פורום משפט ורשלנות רפואית

הייתי מאושפז לאחר ניתוח בבית חולים, במהלך האישפוז, האחות החליפה לי את שקית האינפוזיה והייתה לה שריטה על האצבע. היא נגעה עם השריטה בחלק הכחול - הצינור שבסוף הצינור המוביל מן הווריד שנכנס בתוך החלק השקוף שיורד מן השקית - היא נגעה בחלק החיצוני של הצינור הכחול שכאמור נכנס לתוך הצינור השקוף. האם יכולים בדרך זו לעבור נגיפים כמו איידס/ צהבת? אם השריטה סגורה? ואם היא פתוחה? האם נהוג לשים כפפות שמחליפים שקית אינפוזיה?

אסף שלום, נא הפנה שאלתך לרופא באחד הפורומים באתר, פורום זה מנוהל ע"י עורך דין שאינו (עדיין) רופא. תהיה בריא.

אני בן 54 ויש לי עיוות קשה באיבר המין - לפי דעתי ייתכן ומדובר בעיוות שנוצר בגלל ברית המילה שעברתי. כיוון שהוריי כבר לא בחיים אין לי איך לברר זאת. האם חלה התיישנות במקרים אלו, מה הפיצויים שאוכל לקבל וכיצד אוכיח שזה אכן קשור לברית המילה שלי ?

לדעתי, גם אם תצליח היום להוכיח שזה היה בגלל הברית, יש איזה סיכוי מסוים שלא תמצא את המוהל בכלל. אם השאלה מציקה לך - תוכל לשאול מומחה לאורולוגיה או לכירורגיה אם זה נזק שיכול להגרם מברית מילה רשלנית, או שלא יכול להיות. בכל מקרה, על עוולות כלפי קטין ההתיישנות היא 7 שנים מיום שמלאו לו 18, שלפי גילך זה עבר מזמן. במקרה שלך יהיה קשה אפילו לנסות ולטעון להארכת תקופת ההתיישנות, בנימוק שהנזק לא היה ידוע קודם (אני מניחה שהעיוות לא התחיל עכשיו). מכאן - שהסיכוי לקבל פיצויים הוא קלוש. אבל - אם זה מפריע לך בקיום יחסי מין באופן משמעותי, ואם זה אולי מונע ממך להביא ילדים - יתכן שאתה זכאי להכרה בנכות מהביטוח הלאומי.

דוגי שלום, אם ברית המילה בוצע בסמוך לאחר לידתך הזכות לתביעה התיישנה זה מכבר.

עברתי ניתוח לפני כשנתיים באזני ומאז החלו כאבים הגיהנום המנתח כמובן שלל קשר לניתוח וטען שזה נובע ממחלה נוספת שקיימת לי סביב האוזן ושלח אותי לחפש פתרונות לבד המחלה היא נדירה ולכן שנה וחצי הסתובבתי לחיפוש פתרון לבסוף שלחתי לקבל חוות דעת מבוסטון ולתדהמתי נאמר לי שאין המחלה גורמת לכאבים בלי צל של ספק הייתי בהלם מוחלט אני עם כאבים נוראים מהניתוח לא חיפשתי שום כיוון אחר זה מה שהמנתח טען רק המחלה אין קשר לניתוח הבעיה היא שישנם כאבים חזקים שהתלוננתי עליהם כבר שנתיים באוזן ובראש שהחלו מספר שבועות לאחר הניתוח ולא היו בכלל לפני בצילומים רבים לא ניתן לראות את הפגיעה אבל נורולוג ציין בחוות דעתו שכנראה ישנה פגיעה בדורה קרום המוח האם יש כאן רשלנות רפואית או שאני זקוקה לחוות דעת ספציפיות שממש אומרות שזה נעשה מהניתוח כי הרופאים מאוד נזהרים במכתביהם אשמח לקבל תגובה

איילת שלום, התשובה לשאלה האם המקרה שהצגת מגלה עילה לרשלנות רפואית מחייב בירור יסודי ועליך להמציא יותר פרטים. באופן כללי אוכל לאמר כי אם אכן הייתה אבחנה שגויה ונגרם לך נזק כתוצאה מאותה אבחנה מוטעית כי אז ראוי לקבל חוות דעת של מומחה שתאמר זאת. לפרטים נוספים ראי המדריך לנפגע ברשלנות רפואית ב - www.med-law.co.il

שלום רב אבי הובחן כחולה סרטן מסוג SCLC לאחר לאחר שהבחנה ראשונית שלו היתה דלקת ריאות . עבר כחודש ימים של טיפול בעזרת אנטיביטיקות שכמובן לא הועילו עד אשר הסכים רופא המשפחה לבצע צילום חזה שבו הובחן כי קיימת בעיה כלשהיא בתפקוד הריאה. בתקופה זאת שבין הבדיקות טס אבי לחו"ל למס' שבועות בידעת רופאו למרות שלא קיבל כל הזהרה כי הוא לוקח סיכון רב בכך. לאחר זמן נוסף הוזמן אבי לברונכוסקופיה שבה נמצאו סימנים לממאירות אך הוא נתבקש לבצע ברונכוסקופיה בעוד חודש ימים שנית. על מנת לדגום תאים נוספים. לאחר התערבות שלי והפעלת לחצים הוזמן אבי למדיונוסקופיה למחרת היום והוברר סוג מחלתו אשר ידועה כאגרסיבית ביותר עם אחוזי הצלחה נמוכים ביותר להבראה. נשאלות מס' שאלות כאשר העיקרית שבהם האם הפתרון של רופא המשפחה לתת אנטביטיקה ללא בדיקה רצינית וקבעת מחלה שאינה קיימת היא הכרח רפואי. שאלה נוספת כיצד ייתכן כי נקבעת בדיקה נוספת לחודש מאוחר יותר כאשר קיימים סימנים מחשידים לסרטן מסוים. שאלה נוספת מדוע לא הוזהר אבי לפני נסעתו לחו"ל כי זמן יקר של בירור וטיפול יכול למנוע מוות מוקדם. יש לציין כי אבי בן 74 ללא כל מחלה בעברו וללא ביקורי רופאים מעודו. פרט למימצא חמור של מחלתו הנוכחית כל בדיקותו הרפואיות הן כמו של אדם צעיר ובריא. אודה לכם על התיחסותכם לתהיותי.

שלום רב! בתי בת השנה עברה בדיקת MRI בהרדמה מלאה. בזמן הבדיקה היה נוכח המרדים אבל הוא נאלץ לעזוב ובמקומו הגיעה מרדים אחר. מבלי להעביר את תיקה הרפואי של הילדה לרופא האחר. שאלתי היא האם זו לא רשלנות מצד רופא המרדים. תודה

שרית שלום. יתכן, אך אם לא נגרם נזק לא מתגבשת עוולת הרשלנות. לפרטים נוספים נא עייני במדריך לנפגע ברשלנות רפואי. www.med-law.co.il

שלום לכם, אני מקורבת למשפחתו של מאיר אריאל ז"ל ויודעת את כל מה שעבר על המשפחה מאז מותו הטרגי. כידוע הוגשה מטעמם תביעה בגין רשלנות רפואית הן של בית החולים איכילוב והן קופת חולים מכבי. לשאלתי, מאחר וידוע שאכן היתה רשלנות כי הדבר הוחלט ע"י הועדה שחקרה את הנסיבות והוחלט שבודאות נעשו כמה מהלכים או יותר נכון לא נעשו כמה מהלכים שבעקבותיהם נפטר האיש. אושרה גם העובדה שניתן היה להצילו ובכל זאת נפטר. המקרה נמצא במהלך משפטי אולם על אף שעברה כבר יותר משנה מאז הגשת התביעה עדיין אין למשפחה שום שביב של מידע על איך זה הולך להגמר. האם תוכל לעזור? יש אפשרות למתן פירוט נוסף אם יהיה צורך. תודה. שירי.

שירי שלום, לא יהיה זה נכון מצידי להתייחס בפורום זה למקרה שאינני מכיר את נסיבותיו מקרוב. מוצע שהשאלה תופנה לעוה"ד של המשפחה המטפלים במקרה.

האם אין חובה על הרופא להסביר מהות מתן הכדורים במהלך אישפוז התבקשתי לקחת כדורים מסוימים, סרבתי היות ולא ידעתי מהם כעסו עלי נגרמה מתיחות למחרת מנהל המחלקה במהלך הביקור הסביר את הסיבה בגללה התבקשתי לקחת הכדורים [לצורך האטת דופק לב מהיר] בינתיים כבר נוצרה אוירה מתוחה עם צוות המחלקה כאשר אני מתויג כעושה צרות והיחס אלי בהתאם שאלתי היא אם אין חובת הרופא המורה לי ליטול כדור זה או אחר להסביר לי את סיבת מתן הכדור. אמנם כולה "כדור" אבל בכל זאת תודה

גיל, לדעתי כן היו צריכים להסביר לך. עדי

אתה צודק בהחלט. זכותך כחולה לקבל מידע על הטיפול המוצע לך, לרבות סיכויי וסיכוני הטיפול, תוצאות אי מתן הטיפול וטפולים חלופיים. הדברים אמורים גם לגבי טיפול תרופתי. זכותך זו קבועה במפורש בחוק זכויות החולה ומטילה על הרופא חובה למסור לך מידע זה, אף ללא בקשה מפורשת מצידך. קיימת מחלוקת בקשר להיקף המידע שצריך להנתן בנסיבות, אך ברור שמענה על שאלה פשוטה כמו שתיארת, כלומר מהו הכדור, לשם מה הוא ניתן וכו', היא בהחלט לגיטימית והיתה חובה על הצוות הרפואי בבית החולים להשיב כיאות לשאלותיך. אף ההתייחסות אליך כאל "עושה צרות" בעקבות סירובך ליטול את התרופה ללא הסבר מתאים, אין לה כל מקום. הייתי מציע לך לשקול תלונה למשרד הבריאות בגין התנהגות הצוות. עו"ד אילן יעקובוביץ.

האם נצפה לקבל הסבר אם ירשמו לנו דקסמול? הכדורים הספציפים היו לצורך האטת קצב לב [אינני זוכר את שמם] דרך אגב עם שחרורי קיבלתי גם כן כדורים [יותר נכון שקיות של חומר המוריד כולסטרול כאשר הכונה היחתה לתת שקיות המעלות כולסטרול] עליהם לא קיבלתי כל הסבר וליתר דיוק עצם נתינתם לי עם עזיבת המחלקה היתה הפתעה עבורי כי לא נאמר לי על כך כלום כמעט מיותר לומר שבמקרה זה מזל כי בדקתי מהם השקיות שניתנו לי וכי הנני לוקח מעורבות בבדיקות ותוצאותיהן [מכאן ידעתי שהכלוסטרול נמוך ולכן כאשר ראיתי שהסקיות הן להורדת כלוסטרול לא לקחתי אותן כמובן] מה שהרופאים מ א ד מ א ד לא אוהבים השאלה העקרית ששאלתי במיון [הגעתי לשם על דעת עצמי] היא מדוע עלי להשאר להתאשפז עיון בתיק בזמן היותי במיון גם כן התקבל שלא בברכה .למעשה כתוצאה מעיון זה כבר התחילה להתפתח עוינות כלפי [היה לי המון זמן להעביר במיון ואני סקרן מטבעי ובכל מקרה רוצה לדעת מה עושים ומה התוצאות ומ/שמעותן אז הכי פשוט להעביר הזמן גם בעיון בתיק]

.

גיל שלום, דומני שחברי הפורום התייחסו לשאלתך כך שאין לי הרבה מה להוסיף. אבהיר שהמצב החוקי הוא שאתה זכאי להסבר לכל טיפול רפואי לרבות טיפול תרופתי. אי מתן ההסבר מהווה הפרה של חובת הגילוי שמטיל על המפר סנקציות לפי חוק זכויות החולה.

עו"ד .

שלום, אני תושבת ארה"ב לשעבר. לפני כיומיים הגעתי בדחיפות לארה"ב (ניו-יורק), וזאת לאחר שנתבקשתי ע"י אישתו של אחי להגיע במהרה, שכן אחי אושפז בבי"ח עקב התקפי חרדה, או אני לא יודעת איך להגדירם (הוא עבר מס' תהפוכות בחייו השנה כמו: נפילת עסק, אבינו ממתין להשתלת לב, מעבר לעיר מגורים שונה, הולדת בתו השלישית לפני מס' חודשים ועוד). הוא מגלה מעין חוסר שקט, ילדותיות פראנויה וקושי להימצא בחברת מס' גדול של אנשים. לאחר שהיה נראה כי המצב מחמיר, גיסתי לקחה אותו לבי"ח חולים עירוני. משם הועבר לבי"ח לחולי-נפש. אין לי מושג איזה טיפול הוא מקבל. לא מוסרים לנו - למשפחה שום מידע לגבי מה שקורה. שאלתי היא: מה ניתן לעשות? איך אפשר לשחררו על מנת שיקבל טיפול נפשי פרטי, או אפילו כדי שאוכל להעבירו לארץ? בבקשה אני אובדת עיצות, ואיני יודעת מה לעשות. כל יום שעובר נראה כי מצבו מחמיר במקום להשתפר! נ.ב. רציתי לציין כי אין בעברו שום מחלת נפש או כל דבר דומה. אודה על התייחסות מהירה. תודה, דוריס.

דוריס שלום, אם אחיך מתגורר ומאושפז בניו יורק ךצוי שתתייעצי עם עו"ד מקומי .

