פורום משפט ורשלנות רפואית

ל חברה שלי גילו אנוריזמה ב ראש ונאמר לה ש אליה לעבור ניתוח מה זאת המחלה עם ניתן לדעת ומה הסיכויים להצלחה של ה ניתוח השמח לקבל תשובה לאיי- מייל שלי

אניה שלום עליך להפנות את השאלה לפורום בנוירולוגיה.

שלום רב לידיד שלי יש אנוריזמה - אני חסרת אונים מאחר ואני מאוד רוצה לעזור איך אין לי ולו מושג קלוש מהי המחלה היכן אוכל ללמוד בגינה? לקבל אינפורמציה? תודה ליאת

שלום! בעניין תביעה של רשלנות רפואית שבוצעה בעת ניתוח (ניתוח של תחום רפואה מסוים / איזור בגוף מסוים ) ואשר על פניו גרם לנזק גופני העוסק בתחום רפואה אחר/ איזור גוף אחר) , מיהו הרופא המומחה שצריך/אמור לחבר את חות הדעת הרפואית (מטעם התביעה) ? - רופא מומחה העוסק באותו התחום בדיוק של המנתח/המחלקה שבו בוצע הניתוח או רופא ממומחה הועסק בתחום האחר (כלומר התחום הרפואי/איזור הגוף אשר הנזק הגופני המדובר שייך לאותו התחום הרפואי/איזור הגוף (בהנחה כמובן שאותו הממומחה בקיא בתהליכים הרפואיים/גופניים שיכולים להביא לנזק המדובר עקב הניתוח המדובר))? אודה על ההתייחסות ספי.

ספי שלום התשובה חיובית. כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו, אין תשובה חד משמעית יוש מקרים שכל אחת מהאפשרויות שהצגת אפשרית. לעומת זאת אם לא צורפה חוות דעת שיש לה זיקה לתחום אליו מייחסים רשלנות יתקשה התובע להוכיח רשלנות, אך כאמור כל מקרה לפי נסיבותיו.

ביום רביעי שעבר הופנתי למיון בעקבות עקיצה של יתוש שהיתנפחה מאוד ושהפכה לאינפקציה. הלכנו לבית החולים שבנהריה - שהוא יותר קרוב לבית שלנו - למקרה של אישפוז - (עם יזריקו לי אנטיביוטיקה לוריד) ההפניה הייתה לניתוח שינקז את האינפקציה. הפנו אותי לאורטופד שיעשה את הניתוחונצ'יק. בהתחלה ביקשתי ממנו ומעוזרו שיסבירו לי מה הם הולכים לעשות והם הסבירו. אחר כך הביא העוזר של הרופא תרסיס של קרח יבש - אני ניסיתי להיות אמיצה ולא להגיד לא שזה כואב אבל בסוף כבר לא הייתי מסוגלת וצעקתי שזה כואב. אחר כך מיד הוא הניח את היד שלי על ערמת מצעים והזריק את החומר הרדמה - משום מה כמה פעמים. אחר כך קיוויתי שאני כבר לא ארגיש בכלום אבל זה לא היה ככה אני הרגשתי שהוא חתך לי את היד - התחלתי לבכות ואמרתי לו שזה כואב לי מאוד והסברתי לו שאני מרגישה שהוא חותך לי אותה הוא אמר לי שזה לא כואב ואני בכלל לא אמורה להרגיש את זה. במשך 5 דקות בכיתי מהכאבים וממה שהם עשו לי ביד ואז הוא אמר לי - שהוא גמר ואני יכולה להיסתכל - אפילו לאהגעתי להיסתכל על הפצע עצמו - דבר ראשון ראיתי שלולית ענקית של דם - הרגשתי שאני עומדת להקיא. אז הוא קרה לאבא שלי. אני רעדתי וכאב לי מאוד מאוד. ביקשתי ללכת משם. יצאנו החוצה וישבנו ליד מחלקת המיון ועדיין המשיך להיות לי כואב. הם היו אמורים גם להזריק לי אנטיביוטיקה לוריד אבל הם החליטו שלא כדיי בגלל שאני לא יודעת עם אני רגישה לתרופות כלשהן. בדרך הביתה - כמעט שעה אחרי הניתוח פתאום הפסיקה היד לכאוב - רק אז נרדמה לי היד. אני לא יודעת עכשיו מה לעשות- היד שלי מחלימה עכשיו- אבל אני רוצה לדעת מה קרה פה - האם הרופא עשה נכון או שהוא נהג בצורה לא נכונה (רשלנות רפואית)- בעניין ההרדמה? אשמח אם תוכל לענות לי.

בת 17 שלום תמתיני עד להחלמה של היד ותחשבי בחיוב על העתיד. הרופא לא גרם לך את העקיצה ואין לבוא אליו בטענות.

שלום.......אני אישתי ובתי לפניי כ 7 שנים עברנו תאונת דרכים ...כאשר הנפגעת העיקרית היית בתי .......לקחנו עורך דין שמטפל לנו בתביעה ......וכעת המשפט של בתי בעיצומו ............אנו סיכמנו עם העורך דין על 13 אחוז דמי תשלום בשבילו...מתיק התביעה .......כעת הם רוצים לשלם לי ולאשתי את.....הפיצויי שלנו על התאונה ......פיצוי שהסתכם בהתכתבות ולא במשפט..............]באשר לבתי מתנהל משפט ]....... העורך דין טוען שעלייי לשלם 8 אחוז מהסכום שלי ושל איתי עמלה...............ומהפיצוי שיקבע מאוחר יותר לבתי יקח עוד 13 אחוז עמלה..........האם העמלה שצריכה לרדת לנו היא לא 13 אחוז מכל התיק הכללי ? למה אני צריך לשלם 8 אחוז עלי ועל אישתי עמלת התכתבות ועוד 13 אחוז על משפט בתי לאותו עורך דין ? הודה על הסבר איך נקבע התשלום לעורך דין............ב13 אחוז על כל המשפט או בחלקים ? 13 ועוד 8 ? תודה מראש רודי

רודי שלום עו"הד נוהג על פי החוק והוא רשאי לגבות שכ"ט בשיעורים הקבועים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשלה - 1975. כלומר, 8% לפני הגשת תביעה, 11% בפשרה אחרי הגשת תביעה ו - 13% בפסק דין. לפי הצגת העובדות עוה"ד זכאי לשכ"ט בשיעורים שהזכרת.

לפני מספר שבועות עברתי הפסקת הריון מלאכותית(אמור היה להיות הריון רגיל-לפי הערכת הרופא בזמנו)בעזרת כדורים. בביקורת שבועיים לאחר נטילת הכדורים התלוננתי על כאבים והוחלט ע"י הרופא לבצע גם שאיבה לסיום תהליך הפסקת ההריון. שבוע אחר כך הגעתי בבהילות לבית החולים אחרי שסבלתי מכאבים חריפים ביותר עד כדי עילפון ובבית החולים בדקו שוב את מצבי ונאמר לי שאני עדיין בהריון וההריון הוא אינו בתוך הרחם אלא חוץ רחמי ובשלב זה החצוצרה ניזוקה ונאלצתי לעבור ניתוח לכריתת החצוצרה. שאלתי: האם יש לי עילה לתביעה של רשלנות רפואית כיוון שלא איבחנו את ההריון מחוץ לרחם בזמן וכן האם יש הגדרה לאחוזי נכות כיוון שהיום יש לי רק חצוצרה אחת? וכן איך עלי להתחיל לגלגל את המקרה שלי?

תמר שלום סיום הריון בגרידה או שאיבה מחייב בדיקה היסטולוגית, כמו כן על הרופא לברר את מיקום ההריון בתוך או מחוץ לרחם. לכאורה נראה על פני הצגת המקרה כי יש רשלנות, אולם הקביעה כפופה לבדיקת הרשומה הרפואית ע"י מומחה רפואי. אשר לנזק יש לבדוק אם כריתת החצוצרה גרמה לאובדן סיכוי להרות שוב. אם התשובה שלילית הרי שאין לך נזק והפיצוי אותו תוכלי לקבל הוא נזק לא ממוני בשיעור קטן, וכאן תשאל השאלה אם העלות של בירור הזכויות שקולה כנגד התועלת שתצמח לך מהגשת תביעה. מומלץ כי תפני לעו"ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית.

עו"ד דיוויס שמחתי לקבל תשובתך בנוגע לשאלתי הקודמת. שאלתי הנוספת היא האם ברפואה ישנה הגדרה ל"זמן סביר" מרגע תחילת ניטור אשר נראה לא תקין "מצוקה עוברית" עד אשר רופא בכיר מחליט על ביצוע ניתוח קיסרי?

ריקי שלום קשה לתת תשובה מדויקת. אינני מכיר את הפרטים ולכן התשובה היא כללית. הכל תלוי בנסיבות המקרה. לידה היא תהליך מורכב, ולעיתים המתנה של מספר דקות במצב של מצוקה עוברית עלולה לגרום נזק, לפיכך יש חשיבות עצומה לסיים הלידה בניתוח קיסרי. במספר מרכזים רפואיים קבעו שיש להערך לניתוח קיסרי תוך חצי שעה מרגע ההחלטה, כמובן שאם מתגלית מצוקה יש לנקוט פעולות שיפחיתו את הסיכון לנזק עד לניתוח.

אושפזתי בבית חולים עם אבחנה של דלקת בשתן וחום גבוהה, ברצוני לציין כי חליתי בסרטן השד לפני כשנה וחצי, כמו כן השתעלתי ולא היתה לי צריבה במתן שתן. לאחר 4 ימי אישפוז בתי בקשה לקרוא לאונקולוג ונענתנה בשלילה. רק לאחר שהיא ביוזמתה קראה לו הוא בא ובדק אותי וביקש לעשות מספר בדיקות הוא איבחן שאני סובלת מדלקת ריאות... (תרבית השתן ותרבית הדם היו עקרות) יש לי מספר שאלות: 1. האים ישנו קשר בין דלקת בשתן לדלקת ריאות? 2. האים זוהי טעות או רשלנות? 3. האים לאור ההיסטוריה הרפואית בית החולים לא אמור להזמין אונקולוג על מנת לשלול את חזרת המחלה? 4. האים בית החולים נמצא הקיצוצים כספיים ומתחבא מאחורי העובדה שכך או כך היא מטופלת בטיפול אנטיביוטי וזה ממש לא משנה אים הדלקת היא בשתן או בריאות?

