקבות הקרציה יוצרות, וזה לא המקרה. במקרה הזה הטפיל עצמו דומה מאד לקרציה אבל הוא לא שחור אלא אפור כהה. את עדיין חושבת שמדובר בקרציה ?

16/09/2002 | 15:50 | מאת: אתי

שלום שמי אתי וברשותי כלבת פינצ'ר מעורבת בת 13 שנים לאחר של שבוע של נזלת וחיחורים נתבשרתי אתמל כי יש לה אי ספיקת לב מישנית ובעית נוזלים ודלקת ריאות עיקרית - דלקת ריאות ונוזלים ברור לי אך אי ספיקת לב !!!! מה זה ? כתוצאה מימה זה נגרם? מהם זיכויי החלמה ? איכות חיים? תודה מראש אתי

17/09/2002 | 13:55 | מאת: ד"ר טליה מור

לאי ספיקת לב סיבות רבות בינהן מחלות של השסתומים, מחלות של שריר הלב ,של הקרום העוטף את הלב, בעיות קצב ומחלות של כלי הדם. המחלות מולדות או נרכשות אקוטיות או כרוניות. ע"פ מה שכתבת אין באפשרותי לדעת מה הבעיה הספציפית. האם עשו לה E.K.G. ? או בדיקות אחרות ? צילום חזה ?מה הטיפול שהיא מקבלת ? בדר"כ המצב הפוך ממה שתארת, אי ספיקת לב (במקרה שלך שמאלי ) גורמת לסימנים ריאתים כמו בצקת ריאות, חירחורים,קשי נשימה שיעול וחולשה. במקרים אלו יש טיפול תרופתי יומי מאד יעיל. אך כמובן שחשוב מאד לעלות על מקור הבעיה הראשונית, לב או ריאה לפני שמתחילים את הטיפול.

16/09/2002 | 14:41 | מאת: גלית

לקחנו לביתנו גורה בת 5 חודשים מ"צער בעלי חיים". לאחר מספר שבועות, התברר לנו שכל תחלואיה מיום שבאה לביתנו נבעו מכלבלבת, והיה עלינו להפרד ממנה כאשר תופעות המחלה החלו להיות נוירולוגיות איומות. אנחנו רוצים לקחת גור חדש הביתה. שאלותי: כמה זמן עלינו להמתין עד שנוכל להכניס גור הביתה, ללא סכנה שידבק בוירוס הנורא הזה. האם אנחנו יכולים להכנס לבית בו יש גורים לא מחוסנים? האם יש סכנה שנעביר בבגדינו/נעלינו את הוירוס לביתם של הגורים? באיזה גיל צריך להיות הגור, כדי שלא יהיה בסכנה בביתנו, משאריות הוירוס?

17/09/2002 | 14:06 | מאת: ד"ר טליה מור

חשוב, חשוב, חשוב לחסן את הגורים בזמנים. החל מגיל חודשים, שלושה חיסונים בהפרשים של חודש. לא להפריד את הגורים לפני גיל שישה שבועות מהאם. להמנע ממפגשים עם כלבים והפרשות כלבים עד תום תקופת החיסונים. וירוס הכלבלכת נפוץ בכל העולם, פוגע בכלבים בכל הגילים עם סבירות גבוהה יותר בגורים לא מחוסנים שנחשפו לוירוס לאחר שאיבדו את הנוגדנים האמהיים. ההדבקה דרך כל ההפרשות ודרכי הנשימה, נפוץ בעיקר במקומות בהם ריכוז של כלבים. הוירוס, בדר"כ מת תוך כמה שעות עד ימים מחוץ לגוף המאחסן, ונהרס ביבוש וע"י רב חומרי החיטוי.

17/09/2002 | 16:13 | מאת: גלית

לדר' טליה מור שלום אנימאוד מודה לך על תשובתך המהירה והמפורטת. עם זאת, בביתנו נמצאת כלבת לברדור בת 5, מחוסנת. האם כלבה מחוסנת יכולה להדביק בוירוס, אם נקח גור? אני שוב מודה לך על עזרתך.

16/09/2002 | 14:32 | מאת: יעל

בחצר שקרובה לבית שלי יש גור חתולים עם דלקת עיניים. הגור נטוש, עין אחת מוגדלת מאד (היא התפוצצה והוא כבר לא רואה בה) ועין שניה בריאה. לקחתי את הגור לוטרינר והוא אמר שהוא בריא מלבד הדלקת, ונתן לי משחת סינטומיצין למרוח לו פעמיים ביום. לצערי אין לי אפשרות לקחת את החתול אלי, ואני מנסה למצוא אפשרויות בשבילו. בנתיים אני מצליחה לטפל בו בחצר, להאכיל אותו ולמרוח לו משחת עיניים פעמיים ביום, אבל בעוד כחודשיים אני אמורה לעבור דירה, ואני לא יודעת אם תהיה לי אפשרות להגיע לאיזור. יש לי כמה שאלות: 1. מישהו הציע לי לטפל בחתול עד שהוא יתחזק ולשחרר אותו בחזרה, האם זה אפשרי, או שהוא כבר לא ישרוד בתנאי רחוב. 2. האם חתולים במצב זה שורדים בדר"כ? 3. לחתול יש בטן נפוחה, האם זה נורמאלי? 4. החתול אוכל גם אוכל יבש וגם אוכל מקופסאות, ונראה שיש לו תאבון בריא. במה עדיף להאכיל אותו.

17/09/2002 | 10:30 | מאת: טלית

ברשותך כמובן, דר' מור, חייו של חתול רחוב הם חיים קשים: להשיג מזון לבד, לברוח מכלבים,תנים ואנשים שרוצים להרע, להיזהר ממכוניות, למצוא פינות בטוחות לישון בהן, למצוא מים, למצוא מקומות חמימים ויבשים להיות בהם בחורף.... חיים קשים! להחזיר גור לרחוב אחרי שמטפלים בו זה בעצם לחרוץ את גורלו. טוענים שהגיל הממוצע של חתול רחוב הוא 3 שנים, ומדברים על חתול בר מזל... כמובן שלחתול עם עין אחת ישנה מגבלה נוספת. עדיף לחפש לחתלתול הצעיר בית ולא לזרוק אותו לרחוב. לחתולים יש כושר שרידות מופלא ולרוב גורי חתולים שורדים עם עין אחת וטיפול הולם. לרוב בטן נפוחה בגורי חתולים מעידה על תולעים. האם הגור עבר תילוע? כלכלית עדיף להאכיל באוכל יבש, כיוון שקופסאות שימורים מכילות בעיקר מים. כמובן שיש לבחור באוכל המיועד לגורים ובאיכות סבירה. מקווה שעזרתי ובטוחה שדר' מור תוכל להוסיף את הפן המקצועי.

17/09/2002 | 11:10 | מאת: נונוש

עקרונית אני תומכת בכל מילה שאמרה טלית אבל רק כדי לחזק כמה נקודות חשוב מאוד שהגור יקבל כדור נגד תולעים וגם טיפול נגד פרעושים וקרציות יש ספרי מיוחד שטוב גם לגורים. אחרת הטיפול נגד תולעים לא עוזר כי הפרעושים הם נשאים של התולעים והתולעים יחזרו. וכמובן אם הגור הוא בגיל יותר מחודשיים הוא צריך חיסונים כך גם אם תאלצי לוותר עליו או להחזירו לרחוב הסיכויים שלו לשרוד קצת יותר טובים.

17/09/2002 | 14:10 | מאת: ד"ר טליה מור

טלית ונונוש תשובותכן בהחלט נכונות. המשיכו כך.

16/09/2002 | 13:57 | מאת: גיא

ברשותי גודלן כבן 6 שנים לפני כחודשיים החלו קשיי הליכה וצליעה חזקה בחלק הקדמי- רגל ימין . לפני כחודש בבדיקה בבית דגן אובחנה תולעת הפארק לא אובחנו ממצאים נוספים שהסבירו את הצליעה וה"כבדות",מאז קיבל כבר 3 זריקות אולם אין שיפור ממשי במצבו חוץ מזה קיימת רגישות בעמוד השידרה, האם זה מצב נורמאלי האם יש עוד כיוון שכדאי לבדוק ?