לפני כשש וחצי שנים, נולדה לאשתי ולי בת . הלידה היתה בחודש השביעי עקב צירים מוקדמים. אני הייתי ליד אשתי כ- 30 שעות עד שילדה. לצערנו, התינוקת נולדה עם מומים פגם בריאות, חיך שסוע, פי טבעת. התינוקת נפטרה לאחר כ- 24 שעות. אשתי היתה במעקב צמוד אצל רופא נשים, משום שלאשתי היתה היסטוריה של הפלות טבעיות,,הן בשל גילה שהיה אז- 40 והן משום שבבדיקת חלבונים נתגלו ממצאים מחשידים,. יותר מאוחר ממצאים אלו נשללו בעקבות בדיקת מי שפיר שלדברי הרופא היתה תקינה. אשתי נבדקה שלש פעמים באולטרא סאונד ונאמר לנו שהכל תקין. לאחר המקרה נעלם חלק גדול מהמסמכים ולמרות שחיפשתי בכל הרשומות, לא נמצאו, לא בתיק הרופא ולא בתיק בית החולים. בזמנו, יעץ לי עו"ד ( לא בתשלום) שהכרתי, לעזוב את זה. לדבריו, קשה מאד להוכיח רשלנות, מה עוד שאין מסמכים,. כל השנים הללו זה מציק לי מאד. חורה לי, שהאחות מיילדת לקחה את העובר כשנולד, וצעקה עלינו, מה עשיתם? "יש לךמסמכים"? תביא אותם, היא פקדה עלי להביא את המסמכים. נסעתי לאחר כשעה, כשאשתי נרדמה, הבאתי מהבית כל מיני מסמכים, כולל אולטרא סאונד ומסרתי אותם ,או לרופא או לאחות הראשית. איני זוכר במדוייק. מאז המסמכים הנ"ל נעלמו. אינני מעוניין בפיצוי כספי, אלא להוציא את האמת ולגלות אם היתה כאן רשלנות. אודה לך מאד על תשומת לבך למכתבי.

ניתן לקבל הערכה אם היתה כאן רשלנות: לאחר נסיון להוציא את כל החומר הרפואי מכל מקום אפשרי (על ידי טופס של ויתור על סודיות רפואית) צריך לפנות בשאלות ממוקדות למומחה - רופא. דווקא ליעוץ ללא מטרה להוציא כסף יהיה אפשר למצוא מומחה, כי המומחים להדמיה הם מעטים ולא מוכנים כמעט לתת חוות דעת נגד מי מחבריהם. כיון שעוד מעט חולפות 7 שנים, צריך לפעול במהירות הבזק. לעומת זאת, תביעה לפיצויים על סמך העדר חומר רפואי (אם זה המצב) וחוות דעת כי מומים כאלה היו צריכים להתגלות בבדיקות (אם אכן זה כך) יכולה להצליח. צריך לפנות לעורך דין המתמצא היטב בתחום.

משה שלום, בהמשך לתשובתו של ש.י אני ממליץ לך לעיין במדריך לנפגע ברשלנות רפואית המצוי באתר המשפט הרפואי בכתובת www.med-law.co.il

שלום, אני בת 24.5 ניגשתי לרופא נשים להיוועץ עימו על מספר בעיות: 1. לעיתים כאשר אני מקיים יחסי מין עם בעלי, ההפרשות בנרתיק מלוות בדם, רוב הזמן זה לא מלווה בהרגשת כאב. לאחר בדיקה הרופא טען שיש לי פצע בצוואר הרחם (או ברחם) ועל דעת עצמו ללא כל ייעוץ עימי צרב את המקום בעזרת חומצה, מה שגרם לכאבים עזים. בהמשך אותו יום בנוסף על הכאב הרב ירדו מהנרתיק הרבה הפרשות מימיות מלוות בכתמי דם, ולמחרת בבוקר הכאב נעלם אבל הופיע מבול של דם (שאינו מחזור, כי את המחזור סיימתי לפני שבוע). השאלה שלי מה אני יכולה לשעות לאור העובדה שהרופא פעל על דעת עצמו מבלי להתייעץ עימי קודם ולדעת אם זה הוא סוג הטיפול שבו אני מעוניינת לאור התגובות הקשות הללו (עניין נוסף הוא שאני שומרת על טהרת המשפחה - מקווה, מה שהופך את העניין ליותר בעייתי עבורי)

ficfic שלום, הסיפור שלך אם פרטיו נכונים מגלה עילה של פגיעה בפרטיות ואי קבלת הסכמה מדעת בהתאם לחוק זכויות החולה. לפרטים נוספים נא עיינו במדריך לנפגע ברשלנות רפואית הנמצא באתר www.med-law.co.il

שלום, אני בחורה בת 30 לפני 3 שנים בערך פניתי לרופא נשים בכדי שירשום לי גלולות למניעת הריון כאשר באתי לרופא הוא כלל לא בדק אותי (בשום צורה) לא שאל מדוע אני מעוניינת לקחת את הגלולות הדבר היחידי שהוא עשה זה לפתוח את המגירה ולהוציא דוגמיות של גלולות שהיו לו שם וכך במשך חצי שנה כל פעם באתי והרופא נתן לי את הגלולות ללא מרשם לאחר החצי שנה שבה זה נמשך שאלתי את הרופא אם צריך לעשות בדיקות דם ורק אז הוא שלח אותי לעשות בדיקת אולטרסאונד ובדיקות דם שיצאו תקינות וכך זה נמשך עוד חצי שנה ולאחר שנה שלמה באתי אליו ושאלתי אותו אם זה לא מסוכן לקחת שנה גלולות ברציפות ואם לא כדאי לי לעשות הפסקה (כפי שרופאים אחרים יעצו לחברות שלי לעשות) ותשובתו הייתה אין לך מה לדאוג את רזה ולא מעשנת אז לא יקרה כלום ואין לך מה לדאוג כעבור שנה וחודשיים עברתי ארוע של DVT קריש דם ברגל שתסחיפים ממנו הגיעו לי גם לריאות ונמצאתי בסכנת חיים כאשר הגעתי למיון עם הרגל הנפוחה שלדרוך עליה כמעט ולא יכולתי הסבירו לי שזה קרה בגלל הגלולות למניעת הריון לאחר בירור המטולוגי התגלה אצלי ליקוי בפקטור 2 ומסתבר שלמי שיש ליקוי כזה ולוקח הורמונים נמצא בסכנה גדולה להיווצרות קרישי דם שאלתי היא מדוע רופא הנשים לא התריע על כך שגלולות יכולות להיות כ"כ מסוכנות ומדוע הוא מחלק אותן כ"כ בקלות לכל דורשת? האם יש לי סיבה לתבוע את קופת חולים על רשלנות רפואית עקב הנזק שנגרם לי? חודש וחצי שכבתי בבית מבלי יכולת לקום מהמיטה ולקחתי כדורים של קומדין שסיכנו אותי בשיטפי דם עד היום הרגל חלשה ואני לא יכולה ללכת מבלי לגרוב גרב אלסטית כי אחרת הרגל מתנפחת לי וזה נזק בלתי הפיך אני מתנצלת על אריכות הדברים שכתבתי אשמח אם תענו לי בהקדם

תמר שלום, המקרה שהצגת ראוי לבדיקה ויתכן שיש עילת תביעה. אני מציע כי תעייני במדריך לנפגע ברשלנות רפואית באתר www.med-law.co.il

אני מבין מאד לליבך אך עלייך להבין שאין כאן כנראה מקום לתביעה: עד לאירוע של ה DVT היית כמו מיליוני נשים אחרות המקבלות גלולות, לאף אישה לא מבצעים ולא צריכים לבצע, בדיקות לקרישיות יתר, אלא אם קיים סיפור אישי או משפחתי קודם. לכן הרופא לא התרשל, הוא לא יכול היה לחזות את האירוע. את כן יכולה לנסות ולתבוע אותו לגבי העובדה שהוא לכאורה לא הזהיר אותך אך יהיה זה בלתי אפשרי,לדעתי, להוכיח מבחינה זו רשלנות במיוחד בשל העובדה שאת מעידה שהרופא כן ציין בפנייך את גורמי הסיכון העיקריים וכיוון שייתכן שבכל השנים שטופלת אינך יכולה לזכור את ההזהרה, את צריכה לזכור גם שרוב הנשים מקבלות הסבר דומה ורק מיעוטן נמנע מלקחת את הגלולות. כמו כן לא מקובל לתעד בגיליון הרפואי הזהרות לגבי טיפול תרופתי "רגיל" אם כי אני מקווה שהנוהג יישתנה. רוב רובן של הנשים יכולות לקבל גלולות ללא כל חשש אך בכל זאת הזהירי את חברותייך ומכרייך מפני הסכנות שבגלולות.

שלום, בית מרקחת מכר לי תכשיר רפואי לשתיה המכיל מרכיב רעיל שאינו מאושר על ידי משרד הבריאות, זאת על פי המלצה ומרשם של רופאת שיניים אלטרנטיבית. על מי מוטלת למעשה האשמה? האם אני זכאית לדרוש החזר כספי מבית המרקחת שלמעשה יודע שהוא מוכר חומר שאסור למכור אותו, אבל יכול להצטדק שהמכירה נעשתה על פי מרשם הרופא. אודה על תשובה,אורית

אורית שלום, מכירת תכשיר רפואי שלא ע"פ מירשם רפואי היא עבירה פלילית, אולם לא כל מה שנמכר בבית מרקחת מחייב מירשם. בשאלתך יש מספר הנחות שראוי שתסבירי אותם לפני שאשיב. מי הנפיק לך את המירשם, לצורך מה מה היתה הבעיה הרפואית שבגינה נזקקת למירשם וכד'. לגבי איזה תרופה או תכשיר יש צורך במירשם מוצע שתיפני לפורום רוקחות בדוקטורס.

שלום עברתי בדיקת " סי טי בטן " במיון באיכילוב לפני כשלושה שבועות. לפני הבדיקה בקשתי לעבור בדיקת הריון ועשו לי בדיקת שתן להריון. הבדיקה היתה שלילית. לפני מס' ימים עברתי בדיקת דם להריון (באופן עצמאי) והתשובה היתה חיוביות ואף התברר כי בעת בדיקת הסי טי היתי בהריון (כעת אני בשבוע השישי). עדיין לא ידוע לי אם נגרם נזק כלשהו, אך האם היתה כאן רשלנות רפואית ?

אורליה שלום, בהעדר נזק נראה לי שאין עילה לרשלנות רפואית. לפרטים נוספים עייני במדריך לנפגע ברשלנות רפואית באתר המשפט הרפואי ב - www.med-law.co.il

לפני כשנה נפגעתי בתאונת דרכים קטלנית (הנהג הפוגע נפטר למחרת) לאחר בדיקות וצילומים בחדר מיון (בערך שעתיים לאחר התאונה ) שוחררתי לביתי עם המלצה למנוחה של 3 ימים ומעקב רופא מטפל בינתיים אובחנה פריצת דיסק ,הרופא המטפל השתאה איך שחררו אותי ממיון לאחר שעתיים ולא אישפזו לצורך מעקב לדבריו לפחות ללילה. האם מדובר ברשלנות רפואית? האם אפשר לתבוע את בית החולים או שזה אבוד מראש? בתודה גליה

גליה שלום, לא ניתן לתבוע בעילה של רשלנות רפואית שענינה טיפול בעקבות תאונת דרכים אלא אם הרשלנות הרפואית היא כה חמורה עד שהיא גרמה נזק אחר לגמרי שאין בין תאונת הדרכים לנזק שום קשר. אני מציע לך לעיין במדריך לנפגע ברשלנות רפואית, שם יש מענה גם לשאלתך. המדריך נמצא באתר המשפט הרפואי בכתובת www.med-law.co.il

תפקידו של חדר המיון הוא רק לזהות את סוג וחומרת הבעיה ולתת טיפול ראשוני חדר המיון אינו חייב ואינו צריך לבצע את כל הבדיקות והוא משאיר את שאר הבירור בידי רופאי הקהילה. בכל מקרה לא נגרם לך נזק מהעיכוב באבחנה, ממילא לא ניתן היה לעשות דבר ולא היה עוזר אישפוז.

שלום, לפני כמה שבועות עברתי תהליך של הפסקת הריון בבית חולים פרטי, לאחר שהופנתי ע"י וועדה במוסד רפואי גדול. כבר בכניסה לבית החולים, נתקלנו (אני ובן זוגי) בתנאים שלא הולמים בית חולים, כאשר מנהל בית החולים התקשה לתת לנו תשובות הולמות לשאלות אודות תהליך הפסקת ההריון ושאלות כלליות לגבי ההריון וסיכונים שעלולים לנבוע מניתוח שכזה. באופן עקרוני, ההפלה נעשתה בשבוע ה-12 וכמה ימים, כאשר מנהל בית החולים לא ידע להשיב על ההבדל בתהליך שנעשה עד השבוע ה-12 ובשבועות מאוחרים יותר (על עניין התשלומים ידע המנהל להשיב ללא כל היסוס - הבדל של כמעט 1000 ש"ח) ועד היום אין לנו מושג באיזה אופן בוצעה הפעולה או פרטים על הניתוח שעברתי. חדר הניתוח היה מאופיין בתנאים שנראו לא סטריליים, בלשון המעטה, כאשר הציוד ישן, המקום לא נראה כבעל תנאים נאותים לביצוע פעולה כירורגית והרופא המנתח לבוש בבגדים "אזרחיים" (ללא כובע, חלוק מטונף). הרופא שביצע את הניתוח, ביצע בדיקה לפני ההרדמה ללא נוכחות של אדם נוסף בחדר וכאשר בן זוגי ביקש לראותו לפני ביצוע הפעולה, הוא פתר בקשה זו בהינף יד (לאחת האחיות). יש לציין שבמקום, אין תנאים סניטריים מתאימים לכמות הפונים לביצוע פעולה דומה. במקום יש חדר שירותים אחד (קטן, ולא נקי), אשר שירת באותו בוקר יותר מעשר בנות. בנוסף, כיוון שסוג הדם שלי הוא "או" מינוס, היה עליי לקבל זריקת "אנטי די" והאחיות שכחו לתת לי, שניתנה לי רק כאשר הארתי את עינייהן לסוגיה (רצו לשחרר אותי ללא הזריקה שתמנע סיבוכים עתידיים ושאפילו נגבה כסף עבורה). למרות מאמצים רבים ובקשות רבות לראות את הרופא המנתח לאחר ביצוע הפעולה, לא עלה בידינו לראות את הרופא המנתח. טופס הניתוח היה מורכב ממספר מלים בודדות, ללא פירוט או תיעוד רפואי לגבי אופן תקין של מהלך הפעולה וללא חותמת רופא ועד היום איננו בטוחים מה שם הרופא המנתח וגם הסגל במקום לא היה בטוח אודות הרופא המטפל. למרות הפרטים הרבים, שאת חלקם הוספתי בשאלה זו, אין לתאר עד כמה תהליך הפסקת הריון הוא קשה רגשית והיחס לו זכיתי היה משפיל ומעליב. עקב הניתוח עלה חשד למספר סיבוכים וכיום אני במעקב אצל רופא פרטי ואני עדיין בחרדה שמא הטיפול היה רשלני ושמא, התרחשה פגיעה כלשהי. למרות שפרטי המקרה רבים ומפורטים, אודה לך אם תוכל להנחות אותי באיזה אופן לפעול, כנגד בית החולים הפרטי בו עברתי את הפסקת ההריון והמוסד הרפואי הגדול והמכובד שהיפנה אותי לבית חולים קטן ופרטי ולא ידוע וממשיך להפנות בחורות רבות נוספות למקום זה, שלא מכבד מוסד רפואי במדינת ישראל. כאשר פניתי לגורם מקצועי (המעורב באופן קבוע בפעילות הוועדה להפסקות הריון) באותו מוסד מכובד, ניתנה לי תשובה שבעבר היו פניות נוספות באותו נושא, אולם אותו גורם אמר, במשתמע, כי נתקל בפניות נוספות כאלו וכי אין באפשרותו לעשות דבר. פנייתי זו, אינה רק למעני ולקשיים שנגרמים לי אלא ואולי בעיקר שמקרים כאלו לא יישנו לתשובתך, אודה

גלית שלום, ראיתי את פנייתך בפורום רפואה ומשפט ותרשי לי להביע את הערכתי לנכונותך להיחשף ולהציג את מה שעבר עליך. לגופו של עניין אם תיאוריך נכונים הרי שמדובר במקרה חמור שמשרד הבריאות חייב לפעול לסגירת המחלקה. אני מציע לך כפי שהוצע לך בפורום רפואה ומשפט לשלוח את אותו מכתב למשרד בריאות עם העתק לממונה על תלונות הציבור .