חנה שלום כדי להשיב על השאלות עליך להתייעץ קודם עם רופאים מומחיםבפורום המתאים,ולאור תשובתם אוכל להשיב לשאלה מס' 2.

עו"ד דיוויס שלום! שאלתי היא: האם בחוק יש קביעה בנוגע לחובת דיווח רפואי מפורט, להורים, על הצוות הרפואי / מנהל המחלקה במקרה של פג השוהה בפגייה למעלה מ- 21 יום אשר נולד בניתוח קיסרי דחוף עקב מצוקה עוברית?

ריקי שלום התשובה לשאלתך חיובית . בהתאם לחוק זכויות החולה תשנ"ו - 1996 יש להורים זכות לדעת את כל המידע הנוגע לילדם המטופל בבית החולים וכנגד אותה זכות יש חובה על הרופאים למסור את המידע אודות מצבו של היילוד לרבות אם אירועי הלידה.

האם יכול להיות מצב חוקי, בו רופא משפחה כותב מכתב בשם הפציינט שלו, או ו קובע בהתייעצות מחלת נפש כלשהיא וללא ידיעת הפציינט כלל? האם יתכן ומותר במקרים מסויימים לזייף את חתימותיו של הפציינט? האם מותר לרופא משפחה להסתיר מכתבים כלשהם מהפציינט, האם יש אפשרות שפציינט יקבל קיצבה מהביטוח הלאומי באמצעות אפוטרופוס למשל ללא ידיעתו? תודה על תשובותיך

דני שלום קשה להאמין שבעידן חוק זכויות החולה המטופל לא ידע דבר אודות הטיפול הרפואי. לא. זיוף חתימה מהווה עבירה פלילית. לשאלה השלישית התשובה חיובית

זקוקה להמלצה על עו"ד המתמצא בתביעות מול הביטוח הלאומי בנושא קצבאות נכות בעל הצלחה בטיפול בתיקים חריגים. במידה ואין אפשרות להמליץ בפורום זה ,האם ישנו גוף שאפשר לפנות אליו בנושא ? בתודה

שיר שלום אמליץ לך על עו"ד אם תודיעי לי היכן את מתגוררת

עו"ד יונתן וייס שלום אני מתגוררת באיזור המרכז , אשמח לקבל המלצה לגבי כול עו"ד גם אם אינו עובד באיזור המרכז בתודה

שלום; אני מעוניין לברר איך נקבעים אחוזי הנכות בוועדות הרפואיות של משרד הבריאות. האם ישנן טבלאות למחלות השונות ועל פי חומרתן נקבע אחוז הנכות, או שזה חסוי ונתון אך ורק לשיקוליהם של חברי הועדות הללו.

מיכה שלום הנכות בביטוח לאומי נקבעת עפ טבלאות הנמצאות בתוספת לחוק הביטוח הלאומי (נכות לנפגע עבודה) התט"ז - 1956

אפשרות לסרב לנוכחות מתמחה בפרוצדורה טיפולית, בבי"ח ציבורי/אוניברסיטאי ??? כמו-כן, האם קיימת אפשרות (חוקית) לסרב לקבל טיפול ע"י מתמחה או ע"י רופא ספציפי ולדרוש רופא אחר בבי"ח ציבורי ? מהן זכויות החולה במידה ואינו מעוניין לקבל טיפול בידי מתמחה בבי"ח ציבורי ? תודה

להלן תשובותי לפי סדר השאלות: א.נוכחות מתמחה - לא מכיר את הנושא. ב. בחירת רופא - אין אפשרות בבי"ח צבורי לבחור רופא ספציפי. האפשרות קיימת במסגרת שר"פ רק בהדסה ושערי צדק, וזאת תמורת תשלום. ג.סירוב לקבל טיפול ע"י מתמחה - השאלה היא האם אתה מתכוון : 1. רופא שלומד רפואה ובמסגרת זו עובר במחלקות בתי החולים - רופא כזה אינו מבצע טיפולים אלא צופה מהצד. 2. רופא שסיים את למודי הרפואה ומתמחה התחום מסויים - מתמחה כזה הינו רופא לכל דבר, שמותר לו לעשות טיפולים רפואיים.

אני שלום אין. ברפואה הציבורית זכות למטופל לבחור את המטפל גם אם יהיה זה מתמחה. חוק זכויות החולה אינו מתייחס לנושא אלא בעקיפין במובן זה שהוא קובע שהטיפול צריך להיות נאות

האם המלצה של פסיכולוג (שנחשב לחלק מצוות הרופאים) לטיפול פסיכולוגי, בשחרור ממוסד משקם , יכולה להחשב כרשלנות רפואית או כטעות רפואית , אם היא ההמלצה היחידה עם השחרור מבית החולים, ואם היא גורמת חוסר נוחות , ועיכוב בשיקום של נפגע טראומה, ובפרט אם יש לו אפוטרופוס שמדבר בשמו , ואף אחד לא שומע אותו בעצם?

רונלי שלום גם המלצה של פסיכולוג צריכה להיות סבירה ולשאת בתוצאות אם היא תגרום נזק. השאלה אם בטיפול הרפואי הייתה סטייה מסטנדרט זהירות, והפרת החובה גרמה נזק של ממש.

רונלי שלום גם המלצה של פסיכולוג צריכה להיות סבירה ולשאת בתוצאות אם היא תגרום נזק. השאלה אם בטיפול הרפואי הייתה סטייה מסטנדרט זהירות, והפרת החובה גרמה נזק של ממש.

שלום איך המלצה של פסיכולוג לטיפול פסיכולוגי יכולה לשאת בתוצאות אם הנזק נגרם בטיפולים פסיכולוגיים שנכפים על קטין, שנעשים בסודיות שבין מטפל למטופל? מי יכול לקבוע אם ההמלצה סבירה או לא? אם יש נפגע טראומה שבשמו דיברו תמיד הוריו (אפוטרופוס ) ופסיכולוגים, ושסבל מבעיות זיכרון, איך הוא היה יכול להמלט מהסבל שנגרם לו בטיפולים הפסיכולוגיים, ואיך הוא יכול להוכיח נזק שנגרם לו ? האם בטיפול פסיכולוגי יש סטנדרט של זהירות כמו בטיפול רפואי?

האם חלה חובת דיווח על מצבו הרפואי באופן מפורט של פג השוהה בפגייה לתקופה של 21 יום לאחר לידה דחופה בניתוח קיסרי בעקבות מצוקה עוברית?

רונלי שלום גם המלצה של פסיכולוג צריכה להיות סבירה ולשאת בתוצאות אם היא תגרום נזק. השאלה אם בטיפול הרפואי הייתה סטייה מסטנדרט זהירות, והפרת החובה גרמה נזק של ממש.

רונלי שלום גם המלצה של פסיכולוג צריכה להיות סבירה ולשאת בתוצאות אם היא תגרום נזק. השאלה אם בטיפול הרפואי הייתה סטייה מסטנדרט זהירות, והפרת החובה גרמה נזק של ממש.

רונלי שלום גם המלצה של פסיכולוג צריכה להיות סבירה ולשאת בתוצאות אם היא תגרום נזק. השאלה אם בטיפול הרפואי הייתה סטייה מסטנדרט זהירות, והפרת החובה גרמה נזק של ממש.

רונלי שלום גם המלצה של פסיכולוג צריכה להיות סבירה ולשאת בתוצאות אם היא תגרום נזק. השאלה אם בטיפול הרפואי הייתה סטייה מסטנדרט זהירות, והפרת החובה גרמה נזק של ממש.

מי בודק אם המלצה של פסיכולוג היא סבירה? בהנחה שהמלצה לטיפול פסיכולוגי היא סבירה, איך היא נושאת בתוצאות אם נגרם נזק בעטיה? לא הבנתי מתשובתך: איזו הפרת חובה כביכול גרמה אולי נזק? מה הקשר של סטנדרט הזהירות בטיפול הרפואי לטיפול הפסיכולוגי? תודה

שלום מתי המלצה של פסיכולוג נחשבת לא סבירה? איך היא יכולה לשאת בתוצאות אם היא גרמה נזק בשעה שכל השיחות עם הפסיכולוג נעשות בסודיות בין המטופל לפסיכולוג? האם טיפול פסיכולוגי נחשב לטיפול רפואי? האם יכולה בטיפול פסיכולוגי להיות סטייה מסטנדרט של זהירות? האם זה חוקי להמליץ על טיפול פסיכולוגי לילד ששוחרר מטיפול רפואי בבית חולים? רונלי

ילדתי את בני הבכור לפני שבע שנים בניתוח קיסרי וזאת לאחר מצוקה עוברית.שנה לאחר מכן עברתי ניתוח פריצת דיסק בגב ולפני שנה עברתי ניתוח קיצור קיבה. בעוד כחודש אני אמורה ללדת את בני השני ביקשתי מהרופא שלי ללדת בניתוח קיסרי היות ואני לא מוכנה ללדת בשום אופן בלידה רגילה אך נאמר לי שאין כל סיבה לא ללדת בלידה רגילה.הייתי רוצה לדעת האם יש חוק אשר מאפשר לי ללדת לפי רצוני ומה עלי לעשות כדי ללדת בניתוח קיסרי שלא בצורה פרטית אלא כמובן במימון קופת החולים ( אני מבוטחת בביטוח המשלים המקסימלית)

מב שלום ההחלטה לגבי הלידה בניתוח קיסרי או נרתיקי היא החלטה רפואית הנתונה לשיקול דעת המיילד. עליך להתייעץ עם גניקולוג לגבי ההמלצה כיצד לסיים את ההריון.

ראשית: לפי מיטב ידיעתי, בספרות הרפואית העדכנית ביותר נקבע כי פעם קיסרי - תמיד קיסרי. זה פורסם בעיתון החשוב ביותר NEJM לפני כמה חודשים. אכן שמעתי שבארץ לא נוהגים כך, וזה מפליא, אבל יכול להיות שהענין הוא עדיין שנוי במחלוקת. על פי מה שהרופאים אומרים - אם היולדת דורשת זאת, הם חייבים לספק ניתוח קיסרי, כענין רפואי. אם אינך מצליחה לכפות את דעתך על הרופאים שלך, תשאלי רופאים אחרים. דבר שהוא גם זכותך לפי חוק זכויות החולה. לידה קלה,

אודה מראש על הפנייה למספר מומחים רפואיים בתחום הזהומים. תודה

יואב שלום פנה אלי ישירות לדוא"ל שלי עם פרטי המקרה ואשתדל לסייע.

