פורום וטרינריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
12690 הודעות
11629 תשובות מומחה

מנהלי פורום וטרינריה

31/07/2002 | 11:29 | מאת: חגית

ברשותי חתול כשנתיים ובגלל סיבות שונות אין עוד באפשרותי להחזיק בו. אני מאוד אוהבת אותו וחשוב לי שהוא יגיע ליידים טובות אך לא מצאתי אף אחד שמוכן לקחת חתול ולצער בע"ח אין על מה לדבר. האם יש איזשהו גוף אמין שניתן למסור אליו חתולים בידיעה שלא יומתו אחרי שבוע? כמו כן אם אחד מהקוראים מעוניין בחתול מקסים מסורס ומחוסן אנו צרו קשר. זקוקה לתשובה בדחיפות !!! תודה.

31/07/2002 | 14:53 | מאת: מישי

כדאי היה שתצרפי תמונות של החתול להודעתך וגם ממליצה לך לפרסם בפורומים של אוהבי חתולים, למשל בכתובות הבאות (תמיד עם תמונה!): כולם אתרים של חובבי בע"ח:י http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=16פורום בע"ח של תפוז http://hebrewcam.co.il/forum/viewforum.php?forum=17&60פורום חתולים בהצלחה לכולכם

31/07/2002 | 09:24 | מאת: נוגה

שלום, לכלבתי היו תולעים לבנות בצואה שחזרו שוב ושוב למרות שטיפלנו בה בכדורים. בפעם האחרונה ראיתי אצלה תולעים כחודש לאחר שטופלה בכדורים, העניין נמשך מספר ימים ונעלם מבלי שטיפלנו בה שוב. האם יתכן שהתולעים נעלמו ללא טיפול או שסביר שהן עדיין קיימות רק עברו שלב או משהו דומה ולכן לא רואים אותם בצואה? תודה מראש נוגה

31/07/2002 | 13:44 | מאת: ד"ר טליה מור

תולעים לא נעלמות ללא טיפול. יש לחזור על הטיפול. הסיבה השכיחה ביותר להופעת התולעים בכלב בוגר הינה הפרעושים. הפרעוש הינו מארח בינים של שרשור הכלב והחתול ,לכן יש לטפל בפרעושים ולאחר מכן לתת את הטיפול נגד התולעים.

31/07/2002 | 00:25 | מאת: קרן

שלום לכם, האם רצוי בחודשי הקיץ החמים הללו לספר חתולים ארוכי שיער? (ייתכן וזה יהיה כרוך בהרדמה) תודה קרן

31/07/2002 | 12:18 | מאת: נונוש

פעם ראשונה שאני שומעת על תספורת לחתול ועד בהרדמה, בחודשי האביב באופן טבעי חתולים משילים חלק ניכר משערם כדי שיהיה להם יותר קל בקיץ לדעתי כדאי לסקר את החתול בתדירות גבוה כדי לעזור לתהליך הטבעי וגם כדי שלא יהיו הרבה שערות מפוזרות בבית. לדעתי לא כדאי לקחת סיכון של הרדמה במקרה כזה כי זה תמיד מסוכן וכדאי להשתמש בזה רק כאשר זה הכרחי.

31/07/2002 | 13:48 | מאת: ד"ר טליה מור

התספורת מקלה בעיקר על הבעלים. אך אם החתול סובל מקשרים ומשיר כמויות גדולות של שיער התספורת חיונית וכמו כן תמנע היוצרות של כדורי שיער במערכת העיכול.

30/07/2002 | 20:31 | מאת: גרי

שלום, ברצוני לדעת האם גור בן מספר חודשים שסובל מקדחת הקרציות תיהיה לו פגיע בגדילה וההיתפתחות שלו, וביכלל האם זה יכול ליגרום לבעיות בילתי הפיכות.

31/07/2002 | 13:53 | מאת: ד"ר טליה מור

בדר"כ אם הטיפול ניתן בזמן והכלב מבריא לחלוטין אין כל בעיה. חשוב במקרה שלך לודא שהגור (בן כמה הוא ?) לא קיבל טטרציקלינים - האנטיביוטיקה המקובלת לטיפול בקדחת הקרציות, כיון שהיא פוגעת באמאיל וגורמת לשינוי בצבע השיניים.

30/07/2002 | 17:53 | מאת: מחפש תשובה

אתמול חבר שלי הודיע לי שהוא מצא את חתולו לאחר שעבר התעללות קשה, והיה במצב של על סף מוות. הברירות שהיו בידיו היו או להרדים את החתול או לשלם על ניתוח יקר מאוד, למרות שאין ברשותו את הסכום הדרוש. אז הוא בחר לנתח את החתול, במחשבה שהחתול בעדיפות עליונה. אז עוד באותו יום הוא לקח את החתול אל הוטרינר שניתח אותו במשך 3 שעות. באותו ערב החתול חזר הבייתה כשהוא ישנוני ועייף, מצב נורמאלי לאחר ניתוח מסובך כזה... אז לרגע הכל היה מאוד אופטימי, אך לצערי החתול נפטר הבוקר. אז חבר שלי עדיין צריך לממן את הניתוח, על אף העובדה שהוא היה חסר תועלת. השאלה שלי היא אם זה צודק לדרוש מחיר מלא עבור ניתוח של הצליח, והאם העובדה שהחתול לא נשאר לאישפוז והשגחה אצל הוטרינר אמורה להדליק נורה אדומה לגבי טיב הניתוח או המנתח? אני אשמח לקבל תשובות מכם. האימייל שלי הוא: [email protected]

01/08/2002 | 15:05 | מאת: מישל

זה בהחלט היה חוסר אחריות מצד הוטרינר לשחרר את החתול הביתה. האם הוטרינר לא הסביר לחברך על הסיכונים ו/או הסיבוכים הכרוכים בעקבות הניתוח?

30/07/2002 | 12:46 | מאת: סימרסטיאן

שלום רב. האם ככל שכף הרגל של הגור גדולה כך הוא יהיה גדול, לא יכול ליהיות גור שכף רגלו לא גדולה והוא יהיה גדול. יש לי כלבת רועה גרמני בת 5 חודשים והיא 44 סנטימטר גובה כתף, והכפות רגליים שלה בינוניות האם היא תיהיה בגודל של רועה גרמני או שיכול ליהיות שהיא מעורבת עם איזה כלב קטן.

31/07/2002 | 13:58 | מאת: ד"ר טליה מור

גודל כף רגלו של הגור נותנת אינדקציה לגבי גודלו של הכלב הבוגר. הכלבה עדין לא סיימה את שלב הגדילה ולכן אתה עדין יכול להיות אופטימי. אגב, האם ידוע לך מי ההורים שלה ? בדר"כ זה נותן מושג לגבי גודלה העתידי.

31/07/2002 | 18:37 | מאת: תיתי

כשלקחתי את דוני, כלבי האהוב מ"צער בעלי חיים", ניבא הוטרינאר שלי שיהיה כלב קטן מאד. ואנחנו רצינו כלב שמירה. דוני לא שמע לקביעת הוטרינאר וגדל. הוא היה רועה גרמני (מעורב) גדול במיוחד,] והוטרינאר צחק כל פעם שראה אאת ה"קטנטן".

29/07/2002 | 15:41 | מאת: ירון

שלום צהריים טובים לכולם אני רואה לאחרונה ,שהרבה וטרינרים מחפשים תוכנה לניהול מרפאה וטרינרית. אז כל מי שמעוניין אז יכול לפנות אלי. אני כבר יעדכן אותכם בפרטים. מדובר בתוכנת דוליטל התוכנה המובילה בארץ לניהול מרפאות וטרינריות.

31/07/2002 | 13:58 | מאת: ד"ר טליה מור

אני לא בטוחה שהיא המובילה.

31/07/2002 | 20:24 | מאת: גלית

אז מי כן מובילה ?

08/04/2012 | 13:23 | מאת: אמיר

איך אני יוכל להשיג אותך לגבי פרטים?

08/04/2012 | 13:23 | מאת: אמיר

איך אני יוכל להשיג אותך לגבי פרטים?

29/07/2002 | 14:08 | מאת: נונוש

יש לי שתי חתולות האחת בת שנה וכמה חודשים מעוקרת מגיל 5 חודשים השניה בת כחודשיים. לא מזמן עברנו לאזור מגורים אחר ולכן לחיסונים של שתיהן הלכנו לוטרינר אחר מזה שעשה את העיקור לראשונה. הוטרינר הנוכחי אמר לי שהוא לא עושה עיקורים לחתולות לפני היחום הראשון כי זה יכול לפגוע בגדילה ויכולות להווצר בעיות של בריחת שתן. ולכן הוא ממליץ להביא אותה לעיקור מיד אחרי היחום הראשון אפילו אם היא כבר בהריון כי זה לא משנה. אני קצת מתלבטת כי החתולה הגדולה עברה את העיקור לפני היחום הראשון והיא בסדר גמור, אולי קצת קטנה לגילה אבל לא משמעותי. אני לא יודעת אם לקחת את הקטנה לפני היחום הראשון לוטרינר הקודם או לחכות עד לאחר היחום כמו שהוטרינר השני ממליץ שאלתי היא האם יש אמת בדבריו?

31/07/2002 | 00:25 | מאת: מאי

אני יודעת שהשאלה מופנת לד'ר מור, אני לא מתימרת לענות אלא סתם כמה הרהורי לב. א. אולי אותו הוטרינר לא מספיק מיומן בלעקר חתולות צעירות (רחם פיצי, קשה למצא שחלות,) ב. מבחינה טכנית, למעשה הכי קל לעקר מיד אחרי ייחום, משום שהכל מורחב יותר, וקל יותר למצא את השחלות, לא כל שכן בחתולה בהריון - הכל קופץ לידיים!. מה שכן, רמת הסיכון לדימומים יותר גבוהה בניתוח של חתולה מיוחמת/בהריון (עקב כלי דם יותר מורחבים). ג. החתולה שלי כניראה אמורה היתה להיות מפלצת, אם לשפוט לפי הגודל שלה כיום (6 ק"ג). אגב גם היא עוקרה כשהיתה בת 5 חודשים.