חליתי לפני 6 שנים בפלסמהציטומה , שבאה לביטוי בסדק בעצם האגן- קיבלתי טיפול מתאים ולכאורה הבראתי ובאתי לביקורת מדי שנה (אצל אורתופד והמטולוג). לפני יותר מחצי שנה חשתי כאבים ברגל השניה באזור מפרק הירך ובאתי לרופא האורתופדי לביקורת השגרתית שחלה באותה עת ולמרות תלונותי על כאבים שלח אותי לצילום רנטגן בלבד (ולא סי טי ),החליט שזו רק דלקת ופטר אותי בכדורים נגד הדלקת. פניתי באותו ענין גם להמטולוג העושה לי ביקורת , התלוננתי על הכאבים וביקשתי שיעשה לי הפעם גם בדיקת מח עצם ולא רק בדיקת דם. הרופא טען ש"אין צורך זו בדיקה כואבת, חבל". הכאבים הוקלו לכמה ימים בשל התרופות אבל חזרו והוחמרו. כאשר הגעתי למיון - ורק אז - ערכו לי סי טי ואבחנו שבר במפרק הירך שחייבים לנתח והסיבה - מיאלומה (שלב מתקדם יותר של המחלה בה חליתי לפני כשש שנים) . נקבע לי תור לניתוח אך הגעתי לבית החולים כבר עם שבר רציני ולכן הניתוח וההחלמה ממנו היו קשים. בנוסף עברתי טיפולי כמוטרפיה והשתלת מח עצם. נראה לי שיש כאן רשלנות בגדול . האם יש סיכוי לזכות בתביעה כנגד רשלנות זו ? תודה על הסבלנות וממתין לתשובה

לרועי שלום, התשובה לשאלה שאתה מציג נגזרת מכמה תשובות לשאלות משנה, כגון, כמה זמן עבר עד לביצוע ה ct , אם היה מבוצע ct במועד מוקדם יותר האם ניתן למנוע את הנזק, מהו הנזק התוצאתי שנגרם לך מהאיחור בהאבחנה ועד שאלות הקשורות כולן לשאלת הקשר הסיבתי בין הרשלנות והנזק, וכולן באות תחת הכותרת אובדן סיכויי החלמה. התשובה יכולה להינתן לאחר שאורטופד מומחה יבדוק אותך ויחווה דעתו באשר לשאלות הנ"ל. בגדול ניתן להשיב שהמקרה שהצגת ראוי לבחינה יסודית וראוי שתתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. תשובות נוספות לשאלותיך תוכל למצוא האתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il

תודה על התשובה ואפנה לאתר שציינת.

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=71328&t=71328

---

זלמן שלום, כנראה שארעה תקלה בהעברת השאלה אנא חזור על שאלתך.

רציתי לדעת מה יכולה להיות הסיבה לכך שבד"כ כשאני קמה בבוקר אני מרגישה בחילות והרגשה לא טובה בבטן וזה עובר לאחר כמה זמן, אחרי שאני אוכלת, שותה ובעיקר שוכחת מזה הייתי מאד שמחה חדעת מה יכולה להיות הסיבה לזה - נורא מעצבן לקום בבוקר עם הרגשה כללית לא טובה - זה לקום כל יום על רגל שמאל..

חן שלום, עם כל הרצון לעזור לך לקום בבוקר על רגל ימין אני מציע כי תפני שאלתך לפורום הרפואי המתאים.

בן חברי הבכור נותח בגיל 7 שבועות בגין סתימה בפילורוס=שוער הקיבה. דבר זה שכיח מאוד: 1 ל- 150 בנים בכורים. הרופאה שטיפלה בו מרגע לידתו והינה ראש מחלקה בתחום זה בביה"ח, לא איבחנה פגם זה שבועות ארוכים, למרות פניות חוזרות ונשנות. לבסוף, ההורים המבוהלים (הילד לא פסק מלהקיא והיה ער שעות ארוכות) פנו למוקד טלפוני של קופ"ח ששלחו אותם בבהילות לביה"ח, שם הוא נותח. יש לציין כי ניתוח כזה מזוהה ומבוצע בגיל 3 שבועות !!! עקב האיחור באבחון, הילד סבל מכוויות בגרון, חוסר שינה, ירידה במשקל ועוד, שלא להזכיר את הסבל הרב שעברו ההורים! יש מקום לדעתך לתביעה? בתודה

ר. שלום, חסימת שוער הקיבה הנו סיבוך שכיח אצל יילודים. ככל שהסיבוך שכיח יותר, ערנות הצוות הרפואי גדלה וחובת הזהירות מוגברת. גם אם הופרה חובת הזהירות כפי שאתה מתאר עדיין יש להוכיח קשר סיבתי לנזק. הנזק שאתה מתאר הנו בר תביעה, רק אם מדובר בנזק של ממש, אין די בחוסר נוחות וטירחה. השאלה היא היחס בין העלות הנדרשת מהורי התינוק להוכיח את הנזק, והתועלת שתצמח להם. מוצע להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית לעניין זה ולבחון אם הנזק שנגרם הוא נזק של ממש אשר ישאר לצמיתות, שאז יש מקום לשקול הגשת תביעה.

אני רוצה לספר על מקרה שקרה לי ולשאול האם היתה כאן רשלנות רפואית. פניתי לרופא משפחה בגלל כאבים ונפיחות באשך, הרופא בדק אותי, אמר שיש לי מחלת אפידידימיטס, ושעלי לקחת אנטיביוטיקה וגם לפנות לאורולוג (כמובן, לא באופן מיידי, כי לאורולוג צריך לקבוע תור וזה לוקח שבועות). למחרת המצב שלי נהיה יותר גרוע, גם עלה חום, פניתי שוב לאותו רופא ואז הוא שלח אותי לבי"ח לחדר מיון (מהתגובה שלו הבנתי שזה בעיקר בגלל החום, אחרת אני חושש שגם אז לא היה שולח אותי לחדר מיון). בבי"ח עשו לי בדיקת אולטרסאונד, ואז התברר שאבחנת הרופא היתה שגויה, ושיש לי לא אפידידימיטס אלא סיבוב באשך, וצריך לעבור ניתוח דחוף. הניתוח, כצפוי, לא הצליח (במצבים כאלה, כמו שהבנתי, אפשר להציל את האשך בד"כ רק שעות ספורות אחרי שזה קורה, אח"כ הסיכוי נמוך ביותר), ולכן עברתי כריתת אשך. ועכשיו לעצם העניין. כמו שהבנתי (גם אמרו לי את זה בבי"ח, וגם מצאתי לבד חומר באינטרנט שמסביר על זה), אכן קשה מאוד להבדיל בין שתי המחלות האלה (אפידידמיטס וסיבוב אשך), בלי בדיקת אולטרסאונד. לכן אין לי טענות לרופא שקבע אבחנה לא נכונה. אבל לדעתי הוא היה חייב לא לקבוע שום אבחנה על דעת עצמו, ולשלוח אותי לחדר מיון מיד ולא רק למחרת. כמו שאמרתי, במקרים כאלה עיכוב של כמה שעות (ובטח של יום) הוא קריטי, לכן אם הייתי מגיע לבי"ח באותו יום, הסיכוי היה יותר גדול, אפילו שגם אז הוא לא היה גבוה מאוד. עובדה שהחליטו כן לעשות את הניתוח, והם אמרו לי במפורש שינסו להציל, ז"א סיכוי לא גבוה עדיין היה. אז בסופו של דבר, התוצאה (כריתת אשך) היתה קשה ובלתי-הפיכה, והיה סיכוי יותר גדול שזה לא יקרה אם הרופא היה שולח אותי מיד לבי"ח. בנוסף, גם אילו האבחנה שלו היתה נכונה, הוא לא נתן לי את כל ההנחיות שצריך לתת במקרה הזה (להיות במנוחה, לא לעבוד, לשים משהו על מקום הכאב, וכו'), כאילו שזה היה מובן מאליו. אבל זה לא היה מובן, ורק אחרי כמה זמן מצאתי הסברים על זה באינטרנט. כלומר, נראה לי שהיתה פה רשלנות כפולה מצד הרופא: גם אי-מתן הנחיות על המחלה שהוא אבחן (אפילו שהיה לא נכון), וגם אי-שליחה מיידית לחדר מיון, שכתוצאה ממנה נגרם לי דבר בלתי-הפיך שאפשר היה למנוע. האם זה נכון והאם יש סיכוי לתביעה במקרה הזה? תודה.

זהו אחד המקרים הבודדים בו ניתן היום לומר בביטחה כי היתה, לפי סיפורך, רשלנות רפואית. כפי שציינת, האבחנה של תסביב אשך יכולה להיות קשה, אבל היום, באופן חד משמעי - אם לא בטוחים שזו דלקת, יש לבצע אפילו ניתוח, כדי לשלול תסביב אשך. אם לא מוצאים תסביב, פשוט סוגרים, ואין מדובר בניתוח מיותר. יש על כך מאמרים בספרות הרפואית עשרות שנים. הדחיפות בטיפול בתסביב אשך נובעת מהעובדה שאם לא מנתחים תוך 6 - 24 שעות, אין לאשך סיכוי. לכן השאלה היא: תוך כמה זמן פנית לרופא. כי אולי היתה רשלנות מצד הרופא, אך לך לא ניגרם נזק כי כבר לא ניתן היה להציל את האשך. על כך יהיה הויכוח עם חברת הביטוח של הרופא.

שלום, בשבוע שעבר הייתי מעורבת בתאונת דרכים קשה באיזור ירושלים. כתוצאה מהתאונה בין היתר נחתכתי בצורה קשה בסנטר. בעקבות זאת נתפר האיזור ע"י רופא כירוגי - פלסטי בחדר המיון במקרה זה הדסה עין כרם. מתוך רצון לקבל את הטיפול הטוב ביותר פניתי לרופא בכיר באמצעות השר"פ להמשך טיפול. ואולם זה הוריד את התפרים באגרסיביות לא פעל בכלל לפי הכללים הידועים במקרה זה, בחוסר עדינות אימתנית, באלימות ובונדליזם ניקה את האיזור והסיר את התפרים תוךשימוש בסכין יצירת חתך מכוער והרחבתו, התוצאה הייתה שהמקום דימם , אני סבורה שהרופא פישל נהג בחוסר אחריות, שכן הפרוגנוזה הייתה מאוד טובה לגבי הצלקת שתישאר ואילו עתה מדובר בפצע לא יפה וצלקת לא יפה לדברי אותו פלסטיקאי שהוריד את התפרים. בנוסף במהלך התק' נפגשתי עם פלסטיקאי של הקופ"ח אשר סבר כי לא תשאר צלקת וכי המקום נתפר בדייקנות - היה מדוב בחתך סימטרי כעת החתך משונן.הפלסטיקאי של קופ,ח שחזה במקום לאחר הורדת התפרים הפגין מורת רוח ואף הזדעזעות.כרגע בעקבות זאת נכנסתי לדיכאון עמוק , אני לא יכולה לתפקד. בתודה

כיון שמדובר בתאונת דרכים, הפיצוי הכספי המגיע לך יכול להתקבל במסגרת הפיצוי עבור תאונת הדרכים. צריך לתבוע את הרכב שפגע בך או שבו נסעת בזמן התאונה. בדרך כלל, מי שנפגע בתאונת דרכים לא יכול לתבוע את הרופא שמטפל בו. כך נקבע בפסק דין של בית המשפט העליון. אולם בפסק הדין הושאר הפתח למקרה שמישהו קיבל טיפול ששילם עבורו באופן פרטי, כלומר, הטיפול ניתן במסגרת חוזה עם הרופא. במקרה כזה ניתן לתבוע, אולי, את הרופא, בתביעה חוזית. אציין כי הפיצוי שניתן לתבוע את הרופא הוא בסכומים יותר גדולים מאשר ניתן לתבוע את חברת הביטוח, ולכן כדאי לנסות זאת. בכל מקרה, תמיד ניתן להתלונן כנגד הרופא במשרד הבריאות, אם כי צריך הרבה מזל כדי להצליח שם. המקרה הזה הוא מענין מאוד, וניתן להתקשר למשרדי: 5257666 - 03

דנית שלום, תשובתו של ש.י. בחלקה הראשון היא הנכונה. לעומת זאת אני חולק על ש.י. בהמשך תשובתו. המניעות מלהגיש תהביעות שונות נובעת ממה שמכונה עיקרון ייחוד העילה, לפי אף אם נגרם לך נזק כתוצאה מעילה מאוחרת לתאונת הדרכים בין שהיא עילה נזיקית (רשלנות רפואית) אועלה חוזית, כל הנזק ייזקף לעילה הנובעת לתאונת הדרכים. אם את כועסת על הרופא עומדת לך הזכות להתלונן . לפרטים נוספים ר' המדריך לנפגע ברשלנות רפואית באתר www.med-law.co.il

סעיף 8 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע: 8. ייחוד העילה (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ה) ^4^ (א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על-ידי אדם אחר במתכוון. (ב) מי שאלמלא הוראות סעיף 22(ב), היתה תאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), דינו לענין הוראות סעיף זה, כדין מי שיש לו עילת תביעה על פי חוק זה. (ג) אין בהוראת סעיף-קטן (א) כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה. כתוב - לא תהיה עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין. לכן נראה לי כי יש לאפשר תביעה לפי עילה חוזית. אחרת מה משמעות של חוזה בו המנתח מבטיח 100 אחוז הצלחה, ולא מקיים? האם יש רק עילה חוזית של השבה? הלא לא ניתן להשיב את מצב הצלקת, רק את הכסף שבו נקנה הטיפול. אזכיר כי העליון השאיר הענין בצריך עיון, ובמקרים ברורים של רפואה פרטית, שמתגברת בימינו, יש לאפשר תביעה.