בשבוע 35 אושפזתי לבדיקות לשלילת סוכרת והיא נשללה באולטרסאונד לפני השחרור נמצאו חדרים מוגדלים דימום תוך מוחי וכפיס דק. ילדתי בניתוח קיסרי. בשבוע 34 ( 4 ימים לפני ) עשיתי אולטרסאונד במכבי והכל היה תקין כולל חדרי המח. היום בני בכתה רגילה תלמיד טוב אך עם בעיות מוטורויות בפלג גופו השמאלי. הוא הולך לבד ופעיל. אך עבר כבר 5 ניתוחים. האם יש עילה לתבוע את הרופא מקופת החולים שלא איבחן את הפגיעה המוחית. בצעתי אצלו 4 אולטרסאונדים במהלך הריון. והוא עדיין נחשב לרופא מומחה במכבי. כמו כן האם אני זכאית לקבל קיצבה מביטוח לאומי? תודה.

אנה שלום יש הרבה מומים שלא ניתן לגלותם באולטראסאונד. יחד עם זאת יש לבדוק את מעקב ההריון באופן קפדני לבדוק את בדיקות האולטראסונד ואת כרטיס המעקב בטיפת חלב. יש לברר אם הנזק ניתן היה לגילוי, והאם נמסרו לך כל הפרטים שיאפשרו לך החלטה מושכלת לגבי המשך ההריון אם היית מעונינת להפסיק אותו.

יש לי מעקבי אולטרסאונד ממשך ההריון אך הם היו תקינים גם מי שפיר היה תקין כי המום אינו גנטי. אך מדברים שנאמרו לי במשך השנים ובמיוחד לאחרונה הידרוצפלוס זה כנראה בשל בעיה בהתפתחות הראשונית של העובר ולא התרחשה בסוף ההריון. אך נאמר לי שבשל כך שאיבחנו את המום על ידי רופא אחר הרשלנות הרפואית קרי אי זיהוי ההידרוצפלוס בזמן לא גרמה לו נזק. ברור שכיום בדיעבד אני אומרת תודה לאל שהילד נולד ולא עמדה בפני ההחלטה לגבי הפסקת הריון. אך שוב השאלה הנשאלת האם יש עילה לתביעה במקרה זה.

שלום ! האם כככל ,יש "תנאי מינימום" (או לחילופין האם "חוזק" חוות הדעת הרפואית בתביעה משפטית , מושפעת מ-) למעמדו המיקצועי (מנהל(סגן) מחלקה, רופא בכיר וכ'ו) של רופא ממומחה הנותן/מחבר חוות דעת מקצועית בענין תביעה של רשלנות רפואית? ובפרט לגבי ניתוח הרנייה (בקע) , בעניין ששל טענה של רשלנות בניתוח שגרמה לפגיעה באשך (שנמצא באותו צד של הניתוח) ?. אשמח אם תוכל לענות גם על השאלה הבאה : לגבי רשלנות רפואית המוזכרת לעיל (הרניה) , עדיף לקבל חוות דעת רפואית מכירורג , או מאורולוג ? ( הניתוח המדובר עצמו נעשה ע"י כירורג במחלקה כירורגית). ברגשי תודה וכבוד ג'ו.

ג'ו שלום חוות הדעת אינה צריכה להיות מושפעת מהתואר של מי שנותן אותה ואין לה משקל רב יותר מחוות דעת של מומחח אחר בעל ניסיון שכתב חוות דעת עניינית רלבנטית למקרה . לגוף השאלה, קשה להתייחס לשאלה מבלי לדעת יותר פרטים, אך המומחה הרפואי הוא כירורג ולא אורולוג.

עו"ד יונתן דייויס שלום רב! אם כך ל"מנטרה" המוקבלת (למיטב ידיעתי) לגבי חוות דעת מקצועיות בענין רשלנות רפואית , והטוענת ש : לחות דעת רפואית מקצועית מתייחסים "ברצינות" רק אם ניתנות (לפחות) ע"י מנהלי (סגני מנהלי) מחלקות בבתי חולים . אזי ל"מנטרה" זו אין אחיזה במציאות כלל וכלל ? ברגשי תודה וכבוד. ג'ו.

עו"ד דיוויס שלום רב, מבקש לדעת האם ניתוח לפריצת דיסק שכשל ובעקבותיו לאחר שלושה חודשים אובחנה פריצה חוזרת באותה החוליה שבעקבותיה ניקבעו ע"י אורטופד מומחה 30 % נכות , האם יש כאן "קייס" (לפחות לבדיקה )לרשלנות רפואית. מבקש לציין שכרגע נימצא כבר בתהליך תביעה אל מול המעסיק כתוצאה מתאונת עבודה וכן בתביעה אל מול הביטוח הלאומי. בכבוד רב, ובתודה מראש אבי

אבי שלום אם פריצת הדיסק הנוספת היא סיבוך של הראשונה ניתן לקשור אותה לתאונת העבודה, שיכול בנסיבות מסוימות להקל על הוכחת הקשר הסיבתי בין רשלנות המעביד (או במקרה של תאונת דרכים על האחריות) ובין הנזק הכולל. קשה להתייחס לשאלתך ללא פרטים נוספים, אבל ברמת העיקרון לא רצוי לפצל את התביעה בין מזיקים שונים, בבחינת "תפסת מרובה - לא תפסת"

1. בקשתי לצלם את התיק הרפואי שלי והוצאו ממנו כנראה בכוונה בדיקות דם שעשיתי בעבר וכן מכתבים שונים. מה אני יכול לעשות? 2. אשתי היתה בקשר עם עובדת סוציאלית של הקיבוץ ועקב סכסוך בינינו לכלכה עלי פניתי למנהלת המחלקה לשרות סוציאלי במועצה ובקשתי את פרטי השיחות הנוגעים פרופר אלי, מתברר שהיא מבקשת ויתור סודיות מאשתי למרות שאני לא מבקש לדעת דבר וחצי דבר משיחות טיפוליות עם אשתי אלא רק שיחות שנעשו בקשר אלי ומאחורי גבי וללא ידיעתי. איך אני יכול לחייב את מנהלת המחלקה להעביר אלי את פרטי השיחות והנוגעים אלי? תודה

אישתך היא אדם פרטי, ולכן, בנסיבות העניין חל חיסיון על כל מה שהיא אומרת, אפילו אם זה נוגע לדברים שאמרה עליך, שכן גם דברים שאמרה על אחרים קשורים לעניינים פרטיים שלה, להבדיל מהמצב שבו הדברים נאמרו ע"י איש מקצוע (למשל, חוות דעת אודותיך וכד'). לגבי חומר שהושמט מהתיק הרפואי - אולי חלקו נוגע לדברים הקודמים שאמרתי (אם למשל מדובר במכתבים שנכתבו ע"י אישתך ...), לגבי בדיקות דם - אין שום הצדקה בעולם להסתיר אותם ממך, ומכל מקום, אתה יכול להשיג אותם היכן שעשית אותם. בהצלחה

דני שלום המידע הרפואי הוא קניינו של מי שמוסר אותו לכן רק אישתך יכולה לותר על סודיות הפרטים שמסרה גם אם הם נוגעים לך. אשר לבדיקות הדם, לעיתים נמסר המידע בחסר בין בשוגג ובין אם המידע נמצא בתיק אחר, לפיכך מוצע כי תפנה שוב למוסד הרפואי ותבקש את בדיקות הדם באופן ספציפי

לפני כ-7 שנים בטיול באפריקה לקחתי במשך 3 חודשים כדורי לריאם נגד מלריה שגרמו לי עד היום נזקים נפשיים בלתי הפיכים.כדורים אלו מיוצרים על-ידי חברה שויצרית,מאושרים על-ידי משרד הבריאות,ופוגעים בדרגות שונות בעשרות ישראלים בשנה.לאחרונה הבנתי שאין מנוס אלא לתבוע את האחראים להרס חיי,אך הבעיה היא שאיני יודע מהיכן להתחיל... האם לא יהיה קשה להוכיח שהנזקים נגרמו מנטילת הכדור? האם אוכל לקבל הצעה לאיזה עו"ד לפנות? האם הוכחת נזק נפשי לא תגרום לי נזק במישור האזרחי(מקומות עבודה וכו.)? האם מפעל ענק ועשיר זה ומשרד הבריאות הם לא גופים חזקים מידי כדי לעמוד מולם? על מי בעצם האחריות מוטלת? אעריך מאד כל תשובה ועזרה שאקבל ממכם... בתודה מראש...

שלום לך , ראשית ברצוני לומר כי העניין אותו אתה מבקש לעלות הוא לא חדש , כלומר למספר רב של אנשים בעולם נגרמו נזקים בדרגות שונות בעקבות נטילה של סוגים שונים ומגוונים של תרופות. חשוב לציין שהוגשו תביעות בנושא , בדרך כלל רובם נדחות על הסף , כי ראשית קשה להוכיח את הקשר בין הנזק לתרופה וכן גם את רמת הנזק , וגם אם הוא הוכח בחברות מגנות על עצמן והנוטל אמור לדעת את הנזקים שעלולים להגרם. בנוסף תאר לעצמך כי כל אדם שנגרם לו נזק כל שהוא בעקבות תרופה שנטל ותיהיה לו האפשרות (נאמר התקדימית) לתבוע את החברות הרי קיים פה מצב של "כאוס" מוחלט ומצב כמעט בלתי אפשרי לקיום מצב שכזה. על כל מקרה פנה לעו"ד לשיחת ייעוץ (שלרב אינה ככרוכה בתשלום ) עם כל הנתונים , שוב הסיכוי קלוש עד לא קיים. הכי חשוב , הרבה בריאות.