31/07/2002 | 14:06 | מאת: ד"ר טליה מור

רב הוטרינרים ממליצים לעקר בגיל שישה חודשים ולפני היחום הראשון. ע"פ מאמרים מדעיים הוכח כי עיקור לפני היחום הראשון מוריד לכמעט אפס (0.6%) את הסיכון לחלות בגידולי עטין. גידולי עטין אכן פחות שכיחים בחתולים מאשר בכלבים אבל 90% מהם הינם ממאירים. כמובן שהעיקור מונע התעברות בלתי רצויה ודלקות רחם.

29/07/2002 | 10:42 | מאת: shoshi

שלום, יש לי כלב בוקסר גזעי בן 5 שחי בתוך הבית וסובל מ- "דליפות"... הוא משאיר כתמים צהובים בכל מקום עד כדי כך שהמרצפות הלבנות שלנו ממש מנוקדות בצהוב. וטרינר איתו התייעצנו טען כי זהו אחד ממנגנוני הכלב שמונעים ממנו ללכת לאיבוד (הוא מריח את ההפרשות הללו ומוצא את דרכו). אם זה כך, האם לכלב שלנו יש חרדת נטישה ? :-) האם ייתכן שיש לו דלקת בדרכי השתן שמפרישה מוגלה שכזו? אשמח לכל רעיון ו/או פתרון... נ.ב. ההפרשות הללו אינן דבר חדש, זה נמשך כך לפחות בשנתיים האחרונות...(וייתכן שאף יותר)

29/07/2002 | 13:37 | מאת: ד"ר טליה מור

לפי התאור מדובר בדלקת בעורלה. לעיתים טיפול אנטיביוטי ושטיפות בתכשיר אנטיספטי עוזרים.

29/07/2002 | 10:13 | מאת: נתי

ד"ר טליה שלום. לפני כחודש אספנו חתול קטן מהרחוב. החתול היה במצב גופני ירוד מאוד,מלא פשפשים ותגובותיו היו איטיות מאוד. (מצאנו אותו על המדרכה ,קרוב לכביש,בחום הכבד) מאז החתול(ששמו היום הוא שימי ובקיצור שמשון)-קיבל טיפול נגד פשפשים,נוקה משכבות הפיח שהיו עליו וכמו כן לאחר ביקור אצל וטרינר -קיבל תילוע ואנטיביוטיקה ל 10 ימים. כעת בגיל שלושה חודשים(נראה כמו חודש) הוא עדיין מאוד שדוף-למרות שאנחנו נותנים לו מזון משובח,רטוב ויבש+תוספות של טונה במיים וכבד עוף (נאפה בתנור) לתוספת ברזל.(הוטרינר אמר שהוא מאוד אנמי) שאלתי היא:האם לא היה צריך לתת לו מלכתחילה תוספי ברזל ע"מ שיתחזק? מה עוד ניתן לעשות ע"מ שיתחזק יוצבור קצת שומנים על גופו השדוף? תודה נתי

29/07/2002 | 13:52 | מאת: ד"ר טליה מור

מה שהיה היה. מדוע הוא קיבל אנטיביוטיקה ? אם החתול אוכל בתאבון, משתעשע ומשחק, יציאותיו סדירות והוא אינו סובל משילשולים ומהקאות אינו סובל מטפילים חיצונים, חום גופו תקין ופרוותו יפה ונקיה, הזמן יעשה את שלו, החתול ילך ויתחזק, יתכן וישאר תמיד בעל מבנה גוף רזה וקטן מידות. לאנמיה יכולות להיות מספר סיבות בינהן : איבוד דם, הרס כדוריות כתוצאה מטפילי דם, מחלות ויראליות כגון FeLV או FIV, תזונה לקויה, חוסר ב חומצה פולית ברזל וויטמין B12, בעיות ספיגה וטפילים חיצונים מוצצי דם(קרציות ופרעושים). חשוב לסווג את האנמיה לסוגיה כדי לעלות על מקור הבעיה. הדבר נעשה ע"י בדיקת דם ומשטח.

29/07/2002 | 14:00 | מאת: נונוש

ישנם בשוק כל מיני סוגים של ויטמינים ומעוררי תיאבון כדאי לך לבדוק בחנויות חיות יש גם ויטמינים במשחה אם הוא לא יכול לאכול את הכדורים

28/07/2002 | 23:31 | מאת: קרן

שלום לך, נודע לי היום על כלבה במצוקה נוראית, שקשורה בחוץ בשרשרת קצרה, ללא אוכל ומים. את צרכיה היא עושה במקום שהיא קשורה, ללא יכולת תנועה גמישה. הכלבה רזה להחריד (עצמותיה בולטות). הכלבה שייכת לשכנים שאינם מטפלים בה כראוי. מה עלי לעשות? (לפנות לשכנים ולדובבם לטפל יפה בכלבתם, לא עוזר).

29/07/2002 | 13:54 | מאת: ד"ר טליה מור

חוק צער בעלי חיים אוסר על התעללות בבעלי חיים. העובר על החוק צפוי לעונש. אני אברר לך למי את יכולה לפנות כדי לטפל בבעיה.

29/07/2002 | 16:32 | מאת: מישל

תדווחי לעמותת צער בעלי חיים ו/או שפשוט תוציאי אותה בעצמך משם ותיקחי אותה ל-SOS חיות. את מצילה ככה את הכלבה. ואל תדאגי, במער בעלי חיים לא יהרגו אותה, יחפשו לה בית חם ואוהב.

29/07/2002 | 18:45 | מאת: מישי

אם תוכלי - תדאגי לה למזון ןשתייה מיידית בחום הזה תנסי ליצור קשר עם אתי אלטמן מתנו לחיות לחיות בהצלחה

31/07/2002 | 14:09 | מאת: ד"ר טליה מור

עליך לפנות לממונה על חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות, הוא כבר ינחה אותך בהמשך.

28/07/2002 | 15:58 | מאת: שירן

איך נראית קרציה?

28/07/2002 | 16:02 | מאת: ד"ר יצחק בן-לילך שלום

קרצייה לא נראית קרצייה נשמעת. יש הרבה סוגי קרציות והרב עושות קולות כמו של חמורים ככה: אי אה אי אה הם רובן בצבע זהב כזה ובגודל של חתול.

28/07/2002 | 16:50 | מאת: תיתי

לקרציה כמה שלבי התפתחות, עם הבקיעה מן הביצה, גדלה כגודל ראש סיכה ולה שש רגליים. זה בעצם זחל הקרציה (שדי דומה לבוגר). הצבע אפור-חום. אחר ארוחת דם, בטן הקרציה מתנפחת ביותר. בכל שלב הקרציה גדלה. עד לגודל של בערך 3-4 מ"מ ועם התנפחותה (בעקבות ארוחת דם) עלולה להגיע לגודל של שעועית. הצבע מבהיר עם האכילה ולעיתים נראה בז'. הבוגר בעל שמונה רגליים.

28/07/2002 | 18:13 | מאת: Help Wanted

ראה LINK. זו תמונה של קרציה. http://www.vetinfo.com/tick.gif היא בדר"כ חום כהה והיא דבוקה לבע"ח. זו חייה מגעילה... רק לחשוב עליה גורם לי בחילה...

29/07/2002 | 13:56 | מאת: ד"ר טליה מור

שירן שלום, הכנסי לכתבה שבראש העמוד הדנה בקדחת הקרציות ושם תמצאי תמונה.

28/07/2002 | 14:29 | מאת: Help Wanted

שלום, יש לי חתולה (פרסיה) ששותה רק מים זורמים מהאמבטיה. הבעיה העיקרית היא שבעלי ואני לא נמצאים רב שעות היום בבית ולכן היא לא שותה... היא בדר"כ שותה בבוקר ובלליה כשאנחנו חוזרים מהעבודה ולעיתים קרובות מידי היא מעירה אותנו באמצע הלילה לשתות. מה עושים? אני מפחדת שהיא תתיבש... ורוצה לישון בלילה. תודה מראש.

29/07/2002 | 14:02 | מאת: נונוש

שמעתי פעם שהפתרון יכול להיות מזרקת מים קטנה שהמים בה זורמים כל הזמן בסיבוביות תבדקו את הנושא יכול להיות שזה יעזור

29/07/2002 | 14:08 | מאת: ד"ר טליה מור

אם החתולה תהיה צמאה היא תשתה גם מהכלי של המים. כמות המים היומית שחתול צריך לקבל היא 45-0 מ"ל לק"ג משקל גוף ליום. כלומר חתולה השוקלת 4 ק"ג צריכה לקבל 180-0 מ"ל מים ליום (אוכל+שתיה)

29/07/2002 | 15:43 | מאת: Help Wanted

שמעתי על רעיון המזרקה אבל היא יותר מידי מפומקת - המים מהמזרקה הם לא טריים... :)

28/07/2002 | 00:29 | מאת: dy

28/07/2002 | 00:31 | מאת: dy

האם קיימת אצל כלבים בעיית ראייה? האם יש פיתרון וכיצד?! אודה אם תוכלו להשיב לי.

29/07/2002 | 14:10 | מאת: ד"ר טליה מור

ישנן הרבה מאד בעיות ראיה אצל כלבים. הפתרון תלוי בסוג הבעיה ולא לכל בעיה ישנו בהכרח פתרון. נסה לפרט יותר .

