קונצרטה - מינון והפסקת עישון

שלום בגיל 12 אובחנתי כלקויית למידה וכמחוננת. ליקויי הלמידה הקנו לי הקלות שונות לאורך השנים (מהחטיבה, דרך התיכון והבגרויות ועד לתואר השני). לפני כשלושה חודשים עשיתי אבחון נוסף והמאבחנת הציעה לתת שם לאוסף האקלקטי של תופעות ושאלה אם אסכים לעשות TOVA ועוד כמה מבחנים. בסופו של דבר אובחנתי כ- ADD וקיבלתי מרשם לקונצרטה. ואכן, לפני כחודשיים התחלתי לקחת 18 מ"ג קונצרטה פעם ביום. ואני מודה שקשה לי להגדיר מה ועד כמה זה עוזר, למרות שאני בהחלט מרגישה השפעה. אני מחכה לתור להתייעצות ומעקב עם נוירולוג, אבל בנתיים הייתי שמחה לשאול 2 שאלות: 1. האם הגיוני לחוש השפעה כלשהי עם 18מ"ג קונצרטה פעם ביום על 58 ק"ג. בהתחלה הרגיש לי בהחלט שיש השפעה, תחושה שהכל יותר צלול, שקל לי יותר לשבת לאורך זמן, שאני מסוגלת להתרכז במשימה אחת לאורך זמן ולא לקפוץ בין משימות, שאני מסוגלת להחזיק מחשבות בראש ליותר משנייה אחת ועוד כהנה וכהנה. מצד שני, יש ימים שאני בכלל לא בטוחה, ובאופן כללי קשה לי לומר. מה גם שאולי יש השפעה קלה מאוד וזה יכול להיות יותר טוב? אני פוחדת סתם לנסות וחבל לי על הזמן עד התור... 2. האם הפסקת עישון יכולה לשנות את פני הדברים. התחלתי עם הקונצרטה כשאני מעשנת כ- 20 סיגריות ליום. לפני כשלושה שבועות החלטתי להפסיק לעשן ויש לי תחושה שבהחלט יש סיכוי שההשפעה פחותה מאז. פשוט אני לא יודעת אם זה בגלל השינוי שנובע מהגמילה וזה יעבור, או שזה בגלל שלניקוטין אפקט מתווסף על הקונצטרה ועכשיו כשהוא ירד אז אני צריכה לשקול שוב את המינון. אשמח לתשובה, בתודה, רוני

תודה על התשובה המהירה, אם כי עכשיו בילבלת אותי לגמרי... את ההמלצה להתחיל במינון של 18מ"ג קיבלתי מנוירולוגית שאלייה הלכתי במיוחד בשביל זה לאחר שאובחנתי עם ADD אחרי שעשיתי את כל הסט האבחוני גם פסיכולוגי, גם דידקטי וגם TOVA. או בקיצור, לא ויתרתי על אותן המלצות שלכאורה היו אמורות להיות רציניות ויעילות (ואיך אני אמורה לדעת שמשהו הוא לא רציני או כן רציני?) בנוסף, לאבחון כלל לא הלכתי מתוך מטרה מודעת "לחפש" ADD אלא פשוט מתוך רצון פעם אחת לקבל כותרת לאוסף האקלקטי של אבחונים שצברתי עם השנים. באבחון עצמו המאבחנת העלתה את הסברה ושאלה אם אכפת לי להוסיף גם TOVA ועוד כמה מבחנים ממוקדים יותר לאבחון. כמובן שלא היה לי אכפת. כאמור, אובחנתי גם כמחוננת וגם כלקויית למידה מגיל צעיר ואני מודה שעד היום הצלחתי להסתדר עם מגוון אסטרטגיות שונות שפיתחתי לעצמי (כי בגלל שאף אחד לא אבחן אותי כ- ADD אז לא קיבלתי שום עזרה אלא רק אוסף של הקלות שהשתנה ממוסד לימודי אחד לאחר). אז שנים כולם אמרו שאני מחוננת אבל לא נותנת מעצמי עד הסוף, שאני לא משתדלת. אמנם תמיד הגעתי להישגים אבל הם לא תאמו. לדוגמא, אובחנתי מס' 1 במחוז בכיתת מחוננים בזמנו, אבל הייתי הזנב לאריות בכתה. כמובן מיותר להכנס בפורום הזה להאשמה העצמית וכו'. חוץ מזה שכמובן שיש גם מי שמתייחס לזה כאל צרות של עשירים וגם שאם הגעתי לאן שהגעתי אז סימן שכל עניין האבחון כ- ADD מיותר ושאני אגיד תודה ואשתוק. כי אם אני בדוקטורט, אז סימן שאני יכולה גם בלי זה. ברור שאני יכולה, אבל וואלה, למה? ועכשיו, סוף סוף שיש שם לאוסף הזה, שיש כותרת, שיש דרך להסביר ויש משהו שלהפתעתי הרבה עוזר, עוזר בכל הדברים הקטנים האלה של לשבת ולעשות את אותה משימה ולא לעבור בין המון משימות כל הזמן כדי לא לצאת מריכוז, כשיש משהו שעוזר לי לשבת בכלל באותו מקום, כשיש משהו שמאפשר לי להתרכז לראשונה בחיי בהרצאות וסמינרים, כשיש משהו שמאפשר לי לעשות דברים עד הסוף ועוד ועוד, אז אני נתקלת בחומות וקירות. למשל - נוירולוגית שנותנת מרשם ל- 18 מ"ג ואומרת לי להרגיש לבד מה המינון שמתאים לי ושהיא מאשרת לרופאת המשפחה להעלות לי עד מינון 50 ומשהו שאני לא יודעת מה זה אומר. למשל - חוסר אפשרות לדעת למשל מה העניין עם הסגריות, אם זה משנה, אם זה אמור להשפיע על המינון זה שהפסקתי. למשל - התחושה שלי מהתגובה שלך שאולי כל מה שקורה עכשיו זה אפקט פלסבו? אבל לשלם כ'כ הרבה כסף על אפקט פלסבו? ואם זה לא פלסבו, אז למה שכ'כ הרבה אנשים כן ייקחו את המינון הזה כמו שהסבירו לי? למשל - רופאת המשפחה שמסרבת ועושה לי את המוות כשאני מבקשת ממנה ליישם את המרשם הפתוח ולהעלות לי את המינון או להסביר לי או להמליץ לי ובכלל אומרת לי שלדעתה כל מי שרוצה שיאבחנו אותו כ- ADD מקבל אבחון כזה ואני לא צריכה בכלל לקחת את הכדורים. ומי רצה את האבחון הזה? ולמה אני צריכה להוכיח לה שזה נכון? זה לא התפקיד שלי בכלל. בקיצור, אני מרגישה אובדת עצות, אני מרגישה במקום מסויים שנתנו לי פתרון, שהתחלתי כן להרגיש איזה שהוא שינוי, קטן אומנם, אבל הרגשתי משהו, ועכשיו אומרים לי - תשברי את הראש. אני מרגישה שלא מאמינים לי למשהו שאני יודעת שאני לא המצאתי, שלא התחיל היום, שלא אני יזמתי ושוואלה - הייתי שמחה בלעדיו. אני מאוד אשמח לקבל תגובה עם קצת יותר תוכן ממך כי אני באמת מרגישה שאני לא מצליחה לקבל תשובות מאף אחד. ותאמין לי שניסיתי. המון תודה וסלח לי על האורך של ההודעה... רוני