פורום משפט ורשלנות רפואית

שלום לכם, לפני כשלשה חודשים גרמתי לעצמי שבר בעצם בכף ידי. אורטופד שם את כל כף ידי בגבס לתקופה של חודש. לאחר הוצאת הגבס חשתי כי אצבעותי רדומות רוב שעות היממה. בעיקר לאחר ההשכמה. פניתי לרופא מומחה שביצע בדיקת EMG וקבע שהגבס הושם בצורה לא נכונה וכתוצאה מכך קיימת פגיעה בעצב הולכה ואצטרך כניראה לבצע ניתוח קטן לתיקון (שיפור) המצב. נכון להיום לא ביצעתי שום בדיקה, לא בטיפול רפואי ואף לא חזרתי לאורטופד. אודה על כיוון מסויים לפיו עלי לפעול.

יוסי שלום, ראשית מומלץ כי תפנה לטיפול רפואי על מנת להקטין את הנזק. אם אכן נגרם לך נזק כתוצאה מהנחת הגבס על ידך ופגיעה עצבית שלא הייתה קיימת קודם יש לך עילת תביעה שכן היה על הצוות הרפואי לעקוב ולפקח על הגבס וכן לדאוג שאינו גורם ללחץ על כלי הדם והעצבים. השאלה היא האם נגרם לך נזק בעקבות כך, חוות דעת זאת אתה אמור לקבל מהאורטופד המטפל בך.

מהן השלכות הודעת מ"מ שר הבריאות שהטיפול במקרי רשנות רפואית יעברו מרשות הועדות הרפואיות המכילות רופאים?

אין שום הבדל גם היום יושב בראשות כל ועדת קובלנה משפטן העומד בקריטריונים להיות שופט וכן שני רופאים - נציג המשרד ונציג הארגון. זה קרוב לודאי יהיה גם ההרכב להבא. בכל אופן, משרד המשפטים איננו כל כך נלהב לקבל עליו את התיק. גם האיזכור שאזכר השר את הצלחתו בהעברת חקירות שוטרים למשרד המשפטים איננו מדוייק ולחלוטין אינו מקביל להצעתו הנוכחית: מה שהועבר למשרד המשפטים זו הסמכות בנושאי אלימות שוטרים, שחיתות שוטרים וחשד לעבירות פליליות של שוטרים. רשלנות מקצועית ואי קיום נהלים מקצועיים עדיין נחקרים ומטופלים בדין משמעתי בתוך המשטרה. ההצעה הנוכחית לגבי הרופאים היא להעביר את חקירת הרשלנות המקצועית של הרופאים למשרד המשפטים (נושא אלימות רופאים, שחיתות רופאים ועבירות פליליות ע"י רופאים איננו כמובן, כבר עתה, בידי משרד הבריאות) וזה לחלוטין לא מקביל למה שנעשה במשטרה.

מינה שלום, בהתאם למצב המשפטי הנוכחי כל תלונה על רופא או טיפול רפואי חייבת להיות מוגשת למשרד הבריאות. נציב קבילות הציבור בודק באמצעות צוות רפואי את התלונה ואם מצא שיש בה ממש, פונה לקבל תגובת הנילון ומחליט בהתאם אם להעביר את התלונה למחלקה המשפטית אשר תשקול אם להגיש קובלנה. אם הוחלט על הגשת הקובלנה זו מתבררת בפני הרכב שמשרד הבריאות קובע ויושבים בו 2 רופאים ומשפטן (בד"כ עו"ד ממשרד המשפטים) אשר מבררים את הקובלנה. שרשרת הבדיקות הנ"ל ע"י בעלי עניין במשרד הבריאות הביא לתוצאה בלתי נסבלת כי רוב התלונות היו נקברות במשרד הבריאות שלא השכיל להיות נאמן לאחריותו הציבורית ועסק בחשבונאות של שמור לי ואשמור לך. הנתונים מדברים בעד עצמם בשנה האחרונה מתוך כ - 7000 תלונות היו רק כ - 7 מקרים בהם היתה הרשעה. לעומת זאת רבים מהמקרים שהוגשו בגינם תביעות לבתי המשפט נמצאו מוצדקים. לפיכך הצעת שר הבריאות אם אינה רק מן הפה ולחוץ (ימים יגידו), משמעותה להוציא את בירור התלונה ממשרד הבריאות והעברתה לגוף בלתי תלוי אשר ישב כנראה במשרד המשפטים יברר את את התלונה בצורה עניינית ויחליט לגופו של עניין ולא לגופו של האיש.

שלום וברכה! הגעתי עם אמי לחדר מיון לפני שבועיים אחרי הפנית רופאת המשפחה,הצוואר מצד ימין היה נפוח.אחר התרוצצות מגיע הרופא ,בודק בצורה רשלנית וטוען שהמצב זקוק לבירור ואין לא כלים.אני התקשרתי מהר לרופאת המשפחה וניסתה לשכנע ולבקש שהמצב דורדש אישפוז אבל לא עזר. רק עם קשיי בליעה ונשימה יקבל אותה. ניסינו להחזיק אותה עוד שבועה. לפני שבועה הגעתי שוב ביום ראשון בשעה 8 בערב ,התקבלה בשעה 12, מדובר ב אישה בת 74 ואושפזדה בערך בשעה 2.עשו לה את כל הבירור. שאלו למה לא הגיעה לפני זה. המצב של אמא לא טוב. מנהל המחלקה כאשר סיפרתי לא טען שלא היה עוזר שבוע לפני זה, הרגשתי בצורה ברורה שמנסה לגונן עליו ולא נעים לו.העברתי את התמונה של אי קבלתה בזמן רשלנות מקצועית,התשובות היו שקופות,התחמקות ולויאליות. אני עושה פסק זמן בגלל המצב. אני רוצה שהרופא יענש בצורה חריפה.אני לא רוצה שיקרה לחולים אחרים ויסבלו! אני מבקשת לענות לי מה צעדים שעלי לנקות? יותר מאוחר אני אמסור פרטים ושמות.ותאריכים. בינתים אני רוצה תשובות. תודה ולהתראות פנינה

פנינה שלום, המקרה שלך נשמע מצער, זהו עוד מקרה שבו חוסר ההתייחסות המשולב בחוסר רגישות, מביא להרהורים ותחושות של טיפול רשלני. לפני שאת נוקטת פעולה מוצע לך להשיג התיק הרפואי ולהתלונן בפני מנהל המוסד הרפואי ובמידת הצורך למשרד הבריאות.

שלום, אשתי קיבלה תרופה ממשפחת הפניצילין (ראפאפן), למרות שהדגישה לרופא המטפל כי היא רגישה לפניצילין (כמובן שסמכה על המלצת הרופא). בעקבות נטילת התרופה, החלה התנפחות הרגל ופריחה, גרר פניה למוקד + מיון. מה ניתן לעשות?

יוסי שלום, אשתך לקתה במה שמכונה "הלם אנאפילקטי", מצב בו מתרחבים כלי הדם בתגובה לרגישות לפניצילין. כיום ניתן לאזן את התופעה במהירות, אני מניח שזה מה שקרה במקרה שתיארת. אם לא נגרם נזק לצמיתות כנראה שאין לכם עילה לתביעה למרות, שבדיקת רגישות לפניצילין מחוייבת ואי ביצועה מהווה הפרה של חובת הזהירות של הרופא.

אני אם חד הורית. לפני שנה וחצי ילדתי בת לא מתוכננת בשל כך שהגניקולוג אליו פניתי לא איבחן עד חודש 7 להריוני את עובדת קיומו של הריון. יצויין כי במהלך ההריון רשם לי הרופא מרשם לגלולות מבלי שנערכה בדיקת דם או שתן. הילדה בריאה. האם זו רשלנות רפואית? יצויין כי אני מאד שמנה (110 ק"ג) כך שמספר הק"ג הבודדים שנוספו לי בהריון לא היו בולטים ואני עצמי לא חשבתי שאני בהריון. אם זו רשלנות - מה לדעתך גובה הפיצוי המתאים?

והאם צינת עובדה זו שהוסת נעלמה בפני הרופא? מה הסיבה שהופנית לגניקולוג אם מהסיפור שהבאת בפני הגניקולוג לא היתה לו סיבה לחשוב שאת בהריון - בור אין זו רשלנות אם מהעובדות שהבאת בפניו היה עליו להניח אפשרות היותך בהריון יש רשלנות

רינה שלום, השאלות המקדימות שיש להשיב עליהן לצורך בירור השאלה אם יש עילה לתביעה ברשלנות רפואית הן : האם ההריון הבלתי מאובחן היה הריון בלתי רצוי? איזה פעולות נקטת בקשר להפסקת ההריון עם גילויו? האם פנית לועדה להפסקת הריון בבקשה להפסיק ההריון? יש לכאורה רשלנות באי איבחון ההריון בנסיבות שהצגת, אך יש לבדוק מהו הנזק שנגרם לך, בשים לב לאמור לעיל היה עליך להקטין את הנזק, ולגרום להפסקת ההריון אם היה זה הריון בלתי רצוי, ואם כן מהו הנזק?

שימי לב המקרה שלך הוא דומה באופן מדהים למקרה אחר של מישהי אחרת חד הורית שלא אובחן לה הריון עד חודש שביעי והרופא רשם לה גלולות. לא צריך להיות ספק שבמקרה זה מדובר ברשלנות. באותו תיק טיפל מטועם התובעת עו"ד אורן אמיר מירושלים מטעם התובעת ומטעם הנתבעת טיפל עו"ד בשם משה ארגוב. ודאי מי מהם יולכ להגיד לך בדיוק מה קרה. למיטב ידיעתי התיק הסתיים בפשרה ואולם חוות דעתו של המומחה הרפואי דיברה על רשלנות מאד ברורה.

שלום רב, אימי במסגרת סדרות מעקב שהיא עוברת, היתה צריכה לעשות "מיפוי כל גופי", אך לצערי, הרופאים טעו והזריקו לה חומר שנקרא GALUM(?!) במקום חומר שנקרא TALUM (?!). עקב זאת לא יכלה אימי לעבור את הבדיקה היום וביקשו ממנה שתבוא רק בעוד כשבועיים בגלל השפעת החומר. שאלתי היא האם החומר שהוזרק לה מזיק ומה השפעות החומר והאם תקין שרופאים טועים בדבר שכזה?

דנה שלום, אם אכן הוזרק חומר ניגודי הנושא שם אחר, הרי הטעות יכולה להגיע לרשלנות. חובתו הבסיסית של הרופא שהזריק את החומר לבדוק את ההתוויה הרפואית של החומר. אני מציע לך לבדוק אם החומר שהוזרק אינו אלא אותו חומר עם שם אחר. אשר לשאלתך האם החומר מזיק נא הפני את השאלה לרופא פנימי או רנטגנולוג.

