פורום משפט ורשלנות רפואית
לע"ד שלום. יש מקרה של רשלנות רפואית ודאי אולם נכון להיום אין נזק ( מבחינת נכויות) כיצד עלי לנהוג האם יש טעם להגיש תביעה גם כשאין נזק נכותי ?
אלי שלום התשובה שלילית. בהעדר נזק העלות של הגשת תביעה עולה על התועלת. תוכל להגיש תלונה וואם זו תתקבל להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות.
שלום לאחר אירוע מוחי+שבר+ניתוח . המצב כיום כאבים חזקים ושרירים שנתקצרו וחוסר יכולת ללכת. הרופא המליץ על זקריקת בוטוקס, אך אמר שהזריקה עולה 3000 שח- והיא טובה ל3 חודשים!!! איך זה יתכן שישנה המלצה רפואית לזריקה מסויימת, ומכיוון שהיא לא בסל יש לשלם סכום לא סביר שכזה? מה ניתן לעשות? תודה.
מרסל שלום זה המצב החוקי, נסה למממש את פוליסת ביטוח שהוציאו לך.
אני מחפשת רופא -נוירולוג ילדים אשר מוכן לכתוב חוות דעת לצורך הגשת תביעה. (ולעמוד מול משרד הבריאות/. בית חולים ממשלתי)
נטלי שלום נא פני אלי בטלפון ואמסור לך שמות בהתאם למקרה.
האם אתה יודע איפה אפשר למצא כתבה של חצי שנה אחרונה על ארוע שקרה בב"ח שבו ניתקלו הצוות הרפואי בדילמה אתית? תודה .
אנה שלום נסי לחפש בבטאון ההסתדרות הרפואית "זמן הרפואה" או בכתב העת "רפואה ומשפט"
שלום אני עברתי תאונת עבודה שהוכרה ע"י ביטוח לאומי . במהלך תביעתי הוכרה לי נכות זמנית של 15% לפני הניתוח וכן לאחר הניתוח קיבלתי 100% זמני מפני שלא יכולתי לחזור לעבודה. שאלתי היא: כאשר תקבע לי נכות יציבה האם ינכו מן הפיצוי החד פעמי גם את התשלום שקיבלתי עבור 100% נכות שכביכול היוותה משכורת שהייתי מקבל אם לא הייתי עובר את הניתוח. או שינוכה לי סך התשלומים שקיבלתי מביטוח לאומי מזמן שנקבעה לי נכות זמנית לא כולל התקופה בה הייתי ב 100% נכות. לתשובתך ממתין בתודה מראש אביעד
אביעד שלום אם הבנתי נכון את שאלתך השאלה מתייחסת לניכוי תגמולי המל"ל מתביעת הפיצויים האזרחית המוגשת לבית המשפט. אם כך, התשובה חיובית . בסופו של דבר ייעשה חשבון כולל בו ינוכו תגמולי המל"ל כולם מתביעת הפיצויים.
עו"ד דיוויס שלום ושבוע טוב. הבנת את שאלתי לא נכון. כוונתי בשאלה היא האם בשעה שאקבל נכות לצמיתה אז ינוכו מהפיצוי החד פעמי שאקבל מביטוח לאומי התשלומים שקיבלתי מהם כאשר הייתי בנכות זמנית? בתודה מראש
האם זה אפשרי לא להגיש את הטופס הסטנדרטי של ביטוח לאומי - אותו טופס שנקרא "בקשה לגמלת נכות" שבעקבותיו ביטוח לאומי מזמין את המבקש לועדה רפואית כדי לקבוע אחוזי נכות וכו' . האם זה אפשרי לא להגיש אותו אבל בימקומו כן להגיש כתב תביעה שכולל בין השאר את המידע המבוקש מטופס גמלת הנכות ובנוסף למידע זה, להוסיף בו גם טענות תביעה עם נימוקים לסעדים אחרים כמו פיצויי הלנה וכו' כשכל זה עוד לפני בכלל שהיתה ועדה רפואית ? כתב תביעה כזה פירושו של דבר תביעת פיצויים עוד לפני זימון לועדה רפואית. הפחד מלבקש פיצויים ביחד עם הבקשה לזימון ועדה רפואית שתקבע אחוזי נכות, הוא פחד שנובע מהחשש שהבקשה לפיצויים תפגע בסיכוי לקבל אחוזי נכות אילולי הועלתה הבקשה לפיצויים . ולעומת זאת הפחד מלמלא טופס סטנדרטי של גמלת נכות מבלי לבקש גם את הפיצויים הוא פחד שנובע מהחשש שאחר כך יהיה קשה מאוד לקבל פיצויים ויהיה צורך לערער כדי לקבל את הפיצויים המגיעים מלבד אחוזי הנכות שהתקבלו . מה יותר סביר שיקרה ? איזה פחד יותר מוצדק ?
יקיר שלום ראשית אין צורך לפחד אלא פעולותיך למימוש זכויותיך צריכות להעשות בשיקול דעת ללא פחד. הגשת תביעה לביטוח הלאומי היא זכות וגם חובה, כלומר אם אתה רוצה במקביל לתביעה למל"ל להגיש תביעה לפיצוייים הרי שהמזיק הנתבע (חב' הביטוח) ינכה את התגמולים המגיעים לך מהמל"ל מהתביעה לפיצויים. לפיכך עליך להגיש את התביעה לביטוח הלאומי בכל מקרה, השאלה באיזה שלב. זהו עניין טקטי שעליך להתייעץ עימו עם עורך הדין המייצג אותך בתביעת הפיצויים. אשר לאופן הגשת התביעה עליך להגיש התביעה לפי הטפסים של הביטוח הלאומי אחרת לא תחשב הגשת התביעה למל"ל.
ערב טוב אינני בטוח שהגעתי לפורום הנכון אבל ומאחר וזה הפורום בדוקטורס שנראה לי הכי קרוב לנושא בחרתי לשאול כאן מס שאלות 1-האם מותר לפרסם הודעה בפורום סגור(הכוונה פורום שההודעות אינן מופיעות ישירות אלא לאחר "שיקולי המערכת" כדוגמת פורום טראומה של דרור גרין) שבכותרתה וגם בתוכנה מבקש הכותב לא לפרסם את ההודעה אלא להעביר מסר אישי למנהל במפורש??? 2-האם מותר למנהל פורום "לשחק" עם ההודעות לפי האינטרסים שלו ולא של הגולשים והאם אפשר לתבוע אותו על אי מחיקות של דברים שפגעו בגולשים??? 3-האם מותר לצטט משפטים שנכתבו כאן באתר מעל גבי העיתונות? האם החוק מאפשר בתנאים מסוימים כחלק מכתבה לדוגמא? תודה,ממתין לתשובה מהירה שבוע טוב
טוב עד שתגיע התשובה התבקש דרור גרין על ידי במידי להוריד את ההודעה וגם אם אין זה כתוב בחוקים זה צריך היה להיות כתוב במקום אחר אבל כנראה שדרור לא קורא (ולעיתים גם לא כותב...) את הדברים הנכונים...ונכון לעכשיו היא עדיין שם טוב נו מילא שרק אלו בלבד יהיו הצרות שלנו הכל שטויות מי שלא מבין שיבזבז את החיים שלו בתביעות עד שיטבע תבינו אנשים יש שכר ועונש אז לעיתים לא צריך להפעיל את ה"חוק".... שבוע טוב תתעוררו מה זה זה פורום של נמנמנים ? עייפים מלתבוע?...
צדקת, אינך בפורום הנכון.
דחוף!! שלום רב שמי משה ואני סובל ממספר בעיות רפואיות-אורטופדיות בעמוד השדרה הגשתי בקשה לקצבת נכות ונקבעה לי נכות צמיתה של 15%(בערר) אני שוקל לפנות לבית הדין וברצוני לדעת, האם בעובדה שהרופא הבודק לא מישש את עמוד השדרה, (אלא רק הסתכל במסמכים המצורפים), יש עילה מספקת לזכייה בערעור? או במילים אחרות: האם חייב הרופא הבודק לגעת בחולה על מנת שקביעתו המקצועית תהא שלמה? בברכה, משה
משה שלום חובת הרופא בועדה הרפואית היא לבדיקת החולה, לעניין זה השאלה אם נגיעה בחוליה הפגועה היא בדיקה או לא היא שאלה רפואית שאינה מקנה זכות ערר לועדה לעררים. לעומת זאת אם תצליח להוכיח כי הרופא לא בדק אותך הרי יש בכך עילה לערר. אגב הערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים בביטוח הלאומי הוא בשאלות משפטיות לבית הדין האזורי לעבודה.
שלום, לפני כשנה הלכתי למרפאת שיניים 'הלה' ועשיתי ניקוי אבן בשיניים. ברשותי הייתה תעודת ביטוח שקיבלתי לפני כ-10 שנים, מכוח זה שאבי שירת בצבא קבע. לפני הטיפול הצגתי את התעודה ואת פרטיי ושאלתי כמה הטיפול יעלה, הפקידה אמרה ש-20 ש"ח. שילמתי וסיימתי את הטיפול. לאחר כמה חודשים התקשרו אליי מהמרפאה וטענו שתעודת הביטוח שלי לא היתה בתוקף בעת מתן הטיפול, ולכן אני צריכה להוסיף עוד כ-200 ש"ח. מאז הם שולחים לי מכתבים, והיום הגיע אליי מכתב מעורך דין שטוען שאני צריכה לשלם את כספי הטיפול+350 ש"ח!!! המרפאה מסרבת ליטול את האחריות על עצמה. מה עליי לעשות? להמשיך עם זה לבהמ"ש? אני עלולה להפסיד? אנא, ייעצו לי בנושא, תודה, לירון.
