הבשלה מאוחרת?

שלום, זמן רב אני עסוקה באיזה תאוריה שעולה בראשי בקשר להבשלה מוחית מאוחרת של לקויי למידה. הדבר המעניין הוא שככל שעובר הזמן אני מוצאת את עצמי בניגוד לתאוריית התאים האפורים המתים בגילי, נעשית חכמה יותר בקפיצות זמן של שנים שכוללים יכולת מילולית הרבה יותר טובה, זכרון משתבח, מהירות תגובה, שליפה וכו' עד שאנשים סביבי בטוחים שאני גאונה. אנשים שפוגשים אותי אחרי שנים תמהים לריאקציה הזו שהתרחשה אצלי. בילדותי הייתי תת הישגית כיום על הישגית. אני לא ממש מתרגלת יכולות אלה הם פשוט מדלגים בקפיצות. כאילו כל שנה שעוברת הן כמו חמש שנים שעוברות. אני מצליחה להבין ולפענח כמעט כל תופעה ויש לי לפחות עשרה הסברים לכל עניין חדש שאני פוגשת. יש לי המון אסוציאציות כלפי כל דבר. המוח פעיל כל הזמן ולא מפסיק לעבוד. יש בזה משהו קצת מוזר ולא מובן. האם תופעות כאלו מוכרות?

שלום, תודה על התיחסותך ובהמשך אליה- לא הבנתי מתשובתך- האם זה באמת מהלך נפוץ של לקויי למידה- השלמת הפערים באופן כ"כ מסיבי ומואץ בבגרות והרבה מעבר לכך (זה לא רק הסביבה המופתעת זה בעיקר אני) או שזה יכול לרמז אולי על איזו הפרעה אפקטיבית שאני עומדת לפגוש בעתיד כמו מאניה דיפרסיה? האם הייתי 'גאון' בארון כל השנים ורק עתה היכולות פורצות...? אם אכן זה מהלך מוכר אז זה כנראה סוג של הפרעה שכדאי מאוד להמליץ עליה... וכן, במסגרת עבודתי ולא רק אני אכן עוזרת לאחרים (אין חכם כבעל נסיון...). תודה