פורום משפט ורשלנות רפואית

שלום רב לדר רן לין תודה והבהרה נוספת.אם הרופא לא שם בתיק הרפואי את כל הנירות האם אין אפשרות לסנקציות נגדו.הרופאים אחרון מקפידים כל דבר לתיק בתיק הרפואי. למשל אחד הנירות הוא של מנהל מחקה אורטופדית בקופת חולים.שבו ממליץ לשלח אותי לרופא תעשיתי בתודה

היות וכל מילה שלך חשובה - תעשה לי טובה ותכתוב שוב את דבריך כדי שארד לסוף כוונתך בהם

שלום רב במקום העבודה שלי ישנו רופא. והשאלה שלי האם כאשר אני מגיע אליו ומראה לו מכתב מן רופא שאני מטופל אצלו. האם הוא חיב להתחשב בבקשה של אותו רופא. והאם הוא חיב לצרף לתיק הרפואי שלי את המכתב של הרופא. מכיון שכאשר צילמתי את התיק לא ראיתי שום זכר למכתבים של רופאים שהבאתי.לפי דעתי יש פה בעיה מכיון שרופא חדש אינו יכול לדעת בדיוק את המצב.בלי קשר לאם נגרם נזק. האם יש אפשרות לתביעה על עוגמת נפש. בתודה

לשאלה הראשונה היא - לא הוא לא חייב להתחשב ברופא אחר למרות שכדאי ורצוי שיקרא אותה בתשומת לב. לשאלה השנייה - כן הוא כן חייב לשים את המסמך בתיק שלך אם אתה המצאת את זה לידיו. לעניין עוגמת הנפש - לא קיין בארץ בינתיים הנושא הזה באופן עצמאי - אלא אם נגרם נזק נוסף אמיתי. הנזיקין בארץ מסתובבים סביב הנזק האמיתי באם נגרם

גבר בשנות ה 30 לחייו הופנה לעבור סדרת בדיקות לב בעקבות ארוע של כאבים בחזה. כל התוצאות היו תקינות לחלוטין למעט אחת. הממצא החשוד הצביע על בעיה חמורה שעלולה להוות סכנת מוות מיידית, שעלול לגרום לרופאים לטפל בתרופות בעלות תופעות לוואי משמעותיות וכך הלאה. עצם קריאת הממצאים גרם ללחץ רב ועוגמת נפש רבה מעבר לכך להוצאת כסץ מיידית בפניה לרופאים מומחים. בנוף ולאור חומרת הממצא פנה האדם למכון הבדיקה בבקשה לברר את מהותה בדיוק, שם סירבו לתת לו לדבר עם מי מהרופאים והסתפקו בהפניה חזרה לרופר המטפל בסופו של דבר ולמרבה המזל תוך יום וחצי עלו שני רופאים מומחים על כך כי יתכן ומשהו לא בסדר עם הבדיקה. רק בשלב זה נאותו במכון הבדיקה לבחון שנית את המסמכים שלהם ולגלות כי בהדפסת ממצאי הבדיקה נשמטה מילה אחת שהפכה תוצאה שלילית לחיובית. למותר לציין כי על מסמכי הבדיקה חתום רופא במקור! האם יש עילה לתביעה בגין ההוצאות, בגין עוגמת הנפש בגין החרדה ובגין הסיכון! של חשיפה לטיפול לא נכון ומזיק? תודה

לא נוח לי עם התשובה אולם אם לא נגרם נזק ממשי - אין כל כך עילת תביעה האם הוצאת כספים על הרופאים המומחים שלקחת - אם כן בודאי יש עילת תביעה. האם היו הוצאות אחרות? לא הלכת לעבודה? וכו - על כך אפשר להגיש תביעה

ועוד דבר - תמיד כמובן משאירים בתביעה אפשרות של נזק עתידי - שיכול להיגרם בגין עוגמת הנפש שהתצטברה - כגון התקף לב עתידי ועוד דברים שאני לא מאחל שיקרו לך באמת

שלום רב, קראתי אתמול בעתון מעריב על תביעה יצוגית בלונדון של נשים שנפגעו כתוצאה מלקיחת גלולות נגד הריון ולקו בקרישי דם. היות שגם אני נפגעתי בצורה זו (בשנות השמונים), ברצוני לדעת פרטים נוספים לגבי תביעה זו. אודה לכם אם תוכלו להתייחס לנושא, במידה ויש מידע כלשהו בידכם. בברכה ובתודה מראש, אריאלה

לא קראתי את הידיעה אבל אני אקרא ואבדוק ומבטיח להתייחס

התייחסתי לכך בפורום השני - רפואה ומשפט - תסתכלי

שלום רב , אני לא יודעת אם זה בידיוק רשלנות רפואית אבל אשמח מאוד לקבל תשובה, מאז ומעולם הייתי בחורה בריאה - בת 19 קיום . לפני שנה וחצי מישהו פסיכוטי התנפל עליי בבית חולים והכניס לי מרפק בפנים . לא נגרם שום נזק ולאחר שבוע כבר נעלם הפנס בעין וכול האדמומיות בפנים - מהמכות. לאחר 7 חודשיים החלו לי באופן מפתיע כאבים בפנים שנמשכים כבר כמעט שנה . למרות בירורים מקיפים אצל רופאים לא נמצא שום סיבה לכאבים . ולפתע חשבתי , אוליי זה בגלל המכות שקיבלתי ? האם יש עילה לתביעה , לבית חולים , או לאותו אדם , או לשניהם יחד? מצד אחד אי אפשר להוכיח שזה בגלל זה - אני משערת . אבל אוליי זה כן בגלל זה , אחרי הכול על הנייר אני בריאה לחלוטין? אשמח לתשובה כנה , ובתודות חמות על תשובתך , יעל

הדבר הראשון שאת צריכה לעשות זה לקבל את כל החומר הרפואי מאותה הפגיעה. אני מניח שבאותה עת הלכת למיון נבדקת וטנעשו לך מספר צילומים נכון? לאחר מכן טופלת בדרך כלשהי- ואת כל זה צריך - בדוקומנטציה מלאה אחרי זה - מתחילים לראות האם יש עילת תביעה - לכאורה יש - וצריך לראות הראם כדאי להגיש את תביעת הנזיקין. לגבי נושא רשלנות רפואית - זה לא ממש כי השאלה היא של מי הרקשלנות - היכן נגרמה הפגיעה בתחומי בית החולים? את יכולה לענות לי כאן או לאימייל - מה שתרצי

פציעה מנפילה בסקי. לאחר פנייתי לרופא מקצועי בקופ"ח אובחן קרע בגיד ונשלחתי לפיזיוטרפיה. לאחר כ-3 חודשים הגעתי למומחה ( בית חולים ) שגילה שבר שלא אובחן קודם. בגלל הכאבים שהיו לי במהלך הטיפול הפיזיוטרפי לא הצלחתי להזיז את היד לכל אורך המהלך הנדרש וכנראה שהשרירים נתפסו. כיום אני לאחר מספר טיפולים עם מגבלה קטנה בתנועה ושרירים חלשים ביד שמאל. האים הייתה כאן רשלנות רפואית? איפה אוכל לקבל דיאגנוזה לתביעה מחברת הביטוח? תודה מראש גיורא טל

שתי שאלות לגבי הפיצויים חברת הביטוח שבטחה אותך בתאונה - כן יש עילת תביעה לגבי קופת החולים - כנ"ל אבל תריכים לראות את כל התיק הרפואי ומהלך העניינים הצפוף מרגע הפציעה - כמו גם האם האחלמה היא מושלמת - או נגרמה נכות- וכמה

היות ואני לא יודעת אם השאלה מתאימה לכאן אשאל כאן ואני מאמינה שאם זה לא מתאים יעבירו. השאלה היא כזו : השגחה של 2 אחיות בבית חולים פרטי לחולים שעברו ניתוח כרגע. יש 6-7 חדרים בקומה.. בכל חדר 3-5 חולים. במקרה יצאנו לנוחיות ולשתות משהו וביקשנו מהאחיות שישגיחו 10 דקות על בן המשפחה שלנו שיצא מניתוח (זה כבר היום השני שהוא היה שם) כשחזרנו תוך 7 דקות פתאום ראינו שהאחיות בכלל לא בכיון לא הסתכלו אפילו ובן המשפחה שלנו עם חצי גוף מחוץ למיטה ורוצה לרדת.. (הוא היה בהזיות). האם זוהי רשלנות של האחיות? האם בכלל זוהי רשלנות להשאיר 2 אחיות לכל כך הרבה חולים? תודה רוני

שלום אני מבין שבסך הכל לא נגרם נזק כלומר - בן המשפחה לא נפל אלא כמעט נפל ואתם בשלב האחרון מנעתם את הנפילה. אי לכך - אין עילת תביעה יש לעומת זאת - עילת תלונה - על אורח עבודתם שלהאחיות זה אתם יכולים להגיש במכתב תלונה מסודר להנהלת בית החולים - ואולי גם למשרד הבריאות אם אתם נורא רוצים. היות וזה בית חולים פרטי - הוא בודאי ייקח את זה לתשומת הלב כי הוא חייב להיות רוחי.

תודה על ההסבר אבל, נגרם לו נזק אחר או שפתאום פרצה אצלו המחלה , אין לדעת מה גרם לכך - שמיד לאחר הניתוח - הוא התחיל הוזה - אנחנו אמנם לא רופאים או יודעי דבר אבל אנחנו אמרנו בטח רק מהנרקוזה - מסתבר שבבית חולים הפרטי בכלל לא ידעו מה יש לו - הם ניסו לקשור לו את הידיים כי הוא התפרע - והם חשבו סתם - המליצו לשלוח אותו לבית חולים שמואל הרופא שבאזורנו - לא הסכמנו. לאחר אישפוז בבית חולים האזורי גילו הרופאים שיש לבן המשפחה את המחלה "דמנציה סנילית" לאחר חודש !!!! ואיך אתה קורא לזה? רוני

אני אשה בת 59. לפני 9 שנים לערך קיבלתי 4 זריקות סטרואידים בראש כתוצאה מנשירת שיער, יש לציין שבאותו רגע פרץ דם מהראש בכמות לא סבירה כתוצה מכך מאז אני סובלת מכאבי ראש חזקים וכן משקע בראש. האם רופא העור התרשל בהזרקת הסטרואידים לראש ? ולמרות שראה שישנו דימום לא סביר המשיך והזריק 2 זריקות נוספות. בתודה מראש.

הסיפור שלך נשמע מאוד לא סביר מההיבט של ההזרקה - האם נעשתה הזרקה עד כדי כך עמוקה והאם פגעה בוריד ראשי? אשמח לדעתיותר פרטים - האם קיים הדוח הרפואי בידייך? האם נגרם נזק ממשי המהווה עילת תביעה נזיקית?

ילדתי בתל השומר בניתוח דחוף ( לאחר אישפוז במחלקת סיכון גבוה כחודש ימים ) תאומות מונואמניוטיות בשק אחד בשל תינוקת אחת מתה ברחם. כיוון ששניהן נולדו באותו צבע בניתוח הקיסרי בוצעה החייאה לשניהן כשאחת הגיבה לאחר עשר דקות, והיום היא ילדה בגיל שלוש וחצי מוגדרת CP בעיות נשימתיות קשות מוזנת ע"י גסטרוסטום ואינה הולכת ואינה מדברת. יום קודם הניתוח הודעתי לצוות הרפואי שאינני חשה בתנועות העוברים וכן בוצע לי אולטר-סאונד ע"י טכנאית רנטגן באותו יום שבו נאמר לי שחבלי הטבור שלהן מפותלים מידיי ואין אפשרות לבצע זרימת דם וכל זאת בשבוע ה-30 ו-3 ימים להריון. ברצוני לשאול אם אכן קיימת עילה לביעה בגין רשלנות רפואית וכן ברצוני לבקש מכם ידידיי המלצתכם החמה לעורך-דין בעל מוניטין. בתודה מראש.

קודם כל אני מצטער על כל מה שקראתי יש כאן עילת תביעה ברורה - שתחילתה - בתביעה של עשרות מיליוני שקלים ושסופה - מיליוני שקלים חדשים בבירור - אינני יכול להגיד כמה אבל בודאי מעל 2. תביעה כזו - קחי בחשבון משך זמן של 3-5 שנים. בתחילה מה שאת צריכה זה לאסוף את החומר הרפואי הקיים - לשם כך עלייך לבקש את כל החומר מהרשומות הרפואיות - תוך ויתור על סודיות רפואית. - במידה ואת עושה זאת באמצעות עורך דין. אשמח להמשיך לסייע בידייך אם אוכל - אנא פני לאימייל שלי [email protected]

נסי לכתוב לי לאימייל

סיגל שלום לפני שאת מחליטה בבירת עורך הדין מוצע כי תתיעצי עם מס' עו"ד המתמחים בתחום הרשלנות הרפואית. אל תתפתי להבטחות ותקראי את המדריך לנפגע ברשלנות רפואית של עוד דיוויס באתר המשפט הרפואי שלו

על פני הדברים אולי מדובר ברשלנות. הסיכוי צריך להבדק לעומק. אל תשכחי שמדובר בהריון בסיכון גבוה, לידה בגיל 30 שבועות - אלה גורמי סיכון לנכות לילודים כשלעצמם. יחד עם זאת שווה בהחלט לבדוק לעומר את הענין, וצריך עורך דין המצוי היטב בתיקים כאלה. הסכומים שפוזרו על ידי קודמי בתשובה אינם ברורים כלל וכלל, ואם הוא יכול שלם לך אותם, שיתחיל. רצוי מכל מקום להיות זהיר יותר...

האיש שאמר זאת - זה אני ולצערי מנסיון רב שנים בתחום הזה אני גם יודע על מה אני מדבר

שבוע טוב הייתי בטיפול שניים לפני כ-8 חודשים.עשו לי גשרים מחרסינה חצי עצילה. כרגע המצב,שגשר תחתון של כ-8 שניים נשחק כמעט לחלוטין. והברזלים שבתוך השניים יצאו החוצה. וכן הגשר העליון קידמי מורכב כך שאין מנשך מאוזן. זה דברים שנאמרו לי על ידי טכנאי שניים. מה אני צריך לעשות? בתודה מראש אבי גרוס

האמת שהבנתי בנושא רפואת שיניים לוקה בחסר אבל - אני רוצה להבין שני דברים האם אני יכול להבין מדבריך שאתה והרופא דיברתם על דבר אחד - ולבסוף נתבצע דבר אחר? האם אני יכול להבין שהרופא התכוון לבצע דבר אחד - ולבסוף מה שנוצר זה דבר אחר? האם אני יכול להבין שהרופא - לא זו בלבד שלא יצר את מה ששניכם התכוונתם - אלא יצר משהו אחר - שגרם לך נזק ועכשיו אתה צריך לתקן את העיוותים?