אני מאד מודה לך על תשובתך... הסכנות של תופעות הלואי המעטות המתוארות בכדורים הן כאין וכאפס לעומת ההשפעה המזעזעת של הכדורים(ותאמינו לי,לכל אחד זה יכול לקרות,אני שירתתי בסיירת מובחרת והייתי באמצע תואר ראשון במטמטיקה,וללא שום בעיות נפשיות).במידה והייתי יודע את הסכנות האלו הייתי מסתכן במלריה,במהלך טיולי פגשתי באפריקה מקרים של מלריה,ותאמינו לי,מלריה זה כאין וכאפס מול איבוד(לא פחות) של חיים כפי שהיכרת... מה שאתה בעצם אומר זה שלמרות שנגרם לי נזק נפשי שלא פחות מאיבוד 2 רגליים או ידיים,ולמרות שאין כל ספק מה גורם הנזק,אין לי בעצם מה לעשות????אם כן אז זהו עולם מעוות לחלוטין...

שלום, היכן ניתן לברר אם רופא הוא בעל רשיון לעסוק ברפואה בישראל? תודה

משרד הבריאות.

האגך לרישוי מקצועות רפואיים משרד הבריאות, רח' בן טבאי 2 ירושלים ולציין את הפרטים שיש לך על הרופא - לפחות שם משפחה ופרטי, עדיף אם יש לך יותר פרטים

שלום אושפזתי לצורך ניתוח אורטופדי למשך יום אחד. לאחר הניתוח התפתח זיהום שגרר אחריו ניתוח נוסף וסיבוכים. האם ידוע על מקרה של תביעה נגד בית החולים בגין הזיהום? האם ניתן להוכיח שמקור הזיהום בבית החולים?

ברמת העקרון הכל תלוי בנתונים , הדבר מעלה שאלות לגבי האם נשמרו כל אמצעים הנדרשים שלא להגיע למצב שכזה אשר יכול לגרום לעיתים לנזק בלתי הפיך , מהי מידת הנזק שנגרם לך? , האם בית החולים התרשל בניתוח עצמו ? שאלה לגבי מועד השיחרור מבית החולים וכ"ו... בכל מקרה אני ממליץ לגשת לעו"ד מומחה בתחום עם כל המסמכים והנתונים , לשאול ולהתייעץ לגבי רמת הסיכוי בהגשת תביעה נגד בית החולים. בכל מקרה בהצלחה.

אפשר לדעת אם חייבים לעשות אולטרה סאונד לפני התקנת התקן? אפילו שאני יודעת שרופאים לא עושים אבל חייבים לעשות ? מה קורה אם הרחם אחורי איך מכניסים את ההתקן ללא אולטרש סאונד?

לדעתי האישית לא חובה. , אם כי רצוי . השאלה אילו נזקים יכולים להגרם בעקבות ההתקן תוך רחמי ? (ומה הקשר לבדיקת הסנור-אולטרסאונד שלא בוצע לפני).

כחצי שנה לאחר שילדתי היו לי כאבים מתמשכים בכף היד- כנראה בעקבות עומס על היד- בעקבות הטיפול בתינוק. אורטופד איבחן דלקת בגיד והמליץ על 3 זריקות בכף היד אחת לשבוע, אשר מכילות קורטיזון. לאחר זריקה אחת, לא פניתי לקבלת המשך זריקות כי היו לי כאבים חזקים באיזור הזריקה. לאחר כחודש שינה האזור בו ניתנה הזריקה את צבעו לבהיר, ונוצרה מעין "שקעורית" מאוד לא אסטטית. כמו כן התחושה באזור זה היא של מעין לחץ על העור. לא נאמר לי דבר על סיכונים אפשרים או תופעות שכאלה.. מה עושים ? מה דעתך? האם הטיפול הוא מקובל וידוע ?

מיכל שלום, טיפול בזריקות קורטיזון ידועות , מקובלות וגם עוזרות . בנוסף יש לציין שזריקות קורטיזון יכולות לגרום לתופעות שונות (גם כמו שציינת).

מיכל שלום יתכן והימנעות הרופא לספק לך מידע בדבר הסיכונים מהווה הפרה של חובתו כלפיך, השאלה היא כיצד היית נוהגת אילו המידע נמסר לך. אם תוכיחי שנגרם לך נזק כתוצאה מאי מסירת המידע, רק אז יש עילה, אולם לדעתי התועלת שתצמח לך קטנה מעלות התביעה.

אני מבקשת לדעת, היתכן שעקב זריקת קורטיזון רמת הסוכר בגוף עולה? האם יש קשר בין שני הדברים? מודה לכם מראש על התייחסותכם

מיכל שלום יתכן והימנעות הרופא לספק לך מידע בדבר הסיכונים מהווה הפרה של חובתו כלפיך, השאלה היא כיצד היית נוהגת אילו המידע נמסר לך. אם תוכיחי שנגרם לך נזק כתוצאה מאי מסירת המידע, רק אז יש עילה, אולם לדעתי התועלת שתצמח לך קטנה מעלות התביעה.

רציתי לשאול האם ידוע אם היו בארץ תביעות עקב הריונות מתרומת ביצית "לא טובה" (למשל מחלה שהתגלה יותר מאוחר)??????? תודה

השאלה המתבקשת היא הקשר בין המחלה לתרומה , ומה היא ההגדרה "לא טובה" , לכי לייעוץ לעו"ד מומחה. בהצלחה.

שלום רב, לפני כשלושה חודשים וחצי נפגעתי בתאונת עבודה - פגיעה שמהותה אורתופדית. במשך 10 שבועות ביקרתי בקופת-החולים לא פחות מ-12 פעמים, ובכל אחת מהן נבדקתי ע"י רופא אורתופד אחר, כי ע"פ מדיניות קופ"ח אין רופא אורתופד קבוע אחד, אלא מדי יום באים רופאים אחרים, והביקור אצלם הוא רנדומלי לגמרי. כל אחד מהרופאים חשב שהבעיה שלי היא אחרת, כל אחד נתן את המלצותיו לטיפול ולאבחונים ולבדיקות לאישוש ההשערות הרפואיות שלו, ובכל פעם שחזרתי עם התשובות - כבר היה רופא אחר, שהגישה שלו והההשערה שלו היו אחרות. אחרי 10 שבועות התייאשתי ופניתי לרופא פרטי שאבחן בתוך דקות בודדות את הבעיה. הוא ביקש שוב (מה שכבר ביקש אחד מהרופאים של קופ"ח) לערוך בדיקת MRI ולא אישרו זאת ע"י הקופה. הם ביקשו שאגש לביה"ח קודם כל, והפנו אותי למנהל המחלקה המתאימה בבי,ח. גם הוא ועוד שני רופאים אבחנו את אותה האבחנה שנתן הרופא הפרטי. כולם הסכימו, שהאבחנה המאוחרת כל-כך הובילה לבעיה בטיפול, כי אבחון מיידי דרש ניתוח, והזמן שחלף עד כה לא מאפשר לעשות אותו, לכן צריך להשתמש באמצעים אחרים (גבס, פיזיותרפיה וכדו'). לא מובטח שמצבי לאחר ה"טיפול" ישוב להיות כשהיה לפני התאונה. מה דעתך? האם מדובר ברשלנות רפואית? מה עליי לעשות כדי לבדוק אפשרות לתבוע את קופ"ח על כך? תודה מראש, ספיר

ספיר , שלום רב. ראשית ע"פ דבריך מדובר בתאונת עבודה מכן ניתן להבין כי ניתן לתבוע פיצויים מביטוח לאומי או כל ביטוח אישי אחר על אובדן או הפחתת כושר העבודה בעקבות אותה תאונה עליה דברת. לגבי הרשלנות בתיק של רשלנות רפונית קשה מאוד להוכיח כי מדובר ברשלנות ואיחוד כאשר מדובר במקרה כמו שלך . לגבי העובדה כי בקופות החולים הרופאים (מומחים) מתחלפים באופן "רנדומלי" כי דבריך זוהיא עובדה לא נכונה והיא תלויה אך ורק בך ואתה יכולת ללכת באופן קבוע לאורטופד ספציפי כרופא מומחה המטפל בך כל שכן שאינך סובל מבעיה שמצביע על נכות קשה ביותר או על נזק בלתי הפיך שנגרם לך. בכל מקרה תתרכז בתביעת הפיצויים שלך ורד מהעניין של הרשלנות כי מדובר במלחמה אבודה מראש. בברכה , ק.ב

הבנתי את אשר נכתב כאן כתשובה, אבל יש בה פרטים לא מדויקים - לא (!) יכולתי לבחור רופא אחד, כי ככה זה עובד אצלנו בקופת החולים. מה לגבי תביעת הפיצויים מביטוח לאומי? איך זה עובד? למי פונים? מה תובעים? מה צריך לבקש ו/או לעשות? תודה מראש, ספיר

בעבר הורדתי את הפרופיל הצבאי ובמסגרת העלאת הפרופיל הרפואי התבקשתי לחתום על טופס ויתור סודיות, להביא המלצות ולציין את שמם של המטפלים בעבר וכיום (נכון ליום החתימה) , הבאתי את מה שביקשו( למעשה היו לי רק מטפלים זמניים בעבר) , שאלתי היא האם הצבא יכול לחטט כיום והלאה בנתונים של קופ"ח ולדעת האם הלכתי למטפל? והאם הטופס תקף גם לעכשיו או שמא הם צריכים לבקש תחילה ממני לדווח?

שלום , שאלתך עניינית , השאלה האם אתה עדיין משרת בצבא? אם כן אז יש מקום לשאלה , אם לא אז אין סיבה שהצבא "יחטט" כדבריך בתיקך הרפואי אזרחי ! (אין אפשרות כזו) , אם אתה עדיין בשירות אז ישנה אפשרות שזו.

דני שלום אין תקופת התיישנות מוגדרת לכתב ויתור על סודיות רפואית, יחד עם אם חולפת תקופת זמן ממושכת, נוהגים המוסדות הרפואיים לדרוש המצאת כתב ויתור על סודיות תקף למועד הבקשה.

דני שלום אין תקופת התיישנות מוגדרת לכתב ויתור על סודיות רפואית, יחד עם אם חולפת תקופת זמן ממושכת, נוהגים המוסדות הרפואיים לדרוש המצאת כתב ויתור על סודיות תקף למועד הבקשה.