נל היא גולדנית לבנה בת שנתיים וחצי. לעיתים קרובות מופיעים נגעים בעור, תחילה קטנים ולחים, נעשים אדומי,השיער נושר, הפצע נרפא בקושי. טיפלנו במשחות שונות, פולידין, מי חמצן. קבלה גם אנטיביוטיקה מספר פעמיםת בהשפעה טובהת אך הפצעים חוזרים והריפוי שלהם מאד קשה.במצבים הקשיעם קבלה גם סטרואידים בזריקה לשם הפסקת הגירוד, כי במצבים אלה מלקקת את הפצעיםץ לפני חודש סיימה טיפול אנטיביוטי בהצלחהץ מזה כמה ימים הבעיה התעוררה שוב והפעם יש לה 5 נגעים לא יפים. האם ניתן למנוע את הבעיה? האם יש טיפול או מומחה לבעיה? בתודה מראש, נל

29/07/2002 | 14:20 | מאת: ד"ר טליה מור

כיוון שאיני רואה את הכלבה ואת הפצעים, לא אוכל לעשות איבחון או להמליץ לך על טיפול. ממכתבך גם לא ברור איזו אבחנה עשה הוטרינר וכמה זמן טופלה באנטיביוטיקה. אומר לך רק באופן כללי שהגולדנים מאד רגישים לחידק בשם סטפילוקוקוס. החיידק גורם לדלקות עור ולפצעים לעיתים מלווים בהפרשות לחות ובגרודים. החיידק בדר"כ מגיב יפה לאנטיביוטיקה אך דורש טיפול מאד ארוך ונוטה לחזור. חשוב מאד לגשת לוטרינר ולא לטפל באופן עצמאי. אגב ישנה סידרת חיסונים כנגד החיידק עם אחוזי הצלחה די גבוהים.

26/07/2002 | 15:06 | מאת: מירב

לפני כ 3 שבועות בעלי ושני ילדי פגשו בגינה גור כלבים. הגור היה מאד צמא הם נתנו לו לשתות מים וליטפו אותו. עכשיו אני קוראת בעיתון שיש מגיפה של כלבת באיזור מודיעין (שם אנחנו גרים) אני רוצה לציין שהכלב לא נשך את הילדים אבל הם ליטפו אותו. אני מודאגת

26/07/2002 | 15:49 | מאת: טריניטי

ללא נשיכה ברורה הפוצעת את העור אין סיכוי להדבקות בכלבת.

26/07/2002 | 16:11 | מאת: מירב

26/07/2002 | 17:47 | מאת: מאי

לטריניטי. תשובות בנושאים כה חמורים כגון כלבת, רצוי להשאיר לאנשי המקצוע. (וטרינר/רופא משפחה). אגב, תשובתך לחלוטין לא נכונה. למירב - במקומך הייתי מתייעצת טלפונית עם רופא,ולא מחכה לתשובה דרך הפורום.

27/07/2002 | 14:19 | מאת: ד"ר טליה מור

המחלה מועברת ע"י נשיכה של בעל חיים נגוע וע"י חשיפה של ריריות או פצעים פתוחים לרוק של חיה נגועה. החוק מחייב לחסן כנגד כלבת כל כלב מגיל שלושה חודשים. כלב שנשך נכנס להסגר של 10 ימים במהלכם עוקבים אחר התפתחות סימני מחלה. כלב שהומת/מת בחשד לכלבת נשלח לבדיקה שלאחר המוות כדי לאבחן את המחלה. איפה נמצא אותו גור כעת ? מה גילו ? מה מצבו ? בכל מקרה של ספק, חשש ואינפורמציה חובה לפנות ללשכת הבריאות המקומית.

27/07/2002 | 15:29 | מאת: מירב

אין לי מושג היכן הגור. לא הייתי חושבת על זה אבל בגלל שפירסמו אצלנו שיש כלבת באיזור. בעלי חושב שאני מגזימה, רק ליטפו את הכלב ונתנו לו לשתות. לשכת הבריאות המקומית?

26/07/2002 | 02:37 | מאת: חתלתולה

יש לי כלבת פינצ'ר מעורב בת 14 היא בריאה לחלוטין למרות הגיל..... לאחרונה יש לה נשירה איומה שבכול תקופת החיים המשותפים שלנו יחד לו ראיתי כמותה.... אני מברישה אותה אך זה לא עוזר ואני בנתיים משועובדת לנקיון הרצפות שלי ללא הפסקה!~ מה עושים איך מטפלים האים זה תקופתי או בגלל הגיל? .... אודה על תשובתך ליאת.

26/07/2002 | 08:19 | מאת: ד"ר טליה מור

אם הנשירה אינה מלווה בהתקרחויות,גירודים,אדמומיות, פצעים,שינוי צבע העור,טפילים או ריח רע אין מקום לדאגה. כמובן שיש לודא שלכלבה אין פרעושים,קבלה טיפול תקופתי כנגד תולעים והדיאטה מאוזנת ולא שונתה לאחרונה.

25/07/2002 | 12:58 | מאת: איילת

שלום, יש לי כלב בין שנה וחצי. מזה שבוע הוא מקיא ומשלשל. הוא קיבל טיפוך מונע נגד ההקאות והשילשולים ,אך לא נמצאה הבעיה. הדיאגנוזה הראשונה היתה קלקול קיבה. כעת קיימות מספר אפשרויות שונות: קלקול קיבה, בעיה במעיים,וירוס. הכלב למראית עין , לא נראה חולה, הוא מלאה שמחת חיים ומגיב לסביבה כרגיל. הוטרינר אמר כי יש לחכות ולראות איך זה יתפתח. לי זה לא נשמע הגיוני. רציתי לדעת למי אני יכולה לפנות להמשך טיפול או דיאגנוזה ממוקדת יותר תודה איילת

25/07/2002 | 15:28 | מאת: טריניטי

שתי שאלות: 1. האם שינית לו את האוכל בתקופה האחרונה? 2. האם ההקאות קורות לאחר האוכל או בזמן מסויים במשך היום?

25/07/2002 | 16:11 | מאת: איילת

החלפתי לו לפני כ-3 חודשים ל-יוקנובה כבש עם אורז. ההקאות הן אחרי האוכל, אך לא בהכרח , כי הוא היה בצום. אני רוצה להוסיף שדיברתי עם מישהי נוספת שאמרה שזה חד משמעית "גיררדיה" מה דעתך?

26/07/2002 | 08:29 | מאת: ד"ר טליה מור

ממש לא נשמע הגיוני לחכות ולראות. שלשולים והקאות מזה שבוע במיוחד אצל כלב צעיר אכן יכולים להצביע על בעיה במערכת העיכול. הסיבה יכולה להיות על רקע תזונתי, תולעים,טפילי מעיים,דלקת חידקית או ויראלית, רגישות למזון וכו'. אם הכלב נראה בריא ושמח אינו מיובש ומתנהג כרגיל אני הייתי מעלה אותו על אוכל רפואי המיועד לבעיות מעיים ולרגישות(ניתן להשיג אצל וטרינרים בלבד) עם כיסוי אנטיביוטי מתאים וטיפול נגד תולעים (במיוחד אם הוא לא קיבל בחצי שנה האחרונה ואם סבל מפרעושים). לעיתים יש צורך לעשות בדיקת צואה לשלול טפילים כמו ג'יארדיה או קוקסידיה. המרפאה בא אני עובדת נמצאת בכפר-סבא ואת מוזמנת.

25/07/2002 | 09:37 | מאת: שרית

שלום, בכניסה לבנין שלנו, כלב "מטיל את מימיו". שטפתי את המקום באקונומיקה אך זה לא מנע ממנו לחזור על מעשיו. האם יש חומר בו אפשר להשתמש כדי למנוע מהכלב לעשות פיפי בכניסה לבנין שלנו? בתודה שרית

26/07/2002 | 08:32 | מאת: ד"ר טליה מור

ישנו תכשיר מנטרל ריחות אותו ניתן להשיג בחנויות לציוד ומזון לבעלי חיים.

26/07/2002 | 09:00 | מאת: ד"ר טליה מור

http://www.doginfomat.com

24/07/2002 | 10:45 | מאת: לילך

שלום יש לנו כלבת בוקסר מקסימה וחכמה בת 3 שמבינה כל דבר שאומרים לה אבל הבעיה היא שכאשר היא רואה אנשים צועדים ברחוב או שכשאנו הולכים איתה לים היא תוקפת- קופצת על האדם נובחת חושפת שיניים למרות שאותו אדם רק חלף ליידה ולא עשה שום דבר. בבית היא לא תוקפנית ולאנשים שהיא מכירה גם כן לא. אנו מודאגים מאוד מן הבעיה מאחר ואנו מסתכנים בתביעות של אנשים שיכול להגרם להם נזק. שאלתנו היא כיצד ניתן לפתור את הבעיה במישור המעשי, כיצד ניתן ללמד את הכלבה לא לתקוף? תודה.

26/07/2002 | 08:35 | מאת: ד"ר טליה מור

לצערי קשה לי להאמין שתוכלי לפתור את הבעיה לבד. עליכם לפנות למאלף מקצועי לקבל ממנו עצות ותידרוך. בנתיים מומלץ להסתובב עם זמם כדי למנוע מקום לתביעות.

27/07/2002 | 14:24 | מאת: לילך

24/07/2002 | 21:17 | מאת: טריניטי

ציפי שלום. עליך לגשת לוטרינר כדי שיודא כי אכן מדובר בהתקפי אפילפסיה. אם ההתקפים מתרחשים בתדירות גבוהה מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי אותו יתאים לך הוטרינר.

תודה רבה

23/07/2002 | 19:37 | מאת: תיתי

חתולי הקודם נהג לאכול עשב מהגינה ולהקיא לפחות פעם ביום. התרגלנו. הגור החדש אינו מקיא כלל. האם עלי לספק לו משהו או רק לשמוח בחלקי?

26/07/2002 | 08:38 | מאת: ד"ר טליה מור

בנתיים שמחי בחלקך. האם החתול ארוך שיער ? האם אוכל מזון רטוב או יבש ?