אני ט.שיניים ותיק ומנוסה אתה אומר שהגשרים שעשו לך הם גשרי חרסינה על בסיס מתכת חצי אצילה! לא נשמע לי הגיוני שחרסינה נשחקה...וגם בשמונה חודשים. לדעתי יש מקום לבדוק האם מדובר בחרסינה או בחומר אחר

מה שמחדד בדיוק את השאלות ששאלתי. תראה אם התשובות עליהן הן חיוביות בעיקרון - יש לך עילת תביעה

שלום, הייתי מעוניין לדעת האם קיים חוק כלשהוא המאפשר לרופא להסתיר את דעתו הרפואית של חולה לגבי מצבו או לא למסור את דעתו באשר למצבו או באשר לאבחנה המשוערת עד לאבחנה הסופית ? תודה מראש, תמיר

תמיר שלום, אמנם אין חוק ישיר המתיר לרופא להסתיר מידע בנסיבות שתארת בשאלתך, אך קיימים חוקים רבים המחייבים חובת גילוי ודיווח. לפיכך התשובה לשאלתך היא לא רק שאסור לרופא להסתיר מידע אלא קיימת עליו חובת גילוי שאם הוא מפר אותה הוא צפוי להחשף לתביעה אזרחית בגין הפרת חוזה ופגיעה באוטונומיה.

החלטת רופא להסתיר מידע מן המטופל עשויה להיות בנסיבות המפורטות בסעיף 18 לחוק זכויות החולה: http://www.health.gov.il/pages/laws.htm

אני בצעתי ניתוח לייזר בעיניים ביולי 2001 לפני כשבועיים התחלתי לסבול מכאב בעין ימין - תחושה שנכנס גוף זר - פניתי לרופא עיניים דרך קופ"ח ונאמר לי כי אני סובלת מפצע על גבי הקרנית שכנראה נגרם עקב הניתוח ועלול להיות כרוני האם יש מקום לתביעה והאם בכלל יש טיפול מונע?

שווה בטוח לבקש את כל המסמכים הרפואיים - באמצעות עורך דין ( עם וס"ר= ויתור על סודיות רפואית) כדי לעיין בכל הטיפול שנעשה אם הוא היה נאות או לא. את יכולה לפני כן - וזה יהיה נחמד - לשבת ולדון עם הרופא שלך על פרטי המקרה שיסביר לך מה קרה. זה בודאי שלא יפגע ביכולתך לתובע ולא יגלה שום קלפים גלויים או סמויים.

שלום אדווה הסיפור שלך דומה מאוד לשלי וכן יש הרבה מה לעשות אני כרגע בעיצומו של התהליך אני אשמח לפרט לך בפרטי פרטים דרך הטלפון ( המקום קצר מלהכיל את המידע) את יכולה להתקשר אם את רוצה 051775401 ואני אשמח לעזור לך משה

אני חולת סכרת מזה 22 שנה, סכרת מאוזנת ללא סיבוכים- HBA1C 6.8. מזה כחודשיים יש לי כאבים חזקים בשוקיים בזמן הליכה אשר מאלצת אותי לעמוד לאחר הליכה של מספר דקות ולנוח. כמו כן יש לי הירדמות ונימול של כפות הידיים והרגליים. נשלחתי ע"י רופאת המשפחה לביצוע דופלר ורידי הרגליים שהייתה תקינה ובדיקת EMG של הרגליים שהייתה גבולית. לא צוין נוירופתיה סכרתית. הפנתה אותי לרופא כלי דם וכמו כן רצו לשלוח אותי גם לראומטולוג. לפני מספר ימים הייתי אצל רופאת הסכרת שלי ולאחר דקה של הסבר על בעיותי שלחה אותי מיידית לבדיקת B12 והפנתה אותי לבצע זריקה בלי לקבל תשובה עדיין. כעבור יומיים קיבלתי תשובה של 141. האם יש כאן רשלנות רפואית ? מה היה קורה אם לא הייתה מגיעה לרופאת הסכרת - אני אצלה בביקורת מדי מספר חודשים? האם יישאר לי נזק מבחינה נוירולוגית?

האמת שעם כל הכבובד לא ירדתי לסוף דעתך. על מה את בדיוק קובלת - על זה שהרופאה שלחה אותך לבדיקה של B12? או על זה שהיא נתנה לך זריקה מבלי לקבל תשובה? היא לא הייתה בכל התמונה של כל הבדיקות שנעשו?

קודם כל תודה על ההתייחסות. כל הטיפול באבחנה-זריקה-טיפול נעשה ע"י רופאת הסכרת שלי שאצלה אני נמצאת פעם בכמה חודשים ואין לי שום טענות לגביה, ההיפך, היא הצילה את חיי. אני שואלת על רופאת המשפחה שלי, שלא הפנתה אותי לבדיקה זו על פי כל הסימנים, גם אם בעבר סבלתי גם מירידה ונטלתי זריקות. חודשיים היא מושכת אותי ושולחת אותי לרופא כלי דם, אורתופד, בדיקת דופלר ורירי רגליים, EMG. מה היה קורה אם לא הייתי מגיעה לרופאת הסכרת שלי הרי רופאת המשפחה היא אחראית על כל המעקב שלי והטיפול הדרוש ואם היא לא ידעה לאבחן יכול להיות שאני אשאר נכה כי אני כבר לא יכולה ללכת אלא מספר צעדים בלבד ולעצור.

הייתי מטופל בקליניקה פרטית , שילמתי ממיטב כספי והקלינקה לא ריפאה אותי. מה עליי לעשות?

אין ספק שאם הובטח לך משהו שלא קויים במלואו על ידי הקליניקה - ולא חתמת על כל מסמך שמסיר מהם את האחריות במידה והטיפול ייכשל - יש לך לכאורה עילת תביעה - באם נניח שאתה תובע רק נזק כספי - שהרי לא נגרם לך נזק גופני - למיטב הבנתי

אבל למי אני צריך לפנות?

שלום רב לפני חצי שנה עברתי ניתוח להוצאת גידול שפיר מהשחלה בלפרוסקופיה, באופן פרטי על חשבון חברת הביטוח שלי. בבדיקת ביקורת עכשיו נאמר לי על ידי הרופא שלי, שגם השתתף בניתוח, שהגידול לא רק שלא הוצא, אלא שאף גדל פי שתיים! לדבריו הוצא משהו אחר, הגופיף הצהוב, ולא הגידול, ולכן יש צורך בניתוח נוסף. לא נגרם נזק מהוצאת הגופיף אמנם, אבל בכל זאת, זה היה ניתוח מיותר. מה דעתך? האם יש טעם לעשות ענין מזה? אני כועסת, כמובן, אבל לא יודעת מה לעשות. תודה שוש

לא תמיד אני עונה תשובה כזו אבל במקרה שלך על פניו- יש טעם ועוד איך והייתי דבר ראשון מבקש את כל המסמכים הרפואיים שלי מבית החולים - יחד עם טופס ויתור על סודיות רפואית באמצעות עורך דין טוב. אם יש לך שאלות נוספות - [email protected]

ניתן לקבל כסף, ואפילו משמעותי, עקב ניתוח מיותר. אבל עדיין נצבת השאלה האם היתה כאן רשלנות והאם זהו ניתוח מיותר - אולי בלפרוסקופיה זו טעות אפשרית. פני לעורך דין שמתעסק בתחום ושידע לברר את השאלה בצורה הנכונה. בהצלחה והרבה בריאות

תודה על התשובה. להבנתי אין ספק שהיתה רשלנות, ולו רק בכך שלא בררו את תוצאות הפתולוגיה. לו היו בודקים זאת, היו יודעים תוך כמה ימים.. בקשר לסיכויי טעות בלפרוסקופיה, האם ידוע לך משהו על כך? הרי באם זו טעות נפוצה, יש לכך משמעות. האם ידוע לך משהו על כך? שוב תודה

האם פגם בלידה מסוג extraphy of the bladder אמור היה להתגלות בבדיקת אולטרה-סאונד של טרימסטר שני? האם אי גילוי פגם זה כאמור מהווה רשלנות רפואית?

אמור להתגלות - וכן - לכאורה זה עילה לרשלנות אבל צריך לדעת עוד המון פרטים

ד"ר לין שלום רב, ראשית תרשה לי להודות לך על שהגבת לפנייתי הנ"ל. הבנתי כי Extraphy of the bladder היתה אמורה להתגלות בבדיקת אולטרא-סאונד בסיסית שבוצעה לאשה הרה בטרימסטר השני מהריונה. שאלותי: 1) מהי מידת שכיחות פגם מולד זה ? (1:10,000 / 1/100,000 ??) 2) האם אתה יכול להפנות אותי לספרות מקצועית המתייחסת בפרט לפגם מולד זה ולאפשרויות גילויו בבדיקת U.S? 3) הבנתי מתוך התגובה כי צריך לדעת עוד המון פרטים. נא לפרט במידת האפשר איזה פרטים מבוקש להעביר? תודתי בהקדם.

ברצוני לדעת מה החוק אומר לגבי חוק ההתיישנות לגבי תביעה בגין רשלנות רפואית.... אני כבן 32 ורק היום גיליתי שהיתה רשלנות רפואית בלידה שלי שבגללה נשארתי נכה האם יש לי סיכוי עוד לתבוע אחרי 32 שנה?

בדרך כלל מקובל לאמר כי לאחר גיל 18 יש עוד 7 שנים של התיישנות שלאחריהם - יש התיישנות של עילת התביעה ואולם כאן אתה בא ואומר שלא ידעת על הרשלנות עד גיל 32 אם אכן תוכל להוכיח זאת - אפשר לדון על הגשת תביעה בגין רשלנות.

שלום רב הבת שלי כיום בת 20 ואמורה להשתחרר מהצבא בפרופיל 24 , כשהיתה בת 8 לקחתי אותה לרופאת עיניים של קופת חולים שקבעה שיש לה קטרקט מולד, וכמובן לא ציינה המשך טיפול או מעקב. כיום היא אמורה להשתחרר מאחר ובתפקידה כלוחמת לא מוכנים להמשיך את גיוסה, כרגע היא נמצאת כמובן במשבר מאחר והיא מאוד רוצה להמשיך בצבא באותו תפקיד. שאלה: האם יש כאן רשלנות רפואית? את מי צריך לתבוע, ומי צריך לתת את הדין? תודה שרה

מי שצריכה לתובע את מערכת קופת החולים במידה ולכאורה אכן קיימת עילת רשלנות רפואית - זו הבת שלך. אני מניח שהיא תתבע רק את הקופה ולא אותך - כי אני מניח שאת עשית כל מה שביכולתך באותה תקופה ולא הזנחת אותה אלא שקדת על הליה לכל המרפאות והרופאים כנדרש אשר על כן - מציע לגשת לעורך דין - יש כאלה שאני מכיר שמתמחים בעניינים מסוג זה שיבדקו לפחות אם יש עילת תביעה אם לאו. ולאחר מכן - ניתן לתבוע את המערכת הרפואית הנדונה, אם אכן מתקיימת עילה שכזו

האם אני יכולה לקבל שם של עור דין? שרה

אני חייל ובמהלך משחק כדורגל נקעתי את הקרסול , הגעתי בלילה לקצין העיר,והוא הפנה אותי לאיכילוב לקבל טיפול רפואי, נגשתי למיון כירוגי הסברתי בקצרה לאחות מה קרה לי והיא הפנתה אותי למיטה , שכבתי שם עם כאבי תופת במשך שלוש וחצי שעות (עד 4 וחצי לפנות בוקר) בתקווה שמישהו יטפל בי ויוריד ממני מעט את כמות הכאבים, אבל לשוא, אף אחד חוץ מהמנקה שהחלפתי איתה כמה מילים לא ניגש ולא שאל אותי כמה כואב לי, אחרי זה עזרתי אומץ וכוח עם כוונה ללכת כי זה נורא עצבן אותי, אמרתי להם שאם הם לא רוצים לטפל בי עדיף לי להיות בבית, האחות בקושי ניסתה להתנד לי, לקחתי את השמות שלהם והלכתי משם בזמן שאני סובל מכאבים נוראיים. אני רוצה לדעת מה אני יכול לעשות כדי לפצות אותי על העוגמת נפש הענקית שנגרמה לי שם. בתודה מראש.

פיצוי לא נראה שאתה יכול לקבל, כי אתה חייל ופיצוי אפשר לקבל רק מקצין התגמולים, אבל מכתב תלונה חריף ביותר כדאי לכתוב לפחות לגורמים אלו: מנהל בית החולים, הממונה על יחסי ציבור של בית החולים, שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות, שר הביטחון, קצין רפואה ראשי, קצין קבילות חיילים. וככל שעולה בדימיונך. אינני מתלוצץ, כי במקרה כמו שלך, לאט לאט, בתלונות מלמטה, אולי חלק מהצוות הרפואי ישנה את גישתו ביחס לחולה הסובל. חוץ מזה אני סבור שאתה ראוי לתשובה ענינית. תהיה בריא

מסכים עם העו"ד בייחוד - שאל היה לי ברור שנגרם נזק ובארץ - צער ועוגמת נפש - לא בדיוק הדברים שעבורם משלמים פיצויים. מה שכן - תלונה אין ספק שיש להגיש - ואני חושב שזה אף עוזר למערכת שתבקר את עצמה.