בעבר הייתי חבר קופת חולים מכבי ובעקבות תלונות של כאבי מותניים נשלחתי לבצע בדיקת אולטראסאונד ושם גילו כי יש לי כליה אחת עם מבנה מאוד מיוחד ונדיר וכי הכליה קטנה מהרגיל ובעקבות כך נשלחתי לסדרה שלמה של בדיקות שאכן אישרו את המצב כיום עברתי לקופת חולים כללית ורופא המשפחה החדש שלח אותי לבדיקת אולטראסאונד בבדיקה הרגשתי זילזול של הרופא והחשוב שבתשובה של הבדיקה נמצא כי הכל תקין ב 100% ואילו זו היתה הפעם הראשונה שהייתי מבצע את הבדיקה לא היו מגלים מה יש לי ואני יודע ויש לי אוסף של בדיקות קודמות שיש לי כליה עם מבנה מאוד מיוחד ולא תקין שאלתי מה אני יכול לעשות למי לפנות ? האם יש כאן רשלנות ? אודה לך מאוד על התייחסותך

עומר שלום, אני מציע לך לעיין במ דריך לנפגע ברשלנות רפואית המופיע באתר המשפט הרפואי בכתובת www.med-law.co.il

לפני 9 שנים בדיוק נולד בני הבכור ולצערנו הרב נולד עם אוסף מומים פיסיולוגיים פנימיים. אף אחד מהמומים לא התגלה בססריקת אולטרא סאונד שביצעתי בזמנו. מדובר במומים גסים , לדוגמא אחד מהם: בקע בסרעפת שגרר להימצאות המעיים על אחת הריאות!! ועוד כרגע אני מעדיפה לא לפרט.כשנה לאחר הלידה חשבנו להגיש תביעה אך לא מצאנו את כוחות הנפש ( עד היום בננו עובר ניתוחים וטיפולים עקב המצב בו נולד) עזבנו זאת ועו"ד עימו שוחחנו אז אמר כי נוכל לעשות זאת עד שימלאו לו 25 שנים, האמנם? יתר על כן בימים אלה אנו נערכים לנסיעה לניתוח בחו"ל , ניתוח שלא בוצע מעולם בארץ ( שני מומחים בעלי - שם בארץ המליצו בפני קופת החולים על ניתוח בחו"ל) מזה 8 חודשים הנושא בטיפול קופת - חולים . סידרנו כבר הכל כולל תקשורת עם המנתח , יש לנו תחושה כי מורחים את הזמן והזמן לא פועל לטובת בנוו , מה עושים?? בתודה מראש , הורים מבולבלים.

דורית שלום, תשובתי מעט מורכבת, ואוכל להסביר לל מהן האפשרויות השונות העומדות בפניך בשיחה פנים מול פנים או בטלפון. תוכלי ליצור עימי קשר למשרדי 02-6529990 .

סבתי אישה כבת 80 לקתה באירוע מוחי . בזמן שהותה בבי"ח היא נפלה בזמן שניסתה לגרוב גרביים בעקבות כך שברה את הירח , נותחה ושמו לה פלטינות . שאלתי היא האם יש כאן מצב של רשלנות רפואית בכך שהחולה הצליחה לקום ממיטתה שלא היו בה הגנות כגון מעקה בטיחות בצדדים שלדעתי במצבה אמורה להיות תחת השגחה .

עמי שלום, התשובה לשאלתך נגזרת מהעובדות. אם נפילתה של סבתך ארעה כתוצאה מחולשה או מעידה של סבתך אין עילה לתביעה. אם לעומת זאת סבתך נפלה מהמיטה שהיה בה מעקה אך האחות לא הרימה אותו יתכן שיש לסבתך עילת תביעה.

השאלה היא אם בגלל השבץ המוחי, או תרופות שקיבלה או מצב גופני אחר סבתך נפלה, יתכן שיש עילה לתבוע. בית החולים צריך ליידע את החולה אם יכולה להיות לו חולשה, ושהוא צריך להזהר לעשות משהו שהוא קודם, לפני אישפוזו עשה ללא בעיות. אם החולשה נגרמת מתרופות שהחל לקבל בבית החולים, לדעתי יש אף חובה מוגברת. ואולי המיטה היתה גבוהה מידי וסבתך לא היתה רגילה למיטה כזו? צריך לבדוק את כל האספקטים האלה, וכן את התיק הרפואי. אולי בית החולים חקר את הארוע - אני בספק אך שווה להתענין אצל האחיות או הצוות הסיעודי - ואלוי יש מסקנות שיעזרו. רפואה שלמה

האם סיטואציה בה רופא משפחה לא מסר את מלוא חומרת המצב לפציינט, ולא שלח את הפציינט לטיפול בגורמי סיכון למחלות לב, וכתוצאה מכך הפציינט לבסוף סבל מהתקף לב, והיה צורך בניתוח מעקפים דחוף על מנת להציל את חיי הפציינט מהווה אכן רשלנות רפואית, ומצדיקה תביעה משפטית כנגד אותו רופא רשלן?

מושון שלום, התשובה לשאלתך תינתן ע"פ מבחן התוצאה, אם לא נגרם נזק תוצאתי הרי שאין עילת תביעה, אם נגרם נזק והנזק היה נגרם גם אלמלא הרשלנות הרי שאין קשר סיבתי בין הרשלנות והנזק. לפרטים נוספים נא עיין במדריך לנפגע ברשלנות רפואית הנמצא באתר www.med-law.co.il

אשמח לשמוע את דעתכם על המקרה להלן, שהוא לעניות דעתי מעניין ויוצא דופן בנסיבותיו: מעשה שהיה כך היה: גבר בשנות ה- 50 לחייו, בריא לחלוטין בעברו, המבוטח אצל מבטח בביטוח מנהלים, ביקש להגדיל את כיסוי הפוליסה. לשם כך ביקשה חברת הביטוח לערוך למבוטח בדיקות רפואיות. רופא מטעם חברת הביטוח התייצב במשרדו של המבוטח, ונטל דגימות דם ושתן. הדגימות הועברו למעבדה, ותוצאות הבדיקות (בדיקות סטנדרטיות - ספירת דם, כימיה בדם ושתן) הופקו ע"י המעבדה למחרת היום והועברו לחברת הביטוח. תוצאות הבדיקה לא הובאו לידיעת המבוטח אלא בחלוף כחודשיים. משך כל אותו הזמן, סבר המבוטח לתומו, כי מאחר ולא שמע מחברת הביטוח, כנראה שהכל בסדר והבדיקות תקינות. למרבה הצער, לאחר חודשיים ימים, פנתה חברת הביטוח למבוטח והודיעה על סירובה להגדלת הפוליסה, היות ונמצא ממצא בעייתי בבדיקות. הממצא הוא רמה גבוהה מהנורמה של קריאטינין, אשר משמעה אי ספיקת כליות חמורה. עקב הממצא המדאיג, החל המבוטח בבירור אצל רופא, אשר בסופו (לאחר כשבוע) אובחן כלוקה בסרטן מח העצם (Multiple Myeloma). התברר, כי סרטן זה גורם בין היתר, לפירוק רקמת עצם, כתוצאה מכך לעליית רמת הסידן בדם (היפר-קלצמיה), וכתוצאה מכך לסתימת הכליות ולאי ספיקה. לבד מהטיפול האונקולוגי, המבוטח טופל ע"י נפרולוג מומחה אשר הצליח להיטיב את מצב הכליות במעט, אך מרביתו של הנזק הכילייתי נקבע כבלתי הפיך. לדעת הנפרולוג, אי ספיקה כלייתית כשהיא בתחילתה, הינה הפיכה אם ניתן הטיפול המתאים. בהעדר טיפול, הופכת אי הספיקה לבלתי הפיכה תוך זמן קצר. לדעת הנפרולוג, לו היה המבוטח מיודע על אי ספיקת הכליות בסמוך לעריכת הבדיקות, והיה פונה מיידית לטיפול רפואי (כפי שעשה כאשר הובא הממצא הבעייתי לידיעתו), סביר להניח כי ניתן היה להיטיב את רובו המכריע של הנזק לכליות, אם לא את כולו. נכון להיום, מחלתו הממארת של המבוטח נמצאת ברמיסיה (הפוגה - ללא סימפטומים), וכן אינו נזקק לדיאליזה, אם כי חייב להקפיד על דיאטה מחמירה. אך קיים סיכון לא מבוטל להחמרת מצב הכליות בעתיד, כמו גם להתפרצות מחודשת של המחלה הממארת. על פי הספרות הרפואית שמצאנו, סיכויי ההשרדות (לחמש שנים מיום האבחנה) של מי שאובחן עם סוג זה של סרטן בתוספת לאי ספיקה כלייתית אשר היתה זמנית והפיכה הוא 40%, בעוד שסיכויי ההשרדות של מי שאובחן עם סוג זה של סרטן יחד עם אי ספיקה כילייתית בלתי הפיכה, פוחת ל- 10% בלבד. כלומר, על פי דעת הנפרולוג יחד עם הסטטיסטיקה בספרות הרפואית, האבחון המאוחר, אשר סביר להניח כי בעטיו הפך הנזק הכילייתי לקבוע ובלתי הפיך, קיצר את תוחלת חייו של המבוטח לרבע מתוחלת חייו לו היה מאובחן במועד בו נערכו הבדיקות או בסמוך לאחר מכן. נשאלת השאלה, האם קיימת עילת תביעה טובה כנגד חברת הביטוח בגין נזק זה, ונזקים אחרים הנלווים למצב שנוצר, כגון החמרת הסיכוי לחלות, כאב וסבל, אובדן השתכרות בעתיד וכד'. האם יש חובת זהירות על חברת ביטוח, העורכת בדיקות רפואיות למבוטח שלא לצורך טיפול רפואי, לדאוג להביא את תוצאות הבדיקות לידיעת המבוטח תוך זמן סביר או לחילופין לפענח בעצמה את הבדיקות תוך זמן סביר. האם האיחור במסירת הבדיקות למבוטח במקרה זה, יכול להחשב כרשלנות חברת הביטוח כלפי המבוטח באופן המאפשר חיובה בנזיקין כלפיו. אשמח לשמוע את דעתכם.

לעו"ד א. שלום, אכן שאלה מעניינת. המקרה דומה לשאלת אחריות מכון אולטראסאונד הבודק אישה בהריון ומגלה מום מולד, האם יש למכון חובת גילוי כלפי האישה? לדעתי כן, השאלה הושארה בצריך עיון בפרשת גל ברמן ואח' נ' מכון מור. התייחסתי לשאלה זו בספרי דין ופסיקה במשפט הרפואי תשנ"ט- 1999, לדעתי חובת הזהירות היא של הרופא שבדק את מרשך מטעם חב' הביטוח ואחריותה קמה מכח אחריותה השילוחית. צריך לבדוק היכן היה המידע שמור ומי היה מופקד עליו. מבלי להיכנס לשאלת הקשר הסיבתי ואובדן סיכויי החלמה, נראה לי שיש לחב' הביטוח חובת זהירות קונקרטית, אם תצליח להוכיח שהמידע אודות מחלת הסרטן היה זמין וניתן היה להתחקות אחריו ללא מאמץ מיוחד, והיא התרשלה בגילויו למבוטח הפוטנציאלי.

דעתי מעט שונה מדעתו של עו"ד דייויס. המקרה המתואר רחוק יותר מהמקרה של מכון אולטרה-סאונד, כי מכון אולטרה-סאונד עושה בדיקות לצורך איבחון לשם טיפול וריפוי. ניתן לטעון כי חברת ביטוח שעושה בדיקות לצורך קביעת היקף סיכון ביטוחי לא עושה את הבדיקות לצורך ריפוי או טיפול. מאידך, נכון שהזמינות של המידע לעומת ההסכנה שבאי מתן המידע בזמן מעוררת רתיעה כלפי האפשרות לשחרר את חברת הביטוח או עורכי הבדיקות מחבות. שווה בהחלט להשקיע בבחינת השאלה בבית משפט. נראה גם כי חברת הביטוח צריכה לחשוש מתדמיתה אם היא תשוחרר מחבות.