לפני כחודש הכניסו לי התקן נובוטי ומיד אחר כך התחלתי עם כאבי בתן נוראים במיוחד כשהלכתי להשתין. כעבור 4 ימים הלכתי להיבדק באחרי בדיקות וצילומים אמרו שההתקן לא נמצא במקום ושנמצא באגן הקטן .עברתי ניתוח לפרסקופיה בבית חולים נודע לי בגלל אולטרה סאונד ש עשולי לפני הניתוח שהרחם שלי אחורי.ואני לא ידעתי. האם הרופא לא היה צריץ לעשות לי אולטרה סאונד לפני שהכניס לי את האתקן ? איך זה יכול להיות שאחרי שסם לי את ההתקן באולטרה סאונד ראה אותו במקום באחר כך יצא מן ברחם? האם זו טעות שיכול לקרוא? כי הבנתי אם סמים אותו ברחם הוא לא יכול להגיע להגל הקטן, או כן? האם זה רשלנות אפילו שאני חתמתי אל כל הסיבוכים ש יכול להיות?

נעומי שלום יתכן שהיה מקום לבצע אולטראסאונד לפני התקנת ההתקן, זו שאלה שאת צריכה לברר בפורום המתאים. אם לא נגרם לך נזק כתוצאה מאי ביצוע האולטראסאונד לא תוכלי לתבוע.

יש לי שאלה ... בדיון בתיק נזיקין , בו השופט נותן הצעה לשני הצדדים ואומר זו עמדת בית המשפט , השאלה שלי אליך מה זה שווה ועד כמה זה מחייב , כלומר ההצעה מקובלת עליי והשאלה שלי אליך האם השופט אמר X אז האם זה אומר שבסופו של דבר אני אקבל X או בסביבות הסכום הזה או שיש סיכוי שאני אקבל סכום נמוך או נמוך בהרבה ממה שהציע בית המשפט , הבנתי שאם התיק מגיע להוכחות אז יכול להיות ששופט אחר ישמע את התיק ואז יכול להיות שהוא יתן הצעה נמוכה בהרבה או אחרת ? השאלה מה אתה אומר ?

גיא שלום הכל אפשרי. הצעות הפשרה ניתנות בד"כ לפני שמיעת ראיות, כך שהתמונה יכולה להשתנות אחרי שבית המשפט ישמע ראיות. הדבר תלוי גם בזהות השופט. עליך להתייעץ עם עורך הדין שלך שאמור להכיר את השופט ואת הלך רוחו. בהצלחה

העו"ד שלי טוען שלפי איך שהוא מכיר את השופט הוא לא ישמע את התיק ... כי הוא "העביר אלה" ... מה זה אומר!? האם בכלל זה אפשרי !?

שאלה מדוע לא לקבל ממוריט אם היא עוזרת ? שלום, אני שנים רבות הייתי במצוקה נפשית ובמהלך כל השנים ניסיתי על עצמי כל מיני כדורים מחברים שקיבלו כדורים פסיכיאטרים. היו לי בעיות של בילבול, עייפות כרונית,מחסור במרץ, ותסמינים של דיכאון עם ירידה בקוגניטיביות ובזיכרון. לאחר שניסיתי על עצמי כדורים נגד סכיזופרניה, נגד דיכאון, נגד חרדה,ועוד אחרים,כל כדור ניסיתי לפחות שלושה חודשים כדי לתת לכדור הזדמנות לשפר משהו אצלי. אבל כל הכדורים איכזבו אותי ,חוץ מכדור אחד שכן עזר ושמו memorit שההתוויה שלו מיועדת לחולי אלצהיימר כדי להפחית להם את תסמיני השיטיון הפסיכוטי שלפעמים יש להם. כדורים אחרים נגד פסיכוזות (שעובדים על הורדת הדופמין במוח) היו איומים,גרמו לי להתעלף ולהשפעות של סבל . לעומתם הmemorit מפחית שיטיון של פסיכוזות לא על ידי השפעה על דופמין אלא על ידי השפעה על אצטילכולין במוח. הmemorit מעלה את האצטיל כולין במוח וכך משפר אצלי את המצב, בלי ה memorit לא תיפקדתי קודם לכן. לפני חודשיים ניגשתי לרופא פסיכיאטר של קופת חולים והתוודתי על בעיותיי כי חשבתי שאוכל לקבל ממנו מרשם ל memorit וסיפרתי לו בווידוי על בעיותי הנפשיות והוא נתן לי כדורים נגד דיכאון וחרדה אפקסור וזייבן בניגוד לבקשתי לקבל memorit. כתבתי מכתב להנהלת קופת חולים שזה לא הוגן שרק בגלל שה memorit יקרה מאוד הם יתנו אותה רק לאנשים שמתאימים להתוויה שייעד אותה משרד הבריאות (רק לחולי אלצהיימר). והנימוק שלי הוא שאם כל התרופות האחרות לא עזרו לי ורק הmemorit כן עוזרת אז מדוע אף אחד לא מבין שרק היא מתאימה לי ושצריך לתת לי אותה.ואני רוצה להגיד להם דברים כדי להסביר להם את זה ולכן אני שואל על סמך איזה חוק (מבחינה משפטית), או הגיון רפואי(מבחינה רפואית), או מוסר (אתיקה רפואית), או טענות אחרות, אדם במצבי יוכל לבסס את בקשתי לקבל את הכדורים-memorit שכן עוזרים לי ?

רמי שלום מתן תרופה היא החלטה של רופא. יתכן שהתרופה הנ"ל אינה בסל הבריאות, לכן עליך לרכוש אותה בעצמך. רק בריאות.

עו"ד יונתן שלום אניפונה אליך מתוך יאוש ודכאון עמוק,בעלי עבר ניתוח אוזניים בעקבות דלקת באוזניים לאחר קבלת אנטביוטיקה הרבהזמן שוחרר והימשיך הטיפול בבית לאחר מספר ימים גברו הכאבים בעלי פנה למיון בית החולים ונסע ברכבו צלול וחזק לאחר בדיקה הוכנס לניתוח בטענה שיש התפשטות דלקת למוח לאחר הניתוח בעלי נהפך לסמרטוט משותק בשני רגליו וידיו ואינו שולט בצרכיו ואינו צלול בעלי בן50 בעלי סבל לפני הניתוח ממחלת סוכר ולחץ דםלדעתי היתה כןרשלנות משועת אני פונה מתוך יאוש מה עלי לעשות ולמי לפנות ואיך להוכיח שהיתה רשלנות הרופאים בבית חולים לא מתיחסים אלי אנא את תשובתך המהירה גאולה

גאולה שלום לא אוכל לסייע לך באמצעות פורום זה. תוכלי לפנות אלי ישירות ואסייע לך.

1. מה ההבדל בין קשר נסיבתי רפואי לקשר נסיבתי משפטי ? 2.איך ניתן לקבל או לקבוע על קשד נסיבתי משפטי האם צריך לבקש הכרה כזו מביה"ד לעבודה?

חיים שלום לכל נזק שנגרם בעקבות אירוע יש גורם או סיבה. על מנת להוכיח טענה משפטית יש להוכי בנוסף לנזק כיצד הוא נגרם, זאת על מנת לחייב את הגוף הנתבע לפצות את הניזוק על הזק שנגרם. מכאן שצריך להוכיח קשר סיבתי המחולק לקש"ס רפואי ומשפטי המשתנה לפי העניין. הקשר הסיבתי הרפואי הוא הקשר העובדתי שעל תובע להוכיח, אם זה מבחינת סמיכות זמנים או באמצעות חוות דעת מומחה. הקשר הסיבתי המשפטי נקבע ע"י בתי המשפט בהתאם לעניין , שאר הראיות שמובאות במשפט ומדיניות משפטית.

עו"ד יקר ! אני מתנצל מראש שהשאלה ארוכה. יש לי שתי שאלות אליך, שאני מבקש את בהם את עזרתך ועצתך: 1) הנני משרת בצבא וכידוע הטיפול הרפואי נעשה באחריות הצבא. מהילדות אני סובל מבעיות באוזניים, עברתי ניתוחים, ושמיעתי ירודה. כאשר התגייסתי ירד לי פרופיל רפואי עקב הבעיה, מאז אני משרת קבוע במטווחים, דבר שכידוע פוגע בשמיעה, ועל אחת כמה וכמה לאדם שסובל מבעיות כרוניות באוזניים. ע"פ הבירור שעשיתי בנושא, בגיוס היו צריכים להגביל אותי משהייה במטווחים(עד שלוש פעמים ושנה) ולא עשו כך למרות שע"פ הסעיף הרפואי הייתה זו חובתם. **מה אני יכול לעשות בנידון, האם יש עילה לתביעה? **המערכת של צהל זו מערכת קשה כיצד אני יכול לקבל את זכותי? 2) לאחרונה פניתי לרופא א.א.ג במרפאה של הצבא, מכיוון שמצבי החמיר, התלוננתי על מספר תלונות, שהמסוכנת היא סחרחורות, מכניסתי לחדר, הרופא התעלם לגמרי מהתלונות שלי, זלזל בי ולעג לי, בקשתי חוות דעת נוספת והוא אמר שהוא לא מוכן לשלוח אותי. כמו כן בקשתי להגביל אותי ממטווחים שזוהי זכותי הרפואית והוא דחה זאת על הסף וצחק עליי... *מה אני אמור או יכול לעשות? *האם יש כאן רשלנות רפואית? *האם הרופא נהג ע"פ חוק? *ואם יהיו לי נזקים באוזניים כתוצאה מהמטווחים הרבים אני יכול לתבוע אותו? שוב- סליחה על השאלה הארוכה ותודה מראש

אני רוצה לקבל את כל התהליך של התקנת התקן רחמי. מודה לך על תשובתך.

אני רוצה לקבל את כל התהליך של התקנת התקן רחמי. מודה לך על תשובתך.תייבים לעשות אולטרה סאונד לפני ההתקנה?