בשנת 1993 נכנסה אישתי ז"ל לביה"ח (אני מנוע מלנקוב בשמו) בחיפה כשהיא בסוף חודש 9 להריונה, חשוב לציין שבמשך כל ההריון היינו במעקב רצוף בטיפת חלב ומצבה הבריאותי של אשתי ז"ל ושל העובר תקין ונורמלי לחלוטין. אשתי ז"ל הגיעה לבית החולים עצמאית באמצעות אוטבוס ולאחר בדיקות ראשוניות במיון הוחלט לאשפזה עקב סיום חודש ה9 כולל 14 יום חריגה, (תאריך הקבלה 28.09.93) . מספר פרטים חשובים על אשתי ז"ל גיל: 41 מספר לידות קודמות : 4 הפסקת הריון :1 בשל הריון עודף ועליה קלה בלחץ דם הוחלט על השריית לידה בעזרת פרוסטגלנדין (לפי דו"ח האישפוז 3 מ"ג בטבליות לנרתיק) טיפול זה חזר על עצמו עוד 2 לילות הופסק לילה וחזר שוב בלילה לפני הלידה. במשך כל האישפוז ביקשנו אני ואישתי ז"ל להפסיק את הטיפול בנרות ולבצע ניתוח קיסרי וכל פעם הובטח שעם עד הבוקר לא יתפתחו הצירים הם יבצעו לידה בניתוח קיסרי אבל כל פעם בבוקר לא הגיעו הרופאים שיכלו לתת מענה לדרישתינו עד לערב בו חזר הטיפול המוזכר (אישתי ז"ל אושפזה במחלקת נשים ולא יולדות והתקופה היתה תקופת חגים והתחלופה היתה רבה ולכן גם לא יכלנו לדבר עם רופא מטפל שידענו או הכרנו שהוא מטפל באשתי ז"ל. ביום חמישי 2.10.93 בשעות הערב התלוננה אשתי ז"ל על ירידת דם במהלך ריקון השתן ועל חולשה, לאחר זמן רב נמצא רופא והוא טען שאין מה לדאוג שזו תופעה נורמלית ושתלך לישון, אשתי ז"ל שהרגישה וידעה שמשהו לא בסדר התעקשה שיבצעו בדיקת אולטרסאונד (בדיקה שנערכה לה רק ביום הראשון לאישפוזה) ולאחר ויכוחים רבים הסכימו לבצע בדיקה שבמהלכה נתגלה דופק נמוך והרופא טען שהדופק הוא של הילוד והכל שפיר. ביום שישי ה 3.10.93 בשעה 11,15 בלילה הרגישה אישתי ז"ל בכאבים הדומים לצירים והוכנסה לחדר לידה שם הושארה לבדה כשהיא מחוברת לאינפוזיה ביד שמאל ללא מכשור נוסף עד הגעתי בשעה 11,45 היינו לבדנו בחדר הלידה כ5 דקות ושוחחנו עד שאישתי ז"ל הרגישה כאבים עזים והחלה לצעוק שהיא רוצה אפטיגורל יצאתי לחפש אחות או רופא ומצאתי מילדת שהגיעה לחדר הלידה והחליטה שהלידה החלה בדרכי החוצה לבקשת אישתי ז"ל ראיתי שהמילדת כבר החלה בתהליך הלידה הסתובבתי במחלקה במשך כ10 דקות ובמשך הזמן הזה צילצל הטלפון שהיה בחדר קבלה הפתוח מספר רב ללא מענה החלטתי לענות ובדיוק הגיעה רופאה (שלאחר מכן התברר לי שהיא הרופא האחראית צעקה עלי שאין זה מתפקידי לענות ויצאה מהמחלקה , עברו עוד מספר דקות והתחלתי לחשוש שמשהוא לא בסדר היות וחדר הלידה לא היה סגור אלא רק עם וילון ועבר זמן רב ולא קראו לי ניגשתי לחדר וניכנסתי, מיד עם היכנסי החלה האחות לצעוק בוא תעזור לי היא לא עוזרת לי התינוק ימות, באותו רגע הייתי המום אבל אישתי ז"ל התרוממה קמעה והסבירה לאחות שלא תצעק זו לא לידה ראשונה שלי אני לוחצת אבל לא מרגישה שזה עוזר ושאם היא לא רגועה שתקרא לרופא, בשלב זה צעקתי על האחות לקרוא מיד לרופא כי היה ברור לכל שהיא איבדה את העשתונות, יצאתי בריצה מהחדר וצעקתי לרופא לאחר מספר דקות שלגבי היה כנצח הגיעה הרופאה מהמסדרון לא מהמחלקה וזיהיתי שזו הרופאה שיצאה קודם מהמחלקה, היא נכנסה לחדר ומיד הורתה לי לצאת מהחדר וצעקה לאחות תביאי את הואקום, יצאתי מהמחלקה וחיכיתי בעצבנות, לאחר כ5 דקות שמעתי את האחות או הרופאה צועקת משהוא לקרוא לרופא או רופאים לא הבנתי מהפחד והבלבול מה בדיוק קרה וניכנסתי שוב מה שראיתי לא אוכל אפילו לתאר אבל אישתי ז"ל התרוממה וכולה לבנה חיפשה משהוא בעיניה מבטה חלף עלי אבל היא לא זיהתה דבר ואז היא נפלה על המיטה. הרופא הראשון שהגיע היה מחדר ילודים שלאחר שנכנס לחדר יצא מיד למסדרון עם ילדתי ז"ל וניסה להנשימה אינני זוכר בוודאות עם השתמש במכות חשמל כי איבדתי באותו רגע את צלילות דעתי ואחות הכניסה אותי לחדר אחיות והכינה לי כוס תה לאחר זמן מה נכנס אלי הרופא שטיפל בילדה ואמר לי לא לציטוט אני במקומך הייתי מבקש לבצע ניתוח לאחר המוות לעובר (מבחינה מובנת אני מנוע לציין את שם הרופא) אני מציין את כל זה גם כדי להמחיש כמה זמן עבר מרגע איבחון הבעיה ועד הגעת צוות רופאים שיטפלו ביולדת שאיבדה דם רב(כל החדר היה מלא בדם כולל הבגדים של הרופאה) במשך הזמן הכינו לי תה שלא שתיתי דיברתי עם הרופא הילודים וזאת לאחר שניסה להחיות את הילדה ואז בשעה 12,38 הגיעו גדודי רופאים ומטפלים (אני זוכר בוודאות את השעה גם בגלל שהרופא המילד ציין את שעת פטירתה וגם כי אז גם התחלתי להסתכל בשעון בעצבנות למה הם לא מגיעים. לאחר 10 דקות מרגע הגעת הצוות הורדה אישתי ז"ל לחדר ניתוחים שם חיכיתי עד שעה 6,25 ואז יצא הרופא מחדר הניתוח קרא לי והסביר שהצוות בחדר הניותוח עשה הכל להצילה ולפנות בוקר הוזעק הפרופסור (לא אנקוב בשמו) שהוא אחראי חדרי הניתוח והוא הצליח לחסום את איבוד הדם ולהשאירה בחיים, לאחר יומיים מורטים בו שכבה אישתי ז"ל בחדר טיפול נמרץ ללא הכרה יצא רופא (תאריך 4,10,93 ) בערב ואמר שהמצב השתפר אבל כנראה נאלץ לבצע טיפולי דיאליזה למשך כל חייה, שמחתי לשמוע שהיא יצאה מסכנה וביקשתי לראותה הובטח לי שלמחרת בבוקר אוכל לראותה. ואכן בבוקר נתנו לי להכנס וכשניגשתי אליה היא היתה עדין ללא הכרה מחוברת למכשירים רבים הרגשתי שחום גופה נמוך מאוד ושאלתי את האחות האחראית למה היא עדין לא בהכרה תשובתה היתה כי מצבה רע והיא מוחזקת בחיים רק בעזרת המכשור שמחובר אליה ואם ינתקו אותה היא לא תחייה, כששאלתי אותה מדוע הרופא הודיע כי היא יצאה מסכנה ורק כליותיה לא יתפקדו אמרה לי תשאל את הרופא ולא רצתה יותר לענות לי. בשעת הצהריים הוצאה איתי מהחדר ללא המיכשור ולשאלתי נעניתי שהיא מורדת לחדר ניתוחים (היא לא היתה מחוברת למכשור כלשהוא מלבד חמצן) לאחר זמן שעקב הבהלה כבר לא בדקתי יצא רופא מחדר ניתוחים קרא לי ולאחיה והודיע לי שאישתי ז"ל ניפטרה במהלך הניתוח. לאחר השבעה ולאחר שיכולתי לחשוב בהגיון וללא הסקת מסקנות נחפזות הבנתי שבוצעו באישתי ובילדתי ניסווים ולא מדובר רק ברשלנות רפואית שבמקרה זה היא כלשעצמה רשלנות רפואית מתמשכת ומתחלקת בין כל המחלקות אם בתחילה במחלקת נשים שם טיפלו בה בנרות זירוז והתעקשו לא לבצע ניתוח קיסרי, אם בהתעלמות מירידת הדם ותוצאות בדיקת האולטרסאונד, להמשיך במחלקת לידה שם לא נמצאו מילדות או רופאה מנוסה (במקרה או לא ) שם לא טרחו לחברה למכשור הדרוש במקרה של לידה בסיכון) נמשך בהתנהגות המילדת ונמשך בזמן רב עד שהגיע רופא מומחה לאחר ההסתבכות. נמשך בחדר טיפול נמרץ כפי שתיארתי , וכלה בדוח לא מדויק (שקרי) בשעת תחילת הלידה כדי להתאים לשעת התפנות הרופא שהגיע שלטענתו בשעה שהם דיווחו מתועד טיפול שלו בחדר ניתוח. נמשך בעדויות שקריות לגבי אופן הטיפול בחדר לידה ואני הייתי נוכח שם. לאור כל זאת פניתי לעורך דין ופתחתי בתביעה על רשלנות רפואית ובמקביל ניגשתי למשטרה והתלוננתי על רשלנות פושעת . כמו כן יצרתי קשר עם נציב קבילות הציבור ודרשתי הקמת ועדת חקירה שאכן הוקמה מאז ועד היום הועדה לא סיימה את בדיקתה וכעת היא טוענת כי הרופאים מסרבים להעיד ואין הם יכולים לאלצם לכך. עלי לציין שהילדים הגישו תביעה בנפרד והגיעו להסכם פשרה כספי עם בית החולים אני סרבתי לפשרה היות ולדעתי הרופאים בפרט ובית החולים ככלל צריכים לתת את הדין ובמיוחד עליהם להפסיק לבצע ניסווים בבני אדם (לדעתי). כמו כן יש בידי מסמכים המעידים שבית החולים הנ"ל החליט לשנות נוהלי כוננות הרופאים במחלקה, שינוי נוהל הטיפול הנרות המצוינים ועוד. שאלותי הם: 1. אם יש איזה גוף חוקתי שיוכל לכפות על הרופאים לתת עדות? 2. האם הטיפול הנדון כפי שציינתי וכפי שרשום בדו"ח הרפואי הוא תקין ולהדגיש שגיל היולדת 41 לידה רביעית? 3. היכן אפשר אם בכלל למצוא רופא שיהיה מוכן לתת חוות דעת מקצועית בבית המשפט ? (אני אזדקק לרופא במקרה והוועדה תמשיך לטעון לאי יכולת לאלץ את הרופאים להעיד). 4. אם תוכל לסייע לי בכל דרך אפשרית על הארת דרכי על מנת להגיע לסיום הפרק האומלל הזה בחיי? בתודה ובכבוד רב אלכס

אלכס שלום, קראתי בעיון את המקרה המצער והשתתפותי בצערכם. נק. המוצא היא שאסור שאישה בגיל 41 תסיים את חייה בלידה, ואם ארעה תקלה זכותכם המלאה לדעת מהי ולקבל את כל ההסברים מהצוות הרפואי. אם הרופאים הוזמנו להעיד בפני כל טריבונל שיפוטי ומעין שיפוטי הרי שעליהם למלא חובה זו ואסור להם להתחמק ממסירת עדות. מטבע הדברים לא כל הפרטים מצויים בידך, ואין זה המקום לחקור ולדרוש ממך פרטים על מנת שתוכל לקבל תשובות, אך זכותך לקבל את התיק הרפואי המלא ואני מניח שעוה"ד מטעמך כבר עשה זאת כך גם לעניין קבלת חוות דעת רפואית שאיני רואה כל קושי לקבלה. כאמור חסרים פרטים רבים על מנת להשיב לך, ואני מציע לתברר עם עוה"ד שלך שיודע מן הסתם את הפרטים את התשובות לשאלותיך.