17/09/2002 | 14:14 | מאת: ד"ר טליה מור

מכיוון שקיבל רק שלוש זריקות, כמובן שיש להמשיך ולסיים את הטיפול. חשוב בהחלט לודא שהצליעה לא נובעת מסיבה אחרת ולשקול להמשיך באבחון.

15/09/2002 | 20:11 | מאת: נירה

שלום, הנני בעלת כלבה קטנה ומבוגרת. לפני מספר חודשים רדפה אחרינו כלבה גדולה, מגזע מעורב, התנפלה עלינו, והתוצאה היתה שנפלתי ושברתי את היד. אני פונה אל הפורום הזה על מנת לעורר שתי סוגיות: 1. מדוע אין "מלחמה" נגד בעלי כלבים תוקפנים אשר משחררים את כלביהם ומאפשרים להם להסתובב בלי רצועה. נראה לי שהעיריות אינן עושות מספיק בנידון, אבל גם הוטרינרים ואגודות הכלבים למיניהם אינם תורמים את חלקם, מסיבה זאת או אחרת. נראה שהאלימות והאדישות חדרו והרסו כל חלקה טובה. מדוע בעלי הכלבים הקטנים, אשר בדרך כלל קשורים ומלווים ע"י בעליהם, צריכים לחיות בפחד ובטרור ? מדוע כל פעם שאני מבקשת מבעליו של אמסטף, פיטבול וכו' לקשור את כלבו ולאפשר לי לעבור בבטחה אני צריכה לשמוע מטר של קללות ועלבונות ? 2. כנ"ל לגבי לכלוך הרחובות בצואה. בעבר, נסיתי לפנות לפורום הזה בנושאים הנ"ל, אבל לא היתה תגובה רצינית. אולי הפעם, ביום כיפור תהיה הענות יותר גדולה. גמר חתימה טובה, בלי נשיכות ו"טרור" של כלבים תוקפנים.

17/09/2002 | 05:59 | מאת: adi

נירה שלום, 1. לגבי בעלי הכלבים - אני מסכימה איתך מיליון אחוז. בדרך כלל, ואני רוצה עד כמה שאפשר להימנע מהכללות, לפי סוג הכלב אפשר לדעת מי הבעלים. 2. לגבי ניקיון הרחובות - יש דברים שמפריעים לי הרבה יותר (למשל, שילדים קטנים אוכלים ברחוב ארטיקים וכו'), אני יכולה לעשות משהו? לא. עדי

17/09/2002 | 06:12 | מאת: adi

ילדים מחקים מבוגרים מהם. אם את מראה לילד/ה שלך שאוספים את הצואה, הוא/היא ת/ילמד לעשות כן. אם את לא תראי לו/ה, אין סיכוי ולא תעזור שום אכיפה שבעולם. גם אני הייתי בעלת כלב וגם אני בניגוד למשפחתי, אספתי את הצואה שלה. עדי

17/09/2002 | 07:03 | מאת: נירה,

בוקר טוב ושבוע טוב, שמחתי לקרוא את תגובתך, חבל שרק תגובה אחת... ציפיתי, ועדין מצפה לתגובה של העמותות לכלבים ושל הוטרינרים, האמת שהם יכולים לתרום רבות, אבל הם מעדיפים להתעלם מהבעיה. מדוע אין ניתנים הנחיות והסברים רבים וחדמשמעיים יותר בזמן חידוש הרשיונות ? את צודקת שאסור לעשות הכללות, אבל ברור שעד שלא מכירים את הכלב ואת בעליו אי אפשר לדעת. מעבר לזה, מאחר ויש אנשים שפוחדים מכלבים, זכותם של כל האנשים לטייל ברחוב ובגינה בבטחה, מבלי לפחד ומבלי להיות מוטרדים ע"י כלבים. נסו להעיר לבעל כלב ולבקש ממנו לקשור את כלבו, צפו לתגובות הבאות: א. הכלב שלי לא עושה שום דבר ב. התעלמות טוטלית ג. מטר של קללות ואיומים מי שאוהב כלבים, יתכבד נא ויהיה מספיק אחראי על מנת לנהוג כיאות ובהתחשבות בזולת. אם קשה לו, עדיף שלא יקח כלב מלכתחילה, לגדל כלב זאת אחריות שמחייבת את המגדל להרבה דברים, לפעמים לא נוחים. באשר למטרד ברחוב, הבעיה היא שזה גורם לשנאה כלפי כלבים ובעליהם, במקרה זה בצדק, ילדים שזורקים קליפות וכו', בדרך כלל לא ישנאו אותם. האמת היא שרחובות מלוכלכים אינם מראה מלבב ונעים. בשכונה שלי, מאוד נפוץ המנהג להוציא את הכלבים לבד בעיקר בשבת בבוקר, קשה לקום מוקדם, וגם חוסכים כמובן את הצורך לנקות את השאריות.

14/09/2002 | 22:53 | מאת: לילך

לחתול שלי נהיה מזה זמן מה ריח מאוד רע מהפה כאשר האוכל שלו או משהו כזה לא השתנה. הוא חתול סיאמי בן 15 ואני מדברת על ריח ממש רע שמעולם לא היה לו. יכולה להיות לזה סיבה כלשהי? תודה

15/09/2002 | 15:00 | מאת: ד"ר טליה מור

הסיבה השכיחה ביותר הינה בעיות שיניים ודלקות חניכים. בגילו,יש לודא שהחתול לא סובל מאי ספיקת כליות אשר בשלבים סופים מלווה בריח אמוניה חריף במקרים אלו חלה התדרדרות במצבו של החתול ולבטח היתם שמים לב לכך.

14/09/2002 | 08:45 | מאת: קרן

יש לי כלב מקסים שהוא אהובנו ונשמתנו.... במלחמת המפרץ הכלב הקודם היה איתנו כמובן בחדר האטום.... השאלה שלי, מה קורה במקרה שהאוכלוסייה מחוסנת נגד האבעבועות שחורות? האם אפשר לחסן גם את הכלבים? האם יש צורך - זאת אומרת, האם הם יכולים להדבק במחלה אם הם חשופים אלייה. אנא קצת עצות והדרכות לכל מקרה שלא יבוא... תודה

24/09/2002 | 22:58 | מאת: ד"ר טליה מור

שכחתי אותך, אבעבועות שחורות הינה מחלה שכלבים אינם נדבקים בה.

14/09/2002 | 08:22 | מאת: אלה

יש לי בבית שלושה חתולים - אחת מהן מבוגרת שנמצאת אצלי שנים רבות, ועשתה עד לאחרונה צרכים בחוץ (אני גרה בקומת קרקע). לפני כשנה אימצתי חתולה נוספת ולה גורה. נאלצתי להוסיף ארגז חול לחתולה הצעירה וכרגע כולן משתמשות בארגז, ובמקביל החלו להשתין בחדר של בתי - או בכל מקום שהן מוצאות מצע רך של בגדים. שאלותי: 1. איך למנוע מהן להשתין בבית 2. איך ניתן להרגילן לצאת החוצה לצרכים תודה, אלה

15/09/2002 | 15:03 | מאת: ד"ר טליה מור

חשוב לספק לכל אחת מהן ארגז צרכים נפרד.