לירון שלום המלצתי היא לפנות למרפאה, לנסות להסביר את עמדתך ולהגיע עימם להסדר ישירות ולא להגיע עם הסיפור לבית המשפט.
היי אני צעירה בת 28. לפני כשנה בטיפול סתימה רגיל, המליצה לי הרופאה על עקירה של 3 שיני בינה בלתי מזיקות בלתי מכאיבות ובריאות לחלוטין. היא נתנה כמה סיבות כלליות ולא אישיות. היא לא הזכירה סכנות או סיבוכים. אני הסכמתי. עברתי עקירה של 3 השיניים בבת אחת. דבר שנמע תמוהה לכל מי שסיפרתי לאחר מכן. בדיעבד התברר שהדבר גרם לי לתזוזה של שיניים קדמיות ולרווחים שגדלו ביניהם. בנוסף כנראה שעקירה אחת פגעה לי בעצב שגורם לי לכאבים לא קשים, אלא עדיים אבל קיימים בצד הימני של הראש. הרופאה אמרה ששיני בינה הן מיותרות והן להן כל תפקיד ומקובל לעוקרן. שוב מתמימותי המאנתי. היום לאחר שקראתי מעט, אנימבינה שיש להן תפקיד בחלל הפה, שאם הן גדלות ישר הן משמשות ללעיסה ועוד. אלה היו השיניים היחידות הבריאות בפה שלי. ורק לאחר העקריה הבנתי כמה הן שימשו אותי. הלעיסה הצטמצמה, וכל מבנה השיניים נשתנה. הבעהי היא שיש דעות שונות לרופאים בעניין הזה. ולא שהיא עשתה טיפול רשלני במיוחד. התוצאות מעצבנות, אבל אי אפשר להוכיח נזק של ממש. הבנתי שגם ריווח של שיניים וכדומה יכול להיגרם מהמון סיבות שונות, שלצערי אני הרגשתי מיד לאחר העקירות, לכן כנראה שבעיקר אני יודעת שנגרמו מהעקירות בלי יכולת של ממש להוכיח. האם מה שיש לי מספק עילה להגשת תביעה בעיקר על אי אמירה של הרופאה כי יש סיבוכים ותוצאות ולא רק דברים טובים. המידע שלה היה מוטעה לחלוטין, אם היא הציגה רק את הצדדים הטובים של עקירה. בנוסף העקירות בוצעו כולן בבת אחת, דבר שגרם למבנה השיניים טראומה (שלא לדבר עליי אבל זה פחות חשוב). אני יודעת שיכולתי להתייעץ עם רופא אחר, ולא הייתי חייבת להחליט תוך ימים. אבל סמכתי עליה כרופאת השיניים שלי והלכתי עם מה שאמרה לי. אודה על תשובה והכוונה. טלי
טלי שלום נראה לפי תיאורך שאין לך עילת תביעה. סיבוך רפואי אינו בהכרח רשלנות. יחד עם זאת הייתי ממליץ לך לפנות לרופא שיניים אחר כדי להיוועץ עימו כיצד ניתן להקטין הנזק ולשפר המצב.
שלום, אני עבדתי בחברה כ3 שנים. עקב הרעה בתנאים, פניתי בבקשה להתפטר ולקבל פיצויים ונעניתי בשלילה.בייאושי פניתי לעו"ד ששלחה מכתב לחברה- בו כתבה שאם לא יוחזרו התנאים, ניאלץ להתפטר עקב הרעה בתנאים. יום לאחר שהמכתב נתקבל, קיבלתי מכתב פיטורין בעילה של " לא הייתי טוב מספיק" המכתב לא הוזכר. קיבלתי את כל הפיצויים. שאלתי היא כזאת- שילמתי לעו"ד 500 ש"ח דמי פתיחת תיק, והוסכם על 20% מהפיצויים. היא דורשת את הכסף ולדעתי זה לא מוצדק!! האם עלי לשלם לה 3000 ש"ח רק על כך ששלחה מכתב? האם זה מוצדק? בבקשה תגיד לי מה הנוהל בכזה מקרה, והאם זה אכן מגיע לה? מה גם שכביכול פוטרתי כי לא הייתי טוב... תודה.
גיא שלום אתה חייב לשלם שכ"ט רק על מה שהוסכם בינך ובין עורכת הדין. אם יש לכם הסכם בכתב לפי ההסכם, אם אין לכם הסכם כתוב ובהנחה שהעובדות שהצגת נכונות אתה חייב בתשלום שכ"ט על משלוח המכתב כלומר 500 ש"ח ועוד מע"מ. העובדה שאין הסכם בכתב התומך בפרשנות שעווכת הדין נותנת לו ייזקף לחובתה.
אז מה באמת הנוהל על הריון ופיטורים? מתי מותר לפטר ומתי לא? איזה ותק צריך על מנת שמקום העבודה לא יפטר בהריון? תודה
לילך שלום יש סידרה של חוקי עבודה המסדירים את הנושא. בעקרון אין לפטר אישה בהריון אלא לפי אישור מיוחד ממשרד הבודה והרווחה. הפרה של החוק ופיטורין מקימה עילת תביעה נגד המעביד לתשלום שכר על כל אותם חודשים שנמנע מהעובדת לעבוד בשל ההריון והלידה. יש מספר פורומים המתמחים בדיני עבודה אשר יתנו אינפורמציה קונקרטית יותר מהאמור לעיל.
שלום אני בחודש שני של הריוני, גננת במקצועי, השנה אני עובדת כגננת מחליפה באופן קבוע ברשת גנים, האם מנהלת רשת הגנים יכולה לפטר אותי כיון שאיני קבועה בגנים אצלה? בתודה אלין
שלום.. אני סטודנטית למשפטים , ואני צריכה להכין סימנריון בנושא מהפכות משפטיות בסוגיה של המתת חסד. אודה לכם אם תעזרו לי בניסוח השאלות המשפטיות או כל עזרה שאפשר ואם אפשר גם הפניה לאתרים או מקורות.
פאתינה שלום, אני ממליץ לך לפנות לאגודת לילך שהינה עמותה העוסקת בתחום המתת חסד. http://www.lilach.org.il/about.htm לתשומת לבך: בימים אלה עולה לדיון הצעת חוק בנושא ומתקיימים דיונים אינטנסיביים בועדת העבודה הרוחחה והבריאות - אם תזדמני היום בשעה 1330 לכנסת תוכלי להקשיב לדיונים. בברכה, שמואל- האגודה לזכויות החולה http://www.patients-rights.org/
שלום, אני עברתי תאונת דרכים/עבודה קשה ב- 4/3/2003. הודעה לביטוח לאומי נמסרה בסמוך למועד התאונה (ט. בל 250). התאונה הוכרה כתאונת עבודה. קיבלתי טפסים לתביעת נכות לנפגעי עבודה בהם נאמר מפורשות כי ניתן להגיש את התביעה לנכות תוך 48 חודשים ממועד הפגיעה. הדבר כתוב גם בטפסים עצמם, וגם בחוברת ההדרכה שנשלחה לביתי בדואר. לאחר ייעוץ ושיקול דעת, החלטתי לתבוע בתחילה את חברת הביטוח לפי חוק הפלת"ד, ורק לאחר שיהיהו קביעות של מומחים רפואיים לפנות למוסד לביטוח לאומי להגשת תביעת נכות. כעת, נודע לי באופן מקרי, כי ב7/2003 חל שינוי בתקנות המל"ל, ולפיו חלה חובה להגיש את התביעה תוך 12 חודשים. השאלות שלי הן : א- האם השינוי בחוק תקף לגבי כל נפגי עבודה ככלל, או רק לאלו שמועד פגיעתם הוא לאחר 7/2003. ב- במידה והשינוי תקף לכלל נפגעי עבודה, כיצד עלי לנהוג ? ג- האם עלי לוותר בשלב זה על הטיפול עם חברת ביטח, שנראה שיקח הרבה זמן, לאור מורכבות התאונה, ולפנות במיידית לביטוח לאומי? ד- היה ואני מגיש כיום את התביעה למל"ל- האם לאחר קביעת הוועדה הרפואית אני אהיה זכאי לתשלום גמלאות רטרואקטיבית למועד התאונה, או שאני אפגע מהאיחור בהגשת התביעה, שכאמור כלל לא באשמתי. ה- האם לאור השינוי בחוק, תביעה שתוגש לחברת הביטוח ופיצוי שאקבל ממנה, תפגע בזכויותי בתביעה כנגד הביטוח לאומי, שיתנער מתשלום ומאחריות רפואית בעתיד? ו- הפגיעה בתאונה הייתה רב מערכתית, קשה, ומשלבת תחומים רפואיים רבים. לפי מה ששמעתי הוועדה הרפואית נמשכת דקות ספורות. כיצד מומלץ לנהוג במקרה כזה, האם כדאי אולי להגיע ביחד עם עו"ד הבקיא בתחומים הרפואיים, או שמניסיונך זה לא נדרש ואורך הוועדה מותאם באופן ישר להיקף הפגיעה. תודה רבה.