בשנת 1993 נכנסה אישתי ז"ל לביה"ח (אני מנוע מלנקוב בשמו) בחיפה כשהיא בסוף חודש 9 להריונה, חשוב לציין שבמשך כל ההריון היינו במעקב רצוף בטיפת חלב ומצבה הבריאותי של אשתי ז"ל ושל העובר תקין ונורמלי לחלוטין. אשתי ז"ל הגיעה לבית החולים עצמאית באמצעות אוטבוס ולאחר בדיקות ראשוניות במיון הוחלט לאשפזה עקב סיום חודש ה9 כולל 14 יום חריגה, (תאריך הקבלה 28.09.93) . מספר פרטים חשובים על אשתי ז"ל גיל: 41 מספר לידות קודמות : 4 הפסקת הריון :1 בשל הריון עודף ועליה קלה בלחץ דם הוחלט על השריית לידה בעזרת פרוסטגלנדין (לפי דו"ח האישפוז 3 מ"ג בטבליות לנרתיק) טיפול זה חזר על עצמו עוד 2 לילות הופסק לילה וחזר שוב בלילה לפני הלידה. במשך כל האישפוז ביקשנו אני ואישתי ז"ל להפסיק את הטיפול בנרות ולבצע ניתוח קיסרי וכל פעם הובטח שעם עד הבוקר לא יתפתחו הצירים הם יבצעו לידה בניתוח קיסרי אבל כל פעם בבוקר לא הגיעו הרופאים שיכלו לתת מענה לדרישתינו עד לערב בו חזר הטיפול המוזכר (אישתי ז"ל אושפזה במחלקת נשים ולא יולדות והתקופה היתה תקופת חגים והתחלופה היתה רבה ולכן גם לא יכלנו לדבר עם רופא מטפל שידענו או הכרנו שהוא מטפל באשתי ז"ל. ביום חמישי 2.10.93 בשעות הערב התלוננה אשתי ז"ל על ירידת דם במהלך ריקון השתן ועל חולשה, לאחר זמן רב נמצא רופא והוא טען שאין מה לדאוג שזו תופעה נורמלית ושתלך לישון, אשתי ז"ל שהרגישה וידעה שמשהו לא בסדר התעקשה שיבצעו בדיקת אולטרסאונד (בדיקה שנערכה לה רק ביום הראשון לאישפוזה) ולאחר ויכוחים רבים הסכימו לבצע בדיקה שבמהלכה נתגלה דופק נמוך והרופא טען שהדופק הוא של הילוד והכל שפיר. ביום שישי ה 3.10.93 בשעה 11,15 בלילה הרגישה אישתי ז"ל בכאבים הדומים לצירים והוכנסה לחדר לידה שם הושארה לבדה כשהיא מחוברת לאינפוזיה ביד שמאל ללא מכשור נוסף עד הגעתי בשעה 11,45 היינו לבדנו בחדר הלידה כ5 דקות ושוחחנו עד שאישתי ז"ל הרגישה כאבים עזים והחלה לצעוק שהיא רוצה אפטיגורל יצאתי לחפש אחות או רופא ומצאתי מילדת שהגיעה לחדר הלידה והחליטה שהלידה החלה בדרכי החוצה לבקשת אישתי ז"ל ראיתי שהמילדת כבר החלה בתהליך הלידה הסתובבתי במחלקה במשך כ10 דקות ובמשך הזמן הזה צילצל הטלפון שהיה בחדר קבלה הפתוח מספר רב ללא מענה החלטתי לענות ובדיוק הגיעה רופאה (שלאחר מכן התברר לי שהיא הרופא האחראית צעקה עלי שאין זה מתפקידי לענות ויצאה מהמחלקה , עברו עוד מספר דקות והתחלתי לחשוש שמשהוא לא בסדר היות וחדר הלידה לא היה סגור אלא רק עם וילון ועבר זמן רב ולא קראו לי ניגשתי לחדר וניכנסתי, מיד עם היכנסי החלה האחות לצעוק בוא תעזור לי היא לא עוזרת לי התינוק ימות, באותו רגע הייתי המום אבל אישתי ז"ל התרוממה קמעה והסבירה לאחות שלא תצעק זו לא לידה ראשונה שלי אני לוחצת אבל לא מרגישה שזה עוזר ושאם היא לא רגועה שתקרא לרופא, בשלב זה צעקתי על האחות לקרוא מיד לרופא כי היה ברור לכל שהיא איבדה את העשתונות, יצאתי בריצה מהחדר וצעקתי לרופא לאחר מספר דקות שלגבי היה כנצח הגיעה הרופאה מהמסדרון לא מהמחלקה וזיהיתי שזו הרופאה שיצאה קודם מהמחלקה, היא נכנסה לחדר ומיד הורתה לי לצאת מהחדר וצעקה לאחות תביאי את הואקום, יצאתי מהמחלקה וחיכיתי בעצבנות, לאחר כ5 דקות שמעתי את האחות או הרופאה צועקת משהוא לקרוא לרופא או רופאים לא הבנתי מהפחד והבלבול מה בדיוק קרה וניכנסתי שוב מה שראיתי לא אוכל אפילו לתאר אבל אישתי ז"ל התרוממה וכולה לבנה חיפשה משהוא בעיניה מבטה חלף עלי אבל היא לא זיהתה דבר ואז היא נפלה על המיטה. הרופא הראשון שהגיע היה מחדר ילודים שלאחר שנכנס לחדר יצא מיד למסדרון עם ילדתי ז"ל וניסה להנשימה אינני זוכר בוודאות עם השתמש במכות חשמל כי איבדתי באותו רגע את צלילות דעתי ואחות הכניסה אותי לחדר אחיות והכינה לי כוס תה לאחר זמן מה נכנס אלי הרופא שטיפל בילדה ואמר לי לא לציטוט אני במקומך הייתי מבקש לבצע ניתוח לאחר המוות לעובר (מבחינה מובנת אני מנוע לציין את שם הרופא) אני מציין את כל זה גם כדי להמחיש כמה זמן עבר מרגע איבחון הבעיה ועד הגעת צוות רופאים שיטפלו ביולדת שאיבדה דם רב(כל החדר היה מלא בדם כולל הבגדים של הרופאה) במשך הזמן הכינו לי תה שלא שתיתי דיברתי עם הרופא הילודים וזאת לאחר שניסה להחיות את הילדה ואז בשעה 12,38 הגיעו גדודי רופאים ומטפלים (אני זוכר בוודאות את השעה גם בגלל שהרופא המילד ציין את שעת פטירתה וגם כי אז גם התחלתי להסתכל בשעון בעצבנות למה הם לא מגיעים. לאחר 10 דקות מרגע הגעת הצוות הורדה אישתי ז"ל לחדר ניתוחים שם חיכיתי עד שעה 6,25 ואז יצא הרופא מחדר הניתוח קרא לי והסביר שהצוות בחדר הניותוח עשה הכל להצילה ולפנות בוקר הוזעק הפרופסור (לא אנקוב בשמו) שהוא אחראי חדרי הניתוח והוא הצליח לחסום את איבוד הדם ולהשאירה בחיים, לאחר יומיים מורטים בו שכבה אישתי ז"ל בחדר טיפול נמרץ ללא הכרה יצא רופא (תאריך 4,10,93 ) בערב ואמר שהמצב השתפר אבל כנראה נאלץ לבצע טיפולי דיאליזה למשך כל חייה, שמחתי לשמוע שהיא יצאה מסכנה וביקשתי לראותה הובטח לי שלמחרת בבוקר אוכל לראותה. ואכן בבוקר נתנו לי להכנס וכשניגשתי אליה היא היתה עדין ללא הכרה מחוברת למכשירים רבים הרגשתי שחום גופה נמוך מאוד ושאלתי את האחות האחראית למה היא עדין לא בהכרה תשובתה היתה כי מצבה רע והיא מוחזקת בחיים רק בעזרת המכשור שמחובר אליה ואם ינתקו אותה היא לא תחייה, כששאלתי אותה מדוע הרופא הודיע כי היא יצאה מסכנה ורק כליותיה לא יתפקדו אמרה לי תשאל את הרופא ולא רצתה יותר לענות לי. בשעת הצהריים הוצאה איתי מהחדר ללא המיכשור ולשאלתי נעניתי שהיא מורדת לחדר ניתוחים (היא לא היתה מחוברת למכשור כלשהוא מלבד חמצן) לאחר זמן שעקב הבהלה כבר לא בדקתי יצא רופא מחדר ניתוחים קרא לי ולאחיה והודיע לי שאישתי ז"ל ניפטרה במהלך הניתוח. לאחר השבעה ולאחר שיכולתי לחשוב בהגיון וללא הסקת מסקנות נחפזות הבנתי שבוצעו באישתי ובילדתי ניסווים ולא מדובר רק ברשלנות רפואית שבמקרה זה היא כלשעצמה רשלנות רפואית מתמשכת ומתחלקת בין כל המחלקות אם בתחילה במחלקת נשים שם טיפלו בה בנרות זירוז והתעקשו לא לבצע ניתוח קיסרי, אם בהתעלמות מירידת הדם ותוצאות בדיקת האולטרסאונד, להמשיך במחלקת לידה שם לא נמצאו מילדות או רופאה מנוסה (במקרה או לא ) שם לא טרחו לחברה למכשור הדרוש במקרה של לידה בסיכון) נמשך בהתנהגות המילדת ונמשך בזמן רב עד שהגיע רופא מומחה לאחר ההסתבכות. נמשך בחדר טיפול נמרץ כפי שתיארתי , וכלה בדוח לא מדויק (שקרי) בשעת תחילת הלידה כדי להתאים לשעת התפנות הרופא שהגיע שלטענתו בשעה שהם דיווחו מתועד טיפול שלו בחדר ניתוח. נמשך בעדויות שקריות לגבי אופן הטיפול בחדר לידה ואני הייתי נוכח שם. לאור כל זאת פניתי לעורך דין ופתחתי בתביעה על רשלנות רפואית ובמקביל ניגשתי למשטרה והתלוננתי על רשלנות פושעת . כמו כן יצרתי קשר עם נציב קבילות הציבור ודרשתי הקמת ועדת חקירה שאכן הוקמה מאז ועד היום הועדה לא סיימה את בדיקתה וכעת היא טוענת כי הרופאים מסרבים להעיד ואין הם יכולים לאלצם לכך. עלי לציין שהילדים הגישו תביעה בנפרד והגיעו להסכם פשרה כספי עם בית החולים אני סרבתי לפשרה היות ולדעתי הרופאים בפרט ובית החולים ככלל צריכים לתת את הדין ובמיוחד עליהם להפסיק לבצע ניסווים בבני אדם (לדעתי). כמו כן יש בידי מסמכים המעידים שבית החולים הנ"ל החליט לשנות נוהלי כוננות הרופאים במחלקה, שינוי נוהל הטיפול הנרות המצוינים ועוד. שאלותי הם: 1. אם יש איזה גוף חוקתי שיוכל לכפות על הרופאים לתת עדות? 2. האם הטיפול הנדון כפי שציינתי וכפי שרשום בדו"ח הרפואי הוא תקין ולהדגיש שגיל היולדת 41 לידה רביעית? 3. היכן אפשר אם בכלל למצוא רופא שיהיה מוכן לתת חוות דעת מקצועית בבית המשפט ? (אני אזדקק לרופא במקרה והוועדה תמשיך לטעון לאי יכולת לאלץ את הרופאים להעיד). 4. אם תוכל לסייע לי בכל דרך אפשרית על הארת דרכי על מנת להגיע לסיום הפרק האומלל הזה בחיי? בתודה ובכבוד רב אלכס

כאשר אני קראתי את המקרה העצוב שתיארת - אני מעריך שאני יודע על איזה מקרה אתה מדבר ואף הוא הועלה בהרחבה על ידי רן רזניק ב - 9.2.2001 אם אני צודק - הרי המקרה עדיין תלוי ועומד בבירור ועל כן אני מנוע מלהביע את דעתי כאן כמובן עקב מורא הדין יחד עם זאת - אני מעריך שתוכל לפנות דרך עורך הדין שלך - ולהמשילך לברר איך מתקדמים עם מקרה עצוב זה

עו"ד דיויס ערב טוב האם אפשר להתייעץ איתך באמצעות ד.א ולא דרך האינטרנט? דנה

דנה שלום, בשמחה, אפילו עדיף הדו"אל שלי [email protected]

אני השתמשתי בתוסף מזון ( שורש הקווה קווה ) ובתוכנית של רפי גינת (כל בוטק) נאמר שתוסף מזון זה מסוכן והודיעו מה FDA שצריך להוריד את המוצר מהמדפים כי הוא גורם לנזקים גדולים לכבד. למי אני אמור לפנות במיקרה כזה? האם אני צריך לעשות משהו בנדון?

באם אכן נכונה הידיעה - הרי שאני מניח שרשויות משרד הבריאות כבר נותנות דעתן על התופעה ובודקות אותה על מנת להוריד את המוצר מהמדף יחד עם זאת - אם אתה אזרח מתעניין - אין ספר שאתה יכול לפנות לרשות להגנת הצרכן ולמשרד הבריאות- שניהם אמורים לטםל בבעניין מול משרד התמ"ס על מנת להפסיק לייבא את החומר ולהורידו מהמדף באם כבר נגרם נזק - זה כבר סיפור שונה שמחוזו הוא בבתי המשפט

באם אכן נכונה הידיעה - הרי שאני מניח שרשויות משרד הבריאות כבר נותנות דעתן על התופעה ובודקות אותה על מנת להוריד את המוצר מהמדף יחד עם זאת - אם אתה אזרח מתעניין - אין ספר שאתה יכול לפנות לרשות להגנת הצרכן ולמשרד הבריאות- שניהם אמורים לטםל בבעניין מול משרד התמ"ס על מנת להפסיק לייבא את החומר ולהורידו מהמדף באם כבר נגרם נזק - זה כבר סיפור שונה שמחוזו הוא בבתי המשפט

לעופר וכל המתעניינים שורש הקווה קווה היינו צמח רעיל הגורם לפגיעה בכבד . הצמח נאסר לשימוש גם בישראל . על אף הוראה מפורשת של משרד הבריאות הישראלי ( ראוי להדגיש ) חלק מהספקים מתעלם מכך והמשיך בהספקה לחנויות הטבע ובתי המרקחת שלא הועדכנו במידע. לגבייך, אתה יכול להמשיך בשגרת חיים באם לא נגרם נזק, אך יחד עם זאת תמיד תוכל לפנות אל רופא המשפחה ולבצע בדיקה לתפקודי כבד ואחרות כפי שיידרש. בברכה רמי מור

כי אניאוהב את זה

שלום! לפני כשלושה חדשים עברתי עקירת שן בינה (תחתונה) במהלך העקירה הפשוטה לכעורה, נוצרו סיבוכים: השן נשברה והשורש נשאר תקוע. הרופא נאלץ לקרא לשותפו ושניהם עבדו על השן במקביל. נוצר צורך לזריקת הרדמה נוספת (הרדמה מקומית). מאז המקרה - לא התאושש איזור ההרדמה וניראה כי גם לא יתאושש בעתיד. החלק שנשאר רדום הוא כ- 50% ממשטח הלשון. שאלות: 1. האם הנזק ניתן לתיקון? 2. למי לפנות בכל הנוגע לפיצוי? 3. לאור מקרים דומים בעבר, מהו שיעור הפיצוי המוערך?

רוני שלום, לפי תיאור הדברים הנזק הוא צמית אך ראוי כי תקבל חוות דעת מומחה לעניין שיעור הנזק ומידת היקפו. עליך להתייעץ עם עו"ד אשר מטפל בתביעות רשלנות רפואית, אשר יעתיק את הכרטיס הרפואי לרבות צילומי הסטטוס, ויפנה לרופא מומחה לצורך חוות דעת מומחה לאחר כל אלה תוכל לקבל הערכה לגבי הסיכוי לתבוע והערכה לגבי שיעור הפיצויים והיקפו. בשלב זה יהיה זה יומרני ובלתי מקצועי לתת הערכה כספית ללא נתונים.

רוני שלום. הנזק לעצב הלסת לאחר 3 חודשים במקרה כזה איננו צמית עדיין .יש להמתין לפחות 9 חודשים לפני קביעה כזו . בעת עקירת שן בינה תיתכן שבירת השורש וייתכן צורך בעקירה מורכבת או כירורגית . גם פגיעה בעצב הלסת תיתכן :מכנית ע"י קצה מכשיר או קצה השורש,בעקיפין ע"י הבצקת המקומית או ע"י שטף דם מקומי . התמונה שאתה מתאר איננה מעידה בהכרח על רשלנות אלא על תוצאה לא רצוייה של העקירה ועל כך לא ניתן להעמיד את רופא השיניים לדין משמעתי או אזרחי אלא אם כן לא נקט באמצעי הזהירות שהרופא הסביר היה נוקט במקרה מעין זה . עצתי לך רוני ידידי : המתן עד לתום 9 החודשים ואם עדיין לא יהיה שיפור במצבך והאלחוש יימשך תוכל להתייעץ עם מומחה לכירורגיית פה ולסת ע"מ לקבוע אם הרופא שעקר לך את השן נקט בכל האמצעים הדרושים . אם נקט בכל האמצעים הרי אין לך עילה לתביעה מכיוון שמדובר בסיבוך נפוץ שלא תמיד אפשר להימנע ממנו . סיכוייך להוכיח רשלנות במקרה כזה שואפים ל5% בלבד .