שלום לך עו"ד דיויס. לפני שלוש וחצי שנים עברתי ניתוח לקיצור קיבה בביה"ח השרון בפ"ת. הניתוח כשל מבחינה כירוגית ובניתוח השני ניסו לתקן הניתוח אולם, אז גם הרסו את המעט שהושג בניתוח הראשון. הניתוח השני נעשה באותו מקום על ידי פרופ' חיים חיימוף. לא יכולתי לוותר לעצמי וניגשתי לניתוח שלישי. הפעם נותחתי על ידי דר' סובחי בבית החולים איכילוב, אולם עקב בעיות שנוצרו בעיקבות הניתוחים הקודמים, היה צורך לבטל הניתוח השלישי וניגשתי למומחה מס' 1 בארץ בתחום ניתוחי קיצור הקיבה הלא הוא מיודענו: פרופ' אילן חרוזי בבית החולים וולפסון. ביקשתי מפרופ' חרוזי שיתן לי מענה הולם לבעיה: שיפתור לי את הבעיות שנוצרו כתוצאה מהניתוחים הקודמים מבלי לבטל את האופציה לרזות. בניתוח גילה פרופ' חרוזי כי הקיבה הושחתה כתוצאה משני הניתוחים בשרון (בניתוח השלישי לא נעשו כל פעולות נוספות לנזק שכבר היה קיים) כתוצאה מכך, היה צורך לכרות את מרבית הקיבה. היום אני אמנם רזה אבל גם חלש. אני מוגבל ביכולות פיזיות (למשל בעבודה פיזית) ולא בעל יכולות פיזיות כשהיו. אני מבין גם שתמיד אהיה נתון למדדים פיזיים בעייתים (המוגלובין נמוך, נטילת סידן בעיות מטבוליות וכדו') האם אני יכול לטעון לרשלנות רפואית ??? תודה על תשובתך.

רוייקו שלום, לא כל כישלון ניתוחי מהווה עילה לרשלנות רפואית. מתיאור העובדות המקרה שלך קשה ללמוד האם הנזק שנגרם לך הוא תוצאת הניתוח שהיה מתרחש בכל מקרה לפי מהלך הדברים הרגיל, או תוצאה שלא הייתה צריכה לקרות, ויש קשר בין כשלון הניתוחים הראשון והשני,ומצבך כיום. אני מציע לך להתייעץ עם כירורג ע"מ לבדוק ולברר את התשובות לשאלות הנ"ל, ובנתיים אאחל לך החלמה מלאה ורק בריאות.

שוב שלום מהניתוח האחרון עולה כי הניתוח השני הביא להשחטת הקיבה וצורך בכריתת חלק ניכבד ממנה. כל הסימנים מצביעים על כך ששיקול דעת מוטעה בגישה הניתוחית הביאו לטעות זו. לאיזה כירורג עלי לפנות ובאיזה מסגרת ? שוב תודה רוייקו

Dear All, I have been using in the last 6 months a mix of vitamins and herbal capsules which was recommended in a GNC store. a month ago I was hospitalized for 8 days in case of Toxic Hepatitis that was approved by all the doctors in a summery letter from the hospital. I am looking for: ?Do I have a case to against the company who sold me ?Are there any other people which experienced the same case you can contact me also at [email protected]

Dear Mark Please refer your question to Alternative Medicine forum

דודתי שברה את רגלה בנפילה לפני ארבעה שבועות. היא נלקחה לביה"ח ומסתבר שהנפילה היתה מאד קשה והרגל נשברה בארבעה מקומות. לרופאים לקח שבוע שלם לנתח את הרגל שלה בגלל שאף אחד לא ידע מה השני החליט, ובינתיים הרגל היתה במצב קשה. הם שלחו אותה בחזרה לביתה לאחר שבועיים שהייה בבית החולים בלי גבס, בלי תרופות. עתה הרגל שלה עם חיידק ועכשיו משחזרה לביה"ח החליטו בית החולים שצריך לתת לה אנטיביוטיקה. אני רוצה לדעת איך אפשר להתלונן על טיפול רשלני וכושל, כאשר הרגל שלה נמצאת במצב כזה שאני לא רופאה אבל אני יודעת שאם האנטיביוטיקה לא תעזור הרגל תלך לאיבוד ויצטרכו לכרות אותה בגלל נמק. הרופא שטפל בה בבית החולים כעס עליה כשהתלוננה על כאבים לאחר שניתחו אותה באיחור רב ושמו לה פלטינות בכל הרגל. כשהתלוננה על כאבים הוא אמר שהיהודים כל הזמן מייללים. אני חושבת ששבועה של רופא להציל חיי אדם לא כוללת חוצפה רשלנות וגזענות.

יפאת שלום, אכן התיאור שלך את המקרה של דודתך מדאיג מאוד. אין כל הצדקה לאופן הטיפול המוצג ואם אכן אין התייחסות ראויה לתלונות של דודתך, והרגל תזדהם הרי מדובר ברשלנות רפואית. אני מציע לכם בשלב זה של הטיפול לפנות בכתב למנהל המחלקה של המוסד הרפואי שבו מטופלת דודתך, ובו תיאור ההשתלשלות העובדתית, ובקשה כי דודתך תועבר לטיפולו של אורטופד מומחה והתייעצות עם מומחה לכלי דם. העתק מהמכתב רצוי להפנות למנהל ביה"ח ולנציב תלונות הציבור (פרופ' שמעון גליק) במשרד הבריאות - רח' בן טבאי 2 ירושלים. לא נותר לנו אלא לאחל לדודתך רפואה שלמה.

אני מודה לך על תשובתך. שבת שלום יפאת

לכל מען דבעי, אני סיימתי שנה שלישית בפקולטה לשמפטים של המכללה האקדמית נתניה. אני בשלבים מתקדמים של כתיבת סמינריון בנושא: חוק זכויות החולה והסכמה מדעת. הייתי רוצה לדעת האם ישנה פסיקה חדשה של ביהמ"ש העליון, כאשר פס"ד האחרון והמשמעותי ביותר שיש לי הוא פס"ד מיעסה עלי דאקה ופסק דינו התקדימי של כב' השופט אור. בנוסף הייתי רוצה לדעת האם וכיתד אוכל להשיג חוזרי מנכל ודוגמאות של טופסי הסכמה ממשרד הבריאות. בתודה מראש, איתי

איתי שלום, פסק דין בעניין מיאסה עלי דעקה הוא פסק הדין העיקרי ואחרון של בית המשפט העליון בעניין הזכות לאוטונומיה והסכמה מדעת. אחריו יש פסיקה של בתי המשפט המחוזיים. תוכל לעיין בחוזרי מנכ"ל באתר של משרד הבריאות. דוגמאות של טופסי הסכמה תוכל לקבל ע"פ פניה להסתדרות הרפואית או לקופת חולים.

איתי שלום, בהמשך לשאלתך אני מפנה אותך לאתר בו תוכל למצוא דוגמאות של טופסי הסכמה. http://soroka.bgu.ac.il/admininfo/ReleaseForms/Default.htm

היי איתי, קודם כל אני סטודנטית שנה שלישית שעושה עבודה סמינריונית על הנושא של הסכמה מדעת לטיפול רפואי אודה אם תוכל לעזור במציאת חומר בנוסף ככל הידוע לי פס"ד זה הוא האחרון והמשמעותי ביותר, אני מציעה לך לפנות גם לכתב העת המשפטי רפואה ומשפט ששם יש התייחסות לנושא

שלום רב לכם, אני אשתו של אייל טויטו סרן בחיל האוויר, שבעקבות משחק כדורסל הוא הרגיש שמשהו נורא קרה לו לרגל, והקרסול התנפח מאוד, נסענו לבית החולים הדסה עין כרם, ואחרי 3 שעות של ישיבה על כיסא והגיע סוף סוף הרופא ששלח אותו קודם לכן לצילום. בצילום הרופא הבחין שיש לו נקע, ובעלי חזר ושאל על כל מקרה שזה נכון שיש נקע ואכן הוא אמר . הרופא שם לו תחבושת ואמר לו להרים את הרגל למשך כמה ימים על כריות (בגובה הראש) ומנוחה של 5 ימים. כך הוא עשה ומאחר שהוא בצבא קבע הוא ניגש למרפאה להמשך גימלים והרופא אפילו לא פתח את התחבושת לראות איך "הנקע". לאחר שבועיים הוא ניגש לחר"פ לרופא כירורג ואמר לו שמבחינתו בעלי יכול לדרוך על הרגל זה פשוט פסיכולוגי ושאינו צריך יותר גימלים, בעלי אכן עשה מה שהרופא אמר ופשוט סבל כאבי תופת נוראים כל הזמן הזה , עד שלא יכל לסבול את הכאבים ניגש לאחר שבועיים למרפאה וביקש שיפנו אותו לבי"ח, ואכן הוא ניגש לבי"ח אסף הרופא ושם איבחנו בוודעות לאחר 3 צילומים שיש לבעלי שבר שהריפוי ממנו הוא לפחות חצי שנה. בעלי היה בשבוע שעבר ביום שני ב-21/08/00 בבדיקה במרפאה כירורגית ופרופ' של המחלקה אמר שהשבר הזה לא ניתן להחלים ממנו רק לאחר נתוח להוצאת השבר או נתוח להכניס בורג בקרסול. שאלתי היא האם זוהי רשלנות ויש לי אפשרות לתבוע בבית משפט על פזיזות ורשלנות מצד הרופא הראשון שבדק ולא עשה צילום נכון ואיבחן בנקע ולא בשבר (כי עובדה שעכשיו זה נתוח)? בעלי סובל עד היום מכאבים ואי נוחות בגלל השבר. אודה לתשובתכם המהירה תודה על העזרה אירית טויטו טל: 02-9991995

אירית שלום, בעלך נפצע במהלך השירות הצבאי ובהיותו קצין בשירות קבע חל עליו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), לפיו חייל שנפגע במהלך השירות הצבאי ועקב השירות רשאי להגיש תביעה נ' קצין התגמולים בגין האירוע, ובמקרה כזה הוא מנוע להגיש תביעה בבית משפט אזרחי. לעומת זאת אם יוותר בעלך על זכותו לתבוע את משרד הביטחון (זכות הטעונה בירור עובדתי ומשפטי), הוא רשאי לתבוע את המוסד הרפואי אם לא נעשתה אבחנה נכונה (במקרה של בעלך לטענתו - לא בוצע צילום ), אולם עליו להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחה כי יש קשר סיבתי בין חוסר האבחנה והנזק התוצאתי, במובן זה שאם למרות האבחנה השגויה היה נגרם לבעלך אותו נזק, הרי שאין קש"ס בין הרשלנות והנזק. מכל מקום אם אכן נגרם נזק רצוי שבעלך יממש את זכותו לתבוע את משרד הביטחון באמצעות קצין התגמולים, תביעה זו נראית בשלב זה מתאימה יותר בנסיבות.