15/09/2002 | 20:23 | מאת: אלה

וואוו.... שלושה ארגזים???? כנראה שאני אנסה את זה.... תודה, אלה

11/09/2002 | 15:15 | מאת: אלי

שלום, לפני כחצי שנה גיליתי מצד הגוף של החתולה שלי (מבוגרת, יוצאת החוצה ושמנה מאד) פצע מכוער שחשף את הרקמות שתחת העור. וטרינרים שונים אליהם פניתי ניסו טכניקות תפירה שונות וטיפול אנטיביוטי (מוקסיפן) - ללא הצלחה. הפצע גדל, החל להפריש ויצר לעצמו פתח ניקוז מס' סמ' מתחת לפצע (בערך בנק' הנמוכה ביותר). עלה החשד שהמדובר בגוף זר - בוצע צילום רנטגן, בדיקות FIV, CBC, TS, גלוקוז, קריאטינין, EKG, ביוכימיה, ואלקטרוליטים וכולם תקינים. בוצע ניתוח אקספלורציה - לא נמצאו פיסטולות. נלקחה ביופסיה - תקינה, בבדיקת תרבית ורגישות נמצאו חיידקים מסוג פרוטאוס וסטף אינטרמדיוס: בוצעה הטריה + FULLGERATION (מעין "שריפה" של פני הפצע) ובהמשך, עם קבלת תוצאות התרבית ניתנה אנטיביוטיקה (בייטריל) ושטיפות במי מלח. במשך מס' שבועות הפצע קטן וכן נראתה ברובו הווצרות של רקמת גרנולציה תקינה (מלבד באיזור התהוות הפצע). בדיקת תרבית ורגישות נוספת העלתה כי קיים אך ורק חיידק הסטף אינטרמדיוס. כעת ניתנה רק אנטיביוטיקה מסוג צפורל ("צפוויט"). מצב הפצע הורע - התפתחו CRUSTS ומוגלה וכן "בורות" לבנים על פני הפצע. הוחלט על נסיון טיפול בחבישות סוכר (ערימת סוכר לבן רגיל בגובה של כ 1 סמ' על הפצע שלא אמורה לאפשר חיים של חיידקים). עברו כבר שבועיים של סוכר. הפצע לא מחלים. החתולה מתנהגת כרגיל אך ניכר שהיא סובלת (אנחנו מכירים היטב). --בתודה מראש על כל עצה. אלי.

13/09/2002 | 09:11 | מאת: ד"ר טליה מור

אלי שלום, נראה כי ניסיתם כל דבר אפשרי. החתולה לא מגיבה לאנטיביוטיקה ולכן סביר להניח כי לא מדובר בזהום חידקי בלבד כי אם שניוני, הפרוטאוס והסטף אינטרמדיוס הינם חידקים ספרופיטים ולא בהכרח פתוגנים. מכיון שנשללה האפשרות כי מדובר בגוף זר,ב FIV שלעיתים מונע החלמה של פצעים, הביופסיה תקינה, לא מדובר בגידול או בבעיה הורמונלית ובכל זאת אין הטבה יתכן ומדובר באטיפיקל מיקובקטריה, בנוקרדיה או בבעיה אוטוימונית. בכל מקרה תשובתי בערבון מוגבל כיוון שאין אני רואה את הפצע ואת ההתרחשויות שעבר.

13/09/2002 | 09:13 | מאת: ד"ר טליה מור

שוב אני, האם החתולה קיבלה בעבר, טרם הופעת הפצע, טיפול בדפו מדרול ?

17/09/2002 | 16:02 | מאת: אלי

שלום, מפאת החגים לא היתה לי גישה לאינטרנט - סליחה על העיכוב בתגובה. החתולה לא קיבלה דפו מדרול. מה זה ? בתודה אלי

שלום - אני נוסעת לחו"ל לשבועיים והאופציות שיש לי כרגע הם להשאיר את החתולה (הפרסית והבעיתית) שלי אצל ההורים שלי או לחפש לה פנסיון מתאים (האפשרות להלין מישהו אצלי ירדה מהפרק לצערי). אני מתלבטת מה לבחור (נראה לי שעדיף שתהיה אצל ההורים שלי) והאם אני צריכה לעשות איזה שהם הכנות מראש - כמו - להביא את החתולה שלי להורים ליום אחד ואז לקחת אותה ע"מ שתראה שאני לא זונחת אותה אבל אני לא יודעת עד כמה החתולה שלי אינטיליגנטית ותדע לעשות את ההשלכות... עוד אופציה זה לישון איתה אצל ההורים שלי בלילה לפני הטיסה... אני מאד מוטרדרת... כל טיפ/מילות עידוד יעזרו - תודה.

13/09/2002 | 09:15 | מאת: ד"ר טליה מור

נסי לשקול שוב אפשרות של השארת החתולה בסביבתה, כלומר בביתך, זהו הפתרון האידאלי. האופציה השניה היא כמובן להשאיר אותה אצל הוריך וכדי להקל עליה את ההתאקלמות עשי זאת מספר ימים לפני נסיעתך ובחברתך.

10/09/2002 | 01:35 | מאת: אמא מודאגת

ערב טוב, רציתי לשאול האם יש בחתולים חיידקים המסוכגלים להזיק לבני אדם? (לילדים?) בעלי מצא גורת חתולים שננטשה וזה אך נולדה - יש לי 2 בנות הבנות מאד רוצות לגדל את החתולה, הוא הביא אותה מהרחוב , והחל הוא והילדות לאמץ אותה. האם אין שום סיכון בכך? האם יש כמו ששאלתי קודם חיידקים המסוכנים לבני אדם? שמעתי שבצואה יכול להיות האם נכון הדבר? מה לגבי חיסונים יש לנו גם כלב (פקינז גיזעי עם תעודות חיסונים וכל הדרוש....) אני נגד החתולה בעיקר בגלל שהביא אותה מהרחוב... האמא המודאגת

12/09/2002 | 12:14 | מאת: טולי

ברור שיש חדקים שמזיקים. את הרי לא תחבקי את הנעליים שלך ולא תשני איתן במיטה אחרי שהסתובבת בחוץ. חשוב לתלע חתולים ולחסן נגד מחלות שלרוב מזיקות רק לחתולים.

13/09/2002 | 09:21 | מאת: ד"ר טליה מור

ממש לא להיות מודאגת. כמובן שיש לגשת עם החתלתולה לוטרינר כדי שיבדוק אותה. יתכן ויהיה צורך בטיפול נגד פרעושים ובתילוע וכמו כן כדאי לבדוק את האוזנים לנוכחות ear mits יש לדאוג לניקיון ארגז החול ולהחליף בתדירות גבוהה ולרחוץ ידיים לאחר כל התעסקות עם הצואה. חיסונים יש להתחיל מגיל חודשיים.

17/09/2002 | 13:22 | מאת: ורד

ד"ר תודה רבה על התשובה אבל מה זה בדיקת ear mits? מה כוונתך?

09/09/2002 | 14:12 | מאת: טולי

יש לנו גורה חדשה שקיבלנו אותה לאחר החיסון הראשון -מומת עם קלמידיה .(יש כזה דבר, נכון?!) יש לנו כבר חתול שנתנו לו את שני החיסונים אבל ללא קלמידיה- גם כן מומת. האם רצוי לחסן אותו גם נגד קלמידיה? האם החיסון השני שלה צריך להיות גם עם קלמידה? מה זה בכלל קלמידיה ונגד מה בדיוק החיסון המשולש.?

13/09/2002 | 09:36 | מאת: ד"ר טליה מור

בהחלט עדיף החיסון המרובע, כלומר זה הכולל קלמידיה, על החיסון המשולש. החיסון המשולש הינו כנגד: קליצ'י וירוס והרפס וירוס הגורמים לפתולוגיה במערכת הנשימה וסוג של פרוווירוס הגורם לפגיעה בעיקר במערכת העיכול (FCV FHV FPV) קלמידיה הינו מיקרואורגניזם בעל תכונות ביניים בין וירוס לחידק מכיל DNA או RNA ורגיש לאנטיביוטיקה, גורם בעיקר לדלקות עינים ופגיעה במערכת הנשימה.

09/09/2002 | 09:20 | מאת: לילך

מה טמפרטורת הגוף הנורמלית של חתול? תודה

09/09/2002 | 12:20 | מאת: ד"ר טליה מור

38.5 פלוס מינוס חצי מעלה.