שלום רב היכן ניתן להשיג חות דעת של רופא אורטופד.ושל אורטופד המתמחה בכף הרגל בתודה

אורטופד טוב שאני הייתי ממליץ נמצאים באיזור המרכז והצפון תאמר לי היכן את מגוררת והיה עושר לדעת בדיוק את המהות של הבעייה

שלום לדר רן לין בקשר לחות דעת של רופא לבעיות בכף רגל. נגד רופא במקום העבודה על חוסר איבחון נכון של הבעיה טיפול לא נכון אישור שאני בריא לחלוטין כאשר לא היתי בריא. ורק אחרי זה קיבלתי טיפול שונה לחלוטין שדי עזר. מקום מגורי בתל-אביב בתודה

אחותי ילדה לפני 7 שבועות לאחר הריון תקין לחלוטין , מפאת סודיות לא אציין את שם בית החולים . היא הגיעה לבית החולים והוכנסה לחדר לידה , הלידה התחילה כלידה רגילה ולאחר כמספר דקות נאמר לה כי יש לילדה במלקחיים . הרופא המיילד התחיל את עבודתו אולם התינוק לא יצא , הוא הפעיל כח בלתי סביר ולמרות שאת גיסתי תפסו שתי אחיות היא החליקה מן המיטה מעוצמת המשיכה רק מכייון שתפסו אותה לא נפה לחלוטין מן המיטה , מכאן ואילך עובדי חדר הלידה התחילו מתרוצצים אובדי עצות ולאחר מספר דקות הבהילו את גיסתי לחדר ניתוח על מנת לבצע ניתוח קיסרי בחדר הניתוח יולד לבסוף התינוק כשאיננו נושם , (ציון 1) ומשם הועבר לטיפול נמרץ למשך 4 שבועות . בצילומי ראש שנעשו לו נמצאו בצקות , שני שברים בגולגולת , ונזק מוחי בשלושה מקומות , כמו כן את תוצאות משיכת המלקחיים ניתן היה לראות גם חיצונית בדמות שתי חבורות . זוהי לה לידתה השנייה , בלידה הראשונה היא ילדה בואקום , בשאלון הפרטים אותו יש למלא עם ההגעה היא רשמה את ההיסטורייה הרפואית שלה וכן אודות לידתה הקודמת שהסתיימה בהצלחה . היום התינוק בבית , קצת קשה לראות את הפגיעה אצל תינוק כה קטן אולם כבר אפשר לראות כי הוא מתקשה בתיפעול יד ורגל של צד ימין , כו כן ניראה כי הוא רואה אולם לא ממש עוקב , הוא לא מחייך כלל וכו וכו האם נראה לך כי מדובר ברשלנות רפואית ?, מתי על אחותי להגיש תביעה מסוג זה? אודה על תשובה מהירה זיוה

זיווה שלום המקרה שאת מתארת בהחלט מחייב בדיקה ובירור. אמנם הנזק טרם התגבש אך ראוי כבר בשלב זה להעתיק את התיק הרפואי באמצעות עורך דין ולקבל את כל המידע האפשרי אודות מה שהתרחש בלידת אחותך עוד שהזכרון טרי. לפרטים נוספים תוכלי לעיין במדריך לנפגע ברשלנות רפואית באתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il אני מאחל לתינוק ולאחותך החלמה מהירה

על פני הדברים קיימת רשלנות, כי תאור כה ברוטלי של לידת מכשירים לא צריך להיות. יש לבדוק הרבה דברים, כמו, נסיונו של המיילד, המוניטור, ועוד. חשוב ביותר שאחותך, ואם היה איתה מישהו במהלך הלידה גם הוא, יכתבו בפרוט רב כל מה שקרה, מתחילת ההריון ועד היום, כי שוכחים דברים כאלה עם הזמן. כן רצוי לפנות מיד לעורך דין שמתמחה בתחום, כי אפשר לכוון גם לבדיקות לילד, אם יש צורך, ואחר כך הבדיקות האלה יכולות לעלות כסף רב. בריאות והחלמה,

אני בת 50 לפני שנתיים עברתי תאונת דרכים שזה כלל שברים בידיים, בצלעות ,פלטינה ברגל דימום בריאה בטיפול נמרץ התלונתתי על כאבים בצוואר לאחר צילום גילו שבר בדנס ומיד ניתחו כולל מסמור לאחר שיקום לאחר חצי שנה גלו שיש עוד שבר במפרק הירך ועלי לעבור נתוח, מה עלי לעשות בקשר לתביעה, אני רוצה לעבור את הנתוח הזה בבית חולים אסותא ליתר בטחון מפני שזה בית חולים פרטי. איך אני צריכה לתבוע אותם, ומה עלי לעשות?

שלום רב, אני סובלת ממחלת הקרוהן (דלקת כרונית של המעי) ולפני כחודשיים התאשפזתי בביה"ח לצורך ניתוח שמטרתו פתיחת הצרויות. לאחר שהות של יום הרופאים אמרו לי שאני לא מוכנה לניתוח בגלל מצב תזונתי ירוד לכן החדירו לי צינורית (TPN) לוריד המרכזי של הלב להזנה. הרופא תוך כדי הפעולה (שניסה בצוואר ובחזה כמה פעמיים עד שהצליח) פגע בריאה ונוצר חור. ואז הכניסו לי צינור שני (נקז) לריאה על מנת לסגור את החור. לאחר יומיים הבינו שהצינור הראשון לא יושב טוב אז הוציאו אותו (כך שגם לא נהנתי מההזנה). בנתיים החור בריאה לא נסגר וחיברו אותי לצינור שלישי (סקשיין-לקיר) למרות חילוקי דיעות רבים שהיו בין הרופאים שם. לאחר שבוע הוצאו כל הצינורות סופית לא לפני שהרופא חתך אותי במספריים כאשר ניסה להדביק תחבושת לחזה. ואז שוחררתי הביתה בלי ניתוח. שאלתי היא האם יש עילה לתביעת הבית חולים בהתחשב בסבל הגופני והנפשי שעברתי שם (גם קיבלתי מסכת חמצן בגלל קשיי נשימה), עברתי כל יום 2-3 צילומי רנטגן, הייתי חשופה לזיהומים, נשארו לי צלקות ועדיין יש לי כאבים בחזה למרות שהחור נסגר, לקחתי כל 4 שעות משככי כאבים+כדור שינה כדי להתמודד עם הכאבים והלחץ בחזה וכמובן נאלצתי לשכב חשופת חזה מול עיניהם של רופאים, מתמחים, סטז'רים ואחיות (ובכלל הייתי מרותקת למיטה במשך כמה ימים). וכרגע קשה לי מאוד לחשוב על האפשרות של ניתוח (ובטח לא שם). מה דעתך? אודה על כל תשובה. רונית.

רונית שלום, הצטערתי מאוד לקרוא את התיאור הקשה של מה שעבר עליך, התיאור העובדתי מעלה הרהרורים באשר ליחס הצוות הרפואי לא רק למחלה אלא ובעיקר לכבודך כאדם ובעניין זה אני סבור שראוי שתגישי תלונה להנהלת המוסד הרפואי בו אושפזת ולמשרד הבריאות ע"מ שלא תחשפי את ואחרים להתנהגות כזאת בעתיד. אשר לאפשרות להגשת תביעה זה תלוי כמובן בזמן שחלף מאז האירועים המתוארים, ועיקרו של דבר בנזק שנגרם לך כתוצאה מאותם אירועים, כלומר אם הנזק הכללי של המחלה לא הוחמר כתוצאה מאותו טיפול ספציפי הרי שיהיה קשה להוכיח נזק כתוצאה מהרשלנות. את התשובה לשאלה אם נגרם נזק עודף כאמור תוכלי לקבל ע"י חוות דעת מומחה אך אם את סבורה לאור תשובתי כי ניתן לבודד את הנזק והוא התגבש כבר אז מוצע כי תתייעצי עם עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית (ולא כל עו"ד) . העיקר שתרגישי טוב ותהיי בריאה

נראה לי כי קודם כל יש לבדוק אם אין כאן רשלנות רפואית. מיהו הרופא שהתאמץ כל כך, מה נסיונו ומה כתוב בתיק כסיבות לכישלון? ועוד ועוד שאלות, שיש להפנות לרופא מומחה. ורק אחר כך להתלונן למשרד הבריאות ולמוסד המטפל, כי הם בדרך כלל, פועלים בדרך של כיסוי והסתרה. בהחלט צריך לפנות לעורך דין שמתמצא בתחום. בהצלחה

איך רופאים נותנים לשחק עם בעיות לב לשחק? אני הבנתי שיש לו רשרושים ואחר כך אמרו שריר לב מעובה אני לא מבין

נועם, יש כל מיני שמועתי. ניתן להם לבדוק אח"כ נגיב. עדי

עו"ד יונתן דייויס שלום הייתי מעוניין לדעת היכן ניתן לקבל חוות דעת משפטית בנושא רפואת שיניים (טיפולי שיניים) העיניין חשוב מאד ודחוף. תודה מראש ויקטור

זוהי המומחיות שאתה מחפש לדעתי. קיים למיטב זכרוני איגוד ישראלי לשיקום הפה והלסת המאגד את הרופאים המומחים בתחום זה. חפש את הטלפון שלהם (144) ופנה אליהם בבקשה שיפנו אותך למומחה המנוסה במתן חוות דעת באיזור מגוריך. יש להם רשימה כזו.

ויקטור שלום, מה שאלתך. אם תפנה אלי את השאלה אשתדל להשיב לך י. דייויס עו"ד

עו"ד יונתן דייויס שלום הייתי מעוניין לדעת היכן ניתן לקבל חוות דעת משפטית בנושא רפואת שיניים.. מדובר על טיפולי שתלים , גשרים וטיפולי חניכים. אני יודע שזו בעייה בגלל אתיקה , אבל רציתי לדעת האם תוכל לעזור לי .. המקרה הוא עצוב וארוך מאד (4.5 שנים) ועדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה.. תודה מראש ויקטור

שלום, ברצוני לקבל חוות דעת או המלצה של מומחה מהשורה הראשונה בתחום של טיפול בהמנגיומות באזור עפעף, לצורך תביעה משפטית, מדובר בבחורה בת 30 לאחר טיפול כושל בלייזר לתיקון המנגיומה קטנה על עפעף ימין . לאחר הטיפול מצב העפעף הורע- ההמנגיומה גדלה, מפריעה לפתיחת העין, ומבחינה אסטתית וגורמת לסבל נפשי. נאמר לה שתצטרך לעבור ניתוחים נוספים לתיקון הנזק שנגרם, ושהניתוח כרוך בסיבוכים אפשריים לעין ובהוצאה כספית (לא ממומן ע"י הקופה). מה האפשרויות? למי לפנות?

להערכתי היות ומבדובר במיקום המפריע לראיה - דווקא היועץ לחוות הדעת צריך להיות רופא עינים ולא פלסטיקאי שידון בנושא הקוסמטי. לגבי אפשרות תיקון - חלוקות הדעות מי מהם צריך לבצע את התיקון

שלום, תודה על תשובתך לשאלתי.דר רן לין כתב/ה: > > להערכתי היות ומבדובר במיקום המפריע לראיה - דווקא היועץ לחוות > הדעת צריך להיות רופא עינים ולא פלסטיקאי שידון בנושא הקוסמטי. > לגבי אפשרות תיקון - חלוקות הדעות מי מהם צריך לבצע את התיקון

לעו"ד רן לין , שלום בהתאם להצעתך בפורום אורולוגיה , אני מפנה שאלות אלו לפורום זה. לפני כ - 6 שנים , קרתה לי תאונה בבית. בבוקר , ממש ביציאה מהבית לעבודה , נפלתי במדרגות וקבלתי מכה חזקה בגב , כנראה בחוט השדרה. למשך מספר שניות הייתי בהלם , אך התאוששתי ויצאתי לעבודה. מספר ימים לאחר מכן , היו לי מספר מקרים שבהם נפלתי בחדות לרצפה ( כאילו מישהו "קטע" לי את רגל שמאל). נגשתי לאורטופד , עשיתי צלום C.T , כנראה ללא תוצאות מיוחדות. לאחר מקרים אלו , לא היו לי "נפילות" נוספות. מספר חודשים לאחר התאונה , התחלתי לסבול מהשתנה תכופה , עד עצם היום הזה. שאלותי הן: 1) האם תאונה זו נחשבת כתאונת עבודה? 2) מה זמן ההתיישנות להגשת תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה? 3) נניח והגשתי תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה , ובקשתי הוכרה צודקת. מה זה נותן לי בהנחה שכיום אין לי "נפילות" נוספות? האם זה רק הכרה לבעיות שאולי יקרו בעתיד , או שכבר כיום אני זכאי למשהו? 4) כמה כסף אמור לעלות לי "בערך" הגשת תביעה באמצעות עו"ד (שלא יגזול את הוני) לביטוח לאומי ?

הי שלום וטוב שהפנית את השאלה לכאן ולא לפורום אורולוגיה מדובר בנפילה וחבלה מלפני 6 שנים שלאחריה היו חבלות נוספות. אין ספק שלגבי הראשונה לכאורה ניתן היה לטעון לתאונת עבודה. חלוף הזמן - אוקיי יש די הרבה זמן מאז וזה לא לטובתך - מה גם - שהיו נפילות אחרות על הגב - שכל אחת מהם הייתה יכולה לגרום אולי לכך - בכל אופן זה מה שהצד השני ינסה להגיד. האם יש לך מסמכים המעידים על הנזק בשלפוחית השתן? האם היית במעקב מסודר? מה מראה הCT. במידה וב CT ובבדיקות נלוות לכיס השתן - כל ממצאים המצביעים על קשר בין החבלה לפגיעה - ותוסיף לזה את חלוף הזמן - בעייתי.

האם התאונה אירעה בשטח הבית? הבית כולל גם את החצר הפרטית השייכת לבית. אם יצאת את שטח ביתך והיית כבר בשטח ציבורי בדרכך לעבודה או בחזרה מן העבודה הרי שלכאורה תוכל לטעון לתאונת עבודה. אם לא יצאת עדיין את שטח הבית הרי שלצערינו אינך מכוסה בבביטוח לאומי על פי חוק הביטוח הלאומי - נפגעי עבודה, וכל שנותר הוא לתבוע את הביטוח הלאומי על פרק ביטוח תאונות. אם אכן עברת את המבחן הראשון הנקוב מעלה כדי להיכנס לקטגורית "בדרך לעבודה", האם דיווחת למעביד על התאונה שקרתה לך סמוך לאחר המועד שאירעה? האם נעדרת מן העבודה כתוצאה מן האירוע? האם קיימים רישומים אצל הרופא המטפל שלך על ביקורך בסמוך לאחר האירוע? האם דיווחת לרופא (וזה רשם) את נסיבות פגיעתך? רק לאחר שתשיב על השאלות הללו ניתן לדעת האם כדאי להשקיע אנרגיה (וכסף) בטיפול בתביעה כזו.

שלום רב היו לי הרבה שנים כאבים בכפות רגלים רופא של מקום עבודה נתן לי מדרסים מסיליקון אבל מרוב כאבים לא יכולתי לעמוד אחרי שנים הגעתי לפרופסור ידוע שאמר לזרוק את המדרסים ונתן לי 12 זריקות של ויטמין b האם יש כאן רשלנות רפואית בתודה

קשה לדעת לא אמרת לי אם נגרם נזק לרגליים עקב הטיפול הלקוי כמובן יש עניין של כאב וסבל נפשי- שגם את זה יש לקחת בחשבון בעת הגשת התביעה

אתה בריא היום? כאבי הרגליים חלפו כלא היו? לא ניתן להבין ממה שכתבת כי מצאת את המזור לכאביך.

שלום רב! לפני כמעט שנה קרתה לנו טרגדיה איומה: חמי ז"ל סבל מסכרת ושלוש שנים לפני כן הוא קיבל אירוע מוחי שהותיר אותו ללא יכולת לטפל בעצמו, אפילו בצרכיו הוא לא שלט. מדי פעם הוא היה מקיא, ולכן חמתי דאגה להשכיבו תמיד בצד (היא זו שטיפלה בו). עד שיום אחד הוא הקיא בצורה מאוד מוגזמת, ורופאת המשפחה שלחה אותו למיון. חמתי וגיסתי הסבירו שם לרופאים שהוא מקיא, כדי שישכיבו אותו בצד (חצי גוף היה כמעט משותק לגמרי, ולכן לא הייתה לו יכולת להסתובב). כשבדקו אותו הוציאו את חמתי וגיסתי למסדרון ובקשו מהן לחכות. לאחר כרבע שעה, הן החלו לדאוג, וגיסתי נכנסה לחדר. אף רופא לא היה בחדר, וחמי שכב על הגב, הקיא ונחנק. היא קראה לרופא שאמר לה שזה כלום וחיבר אותו לא.ק.ג. תוך כדי הצעקות שלה. לבסוף עבר רופא אחר וחיבר אותו למכונת הנשמה, רק שזה היה מאוחר מדיי. לאחר ימויים הוא נפטר. ביה"ח מתנער מאשמתו, למרות שאותו רופא שחיבר אותו למכונת ההנשמה, אמר שהייתה רשלנות (הוא לא מוכן להעיד). אנחנו רוצים לתבוע, אבל לא יודעים מה לעשות ולאן לפנות. גיסתי התחתנה לאחר חודשיים, כשכולנו מצויים באבל. הדבר השפיע על כולנו בצורה מאוד קשה, משום שכולנו קשורים אחד לשני. אז, מה לעשות? תודה, מרב.