פניתי לרופא שיניים למטרת סתימה והוא עשה לי עקירת שורש וכתר וכל הבלגן.. גיליתי זאת כשרצה לעשות לי ג"כ ככה בשן השניה וכשהבעתי את דעתי לפי הצילום שאני חושב שאפשר לעשות סתימה הוא התרתח כמו מטורף ולא טיפל בי יותר... אני לא מבין ברפואת שיניים אבל ככה סתם הסתכלתי וראיתי רווח בין החור לשורש האם ניתן לתבוע על זה מה הסכום שיכול הוא לפצות בערך על כמה מדובר אם משתלם בכלל כל הבלגן והאם כדי לתבוע מספיק להביא את הצילום של השן השניה כהוכחה על כוונותיו... או של השן הראשונה ??? תודה מקרב לב על התיחסותכם

100 היקר. מהשאלה נראה לי שאין לך אמון ברופא השיניים שלך .אם ככה מדוע אתה ממשיך לקבל טיפול אצלו ? האם אתה בטיפול כדי לתבוע אותו על שחזור שנעשה בהנחיתך במקום טיפול אחר ? ועכשיו ברצינות -כדי להתלונן על טיפול לקוי עליך להיבדק ע"י רופא שיניים אחר שיקבע בחוות דעת כתובה וחתומה שאכן השחזור לקוי . אם יזדקק לצילומים שלך מהרופא הראשון יוכל לקבל ממנו אותם בדואר רשום ואם יזקק לצילום חדש יבצע אותו או יפנה אותך למכון רנטגן מתאים לביצועו . אם וכאשר יהיה בידך המסמך המאשר שבוצע אצלך שחזור רשלני ע"י רופאך תוכל לפנות : א)למשרד הבריאות לרופא השיניים המחוזי באזורך בתלונה. ב)אם הוא חבר בהסתדרות לרפואת שיניים (חלק גדול מרופאי השיניים איננו מאוגד כלל) לסניף הר"ש בו הוא חבר בתלונה ובמידת הצורך לבוררות בינך לבין רופאך . ג)לערכאות משפטיות לפי גודל התביעה . אני מאחל לך פתרון מהיר ויעיל של בעייתך .

תודה על תשובתך אינני מטפל אצלו כלל יותר מאין אפשר למצוא רופא שיניים מהימן שלא יחפש לעשות רק נזקים כדי להרויח ? האם חייב הרופא שלי (לשעבר) לשלוח את הצילום או יכול הוא להתחמק באמתלאה שזרק אותו ??? והאם ניתן לשחזר טיפול שורש שלא היה צורךבו בלי צילום קודם ?? חושבני שבתשובותיך להנ"ל אבוא על סיפוקי מודה לך שוב מקרב לב 100.

עקב פריצת דיסק ולאחר טיפולים שונים שלא עלו יפה וכיוון שאני מסרב לעבור ניתוח האורטופד המליץ על זריקת אפדורל אושפזתי בבה"ח ושם הוחדר החומר המרדימה הסבירה לי שבמשך 24 שעות יטפטף 5 סיסי ולמחורת יעלו את המינון כמו כן היא הסבירה לי שיתכנו נימנומים ברגלים ושאני לא הדאג והיא תראה אותי רק לאחר 48 שעות כיוון שהיא לא תהיה למחורת אך היא תשאיר הנחיות לאחר שהועלתי למחלקה ולאחר מספר שעות הרגשתי שכל חלק התחתון משותק ביקשתי מן האחות שתבדוק עם הרופא התורן האם כך צריך להרגיש לאחר התיעצות טלפונית עם רופא מרדים הוחלט להוריד לי את המינון ל3- סיסי במשך כל הלילה אף אחד לא באה לבדוק כיצד אני מרגיש לפנות בוקר הרגשתי שאני רטוב לגמרי מבלי שהרגשתי הרטבתי בבוקר בחילופי המשמרות בין צוות האחיות מסרו לצוות המחליף על מצבי שאני כעת בסדר לאחר שהורידו לי את המינון כעסתי מאוד ושאלתי כיצד היא מוסרת שאני בסדר כשכל הלילה אף אחד לא בדק את מצבי ואני רטוב ואין לי שום תחושה ובבת אחת כל הצוות נזעק נותקתי מן המכשיר הורדתי בדחיפות לסיטי ורק לאחר יומים התחושות חזרו אלי לאחר שבוע של איזפוז שוחררתי לצערי לפני הטיפול רק רגל ימין היתה נרדמת מאז הטיפול אף רגל שמאל נרדמת העם היתה כאן רשלנות והאם הרגל השמאלית שנרדמת קשורה לטיפול הכושל שעברתי אודה לתשובתכם איציק

איציק שלום, הנתונים שהצגת בשאלתך אינם מאפשרים אלא מתן תשובה חלקית ויש צורך בברור נוסף. ככלל המוסד הרפואי חייב לך הסבר כיצד קרה שנכנסת לטיפול בפגיעה עצבית ברגל ימין ויצאת מבית החולים עם חוסר תחושה בשתי הרגליים, לצורך תשובה לשאלתך יש להעתיק את הרשומה הרפואית ולהתייעץ עם מומחה בתחום האורטופדי או הנוירוכירורגי על לברר אם יש קשר סיבתי בין חוסר התחושה ברגליים והטיפול הרפואי, וכן ובעיקר לברר אם חוסר התחושה הוא זמני וחולף או לצמיתות שאז מדובר בנזק שראוי להגיש תביעה בגינו.

איציק שלום, עברתי טיפול דומה . האם תוכל למסור באיזה בית חולים עברת את הטיפול ? מי הרופא המרדים שטיפל בך?

ראיתי שפספסת את תשובתי אז הנני פותח חדשה שאלתי היא אם די בהצגתי עצמי כבנו של הנפטר או שיש צורך בתעודה כךשהי או משהו אחר ע"מ לקבל התיק הרפואי מדובר בבי"ח בלינסון וכאמור אבי עבר ניתוח לפני כ-15 שנה ונפטר לפני כ-10 שנים תודה דון

דון שלום, על מנת לקבל את התיק הרפואי של נפטר יש להציג למוסד הרפואי צו ירושה או צו קיום צואה על פיו יש למי שמחזיק בצו זכות לפעול כיורש. דרך נוספת היא לפנות לבית המשפט ולקבל צו המורה למוסד הרפואי להמציא את הרשומההרפואית. בהצלחה.

1

בני בן 19 + סובל מזה כשבועיים משיעול נוראי וחונק וגם חום שהגיע ל39 מעלות. בדיקת דם הראתה לאוקוציטים 14000 קבל רוליד אח"כ אוגמנטין אבל השעול לא מפסיק . הרופא משער שזה שעלת. הייתי רוצה לדעת אודות מחלה זו ואיך יתכן הרי קבל בילדות את כל החיסונים. כמו כן האם המחלה מסוכנת??????? מודה לכם מראש ומבקשת תשובה אני מאד מודאגת, תודה!!!!!!!!!!

יהודית שלום, הייתי רוצה מאוד לעזור לך אך איני רופא. נא הפני את שאלתך לפורום אלרגיה ואסטמה. רק בריאות.

מהם טענות שיכול רופא שנתבע ברשלנות רפואית לעלות? מה פירוש המושג "גולגולת דקה"?

ל שלום, אוכל להשיב לשאלתך אם תפרט את המקרה עליו אתה מבקש תשובה. המונח "גולגולת דקה" הוא מונח המקובל בדיני נזיקין. הכלל הוא שהמזיק חייב לנקוט אמצעי זהירות כלפי הניזוק, והוא מוצא אותו כפי שהוא, אפילו הייתה לו רגישות גבוהה ללקות במחלה או בהשאלה אפילו הייתה גולגלתו דקה יותר מאשר יתר האוכלוסיה. הכוונה היא למנוע מהמזיק לטעון כי לא יכול היה לצפות שהניזוק רגיש יותר (או ש"גולגלתו דקה יותר") משאר האוכלוסיה.

מהי רשלנות רפואית? אבקש לדעת מה האבחנה בין טעות לבין רשלנות? מתי יקבע בית המשפט כי רופא הינו רשלן באבחנה של מחלה ומתי יקבע בית המשפט כי רופא טעה באבחנתו? מהם המבחנים לרשלנות? היכן ניתן למצוא חומר נוסף בנושא?

ל שלום, בכל טיפול רפואי נדרש רופא להפעיל שיקול דעת, תוך יישום המידע והנסיון הרפואי למקרה אשר נמצא בטיפולו. כאשר נעשית אבחנה רפואית של מחלה, וננקטים אמצעי הזהירות לברר את העובדות וההסטוריה הרפואית, אך חרף זאת הייתה טעות באבחנה של המחלה, לא תיחשב הטעות כרשלנית. כך למשל אם ננקטו אמצעי הזהירות הראויים, נשאלו השאלות הנכונות, נערכה חקירה ובירור של קיומן או אי קיומן של תופעות מסויימות הרלבנטיות למקרה, אך למרות זאת טעה הרופא באבחנה לא בהכרח הוא ימצא רשלן. לא אחת , כדי לאבחן כראוי את מצבו של החולה, נדרש הרופא שלא להסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו חובת בירור ומעקב אחר החולה על מנת לאמת או לשלול ממצאים מסויימים, אשר יש בהם כדי לסייע לאיבחון נכון. אם נקט הרופא בכל אמצעי הזהירות אך טעה באבחנה לא תיחשב הטעות כרשלנות. רשלנות רפואית מתבררת על פי דיני הנזיקין, הקובעים סטנדרט אוביקטיבי לבחינת התנהגותו של הרופא, תוך ניסיון להשוות את ההתנהגות הנמדדת להתנהגות המקובלת והנוהגת ע"י עמיתיו של הרופא.

יש בעיה עם תשובתו של עו"ד וייס אם עשית אתץ כל הבדיקות וכל הנדרש ע"מ להגיע לאבחנה ולא הגעת לאבחנה הנכונה טוען העו"ד הנכבד כי אין זה רשלנות לא כך הוא אם היה עליך להגיע לאבחנה ולא הגעת זוהי רשלנות חמורה וכבר היו פסיקות בנידון היש יותר חמור מאי אבחון כאשדר האי אבחון נדרש ונמצא מול העיניים? אין זה כך אם לא יכולת לאבחן עקב חוסר אמצעים ובדיקות שאולי נודעו יותר מ א ו ח ר - כלומר בעת האבחון לא היה בידך המידע לאבחן או נכון יותר לא יכול היה להיות בידך המידע

ליונתן שלום! אבי עבר ניתוח מעקפים ממנו יצא שבר כלי ונפטר כעבור מס' שנים מועט היה צעיר יחסית ופעיל פיסית לפני כן לאחר הניתוח יכל ללכת מטרים ספורים בלבד והרגל היתה מתנפחת כתוצאה מכך למעשה נשאר בבית כל הזמן מתרוצצת במשפחה שמועה כי לאחר הניתוח כאשר שכב בטיפול נמרץ בו אמורים להשגיח עליו היה לו דום לב או משהו אחר בכל אופן שמו לב לכך רק אחרי חצי שעה [מה שאומר שההשגחה הלא היתה בפעל מספיק טובה] ועקב כך הוכנס לניתוח נוסף עוד לפני שהתאושש אבי נפטר לפני 10 שנים האם ביכולתי לקבל את התיק הרפואי של האשפוז והניתוח אם כן כיצד ומה אני נדרש להציג לשם כך אני הנני בנו השאיר בת נוספת [אחותי] ואישה [שניה אשר איננה אמנו] בתודה מראש

,,,,תתבישו לכם, כולכם על השאלה, והרמזים. תגידו תודה על מספר השנים שהאבא קיבל במתנה.

