אל תיכנעו!

הבן שלי אובחן עם הפרעת קשב לקראת סוף השנה שעברה. הוא בן עשר עכשיו, בכיתה ה, וחשבנו שאם נגיד לו שהוא צריך טיפול בגלל שקשה לו בבית הספר זה יספיק. החופש הגדול עבר עלי ועל אשתי עם מליון שאלות מצד הילד (מה לעשות, ילד סקרן), פנינו למאבחנת, לפסיכיאטר ולמי לא שאמרו שאנחנו נלמד יותר ונסביר לו. נכנענו. אנחנו לא אנשי מקצוע ולא ידענו מה בדיוק לספר ואיך. נעזרנו בהמלצה, שהופיע בפורום שלך, על הספר אנחנו הדי.ג'יי.אים של עינב קשר. אשתי קראה עמדה על זה שאני אקרא ובסוף הצענו לילד. איזה יופי! לא יודע למי היה טוב יותר או חשוב יותר לקרא. לאשתי, שלא מכירה ומבינה את ההרגשה, לי, שמעולם לטא אובחנתי והדחקתי את רב הקשיים או לבני שהבין מה קורה איתו והרגיש מחוזק ובטוח יותר אחרי הקריאה. תודה לאלו שהמליצו ותודה לך על הפורום הנפלא ברק לרנר