ראשית אני משתתף בצערך ובצער כל המשפחה ומקווה שלעולם לא תדעו יותר צער אני בכוונה לא עונה עניינית למקרה ונסיבותיו - אלא מתייחס לשאלתך - למי עלי לפנות. נראה לי הדבר הראשון - שכדאי לפנות למנהל המחלקה לשבת איתו לדבר איתו כדי להבין מה קרה בדיוק. אפשר לפנות דרך הנהלת בית החולים - מן הסתם הם עשו בירור על המקרה לאחר מכן - או במקביל - עליך לבקש את התיק הרפואי של המנוח. לא ברור מי האפוטרופוס במקרה שלך - אני לא היבנתי בדיוק - אבל היורשים זכאים לבקש ויתור על סודיות רפואית - גם על זה יש מחלוקת אבל נניח שכן. אזי - הנושא יוכל לעלות על פסים של דיון משפטי. אם רק - מעניין אותכם מה קרה - הדרך היא רק דרך בית החולים אם בכלל מעניין אותכם ראשו של הרופא ותו לא - הפניה תיעשה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות - פרופ' גליק ( רחוב בן טבאי 2 בירושלים)

בעלי כבר פנה להנהלת ביה"ח, ואיים שאם לא יסיקו את המסקנות הנכונות עקב הטיפול הרשלני, הוא זה שיטפל בכך. הם אמרו שיבדקו, ולאחר זמן רב שבעלי פנה שנית, הם אמכרו שלדעתם לא הייתה רשלנות. נראה לי שפשוט הם לא התייחסו ברצינות, משום שחמי ממילא היה חולה. הם לא חשבו שיש לו משפחה ושהוא חסר לנו... הוא חיכה בכיליון עיניים לחתונת ביתו, ולבסוף הוא לא זכה לראותה כלה. אני אמרתי לבעלי שידרשו גם פיצוי כספי, והלוואי שחמתי תלמד לפחות להנות עם הכסף, כי זה מגיע לה לאחר מה שקרה. לאותו בי"ח לעולם לא נחזור, במידה ונצטרך להתאשפז. זה בי"ח איכילוב ד"א, וגם סבו של בעלי בא לשם לפני כשנה וחצי לניתוח פשוט, ויצא משם בארון. כשגיסתי הייתה צריכה לעבור ניתוח, הוצאנו אותה משם והעברנו אותה לבי"ח אחר. כנראה שיש שם רופאים שלא צריכים להיות שם!!! אבל בעיקרון מה שחשוב לנו ביותר, שאותו רופא יושעה מתפקידו, כדי שהוא לא יוכל להרוג חולים נוספים!

פנו לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית ניתן למצוא באינטרנט במספר אתרים ישראליים המתמחים בחוק ומשפט ואשר ניתן לאתרם בקלות למשל ב Walla.co.il אל תבזבזו זמנכם בניסיון לפגישות עם מנהל המחלקה, פיצוי ממנו לא תקבלו בכל מקרה. גם מכתב לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות לא יביא לתוצאה זו. עורך דין מנוסה בשטח הרשלנות הרפואית ידע לבדוק את המקרה ואם אכן לכאורה מתקיימות הנסיבות המקימות עילה לתביעת רשלנות, ידע כיצד לפעול כדי להבטיח את זכויותיכם. מנגד, אם אכן אינכם מעוניינים בפיצוי כספי (ולא כך התרשמתי מן הכתוב), אלא בשיפור איכות מערכת הבריאות באותו מוסד ובאופן כללי, לטובת כל עם ישראל. פנו למנהל המחלקה ואם לא תקבלו אצלו תשובות מספקות, פנו לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, ולבסוף אף לעיתונות. ספק רב בליבי אם תנוח דעתכם לאחר הויא דולורוזה הזו.

אתה מכוון ולא מכווןן לדעתי אין צורך להעמיס על מערכת המשפט ומערכת הבריאות רק עקב הצרכים של עורכי הדין לדוגמא. וכן - לא נראה לי שתפקידם של עורכי הדין היא ללבות את האש דווקא. יחד עם זאת - הבעייה כאן חשובה ונראה לי שכל הצדדים יכולים להפיק ממנה הן מסקנות והן תועלת ולכן - נראה לי שהצעתי - נכונה בצורה המובנית שלה והצעה לגבי המהלכים הנכונים כמובן - איש איש ודעתו - ובסופו של הליך - המתלונן עצמו הוא שיקבע את דרכו

שלום למומחים הנכבדים, הגשתי תלונה במשטרה נגד פסיכיאטר "שטיפל" בי מספר שנים בגין התעללות נפשית. באופן טבעי, בעת הגשת התלונה נתתי דוגמא אחת או שתיים כלליות לגבי התנהגותו הנלוזה של אותו פסיכיאטר, וציפיתי שאוזמן בהמשך לגביית הודעה יותר מפורטת לגבי התלונה. משזה לא קרה, פניתי בכתב למשטרה בבקשה לדעת מה קורה לגבי תלונתי. קיבלתי מכתב תגובה מהמשטרה ובו נכתב שהתלונה הועברה למשרד הבריאות אשר, לטענתם, הוא הגוף שמטפל בתלונות כנגד הרופאים הקשורות באופן הטיפול הרפואי. כמו כן, נכתב בתגובה: "לא עלה בידינו להביע דעה על אופן טיפול רפואי בנדון"...!!! בשיחה טלפונית עם ראש מחלקת החקירות נאמר לי שאני יכולה לפנות בעצמי למשרד הבריאות על מנת לברר מה נעשה לגבי התלונה. יש לי תחושה לא טובה של ניסיון למרוח את העניין ושל תחילתה של סחבת אין סופית. הרי המשטרה מטפלת בהרבה תלונות שדורשות מומחיות מקצועית כזו או אחרת, למשל, היא טיפלה באסון גשר המכבייה שמחייב התמצאות בתקנות בנייה. ברצוני לדעת אם המשטרה פעלה באורח תקין במקרה שלי, האם מוטל עלי עכשיו לפתוח במסכת טלפונים והתכתבויות עם משרד הבריאות ??? זה נראה לי סביר שהמשטרה אולי פנתה למשרד הבריאות רק (!!!) על מנת לקבל את חוות דעתם המקצועית לגבי הנושא, למרות שהייתי מצפה שלפני שהם עושים זאת הם יתחקרו אותי ביתר הרחבה לגבי התלונה, ואולי בעצם המשטרה היא עדיין הגוף שמטפל בתלונה ומולה עלי לפעול. מה עלי לעשות כעת על מנת להבטיח שתלונתי תטופל על הצד הטוב ביותר ??? בתודה מראש על התייחסות מהירה, נטע

שלא תהיה לך תחושה לא טובה כל מה שצריך לעשות זה לכתוב למשרד הבריאות לברר מה קרה לתונה האמורה למשרד הבריאות לוקח את הזמן שלו לבירור העניין - מאחר ואין הכוונה לתלות סתם ראש של מישהו - לפני שנעשית הבדיקה האמורה אם אכן נראה לך לאחר הפניה כי אין משרד הבריאות מבצע את האמור לעשותו - פתוחה בפניך הדרך להגיש קובלנה לפרקליטת המחוז או ליועץ המשפטי לממשלה

ד.נ., תודה על התגובה המהירה והמאלפת. ברור לי שיש לחקור את התלונה לעומק, ולרגע לא ציפיתי שיערפו את הראש של מישהו ללא בדיקה מעמיקה של הנושא, וללא מתן אפשרות לאדם שכנגדו הוגשה התלונה למסור את גירסתו המלאה לטענות המועלות נגדו. יחד עם זאת, מנוסח התגובה שלך עדיין לא ברורה לי התשובה לשאלה המהותית ששאלתי, ואני מחדדת אותה : האם זאת נורמה מקובלת ותקינה שבכל תלונה המוגשת במשטרה כנגד פסיכיאטר בגין התעללות נפשית, המשטרה אוטומטית מעבירה אותה למשרד הבריאות ??? או במילים אחרות: האם אין זה כלל מתפקידה או ביכולתה של המשטרה לחקור תלונה מסוג זה ??? הרי כל הבעייה הנה שאין לי כל רצון, ואני גם סבורה שאיני חייבת להתחיל עכשיו להתחקות אחרי מהלך הטיפול בתלונה אצל הגורמים השונים, וכפי שכתבתי מקובל עלי שהמשטרה תבקש ייעוץ מגורמים מקצועיים כאלו ואחרים, אבל זה אמור להיות שקוף מבחינתי, ואני מצפה שהגורם שמולו אפעל בהקשר זה ימשיך להיות המשטרה. אודה על תגובתך נטע

נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות הוא הכתובת.

הנני בת 31 נשואה 5 שנים ללא ילדים לפני 4 שנים התחלתי בבירור הסיבה לאי הפריון אצלי,בין הבדיקות שנעשו לי היה צילום רחם שהרופא כתב בחוות דעתו שיש פינוי דו צדדי (בשתי החצוצרות) של חומר היוד. לפי זה הותאמה לי תוכנית טיפולים שכללה מתן הורמונים בזריקות וכן בכדורים. ברצוני לציין שטיפולים אלו נמשכו מעל לשנה ללא תוצאות שלאחריהם הופניתי לטיפולי I.V.F שנכשלו. לפני חודשיים הלכתי להתייעצות אצל רופא מומחה בתחום ליקוי הפריון ובידי צילום הרחם מלפני 4 שנים , לתדהמתי הרופא יועץ בישר לי שבזמנו שעשיתי את הבדיקה ניתן היה לראות בבירור שחצוצרה אחת סתומה לגמרי וחצוצרה שניה סתומה חלקית והוא שלח אותי לעשות צילום חוזר שהראה שהמימצאים נכונים. כיום אני אחרי לפרוסקופיה ניתוחית אשר בוצעה בה שיחרור הסתימות שהיו לי בחצוצרות. שאלותי הן: 1. האם אני יכולה לתבוע את הרופא שביצע לי את צילום הרחם לפני 4 שנים עם חוות דעת מוטעית שכתוצאה מזה נגרם לי עוגמת נפש של טיפולים מיותרים ובעיקר בזבוז זמן? 2. במידה ואני תובעת את הרופא , מהם השלבים לביצוע התביעה? 3. האם יש סיכוי שאני אזכה בתביעה? אודה על תשובתך.

השאלה הכי קשה - היא דווק - השאלה האם תזכי בתביעה. זה שאלה שקשה לאמר אותה - בטח שלא מהנתונים שמסרת האם יש מקום לתביעה - כדאי שתצרי קשר עם עורך דין המצוי בנזיקין - ישנם לא מעט משרדים - רק תיזהרי - יש כאלה שהם יותר ויש פחות טובים - וכמו בכל דבר - אל תלכי לפני שתבררי. בכל מקרה - העובדה שבה תזכי או לא תזכי - היא האם נגרם והאם נשאר נזק. וכן - מה מידת הנזק. אם הרופא הקודם היה גם מומחה - והוא לא הסתמך על כל האפשרויות והנתונים שהיו אמורים להיות לנגד עיניו - מאוד ייתכן שיש לך עילת תביעה

איילה שלום חלק מהתשובות לשאלותיך תוכלי למצוא במדריך לנפגע ברשלנות רפואית באתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il גם אם תמצאי תבוע השאלה היא עלות מול תועלת כלומר את צריכה להחליט האם התועלת הכלכלית שתצמח לך שקולה כנגד העלות (ולא רק כלכלית-גם כוחות הנפש) בניהול התביעה. אם יש לך שאלות נוספות אל תהססי לפנות ולשאול.

לאחר נפילת סתימות, הלכתי לרופא שיניים חדש. אצלו הסתבר לי כי יש לי 7 חורים בשיניים בעוד שחודש קודם, רופא השיניים הקודם שלי בדק אותי ואמר שרק נפלו לי שתי סתימות. איך אני יכולה לדעת מי צודק? איך אני יכולה לדעת אם הרופא הישן התרשל? ואיך הולך כל הליך התביעה?למי לפנות?כמה זה עלול לעלות לי (אני סטודנטית)?

יפעת שלום, זכותך לקבל לעיונך את הכרטיס הרפואי שנוהל ע"י רופא השיניים שטיפל בך כולל צילומי הסטטוס, ועימם לפנות לרופא אחר לקבל חוות דעת נוספת. לפרטים נוספים נא עייני במדריך לנפגע ברשלנות רפואית באתר www.med-law.co.il

יפעת שלום.המקרה נשמע לי מוזר מאוד !! אני מציע לך לפנות תחילה לרופא השיניים המחוזי בלשכת הבריאות במחוז מגורייך בצירוף ממצאי שני הרופאים והצילומים עליהם הסתמך כל אחד מהם . רופא השיניים המחוזי יוכל לתת לך אינדיקציה על מי את יכולה להסתמך ומי מהם צדק באבחנתו ותכנית הטיפול שנקבעה כפועל יוצא מכך . אם וכאשר יהיו לך הנתונים תוכלי להחליט אם לפנות לערכאות או לועדת האטיקה של הסתדרות רופאי השיניים ולהתדיין לפניהם אם יש לך עילה לכך .

לפני מספר שבועות שאלתי בקשר לסיבוך של ניתוח קולקטומי שנעשה עקב סעיף מדמם. השאלה עקרונית: האם דליפה מאנסטומוזה {תפר שנעשה במעי} היא רשלנות כשלעצמה וזה בלי להיכנס לדברים אחרים? האם מדובר על עבודה גרועה של כירורג או בעיה של איכות של הSTAPLES.? האם שחרור הביתה וחזרה למחרת במצב של ספסיס קשה על לכמעט מות הוא לא פיספוס אבחנה? מצאתי באינטרנט פסק דין מארצות הברית במקרה שנראה לי דומה ושמציין שכלל לא צריך להוכיח רשלנות במקרה של דליפה וזה מובן מאליו [ PATEL V BARKER 10/01N 45A03-0003CV-96 ]. האם אפשר להשתמש בארץ בדוגמה כזאת?

מהסוף. אז אפשר - אפשר הכל. אם אתה מחליט לגשת לתביעה - אפשר להסתמך גם על פסקי דין מחו"ל כמובן שהם אינם מהוים פסיקה. טעות - אינה רשלנות. ואם הניתוח נעשה במיומנות הדרושה וננקטו כל אמצעי הזהירות המקובלים והניתוח נעשה בשיטה המקובלת על פי כל הכללים הנהוגים. ובמידה ולך טרם הניתוח הוסברו כל הסיבוכים האפשריים כולל סיבוך הדליפה, ואתה היבנת את כל המשמעויות, והיה ברור לשני הצדדים כי הניתוח מבוצע על דעתך ובהסכמתך. ובמידה וגם השחרור שנעשה לדבריך שלאחריו הופיע הספסיס - נעשה בזמן סביר כאשר לא היו כל סימנים מקדמיים של זיהום ( חום כאבים מקומיים חוסר תיאבון), אלא שוחררת במצב כללי משביע רצון לאחר הניתוח - אם כל אלה מתקיימים - קשה למצוא רשלנות ולהיאחז בה

,

חי וקיים, מה שאלתך?