האדם היה בריא ונעשה שבר כלי כפי שאמרתי יש שמועות שהיתה רשלנות מדרגה ראשונה לא קבעתי זאת ברצוני לבדוק זאת וע"כ ברצוני לעיין בתיק - מה רע מצאת בזה?! הרי לא האשמתי אני רק מבקש לבדוק אלו לא רמזים לא רמיזות ולא האשמות כל אשר אני רוצה הוא לבדוק אחרי אבדוק אוכל לומר לך את עמדתי כרגע אין לי כל עמדה מעבר לרצון לבדוק עוד לידיעתך: אחרי הניתוח חייו לא היו חיים כלל מצבו לפני הנתוח היה מצוין כך שהניתוח רק הרע את מצבו מ-א-ד ה-ר-ע את מצבו וסביר מאד שגם קיצר את חייו לידיעתך בלבד ניתוח מעקפים הנו ניתוח אשר לאחריו האדם יוצא כמו חדש ישנה טעות אנוש שיכולה לקרות ויכולה להיות הזנחה או רשלנות פושעת מה רע מצאת כי אבדוק זאת למרות תגובתך חסרת הרגש לחלוטין לא אחל לך שיקרה כזאת לך או למשפחתך

האים ניתן לחקור היום מקרה מוות בלידה עקב שוק אפידורלי כניראה שאירע לפני 39 שנה בה נפתרו האם ותינוקה??

לבני נרקיס, ע"פ תקנות בריאות העם (שמירה על רשומות רפואיות) חייב מוסד רפואי לשמור על ספר הלידות בו מתועדות כל הלידות במשך 100 שנה. לעומת זאת מחייבות התקנות שמירה על התיק הרפואי של היולדת במשך 25 שנה, מכאן שגם אם יש רישום של הלידה ספק אם ניתן לאתר את התיק הרפואי לצורך חקירת המקרה המצער הנזכר בשאלתך. מכל מקום גם אם ניתן לאתר תיק רפואי, התביעה התיישנה לאחר 7 שנים, ולא ניתן להגיש תביעה.

אם אינני טועה מתחילים לספור את השנים מהיום בו נודע לך על הרשלנות

גם אני לא בטוח הגיע לידי תיקה האישי של ימי אשר נפטרה לפני 39 שנה בבית יולדות ועל פניו זה לא נראה תקין

לפני כחודש וחצי גיליתי בשד שמאל גוש פניתי לרופא כירורג שהפנה אותי לבדיקת אולטרהסאונד וממוגרפיה לאחר הדיקה זומנתי לביופסיה.הרופא אמר שהתוצאות יגיעו אליו בעוד כשבועיים עד 20 יום והוא יצור איתי קשר. לאחר כשבועיים התקשרתי אליו נאמר שהוא בחופשה ויהיה רק בעוד שבוע. עבר שבוע חוכיתי יפה ובסבלנות הרופא לא יצר קשר לכן אני יצרתי בטלפון הוא אמר יש אינפקציה חזקה ותבואי לבדיקת מעקב בעוד חודשיים ואני כמו ילדה טובה ישבתי בבית ולא שאלתי שאלות הגוש לאט לאט הראה סימנים שאכן עומד לעזוב אותי עד יום ראשון כשלפתע החל להתנפח שוב ולהכאיב לאחר יום התקשרתי לרופא בתמימות כי חשבתי שאייכשהו זה קשור לבעיות הורמונליות של לפני מחזור ושאלתי מה עושים כי זה מאוד כואב אמר אין מה לעשות תקחי כדור נגד כאבים מדובר בבעיות הורמונליות אמרתי שלקחתי ולא עוזר ושאלתי אם אין צורך שאקח אנטיביוטיקה כאן הוא עבר להתקפה והחל לצעוק שהוא לא יכול לטפל בי דרך הטלפון ואם יש משהו אז שאבוא הזמנתי תור לאחר לילה של כאבי תופת כשהאזור כבר נעשה אדמדם וחם וניגשתי אליו לביקורת הוא מאוד מיהר באותו יום ולאחר בדיקה הוא אמר כן זה חזר יתכן שנצטרך לפתוח את המקום בנתיים תקחי אנטיביוטיקה ואם זה יחמיר תבואי אלי ובכל מקרה תבואי ביום ראשון הבא. חזרתי לביתי בערך בשעה 2100 חשתי שהכאב בלתי נסבל ונגשתי למיון ומשם שלחו אותי לנתוח בהול וכבר באותו לילה נותחתי מסתבר שהצטברה אצלי המון מוגלה שהיה צורך לפתוח ולשאוב באופן מיידי.זה נעשה בחדר נתוח ובהרדמה מלאה.בתהש. היום בבוקר התקשרתי לרופא שגם הפעם לא היה בקליניקה.שטען שאמר לי שאם יחמיר שאגש לביח להפך הוא ביקש ממני לזמן תור ליום ראשון כדי לפתוח את האזור אצלו בקליניקה לשאלתי מדוע עד לאותו יום לא קיבלתי שום אנטיביוטיקה אמר "כי לא היה צורך". שאלתי היא: האם מדובר ברשלנות רפואית ואם כן אבקש עיצה מה עלי לעשות ולמי לפנות מפני שאיני עובדת עקב רשלנות רפואית קודמת שגם לגביה אבקש עזרה ביעוץ. בכבוד רב! אורנה

אורנה שלום, בעיקרון העילה של רשלנות רפואית מתגבשת כאשר ואחרי שנגרם נזק של ממש. מתיאור המקרה שלך נראה שעוד מוקדם לקבוע זאת. הגם שנגרמה לך עגמת נפש רבה כתוצאה מהמידע הסותר שנמסר לך בקשר לאופן הטיפול. לא כל מקרה הוא בר תביעה, נראה לי שאם מצבך ישתפר ולא ישאר לך נזק לצמיתות לא תהיה לך עילת תביעה, על אף הנסיבות המצערות של הטיפול הרפואי. לפיכך אין לי אלא לאחל לך רק בריאות.

אני קצת חולקת עליך, חברי המלומד. לדעתי, היה עליו לשלוח אותה מיד לחדר מיון ולא לחכות שייגרם לה סבל נוסף. לצערי, המסר שאני קיבלתי לפחות, הוא שלא כדאי לסמוך על רופאים ובוודאי לא על רופא אחד.

אני בן 63, סובל ממחלת myasthenia gravis, (מחלה אוטואימיונית הגורמת לחולשת שרירים המתקדמת עם הזמן) מטופל מזה כ-10 שנים במחלקה מיוחדת בבי"ח תל-השומר במסגרת מרפאות חוץ ואישפוזים לסרוגין. לאחרונה נתבקשתי לעבור להמשך מעקב בבי"ח איכילוב שלו הסכמים טובים יותר עם קופת החולים בה אני חבר. כל החומר הרפואי כולל ההדמיות ותיעוד בדיקות המעבדה שלי נמצאות בתל-השומר וכן קשור אני לצוות המטפל שמכיר את המקרה שלי. האם יכולה קופת החולים בה אני חבר לכפות עלי מעבר שכזה ? בברכה, זאב רזניק

לא !! צריך פשוט להפוך להם כמה שולחנות. אם זה קשה לך בגילך , תביא מישהו שיעזור לך. הם עושים את כל העסקים האלו על הגב של ה"לקוחות" שלהם רק בגלל ששותקים להם. אסור לשתוק - זכותך על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי לקבל הטיפולים הנדרשים אצל כל ספק שירותים רפואיים מוכר ע"י הקופה. בי"ח תל השומר הוא בהחלט ספק מוכר.

נ.ב. בכל דיון כזה עומדת הנקודה של -המשך -טיפול_- ( לעומת טיפול חדש\חולה חדש ).

למנהל הפורם כמה נפתרים בשנה בישראל בגלל רשלנות רפואית ? האם יש נתון מדוייק ? האם מישרד הבריאות דואג לפרסם נתון שכזה ? מה מיספר הטבעית שיש בשנה נגד הרופאים על רשלנות ? ממתינם לתשובה מיידית .

שמוליק שלום, מס' הנפטרים מרשלנות רפואית אינו ידוע , קשה מאוד לתחום את הקו בין מס' הפטירות הטבעיות בבתי חולים ובין הפטירות שניתן היה למנוע אותן, לאחרונה פורסם נתון בירחון היוקרתי האמרקאי "New England Health Review" נתון לפיו בארה"ב נפטרים מידי שנה כ- 100,000 כתוצאה מטעויות רפואיות, אך נתון זה מוטל בספק בשל הקושי בהגדרה כאמור. מכל מקום בשל הקושי בהגדרה אין בידי משרד הבריאות נתונים מדוייקים, וממילא גם אין פירסום של הנתונים. מס' התביעות המוגשות מידי שנה בגין רשלנות רפואית הוא להערכתי כ - 3000 בשנה.

שלום לך. אם תוכל לעזור לי ולומר היכן אני אוכל להשיג חומר על רשלנות סיעודית של האחיות. בתודה רונית.

רונית שלום, רשלנות סיעודית של אחיות נבחנת על פי אותם קריטריונים של בעלי מקצוע כגון רופאים, עורכי דין ומהנדסים, הרשלנות נקבעת ע"פ אותם סטנדרטים התנהגותיים המקובלים אצל אחיות. למיטב ידיעתי יש ספר אחד בעברית הדן ברשלנות סיעודית ספר שנכתב בידי אמנון כרמי, בהוצאת "תמר" משנת 1984, בנוסף תוכלי למצוא את המידע המבוקש בספרים הבאים: - דין ופסיקה במשפט הרפואי, תשנ"ט - 1999 בהוצאת אבי ספרי משפט - רשלנות רפואית, תש"ן- 2000, בהוצאת פרלשטיין - גינוסר. אשמח לסייע בכל מידע נוסף.

בני סבל מיום לידתו מפגם בשוער הקיבה. פנינו שוב ושוב לרופא שקבע כי הוא בריא ויש לו גזים. בדרך כלל פגם כזה מאובחן בגיל 3 שבועות. בגיל 7 שבועות כשפנינו לביה"ח מיוזמתינו התברר שהילד עם סתימה מלאה, בוצע בו ניתוח חירום. הרופא המנתח אמר לי כי בכל שנותיו כמנתח לעיתים נדירות מזדמן לו לראות מצב שכזה. עקב ההקאות המרובות הילד סבל מכויות בושט, ומריפלוקס ועד היום סובל מבעיות שינה (כמעט לא ישן, עקב מצוקת הרעב). הרופא שטעה הוא ראש מחלקה... אם היינו ממשיכים בעקבותיו, ילדי היה מת (חו"ח) - מרעב. היום בני בן 8 חודשים. יש מקום לתביעה?

לפונה האנונימי שלום, כדי להוכיח שהאיחור באיבחון מחלתו של הילד מגיעה לכדי רשלנות רפואית, יש להראות כי אמנם ניתן היה לאבחן את הפגם בשבוע השלישי לחייו וכי הצוות הרפואי התעלם מהסימנים ומהנתונים שעמדו לפניו, זאת ניתן לעשות באמצעות חוות דעת של רופא כירורג ילדים באמצעות הרשומה הרפואית שבה יש תיעוד של כל האבחנות והפעולות הרפואיות הרלבנטיות. בהצלחה.