עו"ד יונתן שלום לך אני פונה אילך מתוך יאוש ודכאון עמוק בעלי אושפז לפני 4 חודשים לניתוח באוזן שכב בבית חולים הרבה זמן עם אנטביוטיקה שוחרר לאחר הרבה זמן כעבור מספר ימים בעלי חש לא טוב עם כאבים עזים באוזן פנה למיון באותו בית חולים שנותח ונסע ברכבו עם שליטה מלאה יש לציין שבעלי סובל מסוכר ולחץ דם הוכנס מיד לנתוח לאחר הניתוח קיבלתי בעל שיתוק ביד וברגל ואינו צלול ואינו שולט בצרכיו לדעתי היתה כן רשלנות משועת ואיבדתי מפרנס בבית יש ילדים וגם אני חולנית כבודו תעזור לי בבקשה מה לעשות למי לפנות אני עלסף התמוטטות בתודה גאולה

דודו שלום רב, ראשית יש לציין שבמקרה שלך ישנה רשלנות שיכלה או גרמה לך לנזק כל שהוא אך יחד עם זאת אינני יודע את מצבך המדוייק ויכול להיות שהטענות שלך הן סובייקיביות בלבד ואינן מצביעות הבעיה רפואית שניתן לראותה "בעין" , כלומר בתחום הרשלנות הרפואית החלק הקשה או המסובך ביותר הוא עניין ההוכחה שהיתה רשלות ובמקרה שלך ניתן לשלוח אותך למומחה פרטי של אף אוזן גרון שיבדוק אותך ואת המסמכים ויראה האם יש לך בעיה והאם עצם השירות שלך בתפקיד כזה , גרם לתוצאה של נזק בלתי הפיך, את כל זאת תבצע אחרי השיחרור שלך מצה"ל בתביעה או לא למשרד הביטחון , כרגע לגבי השירות שלך אני ממליץ לך לגשת אל רופא היחידה שלך ולהסביר לו את הבעיה אם זה לא עוזר , תכתוב מכתב לקצין רפואה ראשי עם כל הפרטים . בכל מקרה , תיהיה בריא. בברכה.

בזמן שדיסקסנו על נושא קודם, בגלל רשלנות בבית ריווקה (הפעם אני לא פוחדת לקרוא אותם בשם), נפטרה אישה, אמא של חבר, בגלל שהתנתק לה צינור הנשימה, ולמרות האזעקה אף אחד לא טרח לבוא. הבן שלה הגיע ומצא אותה מתה וצינור מחובר.....סבתא שלי במיטה לידה נפתרה 6 ימים לפני ויש לי הרבה מה להגיד!!!!. לאן אנחנו (אני והחבר שלי) צריכים לפנות? אם אצלי זאת תלונה ענקית, אצלו זאת תביעה, אני חושבת.

אם התיאור כפי שנטען - אז התלונה צריכה להיות למשטרה

זה מה שעשינו אבל הם דרשו נתיחה לאחר המוות ובתה לא הסקימה.

טעות-כתיב.צינור לא(!) היה מחובר

לפני לא מעט שנים פרנסתי את עצמי ככוח עזר במחלקות שונות בבית החולים בשל היותי חובש (בסדיר ובמילואים ). הייתי עד למספר מקרים של רשלנות רפואית. פציינטים נפטרו בגלל רשלנות פשוטה וגסה ( כגון טובוס שלא חובר כראוי וגרם לחנק, גרימת המוטורקס תוך נסיון להכניס ערוי בקארוטיס, הצפה של דם בקנה הנשימה שלא נוקזה בזמן באמצעות סקשן וכ"ד ). הכל נשאר במשפחה ... כל העולם שתק ואני הייתי בוגר צעיר בן 21 ולא ידעתי שיש כיכולתי להתלונן..

מה שברור שאם הבת לא הסכימה לנתיחה- יש בעייה רצינית לתביעה כעת

שלום רב, בתי מנישואין קודמים ביקרה לאחרונה אצל אביה המתגורר בארה"ב. בזמן הזה לקח אותה אביה, ללא ידיעתי וללא הסכמתי למישהי בעלת תואר שני ישראלי בפסיכולוגיה, אשר תפקדה בארץ כיועצת חינוכית והמתגוררת עם בעלה (חברו לעבודה של בעלי לשעבר) בארה"ב, שם היא עובדת כמורה לעברית בבית ספר. אישה זו "עבדה" על הילדה באופן כזה שהילדה בסופו של תהליך הגיעה למצב בו היא טוענת כי הכיתי אותה וכי לא טוב לה אצלי. חו"ד האישה צורף בשלב מאוחר יותר לתביעה לאחזקת הילדה בטענה כי אני אמא מתעללת, דבר שלא היה ולא נברא. בהליך המשפטי הנני מטפלת בעזרת עורך דין. שאלתי היא לגבי אותה אישה, אשר, לאחר בדיקה, גיליתי כי איננה פסיכולוגית כלל ובוודאי שלא קיבלה ממני אישור לטפל בילדתי. דוח"ות המפגשים צורפו לכתב התביעה וניתן לראות שם בבירור כי האישה מכניסה לילדה רעיונות לראש וכי באופן מגמתי היא משכנעת את הילדה וגורמת לילדה לאמר דברים שלא היו ולא נבראו. אשמח באם תוכלו לעזור לי בהפניה לגורמים מתאימים על מנת לוודא כי אישה זו תעמוד לדין בגין הטיפול הלקוי שהעניקה לילדתי וכי לא תחזור על טעות זו יותר לעולם. אינני יודעת מאיפה להתחיל, אך ברור כי האישה הזו אינה פסיכולוגית ובוודאי אינה ראויה להיקרא אשת חינוך ועליה לעמוד לדין על העוול שגרמה לבתי. אנא הפנו אותי לכל גורם היכול לסייע לי בעניין, אסור לתת לאישה כזו להמשיך לתפקד! אשמח להמציא את חווה"ד הנ"ל ולפרט יותר בפני כל מי המוכן לסייע לי בדותה ובדאגה רבה אמא

ראשית, לא ברור מדברייך אם האישה אינה פסיכולוגית, שכן, את גם כותבת שיש לה תואר שני בפסיכולוגיה. לגופו של עניין, אם יש לאישה רשיון תקף לעסוק בייעוץ פסיכולוגי אזי היא פסיכולוגית לכל דבר ועניין, אפילו אם אינה עוסקת בכך לפרנסתה באופן שוטף. אם הבנתי נכון, את נמצאת כרגע במאבק משפטי בנושא משמורת על הילדה, ולעניות דעתי זה לא מומלץ לפתוח דווקא כעת חזית נוספת ונפרדת של תובענה בגין רשלנות רפואית נגד "הפסיכולוגית" (שזה בעצם נושא הפניה שלך לפורום). מה שכן, עלייך לנסות לערער את האמינות שלה בפני בית המשפט, ולהוכיח שחוות הדעת שלה הייתה "מוזמנת" ומגמתית. לפי הדברים שכתבת אודות דו"חות המפגשים שלה עם הילדה זה לא אמור להוות בעיה. רצוי לעשות זאת בעזרת פסיכולוג מטעמך שגם יפגוש את הילדה וימציא חוות דעת משלו. במידה שבית המשפט יקבל את עמדתך ביחס "לפסיכולוגית", זה יספק לך אינדיקציה האם יש טעם לתבוע אותה על רשלנות רפואית או לנקוט נגדה בצעדים אחרים.

לאם המודאגת, שאלתך מורכבת מידי לדיון בפורום. אם העניין תלוי ועומד בבית המשפט ועורך הדין המייצג אותך נתקל בשאלה שאין לו מומחיות בה מומלץ שעורך הדין יתייעץ עם עורך דין אחר מומחה בתחום ולא יסתמך על חוות דעת מכלי שני ושלישי באופן בלתי אמצעי.

בועדה רפואית דרג א לתאונות עבודה נכתב בפרוטקול ש "יש מספיק מאמרים ומחקרים המאשרים על קשר בין הארוע התאונתי להחמרת מחלת הפרקינסון ואמנם יש החמרה והנפגע יקבל אחוזי נכות לאחר התיעצות עם פוסק נוסף לגבי ההפרשים בין התאונה לבין המהלך הטבעי של המחלה" . ואכן נקבעה ישיבה נוספת אם הפוסק הנוסף,הפוסק הנוסף בדק אותי כ 2 דקות ואמר לי ללכת הביתה ואקבל תשובה בדואר. בהחלטה של הועדה נכתב 0 % נכות . ועדת ערערים דחתה חוות הדעת הרפואית של הרופא שלי ומקבלת במלואה את החלטת הועדה הראשונה, וקובעת 0% נכות שאלותי: 1. האם מה שנכתב בפרוטוקול מתבטל ו"נעלם" או הרופא צריך לתת לי הסבר ולנמק מדוע שינה דעתו , ומדוע פתאום אין מספיק מאמרים ומחקרים וכו.. 2.האם 0 % נכות פרושה שיש קשר נסיבתי אבל מסלול המחלה לא השתנה עקב התאונה 3. האם 0 אחוזי נכות פרושן שיש קשר נסיבתי אבל בגלל שהארוע (המכה)היה חזק לכן אין נכות תודה

תיקון טעות: בשאלה 3 צ"ל יש קשר נסיבתי אבל משום ש"המכה" לא היתה מספיק חזקה אין אחוזי נכות מתאונת העבודה zaiden

שאלה מוזרה ולא במקום. לאף אחד אין סמכות להכין רשימה כזו. א. יש מעט מקרים שתבעו רופאים והם הואשמו ברשלנות. ב. יש מקרים רבים שחברת הביטוח התפשרה עם התביעה וזאת מבלי להכיר באשמה , אך מזה אין להסיק שהיתה רשלנות יתכן ולחברת הביטוח לא כדאי להתמודד בבית המשפט. הפתרון הטוב ביותר הוא לגופו של מקרה דהיינו כאשר את הזקוק לטיפול רפואי , מצא את המומחה בתחום ואז תברר לגביו

יש לי ידיד-רופא.הוא אמר שראה רשמה כזות לפי בתי חולים אבל לא זוכר איפו.