'

עניחי, ראה התייחסות ספציפית לשאלתך.

לקחנו בשביל בננו הפעות רופא בשביל ברית מילה והנ"ל השאיר חתיכה די גדולה של הערלה מה עלי לעשות? ובמה זה כרוך?

אייל נדמה לי שעניתי לך בפורום אחר - בכל מקרה זה ניתן לתיקון בלי בעייה בטיפול אמבולטורי

אני מסכים לתשובת ד"ר ר.ל. עו"ד - לא מנהל הפורום, אם יוותר נזק (ואני מאחל לכם שלא תוכל לחזור להעלות שאלתך).

עו"ד יונתן דייויס הייתי מעוניין לדעת האם ניתן לבדוק אפשרות לתלונה על מחדל בטיפולי שיניים ?? בקצרה , מדובר על טיפול שנעשה בחברת ש.י.ל.ה . הטיפול נעשה כבר כ- 4.5 שנים , במהלכו נהרס פיה של אימי לחלוטין. יש בידנו מכתבים מהמנהל הממונה שהם יעשו טיפולים חוזרים ללא תשלום , אך הם סוחטים עוד עשרות אלפי שקלים בטענות אחרות . הם הודו בחצי פה שהעבודה גרועה , בידנו גם חוות דעת אחרות (גם מאיכילוב) שבהם כתוב שהטיפול לא תקין. (בע"פ נאמר שהם לא ראו עבודה גרועה כזו). שאלתי היא הם ניתן לפנות אליכם בנושא?? יש לנו את כל החומר הרפואי כולל ההתכתבויות עם הנהלת ש.י.ל.ה שבהם הם מתחייבים לטיפול חוזר ללא תשלום. תודה מראש ויקטור גולדנברג

אפשר לפנות לכל עורך דין שמטפל ברשלנות רפואית. הוא יבדוק את חוות הדעת שבידכם, כדי להתאימן למקסימום שאפשר לתבוע. בהצלחה

כדאי לפני פנייה לעורך דין לעבור התייעצות וחוות דעת אצל מומחה לשיקום הפה ולהצטייד במסמך בו הוא קובע שהטיפול רשלני (אם הוא מוכן לקביעה זו). חוות דעת כזו יכולה להיות עילה להגשת תביעה משפטית על רשלנות . אם המומחה לא יכול לקבוע שכאן התרשלו בבירור מוטב לך להגיע לסיכום כספי עם החברה בה טופלה אמך כי הסיכויים להוכיח רשלנות ללא חוות דעת מוחה קלושים וחבל"ז .

שלום לכל חברי הפורום. רציתי לבקש עזרה בנוגע לחומר לסמינריון שאני עושה ברשלנות רפואית ונושאו "הדבר מדבר בעדו"-הפיכת נטל הראיה (ס' 41 לפקנ"ז) בהיבטי הרשלנות הרפואית. אני כבר אספתי חומר רב בעיקר מפסיקה ומכתבי עת כגון "מכתב לחבר" ודומיו אך רציתי לשאול אם ידוע לכם על עוד מקורות שאני יכול להסתייע בהם (מספרו של פרופ' אנגלרד בנושא כבר אספתי חומר). תודה רבה מראש, צחי.

יש הרבה מאוד חומר בספרים של אמנון כרמי - רשלנות רפואית כמו כן - פשוט תיכנס דרך תקדיןצ - לסעיף 41 - יבואו לך מיליוני פסקי דין - קח רק את אלה של העליון

לכבוד ד"ר ר.ל. עו"ד, רציתי להודות לך על התגובה בפורום ואכן אני אספתי חומר מהספר של כרמי וכמו כן נתקלתי במאמרים רבים שלו בנושא. בתקדין גם כן מצאתי הרבה מאוד חומר וכמו כן יש פ"ד חדש שניתן בשם מוטי סולן. בכל אופן תודה רבה !

צחי שלום, ראה מידע לשאלתך באתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il

לעו"ד דייויס, תודה רבה על ההכוונה. האמת היא שזה האתר הראשון שנכנסתי אליו כשהתחלתי לאסוף חומר לסמינריון שלי וכמו כן המלצתי עליו לכל חבריי לקורס. אני יודע שזה האתר של משרדך וזה אתר מצויין שמשמש לעזר להמון סטודנטים. שוב תודה.

שלום אני חולה לב קיבלתי מרופא משפחה ועל דעתו תרופה חלופית לתרופה אותה אני נוטל כבר מס שנים. לא נטלתי אותה!! מסתבר בהתייעצות עם קרדיולוג שתרופה זו יכולה היתה לסכן את חיי ולא מתאימה לבעייה הספיציפית ממנה אני סובל . האם יש כאן עילה לתביעה? האם אפשר בנוסף להפנות תלונה במשרד הבריאות או במוסד דומה? רב תודות

האם התרופה החלופית אותה היציע הרופא היא אותה תרופה גנרית? האם הקרדיולוג לא המליץ אותה ? לא מובן הדבר שאחרת לא יכול להיות שרופא המשפחה ישנה לבדו את התורופה - אלא אם השוני הוא נובע אך ורק מהעובדה שהקופה שלו התקשרה עם סוכן תרופות אחר - וזה אותה תרופה גנרית. גם כך - יכולה להיות תופעה שאתה מגיב יותר טוב לתרופה אחת ולא לרעותה - ועליך לדטווח מיד לרופא. מדוע לחשוד ישר ברשלנות?

תקרא מה כתבתי...זו תרופה לא מתאימה בלשון המעטה (ע"י הקרדיולוג) כן, כמובן זו לא אותה תרופה גנרית בשם אחר|!!!!!!!

מיכאל שלום, התשובה כמו השאלה היא במישור התאורטי. לא נטלת את התרופה ועל כן לא נגרם לך נזק, המשפט לא עוסק בשאלה מה היה קורה אילו זאת כאשר לא התממש הסיכון שנטחלת התרופה עלולה לגרום. לעומת זאת כדי למנוע הישנות מקרים בעתיד עליך לבוא בדברים עם הרופא ואפילו להתלונן על כך בפני מעסיקיו (קופת חולים).

סמים חוקיים-הסכנה האמיתית! למה עזבתי את מקצוע הרוקחות? לאחר רכישת תואר ורשיון ברוקחות, ועשור של עבודה כרוקח במקביל לניהול מוצלח של 3 בתי מרקחת גדולים, החלטתי, לאחר מחשבה מעמיקה ומתוך שלמות אישית, לנטוש את המקצוע והענף, כדי שאוכל להימצא בעמדה הנכונה כדי לחשוף אמת שלא הייתה גלויה כל-כך מקודם. הנושא, כפי שהסברתי לאורך הדרך, היה העיוות הגדול שראיתי בכל הקשור לטיפול הנפוץ והמסוכן בסמים לבעיות הנפש של האזרח מן השורה, עיוות שיהיה זה עוול אם אשלים אתו. הידע שרכשתי מחייב אותי לנהוג באחריות כלפי אלה שנותנים אמון בי ובשותפי למקצועות הרפואה. הבעיה של רופאי משפחה רבים לרופאי משפחה רבים יש בעיה! מגיעים אליהם אנשים רבים שיש להם בעיה נפשית, ולא גופנית, כגון: מתח, חרדה, דאגות, דכדוך, לחץ, פחדים, קושי להירדם, לעתים בכי מר עקב אובדן של אדם קרוב. רופאי המשפחה מעונינים לעזור לחולה, אולם הכלי היחיד שיש ברשותם הנו סמים! הם יודעים שהסמים מזיקים, אולם בהיעדר פתרונות אחרים וכן לאור לחץ של חולים רבים, הם רושמים אותם. נרשם לך סם חוקי? תתכונן לטיפול מ-מ-ו-ש-ך. סמים פסיכו-אקטיביים (סמים המשפיעים על הנפש) ניתן למצוא לא רק אצל סוחרי הסמים, אלא גם בבתי מרקחת. אלו הם סמים ברשיון. סמים שיוצרו במעבדות מאושרות של חברות התרופות. הנזק העיקרי של כל סם הנו החמרה הדרגתית במצבו האישי של החולה. זה לא נראה כך בזמן הטיפול, שנראה כעוזר מאד לבעיה, אולם חומרים אלה משנים את מערכת העצבים, ועקב כך הם גורמים להתרגלות, סבילות או תלות בהם. לכן, טיפולים בסמים אלה אינם מסתיימים בדרך כלל לאחר מספר ימים אלא הם ניתנים לתקופות ממושכות יותר: חודשים, שנים, ולעיתים קרובות- לכל החיים. משמעות הדבר חמורה: אדם , עקב משבר זמני, מקבל המלצה רפואית לצרוך סם כזה, ובהמשך, לעיתים למשך שארית חייו, הוא נאלץ להמשיך לצרוך סמים אלו רק כדי לפצות על ההחמרה ההדרגתית שאותו "סם מרפא" גרם לו. לדוגמה: אישה בת 24, שקיבלה דיכאון בעקבות טראומת הלידה שעברה. היא טופלה בכדור כלשהו. לאחר כחצי שנה ניסתה להפסיק את הכדור, אולם אז גילתה שהדבר גורם לה לרעידות חזקות בידיים. היא המשיכה עוד חצי שנה, ואז ניסתה שוב להפסיק. לאחר חודש, כאשר השפעת התרופה פגה, היא חשה שחייה אינם טובים מספיק בלעדי התרופה, וכעת היא לוקחת אותה כבר חמש שנים מאז המקרה. דוגמה נוספת: בחור בריא בן 18 שעבר השפלה על ידי מפקדו בטירונות, הגיע לקצין בריאות הנפש בצבא. זה הפנה אותו לפסיכיאטר, אשר נתן לו כדור נגד דיכאון, ושיחרר אותו מן הצבא. היום, שלוש שנים לאחר המקרה, אותו בחור אינו מעוניין לרדת מן התרופות, והסיבה איננה אותו מאורע חד פעמי, אלא הנזק שגרמו התרופות למערכת העצבים שלו. דוגמה פשוטה: כדורי שינה, מספיק לקחת אותם במשך חודש, ויכולת ההירדמות של החולה מתדרדרת פלאים. לפתע הוא אינו יכול לישון כלל. אם קודם סבל רק לעיתים מנדודי שינה, הרי שכעת מצבו החמיר בגלל פעילות ה"תרופה". מה יקרה, אם כן, לאחר שנה תמימה? ומסוכן להפסיק חשוב לציין שלאחר תקופה מסוימת של שימוש בתרופות אלה נוצר מצב שבו קיימת חובה לתת לאנשים אלו את הסמים הללו, כיון שמצבם בלעדיהם יהיה חמור ביותר, לעתים עד כדי אשפוז ממושך. הפסקה פתאומית של תרופות רבות עלולה לגרום אף להתכווצויות ואף להפרעות חשמליות בלב שמסכנות חיים. האם כולנו חולי נפש? הפסיכיאטריה מתגאה בהישגים המופלאים של התרופות שלה, אולם אין היא מודה בכך שהיא זו שמייצרת חלק נכבד מצרכניה הקבועים באמצעות הסמים שהיא מחלקת להם. במילים אחרות, אילו היו מצליחים לפתור את אותן בעיות קלות יחסית, שמגיעות אל רופא המשפחה ללא סמים אלה, היו נחסכים מהם שנים ארוכות של טיפול תרופתי מיותר ומזיק. זה נשמע חמור מאד! וזה נכון! אגב, העלייה בצריכת התרופות הפסיכיאטריות בעולם בעשור האחרון הינה בזינוק מרקיע שחקים. מה שקרה הוא שאוכלוסייה של מאות מיליוני אנשים בעולם שלא היוו עד אז יעד של המערכת הפסיכיאטרית נכנסו לתוך הקטגוריה של חולים פסיכיאטריים מאז צאתם לשוק של ה"פרוזק" ויורשיו, שהבטיחו "לרפא" מצב רוח ירוד, והביאו המוני אנשים לביקורים חוזרים אצל הרופא, כיון שיכולתם להתמודד עם החיים, כמובן, ירדה עקב השימוש בתרופות אלה, ולכן הם נאלצו ונאלצים להמשיך ולצרוך סמים אלה, לעיתים בהפסקות, עד עצם היום הזה ולשנים רבות. "פרוזק" יוצר תלות נפשית-עובדה בזכות הטענה המסוכנת שאין התרופות הללו ממכרות הצליח הציבור במדינות רבות ללכת שולל ולקבל בזרועות פתוחות את התכשירים הללו. הדבר דומה לטענה האווילית שתכשירים מרגיעים מצמחים אינם מזיקים כיון שהם "טבעיים". הלא חומרי הגלם להכנת תרופות הרגעה רבות עדיין מופקים מצמחים. חשוב להבין את ההבדל שבין סבילות לבין תלות. סבילות היא התופעה שבעקבותיה יש צורך להגדיל את כמות התרופה כדי להשיג את אותה תוצאה לאחר שימוש חוזר. וייתכן שלגבי חלק מהתכשירים החדשים הסבילות אכן נמוכה. אולם לגבי תלות, יש להבחין בין תלות גופנית לתלות נפשית. תלות גופנית מתבטאת בתופעות גופניות כגון כאבים חזקים, רעידות והתכווצויות עם הפסקת השימוש. תלות נפשית לעומת זאת קיימת גם בסיגריות. היא קרובה יותר למושג הרגל, אולם ידוע לכל שאנשים רבים מעדיפים לעיתים לוותר אף על ארוחה, ובלבד שייתנו להם לעשן את הסיגריה שלהם. ישנן היום תרופות נגד דיכאון שניתנות, לכאורה, כדי להיגמל מעישון סיגריות, אולם, ברור שמדובר פה על החלפה של סם אחד בסם אחר, האמת היא שגם לחשיש ולמריחואנה ישנה התרגלות נפשית מובהקת, והנזק שלהם לתפקודו השכלי והנפשי של האדם בכל הקשור לתא המשפחתי, ללימודים או למקום העבודה ידועים. נזק זה מעמיד בסכנה כל חברה שתאפשר להם להיות מופצים בה בחופשיות. אגב, ברור שישנם אנשים שמחליטים להפסיק את הטיפול בסמים אלה מרצונם, ושוברים את התלות הזו. אולם הם מודעים לכך שאיכות חייהם נפגעה כתוצאה מכך, והם מעדיפים לסבול את התוצאות מאשר להיות עבדים תמידיים לסמים אלה. הפרעות נפשיות "חדשות"-שווקים חדשים הפסיכיאטריה מגדירה הפרעות חדשות, ומגיעה לקהלי יעד נוספים. היא אינה מקטינה את כמות האנשים החולים, ורק מתפשטת עמוק יותר לתוך החברה. "גמילה" מעישון הוזכרה כבר. גם הפרעת קשב וריכוז היא דוגמה טובה לכך. הריטלין לדוגמה, הנו סם מסוכן לפי הגדרתו בחוק. היום כ12%- מהתלמידים בארץ צורכים אותו. אם תיקחו בחשבון שאמהות רבות מסרבות לתת אותו לילדיהן, נשאלת השאלה לכמה תלמידים מציעים אותו. 25%? זה אומר שאחד מכל ארבעה תלמידים הוא קורבן אפשרי של תעשיית התרופות בשם עוד תווית שהודבקה לתלמידים. אם יש מום ש25% מהילדים סובלים ממנו, אולי אין הוא מום כלל? ה"מלחמה" בסמים החברה שלנו נלחמת בסמים, ומשקיעה תקציבי ענק במניעה ובאכיפה של איסור השימוש בסמים דרך מערכת החינוך, המשטרה, בתי המשפט ובתי הכלא. אולם במקביל פועלת באין מפריע "רפואת" הנפש שיש לה זכויות יתר בהפצת סמים בחברה, ועוד בתמיכה ממשלתית נדיבה. "שיטה" רווחת זו עושה שימוש קלוקל ולא זהיר מספיק בסמים חוקיים, תחת הרושם המוטעה שמקבל החולה, שמרפאים אותו. ידוע לכל שסמים אינם מרפאים מחלות נפש. במקרה הטוב הם מתחזקים אנשים באופן שיוכלו לתפקד, אולם הם מחמירים את מצבם. אין רופא שלא יסכים עם עובדה כאובה זו. תרמילאים שניזוקים מסמים שצרכו בטיוליהם, גם הם מטופלים בסמים חוקיים, וגם שם ניתן לגלות מקרים רבים, שבהם אותו צעיר נאלץ להיות מתוחזק על ידי סמים תחליפיים אלה לשנים רבות. רופאים רבים השלימו עם הרעיון שאנשים יחיו כל החיים עם סמים חוקיים. ההשלמה הזו אינה לגיטימית יותר מן ההשלמה עם הרעיון שהנוער ייקח סמים. סמים פסיכו-אקטיביים לוקחים מן האדם את התחושות וההנאות שלו, שהן הסיבות היחידות שיש לו לחיות, וזו הסיבה שאנו נלחמים בהם מלחמת חרמה. הגוף אינו יודע להבדיל בין סם חוקי לסם רחוב. שניהם הורסים אותו. לאורך השנים קיבלתי פניות רבות מאנשים רבים שציפו לקבל פתרון לבעייתם ומצאו לאחר שנים, שהפסקת הטיפול הכרוני תהווה בעיה עבורם. סיכום והמלצות: טובת החולים מחייבת שרופא המשפחה יקבל כלים אחרים, שלמעשה קיימים, אך מחוץ לתחום הרפואה, כדי לטפל בתלונות הנפשיות של החולים שלו, ושיימנע לחלוטין מלהציע סמים כפתרון להם. מבחינת מחקר, ראוי שמשרד הבריאות, או כל גוף שאינו נתמך על-ידי חברות תרופות או פסיכיאטריה יפתח את התיקים הרפואיים ויראה בעצמו את התיעוד שמראה כיצד סם פסיכיאטרי אחד הופך את החולה לצרכן כרוני של חברת תרופות זו או אחרת, ולמעמסה על מערכת הבריאות ועל תקציביה. מבחינת חקיקה, על קופות החולים ומשרד הבריאות להגביל רופאי משפחה כמעט לחלוטין מלרשום סמים פסיכואקטיביים. או, במקרה הגרוע, לאפשר להם לתת טיפול שלא יעלה על שבעה ימים בלבד, כלומר למצבים חריפים בלבד. המטרה היא למנוע מאנשים לפנות לסמים כפתרון זמין לבעיות נפשיות. גופים אלה חייבים לאפשר לכל שיטה קיימת שהוכחה כיעילה להיות זמינה הרבה יותר לציבור, ולחייב את רופאי המשפחה ללמוד אותה. אגב, רופאים רבים ינשמו לרווחה כיון שממילא הקפידו בעצמם על מדיניות זהירה זו. רופאי המשפחה צריכים להוות את המחסום שימנע מחולים גישה מהירה מדי אל הפסיכיאטר מאותן סיבות. מבחינת חינוך לציבור יש להחמיר את נוסח האזהרה הקיימת על גבי האריזות של סמים אלה, שהיא: "עלול לגרום להתרגלות" לנוסח-"עלול להחמיר את מצבו של המטופל", וכן "עלול לגרום לתלות לכל החיים". כמו כן, יש צורך להבליט בהרבה את הכיתוב. חברות התרופות בטוח לא יאהבו את הרעיון, אבל חייהם של אנשים רבים יינצלו. על הכלים שיש לתת לרופאים במקום סמים- במאמר נפרד. אילן סלומון מאיר הרמן 9/12 נס-ציונה 481939-055 9406828-08 _____________________ הכותב, אילן סלומון, רוקח, במקצועו,. בעל תואר ראשון ברוקחות מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת1990 . בשנים האחרונות עסק בניהול 3 בתי מרקחת: בית מרקחת סופר פארם בקניון גילון באשקלון; סופר פארם בקניון רחובות, ובבילו - סופר סנטר, רחובות. עזב את הניהול לפני שנה. בשנה זו עבד כרוקח בלבד.