רועי שלום אכן השינוי בחוק הביטוח הלאומי טרף את הקלפים ויצר בלבול רב בקהילה המשפטית. עד היום אין לדעתי פסק דין המורה כיצד לנהוג ע"מ להקטין את הנזק שעלול להגרם כתוצאה משינוי הזכויות של נפגעי עבודה. השאלות שלך מאוד רלבנטיות אולם איני יכול להשיב לך במדויק בשל העדר נתונים. אוכל לומר לך שמשרדי עוסק בכמה מקרים כאלה שבו היה עלינו לשקול איזה צעדים עדיף ללקוח לנקוט כדי לממש את זכויותיו, ויש מספר דרכי פעולה חילופיים, הדבר נבחן לפי כל מקרה לגופו. ראשית אייצעץ לך להתייעץ עם עו"ד הבקיא עד מאוד בתחום ולהציע לו תשלום שכ"ט עבור הטיפול במל"ל ע"מ שיוכל לתת לך את הייעוץ הטוב ביותר באשר לזכויותיך. בשים לב לאמור אשיב על שאלותיך: א. השינוי בחוק חל על כל הנפגעים המגישים תביעות לביטוח הלאומי ממועד שינוי החוק בלי קשר למועד התאונה. בתחילה היתה הנחיה של פקיד המוסד להימנע מלנקוט סנקציות (הפחתה של גימלאות בשל איחור בהגשת התביעה) ב. לא הייתי ממליץ לזנוח התביעה לבית המשפט אלא לפעול במקביל תוך ניצול הזכויות להביא חוות דעת רפואיות במסגרת התביעה לביטוח הלאומי. ג. התשובה חיובית אך הפגיעה בתשלום הגימלאות תלויה במספר משתנים שאין לי נתונים שיאפשרו להשיב לשאלתך. באופן כללי אציין כי אם הנכות היא יותר מ - 20% הרי הפגיעה בגימלאות היא מינימלית. ד.כנ"ל אין לי מספיק נתונים להשיב לשאלתך ה.הזכות לממש זכויות במוסד לביטוח לאומי קיימת ולא ניתן לוותר עליה גם אם תגיש תביעה לפי חוק הפלת"ד. ו. הייתי ממליץ לך להתייעץ עם עו"ד כאמור ואם תפנה אלי אשתדל להשיב על השאלות הנ"ל שלא השבתי בהעדר נתונים
שלום לעו"ד דיוויס לפני שנה אושפזתי במחלקה כירורגית בגלל דלקת לבלב. תוך כדי האשפוז התלוננתי על כאבים בחזה וחוסר אויר. כיון שהרופאים בכירורגית אינם מומחים לבעיות לב, הוזמן רופא פנימאי של בית החולים שהמליץ להעביר אותי למחלקה פנימית ולעשות לי בדיקות של הלב. למחרת הודיעו לי שאני עובר למחלקה פנימית. בגלל ויכוחים בין מנהלי מחלקות הועברתי למחלקה פנימית רק אחרי 4 ימים ואחרי שקיבלתי אוטם בשריר הלב. האוטם אובחן רק לאחר 12 שעות ולכן נגרם לי נזק בלתי הפיך. היעילות של הלב ירדה מ 43% ל32%. אם האוטם היה מאובחן בזמן, לא היה נגרם לי שום נזק. מאז אני סובל מכושר גופני נמוך, חסר לי אויר ויש לי סיבובי ראש. אני לא יכול להצביע על נזק כספי שנגרם לי כתוצאה מהאוטם. האם יש טעם לתבוע את בית החולים? איך אני יכול להתיעץ עם עו"ד דיוויס וכמה זה יעלה לי?
שלום לשלום סגל להערכתי יהיה קשה מאוד להעריך את שיעור הנזק שנגרם לך בעקבות האיחור בטיפול. השאלה היא אם היית מועבר במועד למח' פנימית האם היה מתרחש האוטם בשריר הלב ואם כן האם ניתן היה למנוע את הנזק.גם טענתך כי אינך יכול להצביע מקשה על גיבוש הנזק. בלשון משפטית עילת התביעה שלך היא אובדן סיכויי החלמה. כדי לתבוע עליך לקבל חוות דעת של קרדיולוג, דבר הכרוך במשאבים וציפיות שעלולות להסתיים באכזבה. לאור האמור תוכל לגבש החלטה אם להתייעץ עם עו"ד כדי לברר את זכויותיך.
האם יש חוקים בנושא תעסוקת אישה בהריון, הקלות מסויימות, ואיפה אפשר למצוא אותם? אני שואלת שאלה כזאת כוון שאני אחות ובין היתר מרימה חולים סיעודיים כבדים. מעביד לא מתחשב ואומר ש"הריון זה לא מחלה". אני מפחדת מצד אחד להפיל, מצד שני מפיטורים. לכן ברצוני לדעת האם יש הגבלה מוכרת מבחינה רפואית, האם רופא יכול לתת אישור על כך, והאם ישנה איזו שהיא הגנה בחוק מבחינה זאת אודה על תשובתכם
אליסה שלום כאחות בהריון את זכאית לקבל פטור מהרמת משאות כבדים. כל שעליך לעשות הוא להמציא אישור רפואי מהרופא המטפל אשר תצויין בו ההמלצה לפטור ממשאות ולהציגו למעביד. אינני סבור שמעבידך יטול עצמו הסיכון של הפרת הזכות.
שלום יש לי מכתבי רופאים על המלצה לניתוח בחו"ל. הסכויים מוגדרים טובים לאין שיעור מניתוח בארץ. הקופה אישרה רק את החלק המשלים,פניתי בעירעור למשרד הבריאות,ומשרד הבריאות פנה לקופה שלא אישרה את היתר. האם בשלב זה עלי לפנות לבית דין לעבודה?כמה זמן נמשך לרוב תהליך זה? תודה. הרצל
להרצל שלום על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבוטח זכאי לבצע ניתוח בחו"ל במספר תחומים מוגדרים בלבד כגון: - מערכת העצבים - מחלות לב וכלי דם - שאתות (גידולים) - השתלת איברים - מומים מולדים כמו כן חייבים להתקיים שני תנאים נוספים: א. אין אפשרות לקבל את השירות הרפואי בארץ (ולא אם יש בי"ח בחו"ל שיש לו ניסיון גדול יותר במקרה הפרטי). ב. למבוטח נשקפת סכנת אובדן חיים אם לא יקבל את הטיפול. מלוא הפרטים ניתן לעיין באתר משרד הבריאות בכתובת: http://www.health.gov.il/hok_sorce/24.pdf בברכה, שמואל - האגודה לזכויות החולה - :www.patients-rights.org
שלום רב! אני בן 29 ולפני שנה נפלתי מסולם במהלך עבודתי לאחר שנשלחתי ע"י מעבידי להוריד חלק מסויים ממדף גבוהה והסולם שניתן לי היה לא תקין. כתוצאה מנפילה זו נאלצתי לעבור ניתוח בברך לתפירת מיניסקוס(יש לציין שארוע זה מוכר ע"י ביטוח לאומי כתאונת עבודה). כעט אני נמצא בבית וניתן לי ע"י ביטוח לאומי 100% נכות זמנית לצורך החלמה מהניתוח ובתום הזמניות ניתנה לי 20% למשך חודשיים. קיים סיכוי סביר שאני לא יוכל לחזור לעבוד במקצועי הנוכחי . האם עלי לתבוע את מעבידי על רשלנותו שגרמה לי את כל הסבל הנ"ל. אם כן אז מה הם סיכויי תביעתי (האם מדובר בכסף קטן או בסכומים משמעותיים) כמו כן יש לי ביטוח מנהלים , וכן ביטוח נכות מעבודה כיצב מחשבים את הפיצוי כאשר ישנה נכות צמיתה? ממתין לתשובתך המלומדת חיי
חיי שלום אתה זכאי לממש זכויותיך במספר משורים מצטברים כלהלן: תביעה למוסד לביטוח לאומי לנכות כםי שעשית תביעת נזיקין נגד המעביד (ומבטחו) בגין הרשלנות שבהצבת הסולם או הנהגת שיטת עבודה לקויה ובניגוד לתקנות בטיחות בעבודה. יהיה עליך לצרף חחות דעת של אורטופד להערכת הנזקים שציינת. סכום הפיצויים הוא פונקציה של שקלול הנכויות שיקבעו ע"י המומחים הרפואיים. מהפצויים יש לנכות את תגמולי המל"ל. תביעה נגד המבטחת שהציאה פוליסת ביטוח חיים או תאונות אישיות. בד"כ השיפוי הוא פונקציה של אחוזי הנכות לצמיתות מסכום הביטוח כנקוב בפוליסות. יתכן ולקביעת המל"ל יש חשיבות תלוי במה שכתוב בפוליסה. מאחר ויש סוגים רבים של פוליסות אינני יכול לחוות דעה מעבר לאמור. רצוי שתתייעץ עם עו"ד.
עו"ד נכבד אני מורה במשרד החינוך. לפני 10 שנים חליתי וקיבלתי 64% נכות לצמיתות. למרות אחוזי הנכות המשכתי לעבוד במשרה מלאה , מצבי הכלכלי לא איפשר לי אחרת... לא קיבלתי וגם לא דרשתי מהביטוח הלאומי דבר. מצב בריאותי היום (גיל45) לא טוב ואני רוצה לפרוש מעבודתי, לקבל גימלת פרישה דרך ועדה רפואית. ושאלתי היא- האם העובדה שהביטוח הלאומי קבע לי אחוזי נכות תפריע לבקשתי לפרוש ולקבל את המגיע בועדה רפואית של משרד החינוך? מה בכלל הפרוצדורה והתקנות לגבי מצב כזה? יש לציין כי לא פניתי למשרד החינוך במהלך השנים האחרונות לבקשת הקלה מכל סוג שהוא. אשמח לקבל עצתך תודה מראש.
יעל שלום מוצע כי תפני לועדה רפואית במשרד החינוך אשר תבחן את כושרך לעבוד. אם התביעה לביטוח הלאומי היא בנכות כללית היא לא אמורה להשפיע על קביעת הועדה הרפואית של משרד החינוך מבחינת הזכויות. יש לה כוח השפעה מבחינת קביעת דרגת הנכות שכן יש לה משקל כחוות דעת רפואית. שונה המצב אם קביעת המוסד לבטל"א היא במסגרת נכות בעבודה. תהיי בריאה
עו"ד דייויס תודה על תשובתך. הנכות היא רפואית בשפת הבט"לא- "נכות כללית".