שלום רב ברצוני לברר עבור משפחת נפטר משחמת הכבד. אובחן מקרה של וירוס בכבד,לא ניתן טיפול ספציפי לאורך כשנתיים,לאחרונה החליט מומחה למחלות כבד על הצורך בהשתלת כבד דחופה.ויומיים לפני ההשתלה החולה נפטר. שאלתי היא איך וכיצד ניתן להניע תהליך של בדיקת התיקים הרפואיים של החולה על מנת לגלות האם הייתה כאן רשלנות רפואית והאם תחילת התהליך דורש פנייה לעו"ד. אודה לך על התיחסותך.

joe שלום, זכותה של משפחת הנפטר לעיין בתיק הרפואי, השגת תיקו הרפואי של הנפטר לצורך בירור אפשרות של תביעה ברשלנות רפואית יכולה להעשות באמצעות עו"ד אך אינה הכרחית בשלב ראשון, עליך לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה ובאמצעותו לפנות למוסד הרפאי לצורך השגת התיק הרפואי. בהצלחה.

לכבוד עו"ד יונתן דייויס שלום רב. ברצוני לשאול: האם כבוד העו"ד מייצג גם בבית משפט בנושא רשלנות רפואית ( דו"ח מכון פתולוגי + הוצאת תיקים רפואיים ). האם יש אפשרות כזאת ,ואם כן האם ניתן ליצור קשר עמך. תודה על שיתוף הפעולה.

כ. שלום תוכל לפנות אלי באמצעות הדואר האלקטרוני שלי [email protected] ואמסור לך את המידע המבוקש.

בעקבות אסטמה, אושפזתי בבית החולים, שם, בין היתר, קיבלתי לתוך הוריד 500 מ"ג קורטיזון בתקופה ארוכה, שנתיים מאוחר יותר אובחנה תופעת לוואי של הקורטיזון, מחלה בשם AVN, תוצאותיה: החלפת מפרקי הירכיים, ושיקול להחלפת מפרקי הכתפיים. הטיפול באסטמה סייע לי מאוד, ומאז לא הייתה לי כל התקפת אסטמה. האם יש לי עילה לבוא בטרוניה לטיפול ותוצאותיו ? תודה

yo שלום, כל טיפול רפואי לרבות טיפול רפואי תרופתי חייב להינתן בזהירות ראויה, אם הטיפול התרופתי שניתן לך פתר את הבעיה לשמה קיבלת את התרופה, אך בה בעת גרם לך נזק של ממש, יש לבדוק את הקשר הסיבתי בין המינון הדרוש לטיפול באסטמה, והנזק אשר עלול להיגרם כתוצאה ממינון יתר, זאת ניתן לעשות באמצעות בדיקת הרשומות הרפואיות והתייעצות עם רופא מומחה.

לפני מס' חודשים איבחנו אצלי "מחלת קונדולימה" אשר נגרמת כנראה עקב מגע מיני עם זונות, או בדרך של קיום יחסי מין בין גברים. נדהמתי כיוון שאני נשוי ומעולם לא פניתי לכיוונים שרמזו לי עליהם. זומנתי לניתוח להסרת גידולי ה"קונדולימה" ולמזלי הרב, במועד בו זומנתי לניתוח חליתי בשפעת ונבצר ממני להינתח. כעבור חודש עברו כלא היו סימני המחלה. האם יש באפשרותי לתבוע את בית החולים ו/או את הרופא אשר לדעתי איבחן לגמרי בצורה חובבנית ורשלנית?

מהן הבדיקות אשר רופא נשים מחוייב לתת לאישה בגיל 50 אשר לוקחת באופן קבוע הורמנים ובאיזה תדירות על הרופא לבצע אותן ?

נטע שלום, את שאלתך אני מציע שתפני לפורום רפואת נשים.

א. קונדילומה עוברת בכל סוג של יחסי מין ולא כמו שציינת! ב. אם אכן אובחנת סימן שהיו ממצאים - גם אם חלפו יתכן והמחלה מקננת עדיין ג. אם היא מקננת - היא תחזור ד. מאחר ומדובר ביחסי מין רגילים - תבדוק טוב את עצמך ואת אשתך-מקור ההדבקה?!

יקיר שלום, לא כל טעות מהווה רשלנות, ע"מ להוכיח רשלנות רפואית עליך להוכיח שנגרם לך נזק של ממש, מתיאור המקרה שלך עולה שאתה בריא ולא נגרם לך נזק כתוצאה מהאיבחון השגוי (למעט עגמת נפש), אני מציע לך להסתפק בחדשות הטובות שאינך חולה.

בעבר טופלתי ברואקוטן שגרם לי בהמשך לנשירה חזקה. כיום יש לי שיער דליל, דבר שדי פוגע בי מבחינת בטחון עצמי. מה אתה מייעץ לי לעשות ??? תודה מראש.

תומר שלום, לצורך קבלת תשובה לשאלתך אני מציע לך לפנות לפנות לפורום רפואת עור.

םולש ורתונ יל ומלעייש יתרבסש םיעצפה (תצק שארה תא תוקנל) דנליאתל עסונ ינא םייעובש דועב .ןטוקאור םיבורקה םייעובשל תחקל יתטלחה ןכלו םניעב תויעב ללגב שדוח ירחא יתקספה תחא םעפ -רבעב םיימעפ רבכ הפורתב יתשמתשהש ןייצל ילע םתסו תומיהדמ ויה תואצותה הפורתב רצק שומיש ירחא היינש םעפו והשמ וא LDH םד תוקידבב .התוא תחקל ךישמהל לבח היה .ורזח םיעצפהו הרק רומאכ לכמ ארונה :ןה תוולנה תולאשהו ןינעה לכב תויתייעכה תחקל יוצר אל םתס וא ןכוסמ הז םאה - םייעובש ךשמב ןילקיצונימב יתשמתשה לומתא דע 1- ?ןטוקאור התע וכו תושיגר לשב רוזעת הפורתהש ירחא דנליאתב ףוזישמ לילכ ענמהל ךרטצא םאה 2- םיפירח תואקשמל ףסונב םיוסמ והשממ ענמהל וא חרזמל יהשלכ הקירזמ ענמהל ילע םאה 3 - התויתיעב לע עדוי ינאש ?החוראה םע -רודכה םיחקול קוידב יתמ 4 - תושדע ביכרהל ידכ םיניעב שבויה תעפות תא לקהל תנמ לע תושעל רשפא המ 5 - םע רופיסה לכ 'וכו רומח הגשמ השוע יניאש תעדל רתויב יל בושח תודירטמה תולאשל רבעמ וכו שמשה רודכ תויה רבכ תחקל ינוצרב ןכש הריהמ הבוגת לע הדוא 1 ליג

ילדתי תאומות בשבוע 27 להריון. כבר בשבוע 24 סבלתי מצירים מוקדמים ואושפזתי במחלקה לסיכון גבוהה. כל יום היו מגיעים רופאים בודקים מה קורה ואם הצירים טיפה ירדו מהממוצע היו שולחים אותי הביתה. בתוך 3 שבועות חזרתי הביתה 3 פעמים בטענה שהצירים עברו ואני יכולה ללכת היתה. בפעם האחרונה שחזרתי אושפזתי במחלקה קיבלתי טיפול מונע דרך הוריד ובלילה מבלי שאף אחד יראה או יבחין התנתקה לי האינפוזיה מהיד וככה שכבתי לילה שלם בלי טיפול. לאחר יום ילדתי תאומות במשקל של פחות מ-800 גר'. כמה ימים לאחר הלידה התברר כי אחת התאומות סובלת מ-CP ושיתוק ביד ימין. לדעתי השיתוק נובע ממשיכה לא נכונה של אחד הרופאים בעת הוצאת הילדה מהבטן - הלידה נעשתה בניתוח קסרי. לדעתי במקרה האישפוז ובמקרה הלידה מדובר ברשלנות רפואית האם גם אתה חושב כמוני?

איילת שלום, בהחלט יש מקום לבדוק אם יש מקום לתביעה, אוכל לתת לך חוות דעת מוסמכת יותר לאחר עיון ברשומה הרפואית שבה יש תיאור האירועים בסמוך ללידה. לצורך כך עליך ליצור עימי קשר לדואר אלקטרוני [email protected] ואסביר לך את הפרוצדורה.

עו"ד יונתן דיוויס שלום, ניסיתי ליצור איתך קשר ללא הצלחה אודה לך אם תנחה אותי יותר לגבי מה לעשות דרך האימל או בכל צורה אחרת שתבחר תודה איילת

אבי , בן 53, עבר לפני כשנה אירוע מוחי - אטם בגע המוח. כשהגיע לבית החולים היה בהכרה מלאה אך הקיא . הצוות הרפואי בבית החולים "התקשקש" למעלה מ- 10 שעות באבחון הבעיה והיה בדרך לשחררו - אחת התיאוריות היתה של הרעלה וכד'. רק כאשר אבי איבד את הכרה "נפל להם האסימון" שהמדובר באירוע מוחי אולם עדיין לא יכלו לקבוע בוודאות האם מדובר בשטף דם או באטם - עובדה אשר קובעת את אופן הטיפול אשר אמור להיות שונה מהותית. אבא נמצא כיום במצב צמח (לאחר ניסיונות שיקום בבית לוינשטיין שלא הצליחו) אינו מתפקד כלל ומתקשר בעזרת העיניים בלבד , אם כי לא באופן עקבי. אנו בטוחים שניתן היה להחמיר את הנזק ואולי אף למונעו כליל לו היה מאובחן באופן נכון ומקבל טיפול נכון ובזמן קצר ! (היתה המתנה לקבלת החלטות למשך כ- 12 שעות לפחות!) המשפחה לא הקדישה זמן למחשבות בכוון תביעה וכד' (מאחר ואנו עסוקים בלהמצא סביבו ולסעוד אותו כל העת) - אולם לדעתי המסמכים הרפואיים הושמדו / התאיידו או טוייחו. מבקש לדעת האם יש סיכוי שהחומר הרפואי האמיתי (והשתלשלות העניינים) עדיין נשמר ? האם יש לנו "case" לפתוח בהליכים משפטיים ? אשמח לקבל תגובה !

ד.ד. שלום, כדי לברר אם יש עילה לתביעה עליכם לפעול לקבל את הרשומה הרפואית המלאה, באמצעותה ניתן יהיה להתחקות אחר הטיפול שניתן באותן שעות קריטיות בהן התקבל אביך לטיפול הרפואי, אח"כ עליכם להתייעץ עם מומחה בנוירולוגיה אשר יעיין ברשומה הרפואית ויחווה דעתו לגבי הטיפול הרפואי שניתן, את כל התהליך הנ"ל מוצע לכם לעשות באמצעות עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. בהצלחה ובריאות.