10/09/2002 | 22:43 | מאת: לילך

המון תודה על תשובה מהירה פשוט ירד לו קצת המצב-רוח והחום היה 37.5 אז חשבתי שאולי הוא מפתח משהו. תודה רבה

09/09/2002 | 08:30 | מאת: אמה

שלום מישהו יכול להמליץ על מדביר מקצועי לפרעושים וקרציות, בעיקר קרציות באיזור תל אביב תודה

קח בחשבון שלחיות שלך אסור להיות בבית .

11/09/2002 | 21:50 | מאת: מישי

יש אחד מצויין, ד"ר דה-לה רוקה, שמתמחה בזה ומשתמש בחומרים ידידותיים יותר לבעלי חיים תתקשר/י למרפאת המרגנית ברמת גן 03-5750760 ותבקש/י את הטלפון שלו מומלץ מאד מנסיון אישי בהצלחה

08/09/2002 | 19:56 | מאת: מיטש

שלום מאז שנולד בננו (5 חודשים) החתולה מלקקת את עצמה עד למצבי קרחות בעקר הבטן ואזור בסיס הזנב אנו משתדלים ללט, ולהתייחס אבל אין לנו ספק שהיא מקופחת יחסית למה שהיה איך ניתן למנוע ממנה לנקות את עצמה בכזו אובססביות??? תודה

09/09/2002 | 12:22 | מאת: ד"ר טליה מור

קודם כל חשוב לודא שלא מדובר בבעיה אחרת לפני שמסיקים כי מדובר בבעיה התנהגותית.

08/09/2002 | 02:53 | מאת: קרן

שלום לך וש נ ה ט ו ב ה יש לי 2 חתולות מקסימות. הן לא יוצאות מהבית כלל. לפני יומיים גיליתי אצל שתיהן פרעושים ומיד שמתי אמפולה. שאלתי היא כיצד נדבקים מפרעושים אם לא באים במגע עם בעל חיים אחר ולא יוצאים מחוץ לבית? האם בני אדם יכולים להידבק מפרעושים וקרציות, במידה והן ישנות איתנו? תודה מראש קרן

08/09/2002 | 16:49 | מאת: ד"ר טליה מור

שלום קרן, אכן הסיכוי להדבק קטן יותר כאשר החתולות אינן יוצאות מהבית ואינן באות במגע עם בעלי חיים אחרים אך עדין הפרעושים והקרציות יכולים להגיע דרך צמחים, עציצים קירות וחלונות פתוחים. פרעושים וקרציות יכולים להטפל גם לבני אדם, הפרעושים גורמים לעקיצות מאד מגרדות, הקרציות במידה ונטפלות לבני אדם משאירות אחריהן פצע אדמדם. אני לא מאמינה שיש לך התקפת פרעושים או קרציות בבית אלא הדבקה אקראית ומכיוון שטיפלת בחתולות, אין לך מה לדאוג. כדאי שתתני לחתולות טיפול נגד תולעים, כיוון שהפרעוש הינו מארח ביניים של התולעת. כל טוב ושנה טובה.

04/09/2002 | 20:18 | מאת: רויטל

הייתי מאוד רוצה להביא חתול אך יש לנו (לבעלי ולי) תוכי ג'קו שמטייל בחופשיות על הריצפה כשמתחשק לו וכלב גדול אך חביב, בעלי טוען שהוא לא חובב חתולים בעקבות נסיון מר שהיה לו וגם חושש לצרף חתול בגלל התוכי. האם חתול יוכל לחיות עם התוכי בשלום בלי שיתפתחו אצלו עם הזמן תכונות ה"ציד" ? אשמח גם לקבל עזרה גם באפשרויות לשכנוע הבעל....... (:

04/09/2002 | 22:23 | מאת: טריניטי

כנסי ללינק המצורף וחפשי את הנושא השביעי (בערך) מראש העמוד: "חתולה מקסימה ומתפנקת מחפשת לב חם וזוג ידים מלטפות " http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-888-1542,00.html

04/09/2002 | 18:36 | מאת: liran

יש לי כלב לברדור בן שנה שכבר חצי שנה סובל מנשירת שיער מאוד חזקה. ניסיתי כבר להחליף לו אוכל ואני מברישה אותו כל יום. האם יש פתרון לבעייה? האם אפשר לתת לו תרופה או משהו כזה? בתודה מראש על העזרה לירן באומה

08/09/2002 | 17:03 | מאת: ד"ר טליה מור

לפני שמטפלים, נלחצים או נבהלים חשוב להבדיל בין נשירה פתולוגית לנשירה פיזיולוגית. האם הנשירה מלווה בקרחות, אדמומיות, גרודים, דלקות או ריח רע ? האם לכלב פרעושים, קרציות, תולעים ? האם תזונתו איכותית ומאוזנת ? האם סיפרתם את הכלב ? במידה וכל התשובות שליליות הכלב נראה טוב מאושר אוכל בסדר מתפתח ואינו מגלה שום סימן לאי נוחות כנראה שהוא פשוט מחליף את פרוותו ואין מקום לדאגה, אחרת כדאי לנסות לעלות על מקור הבעיה ולטפל בה.

04/09/2002 | 01:34 | מאת: דנה

מה לעש

04/09/2002 | 13:13 | מאת: ד"ר טליה מור

איך יודעים מה ? אנא שלחי את שאלתך שוב.

03/09/2002 | 12:43 | מאת: דני

04/09/2002 | 13:14 | מאת: ד"ר טליה מור

מה מה ?

03/09/2002 | 09:23 | מאת: אסף

לאחרונה קראתי בכמה מאמרים בנושא בדיקת הריון לסוסים ושם נאמר כי בין ימים 20-60 ניתן להרגיש את טונוס הרחם ונפיחות בבסיס אחת הקרניים. השאלה שלי היא מהו אותו "טונוס" (למרות חיפוש נרחב בכמה וכמה אתרים, לא מצאתי את הפירוש למונח). בתודה מראש

04/09/2002 | 13:24 | מאת: ד"ר טליה מור

הכונה ל"מתח" הרקמה. אכן לקראת היום השלושים להריון הרחם מאופין בטונוס חזק,עגול וקשה וישנה נפיחות של 4-3 ס"מ קוטר באחת הקרנים, בדר"כ בשליש התחתון. האבחון נעשה כמובן בבדיקה רקטלית.

02/09/2002 | 22:30 | מאת: עדי

נמחקה השאלה שלי מאתמול ולכן ברשותכם אשאל שוב.... כבר התיעצתי כאן בעבר בנוגע לכלב שלנו- הוא נוהג ללקק לעצמו את המרפקים הקדמיים , בעבר זה הגיע למצב של דלקות וכו'. סוף סוף מצאנו את הסיבה- אלרגיה אך עדיין לא מצאנו את הגורם- החלפנו אוכל, שמפו נגד אלרגיות וכלום לא עוזר. הוא מקבל כדור באופן קבוע במינון של רבע כדור פעם ביום וחצי- יומיים. לכדור קוראים (או למיטב זכרוני) רציתי לשאול בנוגע לכך- האם לכדור יש השפעות לוואי לאורך זמן? מה הוא עושה? (מה הפעולה שלו?) איך בדיוק קוראים לכדור, וכן האם ניתן להשיג אותו בדרך אחרת ולא רק דרך הוטרינר? (בבית מרקחת לדוג') האם יש למישהו רעיון ממה האלרגיה- היום כל עוד הוא לוקח את הכדור הוא לא מלקק את עצמו, חוץ ממתי שאנחנו מוציאים אותו החוצה. רוב היום הוא בבית, אבל כשאנחנו לא נמצאים או שא"א שהוא יהיה בבית הוא נמצא בחצר (מרוצפת). (הוא היה נמצא בה גם קודם לאלרגיה) ושאלה אחרונה לא קשורה- האם כלב זכר בן 7 שעדיין "בתול" יהיה יותר שובב ופרוע מכלב שלא???