עו"ד נכבד מדוע אתה מציע לאנשים להגיש תלונות לפרופ' גליק, נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, בזמן שאתה יודע טוב מאוד שזה נושא בעייתי. ראה למשל בכתבה http://www.szmc.co.il/glickbagatz.html אם אינך יודע, זה לא טוב כי אתה אמור לדעת מתוקף עיסוקך, ואם אתה יודע, ובכ"ז מציע לאנשים את האופציה הזאת - מדובר כבר בהטעייה לשמה.
אסף שלום אני מפריד בין הביקורת שיש לי על תיפקוד נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות אותה גם הבעתי בישיבה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות בכנסת ובין חובת הנציב לתת שירות לציבור. זה שיש לי ביקורת לא מונעת ממני להמליץ לאזרחים שאין להם תרופה אחרת בדין לפנות לנציב ולהתלונן. אינני מסכים עם קביעותיך. אם יש לך ביקורת נגד מערכת בתי המשפט לא תגיש תביעה? התשובה היא כמובן שלילית. תחשוב בעצמך מה להמליץ לאדם שרוצה להתלונן אך המקרה לא ראוי לתביעה לבית המשפט
עו"ד נכבד אינני מסכים עם ההשוואה בין מערכת המשפט לבין מוסד הקבילות במשרד הבריאות, ולוא רק מהסיבה הפשוטה שמערכת המשפט כפופה לחוקים ולכללי השפיטה , וניתן גם להניח שהיא אובייקטיבית ברוב המקרים, וזה בניגוד למוסד הקבילות במשרד הבריאות, שאינו פועל במסגרת כללים ברורים ומחייבים, וסובל מכל התסמינים והחוליים של גוף החוקר את עצמו. זה כמובן לא אמור להיות ככה, אבל במקרה של מוסד הקבילות תחת ניהולו של פרופ' גליק, זה חד-משמעית המצב, ואני לא ניזון רק מהכתבה שצירפתי להודעתי הקודמת. באשר לשאלה "מה אני הייתי ממליץ ?" - אין לי תשובה חד-משמעית, וכידוע לך, יש לבדוק כל מקרה לגופו. בכל אופן, גם אם הייתי מזכיר את האופציה של הגשת תלונה לנציב קבילות הציבור, לבטח הייתי טורח לפחות לציין את הבעייתיות, ובכך הייתי מונע מאנשים לפתח ציפיות שווא, ועוזר להם לקבל החלטה מושכלת.
שלום רב! אני סטודנטית למשפטים ובימים אלו אני מכינה סימנריון בנושא (השתלת רקמות עובריות) הכולל שאלות מוסריות ומשפטיות המתעוררות בתחום. הודה לך אם תעזור לי בנושא. תודה רבה מראש. אילנית.
אילנית שלום תעברי על חוברות רפואה ומשפט שם תוכלי למצוא מידע הנוגע לנושא ומקורות ספרותיים. כמו כן אני מציע כי תחפשי חומר בספריות של בתי ספר לרפואה.
כשלאדם מגיעה קצבת נכות אבל החלטות הועדה הרפואית לא מיושמות בזמן והוא נאלץ להגיש תביעה לבית הדין כדי שיישמו את החלטות הועדה. ואז ביטוח לאומי התחיל ליישם את החלטות הועדה ושילם את הכסף ממועד הועדה. אבל בגלל האיחור בתשלום נגרם לבנאדם נזק כלכלי כי הוא לקח הלוואה על הוצאות שהיו לו על שכירות, מכולת וכו' . מתי היה עדיף לבקש פיצוים עבור הנזק שנגרם לו על האיחור : 1.באותו זמן שהוא הגיש לראשונה את התביעה להכרת נכותו ? או 2. אחרי שהוא הגיש את התביעה הראשונה יגיש תביעה נפרדת לפיצויים ?
אפרת שלום אם התביעה היא רק לביטוח הלאומי רצוי להגיש את ההודעה על התאונה בהזדמנות הראשונה ואת התביעה לנכות מיד שמתגבש הנזק.
עברתי טיפולי פוריות בבי"ח השרון לפני כ 3 שנים. לשמחתי נכנסתי להריון וילדתי בת בריאה ושלמה. לאחר הלידה הגיע לידי מכתב מביה"ח המודיע לי על התקלה המפורסמת בה עובדת שכחה לסגור את המיכל עם הביציות ומתוך 8 הביציות שלי שהיו בהקפאה נותרו רק 5. כשנה לאחר הלידה התחלתי שוב לנסות להיכנס להריון באופן ספונטני אך מכיוון שעד עתה לא הצלחתי להיכנס להריון והעובדה שאני בת 39 הביאה את הרופא המטפל לידי החלטה שיש להתחיל שוב בטיפולים. העובדה שנותרו רק 5 ביציות מקטינה את סיכויי להיכנס להריון מה גם שיש לי רק חצוצרה אחת. (השנייה הוסרה עקב הריון מחוץ לרחם במהלך הטיפולים). האם יש כאן עילה לתביעה ואם כן למי יש לפנות?
יעל שלום אכן יש לך עילת תביעה ומומלץ כי תפני לעו"ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית.
שלום אני עומד בפני תביעה משפטית נגד קופת חולים על סירובה לתת לי תרופה שמיוצרת ע"י חברה מקורית שגורמת לי תופעות לוואי , כל יתר התרופות שהם מיוצרות ע"י חברות לא מקוריות גנריות גורמות לי לתופעות לוואי . הקופה החליטה לאחרונה להפסיק לתת את התרופה המקורית כי היא יקרה והחליטה לתת את התרופה הגינרית בטענה שלפי החוק מותר לה לעשות זאת . לצערי פיתחתי תופעות לוואי לכל התרופות הגינריות . שאלתי איזה מכתב רפואי עלי לצרף (איזה מומחה ז"א באיזה שטח רפואי) לתביעה שלי . יש לי המלצה של רופא המשפחה ושל הקרדיולוג שמטפל בי , האם זה מספיק או שעלי לחפש מומחה בתרופות מאחר וזו בעיה להוכיח תופעות לוואי מתרופה . אודה לך מאוד באם תוכל לענות לי .
משה שלום המומחה שעשוי לסייע לך בחוות דעת הוא פרמקולוג (מומחה לתרופות) יש מומחים המתמחים בתחום הרפואי הרלבנטי וכן בפרמוקולוגיה. תוכל גם לקבל חוות דעת מהרופא שטיפל בך והמליץ על הטיפול התרופתי המסויים ובלבד שהוא מומחה רפואי.
עו"ד דיוויס שלום, אנוכי מטפל ברפואה משלימה (רפואה סינית), וכרגע היכן אני עומד מבחינת החוק? אני יודע שהייתה הצעת חוק שעברה בקריא ראשונה ואח"כ היא ירדה מהפרק. השאלות שלי הן: כ"אח חורג" לרפואה הקונוונציונלית, כאשר מגיע אלי מטופל (האם מותר לי להשתמש במונח הזה, או כמו שחלק מעמתי נוהגים לקרוא להם לקוחות), מה הם החובות והזכויות שלי? , מלבד חסיון רפואי (בהנחה שהוא מטופל ולא לקוח) שזה ענין ברור. ושל המטופל כמובן. והאם צריך להיות "חוזה טיפולי". לתשובתך אודה.
מאירם שלום אכן הרפואה המשלימה ובכלל זה הרפואה הסינית אינה מוסדרת בחוק. מצב זה פוגע גם במטופלים וגם במטפלים שאינם מוגנים על פי חוק כגון פסיכלוגים למשל שאינם רופאים אך יש להם איגוד מקצועי, מבחני כניסה, הכרה של משרד הבריאות, כללי אתיקה ועוד. בהעדר חוק קשה להגדיר זכויות וחובות. ניתן לתחום את חובת הזהירות על פי המקובל בטיפולים משלימים, אך אינני יכול לערוב לכך שאם יגרם נזק למטופל לא תהיה חייב בדין. הכל תלוי בנסיבות המקרה. לעומת זאת אתה רשאי לתחום את מערכת היחסים החוזית עם המטופל בהסכם, שיחייב את המטופל לשלם תמורה עבור הטיפול בלי להתנות זאת בתוצאות.
שלום רב, פניתי בבקשה לקבל טיפול של זריקות אינטרא-טימפנליות לאוזן התיכונה בשל מחלה שיש לי שם. בהתייעצות דרך המחשב ואח"כ באיבחון אצל המומחה עצמו, הוא הציע מספר אפשרויות לטיפול במחלה באמצעות זריקות בעיקר. הסכמתי לעצתו הראשונית ואושפזתי בבית החולים במחלקה בה עובד המומחה. לאחר מתן הזריקה הראשונה לתוך האוזן חלה החמרה בשמיעה והודעתי על כך מבעוד מועד. נאמר לי כי החמרה זו היא זמנית ותחלוף תוך שעות. לא כך היה בפועל. למחרת הציע המומחה זריקה נוספת וגם זריקה זו גרמה להחמרה. לכן ביקשתי כי המומחה יחליף את התרופה או להשתמש בטיפול אחר מתוך האפשרויות שהוא הציע קודם. בתגובה לכך, הוא "סילק" אותי מבית החולים, ובסכום המחלה כתב: "לאור חוסר הסכמה משוחרר המופל להמשך הטיפול בבית חולים/רופא אחר שימצא." לא נמצא מומחה או בית חולים אחר הנותן טיפול דומה בכל הארץ. מומחה מבית חולים אחר המליץ על רופא מניו-יורק. טיפול דומה בחו"ל הוא עניין של עשרות אלפי דולרים, ואין ביכולתי לממנו. אינני מעלה כאן שאלה של רשלנות רפואית, כי שמעתי כמעט חזרה לרמתה טרם הטיפול. אולם הרפוא היחידי בארץ שביכולתו לתת את הטיפול הרפואי ההולם את מצבי מסרב לעשות כן, ואילו האלטרנטיבה היא רק אצל מומחה בחו"ל, הכיצד אוכל להבטיח כי אקבל טיפול רפואי מקביל ברמתו ובעיקר בזמן? בתודה מראש שי
שלום לשי שאלתך לא ברורה. אני מבין שאתה לא מוכן להמשיך בטיפול אצל הרופא שטיפל בך, לפיכך האלטרנטיבה העומדת בפניך היא לפנות לרופא אף אוזן גרון אחר ולשמוע את חוות דעתו. תתפלא, אבל לעיתים עשויים למצוא פתרונות מכיוונים שלא חשבת עליהם. אתה יכול לפנות לשר"פ בהדסה ו/או בשערי צדק או לכל רופא בכיר אחר. אם יש לך ביטוח משלים של הקופה, בד"כ הם מחזירים כ- 75% מהעלות ולכן שווה לנסות (תברר בקופה את תנאי הביטוח המשלים שלך). בריאות וכל טוב שמואל - האגודה לזכויות החולה http://www.patients-rights.org/
מה הדין לגבי המתת חסד אקטיבית בישראל, בבריטניה ובארה"ב? מה ההבדל בין המתה אקטיבית לפסיבית?