שלום שמי איתי אני בחור בן 21.אודה מאוד לכל מי שיוכל לענות לי האם במקרה שלי ישנה רשלנות רפואית והם יש "קייס" מספק לתביעה משפטית. בגיל 15 אובחן אצלי גידול בגב התחתון לאחר שהוצא הגידול מבלי נזק לגב התברר בביופסיה שהגידול סרטני.המחלה אובחנה כלימפומה נון-הודג'קינס מסוג זכרי,לא נמצאו עוד עדויות לגידולים אחרים בגוף וגם לא גרורות,הטיפול שנקבע לי היה 6 קורסים של כימותרפיה ללא הקרנות.הטיפול הכולל נעשה בבית החולים הדסה עין כרם עי" ד"ר נילי רמו במחלקת ילדים בביה"ח.המחלה טופלה והבראתי ממנה ללא הסתבכויות,כיום אני במעקב עי" רופא אחר.לפני 3 וחצי שנים אובחנה אצלי מחלת גרייבס(היפר תאירואידיזם)המחלה התגלתה ע"י ד"ר רמו בבדיקה שגרתית שנתיים אחרי גמר הטיפולים.המחלה התגלתה בעקבות הגדלה רצינית של בלוטת התריס וסימנים חמורים מאוד של יתר תריסיות שניכרו עלי.מייד אושפזתי והתחלתי בטיפול תרופתי מסיבי במחלה.יש לציין שהבלוטה היתה נקיה מקישריות וגידולים. בחקירה שעשיתי עלו בידי בדיקות דם שונות שעשיתי במהלך הטיפולים במחלת הסרטן,למרבה הפתעתי מצאתי שתי בדיקות של בלוטת התריס שנעשו בתקופה שבה הייתי חולה בתקופות שונות.התברר לי שפעילות היתר של הבלוטה החלה כבר שנה ויותר לפני שמחלת הגרייבס התגלתה כשרמות ה-TSH T3 ו-T4 הרקיעו שחקים והיו גבוהות מאוד.כמו כן התברר לי שבדיקות אלה הוזמנו ע"י ד"ר רמו עצמה,חשוב לציין שלא הייתי מודע לביצוע הבדיקות האלה בזמן שנעשו,הן נעשו עפ"י שיקול הרופאה והיא גם לא יידעה אותי עליהן. בנקודה זו התחלתי להבין שכנראה מדובר ברשלנות מכיוון שהבדיקות לתפקוד הבלוטה נעשו וככל הידוע לי הגיעו לרופאה והיא ראתה אותן אם כך מדוע היא לא יידעה אותי מייד על המצב החמור.מה שגרם לי להבין שמדובר ברשלנות רפואית כמעט בוודאות היא פגישה עם רופא אינדוקרינולוג במחלקת הילדים בביה"ח מיד לאחר גילוי מחלת הגרייבס,הוא אמר לי באופן חד משמעי שכל הילדים במחלקה האונקולוגית נבדקים באופן רוטיני כמה פעמים לפחות ע"י רופא אינדוקרינולוג במשך תקופת הטיפולים ולאחריה,אני אמרתי שלא נבדקתי אפילו לא פעם אחת ע"י רופא כזה בתקופה זו.הוא היה מופתע מאוד ואמר לי "שכנראה נפלתי בין הכסאות".הובן לי מייד שהאחריות מוטלת על הרופאה המטפלת שלא דאגה לשלוח אותי לרופא אינדוקרינולוג ולו לבדיקה שגרתית אחת במשך חצי השנה שבה עברתי טיפולים. עוגמת הנפש שנגרמה לי ולמשפחתי היתה גדולה מאוד כשהבנתי שניתן היה לאבחן את המחלה הרבה לפני שהתגלתה ולטפל בה ואולי למנוע את ההחמרה שחלה במשך התקופה שלא אובחנה(התנפחות הבלוטה,בלט בעיניים,לחץ דם ודופק גבוהים מאוד). מה שיותר גרוע שאני ממשיך לסבול מהמחלה עד היום,עברתי שני טיפולים ביוד רדיואקטיבי במשך תקופה של 3 שנים וזה לא הרס עדיין את הבלוטה ואני ממשיך לסבול מהיפר ולוקח תרופות שיש להם תופעות לוואי.המחלה השפיע עלי בצורה קשה גם מבחינה נפשית והיא התבטאה גם בסממנים נפשיים של דיכאון היפר אקטיביות והתנהגות כפייתית.כל זה קרה לי בתקופה שעדיין הייתי תלמיד והייתי לפני בגרויות,מיותר לציין שהדבר הקשה עלי מאוד בלימודים וכמעט לא למדתי למבחנים ונעדרתי מביה"ס הרבה. תעודת בגרות קיבלתי אבל עם ציונים נמוכים מאוד. כמו שאפשר לראות המחלה השפיע עליי בצורה הרסנית כמעט,ככה יכולה החלטה אחת של רופאה להרוס כמעט את החיים של בן אדם. אני מקווה שמישהו יגיב להודעה זו למרות שהיא ארוכה והסיפור ארוך,אודה מאוד על כל תשובה, איתי

איתי תהיה חזק זה חשוב מאוד על מנת לעבור תקופה זו. לדעתי האישית אתה כול לתבוע אותם על אי מתן מידע רלוונטי לחולה על מצבו, חוסר עקביות של הרופאה ועוד. בהצלחה והכי חשוב תהיה בריא בעזרת השם

לפי תאורך רופא אנדוקרינולוג כבר אמר לך שיש כאן רשלנות, אז נראה כי יהיה רופא אחר שיסכים לתת חוות דעת על כך. אם אכן יש רשלנות, והרופא שיתן את חוות הדעת יקבע כי קיים סיכוי סביר שאם היו מגלים את המחלה מוקדם, חלק ניכר מההחמרה היה נמנע או לפחות מתעכב זמן משמעותי, אזי כדאי ללכת על תביעה. בתביעה תוכל לטעון כי המחלה היא שגרמה לפיגור בלימודים, ולפיכך לנזקים של ממש, מעבר לראש נזק של כאב וסבל (שבארץ לא ניתן עליו פיצוי גדול). צריך לפנות לעורך דין שמתמצא בתחום שיאסוף את החומר ויפנה למומחה מתאים. בהצלחה והרבה בריאות.

אתר הארגון למאבק ברשלנות רפואית בישראל. רשלנות רפואית בישראל. באתר תמצאו את רשימת הרפואים ומרכזים רפואיים בישראל שנגדם נבדקות תלונות בגין רשלנות רפואית. http://www.szmc.co.il/mal קישורים נילווים : שבע שנים מסרבים הרופאים להופיע לפני הוועדה החוקרת את מותן של היולדת יפה קלופפר והתינוקת שלה בבית החולים רמב"ם. עד היום לא עשה משרד הבריאות, המעסיק שלהם ומי שמחובתו להגן על בריאות הציבור, דבר כדי לאלצם להעיד ולא התמודד עם לחצי גילדת הרופאים http://216.147.60.39/index/rambam7.html

זה פשוט מזעזע. כנראה שבאמת אין ערך לחיי אדם במדינה הזאת. כל אחד מוכן לסכן חיים של אדם אחר, העיקר להרוויח עוד קצת כסף. אז את זה ידעתי גם קודם, אבל מתברר שגם הרופאים אצלנו הם כאלה. עכשיו אני אפחד בכלל להתאשפז או לעבור איזשהו ניתוח אם יהיה צורך (חס וחלילה), כי לא יהיה לי שום בטחון שהרופא לא יחליט לעזוב אותי באמצע הניתוח וללכת לעשות משהו אחר להרוויח קצת כסף. והכי מזעזע שאח"כ הם מוכנים בכל מחיר להצדיק את עצמם ו"להוכיח" שהם היו בסדר ולא להודות בשום טעות, העיקר ששמם לא ייפגע, והאנשים שסובלים - זה לא איכפת להם.

האם מתקימת בדיקה של אוטוקלבים באופן רוטיני . אם כן על ידי מי? אם כן, כיצד?

ברק שלום. על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מוטלת חובה על כל מוסד רפואי מינואר 2000 (לצורך זה כל מרפאה או מרפאת שיניים הם מוסד רפואי ) לבצע ניטור תקופתי של מכשיר האוטוקלאב המשמש לעיקור כלים חודרניים באמצעות ספורות של חיידקים חיים של BACILUS STEAROTHERMOPHILUS על מנת לוודא שהמכשיר אכן תקין ומבצע את ייעודו -חיסול מוחלט של כל החיידקים והנבגים . הנחיה זו הוצאה בהסתמך על מחקרים שנערכו וגילו ש בכ5% מן ההפעלות של מכשירי האוטוקלאב אין חיסול מוחלט של נבגים ווירוסים יציבים בגלל כשל מכני של אחד או יותר ממרכיבי המכשיר . במוסדות רפואיים גדולים נאכפת הנחייה זו ככתבה וכלשונה בדרך כלל . שונה הבר לגבי מרפאות קטנות ,שאין להן נגישות למעבדה מיקרוביולוגית ולכן בחלקן או ברובן אין בדיקה חשובה מעין זאת נאכפת . היות ולא ניתן למפקחי משרד הבריאות להיכנס לכל מרפאה או מרפאת שיניים ולבדוק זאת פיזית -עצתי לציבור המטופלים לבדוק (לפני שעוברים טיפול פולשני) בתוקף אם יש למרפאה/ מרפאת השיניים אישור על ביצוע בדיקה כזאת ממעבדה מיקרוביולוגית שתוצאותיה מעידות שהמכשיר מעקר את כלי הניתוח או הצנטרים או כליו של רופא השיניים . בבחינת ונשמרתם לנפשותיכם !!!

האם לא נכון הייה שהאזהרה תופיע בכניסה למרפאות... זה יואיל לפיקוח וגם למטופלים דבר נוסף, האם זיהום של האוטוקלב בתרבית חידקים לצורך בדיקה לא יכול להמנע, על ידי בדיקה פיזיקלית פשוטה של הגעה של המכשיר לטמפרטורת עיקור ?. יש לכך הרבה מאוד מיכשור בעולם.

הנני מטפלת בשיניים באותה מרפאה כבר המון שנים. משום מה בתקופה האחרונה יש לי הרגשה שבכל פעם שאני מגיעה הטיפולים מסתבכים. לפני כ 4 חודשים הגעתי למרפאה עם סתימה שנשברה, הרופא פתח את המקום והסביר לי כי העצב של השן הזו רקוב, ואני חייבת טיפול שורש, במידה ויסגור מעל הריקבון תתפתח דלקת. הזמנתי תור לטיפול שורש, ואכן עשיתי טיפול שנמשך המון זמן, וצילמו את השן 3-4 פעמים. אחרי שבוע הדפנה הפנימית של השן המטופלת נשברה, הגעתי למרפאה, הרופא אמר לי שחייבים לעקור את השן מכיון שנוצר לחץ מהטיפול שורש ששבר את השן, ולא נותרה ברירה אלא לעקור את השן (וזה אחרי שעברתי טיפול שורש כשלעצמו לא נעים) אני חייבת לציין שהשן היא במקום מאוד בולט בצידי הפה, ומאז שעקרו לי את השן, אינני מחייכת בפה מלא (לי זה קריטי כי אני שחקנית). נאמר לי שאני חייבת לעשות השתלה או גשר מחרסינה, שזה אומר להרוס שן טובה להלבשת גשר. משום מה יצאתי בהרגשה לא טובה כלל, שהלבישו עליי משהו שלא הייתי צריכה, ולא כי אני מחפשת אשמים, פשוט הרגשה חזקה שיש כאן מחדל, אני ממש מתוסכלת. אשמח לתשובה מהירה. תודה

ורד שלום . התמונה הקלינית שאת מתארת מאפיינת לצערי טיפול שיניים מקובל על הישראלי המצוי המופיע למרפאת השיניים רק כאשר כלו כל הקיצין ומאוחר מכדי להציל את השן הכואבת . היות ואחוז הכשלונות בטיפולי שורש מגיע עד 20% הרי זה עשוי לקרות לאחת מכל 5 שיניים למרות מאמציו הכנים של רופא השיניים . יחד עם זאת אם יש חשש בליבך שהייתה כאן רשלנות מומלץ לך לפנות לקבלת חוות דעת של מומחה לאנדודונטיה אשר יעבור על הרישום בתיקך אצל רופא השינים ויקור את ממצאי הבדיקות הרנטגניות וחווה את דעתו אם הטיפול היה רשלני או לא . באם לדעת האנדודונט הייתה כאן רשלנות -יש לך עילה לפנות לערכאות ולתבוע את הרופא על רשלנות מקצועית . ניתן גם לפנות למשרד הבריאות ולהתלונן אצל רופא השיניים המחוזי בלשכת הבריאות הקרובה . לבסוף ישנה האופציה (אם הרופא שטיפל בשינייך חבר בהסתדרות לרפואת שיניים- לא כולם חברים בה ) לפנות לסניף ההסתדרות לרפואת שיניים במחוז מגורייך ולבקש בוררות של ועדת האטיקה של הר"ש בנושא התלונה שלך גוף זה פועל מהר בד"כ ואם ימצאו לנכון שמגיע לך פיצוי או החזר כספי , תוכלי לקבלו ע"ס פסק הבוררות .