1. חוסר יכולת להגיע לאבחנה אינה פרושה רשלנות 2. לא בטוח שאם הייתה האבחנה נעשת מהר יותר ניתן היה למנוע את התדרדרות (הטיפול היחידי למצבים אלו הוא אספירין אך לא כאשר כבר חל הארוע) 3. 10-12 שעות הם זמן שעשוי להחשב סביר במקרה זה באם האבחנה הייתה אכן קשה

כעובדת במערכת הבריאות נתקלתי במקרה שבו בחורה בת 26 סובלת מנסיגת שורשי השיניים הקדמיות בעקבות טיפול אורטודנטי בילדותה.לאחר בירור מקיף של הנושא הובהר לנו ללא ספק שהנזק נוצר אך ורק מטיפולי היישור שעברה. נשאלת השאלה האם יש מקום לתביעת האורטודנט בגין הנזק שנוצר לה מספר שנים אחרי הטיפול שלו. תודה על תשובתך-דפנה

מנסיוני אני יכול לומר לך שישנם פקטורים נוספים המשפיעים כגון: מחלות חניכיים של גיל הנעורים והילדות,עצם אלוויאולרית דקה במיוחד (אנטומיה), היגיינה אוראלית לקוייה ועוד שיכולים לתרום ולהביא למצב המתואר של נסיגת חניכיים .כמובן שגם טיפול אורטודונטי ביד לא מיומנת יכול לתרום למצב ויש מקום לבדוק מה היתה הכשרתו של הרופא המטפל ואם נקט בכל האמצעים שהרופא הסביר היה נוקט למנוע מצב בזה . מה שאני מנסה להחדיר לפורום זה שלא הכל שחור לבן . יש הרבה אפור והמון רעשי רקע שצריך לנטרל בדרך מתוצאה לא אסטטית או נזק לתביעה משפטית ואם לא מנטרלים אותם -סיכויים טובים שעורך הדין של הנתבע יעלה אותם ברגע הנכון בבית המשפט.

דפנה שלום, לצערי מנועה חברתך להגיש תביעה על נזק שנגרם לה בילדותה וזאת מחמת התיישנות. תקופת ההתיישנות היא 7 שנים ממועד שבו נתגלה הנזק, ואם מדובר בקטינה, המירוץ מתחיל בגיל 18 ומסתיים בגיל 26.

בהיותי מאושפזת בבי"ח (חודשיים) בעיקבות תאונת דרכים חליתילקראת סוף האשפוז בדלקת גרון, דלקת דרכי השתן,(למעשה שוחררתי הביתה עם כדורי אנטיביוטיקה)וכשבוע אחרי זה רופא המשפחה הבחן אצלי דלקת חריפה בכבד ויצאו לי פצעי הרפס. לקח לי שנה להתגבר עליהם אבל ההרפס ממשיך לתקוף מפעם לפעם ואני סובלת קשה מהעינין האם מישהו אחראי על כך?

חד וחלק לא

יולנדה שלום, אם נגרם לך נזק במהלך האישפוז וכתוצאה ממנו, ויש קשר סיבתי בין תאונת הדרכים והנזק התוצאתי, יתכן שאפשר לצרף את הנזק העקיף הנ"ל שנגרם לך לנזק הישיר שנגרם לך בתאונת הדרכים. מכיוון שאת זכאית לפיצוי ללא אשם בגין תאונת הדרכים, הרי כל נזק שמצטרף אליו ונגרם בעטיו הוא בר פיצוי. תתייעצי עם עורך דין המטפל בתאונות דרכים. בהצלחה ובריאות.

במהלך עקירת שן בינה שבר רופא השיניים שלי חלק מכתר אשר היה צמוד לשן הבינה. לטענתו זה היה מחויב על מנת לבצע את העקירה. הוא לא עידכן אותי בכך לפני כן. האם ניתן לחיבו בהחלפת הכתר? בהנחה שהוא לא יסכים לשאת בהוצאות מה ניתן לעשות? תודה.

יגאל היקר. כתר סמוך לשן נעקרת אינו צריך להישבר ואם נשבר זו תקלה לא צפוייה בכל מקרה למרות אמירות של רופאך לכאורה . (זה קורה לעיתים נדירות ואין טעם לעדכן את הפציינט מראש למצב נדיר כזה ). אני מניח שהרופא שלך יחזור על הכתר ללא תשלום אם תפני אליו ואל חברת הביטוח שלו .

יגאל שלום, את חוות הדעת הרפואית קיבלת מד"ר גרינבאום, אוסיף כי רופא שיניים חייב בהסבר מקיף אודות הטיפול הרפואי לרבות הסיכויים והסיכונים שבו, ובכלל זה גם נזק נדיר חייב בדיווח ובלבד שהיה זה נזק צפוי. עליך להעמיד לרופא השיניים שלך את האפשרות לתקן את הנזק שנגרם ובכך להביא לסיום את הפרשה הכאובה. בהצלחה ובריאות.

שלום רב! בגיל 15 אובחן אצלי דם וחלבונים בשתן מהכליות לאחר בדיקות דם שתן C.T ו-U.S נאמר לי כי הדם הוא סמוי:מקרוסקופי ושאין מה לדאוג כי לא תהיה לזה שום משמעות וזה לא יזיק לי: זה פשוט שם. במשך השנים היו לי סימפטומים של דלקות שהתבררו אחרי בדיקות מעבדה שאין צמיחה כך גם במשך שירותי בצבא שם ביקרתי גם אצל נפרולוג שנה אחרי שהשתחררתי טילתי בדרום אמריקה בבוליביה אושפזתי במצב התייבשות ולחץ דם גבוה שם אובחנה אצלי אי ספיקת כליות היום אני כבר אחרי השתלה ככל שאני מדברת עם מושתלים אני מבינה שהייתי אמורה להיות במעקב כל השנים ושאולי יכולתי לדחות את הדיאליזה וההשתלה בעוד כמה שנים. אני היום בת 23 אודה לך אם תענה לי ותאמר לי האם יש לי עילה לתביעת קופ"ח ואם כן למי עלי לפנות תודה מירב

איני יודע לגבי התיישנות אבל בעיקרון יש לך עילה לתביעה

מירב שלום, כדי לדעת אם יש לך עילה לתביעה ברשלנות רפואית עליך לקבל חוות דעת של מומחה לרפואת משפחה ו/או נפרולוג, זאת תוכלי לעשות באמצעות עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, וחשוב שתפני לעו"ד העוסק בתחום שכן דרוש ניסיון בטיפול בתביעות אלה. אשר לזכותך לתבוע, מאחר והנזק נתגלה כשהיית קטינה, מירוץ ההתיישנות החל בגיל 18, ועל כן את זכאית להגיש תביעה עד שתגיעי לגיל 25 שנה. בהצלחה ובריאות.

מיום קרות הארוע [או 18] אם אינני טועה

בתי התינוקת סובלת מבעיה לא מאובחנת כבר 4 חודשים, היתה בבי"ח באשפוז, ולאחר בדיקות לא אובחנה, הבדיקה החשובה לא נעשתה לה MRI ,הרופאה לא עוקבת ולא מזרזת את התור שלה, ולא מפנה אותה לבי"ח מומחה בנושא, והילדה נשארת תלויה באוויר עם תופעות כמו התכווציות בגוף, חוסר התפתחות, הסגלה בכפות ידים ורגלים. תודה מראש.

עד כמה שידוע לי ניתן היום להחליף רופא בקלות - תמיד טוב לקבל דעה רפואית נוספת

לימור שלום, לפני שאנו מבררים אם יש עילה לרשלנות רפואית, חשובה לנו בריאותה של בתך. אם את לא מרוצה מהטיפול הרפואי, אני מציע לך לקבל חוות דעת נוספת, זו זכותך החוקית, ואין סיבה שלא תממשי אותה, אם את מטופלת בקופת חולים מדוע לא תפני למנהל הרפואי עם תלונתך ותבקשי שרופא אחר יבדוק ת בתך, לפעמים רופא אחר עשוי לגלות בקלות מה שהרופאה לא הצליחה. בהצלחה ואיחולי החלמה מהירה.

מי הם עורכי הדין הטובים ביותר בענין של תביעות מהסוג הזה. ומהי שיטת התשלום הנהוגה.

לשרון שלום, קשה להמליץ לך על שמות עורכי דין מבלי לקבל פרטים נוספים וטובים יותר אודות המקרה אליו אתה מבקש להפנות, כך גם באשר לשיטת התשלום הנהוגה במקרה נתון.

בדכ גובה העוד 20 אחוז מפיצוי התובע בהסכם. הסתכל בדפי זהב יש הרבה עודים צלצל והתרשם מהענין וחדות השאלות המופנים אליך עוד טוב מקשיב ויודע לשאול.

שכבתי בבת חולים במשך שבועיים וקיבלתי אנטיביוטיקה דרך הוריד בעיקבות מחלה פרקים לאחר שבועיים נאמר לי בבת חולים שהם ממשיכים את מהלך הטיפול קבלת אינפוזיה בוריד בבית . ההורים שלי היתנגדו לטיפול זה, וגם אני פחדתי אני מניח שביגלל שלא הסכמתי לחתום על הסידור הזה לזה אז לאחר שיכנועים במשך כמה ימים בבוקר ביקור רופאים הגיע הפרופסור מנהל המחלקה והחליט שאני מקבל מהיום כדורים 3 גרם זה אומר 6 כדורים של אנטיביוטיקה של 500 מיליגרם כול 4 שעות (זה המינון שקיבלתי אנטיביוטקה דרך הוריד)במשך של עוד שבועים נוספים ואז נתנו לי סיכום מחלה ושיחררו אותי רופא המישפחה נתן לי את הכדורים למרות שהוא ניבהל קצת מהכמות הוא אמר שזה מזיק לכליות הרוקחת גם ניבהלה ודרך הגב גמרתי לה את כול ההספקה שלה והיא עוד הזמינה בשבלי עוד.. לאחר יום שבלעתי 36 כדורים ולאחר בחילות והקאות רופא המישפחה בעצמו היתקשר ואמר לי להפסיק מיד את נטילת הכדורים בסופו של דבר חתמתי על הטופס והמשכתי לקחת אנטיביוטיקה בבית האים זאת רשלנות רפואית? אים כן מה עלי לעשות או ליפנות? תודה!

רונן שלום, קשה להאמין שרופא "יעניש" אותך בשל סירוב לטיפול רפואי ליטול תרופות במינון יתר, יחד עם זאת מתן תרופה במינון יתר הגורמת לנזק של ממש (להבדיל מאי נוחות), יכולה לשמש עילה לרשלנות רפואית. רצוי שתבדוק אם אכן המינון שניתן לך היה מופרז, ויתר על כן איזה נזק נגרם לך כתוצאה מנטילת התרופה, אם לא נגרם לך נזק ישיר וממשי כאמור, אין לך "קייס".