27/07/2002 | 11:13 | מאת: תיתי

תודה על תש/ובתך. החתול קצר שיער ואוכל אוכל יבש (איימס גורים)

שלום אשמח באם תיעצי לי מנסיונך יש לנו 3 חתולות פרסיות גזעיות אפורות, אמא ושתי בנותיה האמא בת 4 ובנותיה בנות 3 אנו מתכוונים לעבור בתוך שבועיים דירה, מבלוק בקומה 3 בעיר לדירת קרקע עם גינה מחוץ לעיר ואנו מאוד מפחדים שמה החתולות תברחנה מהגינה ולא תחזורנה כמו כן החתולות היו סגורות 3 שנים בבית פתאום תהייה להם גינה... במקביל כוונתינו היא שהחתולות בשעות היום לא היו בבית אלא רק בגינה ובחוץ כדי שלא תהרוסנה לנו את הבית החדש את המטבח והסלון וכו... מה תייעצי לנו? אגב כל החתולות מעוקרות ( נקבות) ומחוסנות ובעלות קולר על הצואר לזיהוי הפחד העיקרי שלנו הוא מבריחתם ללא שוב דבר שמאוד יצער ויעציב אותנו כיצד לפעול כדי שלא תברחנה? תודה רבה לך מראש חנן

26/07/2002 | 08:48 | מאת: ד"ר טליה מור

המעבר עבור החתולות יהיה קשה מאד. הבעיה העיקרית היא אכן שהן לא תברחנה אבל כמובן שישנה בעיה נוספת, החתולות לא מכירות את הסביבה החדשה החיצונית, יכולות להפגש עם חתולים וכלבים אחרים שיהוו עבורן בעיה וכמובן עם כלי רכב וכו'. אני מתארת לעצמי שהגינה מגודרת אבל כמה שלא תהיה גבוהה סביר להניח שאם החתולות תרצנה לצאת הן תימצאנה דרך לצאת החוצה. ישנם אנשים שמנסים להרגיל את החתול עם רצועה מיוחדת לאט לאט ובהדרגה לצאת לגינה, אבל זה עדין לא מבטיח שלא תברחנה אלא רק מרגיל אותן לסביבה. בדרך כלל החתולים מוצאים את דרכם חזרה. כך שלמעשה אין פתרון ואין ביטחה אלא להשאיר אותן בתוך הבית או לאפשר להן לצאת ולקוות שהכל יהיה בסדר.

להשאיר את החתולות בחוץ זה כמעט גזר דין מוות עבורן: במיוחד חתולות שעירות כל כך שיסבלו מהחום ויהיו חממה לפרעושים ויאגרו לכלוך בשערן (שגם כך דורש טיפול סירוק יומיומי כמעט), ואין להן כל יכולת להגן על עצמן מחוסר מודעות לעולם בחוץ, שהמפגש עימו יהיה טראומטי מאד עבורן: חתול הוא לא דקורציה לבית, ומי שהפך חתול לחלק ממשפחתו - התחייב לדאוג לו ולהתייחס אליו כ"משפחה" - מה לעשות, זה כולל גם קצת "לכלוך" מהשערות וסימני ציפורניים. אני מגדלת שני חתולים - ומיום שהם פה הבנתי שהם יספקו לי כבר את הסיבה להחליף/לרפד רהיטים כל כמה שנים וכיו"ב. עדיין, כמו שאת הילדים שיש לכם (או יהיו) - לא תזרקו מהבית כיח הם מלכלכים ועושים נזקים - ראוי להתייחס לחתולים כאל חלק מהבית והמשפחה, ונראה לי שאם אינכם מסוגלים לכך - היה עדיף למצוא להם משפחה אומנת שתמשיך לגדל אותם באהבה ובתנאים אליהם התרגלו.

23/07/2002 | 16:33 | מאת: טריניטי

דבר ראשון, המחקר בנושא התחדשות עצבים הוא עדיין רק בהתחלה, וזאת כשמדובר במציאת פתרון לבני אדם. גם אם ימצא פתרון בתחום יקח עוד זמן עד שהפתרון יגיע לרפואה הוטרינרית, בעיקר בגלל עלויות של מכשירים והכשרת המנתחים. עד אז, הכלבה שלך כבר לא תהיה בחיים. אבל, אם את חושבת בהתייעצות עם הוטרינרית שלך שאכן היא תוכל להשתמש בכיסא הגלגלים, תלוי כמובן במצב הרגליים הקדמיות, ושהכיסא ישפר את איכות חייה בצורה משמעותית, אז למה לא לנסות לתת לה עוד כמה חודשים טובים. אני חושבת שעל השאלה הזו רק הוטרינרית שלך שמכירה אותך ואת מצב הכלבה תוכל לענות.

23/07/2002 | 16:37 | מאת: טריניטי

22/07/2002 | 19:52 | מאת: לילך

החתול שלי בן 15 והתחילה לו נשירה היסטרית. מה אפשר לעשות נגד זה? זה בגלל הגיל או העונה? (טפו טפו טפו הוא חתול בריא..)

22/07/2002 | 22:41 | מאת: ד"ר טליה מור

אם הנשירה אינה מלווה בהתקרחויות, דלקות עור, גירודים וכו' והחתול מרגיש כתמול שלשום אינו מרזה יציאותיו סדירות ותאבנו לא נפגע, אזי סביר להניח שהתופעה נורמלית וקשורה להחלפת הפרווה. חשוב לוודא שהחתול אינו סובל מתולעים ואוכל דיאטה מאוזנת. זהירות עם כדורי השיער שעלולים לגרום לחסימות, בעיקר אם מדובר בחתול ארוך שיער.

22/07/2002 | 18:49 | מאת: קרן

שלום לכם, יש לי שתי חתולות מעוקרות ומאושרות (גם אנחנו). אני ובעלי מאוד מאוד נהנים מהן אבל אנו חוששים מהנשיכות והשריטות שלהן. מילא להרוס את הסלון בבית - לא נורא!! אך אנו חוששים משריטות ונשיכות של החתולות על התינוק שיוולד. הציעו לי להוריד להן את הצפרניים. האם זה בסדר? וכיצד זה ישפיע עליהן מבחינה נפשית והתנהגותית (אני חוששת שללא צפורניים הנשיכות יגברו)? מה דעתכם? תודה מראש קרן

22/07/2002 | 22:42 | מאת: ד"ר טליה מור

החוק אוסר תלישת צפורניים לחתולים.

שלום לכם, אני נאבקת בקשיי מצפון אל מול ההחלטה שהגיע הזמן להרדים את הכלבה שלי. אותה כלבה שרציתי שתחייה לנצח או לפחות עד גיל 16. המצ"ב הוא כזה...כלבתי היקרה בת 13 ו- 2 חודשים, היא גודלן רטריבר מעורב, גודל בינוני. היא סובלת מניוון עצבים. לא ניתן לעזור לה. תאי העצב שלה מתנוונים יותר מהר ממה שהם מתחדשים. היא הגיע למצב סיעודי. היא שוכבת על הצד כל היום...לפעמים גוררת את עצמה ממקום למקום. קשה לה מאוד להעזר ברגליה הקדמיות והאחוריות כבר לפי חצי שנה - שנה התנוונו לחלוטין. אני מוציאה אותה ומחזיקה אותה בכדי שתוכל לעשות צרכיה...אני פשוט מרימה אותה כמו תינוק ומחזיקה אותה מתחת לבטן. (היום היא שוקלת כ- 13 קג') היא גם זקוקה שניתן לה שתיה ונאכיל אותה. היא אוכלת ושותה מרצון אבל היא לא יכולה לעשות את זה לבד יותר בגלל הנכות שלה. (אנחנו משכיבים אותה על בטן ושמים את האוכל ממש לפניה, לפעמים עומדים על ידי שלא תיפול על הצד) קשה לי מאוד לעשות לה את זה. אני מרגישה אשמה. אני מרגישה שזה יותר בשבילי, כי אני בהריון ודואגת לשלום העובר, כי אני צריכה לנקות את הבית הרבה וכשהתינוק יגיע הוא יצתרך סביבה סטרילית וכו'. לא מגיע לה אחרי כל השנים האלה, כל הנאמנות והאהבה שהיא נתנה...ומה עוד שאין לה כאבים, כך זה לא שאני רואה את הסבל...פשוט אין לה כבר חיים. היא אפילו עדיין מקשקשת בזנב ומרימה ראש כשהיא רואה אותי. זה כל כך לא הוגן. מה כלבים איי פעם עשו שהם צריכים להזדקן בצורה כזאת. כפי שאתם רואים זה דילמה. אני לא יכולה שלא להרגיש שאני אתחרט על זה כל חיי עם אני ארדים אותה. אני מרגישה שאני בוגדת בה. שלכם, המתייסרת.

את לא צריכה להתייסר, את הענקת לה מעל ומעבר, בעבר הרחוק הכלבים לא היו מגיעים לגיל מבוגר כל כך מאחר והתזונה שלהם היתה שונה. אז הם היו אוכלים עצמות שהיו גורמות לשסעים וקרעים במעיים והיו גורמים לתמותה מהירה יותר. כיום שהכלבים מבוייתים ומטופלים ע"י וטרינרים טובים, עם חיסונים, ויטמינים ומינרלים שלהם הם זקוקים, דבר זה מאריך את חייהם בעוד כמה שנים טובות. ברגע שאת רואה שהכלבה סובלת ומיתענה במצבה הנוכחי, את משחררת אותה בהרדמה, את מפסיקה את ייסוריה, מה שניקרא המתת חסד. לכן, אני לא חושבת שאת צריכה להרגיש מיוסרת, את צריכה לשמוח שהענקת לה במשך חייה את כל הצרכים שלה היא ניזקקה ועכשיו את רק עוזרת לה למות בשקט ובלי ייסורים.

22/07/2002 | 17:19 | מאת: טריניטי

הדבר הראשון שקופץ לי לראש דומה למה שנאמר לך בתשובה הקודמת. את יכולה להרדים אותה בלב שלם מכיוון שנתת לה חיים טובים וכמו שסיפרת גם נתת אהבה ללא גבולות. אנשים רבים היו מתייאשים הרבה לפני כן. הבעיה היא שיש לי לברדור שהגיע לגיל דומה לשל הכלבה שלך, ולמזלי (ומזלו) הוא במצב בריאותי מצויין ביחס לגילו, אבל אני מוצאת את עצמי חושבת די הרבה על מה אני אעשה אם וכשהוא יגיע למצב הזה. כי רוב הכלבים מזדקנים בצורה לא נעימה ולא קיימות תשובות סיעודיות כמו שקיימות לבני אדם. ואני יודעת שכשאני אהיה במצב הזה אני אהייה מיוסרת בדיוק כמוך. אבל למרות הכל, המוות הוא היעד הסופי של כולנו (בלי לדכא), והוא יגיע בכל מקרה, אז אולי באמת כדאי למנוע ממנה את הסבל הצפוי לה בעתיד ולהרדימה היום. לחברה שלי הייתה כלבה שהגיעה לגיל 19 כאשר במשך 4-5 השנים האחרונות היא היתה במצב דומה לכלבה שלך, וכשראיתי אותה שוכבת בתוך הצואה של עצמה לא מסוגלת להרים את הראש ולזוז, לקחתי את חברה שלי ביד והכרחתי אותה להתקשר לוטרינר. לקחנו אותה והרדמנו אותה, וחבל מאוד שזה לא נעשה קודם לכן!