אני כמעט מסתכן ואומר שאתר שכזה הוא גובל בפלילין

לאורין ולמשתתפי הדיון שלום הנושא שהעלת לדיון הוא ראוי ובעייתי. כידוע הגוף המוסמך להעמיד לדין משמעתי הוא משרד הבריאות. גוף זה פועל בעלתיים ושיעור ההרשעות המשמעתיות ביחס לתלונות המוצדקות הוא זעום, תעיד העובדה שבהרבה מקרים משרד הבריאות קובע שהתנהגות הרפואית היתה ללא דופי בעוד שבית משפט אזרחי קובע באותו עניין שהרופא התרשל. כאשר מורשע רופא ע"י ועדת בדיקה של משרד הבריאות אין על כך פירסום רשמי כגון הודעה בעיתונות (כפי שמתחייב למשל על פי חוק לגבי עורכי דין שהורשעו בדין משמעתי). כך יוצא שרופא שהורשע יכול להמשיך לעבוד מבלי שהציבור ידע. מכאן החשיבות של הפירסום. לדעתי יש מקום וצורך לפירסום של החלטות משרד הבריאות לגבי רופאים שהתרשלו. אינני מסכים עם ד"ר ר.ל. כי פירסום כאמור "גובל בפלילין" מה המקור החוקי לטענתך? להיפך אי פירסום השמות מהווה הפרת חוק כי הוא יוצר מצב שרופאים רשלניים מטעים את הציבור בכך שהם מסתירים ממנו את היכולת לבחור מי יטפל בו. יש מקום להקביל את הוראות פק' הרופאים לחוק לשכת עורכי הדין לעניין הפירסום בעיתונות ואם למישהו מהקוראים יש יוזמה שיביא ענין זה לידיעת הציבור.

עו"ד דייויס שלום, עיינתי באתר שהוצג כמי שמכיל רשימה של רופאים רשלניים ומצאתי הרבה כתבות אודות תביעות/תלונות שהוגשו ובהן שמות הרופאים אך במובחן מהאמור בתשובתיך הרי שעורכי דין שמורשעים שמם מתפרסם ברבים (לא תמיד), הרי שבאתר העוסק ברופאים, כאן מופיעים שמות רבים של רופאים שלא הורשעו... אני מבין שלבעייתיות זו התכוון ד"ר ר.ל האם באמת אינך רואה בעיה ? אציין כי האתר שאליו הופנו חברי הפורום מוקדש לפרשה מתוקשרת לעייפה אודות גב' שנפטרה במהלך לידה ואילו משרד הבריאות לא מצא רשלנות במקרה וכפי שידוע לי גם בתי המשפט לא. שמו של הרופא עדין מככב באתר... כרשלן. מה היית חש לו תלונה שהוגשה נגדך כעורך דין ושנמצאה לא מוצדקת (בבית דין) הייתה מוצגת באתר ושמך מתנוסס בו תחת הכותרת עו"ד רשלן??? אני כמובן לא מתנגד להצגת שמות הרופאים הרשלניים, אך בין זה לבין אתר שבו כל כתבה מוצגת כראייה חלוטה בדבר רשלנות הרופא היא רחוקה ובלתי מוצדקת ויש בה כדי לפגוע בשמם הטוב של רופאים רבים שבינם לבין רשלנות ישנו רק כעס, תסכול ויאוש של החולה ומשפחתו אשר לעיתים כה קרובות אינם מוצדקים.

לאחרונה בצעתי ניתוח כירורגי, שבוצע ע"י טישטוש והרדמה מקומית בנוסף. בזמן הכניסה לחדר ניתוח ביקשתי הסבר מהמרדים על התהליך הצפוי. הוא פרט והסביר שאני אקבל טישטוש ולאחר שארדם!!! אקבל זריקה מקומית נוספת אותה לא ארגיש מאחר ואהיה רדום. אולם כאשר נכנס המנתח, הוא הזריק לי את הזריקה המקומית והחלק בתהליך, תוך שיחה עם הצוות הרפואי על הצורך שלו "לזוז" מאחר והוא מסיים (מבלי להתייחס לעובדה שאני ער). החמור מכל שאת הזריקה המקומית קיבלתי לפני שקיבתי את הטישטוש. מיותר לדבר על הסבל ועוגמת הנפש שנגרמה... האם זוהי רשלנות? חוסר מקצועיות? או סתם אטימות שגורמת לאובדן האמון ברופאים. יש לציין כי הרופא מנתח הנ"ל, נחשב לרופא בכיר ו"מומחה" ... כמו כן אציין שהדבר נעשה במסגרת שר"פ. אשמח לתגובה ולדעת האם ישנה עילה לתביעה, ואם כן אל מי לפנות תודה מראש.

חוק זכויות החולה קובע שמטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, גם מבחינת יחסי אנוש. וכן יש לשמור על כבודו של המטופל. ובכך שלא פעלו לפי מה שהסבירו לך ניתן לראות כאילו פעלו בלא הסכמתך לקבל את הטיפול, דבר נוסף שמהווה הפרת חוק זכויות החולה. מה נותנות כל ההפרות? לא הרבה. אולי כמה אלפי שקלים ואולי כלום. להתלונן על הרופא למנהל המוסד, וכו' יעיל יותר, אולי, אבל אם תמצא עו"ד שירצה לטפל בזה ברצינות, אולי יצא לך משהו. לדעתי, הטוב ביותר והנכון ביותר: פרסם את שמו באתר שנזהר ממנו וחיה חיים טובים. אם תגיע למדור צרכנות בעיתון, זה יהיה מצוין.

אני משתילל לקבוצה רחבה מאוד באולכוסיה של אנשים אשר קיבלו בנזודיאזפינים (תרופות הרגעה כגון קסנקס, קלונקס, וואליום ) על אף העובדה שלא סבלו מבעיות פסיכיאטריות והתמכרו לשימוש בתרופת אלה ללא יכולת להגמל. המחקרים המודרניים מראים שהרבה יותר קשה להגמל לדוגמאמקסנקס מאשר מהרואין. האם ישנה קיימת אפשרות סבירה לזכות בתביעה ייצוגית כנגד משרד הבריאות /ואו קופת חולים או הרופאים. המטופלים לא הוזהרו שהתרופת ממכרות.

לכל תרופה מצורף עלון המתאר את תופעות הלוואי שלה ואזהרות שונות. לגבי בנזודיאזפינים האזהרה הנפוצה היא "שימוש ממושך עלול לגרום לתלות". בתביעות רשלנות רפואית מרבים לדבר על "הרופא הסביר". אולי יש מקום לדבר גם על "המטופל הסביר", ובמקרה הזה המטופל הסביר צריך לקרוא את העלון המצורף לתרופה שקיבל ולהתייעץ עם הרופא שלו.

המטופל הסביר במקרה זה החל ליטול בנזודיאזפינים בתקופה שקדמה לפירסום ההזהרה בנוגע לפוטנציאל ההתמכרות של התרופה. ל.ד. בשנת 1990 רופאים לא טרחו לעדכן בענין תופעת ההתמכרות של כדורי קסנקס וכאמור לא הפועה שום הזהרה (אז) בעלון המצורף.

שלום . רציתי לשאול 3 שאלות. 1. האם החלפת שופט במהלך משפט בנושא נכות רפואית יכולה להיות סיבה למשפט חוזר . אני במהלך משפט בשלבי סיכומים והשופט קיבל תפקיד חדש ולא דן יותר בתיק שלי , האם השופט החדש יכול לקבוע ללא השתתפות פיזית במשפט ורק על סמך קריאת החומר ? , האם החלפת שופט במקרה כזה כאשר התחושה שהשופט לא היה לטובת התובע יכול לשנות את ההחלטה וזאת עקב איזשהו סיכום שהשופט הקודם רשם בתיק (פסק דין שלו) לפני מסירת התיק לשופט המחליף. איך לדעתך מתבצעת מעבר התיק לשופט המחליף. 2. אני סובל מבעיות בכתף שנגרמו לי עקב הרמת משא כבד , הגשתי תביעה להכרה כתאונת עבודה ולא ביקשתי בשלב הדיון הראשוני נכות כי לא ידעתי שיש לי נכות בקשתי הכרה כללית כתאונה מתוך חשש שאצטרך לעבור ניתוח בעתיד , לאחר שראיתי כי הטיפולים לא עוזרים וניתוח אינני מוכן לעבור האם אוכל לתבוע כיום לנכות למרות שלא ביקשתי זאת מבית המשפט וכיצד אני מסביר זאת משפטית . 3. למה הכוונה שהנתבעת בתביעה להכרה באירוע כתאונה טוענת כי היא מוכנה להכירבתאונה על דרך ההחמרה להבדיל מהגרימה כאשר המומחה קבע כי יש קשר סיבתי . תודה.

בעיקרון משהועבר הדיון אל שופט אחר - רשאי הוא לדון בתובענה מהמקום בו הגיע איליו השופט הקודם או מכל שלב אחר שיראה לשופט החדש שהוא ראוי וצודק בנסיבות העניין. אם אתה במהלך התביעה מעלה תביעה חדשה שלא הוגשה ולא השארת לעצמך מקום לדון בה - בתביעתך המקורית - יש בעייה - אתה יכול לבקש לדון בה - אבל אז הצד שכנגד גם רשאי לפתוח את ההגנה - וכל זה באישור השופט החדש כמובן. הכרה בהחמרה - זה פחות טוב בעיקרון מגרימה - כי אז אתה מקבל פחות פיצויים - בדרך כלל 50% - בכפוף למה שיש. כי חלק הגרימה הוא לא על חשבון הנתבע

לעו"ד שלום רב אני לאחר 2 תאונות דרכים וסובלת מ - 6 בלטי דיסק צוואריים ומותניים המלווים בכאבי גב קשים מגבלויות בתנועה ובעיות נוספות. שאלותיי הן : 1. האם אכן קביעת הנכות שלי תיקבע אך ורק לפי המגבלויות בתנועה? 2. האם ישנם פרמטרים נוספים שבגינם תיקבע נכות? עורך הדין המייצג אותי בתביעה מסביר לי כל הזמן שהנכות תיקבע אך ורק לפי המגבלויות הגופניות. לתשובתך אודה

איבונה שלום, הנכות הרפואית נקבעת לאחר שהנזק מגובש, נזקים אורטופדיים כגון בלטי דיסק מתגבשים מס' חדשים לאחר התאונה. אם הנכות משמעותית מגבלות התנועה תישארנה (המגבלות הן חלק מהנכות), אולם מומחה רפואי יהיה מסוגל להעריך אם הנזקים והמגבלות הן זמניות או לצמיתות. בפגיעות אורטופדיות מקובל להמתין כשנה עד להערכת הנכות.