אופיר שלום המתת חסד אסורה ואינה מותרת בישראל. המתת חסד אקטיבית, לאמור שהרופא מנתק חולה מהמכשירים, היא עבירה פלילית ותחשב כהריגה. הדין מקל יותר במצב בו המתת חסד פסיבית בה הרופא לא משתתף באופן אקטיבי בפעולת ההמתה אלא אינו מטפל, תרופתית או אחרת בחולה ובכך תורם למותו. הנושא נמצא על סדר יומה של הכנסת. הוקמה ועדה מיוחדת לבדוק את ההיבטים השונים של הסוגיה הבעיתית הזו, והועדה -ועדת שטיינברג - המליצה לשנות החוק, והוא נדון כעת בכנסת. המצב בארה"ב ובבריטניה דומה, אם כי יש מדינות בארה"ב כמו במדינת אורגון למשל שחוקקו חוק המתיר המתת חסד פסיבית. לפרטים נוספים תוכל לעיין בדו"ח ועדת שטיינברג הנמצא באתר משרד הבריאות.
רוב האנשים שמבקשים המתת חסד הם כבר לא מתפקדים כלל ואינם יודעים מה נעשה איתם, לרוב משותקים בכל חלקי הגוף, אינם נהנים מהחיים וכבודם נרמס מעצם התלות המוחלטת בבני משפחה או צוות רפואי כזה או אחר, אז מדוע לא מאפשרים לאנשים להוציא טופס מכין בעודנו צלולים בדעתנו ובנפשנו ויודעים מה קורה איתנו - קרי לא סנילים, אני מבקש לדעת אם אין טופס כזה באינטרנט, שאוכל להוציא בזמן. זה יקל לדעתי את ההחלטה יותר מאוחר בעת דיון על גורלי בבית משפט, אם לאפשר לי להתנתק ממכשירי ההחייאה והזנת אוכל כפי שנעשה השבוע לגבי אישה שכבר 5 שנים היתה צמח..
שלום רב, שאלתי נוגעת לסמכויות בית המשפט בעת דיון על משמורת ילדים. סבלתי בעבר מבעיות פסיכיאטריות. טופלתי (ללא אשפוז) והחלמתי לחלוטין. האם לבית המשפט יש סמכות לדרוש מקופת החולים את המסמכים הרפואיים הנוגעים לאותה התקופה (ואני חושדת שבעלי אכן ירצה להשתמש במידע זה...) ? תודה מראש ! שולמית
שולמית שלום בנסיבות מסוימות יתכן ובית המשפט יתן צו לגילוי המידע הרפואי, אך צו כזה יכול שייעשה בהסכמתך בלבד. אינני מכיר כלל את נסיבות המקרה, לפיכך כדי להשיב לשאלתך אניח כי בדיון בעניין משמורת קטינים אני יכול לתאר מצב שהבעל יטען לאי כשירותך הנפשית להחזיק את הילדים אצלך. טענה כזאת צריך לתמוך בחוות דעת רפואית, ולצורך כך יבקש הרופא לעייין בתיק הרפואי שלך. כמובן שאינך חייבת להסכים וסירוב כזה הוא סביר בנסיבות העניין. השורה התחתונה היא שניתן לעיין בתיק הרפואי שלך רק בהסכמתך ואת זכאית לסרב לותר על הסודיות הרפאית ובלבד שהסירוב יהיה סביר. את מידת הסבירות יקבע בית המשפט.
עברתי ניתוח להחלפת מפרק הירך, המקום הזדהם ולא קבלתי טיפול כיאות, לאחר שנה ורבע המפרק הוצא ואני הסתובבתי ללא מפרק כ-4 חודשים. עכשיו אני מחכה להשתלה חוזרת,מי יפצה אותי על כל הסבל שעברתי משך השנה החולפת.
איך אני מוציאה תיקים רפואים על ההורים שלי שנפטרו לצורך דיון בבית משפט לעיניני משפחה? האם אני חיבת עו:"ד? בתודה מראש מלי
איך אני מוציאה תיקים רפואים על ההורים שלי שנפטרו לצורך דיון בבית משפט לעיניני משפחה? האם אני חיבת עו:"ד? בתודה מראש מלי
עו"ד מלומד לפני מס חודשים אושפזתי בבית חולים בעקבות תעוקת חזה . לאחר ימי אשפוז הודיעו לי כי יש צורך לבצע צינתור קורונרי . בשיחה ביקשתי לדעת אם יש ברשותם סטנד סייפר .הודיעו שאין ברשות ב"ח זה . לאור תשובתם ביקשתי לעבור לב"ח פרטי ואכן תוך ימים שוחררתי וביצעתי עם סייפר בפרטי . לימים נפל לידי מסמך בדיקת מעבדה שלאחר סירובי באישפוז לצינתור הנ"ל בדיקת HIV . וזאת ללא ידיעתי רשותי ואו הסכמתי . האים דבר זה תקין והאים כל מי שמאושפז בעקבות תעוקת חזה מעבירים בו בדיקה זו . אין לתאר כמה אני בשוק מהעיניין . ואני מת להעמידם במקום .
יאק שלום מוצע כי תתלונן בפני נציב תלונות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' שמעון גליק, רח' בן טבאי 2 ירשלים.
עו"ד דיוויס נראה לך שפרופ' גליק המיצג את אותו בית חולים יהיה אוביקטיוי . מה דעתך המקצועית . אתה . תודה יאק
יאק שלום! גם אני אושפזתי לפני כחמישה חודשים עקב מחלת חום ארוכה , לתדהמתי גם לי בטופס השחרור היה HIV - שלילי ורק בדרך אגב גיליתי ע"י חברה שהיא רופאה שאמרה לי איידס - אין לך אף אחד לא שאל אותי , או יידע אותי שאני עוברת כזו בדיקה אף על פי שאני לחלוטין לא נכללת באף קטיגוריה של רמת סיכון מסויימת ועל כן לדעתי זו חוצפה לקחת בדיקות לחינם ועוד כאלה שבוודאי אם התוצאה היתה אחרת היו הורסים את חיי ,חוצפה לא?
שלום בתחילת השנה עברתי ניתוח דיסק ופתיחת היצרות בחוליות L4-L5 על ידי נוירוכירורג. מאז איני מסוגלת להתיישר, אני מכופפת כולי ונעזרת בהליכתי - בהליכון. אני סובלת מכאבים קשים במקום הניתוח - וכן מדלקת בארכנואיד. בשיחות עם אורטופדים מומחים- נאמר לי שבניתוח כזה יש לבצע קיבוע חוליות. האם יש מקום להגשת תביעה על רשלנות רפואית?
דוריתי שלום ראשית החלמה מהירה. מוצע שתתרכזי בהחלמה ובשיקום ור אח"כ תבדקי את האופציה המשפטית.
עו"ד דיוויס שלום ! נפצעתי בתאונת דרכים לפני כ-4 חודשים בעקבותיה נפצעתי בברך קרע ברצועה , הייתי בגבס חודש , ואני עושה כבר 20 טיפולי פיזוטרפיה ועוד היד נטויה..... בשבוע הבא אני צריכה לעבור ארטוסקופיה לאחר שצילום M.R.I הראה בבירור קרע ברצועה וחשד לפגיעה במינסקוס (נכתב כי לא ממש רואים מה יש במיניסקוס אבל נראה כי קיים נזק) בסה"כ הייתי חודשיים ללא עבודה (שגם לא קיבלתי בגינה ימי מחלה מאחר ומדובר בתאונת דרכים. לדעתך יש מקום לתבוע? ואם כן מניסיונך האם קובעים אחוזי נכות לכזה דבר? יש לציין שחזרתי לעבודתי (משרדית) למשרה צלאה למרות הכאבים בברך ואחרי הראטוסקופיה אאלץ להעדר עוד חודש לפחות ושוב בלי שכר. אני משתכרת משהו כמו 8.600 ברוטו ורק הפסד שכר אמיתי זה 3 משכורות כאלה , חוץ מתומך לברך שקניתי ב750 שקל, תרופות ,טיפולים רבים (נהיה לי כבר מנוי בקופ"ח) עוזרת לביית פעם בשבוע משהו כמו 200 שקל לשבוע כבר ארבעה חודשים וכאבים..... חזקים .... מה לעשות ? לתבוע? או להמשיך הלאה?