22/07/2002 | 22:55 | מאת: ד"ר טליה מור

א. שלום. כאשר מגיעים אלי בעלי כלבים וחתולים ומתלבטים בשאלות דומות לשלך, השאלה הנשאלת והמנחה היא האם בעל החיים מתפקד לבד, האם הוא סובל במצבו בנוכחי ומה צופן לו העתיד. במקרה שלך הכלבה לא מתפקדת לבד, אולי היא לא ממש סובלת אבל היא בטח לא נהנת והמצב שלה רק ילך ויתדרדר. אנחנו צריכים לקבל החלטות גם בשביל בעלי החיים שלנו. האם המצב שלה לא מעורר רחמים ? האם זו צורה לחיות ? האם כך היא רוצה שתזכרי אותה ? אלו הנאות נשארו לה ? ותקוות להחלמה ? המתת חסד כשמה כן היא.

תודה לכולכם על התשובות והכנות. לענות לשאלותייך. הכלבה כן מעוררת רחמים. סובלת, כאב פיזי לו - כך הווטרינרית אמרה. בגלל שהבעיה בתאי עצב שלא מתחדשים אין לה כאב. אבל אני מתארת לעצמי שהיא מבינה שהיא נכה ולא יכולה יותר לרוץ ולשחק. האם זו צורה לחיות: לצערי לו...אבל אולי מחר יגלו איך מחדשים תאי עצב? ההנאות היחידות שנשארו לה..זה אני...זה הקטע, כשאני מגיע לקירבתה היא מנסה להתקרב אלי, היא תקשקש מידי פעם בזנב. אני חושבת שהיא אפילו מחייכת אלי לפעמים. ומה עוד תמיד חשבתי שכשכלבים רוצים למות הם מסרבים לאכול ונכנסים לדיכאון. הכלבה שלי רוצה לאכול, ורוצה לשתות. נכון שאני עוזרת לה. כל הנושא כל כך מדכא. היא הכלבה הכי נחמדה שאיי פעם זכיתי להכיר. שלא נדבר על באמת חברו הטוב ביותר של האדם. אני מרגישה רגשי אשם לעשות לה כזה דבר. אני כל הזמן חושבת אולי יש פתרון אחר, אולי כיסא גלגלים של כלבים שעולה המון אבל ניתן להשיג מארה"ב ראו (http://www.k9carts.com) הרי רגליה הקדמיות לא התנוונו, הם רק נחלשו משימוש מועט. היא עדיין שולטת בצרכיה רק צריכה שאני אחזיק אותה כי היא לא יכולה לעמוד. בתחלס היא בריאה, לב כליות וכל זה עובד טוב. מאוד מתסכל המצ"ב. שלכם,

22/07/2002 | 23:50 | מאת: מאי

את ההחלטה כנראה עשית. ואת יודעת שהיא נכונה,אחרת לא היית מתייסרת כל כך.... אם יש לך וטרינר שאת סומכת עליו (או עליה)השאירי את ההחלטה בידיו. הבהירי לו/לה שכל החלטה שתתקבל מקובלת עליך.הוטרינרים פחות מעורבים רגשית, ורואים לפניהם רק את טובת בעה"ח.לי באופן אישי היתה חתולה בת 22 שלא הייתי מסוגלת להרדים למרות שהיה ברור לי שזה הדבר הנכון לעשות. לכן השארתי את ההחלטה בידי הוטרינרית שלי, שכמובן קיבלה את ההחלטה הנכונה. את יכולה להתנחם בכך שההחלטה נעשית מתוך אהבה ואכפתיות,ולא מתוך אטימות. אין שום דרך "למחוק" את כאב הלב.

23/07/2002 | 19:29 | מאת: תיתי

פעמיים לא הצלחתי להגיע בזמן להחלטה הזו. הראשונה עם חתול חולה מאד בן 16 שהורדם לבסוף, אך לדעתי ולדעת הוטרינאר מאוחר מדי וכלבי האהוב שמת לבסוף מסרטן וסבל. אני טעיתי. והייסורים שאני עוברת רבים. לא אסלח לעצמי לעולם על כך. אני מאחלת לך החלטה נכונה, ובזמן.

22/07/2002 | 07:03 | מאת: טלי

שלום, אני גרה בבית פרטי, כשמסביב יש הרבה חול, בין היתר. עם זאת, החתולה שלי מעדיפה לעשות צרכים בבית (סיבות מסיבות שונות), ולכן יש לה ארגז חול. שאלתי היא האם היא יכולה, אולי, להסתפק בחול אמיתי, רגיל, מבחוץ, ולא בחול קנוי? אני שואלת כאן לפני שאני מנסה, כי גם ככה לקח לה זמן להתרגל לארגז, ואני לא רוצה שתרתע ממנו בגלל שינוי בחול.

22/07/2002 | 18:52 | מאת: קרן

הי טלי אני יודעת ממספר אנשים שאני מכירה, שהחתול שלהם עושה את צרכיו בחצר הקדמית שלהם בבית ואין שום בעיה עם זה. לדעתי זה שאלה של הרגל. באופן אישי אני לא רוצה לשחרר את החתולות בחוץ, עקב הקרציות והפרעושים ומעדיפה להרגילן לעשות את צרכיהם בארגז בתוך הבית. בהצלחה...

22/07/2002 | 22:57 | מאת: ד"ר טליה מור

השימוש בחול רגיל פחות פרקטי. האם תחליפי את החול כל יום ?

21/07/2002 | 15:03 | מאת: דור

לכלבה שלנו, מסוג בורדר קולי ובת 3 שנים, יש תכונה מוזרה: היא תמיד מעירה את אבא שלי על ידי ליקוקים בפנים בשעות 6 בבוקר, 9 בבוקר ו-5 בצהריים. 6:00 זה השעה שבה אנחנו מוציאים אותה לעשות פיפי בחוץ. 9 זה השעה שאבא שלי בדרך כלל קם לעבודה, ו-5 זה השעה שבה אנו הולכים אתה להליכה. אין לנו בעיה אם זה, זה דווקא מועיל, אבל אני סתם רוצה לדעת איך יכול להיות דבר כזה. היה גם מקרה ששינו את השעון לשעון חורף והכלבה שלנו לא טעתה בשעה! איך דבר כזה יכול להיות?

22/07/2002 | 17:35 | מאת: שלי

זה אומנם דבר מדהים, אבל מתברר שלכלב יש חושים כל כך טובים שזה לא יאמן, כלב ניכן בחושים שהם מעל ומעבר למודע של בני האדם כמו שמיעה חדה מאוד, חוש ריח מפותח מאוד וכו'. לי היה כלב מעורב, קוקר ספנייל מעורב עם פודל, בתקופת ביה"ס משהוא היה גור הוא היה שומע את השעון המעורר מצלצל ואז הוא היה מבין שזה הזמן שלנו להתעורר ולהתחיל להתארגן ליציאה. כשהוא כבר למד את השעה שאנחנו אמורים לקום, הוא היה בא ומלקק אותנו בדקה לשעת הבוקר שבה השעון צריך לצלצל. זה היה דבר מדהים וככה כל בוקר. כל הלילה הוא היה ישן שנת ישרים ובבוקר כמו שעון הוא היה בא ומלקק אותנו שהגיע הזמן לקום. פעם אחת היתה הפסקת חשמל דבר שגרם לשעון החשמלי להתנתק ואילולא הכלב אני מאמינה שכל בני הבית היו ממשיכים לישון. לכן, תכונה זאת שנילמדה ע"י הכלב היא מדהימה ואל תמנעו ממנו את העבודה שהוא מבצע נאמנה. כל עוד שהעניין לא מטריד אף אחד, אז הכל בסדר.

22/07/2002 | 18:51 | מאת: דור

זה בדיוק מה שהכלבה שלי עושה- היא ישנה שנה עמוקה ולא משמיעה צליל אחד, ושמגיעה השעה להעיר אותנו היא מתחילה ללקק ולנג'ס! ד"ר מור, מה ל ך יש להגיד בעניין?

22/07/2002 | 22:59 | מאת: ד"ר טליה מור

ענין של הרגל ושעון ביולוגי. הכלבים אכן חכמים מאד, אבל בכל זאת לא קוסמים.

20/07/2002 | 16:48 | מאת: סימר

שלום, יש לי גורה מגזע רועה גרמני בת 4 חודשים. ניראה לי שהיא לא מספיק ישנה. היא כל הזמן משחקת ואפילו בלילה היא משחקת. האם זה יכול להפריע לה להיתפתחות.

22/07/2002 | 23:01 | מאת: ד"ר טליה מור

וכשאתם ישנים, מה היא עושה ? אני בטוחה שהיא ישנה מתי שהוא. כמו שישנם תינוקים שישנים יותר וכאלו שישנים פחות כך גם כלבים, ממש אין מקום לדאגה.

19/07/2002 | 11:04 | מאת: לולי

יש לי כלבה בת 7 .בשנה הראשונה לחייה היא הייתה בסדר, אבל בדיוק לאחר שעיקרנו אותה היא נהפכה לכלבה פחדנית מאוד, כאילו עברה איזה טראומה רצינית. יש לציין כי לאחר הניתוח התפתח לה משני צידי הגוף מן מקום שמפריש מים כל הזמן. כל פעם שמישהו עובר לידה היא מתחילה לצרוח בקולי קולות. יכול להיות שרק בגלל העיקור קרה מה שקרה?

20/07/2002 | 15:09 | מאת: ד"ר טליה מור

משהו פה לא תקין. מה זאת אומרת מקום שמפריש מים ?