ורד שלום לא נראה לי שהשן שלך טופלה לא נכון אלא שלכל שן שעברה טיפול שורש יש נטיה להתפצח אם לא "מכתירים" אותה בכתר זמני מהר ככל האפשר לאחר סיום טיפול השורש . יש הנוהגים עוד במהלך טיפול השורש להוציא את השן ממגע עם שיניים נגדיות ע"י השחזתה וקיצורה ואף מזהירים את המתרפא/ה להימנע מלעיסת מזון קשה על אותו צד עד ל"הכתרתה" ולו גם בכתר זמני או שחזור אחר . לא אוכל להתייחס למקרה הפרטי שלךכי אין לי נתונים מתוך תיקך במרפאת השיניים , אך אם ננקטו כל האמצעים הנ"ל ולמרות כל זה השן התפצחה אין לך אלא לבא והלין על עצתמך ומר גורלך . אם לא ננקטו כל הצעדים שהזכרתי לפניך - פני למומחה לאנדודונטיה לקבלת חוות דעת כפי שכבר אמרתי ובהתאם לחוות דעתו תחליטי אם להגיש תלונה או לתבוע את הרופא שטיפל בך באחד מן הפורומים שנזכרו בתשובתי הקודמת

שלום רב, לפני כשבועיים נשלח בני בן התשע לבדיקת אולטרסאונד אשכים, כשהבאנו את הבדיקות לרופא קופ"ח ששלח אותנו הוא קבע ללא היסוס שאשכיו של בני הם טמירים, הווה אומר, לא נמצאים בשק האשכים וכמעט בטוח שיש כבר פגיעה בפריון ויש לעשות ניתוח.תוך כדי השיחה, כשאנחנו ההורים בהלם טוטאלי, הוא התקשר בפלאפון שלו לרופא אחר והזכיר לו את הנושא שלנו, ואמר ששולח אותנו אליו לקביעת תור לניתוח ושהוא, הרופא השני, ינתח אותנו. "הוא ניתח גם את בני אז אל דאגה", כך נאמר לנו. המשכנו לשאול שאלות בנושא,אך הוא היה קצר רוח ואמר תתקשרו אליו הוא יטפל וינתח את בינכם. פנינו לרופא אחר, גם הוא דרך הקופה, (ששמענו שהוא מומחה בנושא) ולאחר בדיקה בת 2 דקות הוא הראה לי שהכל כשורה ושבגיל זה נפוץ מאד שהאשכים עולים ויורדים ועדיין לא נמצאים בשקים כל הזמן. אנחנו עדיין המומים מהאנאליזה של הרופא הראשון שקבע ללא עוררין שיש לנתח ושלח אותנו למישהו אחר. האם אנו יכולים לעשות דבר מה בנושא? כואב לי לדעת שאולי זוג הורים אחר היה ממהר לשמוע לעצתו. תודה

האם התכוונת לנטיה לטיפול יתר של רופאים רעבים או לטעות באיבחון שנובעת מיידע בלתי מספיק ?

נועם שלום, תודה על שהפנת את תשומת הלב של הגולשים למקרה שלך המדגים עד כמה הרפואה אינה מדע מדוייק, ריבוי האפשרויות הטיפוליות והתקדמות הרפואה יוצר מצב אבסורדי שכל אבחנה רפואית מחייבת בחינה מחדש של אותה אבחנה אם באמצעות בדיקות (קליניות או מעבדתיות או הדמתיות) ואם בידי פנייה לרופא אחר ע"מ לקבל חוות דעת נוספת. הזכות לקבל חוות דעת נוספת קבועה כיום בחוק זכויות החולה תשנ"ו - 1996, ולכן עד כמה שהדבר לא תמיד נעים, מומלץ לממש את הזכות ובכל עניין מהותי לפנות לקבל חוות דעת נוספת.

לגולשים היקרים, החל מה- 4/03/01 אעדר מן הארץ ולא אוכל להשיב לשאלות בפורום. בינתיים תוכלו להיכנס לאתר החדש של משרדי בכתובת www.med-law.co.il שם תוכלו לעיין במדריך לנפגע ברשלנות רפואית שיש בו תשובות לשאלות נפוצות וכן חדשות מהמשפט הרפואי, סקירה מקצועית של המשפט הרפואי, פילוח הפסיקה לפי נושאים משפטיים ותחומי רפואה, הפנייה לאתרים מומלצים ועוד. גלישה מהנה.

שלום אני בחורה בת 27 לפני כשנה וחצי עברתי ניתוח כולסטטומה באזני כמו כן יש לי מחלה בשם שבכותרת ומאז החלו כאבי התופת ללא הפסקה הרופאים חסרי הנסיון במחלה זרקו אותי מרופא לרופא מספר פעמים הגעתי למיון ופשוט שוחררתי ללא טיפול וללא דבר שיקל על כאבי הרצח האלו חיפשתי נואשות אחר אופא שיעזור לי פניתי לרופא שניתח אותי ואמרתי לו שהכאבים החזקים החלו מהניתוח אז הוא פשוט אמר לי אני בסדר לכי לעוד מומחים בתחומים אחרים רופא המשפחה שלח אותי למומחה בבלינסון שאת שמו היה קשה לי להשיג אבל התור היה רק עוד 10 חודשים אני חצי מעולפת לא מסוגלת לזוז פניתי ברחמים לפרופסור שאמר לי בלי תור זה רק אישפוז ומימלא לא ניתן אחרת מכבי כמובן לא הסכימו והכאבים המשיכו והמשיכו לעלות עד היום אני לא יודעת ממש מה יש לי מפנים אותי לקרוא חומר באינטרנט באנגלית שאני לא מבינה לפענח שאלתי היא האם אדם החולה במחלה נדירה לא זקוק לטיפול האם הייתי צריכה לסבול שנתיים ללא פיתרון האם קופ"ח בסוף שנתנה לי עירוי במרפאות יום שרקאתי באינטנר שיכול להקל עלי יכולים להגיד לי שזה לא מאושר למחלה שלי והייתי צריכה לשלם 600 ש"ח למרות שאים להם טיפול אחר אלטרנטיבי בשבילי כרגע אני עדיין סובלת ואני צריכה שוב לקבל את העירוי פעם שניה לראות אולי זה כן יעזור אשמח לכל תגובה עצה עזרה על מנת לשקם את חיי

נסי להפנות את השאלה לפורום אף אוזן גרון ב - doctors.co.il

בעקבות טיפול רשלני (לדעתי) בוצעה בגופי גרידה שבעיקבותה נבצר ממני להרות וכיום אנו נעזרים באם פונדאית. מבקשים לקבל שם של רופאים שיוכלו לתת לנו (בתשלום) חוות דעת רפואית בהתחשב בנתונים שנציג בפניהם. חשוב ודחוף לנו מאוד.

נא ליצור עימי קשר ואמליץ לכם על מומחה מתאים.

תודה על תשובתך. אנחנו חדשים בפורום. נודה לך אם תציין באיזה אופן נוכל ליצור עימך קשר.

שלום רב, אבקש את דעתך המקצועית באשר למקרה הבא, אשר אירע כאשר הייתי חייל בן 20: ביום ששי אחד בחודש נובמבר 98 הגעתי לחדר מיון כשאני סובל מ"כאבי ראש עזים, בלבול ואגרסיביות" (עפ"י הגדרת הרופאים). מכיוון שבבית החולים הקרוב למקום מגורי לא קיימת מחלקה נוירוכירורגית, הופניתי לביה"ח האזורי לאחר ביצוע C.T. מוח. לאחר המשך בדיקות שם, אושפזתי במחלקב לטיפול נמרץ נוירוכירורגי. אבחנת הרופאים היתה שקיימת חסימה בין החדרים השלישי והרביעי במוח (בדיעבד נודע לי שזו האחרונה נגרמה עקב מכה חזקה שספגתי בראשי מספר חודשים קודם לכך). נאמר לי ע"י הרופאים שאם לא תעבוד השפעת התרופות שניתנו לי והנוזלים לא יתנקזו מעצמם, לא תהיה ברירה אלא לערוך ניתוח להכנסת צינור ניקוז שיוותר באופן קבוע בגופי וינקז את הנוזלים הנוצרים מהמוח לקיבה. שם הניתוח הוא V.P SHUNT. בשעה מוקדמת ביום ראשון אכן נותחתי והוחדר הצנתר לגופי. לאחר כארבעה ימים שוחררתי לביתי. הניתוח הצליח להגדרת הרופאים. במהלך הימים הקרובים סבלתי כאבים עזים בשל הגוף הזר שהוחדר לגופי ובשל האמצעים שנדרשו לשם כך. כן נעשו חתכים בבטני ובראשי. לאחר כשבוע החלו הבעיות: עייפות – שהתבטאה בעובדה שהייתי ישן למשך 20 שעות ביממה וכן התנהגות חריגה. זכרוני מתקופה זו מעורפל ביותר ורוב הידע שלי על תקופה זו הוא מעדות הסובבים אותי. מצב זה נמשך כשלושה שבועות במהלכם פנו הורי ביחד עמי מספר פעמים לביה"ח ושם נקבע שהצנתר פועל כראוי ויתכן שאני סובל מבעיה פסיכולוגית. הרופאים אף הפנו אותי לקב"ן... כאשר פנו הורי ל נוירוכירורג נוסף על מנת להתיעץ עמו הוא ביקש את צילומי ה-C.T הראשוניים ולאחר עיון קצר בהם אמר שהוא עצמו היה מבצע ניתוח אחר (במקום זה שבוצע לי), בו מבצעים חור בין החדר השלישי והרביעי באמצעות קרן ליזר. שם הניתוח: THIRD ENDOSCOPIC VENTRICOLOSTOMY ניתוח זה אכן בוצע בהצלחה ו"תופעות הלוואי" שהוזכרו קודם – נעלמו. צינור הניקוז שהוחדר בניתוח הראשון הוצא. לניתוח זה מספר יתרונות מול הניתוח הראשון שהוזכר: פתחים מעטים יותר בגולגולת, אין צורך בחתכים נוספים בגוף, סיכויי הצלחה גבוהים יותר, זמן החלמה קצר יותר, הצינור שהוחדר בניתוח הראשוני נסתם כל כמה שנים ויש להחליפו מחדש, כמובן שע"י ביצוע ניתוח נוסף. הניתוח השני (החדשני יותר) לא נערך בביה"ח בו אושפזתי לראשונה ושבו נותחתי. שאלותי: 1. האם לא מחובתו של הרופא המנתח להציג בפני המטופל את כל האופציות העומדות בפניו בעת שהמטופל חותם על טופס ההסכמה לניתוח? עפ"י הידוע לי, זכות בסיסית זו נובעת גם מהחוק. 2. בהמשך לשאלה הראשונה, האם טופס ההסכמה לניתוח הוא חוזה מחייב שהופר ע"י צוות ביה"ח והרופאים? 3. האם יש מקום לתביעת נזיקין ואולי אף לתביעה פלילית? אם כן מה ההליכים שיש לנקוט לשם כך? האפשרות שרופאי ביה"ח בו אושפזתי לא ידעו על קיום הניתוח החדשני יותר, שלא נערך בביה"ח שלהם, נראית לי מרוחקת בשל פרק הזמן הארוך יחסית שהוא מתבצע בארץ וגם בשל זמינות המידע הקיימת כיום. מצטער על הסיפר הארוך.... ותודה מראש...

פלוני שלום, מאחר ותיאור הדברים משולב בנתונים ומושגים רפואיים רבים לא יהיה זה ראוי במסגרת הפורום לתת תשובה ללא עיון בתיק הרפואי. כמו כן עליך להתייעץ עם נוירוכירורג לצורך קבלת סימוכין לקבעותיך הרפואיות. אשר לשאלותיך. התשובה לשאלה הראשונה והשניה נכונה. אשר לשאלתך השלישית אין מקום להגשת "תביעה פלילית" אין מושג כזה. המדינה היא שמגישה כתב אישום אם היא סבורה שנעברה עבירה פלילית, מנסיבות המקרה שתיארת לא נראה לי שנעברה עבירה פלילית כלשהיא, ומימלא לא הגשת תלונה למשטרה. באשר לאפשרות להגיש תביעה אזרחית, אפשרות זו קיימת, אולם אני מתקשה לתת תשובה באשר לעילה מהטעמים שהזכרתי לעיל, תיתכן תביעה בגין הפגיעה באוטונומיה וזאת אם תוכיח את הנטען על ידך בשתי השאלות הראשונות.

ראשית, כדי לבחון את השאלה אם יש לך תביעה נזיקית, יש לדעת אם מדובר בבית חולים של המדינה. אם כן, כיון שהיית חייל, יכול להיות שיש לך רק תביעה כנגד משרד הבטחון - קצין התגמולים, להכרה כנכה צהל. אם זה בית חולים אחר, של קופת חולים למשל, יתכן שאתה יכול לתבוע בנזיקין. אם יש לך עילת תביעה, הרי שלי נראה כי לא מדובר רק בפגיעה באוטונומיה, כי אם לא נתנו לך לבחור בין סוגי הטיפול, זו תקיפה רפואית, שמהווה למעשה רשלנות. יתכן כי הנזק שלך לא גדול במיוחד, שכן אני מבין כי כיום הטיפול טוב, אבל זה לא רק פגיעה באוטונומיה. בהצלחה והרבה בריאות

לאחר שלא קיבלתי מחזור 3 חודשים ורציתי להכנס להריון פניתי לרופא נשים שנתן לי ארגנט ואיקקלומין ללא שום בדיקות מקדימות- כתוצאה מהאיקקלומין במהלך החצי שנה האחרונה יש לי סיצטות מרובות בשחלה ואושפזתי 3 פעמים ואף עברתי פרסקופיה בתקופה זו לא יכולתי לעבוד (חלק ניכר מכל חודש עבר עלי בכאבים ובשכיבה במיטה) האם אני יכולה לתבוע את הרופא על רשלנותו?

מיטש שלום, אינני סבור שיש לך עילת תביעה או יותר נכון באיזון שבין עלות הגשת תביעה מול תועלת יצא שכרך בהפסד. אם יש קשר סיבתי בין נטילת האיקקלומין והציסטות בשחלות אשר גרמו לך לאי כושר הרי ניתן לטעון שהרופא התרשל בכך שלא הסביר לך את תופעות הלוואי של התרופה ולא בדק את רגישותך, אך אם הנזק שנגרם לך מסתכם בנזק שתיארת הרי שעלויות הגשת תביעה (הוצאות לחוות דעת מומחה וכו') אינן מצדיקות את הגשת התביעה שבה תתקלי בטענות של שלילת הקשר הסיבתי ונזק של מה בכך.

שלום אני ילדה כבת 19 אני עברתי ניתוחים רבים מאוד סבלתי הניתוחים שעברתי היו כ13 ניתוחים כל ה-12 הניתוחים שעברתי ע"י רופאים שלא סיימו אפילו 12 שנות לימוד כמו שצריך שיחקו לי ברגל 13 שנה הניתוח הראשון שלי הוא בגיל שנתיים , עקב הניתוחים הרבים הפסדתי כל כך הרבה לימודים וחומר למידה שעכשו אני צריכה לשלם על זה ולהשלים בגרויות , אני כן מתלוננת על הרופאים האלה ושוקלת לתבוע אותם, ורק בניתוח ה-13 עברתי קטיעה והייתי ע"י רופאים שיש להם ראש על הכתפיים ועד עכשו אני נלחמת בללכת על התותבת.