02/09/2002 | 09:21 | מאת: שירן

שלום! יש לי זוג ג'וקים ממדגסקאר (נקראים ג'וקים שורקים). לפני חודשיים הנקבה ילדה כ- 30 ג'וקים קטנים. עד עכשיו גרו כולם בשלום יחדיו, אבא, אמא והילדים. לפני כמה ימים החלה הג'וקית הנקבה להתנהג מאד מוזר, כאילו היא לא שולטת בתנועותיה. רצה, מטפסת ונופלת. הזכר לפעמים רודף אחריה ומגרש אותה. יש לציין כי כולם גרים באקווריום עם מקומות מסתור (שונאים אור), אפשריות טיפוס שונות ושפע מזון ומים. יש חימום ולחות. האם הג'וקית שוב בהריון וזקוקה למרחב, או שיש בעיה נויירוליוגית או התנהגותית מאיזו שהיא סיבה? בתודה שירן

02/09/2002 | 21:39 | מאת: ד"ר טליה מור

אולי כדאי להפנות את השאלה לאנטימולוג.

04/09/2002 | 19:35 | מאת: שירן

תודה, אך איך מגיעים לאנטימולוג? אולי את מכירה?

10/09/2002 | 22:12 | מאת: תיתי

נסי לטלפן לפנחס אמיתי. הוא גר בירושליים. נסי לאתר את מס' הטלפון במודיעין 144.

01/09/2002 | 18:57 | מאת: טריניטי

בזמן האחרון אני נתקלת בפורומים בהודעות כגון: "הצילו התוכי שלי משותק" "לאוגר שלי יש גידולים מדממים על הבטן, איך אני גואל אותו מיסוריו" אז זה מה שיש לי לומר בנידון: כשהילד שלכם חולה, לוקחים אותו לרופא. כשהילד שלכם מפסיק ללכת, לוקחים אותו לרופא. כשלילד שלכם יש "גידולים מדממים" על הבטן, לוקחים אותו לרופא. כשהילד שלכם חוטף שריטה מחתול בעיין, לוקחים אותו לרופא. ובכלל כשהילד שלכם נראה לא בסדר, מקיא או יש לו חום, לוקחים אותו לרופא!! אז מה עושים כשקורה דבר דומה לחיית המחמד שלכם? מחכים לראות אם זה יעבור? ואם היא מתה אז בוכים? אז מגיע לכם לבכות!! והאמת היא שגם מגיע לכם לעמוד לדין, כי עברתם על החוק. החוק אומר שכשהילד חולה אסור למנוע ממנו טיפול רפואי הולם, החוק מגן בצורה דומה גם על חיות המחמד, ואם החלטתם לא לקחת את בעל החיים לוטרינר, אתם עוברים על החוק. והגיע הזמן שהוטרינרים שמטפלים בחיות שנמצאות במצב קשה רק בגלל שבעליהן הזניחו את הטיפול בהן, ידווחו על כך לרשויות וינקטו בצעדים משפטיים נגד אותם "הורים". בדיוק כפי שנעשה לגבי בני אדם. אני פשוט מאוד מזועזעת!! הילד שלי גוסס, מה עושים? נו באמת.

טרינטי, כל כך נכון.... עדי

10/09/2002 | 22:17 | מאת: תיתי

אני לא מסכימה איתכם. אם אנשים ידעו, כי יש סכנה שידווחו עליהם למשטרה, יש סיכוי רב שימנעו ללכת בכלל לוטרינאר, והלוא זו אינה כוונתכם, נכון? לא לכולם ברור מתי כדאי ללכת לוטרינאר. זה נובע מבורות אך גם מפאת המחיר הגבוה של טיפול. מה לעשות. פניה מסוג "הצילו" לפחות מראה על כוונות טובות, אותן יש לעודד. וחלילה אם יובן, שאיני חושבת שצריך ורצוי לקחת את חיות המחמד שלנו לטיפול רפואי בזמן.

22/09/2002 | 21:00 | מאת: אמנון

טרינטי נכון מאד אבל לצערי הויטרינרים מרביצים מחירים גבוהים מאד לדוגמא לקחתי את הכלב שלי לוטרינר כדור נגד תולעים שלקח לוטרינר בדיוק דקה לתת לכלב על זה גבה 80 שקל בדיקת וטרינר של 10 דקות עוד 80 שקל להתראות

01/09/2002 | 15:10 | מאת: עדי

בעבר כבר התיעצתי כאן בנושא אלרגיה. הכלב נוהג ללקק לעצמו את המרפקים הקדמיים והוא יצר שם לעצמו קרחות והדבר הגיע עד כדי דלקות. היום הוא לוקח כדורים (באופן קבוע) במינון נמוך של רבע כדור פעם ביומיים , נראה לי ששם הכדור הוא פרדניזון (או פרדניזולון אני לא זוכרת בדיוק)- אשמח לדעת מה בדיוק עושה הכדור (מיהו מבין השניים)ומה השפעות הלוואי של הכדור לאורך זמן, ובנוסף- האם ניתן להשיגו בדרך אחרת חוץ מהוטרינר (שגובה עליו די הרבה...) ועוד דבר- כל עוד הכלב בבית איתנו הוא לא מלקק את עצמו אך כשאנו מוציאים אותו לחצר (כדי שלא יפריע או כיון שאנחנו יוצאים מהבית) הוא כן מלקק את עצמו, האם הגבר מצביע על הפרעה התנהגותית??? נ.ב האם כלב בן 7 שלא סורס שלא "בא במגע" אף פעם עם כלבה יהיה פרוע יותר בהתנהגות מכלב שכן? תודה רבה מראש...

01/09/2002 | 18:31 | מאת: טריניטי

אולי הכלב אלרגי לדשא? או למצע עליו הוא שוכב כשהוא בחוץ?

01/09/2002 | 22:11 | מאת: עדי

הוא שוכב על שטח מרוצף, קשה לי להניח שהוא אלרגי לריצוף מאבן, השטח גם לא בא במגע עם חומרי ניקוי כלשהם. ובנוסף כשאנחנו לוקחים אותו איתנו כשאנחנו נוסעים לשבתות להורים ושם הוא לא נכנס הביתה הוא גם מלקק את עצמו, וגם שם הוא נמצא בעיקר על שטח מרוצף. וחוץ מזה הוא שוכב שם כבר שנה בלי כלום...וזה התחיל אח"כ... אבל תודה על הרעיון....

02/09/2002 | 21:50 | מאת: ד"ר טליה מור

פרדניזון הינו סטרואיד, אנטי דלקתי ואנטי אלרגי. לא ניתן לקנות רק עם מרשם. לא מומלץ לתת אם אין צורך. חובה לודא היטב כי לא מדובר ב lick granuloma הלו הם פצעים הנובעים מליקוקים חוזרים ונישנים של הכלב, בדר"כ ברגלים הקדמיות. הכלב מגרד עצמו ומתלקק לעיתים עד זוב דם, במקום מתפתחות דלקות וזיהומים. לבעיה רקע התנהגותי חזק, מתגברת כאשר הכלב נמצא לבד או סובל משעמום. לא ניתן להשוות התנהגות של כלב אחד למשנהו, אבל ניתן לומר בוודאות שכלב יהיה פחות אגרסיבי וטריטוריאלי לאחר הסרוס .

02/09/2002 | 22:38 | מאת: עדי

מה הטיפול אם כן? האם זה פוגע בכלב לתת לו את הכדור לאורך זמן,האם יהיו השפעות בעתיד? אם הבעיה היא התנהגותית איך הכדור משפיע? תודה רבה על העזרה!!!!!!!!