20/07/2002 | 22:39 | מאת: לולי

אפשר לומר שהיתכוונתי פצע. שיוצאים מימנו נוזלים. עכשיו תוכלי לייעץ לי?

18/07/2002 | 18:29 | מאת: מורן

היי האם למישהו יש רעיון איך אפשר לעזור לכלב להתקרר בחום הנורא הזה??? תודה רבה מורן

18/07/2002 | 19:41 | מאת: טריניטי

לוקחים בקבוקי מים, שמים בפריזר בלילה, ובבוקר שמים לו במקום המרבץ... גם קרח במי השתיה עוזר.

19/07/2002 | 08:26 | מאת: ד"ר טליה מור

מזגן

21/07/2002 | 12:59 | מאת: יעל

הי מורן, אם הכלב אוהב מים אז את יכולה פשוט להניס אותו לאמבטיה ולשטוף אותו במים לא קרים מדי פושרים לייבש אותו קצת ולתת לו להמשיך להתייבש לבד אם הוא ממש סובל ממים אז אפשר לשים עליו מגבת לחה כשהוא שוכב וקצת לתת לו להיות מתחת למאוורר אבל לא הרבה שלא יתקרר. בהצלחה!

21/07/2002 | 13:33 | מאת: מורן

18/07/2002 | 11:49 | מאת: adiavn

ברצוני לדעת כיצד עיקור ישפיע על התנהגות כלבה הנוטה לטריטוריאליות. מאחר וטסטוסטרון נחשב לאחראי להתנהגות הנחשבת לזכרית, ואסטרוגן סוטר את השפעת הטסטוסטרון, הרי שעיקור עלול להחמיר את בעיות ההתנהגות ה'זכרית'.

20/07/2002 | 15:24 | מאת: ד"ר טליה מור

בן השאר אסטרוגן משפיע גם על ההתנהגות. עיקור מוריד את רמת האסטרוגן ולכן גורם לשינוי בהתנהגות ובמקרה שלך אכן יכול להרגיע את הכלבה ולדכא את ההתנהגות הטריטוריאלית. הטסטוסטרון אינו קשור כלל כיוון שזהו הורמון זכרי המיוצר באשכים. (כמות מועטה של טסטוסטרון אכן מיוצרת ע" אזור מסוים בשחלה שמוסרת בזמן העיקור) אז מה הבעיה ?

17/07/2002 | 23:37 | מאת: טריניטי

אז ככה: הכלב חולה בקדחת קרציות. קרציה שעוקצת אדם מעבירה לו את המחלה. לפי מה שהבנתי ממך, הטפיל הגורם למחלה אצל הכלב אינו הטפיל הגורם למחלה אצל בני אדם. לא מסתדר לי...

19/07/2002 | 08:47 | מאת: ד"ר טליה מור

הקרציה יכולה לארח בגופה מספר טפילים. חלקם פתוגנים לאדם וחלקם פתוגנים לכלבים. הטפיל הגורם למחלה אצל הכלב אינו הטפיל הגורם למחלה אצל האדם למרות שהם מאד דומים ומאותה משפחה. כדי שאדם ידבק במחלה הקרציה צריכה להעביר לו את הטפיל הספציפי שאליו הוא רגיש. וכך גם לגבי הכלב, כדי שכלב ידבק במחלה הקרציה צריכה להעביר לו את הטפיל הספציפי אליו הוא רגיש. הקרציה משמשת כוקטור, מעביר מחלה הן לדם והן לכלב. עכשיו יותר ברור ?

17/07/2002 | 20:20 | מאת: יעל

כלב פודל בן שנה וחצי , חברותי ביותר חכם ומחונך יחסית, שהיה מורגל בעבר לעשות את צרכיו בחוץ (בבית עם גינה גדולה ,אך ללא זמנים קבועים "לטיול", חופשי לצאת מתי שהוא רוצה.....) החל לאחרונה לעשות את צרכיו דווקא בחדר המגורים , "הסלון" , עד לפני כחודשיים הייתי מבלה איתו את רב שעות היום , וכיום אני נעדרת מהבית בשל עבודתי לכל הלילה, עליי לציין כי הכלב כמעט אף פעם אינו נשאר לבד בבית ותמיד יש מישהו מבני המשפחה שנמצא איתו. האם הוא מנסה "לאמר" שהוא מתגעגע, כועס? כשכועסים עליו על "התקלות" הללו נראה כי הוא מבין מדוע כועסים עליו..... מה עוד יכולה להיות הסיבה ההתנהגותית מלבד האפשרות כי מדובר בדלקת בדרכי השתן? ומה ניתן לעשות? תודה מראש על התשובה. יעל

17/07/2002 | 22:50 | מאת: תיתי

אולי נשאר ריח והמקום מסומן ע"י הכלב כמקום מקובל לעשית צרכים?

19/07/2002 | 08:51 | מאת: ד"ר טליה מור

האם כעת אין לו גישה חופשית לגינה ? האם הוא עושה בבית גם צואה וגם שתן ? האם הוא עושה את הצרכים בחשאי או כשהוא לבד בבית ?

19/07/2002 | 12:37 | מאת: יעל

הגישה לגינה קיימת כבעבר, דלת הכניסה פתוחה כמעט כל היום ובלילה כשאני חוזרת מהעבודה אני שוב פותחת לו את הדלת והוא אכן עושה את צרכיו שוב,את צרכיו הוא עושה בחשאי, כלומר בלילות ואנו מגלים זאת בבוקרים, צואה ושתן, על השטיח בסלון ועל הספות, עלי לציין כי מותר לו להכנס לכל חדר בבית והוא אף ישן איתי במיטה לפעמים אך המקום היחיד בו הוא עושה את צרכיו זה בסלון, האם קיים תכשיר שניתן לרסס שידחה אותו מלעשות את צרכיו דווקא שם ? תודה יעל

17/07/2002 | 13:25 | מאת: תמרה

שלום רב! לפני כמעט שנתיים אימצתי חתולה (שמה לונה). למרות שלונה חתולה נהדרת היא מאד אהבה לישרוט אותנו, לאחר שהדבר כמעט עלה לנו באסון שכן היא היתה שורטת אותנו בפנים בעודנו ישנים, הוצאנו ללונה את הציפורניים. לשימחתי היא עברה את זה ממש טוב, אבל מאז היא נושכת בטירוף!!! יש לה שיניים כמו שתי סכינים ובעלי ואני ממש פצועים מהנשיכות שלה. אני מודאגת בעיקר נוכח העובדה שאני בהריון והיא עלולה לנשוך את התינוק לכשיגיע. ניסינו את כל שיטות החינוך האפשריות. אחרי שהיא שורטת אותנו והיא רואה עיתון מגולגל היא בורחת שכן היא יודעת שהיא "חוטפת" ממנו, אבל אחרי 5 דקות חוזר חלילה. מה עושים?

18/07/2002 | 17:30 | מאת: טריניטי

תנסי להשתמש בספרי מים, זו שיטה שהוכיחה את עצמה ומאוד מקובלת בחינוך חתולים. לוקחים כלי של ספרי של חלונות (נגיד) ומנקים אותו מהחומר. מכניסים מים, ומשפריצים פעם אחת בלבד בדיוק בזמן שהיא עושה את מה שאסור לעשות (ולא שניה אחרי כי אז היא מאבדת את ההקשר). לאחר מספר פעמים, היא בכלל תפסיק להתקרב למקום בו מונח הספרי ולכן תוכלו להניח אותו ליד המיטה...

19/07/2002 | 08:53 | מאת: ד"ר טליה מור

האם החתולה מעוקרת ?

17/07/2002 | 13:23 | מאת: ליאת

17/07/2002 | 13:34 | מאת: ליאת

יש לי כלב זאב מעורב כבן - 10 שנים הוא מאוד לאכול עשבים במהלך הטיול הרגלי ומיד מקיא ,האם הוא מנקה כך את קיבתו,או שי צורך לבדוק זאת אצל וטרינר?. השתמשתי בטיפות נגד קרציות לא בפרוטליין .האם יש הבדל משמעותי בין החברות השונות? (אני לא זוכרת את שם החברה אבל זה נקנה באייס וזה תוצרת הולנד) שאלה נוספת אחרונה חביבה- האם מומלץ להוסיף שמן דגים לאוכל של הכלב?

17/07/2002 | 16:23 | מאת: שלי

שלום לך ליאת, כלבים בדרך כלל לא אוהבים להקיא, כנראה שהאוכל שהוא אוכל עושה לו רע בקיבה ולכן הוא אוכל את הדשא כדי להקל על מערכת העיקול, אם התופעה חוזרת על עצמה מספר רב של פעמים כדאי שתיגשי לבדיקה וטרינרית כדי למנוע בעיה גידולית או חומציתיות יתר בקיבה. יתכן וזאת הרעלה בעקבות ליקוקים חוזרים של עצמו בזמן שאת מרססת אותו או שמה טיפות נגד קרציות ופרעושים. או שאולי כבר הגיל עושה את שלו, 10 שנים זה כבר גיל מבוגר לכלב. וכנראה שמערכת העיכול שלו מגיבה בעצבנות לכמות האוכל שהכלב אוכל. עדיף שתפני ליעוץ ובדיקה וטרינרית. בהצלחה

19/07/2002 | 09:01 | מאת: ד"ר טליה מור

במידה ואכילת העשב וההקאות הינן תופעה שחוזרת על עצמה בתכיפות ומלווה בהקאות חוזרות ונישנות הרי שכדאי לטפל בבעיה, אם מדובר באכילת דשא ובהקאה אחת פעם בה אין עם כך בעיה. לא נראה שיש קשר לטיפות. אגב התכשירים הנמכרים ברשתות כמו זו שצינת ודומות לה בדר"כ לא יעילים כנגד הטפילים, מומלץ לקנות את התכשירים שנמכרים אצל וטרינרים.( כנגד פרעושים : טיפות פרונטליין או אדונטג' וכנגד פרעושים קולר בשם קילטיקס) אם הכלב אוכל אוכל איכותי ואינו סובל מבעיות עור ופרווה אין צורך להוסיף למזונו תוספות. במקרה שלך הייתי שוקלת מעבר למזון אחר, יתכן והכלב פיתח רגישות למזון. אגב מה הוא אוכל ? האם מקבל תוספת של אוכל ביתי ?