שמרית שלום, קודם כל אני מאחל לך בריאות ובהצלחה בשיקום. לשאלתך אני מתקשה להשיב כי לא מסרת פרטים כלשהם לגבי הרשלנות הנטענת והקשר בין הרשלנות וקטיעת הרגל.

מה זה אמנגיומה באונה הימנית של הכבד ?

המקרה שלי ארע לפני שנתיים ואני לא חושבת לתבוע, אבל כן רציתי לברר האם ניתן לעשות משהו בקשר לרופא. סיפור המעשה: אני חולת UlcerativeColitis (דלקת כרונית של המעי הגס), כתוצאה ממעבר דירה החלפתי רופא. ולאחר תקופה מסויימת חלה הרעה במצבי (ללא קשר לרופא - פשוט התקפה של המחלה), הרופא ניסה לשנות את הכדורים מ"רפסאל" ל"סלוזפירין", ותרופות נוספות נגד צרבת לאחר מספר שבועות כאשר לא ניכרה הטבה במצבי שבתי לביקור רופא והרופא המשיך לטעון שהכדור החדש אמור לעזור, במהלך אותה תקופה התחלתי להרגיש לא טוב מבחינה כללית - חום וחולשה, אני חשבתי שזה סתם וירוס של חורף שפשוט לא עובר, אך ציינתי זאת גם לרופא שפשוט אמר שאין קשר בין התופעות. בסופו של דבר לאחר שבועיים בערך מיום הביקור חומי עלה ל 40 מעלות (בערב חג) וקיבלתי פריחה מוזרה בעיקר בגפיים - ניגשתי למיון ואושפזתי לאחר 3 ימים גילו שמערכת החיסון שלי לא מתפקדת, מספר כדוריות הדם הלבנות שלי עמד על 0 (בעקבות בדיקת מח עצם כואבת), וזאת כתוצאה מתופעת לוואי נדירה של הכדור "סלוזפירין" האם הרופא היה אמור להתריע על תועת הלוואי הזאת או לפחות בביקור הנוסף כאשר ציינתי את הרגשתי הכללית לקשר את המצב לכדור שהוא רשם? דרך אגב לאחר בדיקה חוזרת של העלון המופיע בקופסא של הכדורים לא נמצאה אזהרה כזו ובעלון אחר של קופסא אחרת כן נרשמה האזהרה אך רק באנגלית. תודה

ר שלום, קשה להשיב במדוייק על שאלתך, שכן לא ברור הקשר הסבתי בין נטילת ה"סלוזפירין" בין הפגיעה במערכת החיסונית. כמו כן לא ברור אם הנזק שנגרם לך חלף ואיננו עוד או שנגגרם לך נזק לצמיתות, רק במקרה האחרון תוכלי לממש את זכותך לתבוע וגם זאת בתנאים המפורטים במדריך לנפגע ברשלנות רפואית אשר יפורסם בקרוב באתר.

הקשר ברור ביותר, תופעת לוואי של הסלוזפירין היא דיכוי של מח העצם כלומר דיכוי של המערכת החיסונית. הדבר יכל לגרום למותי בעקבות וירוס של שפעת קלה בלבד ... תופעות הלוואי חלפו לאחר האישפוז שם הפסקתי לקחת את הכדור הזה, וקיבלתי זריקות לעידוד התפקוד של מח העצם עד ליצירה מחודשת של כדוריות הדם הלבנות. שאלתי האם לפי דעתך על הרופא היה ליצור את הקשר בין התופעות שדיווחתי עליהם לבין הכדור שהוא רשם והיה מודע לכך שאני לוקחת אותו באופן קבוע. ואם כן (ולדעתי כן ודאי) - האם יש דרך שבה הרופא יהיה מודע לכך שטעה (ועדת רופאים או משהו דומה ...) תודה

שלום רב! יש לי שאלה שעלולה להישמע קצת מגוכחת, אבל אני חייבת לשאול אותה: האם קיימת כתובת כלשהי לתלונות על יחס גס ומעליב של רופא בבי"ח כלפי החולה ומשפחתו, וכל זה מבלי לחשוש מנקמה של אותו הרופא? בתודה מראש! אחת שנפגעה מיחס מחפיר!

הנפגעת, השאלה שלך היא ממש לא מגוכחת. משרד הבריאות ואם צריך אז גם בתי המשפט. עדי

שלום עדי! תודה על התשובה. אם יתעורר הצורך אכן אפנה לשם. כל טוב!

לנפגעת שלום, להתנהגות גסה ומעליבה אין מקום בשום מערכת יחסים לא כל שכן ביחסי רופא-מטופל. הייתי מציע לך לפנות למנהל המחלקה בבית החולים ולהתלונן בכתב, העתק המכתב תוכלי לכתוב למשרד הבריאות, לממונה על תלונות הציבור, פרופ' שמעון גליק, רח' בן טבאי 2 ירושלים. עליך לדרוש לדעת מה קרה עם תלונתך ולבקש דין וחשבון. מקווה שלא תיפגעי עוד.

תוגה!

תודה!

שלום . באם גילוי מאוחר של אשכים " שלא ירדו לשק האשכים" - גיל 18 ( בדיקה בלישכת הגיוס} יש רשלנות רפואית של מעוכת הבריאות,טיפת חלב , אחות בית ספר , קופת חולים? אותו נער נותח בחודש 01.2001 ובבדיקת זרע נמצא עקר לחלוטין! שאלה א. האם אין כאן כשל מערכתי באיבחון מוקדם? שאלה ב. האם ידוע על מקרה דומה העשוי לשמש עילה לתביעת פיצוי הולם? בברכה . יוסי לוי

הסיפור נראה מוזר מאוד במאה העשרים - ואחת - כי בבדיקות רוטיניות בודקים את הנושא, או אמורים לבדוק זאת. אבל השאלה אם יש נזק, כי לא חייבים לגלות זאת מאוד מוקדם, ואז הנזק - עקרות אפשרית - כבר נעשה. לכן גילוי בגיל 5 לא בהכרח היה מביא לפריון. יתכן שכן, אך זה לא ודאי. לפיכך, יש לסקור את כל החומר הרפואי והבדיקות שהילד עבר, ואז לשקול סיכויים לפריון. אולי ינתן פיצוי רק לפי הסיכויים.

יוסי שלום, בהמשך לתשובתו של ש.י. שהיא עקרונית נכונה אוסיף שיש מספר פסקי דין אשר קיבלו תביעות של נפגעים אשר סבלו מאשך טמיר, כמובן שיש לבדוק ולבחון האם המקרה שלך ראוי לתביעה ע"פ נסיבותיו, ואני מצטרף לתשובתו של ש.י בעניין הבירור המוקדם שיש לעשות.

האם נתן לתבוע את צה"ל בחשד לרשלנות רפואית (טעות באבחון) שקרתה בשנת 1989 והצלקות טבועות בתוכי עד היום .?

רובי שלום, התשובה שלילית.

לפני כשנה פניתי לפסיכולוגית עקב מצב נפשי ירוד. בסיכום הפגישה הפסיכולוגית אמרה לי שהנני סובלת מחרדה ואובססיביןת ועוד אבחונים שדיכאו אותי עוד יותר. היא רשמה לי "קסאנאקס" ואמרה לי לשוב אליה לביקור חוזר כעבור שבוע. יום לפני הפגישה החוזרת שלנו ניסיתי להתאבד על-מנת להימנע מפגישה חוזרת עימה מכוון שהגישה הישירה בה נקטה גרמה לי לחרדה גדולה יותר עקב "הגושפנקא" שקיבלתי לקיומה של בעייה נפשית. למזלי נשארתי בחיים, עברתי שיקום ממושך, אך הנני סובלת מנכויות שונות. האם יש לי עילה לתביעת הפסיכולוגית?

ליאת שלום, בעיקרון יש עילת תביעה נגד פסיכולוג אם זה התרשל הטיפול וסטה מסטנדרט מקצועי מקובל. במקרה שהצגת אני מתקשה לראות קיומו של קשר סיבתי בין הטיפול "הרשלני" שאת טוענת שניתן לך ובין ניסיון התאבדותך.

שלום רב., כדי שתוכלו לקבל את התמונה ע"מ שתוכלו לתת תשובה ברצוני לתת רקע קצר: בשנת 1993 עבר דודי ניתוח להסרת כתם במיצחו שהתבבר לאחר מכן כי היה גידול סרטני המוסד לביטוח לאומי סרב להכיר במחלה כתאונת עבודה לאחר 5 שנים הסכימו לדון בתביעה והחליטו כי היא מוצדקת דודי קיבל 19% נכות לצמיתות וכרגע זה במצב של עירעור כי לדעתו מגיע לו לפחות 25% כמובן שעד הפרישה לפנסיה יקבל דודי את משכורתו החודשית בתוספת הגימלה מביטוח לאומי. וכאן מתחילה שאלתי: האם כאשר יצא דודי לגמלאות ויקבל קיצבת זיקנה כקבוע בחוק יהיה זכאי לתוספת גימלת הנכות שאותה קבע הביטוח הלאומי? או האם תיפסק גימלת הנכות כי הוא מתחיל לקבל קיצבת זיקנה? או האם יקבל את הגבוהה מבין שניהם? אני יודעת כי ח"כ מיכאל נודלמן העלה הצעת חוק להארכת קיצבת נכות לגימלאים? האם זה קשור ? לתשובתך המלומדת אודה.,

גאיה שלום, הזכות לגימלת נכות ממשיכה להתקיים גם אם הגיע המבוטח לפי חוק הביטוח הלאומי לגיל 65 במועד זה הוא זכאי לבחור בקבלת קיצבת הזיקנה או גימלת הנכות, הגבוה מבינהם כאר אין כפל תשלום גימלאות.

שלום שוב., תודה על תשובתך המלומדת. ברצוני רק לחדד ולהבין. אתה כותב כי הזכות לגימלה נימשכת גם אם היגיע לגיל 65 ואח"כ אתה כותב שהוא יקבל את אחת הגימלות בלבד . אני הבנתי כי הזכות לגימלה נימשכת אך אין כפל גימלה ולכן יקבל את הגבוה מבין השניים? לתשובתך ולהבהרה הנוספת אודה.,

בשאלתי הקודמת נאמר לי ע"י מנהל הפורום כי לא פרטטי מה היה הנזק שנגרם לאישתי . ובכן הנזק שנגרם היה כריתת החצורצרה , כתוצאה מכך הופכת אישתי לבעלת סיכוי נמוך יותר להקלטות , וכן הופכת להיות בכל זמן של הריון , להיות בהריון בסיכון גבוה . זאת מלבד עוגמת הנפש שנגרמה לה .

חיים שלום, פוטנציאל של נזק פיזי אינו מקים עילה לתביעה, אלא לנזק של פגיעה באוטונומיה. אני מאחל לכם כי כריתת החצוצרה לא תמנע מאשתך להרות. אם חס וחלילה לא תוכל אשתך להרות כתוצאה מהכריתה יש עילת תביעה (בהנחה שתוכח רשלנות).

אישתי הגיעה למיון נשים עם דימום וכאב בטן בבטן תחתונה , ועם ממצאים שמצביעים על הריון . בשל סימנים נמוכים סברה אפילו אישתי כי המדובר בהריון מחוץ לרחם . נערכה בדיקת אולטרא-סאונד וגינאלית ונמצאו ממצאים לא תקינים . אישתי אושפזה לצורך בירור והובהר לה כי יש ממצאים אולם אין ביטחון כי מדובר בהריון מחוץ לרחם , וגם שכל הסימנים שהיו , החלו להראות סימנים של ירידה החליטו על שיחרורה הבייתה ללא אבחנה ברורה ומדויקת . אלא שיש דבר מה אולם לא ברור מה . נאמר לה כי הדימום והכאבים יחדלו וכי אין לה מה לדאוג . כשבוע לאחר מכן שבכל אותו הזמן לא פחת הדימום חזרנו שוב למיון נשים ושוב הוחלט לאשפזה לצורך בירור . כאן עירבנו קרוב משפחה שפנה לאחד הרופאים וההחלטה הייתה מיידית , להכניס את אישתי מייד " ללפרוסקופיה " הוסברו לנו הסיכונים הקיימים ובבדיקה של לפני הלפרוסקופיה נמצאה רגישות באזור החצוצרה הימנית . במהלך הלפרוסקופיה נמצא כי אכן יש הריון חוץ ריחמי שנמצא בחצוצרה הימנית , ויש נזק לא קל בחצוצרה , אי לכך הוחלט על כריתת החצוצרה הימנית . שאלתי היא האם ישנה עילה לתביעה כנגד בית החולים על איבחון וטיפול לא נכונים או לחילופין רשלנות רפואית , וכן על טיפול שלא ניתן במועדו , משום שיתכן כי במידה והטיפול היה ניתן במועדו היו נמנעים מכריתת החצוצרה . לציין כי החל מרגע זה מצוייה אישתי בקטגוריה של הריון בסיכון גבוה מלבד החששות שילוו אותה בכל תקופת ההריונות . אין לנו עדיין ילדים אנו נשואים חדשים ומקווים כי אין פגיעה בתוכניות הילודה שלנו לעתיד . בכבוד רב

יתכן שהיה מקום לעקוב ביתר דווקנות אחר מצבה של אשתך במשך השבוע לאחר שחרורה מבית החולים. אולם א. יתכן שזה לא היה יכול למנוע את הנזק. ב. שלא נגרם נזק של ממש, כי תצליחו בנסיונות להביא ילדים, והכל יהיה בסדר. כדי לברר את כל זאת צריך להשקיע א. בהוצאת כל החומר הרפואי הרלבנטי. ב. בהעברתו לרופא מומחה רציני שיעריך אם היה ניתן לטפל אחרת, ומה יתן טיפול אחר. כעצה מעשית, נסו להוציא את כל החומר הרפואי מכל מקום שטיפל במשך השנה האחרונה, והמשיכו בחייכם. אם לא תצליחו בהריונות, אם החיים לא יזרמו - אז כדאי להשקיע בבדיקה. יש לכם 7 שנים לתבוע, אם יש מקום, אם כי מובן שלא ניתן לחכות עם הברור 7 שנים. בהצלחה והרבה בריאות

חיים שלום, תשובתו של ש.י. נכונה אך לא פירטט מהו הנזק שנגרם לאשתך מעבר לעגמת הנפש ולאכזבה. בירור האפשרות להגיש תביעה כרוכה בעלויות, אם הנזק הפיזי או הנפשי הוא גדול מהנזק הכלכלי הצפוי לכם תוכל לפעול לפי עצתו של ש.י.