02/09/2002 | 21:50 | מאת: ד"ר טליה מור

פרדניזון הינו סטרואיד, אנטי דלקתי ואנטי אלרגי. ניתן לקנות רק עם מרשם. לא מומלץ לתת אם אין צורך. חובה לודא היטב כי לא מדובר ב lick granuloma הלו הם פצעים הנובעים מליקוקים חוזרים ונישנים של הכלב, בדר"כ ברגלים הקדמיות. הכלב מגרד עצמו ומתלקק לעיתים עד זוב דם, במקום מתפתחות דלקות וזיהומים. לבעיה רקע התנהגותי חזק, מתגברת כאשר הכלב נמצא לבד או סובל משעמום. לא ניתן להשוות התנהגות של כלב אחד למשנהו, אבל ניתן לומר בוודאות שכלב יהיה פחות אגרסיבי וטריטוריאלי לאחר הסרוס .

31/08/2002 | 20:33 | מאת: הגר

יש לי גורת לברדור (מעורבת עם זאב) בת חצי שנה. יפהפיה אמיתית וגם חכמה. נגמלה מהר מאוד מעשית צרכים בבית, נגמלה מהר מאוד מעליה על המיטות והספות, הבעיה היחידה שלה היא כשאנחנו מוציאים אותה לטיול ועשיית צרכים (4 פעמים ביום) היא מושכת אותנו עם הרצועה וקשה מאוד להשתלט עליה מאחר והיא מאוד חזקה, כמו כן כל אדם שעובר היא מנסה לקפוץ עליו כמו גם על אנשים הנכנסים הביתה. הציעו לי חגורת חנק אבל אני לא מעונינת כי זה נראה לי מאוד לא אנושי. מה ניתן לעשות. אגב, זו גורה שמקבלת חום ואהבה ופינוק רבים. תודה.

01/09/2002 | 14:48 | מאת: עדי

הבעיה מוכרת... רק שאצלי זה כבר לברדור מעורב בן 7 וכשהוא מושך הוא לוקח אותי איתו.... אשמח גם כן לקבל תשובה או עיצה. האם אפשר בכלל לחנך עדיין בגיל כזה?

02/09/2002 | 21:56 | מאת: ד"ר טליה מור

הגר שלום, הכלבה צעירה, חזקה, וחכמה לכן עליכם להתחיל כבר עכשיו בחינוכה. אחת השיטות הינה חגורת חנק אבל עליכם לדעת להשתמש בה. כדי להגיע לתוצאות יפות נסי להעזר בספר הדן בנושא או להתיעץ עם מאלף מנוסה. בהצלחה

30/08/2002 | 23:36 | מאת: סתיו

החתולה שלי בת ה-3 חודשים חוסנה שלשום בחיסון הראשון. היום שמתי לב שהיא משלשלת. האם יתכן שזו תגובה לחיסון?

02/09/2002 | 22:01 | מאת: ד"ר טליה מור

קשה לי להאמין שהשלשול קשור לחיסון. אם מצבה הכללי רגיל , תאבונה נורמלי והתנהגותה כתמול שלשום, השלשול אינו דמי, ואינו מלווה בהקאות או בחום, בשלי לה אורז לבן במים ועקבי אחר השלשול.

30/08/2002 | 21:31 | מאת: בעלת השלישיה

קרה לי עכשיו מקרה מעורר מחשבה וגם מעורר הערכה גדולה לוטרינר שלנו (מסיבות מובנות לא אציין את פרטיו). אנחנו אמנם חילוניים, אבל הוטרינר דתי (חובש כפה ותמיד חשבנו שככל הכפות הסרוגות הוא שייך לזרם האורתודוכסי) ובן אדם מקסים. היום התעוררה בעיה עם אחד הכלבים שלנו ולא ידעתי אם זה דורש לקחת אותו בדחיפות למרפאב או מה. זה התחיל לעורר מעט דאגה רק לפני כשעה, הרבה אחרי כניסת השבת. התקשרתי לביפר שלו מתוך הנחה שהמכשיר עכשיו אצל האסיסטנטית שלו והיא תענה. לא חלפו 5 דקות והטלפון צלצל, מעבר לקו הוטרינר עצמו. כמובן שבעיקר דברתי אתו על הבעיה, אבל גם לא יכולתי שלא להביע את תמיהתי. אז הוא אמר לי שבגלל האפשרות שיהיה מדובר במקרי חרום, הוא בהחלט עונה לשיחות שמגיעות בביפר גם בשבת ואפילו אם צריך מגיע בעצמו בשבת למרפאה. שאלתי, האם כל וטרינר יהודי דתי ינהג כמותו (האם פקוח נפש דוחה שבת כולל בתוכו גם אצל וטרינר דתי אותודוכסי גם את בעלי החיים ולא רק את האדם), או שיש רק אחת משתי אפשרויות: הוא רפורמי או שהוא אדם מיוחד וראוי להערצה ולצל"ש? אני מקווה שאתם מבינים למה למרות שמדובר בדבר חיובי אני לא יכולה לציין את שם הוטרינר

31/08/2002 | 20:46 | מאת: טריניטי

שבועת הוטרינר בישראל: "הנני מקבל על עצמי את הדברים הבאים, מתוך נאמנות ליעודי כרופא וטרינר: להעמיד את כל ידיעותי, מיומנותי והשכלתי המדעית לשם טובתו של הציבור ולשם הגנת בריאותם של כל בעלי החיים. למנוע צער, ברוח מורשת ישראל ככתוב: "ורחמיו על כל מעשיו". להעמיד לנגד עיני החובה לעשות הישר והטוב, תוך הקפדה על עקרונות האתיקה, המוסר, ההגינות ורצון הטוב של המקצוע. להתמיד בריענון ידיעותי המדעיות והמקצועיות והרחבתן. להזהר בכבוד חברי, כי בכבודם הם אתכבד גם אני. בתפילה שלא יארע דבר תקלה תחת ידי, יהיו הדברים האלה נר לרגלי, בפי ובליבי לעשות, ברוח מורשת הוטרינריה בישראל." אני מקווה שזה עונה לך על השאלה.

04/09/2002 | 20:25 | מאת: ג'סיקה

שבועת הרופא אכן מעוררת רגש. אני מסוייגת מתשובת הרופא הוטרינר חובש הכיפה.

30/08/2002 | 10:19 | מאת: dosch

שלום דוקטור, הכלב שלי, פינצ'ר במוצאו, הסתבך בקטטה עם חתולה לאחר היריון. הוא נפצע בעין, כנראה משריטה שקיבל מהחתולה וכתוצאה מכך העין סגורה והוא סובל מכאבים. ההורים שלי נותנים לו משחת אנטיביוטיקה - אך אין לי מושג אם זה בכלל עוזר. הם טוענים שאין טעם לפנות לוטרינר, כי ממילא היה עושה אותו הדבר או שלא היה עושה כלום. איני יודע מה לעשות ונראה שהכלב סובל מאוד ואולי גם איבד את ראייתו...

31/08/2002 | 20:57 | מאת: טריניטי

שריטה בעיין דורשת טיפול אצל וטרינר, נקודה! הוטרינר אולי יתן מישחה או טיפות של אנטיביוטיקה אך הוא יתן את הסוג המתאים של האנטיביוטיקה דבר שהוריך אינם מסוגלים לקבוע. לפעמים צריך גם לתת טיפות עיניים מיוחדות המונעות לחץ תוך עיני שיכול לגרום להפרדת העדשה ובכך לגרום לעיוורון. כמו כן יש צורך לעשות בדיקה (שאצל הוטרינר לוקחת 5 דקות) לוודא שאין כיבים בעיין ושאין פגיעה בראייה. אני מאוד ממליצה לך לקחת את הכלב לוטרינר בשביל להציל את ראיתו ולמנוע ממנו כאב נוסף. בנוסף, העובדה שהורייך מונעים מהכלב את הטיפול שמגיע לו הינה עבירה על חוק צער בעלי חיים. באותה מידה שהחוק אוסר עליהם למנוע טיפול רפואי לילדים שלהם, הוא גם אוסר מניעת טיפול רפואי לבעלי החיים שברשותיכם.