לורי שלום זכותך להגיש תביעה לבית המשפט ע"פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975. תוכלי לקבל פיצויים על הנזקים שנגרמו לך בעבר (הפסדי שכר, טיפולים רפואיים נסיעות וכד) אך בעיקר לגבי העתיד זאת אם יקבע מומחה שיש לך נכות כתוצאה מהתאונה. פני לעורך דין המתמחה בתביעות נזיקין והוא יידע מה לעשות.
אני חייל ורציתי לברר אם אפשר לקבל אחוזי נכות על קרע ברצועה ואם כן עד כמה אחוזים. תודה!!!
עו"ד דיוויס שלום, בתשובתך לעדי בתאריך ה-6/7/2004 רשמת : "הזכות לקבל מידע במסגרת ההסכמה מדעת כולללת בחובה גם את הזכות שלא לדעת או להגביל את הרופא במסירת מידע בו מעוניין המטופל. " אני חושבת שהסוגייה קצת בעייתית ואינה ניתנת לפתרון קצר ומהיר. אסביר את כוונתי : לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה (פרק ד'), נדרשת הסכמה מדעת של החולה לצורך קבלת טיפול (סעיף 13(א)). כאשר החולה אינו מעוניין לקבל מידע אודות מחלתו והטיפול בה, לא ניתן לקבל את הסכמתו לטיפול כ"הסכמה מדעת" שכן לא מולאו התנאים האמורים בסעיף קטן ב' (5-1). מאחר ולבקשתו של החולה לא נמסר המידע האמור לעיל, בהנחה שהזכות לדעת טומנת בחובה את הזכות שלא לדעת ולכן בקשתו של החולה לגיטימית, אין לרופא שום אפשרות לבצע טיפול. מצד שני, רופא רשאי למנוע מידע מחולה רק לאחר עמידה בתנאי סעיף 13(ד), כלומר לאחר אישור וועדת אתיקה ורק במידה והמידע עלול לגרום לנזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של החולה. כלומר החוק אינו מאפשר לחולה לדרוש מהרופא לבצע טיפול מבלי לשמוע את מכלול המידע הרפואי אודות הטיפול, והזכות של החולה שלא לדעת רוקנה בעצם מתוכנה. להתייחסותך אודה, ערבה קור
ערבה שלום אכן הנושא מורכב והרבה דיו נשפך על פרשנות סעיף 13 לחוק זכויות החולה תשנ"ו - 1996, אולם פורום זה לא נועד לניתוחים משפטיים מורכבים או לדיונים מעמיקים אלא לתשובות פרקטיות לבעיות שצצות למשתתפי הפורום. כך, אני רואה את תפקידי כנאמן הציבור להשיב לשאלות באופן שהקורא הממוצע יבין את התשובה. את הניתוחים המשפטיים אני משאיר לטענותי בבית המשפט במסגרת התביעות של נפגעים אותם מייצג משרדי. אשר לפרשנותך את החוק, אמנם ניתן לקבל את הניתוח שלך, אך אין בכך סתירה לכך שבמסגרת חובת הגילוי של הרופא הוא יפרט את הסיכונים ובשלב מוקדם מאוד של ההסבר יבקש החולה להפסיק את ההסבר מהטעם שהוא לא מעוניין בקבלת המידע לזאת התכוונתי שהזכות להסכמה מדעת כוללת בחובה את הזכות שלא לדעת או להגביל הרופא במסירת המידע בו מעוניין החולה.
לפני כחצי שנה חברתי עברה בדיקת דם שיגרתית בקופ"ח מכבי.האחות התעקשה לבצע את הלקיחה מהיד השמאלית למרות שחברתי אמרה לה שקשה למצוא שם וריד.לאחר שהכניסה את המחט ,חיטטה למצוא וריד ולא הצליחה,קראה לאחות אחראית שניסתה גם היא.לפתע חברתי חשה בזרם נוראי בחלק היד הקדמית וזעקה.לאחר הלקיחה נשאר כתם כחול גדול במקום הזריקה ובמשך שבועיים היו לה כאבים נוראים בחלק היד הקדמי.עד היום,כחצי שנה לאחר אותה הבדיקה,חברתי סובלת מכאבים חוזרים ונשנים בידה,במיוחד לאחר מאמץ ידני וגם בלעדיו.רופא אורטופד מומחה שלח אותה לריפוי בעיסוק וטען שיכול להיות שנגרמה פגיעה בעצב ושיתכן שתצטרך לעבור ניתוח שישאיר אחריו צלקת.כמו-כן היא נשלחה לבדיקת EMG וכרגע ממתינה לתוצאות. האם יש פה עילה לתביעה?אם כן,באיזה שלב כדאי לפנות לעו"ד?
דותן שלום זהו אחד המקרים שמייצג את המשוואה עלות מול תועלת. כלומר בהנחה שקיימת עילת תביעה, דבר המוטל בספק, הנזק שנגרם אינו מצדיק הגשת תביעה, שכן העלות של הגשת תביעה, אליה צריך לצרף חוות דעת ויתר הוצאות משפט עולה על התועלת שתצמח מהגשתה. לפיכך לא מומלץ להתרכז בשלב זה בנושא המשפטי אלא בריפוי. בשולי הדברים אעיר כי לפי תיאור המקרה המדובר בסיבוך רפואי ולא ברשלנות.
בהמשך לתשובתך,גם אם נקבע שהיא זקוקה לניתוח ביד שישאיר 2 צלקות,הדבר אינו מהווה עילה לרשלנות רפואית או לתביעה?
האם זה קשור ל DDT , מהשאלה הקודמת
מממ2 שלום בהמשך לתשובתי כאמור מומלץ כי דודתך תגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי שבאיזור מגוריה ע"פ חוק הגזזת.
שלום לך, בשנות החמישים שדודתי עלתה לארץ בשדה התעופה המדינה זרקה על כל עולי עיראק ומדינות ערב , חומר לניקוי שנקר DDT, אני שמעתי שהחומר הזה מאוד מסוכן והוא כבר משנת 72 לא חוקי במדינת ארה"ב וגם בישראל , הבנתי שזהו חומר מאוד מסרטו ולפי מה שהבנתי מאנשים כי הם שמעו על מקרים בהם חולי סרטן תבעו את המדינה בגין נושא זה. מה דעתך בנושא? האם אתה מכיר את הנושא ומה יש לך להגיד בנדון? האם יש לי כן תיק שכדאי להתחיל לבדוק אותו או שמה זה סתם דיבורים בעלמה? אודה לתגובה
מממ2 שלום תיאור המקרה שהצגת דומה לסימפטומים של מי שחולים במחלת הגזזת. בעקבות העליה בשיעור החולים אשר רוססו ב - DDT בשנות החמישים חוקקה הכנסת חוק הגזזת לפיו אם יש קשר סיבתי בין מחלת הגזזת ובין החשיפה לסיכוני המחלה בשנות החמישים, יהיה זכאי הנפגע לפיצוי המדינה בסכום מקסימלי של 250000 ש"ח בהתאם לשיעור הנכות כפי שיקבע ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.
שלום רב. לפני כשלוש שנים עברתי טיפולי פוריות בבית חולים. לאחר שעברתי שאיבת ביציות והחזרת עוברים, נותרו 4 עוברים מוקפאים לטיפולים הבאים. בינתיים ילדתי את בני כתוצאה מהטיפול, והחלטתי לחכות כשלוש שנים עד לטיפול הבא (כמובן בידיעה שיש לי עוברים מוקפאים). לפני כשבועיים פניתי שוב לבית החולים למעבדה, בכדי לשאול לגבי עובריי המוקפאים - לתדהמתי נאמר לי - כי אין לי עוברים כיוון שהחליטו להשמידם לדבריהם: "העוברים המוקפאים היו באיכות ירודה". לשאלתי מדוע לא הודיעו לי על כך, נאמר לי : "מה לא הודיעו לך?..." אני ובעלי בהלם גמור. אני בת 36, כבר לא בשיא שנות הפוריות שלי. כמובן שאם היו מידעים אותי, הייתי פונה לטיפול פוריות נוסף כבר מזמן. אני בחרדה רבה גם כיוון שאאלץ לעבור את הכול מהתחלה כולל זריקות, שאיבה וכ'. עליי לציין, כי הגבתי לא טוב לטיפול ההורמונלי בעבר, ואושפזתי כחודש בבית החולים לאחר מכן. אני המומה וכואבת - כיצד קרה דבר שכזה? שאלתנו: האם יש מקום לתביעה במקרה זה?
רוני שלום התשובה חיובית. המוסד הרפואי חייב היה ליידע אותך לפני השמדת הביציות, תהא איכותם אשר תהא. פני לייעוץ משפטי, אצל עו"ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. אם יש לך שאלות נוספות פני אלי באמצעות הדוא"ל.
שלום, עו"ד דיוויס יונתן תודה על תשובתך לשאלתי הקודמת. להלן הבהרה לגבי כוונתי: ידוע שיש סיכון נמוך לנזק, עקב הניתוח. האם חוסר דיווח לפני הניתוח על סיכון זה, על אף שלא היתה משנה את התוצאה, מהווה רשלנות רפואית. (הדבר היחיד שהיה יכול לשנות את התוצאה הוא החלטה לא לעשות את הניתוח, ולחפש דרכים אחרות, ואולי כך למנוע את הנזק!). בתודה מראש
עדן שלום אכן בנסיבות מסוימות גם חוסר הסבר לגבי האפשרות שניתן להימנע מטיפול רפואי מהווה רשלנות רפואית. למשל, אם אדם בא להתייעצות עם אבחנה מסוימת וסיכוני הטיפול הרפואי המוצע עולים על הסיכון שעלול להיגרם נזק ללא טיפול על הרופא להציג את שתי החלופות הנ"ל. אי הצגת אחת הלופות מהווה רשלנות אך עדיין יש להוכיח קשר סיבתי בין אי הגילוי והנזק או החמרתו.