נשמע נוראי - ומעורר מחשבות נוגות.

שלום ומה לגביי הסרוקסט? גם הוא סם? האם הוא מסוכן? תודה

הי לימור, דעתי המקצועית כרוקח מתייחסת כמובן גם לסרוקסט. למעשה הוא קרוב משפחה של הפרוזק, ופועל במנגנון דומה. המלצתי היא להשתדל ככל האפשר להימנע מלצרוך סמים אלה. יש היום גם הרבה רופאי משפחה שגם הם מתנגדים לשימוש בסמים כדי לשפר מצב רוח בגלל הסיבות שמניתי. אם את כבר צורכת סרוקסט, אני מציע לך לחפש רופא כזה שיוכל להוריד אותך מן התרופה. אני יכול לעזור לך למצוא אחד כזה. בנוסף אני רוצה שתדעי שיש ברוב המקרים סיבות חיצוניות פשוטות יחסית שבגללם אדם מגיע למצבים שסמים אלה מתיימרים לטפל בהן. זה מתחיל באנשים שיש להם השפעה שלילית על האדם(מנצלים אותו, מכבידים עליו, שופכים עליו את צרותיהם, משלים אותו, מחלקים לו ציונים, קובעים לו מה לחשוב, באים אליו בטענות וכו'). יש מצבים שבהם לאדם "אין מספיק בעיות", כאשר הוא לא עובד למשל. הוא מרגיש שאין לו תפוקה ואין לו השפעה, וזה מדכא אותו. הפתרון הוא לקחת המון עבודה על עצמך. גם אובדנים ופרידות יכולים לגרום למצבים שכאלה. גם במקרה כזה יש פתרונות, אולם כאשר פונים לתרופות האדם משתנה, ונהיה חולה "מקצועי", ולא יוצא מזה לגמרי. במקרים רבים הוא מאבד את יכולתו ליהנות מדברים באמת ללא הסם. בהצלחה, אילן

שלום, בעלי הורעל הרעלת גזים כרונית. כשאובחנה הבעיה שלו והופסקה החשיפה לגז המרעיל ביקשנו טיפול מרופא קופת החולים שלנו, שלא ידע מה לעשות איתנו וכל מה שהציע היה לקחת ונטולין כשיש התקפים. באותו זמן אובחן מחסור בB12 אצל בעלי וביקשנו לבדוק מה אפשר לעשות ואם יש עוד בעיות של ויטמינים, הרופא שלח אותנו לדיאטנית שלא ידעה מה לעשות איתנו ובזה נגמר העניין מבחינתו. בעלי סבל מהתקפי אכילה בלתי נשלטים, עלה הרבה ק"ג במשקל ואנו היינו אובדי עצות כי לא היה עם מי לדבר. לא הופננו לנטורופת ואפילו לא דאגו לבדוק את שאר הויטמינים בדמו של בעלי. מבחינתנו התנהגות זו שנמשכה לאורך תקופה היא רשלנות רפואית עם השלכות ועד היום אנחנו נאבקים עם הק"ג העודפים שבעלי עלה אז. לנו אין ידע מקצועי ברפואה ומי שכן יש לו התעלם מאיתנו! יש לציין שהחלפנו קופת חולים בגלל חוסר טיפול זה . האם יש לנו אפשרות לתבוע את הרופא הנ"ל?????

אנני שלום, תיאור העובדות על ידך מגלה אמנם ניהול רפואי כושל של הטיפול הרפואי. כדי לברר אם יש לך עילה צריך להעתיר את התיק הרפואי ולהתייעץ עם מומחה. מומלץ שתתייעצו עם עו"ד שיש לו ניסיון בתביעות רשלנות רפואית כמו כן רצוי שתעיינו במדריך לנפגע ברשלנות רפואית באתר www.med-law.co.il בהצלחה ובריאות

בתור רופא איני מוצא שום קשר בין "הרעלת גזים" וחסר ויטמין B12, לבין אכילת יתר והשמנה. כמו כן אין בדיקת דם שגרתית בקופת חולים המאפשרת בדיקת רמת רוב הויטמינים בדם. יש לי הרגשה כי מוטב לדאוג לאורח חיים בריא ולא למצוא אשמים אחרים בהשמנה, ואיני אומר זאת על מנת להתנצח אלא כדי להועיל לבעלך - לו אני מאחל שנות חיים טובות וארוכות. תמוהה בעיני תשובתו של מנהל הפורום, ואני חושש כי תועלת רבה לא תצמח לאף אחד מתביעה משפטית יקרה ומיותרת. כל טוב - ד"ר כהן

ד"ר כהן שלום, לא ירדתי לסוף דעתך מה תמוה בתשובתי, האם העובדה כי המטופל לא קיבל את ההסבר לו הוא ראוי ואשר בתשובתך יש ניסיון לברר את הבעיה או שמא תמוה בעיניך כי המטופל זכאי לברר אם יש לו עילה משפטית בדרך שהוצעה לו על ידי. אני תמה דווקא על חוסר הרגישות לזכות של הנפגע לדעת אם הטיפול הרפואי היה נכון בנסיבות.

אבקש התייחסותך הדחופה לשאלתי מלפני מספר ימים תודה חיים

חיים שלום, ראה תשובתי הקודמת אליך

היי הייתה לי חברה שלפני שנתיים נפטרה מדום לב היא הרגישה לא טוב ולקחו אותה למיון לאחר שעות ספורות החליט רופא אחד לשחרר אותה כי היא בסדר ושחזרה הבייתה והלכה לישון היא לא קמה האם זה רשלנות?

שולי שלום, קשה לדעת. כדי לברר את העובדות יש לפעול ע"פ האמור במדריך לנפגע ברשלנות רפואית באתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il

במהלך השנה האחרונה נפלו לי 3 סתימות (פשוטות ורגילות) שנעשו לי בשנים האחרונות (לא לפני יותר מ5- שנים). אני בחורה צעירה וכששאלתי את רופא השיניים למה זה קרה הוא התחמק ממני. כך גם הפקידות במשרדו. כששאלתי רופא שיניים אחר הוא אמר לי כי זה לא סביר שיפלו כ"כ הרבה סתימות חדשות בפרק זמן כה קצר וכי הרופא שעשה אותן עשה ככל הנראה "עבודה מחורבנת". אני לומדת משפטים ולמדנו על סעיף 41 לפקודת הנזיקין. האם אני יכולה לתבוע אותו על סמך סעיף זה? הרי לא יכולתי לדעת כי עשה סתימות גרועות, השליטה המלאה בנכס בידיו, וסביר יותר שהתרשל מאשר שלא התרשל??? אז אולי אני לא מבינה את הסעיף ואולי זה רק לגבי מקרים חמורים יותר??? (סה"כ, אני צריכה לעבור עכשיו שלוש סתימות שלו עשה אותן כראוי לא הייתי נזקקת לכך!) תודה, תיקי.

תיקי שלום. אם רופא השיניים שטיפל בך חבר הסתדרות לרפואת שיניים (כמחצית רופאי השיניים מאוגדים בה ) תוכלי להיעזר בשירותיה הטובים של ועדת האטיקה של ארגון זה המצוי בככר צינה דיזנגוף 9 תלאביב .חברי ועדת האטיקה בשבתם כבוררים יקבעו אם נעשתה כאן עבודה רשלנית ואם ימצאו אותו חייב יטילו עליו פיצוי כספי .במקביל תוכלי לפנות בתלונה לאגף לאבטחת איכות במשרד הבריאות. אם איננו חבר בהר"ש נותרה לך האפשרות לפנות בתלונה לאגף לאבטחת איכות במשרד הבריאות רח' רבקה 29 ירושלים או לרופאי השיניים המחוזיים בלשכות הבריאות במחוז מגורייך .בטוחני שתלונתך תיבדק ביסודיות ואם יוסקו מסקנות יידעו אותך בהן . במקביל שמורה לך הזכות לפנות לערכאות משפטיות (אני מניח שהתביעה על 3 שחזורים שכשלו לכאורה בפיך תוגש לבית המשפט לתביעות קטנות ). אני מאחל לך הצלחה ובעיקר שיניים בריאות וחזקות .

לזרוב?

תיקי שלום, סעיף 41 לפקודת הנזיקין עוסק בדרכי הוכחה כאשר התובע לא יודע את העובדות שהביאו לנזק, הוא כלי חשוב מאוד בתביעות רשלנות רפואית אך כדי ליישמו צריך לברר את העובדות ולהסתמך על חוות דעת כמפורט במדריך לנפגע ברשלנות רפואית באתר המשפט הרפואי בכתובת www.med-law.co.il אני ממליץ שתהיי קשובה לעצתו של ד"ר משה גרינבאום

שלום לך תיקי, כל רופא שיניים אם הוא עושה "עבודה מחורבנת" כדבריך צריך לתקן את העבודה.

כתוצאה מסכסוך עם הקיבוץ בו אני מתגורר החליט רשם האגודות השיתופיות על בוררות משפטן לפני כ - שלוש שנים. הקיבוץ מתחמק מהבוררות אבל עשה דבר חמור. ביחד עם רופא הקיבוץ הועלמו מסמכים רפואיים מתיקי האישי וגם שונה תוכן התיק בחלקו ופרטים רפואיים חסויים הודלפו לציבור. הלואי והיתה לי את האפשרות להפגש איתך. תודה

חיים שלום, אם העובדות שאתה מעלה הן נכונות הרי שהדבר חמור מאוד ומהווה עבירה פלילית! אך רצוי לבדוק שכך הם פני הדברים מכל מקום תוכל ליצור עימי קשר למשרדי ונשוחח בפרטיות. אם תלחץ פעמיים על שמי המודגש בצבע כחול יופיעו הדרכים שתוכל להשיג אותי.

שלום ד"ר - מה עושים בדבר ילדה בת 10 מתוקה וחמודה שבגלל אי הרכבת רסן אז האורטודנט מאיים עלייה בנעילת רסן בזריקות עושה פרצופים מקבל אותה אחרונה וכו,

זוהי שאלה והפניה לפסיכולוג או לפסיכיאטר.

לפסיכולוג או לפסיכיאטר צריך להפנות את האורטודנט

הולכים לאחר!!!