אני תובע חברה על נזק שנגרם לי בניתוח, העורך דין שלי מציע שנלך לפשרה במקום בית משפט, אך אומר שלשם כך עדיפה חוות דעת רפואית, כי כך מצבנו בפשרה יהיה לטוב יותר. האם נכון הדבר? האם ההשקעה הכספית הרבה שווה את ההבדל בפיצוי שבין פשרה עם חוות דעת ובלי חוות דעת? תודה לעונים

אמיר שלום, פשרה תמיד רצויה. השאלה היא המחיר, מה הפיצוי המוצע בפשרה. צודק עורך הדין שלך בכך שללא חוות דעת לא יוכל להעריך את הנזק (ובתביעת רשלנות רפואית גם את האחריות). אם תתפשר ללא חוות דעת לעולם תפסיד כי הצד השני לא יתפשר איתך אלא ע"פ הסיכון שידוע לו. לפיכך שמע בעצת עורך הדין המכיר את המקרה והדין.

ביקשתי הפניה ל-MRI לצורך בדיקת שינויים בגידול בראש מרופא א.א.ג. בק"ח מכבי. הבדיקה לא אושרה מסיבות לא ברורות גם לאחר פניה לרופא מחוזי. השאלות שלי: - למי ניתן עוד לפנות כדי לערער על החלטה? - אם אעשה את הבדיקה באופו פרטי( 4900 ש"ח) האם ניתן יהיה לתבוע ק"ח כדי לקבל החזר? בתודה ,חנה

בעיקרון אתה יכול לערער הלאה לועדת ערר של הקופה בהנהלה. אם אתה עושה ומשלם - באופן פרטי והבדיקה תקינה - קשה לי לראות איך יחזירו לך את הכסף אבל אם תעשה והבדיקה תראה ממצא פתולוגי - אז חבל על הזמן. אני חושב שהרבה יסכימו להיות עורכי הדין שלך. ולמצער - הקופה תשמח להחזיר את הכסף כדי להקטין את הנזק או אף למנוע אותו - דבר שאתה תעשה בעצם הליכתך לביצוע הMRI

אפשר לפנות בערעור לממונה על פניות הציבור (באתר של מכבי באינטרנט יש את האמייל שלה - www.maccabi-health.co.il לאחר שתקבל מהם תשובה בכתב, ביכולתך להמשיך לערער בפני משרד הבריאות - כתובת האמייל נמצאת באתר של משד הבריאות לא ממליץ לך ללכת לבדיקה באופן פרטי - הסיכוי שתקבל החזר נמוך ביותר, וגם אם תערער בהתאם לתהליך המפורט לעיל ובסופו של דבר תקבל אישור, הם יפנו אותך לבדיקה ולא יחזירו לך את הכסף.

הם מאוד קשוחים. לך על גדול! תאיים שתפנה לגב"צ בגין פגיעה בזכויותך האזרחיות וכן תפנה לעתונות . תראה שפתאום משנים את הטון. הרבה בריאות!

האם יש זמן קצוב להתישנות על פגיעה רפואית קשה? מה טווח הזמן? תודה.

היא 7 שנים מיום שנודע לך על קרות הנזק. לגבי ניזוק שהוא קטין - סופרים 7 שנים מיום שמלאו לו 18. התיישנות בתביעה לחברת הביטוח היא קצרה יותר - רק 3 שנים.

האם ניתן לראות ולקבל פסקי בוררות של ההסתדרות לרפואת שיניים אם הפסיקה שלהם מחייבת ולא ניתנת לערעור - האם אין זכות לבקש לראות פסיקות קודמות? תודה רבה ! דחוף!

בוררות של הסתדרות רופאי השיניים היא גוף משפטי וולונטרי לחלוטין שהדיון מולו נעשה לפי חוק הבוררות, ויש להתייחס לפסיקת הבוררים כמו לכל פסיקת בוררות אחרת. המשמעות היא - הצדדים זכאים לקבל את פסק הבוררות אבל אין מדובר בפסקי דין פומביים אלא אם ניתן להם תוקף של פסק דין לפי בקשת צד. על פסק בוררות שניתן לו תוקף של פסק דין - אין ערעור. ניתן להתנגד לבקשה לתת תוקף של פסק דין על ידי בקשה לביטול פסק הבורר.. ביטול פסק בוררות נעשה על ידי בית משפט לבקשת צד - מכל מיני טעמים הרשומים בחוק הבוררות (לכל יש לקבל יעוץ משפטי פרטי מעו"ד שיבדוק את כל הסיפור). לגבי פסיקות קודמות - כפי שאמרתי מאחר ובוררות היא עניין בין צדדים אין חובה על אף אחד לפרסם אותם. פסק בורר אינו הלכה מחייבת או תקדים, כך שזה לא משנה מה נפסק בדיונים אחרים.

תודה רבה ! תשובתך הואילה לי מאד !

מחפשת מאמרים על רשלנות רפואית בתחום ההריון אשמח אם תידעו אותי היכן ניתן למצוא?

ראי באתר של עו"ד דיוויס www.med-law.co.il

הפקדתי את השיניים שלי בידי רופא מומחה לשיקום הפה. והוא עשה על פי ראות עיניו כל מה שהיה צריך כולל החלפת כתרים, חידוש טיפולי שורש, ניתוחי הארכת כותרת. לאחר כארבע שנים התלוננתי על נפיחות בחניכיים. צילום פנורמי הראה שיש תהליך דלקתי מתקדם בשורשי השיניים העליונות{מתחת לכתר} ובשורשי השיניים התחתונות {מתחת לכתר} הרופא הפנה אותי לחידוש טיפולי שורש בלי הסרת הכתר. בפנייתי לחוות דעת נוספת ובבדיקת הצילומים מלפני ארבע שנים התגלה שכבר אז היה התהליך הדלקתי קיים וחידוש טיפול שורש במקום היה אולי מונע את זה. לא נעשה שם חידוש. הרופא האחר שפניתי אליו לחוות דעת, טען שאי אפשר לעשות חידוש בשיניים אלה בלי להוריד את הכתרים {החדשים} ובכלל לדעתו זו אחריות של הרופא המטפל שלא דאג בזמן לחידוש טיפולי שורש. זמן, כאבים, עגמת נפש, ריצות, הפסד ימי עבודה, כסף כסף כסף {שאין לי} הפסד שינים. האם יש לי את מי לתבוע? האם מישהו אחראי? ואם כן איך עושים את זה? למי פונים? מה הסיכויים? תודה מראש על התגובה

לפציינט שלום על אף חוסר שביעות הרצון מהטיפול הרפואי, מוצע שתפנה לעצה רפואית ולא לעצה משפטית. בהערכה גסה ניתן לומר שהעלות למיצוי זכויותיך עולה על התועלת. מוצע שתפנה לרופא שיניים נוסף והשקע כספך בתיקון ושיקום הפה (להבדיל מהכיס).

לעו"ד דייוויס - קופ"ח ברשומות למבוטח, גניקולוג של הקופה, רופא פריון פרטי - אף לא אחד מהם ציין או יידע על ירידה דרסטית בפריון מגיל 45 ואי כיסוי הקופה טיפולי הפריה חוץ גופית. ראוי לציון כי ענין ההריון החל שנתיים קודם לכן. מי אחראי לזה שלא נוכל להביא ילד משלנו?

יובל שלום קשה לתת תשובה לשאלתך בגלל מיעוט הנתונים שמסרת. עליך לדאוג לצלם את כל הרשומה הרפואית ולהתייעץ עם עו"ד שמתמצא בתחום. על פני הדברים לא נראה לי כי יש קשר סיבתי בין אי ציון המידע שהזכרת והתוצאה.

מדוע יש אפלייה ביחס הציבור והשלטונות בין רשלנות הנדסית לבין לרשלנות רפואית? כאשר יש נפגע ברשלנות הנדסית - מיד מוגשת תלונה במשטרה, אנשים מעוכבים לחקירה ולעיתים אף נעצרים. כאשר יש נפגע הרבה יותר קשה ברשלנות רפואית - במקרה הגרוע ביותר מוגשת תלונה למשרד הבריאות. בדרך כלל לא מוגשת תלונה במשטרה. מדוע ההבדל הזה?

אלון שלום השאלה שלך היא שאלה ראויה שאין עליה תשובה או הסבר אוביקטיבי אחד תלוי מי המשיב. לדעתי הבעיה נעוצה בהתיחסות הסלחנית של החברה באמצעות שלטונות האכיפה ובתי המשפט להתנהגות רפואית רשלנית ולקושי למקד את הנזק כקשור להתנהגות הרשלנית. ניתן לתת דוגמאות אין ספור מקרים בהם נגרם נזק באירוע שבו הייתה רשלנות אך לא ניתן לייחס את כל הנזק לאותה רשלנות. לעומת זאת כאשר נגרם נזק גוף כתוצאה מהתמוטטות גשר או מבנה הוכחת הקשר הסיבתי קלה יותר.

בניגוד לבניה, בה הנחת העבודה היא שאם נעשית עבודה טובה אז הבניין לא יתמוטט על יושביו, ברפואה אין שום הוכחה שכך זה. גם בניתוח שנעשה במיומנות הגבוהה ביותר - עלול החולה למות. כלומר - לא בכל פעם שהחולה מת בזמן או לאחר הטיפול - מניחים מיד שהיתה רשלנות, בזמן שבכל פעם שבניין או גשר מתמוטט (ולא מדובר על רעידת אדמה) - ההנחה היא שעצם העובדה שהתמוטט - סימן שהיתה בעיה בתכנונו או בביצוע הבניה. הוכחת הרשלנות ברפואה קשה יותר מאשר בהנדסה, וגם הוכחת הקשר הסיבתי כפי שציין עו"ד דיוויס.

נראה לי שמנהל הפורום שאמור לענות לשאלות נרדם אי שם הפורום ממש כבר לא פעיל מדוע????

לא מצאתי מקום להתערב עד כה בחלופי המלל בפורום מאחר ולא נשאלה שאלה ענינית . כאשר תישאל שאלה ענינית ואתבקש להיזקק לה אשמח להשיב. עד אז לכל אחד יש זכות להשמיע ולהשמע לשם כך נועד הפורום.

לא מצאתי מקום להתערב עד כה בחלופי המלל בפורום מאחר ולא נשאלה שאלה ענינית . כאשר תישאל שאלה ענינית ואתבקש להיזקק לה אשמח להשיב. עד אז לכל אחד יש זכות להשמיע ולהשמע לשם כך נועד הפורום.