הורה שמתמודד עם קשיים דומים לבן

למדתי 15 שנים ובחרתי במקצוע פעלתני ספורט.תמיד לא זכרתי אלא כל מיני שטויות.עדיין לאחר 25 שנה אני מחפשת מחמאות שאני שווה.אני נפגעת לעיתים קרובות מתלמידות ובני משפחה.התפרצויות בכי בעקר בהתמודדות עם בני בן ה 17 עם בעיית קשב ריכוז.קשה לי לראות אותו יושב 16 שעות ליד המחשב על מנת לשחק ולשוחח עם חבירים ברשת.הוא מעדיף חברות זאת מאשר חבירות אישית אנושית.מסרב לעשות פעילות גופנית.וכל עזרה בבית טוען שאין לו כוח.הוא אינטליגנטי אך ישנם תוצאות רק כשהוא מקבל עזרה פרטנית.במחשביםלפרויקט לא קבל עזרה ואכן לא נגש לבגרות.בזמן הלמודים לוקח 2 ריטאלין 20 ואחד נוסף לפי הצורך בצהריים.בגללי הבית במתח ואומרים לי להרפות לעזוב אותואך זה בתת מודע יושב ומכרסם.אני מפחדת ללכת להשלים למודים כי לא אוכל להתרכז בעבודות מחקר של 28 שעות סמיסראליות.מבחינת פעילות מעשית מלאתי חובותי לתואר.כפי שאתה רטאה אני מאוד מבולבלת