מצוקה

בני סובל מבעיית קשב וריכוז קשה .הוא מפטפט ללא הרף .השנה הוא החל ללמוד בכיתה ז .בעייה חברתית תמיד הייתה קיימת וציפינו שעם תחילת החטיבה דברים ישתנו. וישנה אכזבה הוא כבר 5 חודשים בכיתה ז ילדים לא מתקשרים אליו כלל וכלל. הוא מנסה להיפגש וזה לא מסתדר הוא ער למצב ומה שנורא מכל זה שהוא כמה לחברים.בזמן הלימודים לפי דבריו ולפי המחנכת שלו הוא מסתדר נהדר ואינו לבד בהפסקות. ילדי בולע ריטלין .הוא נמצא בקבוצת טיפול אצל פסיכולוגית חינוכית אחת לשבוע .היו כבר 3 מפגשים ולפנינו עוד כ15 מפגשים.אני אמא שלו במצוקה בגלל זה דיי חסרת אונים לראות אותו יושב שעות עם עצמו .יש לו שני אחים גדןלים שלא גרים בבית .הם לומדים באוניברסיטאות.הקשר ביניהם מעולה אך מטעמי פער גיליים ומטעמים אובייקטיביים של מרחק הדבר מקשה. מה עוד אוכל לעשות??????????????

אני משערת שכן