שלום רב. אבי נפטר לפני כ-6 שנים ממחלת הסרטן.לפני שהתגלתה המחלה הוא סבל מתופעות כמו חוסר תאבון,ירידה במשקל,חוסר שווי משקל,שיעולים וכ"ו.הוא הלך לקופת-חולים ורופא המשפחה קבע שזו שפעת וכאשר אבי המשיך להרגיש לא טוב,קבע הרופא שזו דלקת ריאות. כאשר התופעות לא חלפו,סוף סוף הוא נשלח לבצע סי.טי.ואז נתגלתה המחלה כשהיא כבר התפשטה לכל מקום כמעט.יש לציין שאבי התלונן על תופעות שונות במשך חודשיים.מאז שנתגלתה המחלה עברו עוד חודשיים עד שנפטר. האם יש מקום לתבוע את רופא המשפחה על כך שלא אבחן את המחלה בזמן?האם הרופא יכול לטעון שגם אם הוא היה מגלה את המחלה בזמן אבי היה נפטר ? תודה מראש על תשובתכם. שרית.

שלום שרית, איחור באבחנה ובטיפול יכול לשמש בעיקרון לשמש עילת תביעה של רשלנות רפואית, רצוי לבדוק (באמצעות רופא מומחה), האם במקרה של אבחנה מוקדמת יותר של המחלה, היה ניתן לאביך ז"ל טיפול רפואי שהיה בו כדי לרפא את המחלה או להאריך את חייו. השאלה היותר רלבנטית היא, לא אם היה איחור באבחנה שהנו תנאי מוקדם לעניין הרשלנות הרפואית, אלא שאלה של קשר סיבתי בין הימנעות הטיפול הרפואי בזמן הקריטי, וסיכויי ההחלמה.

לעו"ד יונתן דייויס שלום רב. ברצוני לשאול בנושא תיקים רפואיים את השאלות הבאות: א. כמה זמן לוקח לזמן תיקים רפואיים מקופת חולים ומהצבא ( חתום ע"י ייפוי כוח + אישור על ויתור סודיות רפואית )? ב. האם רשאי גורם המוסמך הנוגע בדבר להסתיר חומר מהתיק? ג. האם יש באפשרות אותו גורם למשוך את אותם תיקים שנדרשים למטרת תביעה משפטית ( מייצג עו"ד ).? בתודה מראש ובכבוד רב כ.

כ. שלום, ע"פ חוק זכויות החולה תשנ"ו - 1996, קיימת למטופל זכות לעיין ברשומה הרפואית שנעשתה בקשר אליו, המוסד הרפואי אשר נדרש להמציא את התיק הרפואי, חייב לעשות זאת תוך זמן סביר, מניסיוני קופות חולים ממציאות את התיק תוך כחודש ימים (בכפוף להמצאת כתב ויתור על סודיות), הזמנת תיק רפואי מצה"ל נמשכת יותר זמן ולעיתים יש צורך בצו של בית משפט. הסתרת מידע רפואי מהתיק הרפואי מהווה עבירה פלילית ואזרחית. כיום נמנעים מוסדות רפואיים להסתיר או להעלים מידע רפואי, כי הם יודעים שהדבר עלול לפגוע באינטרס שלהם ואף יכול לשמש עילת תביעה עצמאית. שאלתך השלישית אינה מובנת, אם כוונתך לכך שהתיק לא מועבר אליך בשל קיומו של הליך תלוי ועומד, גם כאן התשובה שלילית, החוק לא עושה אבחנה בין מצבים שונים בהם רשאי בית החולים להמציא את המידע הרפואי (למעט במקרים ספציפיים שאינם רלבנטיים לכאן).

שלום, רציתי לשאול את עו"ד יונתן דיוויס האם יש התקדמות מבחינת טיפול הצבא בתביעות בנושא מחלות מעיים כגון קוליטיס או כרוהן. והאם ניתן לתבוע בשל גרירה של חולה ואי זיהוי מחלה במשך שלושה שבועות שבהם הוחמרה המחלה באופן משמעותי. תודה מראש, רון.

לרון שלום, מחלות המעיים שהזכרת הן מחלות כרוניות שהגורמים להם הם בד"כ גורמים גנטיים ולא גורמים הנרכשים כתוצאה מנסיבות סביבתיות כגון שירות צבאי, ז"א השאלה היא שאלה של קשר סיבתי בין השירות הצבאי והמחלה, אם אין קשר סיבתי מוכח, דהיינו, שהמחלה לא הייתה פורצת אלמלא השירות הצבאי, כי אז יכול שהצבא יכיר בקש"ס, אך זאת רק בתנאי שיוכח הגורם הממשי שהביא לפרוץ המחלה. התשובה אשר הצבא נותן לשאלתך היא בד"כ שלילית , לצערי . גם אם יש החמרה במצב המחלה תהיה התשובה שלילית, שהרי אין קשר בין השירות הצבאי והמחלה. ועוד תיקון אחד, אין מדובר ברשלנות בצבא כפי שמופיע בכותרת שאלתך, ההכרה בקש"ס בין מחלה מסויימת והשירות הצבאי, מוסדרת בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), ואינה קשורה כלל לשאלה אם הייתה התרשלות מצד הצבא אם לאו.

בחודש אפריל עבר אבי בדיקות שגרתיות שנערכו ביוזמת חברת הביטוח שמבטחת אותו בביטוח מנהלים. התוצאות נמסרו לו רק לאחרונה בחודש יוני. בדיקת הדם הראתה רמה גבוהה וחריגה של קריטינין, מה שמעיד על בעיות בתפקוד הכליות. לאור זאת, נערכו בדיקות נוספות (באשפוז) ונמצא שאי ספיקת הכליות נגרמה ע"י היפרקלצמיה (יתר סידן בדם) שהוא תוצאת פירוק עצם. הסיבה לכך היא מחלה בשם Multiple Myeloma שהיא תהליך ממאיר (סרטן) במח העצם. לפי הבנתי, המחלה גורמת ליצור בלתי מבוקר של תאי פלסמה, מה שגורם להרס העצמות וכן לבעיות במערכת החיסונית, בתפקוד הכליות והלב וכד'. מדובר בסרטן קטלני. נאמר לאבי שהטיפול הוא כימותרפיה, וכי לא יוכל לעבור השתלת מח עצם עקב הנזק שנגרם לכליות. כמו כן ידוע ש- 15% מהחולים מתים תוך מספר חודשים מיום האבחנה. הרופא שאבחן אותו אמר שלהערכתו המחלה מתפתחת בו כבר מזה כמה חודשים. יש לציין כי החולה לא מרגיש דבר במחלה זו, אלא בשלבים מאוד מתקדמים, שאז מופיעים כאבים בעצמות. שאלתי היא, האם הרופא הבודק מטעם חברת הביטוח ו/או חברת הביטוח עצמה לא התרשלו באופן חמור בכך שאיחרו למסור את תוצאות הבדיקות חרף הממצא המדאיג של רמת הקריטינין הגבוהה? מדוע החזיקו אצלם את התוצאות משך חודשיים תמימים? יתכן ואבחון מוקדם יותר היה מאפשר טיפול טוב יותר לפני הנזק לכליות ואולי היה אפשר לעשות גם השתלת מח עצם? האם חברת הביטוח לא אחראית לפגיעה בסיכויי ההחלמה של אבי?

אני רופא מומחה שקרא במקרה את שאלתך והתשובה היא כן אם אכן חל עיכוב של חודשיים במסירת התשובה לאביך ואם אכן ניתן להראות שהעיכוב גרם להרעה או מנע טיפול במחלה הבסיסית או באס"פ הכליות, הרי שנגרם נזק מעיכוב זה. לא יודע מהו סוג הקשר והמחויבות בין חברת הביטוח שבצעה את הבדיקה לבין אביך אך לא סביר שיהיה כזה עיכוב ולכן יש בסיס, רפואי לפחות, לרשלנות

א.א. שלום, בהמשך לתשובתו של הרופא עובר אורח, אוסיף כי רופא באשר הוא חב חובת זהירות לאדם שהוא מטפל בו. אשר לחב' הביטוח אשר מכוחה פעל הרופא הרי שיש לבדוק את ההסכם בין הרופא וחב' הביטוח לרבות מערכת היחסים בינהם. אוסיף כי רוב הרופאים בארץ מבוטחים באמצעות פוליסת ביטוח אחריות מקצועית וסביר שגם הרופא שטיפל באביך היה מבוטח בפוליסה אחריות מקצועית.

שלום רב! ברצוני לדעת האם טופס ההסכמה לניתוח עליו חותם כל מנותח טרם ניתוחו מהווה חוזה מחייב? מה הדין כאשר נציג ביה"ח לא ממלא את חובתו לידע את החולה לגבי טיפולניתוח חלופי? האם יש מקום לתביעה? תודה, ג.

לג' שלום, התשובה לשאלתך היא חיובית, טופס הסכמה לניתוח הוא מסמך המבטא את הצעת המטפל לטיפול רפואי כלשהוא והסכמת המטופל לטיפול המוצע. כיום כל טיפול מחייב הסכמה ע"פ חוק זכויות החולה תשנ"ו-1996, ואי קבלת הסכמה מהווה הפרה שתוצאותיה יכולות להקים עילה של הפרת חובה חקוקה ע"פ פק' הנזיקין. לפיכך כאשר מטפל לא נותן לך את המידע אודות הטיפול החילופי הוא מפר את הוראות חוק זכויות החולה על כל המשתמע מכך.

אני מונשם במכונת הנשמה ועברתי עקירת שינים כללית בלסט תחתונה בסוף הטיפול נישלחתי הביתה עם דימום ולא הסכימו להשאיר אותי לילה בבית החולים לאחר שעה חזרתי לבית החולים עם דימום ודופק מהיר והרופא עצר את הדימום על ידי לחץ על החנכיים מה לעשות

הנבואה ניתנה לטיפשים, לא ניתן לחזות מראש כל סיבוך שהוא. דופק מהיר, דימום וסבוכים דומים עשויים להתרחש לאחר כל טיפול שיניים. העובדה היא שהדימום נעצר על ידי לחץ בלבד ללא צורך בהתערבות כירורגית מעיד שהיה זה דימום קל למדי. דופק מהיר אינו מעיד בהכרח על סיבוך מהטיפול עצמו, זה יכול להיות ביטוי למתח, פחד או התרגשות. בכל מקרה המבחן החשוב ביותר הוא האם נגרם לך נזק של ממש מ"רשלנות" הרופא ששלח אותך לביתך - נראה לי שלא. המבחן השני האם רופא שיניים סביר אחר היה גם הוא שולח אותך לביתך - נראה לי שכן.

שלום לפני כ-17 שנה עברתי ניתוח וריקוצלה בשערי צדק בירושלים אחרי שנתיים ראיתי שהניתוח לא הצליח וכנראה אני צריך לעבור שוב את אותו הניתוח והשאלה אם לא היתה רשלנות? היום אני מתלבט אם לעבור שוב את הניתוח בתקווה שלא תהיה פעם שלישית. תודה

שי שלום, לצערי אין בשאלתך די פרטים אשר יוכלו לגבש נתונים שיאפשרו תשובה. אני מציע לך כי תתיעץ עם הרופא שאמור לבצע את הנתוח וותישטח לפניו את חששותיך.