31/08/2002 | 21:31 | מאת: טריניטי

אם הורייך אינם לוקחים את הכלב לוטרינר בגלל שזה יעלה להם כסף, אז תסבירי להם את הדבר הבא: אם אכן פעילות העיין נפגעה ואכן תהיה הפרדה של העדשה, העיין תתחיל להתנוון ולהתכווץ. כאשר העיין מתנוונת ומתכווצת מתחילים זיהומים ודלקות בעיין עקב חדירה של גורמים זרים. הפתרון היחיד במצב כזה (שאינו נדיר כלל) הוא ניתוח להוצאת העיין. ניתוח כזה עולה 650 ש"ח עבור חתול, ועבור כלב יהיה יקר יותר (אני מניחה שכ-800 ש"ח אם לא יותר). לכן, עדיף להוציא עכשיו 200 ש"ח על ביקורים אצל הוטרינר וטיפול בעיין מאשר 800 ש"ח ומעלה מאוחר יותר. ושוב אני חייבת לציין שהורייך עוברים כרגע על החוק וגם עושים דבר לא מוסרי לחלוטין.

02/09/2002 | 22:08 | מאת: ד"ר טליה מור

שלום, בעניני עינים לא משחקים. חשוב מאד שהכלב יקבל את הטיפול הנכון. ראשית יש לבדוק את העין ולראות אם ראיתו נפגעה. חשוב לראות אם הכלב סובל מדלקת ובאיזה חלק של העין. ישנן הרבה משחות וטיפות לעיניים אך אם מטפלים בתכעשיר לא נכון הדבר יכול לגרום לנזק. כאשר מדובר בשריטות חובה לגשת לוטרינר כדי שיראה אם ישנו כיב בעין, הכיבים פרט לכך שהם מאד כואבים דורשים טיפול מאד ספציפי, לעיתים אף התערבות כירורגית ומומלץ לעשות זאת בהקדם ולא להתמעמע לפני שהנזק יהיה בלתי הפיך.

30/08/2002 | 04:50 | מאת: מרב

שלום רב, 1. רציתי לשאול מהם הסיממנים של קדחת הכתמים וקדחת הקרציות? ומה ההשפעות שלהם? 2. כמו כן, קניתי לפי המלצתך את הקולר של קליטיקס וחל שיפור משמעותי מהרגע ששמתי אותו אני מוצאת קרציות מתות בבית. יש לנו תינוקת בת שלושה חודשים רציתי לשאול אם הריח שלו/ המגע שלו יכולים להיות רעילים אם כן מה לעשות? 3. האם יש עונה לקרציות? תודה מראש.

02/09/2002 | 22:11 | מאת: ד"ר טליה מור

מרב שלום. אני שמחה לשמוע שהקולר עוזר. לקולר ריח חזק אבל אינו רעיל, כמובן שמומלץ כי הקטנה לא תיגע ישירות בקולר או תכניס לפיה את היד לאחר שנגעה בקולר. בכדי ללמוד יותר על נושא קדחת הקרציות בכלבים קראי את המאמר שכתבתי בראש העמוד. עיקר פעילות הקרציות בעונות החמות - אביב וקיץ.

03/09/2002 | 09:38 | מאת: דנה

איפה אפשר לקרוא על קדחת הכתמים שמשפיעה על בני אדם??

30/08/2002 | 01:07 | מאת: לילך

שלום! יש לי כלבה בת 3 שנים, פינצ'ר מעורב, ויש לה נשירה חזקה מאוד. ניסינו את כל החומרים שהוטרינר נתן ועדיין כל הבית מלא שערות. ואני לא יודעת מה לעשות..? אם קרא לך משהו דומה ויש לך תשובה בישבילי אנא החזר לי תשובה! תודה!

30/08/2002 | 23:44 | מאת: adi

לילך, נסי לסרק אותה כל יום, אצלי עם הכלבה שלי, זה עבד, עדי

02/09/2002 | 22:12 | מאת: ד"ר טליה מור

מה ניסיתם ? האם הכלבה קיבלה טיפול נגד תולעים ? מה היא אוכלת ? האם הנשירה מלווה בקרחות, אדמומיות, גירוד ?

02/09/2002 | 23:34 | מאת: לילך

אנחנו מסרקים אותה כל יום, אנחנו נותנים לה ויטמינים ניסינו 2 סוגים, אין לה קרחות ממש ואין לה אדמומיות.

שלום, לפרדי - כלב הקוקר ספנייל שלנו, נולדו במזל טוב 7 גורים, והחלטנו לאמץ לתקופת זמן מסויימת את אחת הגורות שלו, כבת חודש וחצי. פרדי נמצא אצלינו כשנה, והוא כבן שנה-שנה וחצי (הערכה של וטרינרים, שכן חברים שלנו מצאו אותו רץ בשדות כשהוא פצוע מנשיכות, מלא קרציות וקוצים. עם זאת, אמרו לנו שזהו כלב גזעי, וכמו כן הזנב שלו קצוץ). פרדי נקשר אליינו מן היום הראשון והוא מאוד חם, ואוהב פינוקים וליטופים. עם זאת יש לו בעיות התנהגות בכל מה שקשור לילדים קטנים: הוא נוהג לנהום עליהם כשהם מתקרבים אליו, וכאילו מוכן לתקוף אותם, למרות שבכל המקרים הוא אף פעם לא נשך ילדים. עם מבוגרים אין לא בעייה. על זרים הוא נובח כמה דקות ואז מתרגל. אותה בעיה קיימת לצערנו גם עם הגורה -הבת שלו. אין לו סבלנות אליה, והוא נוהם עליה בכל פעם שהיא רק מתקרבת לכיוונו. אנחנו די חוששים להשאיר אותם לבד בבית, ותוהים איך צריך להתנהג איתו - האם לגעור בו בכל פעם שהוא נוהם, או להתעלם ולתת לו להתרגל אליה ולמצב החדש שבו הוא כבר לא הכלב היחיד בבית. יש לציין שגם עם זכרים אחרים הוא מאוד תוקפני. וכמה שאלות בנוגע לגורה: 1. מתי צריך להתחיל לחסן אותה? 2. מתי אפשר להתחיל ללמד אותה לעשות את הצרכים בחוץ (יש לנו גינה), ומהי הדרך המומלצת לחינוך (מספיק פשוט להוציא אותה החוצה בכל פעם שהיא עושה צרכים בבית?). תודה מראש:) לילך

28/08/2002 | 14:17 | מאת: ד"ר טליה מור

לילך שלום. האם פרדי מסורס ? הסרוס מוריד את רמת ההורמון הגברי טסטוסטרון וכתוצאה מכך מדכא את ההתנהגות התוקפנית. חישבו על כך כאפשרות. בענין הגורה, פרדי לא מזהה אותה כבתו ומתיחס אליה כאל כלב זר. פרדי אמנם אינו חברותי במיוחד אך קשה לי להאמין שיפגע לרעה בגורה, הוא מלמד אותה כרגע מי הבוס ושומר על הטריטוריה שלו, עם הזמן היא תלמד להניח לו לנפשו והענינים יסתדרו, כל אחד בשלו. בענין הגורה, חיסון ראשון יש לעשות בגיל 8 שבועות. כבר עכשיו צריך להתחיל ללמד אותה לעשות צרכים בחוץ, אם יש לכם גינה או חצר פרטית פשוט להוציא אותה כמה שיותר ולשבח אותה כל פעם שהיא עושה את צרכיה בחוץ, לגעור בה כאשר עושה בתוך הבית. כרגע הכלבה קטנה ואינה שולטת בצרכיה אך בדרך זו תבין ותלמד מה מותר ומה אסור. להמנע מלהפגיש אותה עם כלבים זרים ומטיולים במקומות ציבורים בהם יש צואת כלבים. חשוב לתת לה לאכול מזון גורים ולתת לה טיפול נגד תולעים.

