יציאות ששינו את הצורה לאורך זמן

שלום אני בן 40 רזה יחסית. ידוע על IBS-D נטיה לשלשולים עם כאב בטן לפעמים. החל לפני 10 שנים אחרי זיהום בבטן כשהייתי במילואים ( שירות קרבי ). לא סובל מעצירות. מבחינת התרוקנות אף פעם לא היו לי בעיות ויציאות מוארכות עבות יוצאות אצלי בסדר בד"כ בלי מאמץ. לפני חודש וחצי טיילתי 4 ימים בשטח לא אכלתי פירות וירקות בעיקר אוכל מעובד שלקחתי איתי ולחם וכו' התפתחה אצלי עצירות קשה של שבוע וכשהגיע צורך לצאת ישבתי כמה שעות ולחצתי לא מעט ונתקע במשך שעות ברקטום עד שיצא בהדרגה, חלק הוצאתי עם היד. מאז קרה משהו מוזר. חזרתי לאוכל הרגיל שלי, הרבה סיבים ושמן זית וכו'. האוכל שבו יש לי יציאות תקינות בלי קושי בהתרוקנות. אבל מאז כבר חודש וחצי יש לי בעיה להתרוקן. לוקח כבר חודש נורמלקס ( בהמלצת רופא המשפחה ) ולמרות שהיציאות רכות ונמרחות הן יוצאות בצורה דקה מאוד מאוד כמו עפרון דק וארוך. ועוד בעיה זה שאני יושב וזה מתחיל לצאת דק וארוך וזה לוקח זמן ובשלב מסוים הגוף מתעייך וכאילו מפסיק לדחוף את זה קדימה ואז נגמרת היציאה אבל נשאר בתוך הרקטום עוד צואה. אח"כ במשך שעות יש תחושה לא נוחה של צואה ברקטום רכה שאין לי איך להוציא. שאלה 1. מה יכול להסביר שכבר חודש וחצי היציאות רכות נמרחות ( בזכות הנורמלקס כנראה ) אבל דקות כמו עפרון וארוכות? 2. בכל יציאה חלק נשאר ברקטום. זה מאוד לא נעים. האם זה בעייה ומזיק לרקטום או מסוכן ששעות רבות יש צואה רכה שנשארת שם? צריך לעשות משהו עם זה? האם להגביר עוד סיבים? עוד נורמלקס? מה עושים? תודה רבה