עדן שלום אכן בנסיבות מסוימות גם חוסר הסבר לגבי האפשרות שניתן להימנע מטיפול רפואי מהווה רשלנות רפואית. למשל, אם אדם בא להתייעצות עם אבחנה מסוימת וסיכוני הטיפול הרפואי המוצע עולים על הסיכון שעלול להיגרם נזק ללא טיפול על הרופא להציג את שתי החלופות הנ"ל. אי הצגת אחת הלופות מהווה רשלנות אך עדיין יש להוכיח קשר סיבתי בין אי הגילוי והנזק או החמרתו.
עדן שלום אכן בנסיבות מסוימות גם חוסר הסבר לגבי האפשרות שניתן להימנע מטיפול רפואי מהווה רשלנות רפואית. למשל, אם אדם בא להתייעצות עם אבחנה מסוימת וסיכוני הטיפול הרפואי המוצע עולים על הסיכון שעלול להיגרם נזק ללא טיפול על הרופא להציג את שתי החלופות הנ"ל. אי הצגת אחת הלופות מהווה רשלנות אך עדיין יש להוכיח קשר סיבתי בין אי הגילוי והנזק או החמרתו.
שלום, עו"ד דיוויס יונתן האם אי העברת מידע לגבי סיכונים לא שכיחים (כ-5% מכלל המנותחים) לפני ניתוח יש בה עילה להפרת אמונים בין רופא לחולה או לרשלנות רפואית?
עדן שלום גם אם הרופא לא גילה הסיכונים הנזכרים על ידך יש עדיין לבחון אם נותר נזק בעקבות אי הגילוי ואם יש קשר בין אי הגילוי שהיא חובה חוקית (חוק זכויות החולה) ובין הנזק.
שלום, אשתי לאחר כחודשיים מהלידה (שהיתה תקינה) סבלה מדימומים מרובים לאחר בדיקות - התגלתה שארית של שילייה שנשכחה בפנים היא נאלצה לעבור ניתוח (גרידה) להוצאתה , וכן כרגע לא ידוע האם היא תוכל להיכנס שוב להריון בעתיד. האם יש מקום לתביעה משפטית בגין רשלנות רפואית ? והאם אתם יכולים להמליץ על עו"ד שמתמחה בתחום ? תודה מראש זאב
זאב שלום הייתי ממליץ לכם להמתין עד לבירור המצב הרפואי. אם אשתך תוכל להרות שוב, הייתי ממליץ לזנוח את רעיון התביעה מטעמי עלות - תועלת. אני מאחל לכם שלא תיזקקו להמלצה לאיזה עו"ד לפנות ותדעו רק בריאות.
שלום לכולם, שמי רון והשאלה שלי היא כזאת. לפני כ3 שנים השתחררתי מהצבא בגלל מחלת קרוהן כשהשתחררתי הגשתי תביעה כנגד משרד הבטחון רק לפני שבוע הוזמנתי לבדיקת רופא שאלתי היא כזאת האם במשך הזמן עד שהוזמנתי לוועדה הרפואית ועד שהם יחליטו האם אני מוכר כנכה שלהם האם אני זכאי לאילו תשלומים מהם בגין תרופות והוצאות אחרות? בנוסף הוכרתי ב40% נכות לצמיתות ע"י ביטוח לאומי האם משרד הבטחון רשאי לתת לי אחוזי נכות שונים? בברכה רון.
רון שלום משאלתך לא ברור אם מחלתך הוכרה ע"י קצין התגמולים. מכל מקום, מועד תחילת הזכאות הוא עניין להחלטת הועדה הרפואית. אם יוחלט כי הנכות היא ממועד האבחנה במהלך השירות הצבאי כי אז תהיה זכאי לתשלום רטרואקטיבי או לפחות תוכל לדרוש זאת. לעומת זאת אם הוכרת ע"י המוסד לביטוח לאומי וקיבלת תגמולים יהיה עליך להחליט מאיזה גוף אתה מעוניין לקבל תגמולים. לפי החוק אין זכאות לכפל גמלאות ועליך להחליט ממי להיפרע. לפיכך גם אם קיבלת תגמולים תוכל להחזירם. הייתי מעדיף ללא ספק את ההכרה של משרד הבטחון כנכה צה"ל על כל הזכויות הנלוות.
שלום, יונתן תודה על תגובתך. אני חושש שלא הובנתי כהלכה.שאלתי כזאת:לא הוכרתי ע"י משרד הבטחון עדין אבל העניין בתהליך - האם בזמן בו הם בודקים האם אני מוכר עלידם או לא האם בזמן הזה אני זכאי לקבל כסף ממשרד הבטחון בעבור תרופות? בברכה רון.
שלום הגשתי תביעה לקרן הפנסיה שלי לקביעת אחוזי נכות ,הועדה קבעה לי נכות מלאה,הועדה הרפואית בוצעה זמן רב לאחר שעזבתי את מקום עבודתי- לאחר העזיבה המשכתי לשלם לקרן הפנסייה את המינימום הנדרש לשמירת זכויותיי. הגשת התביעה בוצעה לאחר יותר משנה מעזיבת מקום עבודתי ממספר סיבות : חוסר ידיעה הנובע מהסכם קיבוצי של מקום העבודה ללא קריאת תוכן ההסכם, מצב רפואי שהקשה עליי לפעול לקידום העיניין, פקידה בקרן הפנסייה שלא הסבירה לי את זכויותיי. כתוצאה מאיחור בהגשת התביעה , ע"פ תקנון הקרן נקבעה לי גובה קיצבה הנמוך בהרבה מגובה הקיצבה לו הייתי מגישה את התביעה מיד לאחר עזיבת מקום העבודה. מה עליי לעשות? ולמי לפנות? תודה
דרורית שלום פני ייעוץ משפטי אצל עו"ד המתמחה בעניני עבודה ובדיני פנסיה. על פניו נראה לי שיש לך עילת תביעה.
לעו"ד דייויס שלום רב, במסגרת עבודה לתואר שני במשפטים בנושא רשלנות רפואית, באוניברסיטת בר-אילן, אני מחפשת פסיקת בית משפט (אף ערכאות נמוכות) ש ד ו ח ה אפשרות להכיר בעילת תביעה של הורים בגין הריון בעוולה - הריון שנוצר כתוצאה מכשלון ניתוח עיקור. (שכן מדובר במקרה שנולד תינוק בריא, וכן ההורים יכלו לבצע הפלה למזעור הנזק). אודה באם תוכל להפנות אותי למקורות בנושא, אשר לא מופיעים בספרות המקובלת. בתודה מראש ובברכת חג שמח, עו"ד שובל.
לעו"ד שובל שלום בספר שכתבתי "דין ופסיקה במשפט הרפואי" דנתי בהרחבה בנושא ואף יש בו פסק דין של השופטת יהודית צור אשר מתייחס לנושא מהיבטיו השונים. לאחרונה פורסם עוד פסק דין של השופט עוני חבש בנושא. אם לא תצליחי לאתרו שובי ופני אלי ואמצא לך את פסק הדין. חג שמח
לעו"ד דוייס שלום, ראשית אני מודה לך על תשובתך. שנית, אני נעזרת רבות בספרך, והוא מהווה את העוגן לכתיבת עבודתי. מטרת העבודה הינה כתיבת ערעור על פס"ד בנושא רשלנות רפואית, ובחירתי היא פסק דינו האחרון של השופט עוני חבש מיום 16.3.04. לפיכך אני רוצה להראות את האספקט האחר של התביעה, ולטעון לאי קיומה של עילת תביעה במקרה זה.
שלום לך. לפני שלושה חודשים בני בן ה6 נדקר ממזקר של נרקומן ע"י ילד שמצא את המזרק החצר בית הספר. לקחתי את בני לבית החולים שם קיבל חיסון טטנוס וטיפול תרופתי מונע לאיידס לתקופה של חודש ימים. (7 כדורים ביום), במכתב שיחרור של בית החולים הייתה הוראה לרופא המטפל כי יש לערוך בדיקות לצהבת ואיידס בעבור שלושה חודשים וחצי שנה. עברו שלושה חודשים , נגשתי לרופא המטפל בבקשה להפניה לערוך את הבדיקות הנדרשות. רופא המטפל סירב ואמר כי יש לערוך את הבדיקות רק בעבור חצי שנה. התייעצתי עם מנהל הפורום של מחלות זיהומיות מאחר ולא ניראה כי מנהל חדר מיון שכתב את דו"ח הרפואי והפניה לרופא המטפל לא ידע למועד רצוי לבדיקה וכך גם מנהל פורום מחלות זיהומיות ענה כי יש לערוך את הבדיקה בזמן זה. ניגשתי שוב לרופא המטפל בבקשה להפניה וקיבלתי מטר של נזיפות ובנהם הערה כי "כל מי שיודע את ההשפעה של אקמול - רופא!" ניגשתי למנהל הרפואי של המרפאה והוא חיזק את דברי הרופא המטפל. גם כך עברתי ואני עדיין עוברת ימים של חרדה הרגשתי מאוד נעלבת ופגועה. התיעצתי בשנית עם מנהל פורום למחלות זיהומיות בבקשה לאפשרות לבצע את הבדיקות באופן פרטי, משקיבלתי תשובתו האנושית חזרתי בשלשית למרפאה ויצאתי בהרגשה נוראית. נאלצתי לנסוע ולערוך לבני את הבדיקות בתשלום. לדעתי הייתה התנהגות מאוד לא הוגנת וראוייה לרופאים בכך שמנעו ממני קבלת שירות. אין לי כל כוונה לתבוע אך ברצוני לכתוב מכתב תלונה לממונים על המרפאה ואם יש אירגון או מועצה רופאים עם עותק לשר הבריאות . אחרי הכל אני לא אדם משכיל אבל יודעת לקרוא את ההוראות שבאקמול . אודה לך אם תדריך אותי היכן אני יכולה למצוא את הכתובות או אשמח לקבלן באם יש לך כמו כן הדרכה באופן כללי . תודה לך ומועדים לשימחה
לאמא החרדה שלום אכן תלונתך במקום. אין כל הצדקה להתנהגות הרופא כפי שתורה על ידך אם כי אני משוכנע כי לרופא גירסה שונה לחלוטין והוא יכחיש את טענותיך. יחד עם זאת אין בכך כדי להרתיע אותך מלהתלונן לממונה על תלונות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' ש. גליק רח' בן טבאי 2 ירושלים.