Dear Sir: I am looking for information on malpractice suits and alternative medicine. I would like to know which types of alternative medicine are more susceptible to malpractice suits and which are the least susceptible - two or three of each kind is enough.I would also like to know where I can get more information on the subject. Thank you.

שרי שלום, נא להודיעני אם את רוצה שתשובתי תהיה באנגלית. רשלנות רפואית מתקיימת כאשר יש הפרת חובת זהירות, הפרת החובה יכולה לחול גם כאשר מדובר הרפואה אלטרנטיבית. אשמח לסייע לך אם תמקדי את שאלתך באשר לתחומים בהם את מעוניינת לקבל מידע.

האם אוכל לתבוע כי לא קיבלתי טיפול והאם אתה מתעסק בתביעות מסוג זה ומה הסיכוי

מאי שלום, בעיקרון ניתן להגיש תביעה על כל הפרה של זכות. אולםאם לא נגרם לך נזק של ממש (פיזי או נפשי) הרי שלא יהיה זה כלכלי להגיש תביעה בשל העלויות הגבוהות של הגשת התביעה וניהולה. אשר לשאלתך השניה התשובה חיובית.

אני לא מעונינת לתבוע אבל רציתי לדעת האם יש פיתרון למצב שיכול להיות שעוד רבות יזדקקו לו . אני הלכתי לרופא נשים בגלל שחברי קיבל מחלת מין כל שהי לא אידס והוא קיבל טיפול וזה עבר לו ואני לעומת זאת הלכתי לרופא למרות שלא היה לי כל סימנים וסיפרתי לה בגילוי לב על המקרה וקיבלתי בתמורה יחס משפיל קוצר רוח וביזוי בטענה שאני מבזבזת את הזמן שלה ושאלך לרופא עור ומין וביקשתי לעשות מישטחים והיא עשתה לי ולאחר מכן היא עשתה לי בדיקה עם סטטוסקוב שבמהלכה מאד הלחיצה אותי וגם ביקשתי להפסיק עם הבדיקה והיא התחילה לצעוק שאני מבזבזת ראת הזמן שלה והיא זרקה את המישטחים שהיא לקחה ממני לפני הבדיקה הנל לפח האם מותר לרופאה לעשות רופאת קופת חולים שאני חברה בה והיא מקבלת עלי כסף כמו כן אני לא קיבלתי טיפול רפואי ולא אוכל לעבור רופא כי אני צמודה אליה ל3 חודשים מה אוכל לעשות בנידון ולמי אוכל לפנות כי אני לא מעוניינת לחשוף את התיק הרפואי שלי בפני פקידים. בתודה מאי

מאי שלום, סירובך לחשוף את התיק הרפואי עלול לעורר קשיים בבירור תלונתך. אני מציע כי תתלונני בפני הממונה על אותה רופאה ולהסביר לממונה את חומרת הבעיה.

אני מטופלת באחת ממרפאות ש.ל.ה בטיפול שיניים. אתמול בשעת הטיפול גרמה לי רופאת השיניים נזק בלתי הפיך באחת משיניי הקדמיות. בזמן טיפול שורש היא לא מצאה את התעלות ופגעה בעצם השן.כעת נותר רק לעקור את השן. ממנהל המרפאנ נודע לי שהוא פיטר את הרופאה ,אך אני נשארתי עם בעיה קשה. מה עלי לעשות ?ולמה אני זכאית כעת?

רחל שלום, ראי תשובתי בפורום רפואה ומשפט.

מחפש חומר בנושא רשלנות רפואית בהקשר של ניסויים רפואיים בנושא הצהרת הלסינקי , פסקי דין בנושא ... בעיקר פסיקה מחו"ל

שמוליק שלום, ראה את פסק הדין בעניין אורן סלמן נ' קופת חולים אשר פורסם בספרי דין ופסיקה במשפט הרפואיתשנ"ט - 1999 .

ד"ר יונתן שלום רב . תודה רבה לך על עזרתך אכן מצאתי את פסק הדין הנ"ל וכן פסק דין נוסף בענין ראובן מעיין (בג"צ 30/82) המדבר על נושא זה. אני מחפש חומר נוסף מחו"ל.

זו לא שאלה כי אם הבהרה: ישנה תחושה בציבור, שאם מישהו נכנס לטיפול רפואי ויצא עם משהו לא תקין (ולא משנה כמה לא בריא הוא היה קודם...) - מישהו חייב לשלם על זה, ובגדול. ובכן - זה לא המצב. לצערם של רבים, ובעיקר של רופאים - הרפואה היא לא מדע מדוייקף וגם אם עושים הכל לפי הספר ובמיומנות ועם הרבה נסיון - כל אדם הוא שונה וכל מקרה הוא אחר, ולפעמים "הניתוח מצליח והחולה מת". לפעמים יש נזק גם כאשר הכל נעשה כמו שצריך. הנטיה של כולם לתבוע את כל העולם ואשתו מביאה לזה שאדם שנכנס לחדר מיון עם כאב ראש ישר יעשו לו צילום CT ורנטגן וMRI ובדיקות שונות ומשונות שממש לא צריך אותן והן גם עלולות להיות מסוכנות במידה מסויימת, והכל כדי שאף אחד לא יגיד אחר כך שהרופא לא בדק משהו שאולי היה צירך לבדוק אם חס וחלילה יקרה משהו לאותו חולה. אני לא מדברת על העלות של זה למשק, זו שאלה אחרת. אני מדברת על למשל, חשיפה מיותרת לקרינה, על מתן תרופות מיותרות, על כריתת רחם, או שדיים, או שחלות, "ליתר בטחון". תחשבו איזה נזק זה גורם, ותחשבו פעמיים לפני שאתם מתנפלים על הרופא. האם באמת ובתמים הוא היה לא בסדר?

על כריתת רחם, או שדיים, או שחלות, "ליתר בטחון - סוף ציטוט מהודעתך אם כך יעשה יש כאן התרשלות מהסיבה הפשוטה ש"יתר הביטחון" הוא החלטה של הרופא ולא של החולה בדיוק כמו שנאמר בהודעתו של מנהל הפורום על הרופא לתת לפצינטית את כל המידע הדרוש על מנת לקבל החלטה מושכלת משמעו של זה היא כי הכריתה של אחד האברים שצינת מתקבלת ע"י הפצינטית ולא ע"י הרופא ואז גם לא מתקימת כריתה לשם ביטחון [של הרופא כנגד תביעה...] מסכים עם כל שאר מתבך וכמובן שאין לבא בטענות כאשר הטיפול היה תקין אך לא הצליח וכו מצד שני כמו שאת מטיפה כנגד התביעות המוזמות נראה שעוד לא הפנמת שהפצינט הוא האדון לחייו ולצורת הטיפול בו לצערי זה נכון עדין לרבים במיוחד בצד המקצועי שלא הפנים אני מאמין שככל שהרופא יפנים את העובדה שהוא יועץ ונותן שרותים ותו לא [לא אלוקים, אין לו זכות לקבוע עבור אחרים וכד] כך נראה כי גם כמות התביעות יקטנו ולו מהסיבהשמקבל הטיפול לא יצפה מהרופא להיות כל יכול מצד אחד ומצד שני תהיה לו האריות לגבי הטיפול בו עצמו המצב בו האדם מטיל את כל האחריות על הרופא ועוד בענים עצומות לא מפתיע שאם פתאום משהו "התפקשש" הוא מרגיש מרומה .... יום טוב וזכרי כבוד האדם וזכותו על חייו הם הדבר הראשון במעלה

טליה , בעצם אני כועסת על הרופאים, בעיקר רופאי משפחה שנים רבות, לא על כולם, אבל על רבים מהם. 1. רופא המשפחה בד"כ מניח שהחולה בור ועם הארץ ואסור לו להתווכח עם הרופא. 2. רופא המשפחה אינו בקיא ואינו מומחה לכל הבעיות ולכל המחלות, אך רבים מהם לא יודו בכך. 3. הרופא מוגבל מאוד בזמן שהוא יכול להקדיש לחולה, ולא נראה לי שמחפשים פתרון. מי שסובל ממחלה כרונית אמור להופיע אצל הרופא מדי חודש על מנת לקבל מרשם. לעתים נראה שזה בזבוז זמן, מאחר ובאותו זמן ניתן היה לשבת עם מישהו אחר. הטענה היא שאולי יש שינוי או הרעה, אבל מעולם לא נשאלתי על כך, לרוב אני מכינה לרופא את רשימת התרופות, הוא רושם מרשם, ובזה מסתיים הענין, שלא לדבר על העצבים ועל בזבוז הזמן שכרוכים בהמתנה.

טליה שלום, הגישה שהצגת היא זו שהרופאים מכנים בשם "רפואה הגנתית" או "רפואה מתגוננת". גישה זו מהווה עדיין דעת מיעוט ואינה מהווה סיבה או הסבר המצדיקים הפרת חובת הזהירות. הנכון הוא שלא ניתן לתבוע בגין כל פעולה רפואית שנכשלה, אלא אם הופרה חובת הזהירות המוטלת על הרופא, נגרם נזק, ויש קש"ס בין הרשלנות והנזק, אך מכאן ועד חסימת זכות התביעה בטענה שריבוי התביעות מביא לרפואה הגנתית וגורם נזק לרפואה הדרך ארוכה. לכשעצמי אני בדעה שהמושג "רפואה הגנתית" הוא מיתוס, ובחינת הפסיקה מלמד שרוב התביעות שהוגשו לבתי המשפט הן בשל מחדל רפואי להבדיל מביצוע פעולות רפואיות מיותרות אשר גרמו נזק. הפורום שלנו קיים על מנת שמי שחשים שזכויותיהם הופרו יתייעצו ויבררו אם המקרה שלהם נופל במתחם המקרים שהם ברי תביעה או מימוש זכויותיכם, אם נקבל את דעתך, אפשר לסגור את הפורום, אך מתוך התחשבות ברופאים שעלולים להיפגע מבירור הזכויות של המטופלים שלהם. אני בדעה שיש עדיין מקום לפורום ולכל אדם קיימת הזכות לברר אם זכויותיו הופרו.

לפני שנה וחצי עברתי ניתוח בכףברגלי השמאלית,בשל כאבים שהיו לי כתוצאה מעצם בולטת ליד הבוהן. הניתוח היה אמור להפסיק את הכאבים שהיו לי ברגל . הבעיה היא שעברה התקופה ( לפי הרופאים שנה ) של ההתאוששות והרגל עדיין כואבת ויותר .אין לי שיווי משקל כתוצאה מהניתוח, יש לי עדיין כאבים , ואין לי אפשרות לנעול נעלי עקב - מכיוון שאין לי אפשרות לעמוד על קצות האצבעות . כל חודשיים הלכתי לביקורת בביה"ח והרופאים לא מתיחסים לנושא ברצינות , לטענתם הניתוח היה תקין והכאבים יפסקו עם הזמן . שאלתי האם יש לי אפשרות לתבוע את ביה"ח ?

תביעה כלפי רופא ובית חולים חייבת להראות שהם עשו משהו לא בסדר - התרשלו במהלך הטיפול בך, לא הסבירו לך מה הסיכונים, לא ביצעו את הניתוח במיומנות מספיקה, וכדומה. לא מספיק שהניתוח נכשל. אם ניתוח נכשל והכל נעשה בו לפי הספר ברמה טובה - זה קורה ועל זה אין פיצוי. לכן, עלייך לפנות עם כל הפרטים לרופא מומחה אחר שיבדוק אותך, ויתן חוות דעת מומחה לבית משפט, שאכן הנזקים מהם את סובלת (אם הם ממשיים) - נגרמו כתוצאה מרשלנות או שפשוט - לא תמיד זה הולך. צריך גם לזכור שכאבים הם עניין מאד סובייקטיבי, ובהחלט יתכן שהרופאים צודקים וזה עניין שיעבור עם הזמן..

שימרית שלום, התשובה לשאלתך תיגזר בין היתר מהשאלה מה הייתה מטרת הניתוח, אם הבנתי אותך נכון היה מדובר בניתוח אלקטיבי מתוכנן שהומלץ לך על מנת להסיר בעיה ממנה סבלת. במקרה כזה את היית צריכה לקבל את מלוא המידע אודות הניתוח לרבות הסיכויים הסיכונים, הפרוגנוזה והשלכות הניתוח , אם קיבלת את המידע והניתוח לא הצליח בין מחמת טעות ובין מסיבה אחרת - אין לך עילת תביעה, לעומת זאת אם לא קיבלת את המידע, ומטרת הניתוח לא הושגה על אף שנאמר לך מראש כי היא תצליח הרי שאת זכאית לתבוע. השאלה היא עלות מול תועלת האם הנזק שנגרם לך מצדיק את עלויות התביעה הכרוכות בניהול משפט. תשובות לשאלות אלה ואחרות תוכלי לקבל לאחר שתתייעצי עם עורך דין המתמחה בתחום. אשר להמלצתה של טליה לא הייתי ממהר לקבוע מסקנות בטרם קיבלת את מלוא הפרטים אודות המקרה, ההפניה לרופא מומחה, מקובל לעשותה באמצעות עורך דין. מניסיוני, רופאים מומחים לא מעונונינים לחוות דעה בנושא רשלנות רפואית אלא באמצעות עורך דין.