שלום רב , שמי גילעד (שם בדוי) ואני חייל בשירות סדיר משרת בבסיס באזור צפון הארץ , אני בגובה 1.70 ונכון להיום במשקל 42 וחצי . עוד התחילת הגיוס התלוננתי על משקל נמוך וכל הזמן נאמר לי שזה לא כריטי אז למה אני מתלונן כל הזמן . במשך שנה ירדתי ממשקל 49 והמצרב רק ממשיך להתדרדר. במהלך השירות התעלפתי מספר פעמים ולא יודעים להסביר למה תמיד כל בעיה הם פוטרים בזה שהם שולחים לקב"I - ואילו הקב"ן לעומתם אומר שהוא לא רואה שם מקום לבעיה נפשית והוא למעשה לא מבין למה שולחים אותי אליו. בתחילת השירות נאמר לי ע"י מספר רופאים כי הם יבצעו מעקב משקל אך מאז ועד היום לא בוצע מעקב משקל מכיוון שאין משקל בבסיס רופא היחידה לא מוכן לשלוח אותי להשקל בבית חולים צבאי או מרפאה אזורית אחרת . לפני מספר חודשים נשלחתי לפנמאי בגלל בעיה שמצאו בדם ואולם , גם הפנימאי טען כי המשקל אינו קיצוני ואין כל מקום לדאגה - אפשר לבצע את כל הפעולות כרגיל - פעילות גופנית מאומצת להרים משקל כבד וכו.... אך, חובה לבצע מעקב משקל , ולמרות זאת לא בוצע. לפני שבועיים הייתי שוב אצל פנימאי אחר והוא להבדיל מהאחרים רשם כי אני סובל מאנורקסיה והעביר את הטיפול לקב"ן אך, למרות זאת הקב"ן והפסיכייטר החליטו כי לא מדובר באנורקסיה בכלל וכי "סתם הרופא ההוא מרחם עליך כי אתה ניראה רזה" וככה המצב רק מחמיר וכל הזמן מועבר מקב"ן לרופא ומרופא לקב"ן . מה ניתן לעשות בנידון ? ומהו בכלל המישקל המינימלי שהרופאים אומרים שהמצב בכלל לא קריטי ? בתודה מראש גילעד.

גלעד שלום, אני דיאטנית קלינית, ואני רוצה להציע לך לבקש שיפנו אותך לדיאטנית במסגרת הצבא. יש דרך לחשב את היחס בין המשקל לגובה: bmi=משקל המחולק בריבוע הגובה במקרה שלך התגיסת 1.7 מטר ו - 49 קג' bmi=1.7*1.7=2.89 49/2.89-16.95 זהוערך של תת משקל ולכן כדאי שדיאטנית תתאים לך דיאטה ותעקוב אחרי השיפור הצפוי במשקלך. ערכי bmi: תת משקל bmi<20 משקל תקין כאשר bmi בין 20 ל - 25. עודף משקל bmi>25. בהצלחה, נאוה סביון דיאטנית קלינית מ.ר.004838 053515423

על פי הנתונים שמסרת, בגיוס אכן היית בתת משקל קל והגיע לך סעיף ליקוי מתאים (02602) ופרופיל 82 (אם אין לך סיבות נוספות לפרופיל נמוך יותר). על פי המשקל היום והגובה אתה בתת משקל בינוני ואם אין לכך סיבה רפואית, אותה צריך לשלול, מגיע לך שינוי בסעיף הליקוי (החמרה ל- 02605) ופרופיל 45 זמני לשנה. בכל מקרה אינך מתחת למשקל המזערי ולכן לא זו תהיה הדרך, בשלב זה, לצאת מהצבא. קודם כל יש לשלול הסיבות הרפואיות ואח"כ סיבות נפשיות. יש לוודא כי סעיף הליקוי (אותו עליך לעדכן) איננו פוסל אותך ממקצועך הצבאי. כושר נשיאת משקל צריך להיות מבוטא כאחוז ממשקל הגוף ולכן ככל שמשקלך נמוך יותר, כך המשקל המקסימלי שאתה יכול לשאת קטן יותר. ככלל, אם אין לך סיבות אחרות או מחלות נוספות, פרופיל 45 זמני לכשעצמו לא יפסול אותך משירות אפילו ביחידת שדה. בהצלחה

לרופא הצבאי לשעבר שלום אתה יכול אולי להגיד לי מה קורה אם אתה בגובה 1.73 ואתה שוקל 41 ק"ג זה דבר תקין לפי דעתך ?

עקב שירות צבאי כנהג בג'יפ (ניווטים) רציתי לדעת על סיכויי לזיהום כליות כתוצאה משאיפת אבק מדברי לריאותיי

שטויות. אין כל קשר אפשרי בין נהיגה בגיפ מידברי או שאיפת אבק מידברי לזיהום בכליות חד וחלק.

בצעירותי הייתי טנקיסט ושלוש שנים אכלתי אבק בכמות אדירה + שנות מילואים. היום אני בן 60 ואין בעיה עם הכליות

שלום רב. תאריך:08-06-2000 ברצוני לשאול את עו"ד יונתן דייויס שאלה בנושא רשלנות רפואית: האם קטטר יכול לגרום למוות?,מהם השלכותיו. מה מקור השם:מאלח דם בעקבות דלקת מוגלתית בכליות עם נמק פפילרי על רקע לא ידוע? ברצוני לציין גם ששאלתי נובעת מכך שאחותי ז"ל (בת 32 ), נפטרה מסיבה לא ידועה ,ובריאותה הייתה תקינה לחלוטין. האם לדעתך יש עילה למשפט לאור כל הנסיבות. אבקש אם אפשר תשובה בהקדם. תודה רבה מראש ארז.

ארז שלום, ראשית אנו משתתפים בצערכם . אכן יש קשר בין החדרת קטטר שהנו גוף זר, זיהום ואלח דם שמשמעותו רעלת של הדם. אני מניח שהמושגים שהזכרת הנם ציטוט מסיכום מחלה של אחותך המנוחה, כדי לתת תשובה מלאה לשאלתך האם יש עילה לתביעה ברשלנות רפואית יש לעיין בכל התיעוד והרשומה הרפואית כדי לברר האם היה מקום להימנע מהמצב אליו נקלעה אחותך. באופן כללי אני יכול לציין כי אלח דם הוא תופעה שניתנת למניעה ע"י מתן אנטיביוטיקה במועד סמוך ככל הניתן לגילוי התופעה. יש למשפחתך זכות ואף חובה לברר את נסיבות פטירתה של אחותך.

האם זה מדבק? אם ביקרתי מישהי עם זיהום בכליות בבית חולים...

אחותי נדבקה בטיפול שיניים בהפטיטיס B, כחודש לאחר הטיפול. המקרה קרה לפני כשנה. רציתי לשאול האם יש כאן הזדמנות לתבוע פיצויים מרופא השיניים (האם יש דרך עדיין להוכיח?) תודה איילה

קשה לי להאמין שאחותך נדבקה בהפטיטיס B אצל רופא שיניים שכן הציוד והמיכשור מעוקרים במרפאה . הרבה יותר קל להידבק במגע מיני לא מוגן (שהוא נפוץ בהרבה מטיפול שיניים) ואפילו מקבלת מוצרי דם או שימוש משותף בסכין גילוח להסרת שיער מהרגליים . מוטב תחילה לחקור אם בני זוג שלה מהעבר אינם נגועים או נשאים של הפטיטיס B .יש לבדוק אם לא השתמשה באביזרי גילוח של אדם נגוע או אפילו בעבודתה לא נדקרה ממחטים של תפירה ,כלים חדים, סיכות או מהדקי משרד או ממחט שדקרה קודם אדם נגוע. אם כל הנ"ל נשלל, ניתן לפנות לרופא/ת המחוז ולבקש חקירה אפידמולוגית שתכלול רשימת המתרפאים שטופלו לפניה במרפאת השינים ובדיקה ברישומים הרפואיים אם מי מהם לקה בעבר או נושא נוגדנים להפטיטיס. גם אם ימצא מקרה כזה , אין די בכל כדי להוכיח הדבקות - אלא יש להוכיח שמדובר בנגיף בן דור אחרי ההדבקה שפגע באחותך .הסיכוי לכך הוא כמעט אפסי . אשמח אם תעדכני אותי בתוצאות ואני מאחל לאחותך החלמה מלאה ומהירה.

תודה לך על התשובה המקיפה והעניינית האמת היא שמקרה זה קרה לאחותי באיטליה, ולכן שאלתי. אני מניחה שרמת המודעות לנושא בארץ לא תאפשר כי דבר כזה יקרה. רציתי רק לייעץ לאחותי האם כדאי לה לתבוע, ובאיזו צורה ניתן להוכיח זאת תודה איילה

בשנת 1990 נשלחתי ע"י רופאת עיניים לצילום סי.טי. עקב הופעת בלט בעין. הצילום נעשה ללא חומר ניגודי והאבחנה היה: נוירופיברומטוזיס או באפשרות שניה פיברוזדיספלזיה. נשלחתי לרופא אופטלמולוג שקבע שיש התרחבות של עצם הספנואיד (ארובת העין), שאין צורך להתערב כירורגית כי זה מסובך ויש לעקוב מדי שנה בצילומים נוספים לבדוק אם אין התפתחות. עד שנת 1997 לא ביצעתי צילומי מעקב. בחודש מאי 97 פניתי לרופאת העיניים והיא אמרה: אנחנו יודעים שמה שיש לך זה לא מסוכן אבל אם את רוצה להרגע נשלח אותך שוב לסי.טי. בצילום נתגלה גידול בגודל של ביצה לפחות, שגרם כבר לבצקת בינונית. כעבור שלושה חודשים נותחתי - אי אפשר היה להוציא את כל הגידול כי זה חדר כבר לעצם של ארובת העין. אני עוברת צילומי אמ.אר.איי מדי שנה לצורך מעקב. הגידול היה שפיר. שאלתי: האם יש מקום לתבוע את מכון הסי.טי. או את הרופאים שלא איבחנו את הגידול? נאמר לי ע"י רופאה נוירולוגית כי במקום שיש התרחבות של עצם כמו במקרה שלי- יש לחפש את הגידול שמאחור והיא תמהה איך לא חשבו על זה אז. יש לקחת בחשבון שהצילומים המקוריים אבדו לי, אך יש לי את המכתב הנלווה לצילומים ובו האבחנה.

חיה שלום, תשובה כללית לשאלתך תוכלי למצוא במסגרת תשובתי הקודמת. בשאלתך הנוכחית הוספת מס' נתונים שיש להם חשיבות, כגון שאלת היקף הנזק התוצאתי, ונושא אובדן הצילומים המקוריים. בירור היקף הנזק צריך להעשות ע"י נוירולוג. באשר לצילומי הרנטגן, C.T , MRI על המוסד הרפואי קיימת חובה לשמור צילומים אלה במשך 10 שנים מתום הטיפול האחרון, מכאן שאם נכונה טענתך שהצילומים אבדו, על המוסד הרפואי להוכיח כי לא התרשל. אני חוזר על המלצתי כי תתיעצי עם עו"ד אשר מתמחה בתביעות רשלנות רפואית. כל טוב והעיקר בריאות.