27/08/2002 | 19:54 | מאת: קרן

שלום. יש לי כלב בן 9 מסוג לברדור, ותמיד הוא אכל בתאבון רב. לאחרונה הוא אינו מראה כל עניין באוכל ורזה מאוד (ממש רואים לו את הצלעות). ניסיתי להכריח אותו לאכול, אך השיטה אינה מוצלחת. בד"כ הוא אוכל מזון יבש ולעיתים מקבל פרוסות לחם אותן אוכל בתאבון רב. רציתי לדעת מה ניתן לעשות, כי אני חוששת שהוא חולה. אשמח אם מישהו ייתן לי עצה כיצד לפתור את הבעיה.

28/08/2002 | 14:18 | מאת: ד"ר טליה מור

קרן שלום. חוסר תאבון אצל כלב מעיד על מחלה. עליך לגשת בדחיפות לוטרינר כדי שיבדוק את הכלב. יתכן ויהיה צורך לעשות לו בדיקת דם.

27/08/2002 | 08:38 | מאת: טלי

עברתי לוטרינר חדש בר"ג והוא אמר לי שיש לחסן כל 3 חודשים חיסון "חיפושית הזבל. האם זה הכרחי? חברתי עשתה זאת לכלבתה יחד עם חיסון משולשת וכלבתה התחילה להתגרד באופן אובססיבי בפנים.

28/08/2002 | 14:21 | מאת: ד"ר טליה מור

אכן כן. מאד מומלץ לתת לכלבים את הזריקה אחת לשלושה-ארבעה חודשים, בעיקר אם מדובר באזור רמת גן איזוא המצאותה של התולעת הגורמת למחלה. אגב, לכלבים נותנים חיסון משושה ולא משולשת.

26/08/2002 | 23:47 | מאת: שלומי

שלום שמעתי על משרוקית אשר מוציאה קול בתדר שמרתיע כלבים מלהתקרב. רציתי לשאול האם זה נכון ואם יש אז היכן אפשר להשיג כזו. תודה

27/08/2002 | 19:02 | מאת: יעל

זה נכון, לשם מה אתה זקוק לזה?

28/08/2002 | 14:22 | מאת: ד"ר טליה מור

נסה בחנויות המוכרות ציוד ומזון לבעלי חיים.

26/08/2002 | 22:36 | מאת: יעלה

יש לי בחצר חתולים רבים שאני מטפלת בהם. אצל רבים מהם אני רואה מדי פעם תולעים (לבנות וקצרות). יש לי בבית סירופ ורמוקס. האם אפשר לתת להם וכמה? (רובם בוגרים ויש כמה גורים בני 4-5 חודשים). תודה.

28/08/2002 | 14:24 | מאת: ד"ר טליה מור

יעלה שלום, עניתי לך בדף הקודם.

26/08/2002 | 10:23 | מאת: אורנה

שלום, הכבלה שלי בת 7 קטנה... ההדיקת שתן שנעשתה גילו לה דם בשתן:לויקוציטים- 500 אריטרוציטי- 250 היא לקחה אנטיביוטיקה שבועלפני בגלל דלקת בשתן מה זה אומר?

26/08/2002 | 14:15 | מאת: ד"ר טליה מור

משאלתך לא ברור לי מתי נעשתה הבדיקה ומתי טופלה באנטיביוטיקה. לאוקוציטים הינם תאי דם לבנים ואריטרוציטים הינם תאי דם אדומים. בשתן נורמלי לא צריכים להיות לאוקוציטים או אריטרוציטים. נוכחותם מעידה על דלקת. חשוב לשלול פתולוגיות ברמת השלפוחית. האם הכלבה משתינה הרבה ? בתכיפות ? בטיפטופים ? האם מצב רוחה כתמול שלשום ? האם היא מיוחמת ?

26/08/2002 | 16:19 | מאת: אורנה

תודה לך. הכלבה מעוקרת,מרגישה מצויין.לגבי שתן- אכן היא "מטפטפת"..מידי פעם "בורח" לה... יכול להיות שזה דלקת ברחם? כליות? היא טופלה באנטיביוטיקה "רספרים" כ10 ימים. אילו בדיקות את היית מציעה לנו לעשות לה? אודה להתייחסותך.

25/08/2002 | 23:54 | מאת: דנה

שלום רב, לאחרונה על הכלב שלנו יש הרבה קרציות. יום יום אנו מוציאים את הקרציות שעל גופו, ומרססים בפרונט ליין אך ללא הועיל. הרציות מסתובבת בבית, במיטה בספה וכו'. האם זה מסוכן? יש לנו תינוקות בת שלושה חודשים, איזה מחלות הקרציה גורמת ומה עלינו לעשות על מנת למנוע שיהיו קרציות בבית ועל הכלב?

26/08/2002 | 14:20 | מאת: ד"ר טליה מור

הפרונטליין הינו תכשיר המיועד להשמדת פרעושים, יעילותו בהשמדת קרציות בדוקה כבלתי יעילה. עליכם לשים לצוארו של הכלב קולר בשם "קילטיקס". את הקולר ניתן לרכוש אצל וטרינרים. אם יש לכם גינה או חצר, מומלץ להזמין מדביר שירסס. עליכם לדעת שכל קרציה מטילה כ 4000 ביצים ואם לא תטפלו בבעיה היא רק תחמיר. הקרציה יכולה להעביר מחלות לכלב - כמו קדחת הקרציות וגם לאדם - כמו קדחת הכתמים.

26/08/2002 | 23:17 | מאת: דנה

שלום רב, תודה על תשובתך. רצינו לשאול אם יש טעם לרסס את הבית (לא בית פרטי) בתכשירים הקיימים על המדף. אם כן, על איזה את ממליצה כדי שלא יפגעו בתינוקת? כמו כן, מהם הסממנים של קדחת הכתמים ושל קדחת הקרציות? ומהם ההשפעות של שני הקדחות ? תודה מראש דנה

04/09/2002 | 09:32 | מאת: אמה

דנה שלום גם לי יש תינוק בן שלושה חודשים בבית ולא מצליחה להפטר מהקרציות של הכלב החמוד שלנו רציתי לשאול האם הקולר עזר ומה עוד אפשר לעשות או עשיתם שעזר מחכה לתשובה דחופה תודה רבה אמה 03-5176374

25/08/2002 | 16:59 | מאת: שירה

כלבתנו בת השנה וחצי קיבלה לאחרונה זריקה נגד כלבת. יום לאחר הזריקה גדלה לה בליטה בגב, ממש באיזור הזריקה. הבליטה היתה בקוטר של 3-4 ס"מ והיום היא כבר נעלמה אבל זה קצת מדאיג אותי כיוון שגם בשנה שעברה כשלקחנו את הכלבה לזריקה צמחה לה בליטה זהה.

26/08/2002 | 14:24 | מאת: ד"ר טליה מור

מאד הגיוני שהבליטה נובעת מראקציה לזריקה. בלתי אפשרי לאמר בודאות מבלי שראיתי ומיששתי את הבליטה. כיוון שהתופעה חוזרת על עצמה לאחר כל זריקה, אינה מלווה בכאב ונעלמת לאחר זמן מה לא נראה שיש מקום לדאגה.

25/08/2002 | 15:16 | מאת: מוריסג

יש לי כלבת זאב מעורבת בת 5 חודשים, היא משחקת הרבה פעמים ביום עם גורה בת 4 חודשים, הרבה פעמים המישחק שלהן ניגמר בבכי של אחת הכלבות בדרך כלל של הזאבה שלי, זה ניראה מישחק אכזרי הגורה נושכת ומתישה את הכלבה שלי. שאלות שלי הן: 1. האם אני צריך להפסיק את המישחקים ביניהם 2. האם לכלבה שלי יכול להיגרם נזק היתפתחותי כי היא נופלת על הגב הרבה פעמים תודה

25/08/2002 | 15:38 | מאת: ד"ר טליה מור

תן להן להמשיך לשחק. לא יגרם שום נזק.