לאמא החרדה שלום אכן תלונתך במקום. אין כל הצדקה להתנהגות הרופא כפי שתורה על ידך אם כי אני משוכנע כי לרופא גירסה שונה לחלוטין והוא יכחיש את טענותיך. יחד עם זאת אין בכך כדי להרתיע אותך מלהתלונן לממונה על תלונות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' ש. גליק רח' בן טבאי 2 ירושלים.
תודה לך על תשובתך ועזרתך. הרופא במקרה לא יוכל להכחיש מאחר ובפעם השלישית התעקשתי כי יכתוב לי כי אכן חייב בבדיקה לאחר חצי שנה ולא כפי שכתוב במכתב שחרור מבית החולים. הרופא שקנרא הכעסתי אותו בבקשתי כתב על מכתב השחרור "בדיקה בעוד חצי שנה בלבד!!! ולא שלוש חודש". שניגשתי לבצע את הבדיקות באופן פרטי פגשתי את מנהל המיון הרופא שקיבל אותנו בזמנו (במקרה של בני היו עוד כמה ילדים שנדקרו ובניהם בנו של רופא נשים המועסק בבית החולים כך שהמקרה והסיפור מאוד פופלרי) והוא עצמו מאוד כעס אך לא יכל להמליץ (אולי אתיקה ?). כן אכן אכתוב ולא בגלל אי מתן ההפנייה כמו היחס המזלזל והמעליב והמאוד לא אנושי של אדם הנמצא בעמדת כוח ואמור לשרת את הציבור הנתון לשירותיו. ושוב תודה לך.
ביקשתי מהמוסד לביטוח לאומי את המסמכים שהוצגו בפני הרופא שדחה את תביעתי ואת כל המסמכים שמצויים בידם אשר קשורים בי. ביקשתי בכתב וכתבתי לפי חוק חופש המידע בעצה של האגודה לזכויות האזרח. את המכתב שלחתי לפי חודשיים נשלח לי מכתב שעלי לפנות לכל המרפאות שהייתי בהם ושאם אני לא מרוצה מזה אז פני לבית דין... בקיצור הם מצפצפים על חוק חופש המידע ועל הבקשה שלי שישלחו לי את העותקים של כל המסמכים שהוצגו פני הרופא שלהם . יש לציין שאני צריכה את המסמכים האלה משום שאני בטוחה שיש מסמך רפואי שהרופא שלהם לא ראה אף על פי שנשלחו לביטוח לאומי ועל כן תביעתי נדחתה ולכן אני רוצה לערער וכדי לערער אני צריכה לדעת איזה מסמכים כן הוצגו לרופא ואיזה לא. הסירוב שלהם שנוגד את חוק חופש המידע גם פוגע ומשבש את ההליך של העירעור נגד החלטתם משום שאין לי מידע לגבי מה הוצג לרופא שלהם ומה לא . השאלה האם התביעה לאכוף עליהם את החוק היא לבית דין גבוה לצדק או שלבית דין אחר. במכתב שהם שלחו הם כותבים שאני יכולה לפנות לבית דין מבלי לציין לאיזה בית דין . איזה צו מבקשים מבית משפט ? האם צו לגילוי מסמכים הוא הצו המבוקש במקרה כזה או צו עשה ?
קרן שלום אכן התופעה לצערי מוכרת. הדרך לתקוף את הבעיה היא בשני מישורים פרטי וציבורי. במישור הציבורי תוכלי לפנות בתלונה למבקר המדינה עם העתק למנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי. אגב זכותך לעיין בחומר הרפואי שעמד בפני הועדה הרפואית אשר בדקה אותך הוא חוק הביטוח הלאומי עצמו. חוק חופש המידע יחול במקרים בהם אין חוק ספציפי המסדיר את זכותך. במישור הפרטי את זכאית להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה שנמצא באזור מגוריך או בסמיכות לו (תלוי היכן את מתגוררת)אך זאת בתנאי שלא הגשת ערר על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון. כל שאת צריכה לטעון בערעור כי הועדה לא התייחסה בפרוטוקול למסמך הרפואי עליו את מסתמכת ודי בפגם זה אם המסמך הוא מהותי, כדי להחזיר את הבירור לועדה הרפואית ע"מ שתשקול שוב את עמדתה.
שלום רב, לפני שנתיים וחצי קרעתי את הרצועה הצולבת והמיניסקוס המדיאלי. קיבלתי אחוזי נכות זמניים מהמוסד לביטוח לאומי. היום אחרי כמעט 3 שנים קיבלתי את האחוזים הקבועים. יש לי ביטוח תאונות אישיות שמפצה אותי עבור אחוזי נכות. הבעיה שהם שלחו אותי לרופא שלהם בזמן שהיו לי אחוזי נכות זמניים שקבע לי 10%, אבל כיום יש לי אחוזי נכות קבועים מהביטוח לאומי של 20%. כמובן הם שילמו לי עבור האחוזי נכות שהרופא שלהם קבע לי וחתמתי להם על זה. השאלה שלי היום אחרי שקיבלתי את האחוזים הקבועים אני יכול לתבוע אותם על ה 10% הנוספים. תודה רועי.
רועי שלום שתי שאלות מתעוררות בעקבות שאלתך. התשובה תגזר מהתשובות לשאלות. האחת, האם התשלום של חב' הביטוח היה על החשבון. כלומר האם התשלום היה עבור הנכות הזמנית? בד"כ פוליסה תאונות אישיות מכירה במנגנון של נכות זמנית. השניה, האם חתמת על כתב ויתור וסילוק סופי. אם לא אתה רשאי לתבוע על פי הפוליסה.
עו"ד דיוויס שלום רב, האם אני יכולה לתבוע על רשלנות בית חולים שערך לי צילום כתף בעודי ילדה ורשם כי "ללא ממצאים פתלוגים" כאשר כל אורטופד שראה את הצילום טוען שרואים בבירור כי יש פריקה בכתף? תודה מראש ME
me שלום התשובה לשאלתך תגזר מהשאלה אם נגרם לך נזק כלשהוא מאי האבחון, ואם כן האם יש קשר סיבתי בין אי האבחון והנזק שנגרם לך. קושי נוסף שי הוא שהזכות שלך לתבוע התיישנה אם גילך הוא יותר מ - 25 שנה.
חולה נפטרה אחרי ניתוח מעקפים ויש הוכחות שהייתה רשלנות למי פונה המשפחה?
הי שימרית. אני כתבת בריאות והייתי מעונינת לעזור לך איכשהו. צרי עמי קשר בטלפון 050-8722340 עינב.
שין שלום מוצע שתפני לעו"ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית.
שלום לעו"ד דיויס שאלתי בקשר לשכר טירחה נקבעו לי מהביטוח הלאומי מעל 20% נכות. האם עלי לשלם לעו"ד שכר טירחה עד גיל 67 {יש לציין שאני בן 45} האם יש אפשרות לשלם מראש ואם כן אז איך נעשה החישוב. בתודה מראש מירו ]אם עלי לשלם לעו"ד שלי שכר טירחה כול חודש עד גיל 67 יש לציין שאני בן 45 . והאם כן יש אפשרות לשלם הכול מראש ואיך אז נעשה החישוב
מירו שלום נהוג על פי כללי לשכת עוה"ד שחיוב שכ"ט בתביעות לגימלה בביטוח הלאומי הוא בשיעור 20% בתוספת מע"מ מ - 60 גמלאות דהיינו 5 שנים. אך אין זו אלא המלצה וכל תלוי בהסכם שכר הטירחה עליו הסכמת.
אני סטודנט לרפואה המעוניין לדעת מתי לראשונה הועלה על הכתב הנושא של 'רפואה משפטית'. אודה לתשובה גמר חתימה טובה גידי
גידי שלום רפואה משפטית מוכרת כתחום עיסוק עצמאי מאז שהפכה הפתלוגיה לתחום רפואי מוכר. לעומת זאת המשפט הרפואי החולש על תחומים רבים במשפט האזרחי והפלילי הוא תחום חדש יחסית שניצניו הראשוניים החלו לפני כ - 30 שנה.
תודה על התשובה. אבל מתי הפכה הפתולוגיה לתחום רפואי מוכר? תודה מראש. גידי
שלום רב לפני כחודש עברתי ניתוח ארטרוסקופיה ובמהלכו הוחלט לתפור את המיניסקוס ולא להוציאו. למצב זה הגעתי לאחר שבמהלך עבודתי נפלתי מסולם גבוה והוכרתי ע"י הביטוח לאמוי כתאונת עבודה וניקבעה לי דרגת נכות זמנית של 15 אחוז. שאלתי היא: האם יכול לקרות מצב שלא יקבע דרגת נכות בגלל שהמיניסקוס נתפר? אם מגיע לי נכות אז לכמה אני יכול לצפות? האם התפר יכול להקרע ? בתודה מראש חיי
שלום חיי קשה להשיב לשאלתך רק על סמך הנתונים שבשאלתך. מוצע כי תפנה עם השאלה לאורטופד המכיר את המקרה אשר יוכל לחוות דעתו.