16/07/2002 | 22:53 | מאת: נוגה

איך, אם בכלל, אדם יכול להדבק מכלבת מאדם אחר שיש לו כלבת? לידיעה כללית

17/07/2002 | 13:15 | מאת: ד"ר טליה מור

אם בכלל אז מנשיכה ובמגע רוק עם פצעים פתוחים.

16/07/2002 | 19:32 | מאת: דנה

ננשכתי ע"י שני כלבים( כלבי בית). הייתי מעוניינת לקבל חיסון נגד כלבת אך לאחר בירור נודע לי כי יהיה עליי להסגיר את שני הכלבים-דבר שאין בכוונתי לעשות. האם אני יכולה לקבל חיסון באופן פרטי מבלי לערב את לשכת הבריאות? שאלה נוספת היא, מהם הסימפטומים של הכלבת הן אצל האדם והן אצל הכלב? לאלו סימנים עליי לשים לב במיוחד?

16/07/2002 | 19:40 | מאת: תיתי

האם הכלבים מחוסנים? לא כדאי לחכות להופעת סימפטומים, שכן אז אין כל טיפול במחלה הקטלנית הזו. אולי אפשר להגיד בלשכת הבריאות שננשכת ע"י כלב עם קולר שברח אחר-כך ואינך יודעת למי הוא שייך?

16/07/2002 | 19:47 | מאת: דנה

כלבה אחת שייכת לי והיא מחוסנת. הכללה השנייה שייכת לשכנים שלי והם הראו לי את פנקס החיסונים שלהם. ע"פ מה שרשום בפנקס תוקף החיסון פג לפני כשבוע בערך. בנוסף שני הכלבות רוב הזמן בבית ואינן מסתובבות באופן חופשי. ברגע שאדווח יהיה עליי להסגיר את שניהם למשך 10 ימים, דבר שאני מעדיפה להמנע ממנו.

17/07/2002 | 13:38 | מאת: ד"ר טליה מור

האם הכלבים לא חוסנו השנה כנגד כלבת ? האם חוסנו בעברם ? למיטב ידיעתי לא ניתן לקבל את החיסון מבלי לערב את לשכת הבריאות. ולאחר שאומת כי הם נגועים בכלבת בבדיקה שלאחר המוות. הסימנים באדם ובכלב מאד דומים, תקופת הדגירה שונה. סימנים בכלב: שינוי התנהגות,בעיות עיכול, שינוים עצבים, הפרשת רוק מוגברת, אגרסיביות, שיתוק, מוות. באדם: דפרסיה מנטלית, חוסר שקט, חום, יצור מוגבר של רוק, בעיות עצביות, קשיי בליעה, שיתוקים ומוות.

17/07/2002 | 13:43 | מאת: ד"ר טליה מור

דנה, זאת שוב אני. רק עכשיו אני רואה שכתבת כי הכלבה שלך מחוסנת ותוקף החיסון של כלבת השכנים פג לפני שבוע, כך שנראה כי אין לך מה לדאוג. תקופת ההסגר הינה של 10 ימים בה יש לבחון את התנהגות הכלב, שימו לב בתקופה זו מה קורה.

16/07/2002 | 18:03 | מאת: שיר

שלום שמי שיר ויש לי כלבת לברדור בת חצי שנה, לאחרונה הבחנתי בכתמים מוזרים קטנים יחסית (בגודל פיטמה בערך) בצבע שחור, או חום כהה, ככל שעובר הזמן מספרם גדל, רובם בתרכזים בבטן, אך יש גם בחלק התחתון של הצוואר, וברגלים. אינני יודעת מה זה והייתי רוצה הסבר קצר ודרך טיפול אפשרית. חברה אמרה לי שגם לכלבה שלה היה את זה, שזה בסך הכל אלרגיה ולא צריך להיבהל, לכלבה שלה נתנו זריקה וזה עבר, האם זה נכון? ממה האלרגיה נגרמת אם כן? והאם הזריקה מתאימה לכל אלרגיה? והאם אין לה תופעות לוואי? תודה רבה, וסליחה על כל השאלות, פשוט אני קצת לחוצה. שיר

17/07/2002 | 13:08 | מאת: כואב

שלום שיר, אני לא יכול לעזור בעינין הכתמים, אבל נראה לי שהכתובת הנכונה היא הוטרינר.

17/07/2002 | 13:51 | מאת: ד"ר טליה מור

שיר שלום. לא ניתן לתת טיפול מבלי לראות את הכתמים שאת מתארת. מכיוון שהכלבה צעירה, הכתמים גדלים ומתפשטים עליך לגשת לוטרינר כדי שיבדוק אותה. לעולם לא להסתמך על טיפול שניתן לכלב של משהו אחר. במקרה שלך יכול להיות שמדובר בטפיל עור הנקרא דמודקס, בפטריה הנקראת מיקרוספורום בדלקת חידקית הנגרמת ע"י חידק בשם סטפילוקוקוס, בשטפי דם קטנים וכו' חובה לראות את "הכתמים" ולאפיין אותם ולאבחן ע"ס מספר בדיקות נוספות. כפי שאת מבינה,ישנן סיבות רבות ורק וטרינר יעזור לך לפתור את הבעיה.

16/07/2002 | 16:27 | מאת: תיתי

האם אפשר לתת לחתלתול בן חדשיים וחצי, אוכל יבש? יש מים בקרבתו אבל הוא אינו שתין נלהב. חוץ מזה, הוא איננו ניגש בעצמו לארגז הצרכים שלו. אם מביאים אותו, הוא יודע מצויין מה עושים, אך אם נשאר לבד, הוא מתאפק. מה עושים?

הי תיתי בהחלט ניתן ואף מומלץ לתת אוכל יבש לחתלתול שלך יש סוגים מיוחדים לגורים לפני הגיל הם גם קטנים בגולד כדי שהוא יוכל ללעוס אותם והם גם מותאמים בהרכב במיוחד הסוגים הטובים. (היקרים יותר) כדאי לך להרגיל אותו כבר מעכשיו לאוכל יבש הוא גם יותר בריא להם וגם אם תתצתרכי לנסוע פעם יותר קל להשאיר לו אוכל יבש. אם הוא לא אוכל את זה אז תנסי לערבב לו את זה בהתחלה עם אוכל רטוב או להטפיח במים. בקשר לארגז תנסי שהארגז יהיה קרוב למקום המרבץ של הגור. וגם סך הכל כמה הוא כבר יכול להתאפק בסוף הוא יתרגל ללכת לבד.

17/07/2002 | 13:54 | מאת: ד"ר טליה מור

תיתי, תשובתה של יעל נכונה. אגב, קשה להאמין שהחתול מתאפק, יש אפשרות שהוא עושה במקום אחר ?

16/07/2002 | 10:45 | מאת: גרציאלה

שלום לכולם!! יש לי כמה שאלות.. 1. אני מגדלת חתול מלכותי, וגרגרן מאוד. האם לתת לו אוכל כל אימת שהוא מבקש? זה קורה כל שעה לערך, והוא לא אוכל אוכל שכבר נמצא בקערה, רק חדש. הוא לא מפסיק ליילל עד שלא נותנים לו אוכל. אני שואלת לא מטעמי חסכון, אלא מטעמי בריאות, האם אני צריכה לתת לו? הוא מסורס. 2. הזהירו אותי מפני אוכל בקופסה או בשר, בטענה שזה כמו לתת רעל לחתול שלי, הייתי רוצה לשמוע חוות דעת נוספת, בבקשה. 3. החתול מסתובב גם בחוץ, האם ישנם דברים שעליי לשים לב אליהם, כדי למנוע מחלות וכו'? הוא מחוסן.

17/07/2002 | 14:00 | מאת: ד"ר טליה מור

אם את נותנת לו אוכל יבש אין בעיה להשאיר את האוכל גם מספר שעות בחוץ, החתול יאכל כל מתי שמתחשק לו. אין קשר לענין הסירוס. כל עוד את נותנת לו אוכל איכותי מקופסא אין כל בעיה. חובה לחסן את החתול חיסון משולש/מרובע אם הוא מסתובב בחוץ באזור בו ישנם הרבה כלבים מומלץ גם על חיסון כלבת. לשים לב שאינו מתערב בקרבות חתולים.

21/07/2002 | 13:42 | מאת: יעל

הי, בקשר לכך שהוא מסתובב בחוץ כדאי לך גם לשים לב לעוד כמה דברים: 1. שיש לו קולר עם מס' הטלפון שלכם כדי שאם יקרה לו משהו יכולו ליצור איתם קשר 2. כשהוא חוזר מבחוץ כדאי לבדוק שאין לו קרציות ופצעים מחתולים אחרים שלא רואים כדי שלא יזדהמו 3. חוץ מהחיסונים צריך לעשות טיפול נגד פרעושים וקצריות באופן קבוע

16/07/2002 | 09:44 | מאת: אורלי

16/07/2002 | 09:46 | מאת: אורלי

הכלב שלי מסוג זאב גזעי מדמם מדרכי השתן קרוב לשנה תוך כדי טיפולים האנטיביוטיקה. לעיתים הדימום בהיר ולעיתים דם נקי. מה לעשות? נמשך זמן רב מידי והוטרינר בדק ואמר שהכל בסדר

16/07/2002 | 14:21 | מאת: ד"ר טליה מור

בהחלט לא בסדר. האם עשו לו בדיקת שתן ? האם עשו לו צילום קונטרסט של השלפוחית ודרכי השתן ? האם עשו לו אולטרסאונד בטן? האם עשו לו בדיקת דם כללית, ספירה וביוכימיה ?

16/07/2002 | 23:58 | מאת: מאי

אורלי, מצאי לך וטרינר אחר, שיודע לאסוף נתונים כמו שצריך. ממש קשה לי להאמין שוטרינר שמכבד את עצמו,יבדוק כלב עם בעיה ברורה בדרכי השתן, ויאמר שהכל תקין.

15/07/2002 | 20:08 | מאת: אלי ס.

הכלבה שלי (בת 8) ביום חמישי עשתה במשך היום כ-20 פעם תנועות וקולות של הקאה (ממש חזק), בלי שיצא לה אוכל או נוזל מן הפה. מצב רוחה היה טוב והיא גם אכלה ועשתה את צרכיה בלי בעיה מיוחדת. כמה ימים לפני זה שמעתי את הכלבה של השכנים עושה גם כן אותו דבר. רציתי לנסוע לרופא, אבל מכיוון שלקראת אחר הצהריים שה נחלש, וגם מצב רוח של הכלבה היה טוב, לא נסעתי. מאז יום חמישי זה חזר בצורה הרבה יותר חלשה מספר פעמים בודדות. לפני כשלוש שבועות היתה לה נשירת שיער חזקה, אבל הרופא אמר שזה בגלל שהאוכל לא טוב (האכלנו אותה שיבולת שועל עם בשר, מה שאנחנו אוהבים, עם תוספת קלה של דוגלי) והמליץ על אוכל לכלבים (לא זוכר כרגע את שמו) שמאז אנו נותנים אותו לכלב בלי שום תוספות. לפני כשלוש שבועות היו לה גם פרעושים, אני בטוח שהשמדתי את כולם ע"י רחיצה וספריי, אבל היא ממשיכה קצת להתגרד (חיפשתי אצלה פרעושים לאחרונה ולא מצאתי). אני לא יודע אם לכל העובדות שסיפרתי יש רלוונטיות לעיניין. האם ייתכן שמדובר באיזה מחלה מסוכנת שעברה רק לתקופת מה וסופה לחזור עוד פעם ?

16/07/2002 | 14:32 | מאת: ד"ר טליה מור

לפעמים לבעלים קשה להבדיל בן שעול והקאה ובטעות מאבחנים את השעול כתנועות הקאה. אם מדובר בשיעול כדאי לשלול כי מדובר בשעלת, זאת מחלה מאד מדבקת בן כלבים ומכיוון ששמעת את כלבת השכנים עושה רעשים דומים כדאי לשלול אפשרות זאת למרות שלשיעול יכולות להיות סיבות נוספות. לחילופין אם מדובר בהקאות גם הן יכולות לנבוע מסיבות רבות בינהן גם תולעים (המועברות ע"י פרעושים)או רגישות למזון וכו' גש לוטרינר כדי שיבדוק את הכלבה.

16/07/2002 | 15:06 | מאת: אלי ס.

15/07/2002 | 11:24 | מאת: רוויטל

שלום רב, שאלתי לפני זמן מה בנוגע לקורס עוזר וטרינר ואכן הפנו אותי למקום הנכון. כעת שקבלתי את הטפסים אני מתלבטת בנוגע לקורס. זו השקעה אדירה בשבילי עבור משהו שהוא לא יהיה הפרנסה שלי (ואני לא מאמינה שעם המצב הגרוע של העבודה בתחום יעסיקו אותי). בכל מקרה, מה שאני שואלת זה האם משהו עשה את הקורס הזה? האם הוא רציני? מיהי האוכלוסיה שמגיעה לקורס שכזה? (אני בעלת תואר שני ויש לי עבודה קבועה אבל אני מאוד אוהבת חיות ונורא רוצה ללמוד משהו שקשור בנושא) ושאלה אחרונה באמת, האם עושים שם ניסויים בבע"ח?? תודה רויטל

15/07/2002 | 12:43 | מאת: ד"ר טליה מור

רויטל שלום, אני שמחה שהפרטים ששלחתי לך עזרו לך להגיע לכתובת הנכונה. אפשר להיות עוזר וטרינר גם מבלי לעשות את הקורס. עליך למצוא וטרינר שיסכים לאפשר לך לבוא למרפאתו ולהשתתף באופן פעיל במתרחש במרפאה. קחי בחשבון שלפחות ברב המרפאות האסיסטנטית ("עוזרת הוטרינר") הינה גם המזכירה. בהצלחה.

15/07/2002 | 14:32 | מאת: רוויטל

הי טליה, תודה. האם את מכירה וטרינרים כאלו באיזור ת"א?

15/07/2002 | 05:09 | מאת: t

שלום רב! אני בהריון ומגדלת חתולה בבית. נאמר לי שחתולים נוטים להיות קנאיים עם כניסת תינוק חדש ועלולים לפגוע בתינוק הרך. האם יש בכך אמת? בתודה מראש

15/07/2002 | 12:47 | מאת: ד"ר טליה מור

הכל תלוי גם באופי החתול. הצטרפות בן משפחה נוסף משנה את מאזן הכוחות בבית, כל שינוי ובפרט שכזה עלול לגרום להתפתחות רגשי קנאה מצד החתול לכן יש להמשיך ולתת לו את מירב תשומת הלב והאהבה, לפחות כמו שאליה הורגל. יש להקפיד ולשמור לא להשאיר את החתול לבד עם התינוק/ת לפחות בשלבים הראשונים. שיהיה במזל טוב.

14/07/2002 | 18:07 | מאת: ליאת

בזמן האחרון הכלב שלי (טרייר בן 4) מתגרד המון. שמתי לו frontline טיפות (עד כה בשנתיים האחרונות היה יעיל ביותר) ואני לא רואה שיש קרציות או פרעושים. כמו כן סיפרתי אותו קצר יחסית. איני רואה על העור סימנים מיוחדים. ההתגרדויות האינטנסיביות ביותר הן בשעות הבוקר המוקדמות. מה יכולה להיות הסיבה? תודה

15/07/2002 | 12:50 | מאת: ד"ר טליה מור

באיזה אזורים של הגוף הוא מתגרד ? האם הגרוד מלווה בקרחות,נשירת שיער, אדמומיות,פצעונים,ריח וכו' מתי שמת את הטיפות ?

15/07/2002 | 18:19 | מאת: יעל

שלום טליה, הוא מתגרד באזור הירכיים, מאחורי האוזניים, בצוואר, אני לא שמה לב שיש מקום ספציפי או מיוחד. כמו כן, אין אני רואה אדמומיות, אין פצעים על העור, העור נראה נקי. הוא מפתח "ריח של כלב" כשבוע לאחר הרחיצה. מה שכן - כמעט מאז ומתמיד יש לו קצת קשקשים, אבל זה היה תמיד, והספרית המטפלת לא ייחסה לכך חשיבות. ראיתי לפני מספר ימים מעין יובש קטן, כמעט בלתי נראה באזור הגב, שם הכלב התגרד, מעין קשקש אחד קטן שכאילו יוצר מתוך העור (דבוק אליו, כמו גלד, אבל ממש קטן). אני לא בטוחה בכך, אבל שמתי לב שבאזור השביל שעל האף, השביל נהיה בולט יותר, כאילו השביל טיפה התקרח, אבל זה כל כך לא נראה, שאפילו אני לא בטוחה שזה אכן כך, את יודעת איך זה שרואים מישהו כל יום ולא שמים לב שהשמין/הרזה. האם נראה שזו איזו פטרייה? אלו הסימנים היחידים שראיתי, וגם הם נראים לי מאוד קטנים ולא משמעותיים. לגבי ה - frontline אני מקפידה לשים פעם בחודשיים לפחות, אבל בגלל שחשבתי שהפעם האחרונה, לפני כחודש וחצי, לא היתה יעילה, לאחר שלושה שבועות שמתי שוב, והגירוד לא פסק. אני ממש לא חושבת שזה פרעושים/קרציות, כי אני לא רואה כלום כלום. אודה על תשובתך.

13/07/2002 | 23:39 | מאת: סיגל

ד"ר טליה שלום, יש לי חתול בן 4 מחוסן , האם יתכן כי נדבקתי ממנו ב-כלמידיה טראכומטיס? בבדיקות דם ושתן שעשיתי התוצאה יצאה חיובית , קראתי קצת על הנושא והבנתי שתתכן גם הדבקה מבעלי חיים. האם החיסון שהחתול עובר פעם בשנה לא כולל חיסון נגד המחלה הזו? אודה לך על מידע מפורט בנושא. סיגל.

15/07/2002 | 14:02 | מאת: ד"ר טליה מור

עליך לודא אצל הוטרינר איזה חיסון קבל החתול, ישנו חיסון משולש (המקובל בשימוש) וישנו החיסון המרובע (המכיל גם תרכיב כנגד כלמידיה). בענין הדבקה מבעלי חיים: ישנם שני זני כלמידיה נפוצים: chlamydia psittaci נפוץ בקרב ציפורים, מדבק לבני אדם, באדם גורם לדלקת ריאות, בחתולים יכול לגרום למחלות של דרכי הנשימה העליונות ולדלקות עיניים. הזן השני (שעליו את מדברת) chlamydia trachomatis אינו מועבר מבעלי חיים וגורם באדם לדלקות עיניים ולמחלות דרכי המין והשתן.

13/07/2002 | 22:57 | מאת: גלעד

לפי מה שהבנתי ממאמרך הקרצייה אינה יכולה להעביר לבני אדם את המחלה ע"י עקיצת בן אדם, אז איך בן אדם יכול להדבק במחלה אם לא ע"י קרציה? אני מצאתי על עצמי קרציה מסוג זו זעירה למדי בגודל של מ"מ לפני מספר ימים ומתוך בהלה רצתי לעשות טטנוס לפי המלצת רופאת המשפחה, לפי דעתך הסיכוי להדבק במחלה מעקיצה כזו הוא אפסי או שפשוט לא הבנתי את דברייך ??? או שאולי סוג אחר של קרציה מעביר את המחלה הנ"ל?

15/07/2002 | 14:14 | מאת: ד"ר טליה מור

קרצית הכלב החומה אינה מעבירה לאדם את הגורם הספציפי של קדחת הקרציות בכלב (ארליכיה קניס) אך יכולה להעביר לאדם טפילים אחרים ממשפחה זו הגורמים למחלה אצל האדם. כלומר אותה קרציה אבל טפיל שונה ומחלה דומה.

15/07/2002 | 15:38 | מאת: טריניטי

אז איך בדיוק מועברת קדחת הקרציות לבני אדם?